40 שנה לפטירת ה'פחד יצחק' זצ"ל: קשריו עם הרבי מליובאוויטש
מסכת הקשרים הבלתי שגרתית בין הגאון הגדול רבי יצחק הוטנר זצ"ל לבין הרבי, במלאות ארבעים שנה לפטירת רבי יצחק הוטנר זצ"ל • איך גוייס המהר"ל מפראג למבצע ההצלה של הרב הוטנר מחטיפת המטוס? • הרבי מזכיר מדברי תורתו של הרב הוטנר במהלך ההתוועדות עם החסידים, וגם: איך הפך הרב הוטנר ל'חברותא' של הרבי? • מאת הרב שבתי ויינטראוב, יו"ר מכון באהלי צדיקים >>>
הגאון האדיר הרב יצחק הוטנר זצ"ל בעמח"ס 'פחד יצחק', שימש כראש ישיבת 'רבינו חיים ברלין' בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה של ארה"ב.
רבי יצחק הוטנר זצ"ל נולד בוורשה שבפולין בחודש אדר ה'תרס"ו, ונפטר בדיוק לפני ארבעים שנה בתאריך כ' כסלו ה'תשמ"א. בנעוריו התחנך בישיבת סלבודקא בליטא ולאחר מכן עלה לארץ ישראל בסניף הישיבה בעיה"ק חברון. חודשים ספורים לפני מאורעות תרפ"ט חזר הגר"י הוטנר זצ"ל לפולין.
הגאון הליטאי והרבי נפגשו לראשונה בברלין שם נרקמה ידידות רבת שנים שכללה חברותא בסודות התורה, התכתבות ענפה בסוגיות תלמודיות ובתורת המהר"ל, פגישות שארכו שעות רבות, ופעולות רוחניות ושממיות של הרבי להצלת הגאון זצ"ל בעת שהמטוס בו נסע נחטף על ידי מחבלים, בשנת תש"ל.
הרבי מגייס את המהר"ל להצלת הרב הוטנר
ה' אלול תש"ל
תחילת זמן 'אלול' בישיבות. את אווירת ה'שטייגען' קוטעת שמועה ולפיה מטוס ובו יהודים חרדיים נחטף. הדיווחים בכלי התקשורת הכלליים הם לאקוניים, אך בהיכלי התורה מתפשטת השמועה. הגאון האדיר הרב יצחק הוטנר אשתו, בתו היחידה וחתנו הגאון רבי יונתן דיוויד היו על המטוס שנחטף
לימים תוכר החטיפה בשם 'חטיפת המטוסים לשדה דוסון'. מדובר היה בסדרה של חטיפות מטוסים שבוצעו במהלך אותו חודש על ידי ארגון שנודע בשם החזית העממית לשחרור פלסטין. החוטפים השתלטו על תא הטייס והודיעו "מדבר הקברניט החדש שלכם. הטיסה נחטפה על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין".
תוכניתם של החוטפים הייתה לחטוף שלושה מטוסים שהיו מיועדים להגיע לניו יורק. מתוכם הם הצליחו לחטוף שניים. המטוסים החטופים הונחתו בשדה התעופה זרקא, הידוע גם כשדה דוסון, מסלול המראה מדברי מבודד בירדן ששימש בעבר כבסיס חיל האוויר המלכותי הבריטי.
הניסיון לחטוף גם את טיסת אל על 219 מאמסטרדם סוכל: אחד החוטפים, פטריק ארגואלו נורה על ידי המאבטחים, ושותפתו ליילה ח'אלד נעצרה והועברה לידי הרשויות הבריטיות בלונדון. שני חוטפים שנמנע מהם לעלות לטיסת אל על חטפו במקום זאת בואינג 747, העבירו את המטוס הגדול לביירות, ואז לקהיר במקום לשדה הירדני הקטן. במשך שנים נודע האירוע כ"יום השחור של התעופה".
מטוס חמישי, מבחריין, נחטף מספר ימים לאחר מכן על ידי אוהד החזית העממית והובא גם הוא לשדה דוסון במטרה ללחוץ על הממשלה הבריטית לשחרר את ח'אלד.
