יש על זה ביאור נפלא מהרבי מליובאוויטש.
ובהקדים שאלה נוספת: כתוב שחרטומי מצרים ניסו לפתור את החלום בדרכים שונות (שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר, שבע מלכויות אתה מנצח ושבע מלכויות מנצחות אותך). ונשאלת שאלה פשוטה הכיצד לא עלה בדעתם לכוון לפיתרון האמיתי והפשוט. והרי כל בר דעת מבין שבפרות שמנות ורזות וכ''ש תבואה יש רמז לעניין של שובע ורעב (וממילא יוקשה גם מה גודל חכמת יוסף בפתרון החלום שהתפעל פרעה כל כך)?
והביאור: החרטומים בחכמתם ודאי חשבו על הפיתרון של יוסף. אלא שיש בו קושי גדול שמנע מהם לפתור כך: בחלום כתוב ''והנה שבע פרות.. דקות..ותעמודנה אצל הפרות''. דהיינו שהם קיימים יחד. וא''כ אי אפשר לפרש החלום על שבע שנות רעב שבאות אחר שבע שנות השבע.
ולכן חיפשו פתרונות בהם ב' הדברים יכולים להתקיים יחד - שבע בנות, שבע מלכויות.
וכאן הגיע חכמתו של יוסף שהוסיף כחלק מפתרון החלום ''ויפקד פקידים על הארץ וגו''' בשבע שנות השבע יאספו אוכל לשנות הרעב. ונמצא שבשנות השבע כבר מרגישים ומתכוננים לשנות הרעב. ולאידך בשנות הרעה יתקיימו העם מהאוכל של שנות השבע. ונמצא שניהם קיימים יחד. ולזה התפעל פרעה מחכמתו שהראה דיוק פרטי החלום בפתרון מה שמוכיח על אמיתות הפיתרון. (וגם שנכלל בחלום ההוראה מה על פרעה לעשות).
(לקוטי שיחות חלק ט''ו ע' 339. אוצר ליקוטי שיחות)