אנשי החזית העממית הפרידו את אנשי הצוות והנוסעים אזרחי ארצות הברית, ישראל, גרמניה ושווייץ והחזיקו אותם בשבי, בעוד ששאר החטופים הועברו לעמאן. רוב החטופים שוחררו, אך 56 הושארו כבני ערובה, ביניהם הישראלים ונוסעים שזוהו כיהודים. כאות לרצינות כוונותיהם פוצצו אנשי החזית העממית את המטוסים הריקים אל מול התקשורת העולמית.
במקביל לפעולות השונות, בהיכלי התורה נאמרו מדי יום פרקי תהילים, בשטיבלאך היו משמרות תהילים לאורך כל שעות היממה שעות לימוד רבות הוקדשו לשחרור החטופים היהודיים ובראשם משפחת הוטנר. כל הפעולות נעשו בזהירות רבה, מחשש שהחוטפים ישמעו על ה'אוצר' היהודי היקר שבידיהם {הגאון רבי יצחק הוטנר] ויעלו את מחיר שחרורו. בשלב מסויים אף ניסו המחבלים לגזוז את זקנו של הרב הוטנר.
בשיחת קודש מיוחדת שמיימית שנשא הרבי, בעת התוועדות שבת פרשת תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל, הרבי מתייחס לראשונה בפני קהל אלפים לחטיפתו של הרב הוטנר ובני משפחתו ומבטיח שיהיה נס למעלה מדרך הטבע.
הרבי הזכיר שביום ח"י אלול הוא יום הסתלקותו של המהר"ל מפראג. לאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן) וכן את הזיקה הרעיונית שבין ספר התניא לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הגר"י הוטנר זצ"ל וכה הוא אמר (מתומצת ומתורגם):
"היות והיום הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן להגר"י הוטנר זצ"ל) – "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע".
הדברים פורסמו מיד בכל העולם והשרו ביטחון רב שאכן הרב יצחק הוטנר וכל הנוסעים יצאו בשלום מהחטיפה. ההתרגשות מדבריו של הרבי בכל היכלי התורה והישיבות על ההבטחה הברורה של הרבי שיתרחש נס למעלה מדרך הטבע, תוך שהוא מציין שהמהר"ל פועל בשמיים להגן על שעוסק בתורתו בהתלהבות מיוחדת.
ואכן בדיוק שבוע לאחר דבריו של מרן האדמו"ר מליובאוויש בכ"ה אלול שוחררו בני הערובה ובתוכם הרב הוטנר ובני משפחתו בריאים ושלמים.
"גדול זכות הרבים וברבים היו עמדו"
לאחר ששוחררו הניצולים, כתב האדמו"ר מליובאוויטש אגרת נדירה לגאון הרב הוטנר עמוקה בהלכה ובאגדה וכן מסביר את גודל הנס בקבלה ובהלכה וכותב כי ההצלה הייתה בגלל זכות הרבים של הרב הוטנר.
ב"ה. ימי הסליחות, ה'תש"ל
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים כו' כו'
מוה"ר יצחק שי'
שלום וברכה!
לתשובתו הרמתה – ישיבה דד' אמות של הלכה – ולהתל' עם ביתו שי', ויהי רצון שיקוים בזה הודו לה' גו', ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון על גבי הים – הרי כל ד' הענינים היו בזה,
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכבוד תורתו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
בכבוד ובברכה,
זה עתה הגיעני המכתב ותשואות חן – אבל גדול זכות הרבים ו"ברבים היו עמדו".
ומענין המאורע (ובנוגע ל"בכן" ולמעשה):
אמרו חז"ל (ב"ר פ"ל, ח) דישנם מאורעות אשר לאחריהם "ראה עולם חדש". ומדכליל (שם) נח עם השאר ועד לאיוב – מסתבר לומר דאינו לצדיקים אלא דגם נח עצמו היה חדש ולמעליותא (ע"ד דאיוב) ואיוב ראה את העולם – עולם חדש (ע"ד דנח).
ואף שצ"ל מאורע גדול כהנ"ל, שלכן אמרו שם שרק חמשה הן (ובזה מובן שבנוגע לאיוב אינו מביא קראי דתחלת הספר המפורטים, כ"אישפוך לארץ גו', דרק זהו מעשה נסים (חולין מג, א ובתוד"ה יפלח)) – הרי בכו"כ ענינים מצינו א' מששים בהם (ובפעולתם).
וכיון שבנדון דידן השתתפות רבים היתה בזה – הרי זה לכאורה מעורר הסברא דהחידוש יהיה בנוגע לאמירה לרבים כו' – וכפי הנדבר בזה בעת פגישתנו האחרונה.
ולהעיר דגם יומא קא גרים כי בראש השנה מתחדש כל העולם (גדול וקטן) כולו (ודברים נפלאים בזה באגה"ק לאדמו"ר הזקן סי"ד).
החברותא של הרבי
עם בואו של הרבי הריי"ץ בארצות-הברית הלך והתרחב הקשר שבין הגאון הרב הוטנר זצוק"ל לבין הרבי הריי"צ נ"ע, והוא הואיל לבקש מהרבי שיסדרו עבורו שאחד החסידים המשכילים בתורת החסידות, ילמד איתו שיעורים בתורת חסידות חב"ד בעיון. לאחר שלמד עם אחדים מגדולי החסידים, הם הרגישו שאין הם מספיקים לעומת גדלותו הענקית של רבי יצחק זצ"ל, ואז ביקש הריי"צ מחתנו הרבי (שכונה אז 'הרמ"ש') שילמד עם הרב הוטנר.
הרב הוטנר החל לבוא בכל ליל שישי (וכנראה לפעמים היה זה בשבת ביום) מביתו שבשכונת בראנזוויל לביתו של הרבי בקראון הייטס, ולמד עימו שיעור קבוע בחסידות.
"תודה על הספרים, ששימשו אותי בהכנת דבריי להתוועדות"
מכתב בלתי שיגרתי ונדיר כותב הרבי להרב הוטנר שהספרים שהוציא לאור שימשו אותו לדבריו בעת ההתוועדות עם החסידים. המכתב מתאריך ט"ו כסלו תשל"א "מאשר הנני קבלת הספרים קונטרס השבת ופחד יצחק - בת"ח - כולל גם הזריזות שבדבר.. ובפרט שהיה זה אצלי ולדברי בהזדמנויות אחדות - דבר בעתו..". כוונת הרבי במכתב היה בשיחה שהרבי אמר בערב ראש השנה תש"ל, לאחר נס ההצלה של הרב הוטנר, כשהזכיר בהתוועדות מדברי הרב הוטנר.
חלק הגון מעולמי הנפשי שתול על מעייני חב"ד
במכתב לרבי מתשל"ז כותב הגר"י הוטנר זצ"ל "המושג התעניינות הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעייני חב"ד. אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו הייתה התרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלא הוייתי". (ראה צילום)
נעקרו שיניו מפני הצומות
מספר הגאון הרב נחום זוין מרבני חיפה ונכדו של הגאון רבי שלמה יוסף זוין זצ"ל: באחד מביקוריי אצל הרב הוטנר הוא שאל אותי: "האם שמת לב שלרבי מליובאוויטש אין שיניים? אולי אתה יודע למה זה?" עניתי שאינני יודע, אולי זה קשור לגילו המבוגר. והרב הוטנר אמר לי בהתרגשות: "לא, הוא עקר לעצמו את השיניים, על ידי התעניות והסיגופים שעשה בפריז".
(באדיבות מכון 'באהלי צדיקים' והספר 'בסוד שיח' - הקשרים של הרבי עם מאות גדולי ישראל)
מכתב הרב הוטנר לרבי, עם תשובת הרבי בצד המכתב.jpg
מכתב הרב הוטנר לרבי.jpg
אגרת הרבי לרב הוטנר.jpg
העיתונות מדווחת על שחרורו של הרב הוטנר.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
"..מתגברים הגעגועים באשר כלה קייץ עובר חורף ואנחנו לא נושענו.
אבל מצד השני ההרגל עושה את שלו. ויש מקום לחשש אשר יתיישן הדבר,
ואור וחום ההתקשרות לנשיאנו, לתורתו ולהוראותיו אשר כולא חד ילך הלוך וחסור ח"ו.
(ט"ו שבט תשי"א)
