שאלות וביאורים על התורה - בראשית.

[עמי עשו]

וירא אליו, פירש"י יוסף נראה אל אביו, ע"כ. מה בא ללמד?
פירש הרבי העקבי אבירים, שיוסף נראה רק אל אביו- דהיינו בגלל שהוא אביו, במצות כיבוד אב, ולא בגלל רצון גופני לפגשו.

[עמי עשו]

רש"י פירש: דבר אחר מה פרעה גוזר ואינו מקיים, מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן, וכי זו היא שימת עין שאמרת לשום עינך עליו
ולכאורה, וכי בדברי הקנטה אלו יקנה את לב יוסף?
ועו"ק, שפנה בתפילה כמבואר בבאר מים חיים ועוד, שויגש אליו היתה הגשה לתפילה, וכן נגש למלחמה כמבואר במדרשים לרוב, אבל מה עם דורון?
ותירץ הרבי העקבי אבירים, שאדם המפסיד במשפט פונה לערכאה יותר גבוהה, ואם גם שם מפסיד עולה לגבוה יותר וכן הלאה, עד שמגיע למלך עצמו שיכול לעשות נגד החוק. וזוהי טענת יהודה, מה פרעה גוזר חוק מסוים ואינו עושה, אינו מחויב לעשותו, אף אתה בכוחך לעשות כן, א"כ אנא מחל נא על הגניבה.

[עמי עשו]

מדוע רק יוסף חידש את הדין שאל תרגזו בדרך?

ובפרט שהפסוק אומר וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ ורק אח"כ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ?

[גרנולה]

יש מדרש (לא מוצא אותו כרגע) שאומר שכאשר אמר יוסף לאחיו "אני יוסף" ביקשו להורגו ובא מלאך ופיזרן לארבע רוחות הבית.

וקשה מאוד דהרי נתחרטו על מכירתו ורצו לפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם. ואיך לפתע נתהפך ליבם ורצו להורגו?

ראיתי שני ביאורים בזה. ואשמח לשמוע הסבר נוסף לפני שאביא אותם.

[עמי עשו]

אומר הסבא מקלם: שזה כוחו של ערעור, ברגע שהם שמעו ״אני יוסף״ דבר שמגיע בפתאומיות גורם לשבירה וכל מה שבנו התנפץ והם חזרו עשרים ושתים שנה אחורנית ורצו להורגו.

[whynot]

הם חשבו שאם הם יפדוהו יכיר שהתחרטו באמת על מכירתו, וגם יהיה אסיר תודה להם על שבסוף פדאוהו, ועוד שהם לא חשבו שהוא מושל ושהחלומות התממשו (ואולי שעי"כ היה להם טענה שהוא כעין מורד במלכות של יהודה, שהרי הוא הכירם והרשה ליהודה להשתחוות לו).
כ"ז אולי י"ל בדרך הפשט.

[עמי עשו]

רעק"א מפרש, שהשבטים טענו למנשה, אם את הכסף החזירו, וכי יגנבו את הגביע, ואיך לא קיבל טענה זו?
ולכן פירש שמנשה חיפש רק אצל שמעון שלא חזר עם כסף באמתחתו, וכן בנימין שלא היה אז כלל במצרים, וזהו בגדול החל-שמעון, ובקטן כילה-בנימין.

[גרנולה]

אומר הסבא מקלם: שזה כוחו של ערעור, ברגע שהם שמעו ״אני יוסף״ דבר שמגיע בפתאומיות גורם לשבירה וכל מה שבנו התנפץ והם חזרו עשרים ושתים שנה אחורנית ורצו להורגו.

יפה מאוד. זה ביאור אחד שראיתי (https://taamu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9% ... %92%D7%A9/)

ובאותו אתר מביא הרב בועז שלום ביאור נוסף משלו: שהאחים חשבו שיוסף חייב מיתה ע"פ דין כיוון שרודפם ומוסר עליהם לשון הרע אצל יעקב אבינו. ובהמשך נתחרטו על הדבר ודנו אותו לכף זכות.
אבל כאשר נתגלה להם כיוסף חשבו שסתם בא עליהם בעלילות דברים בכל הדברים שעשה להם עם הכסף והגביע וממילא צדקו דבריהם שחייב מיתה ורצו להורגו ע"פ דין. אלא שבא מלאך ופיזרם ומזה הבינו שטעו.

[עמי עשו]

הבאר מים חיים מביא פירוש ע"פ סוד.

[גרנולה]

הם חשבו שאם הם יפדוהו יכיר שהתחרטו באמת על מכירתו, וגם יהיה אסיר תודה להם על שבסוף פדאוהו, ועוד שהם לא חשבו שהוא מושל ושהחלומות התממשו (ואולי שעי"כ היה להם טענה שהוא כעין מורד במלכות של יהודה, שהרי הוא הכירם והרשה ליהודה להשתחוות לו).
כ"ז אולי י"ל בדרך הפשט.

לא הבנתי את הביאור (חוץ מן הסוגריים).

[whynot]

התוכנית שלהם הרי היתה לפדותו מהאדון שלו, ואז הוא יכיר שהם התחרטו על המכירה, וגם יהיה אסיר תודה להם, ויתחיל לאהוב אותם ויפסיק לשנוא אותם וכו', אבל עכשיו שנתגלה להם שהוא נהיה מושל בלי עזרתם א"כ אין לו למה לא לשנוא אותם, וא"כ חזרה השנאה והקנאה.

כ"ז הוא כמובן רק בדרך הפשט.

[עמי עשו]

למה הקב"ה כפל את קריאתו ליעקב: יעקב יעקב?

[גרנולה]

למה הקב"ה כפל את קריאתו ליעקב: יעקב יעקב?

אוצר מפרשי התורה.JPG

אוצר מפרשי התורה 2.JPG

[גרנולה]

צ"ע קצת מהו הלשון "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות".

מדוע אמר יעקב "בטרם אמות". וכי יש חשש שימות ח"ו?

[ארחות יושר]

צ"ע קצת מהו הלשון "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות".

מדוע אמר יעקב "בטרם אמות". וכי יש חשש שימות ח"ו?

הלא היה בגיל זקנה ושיבה, וחשש שמי יודע מה יילד יום.
לא?

[גרנולה]

צ"ע קצת מהו הלשון "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות".

מדוע אמר יעקב "בטרם אמות". וכי יש חשש שימות ח"ו?

הלא היה בגיל זקנה ושיבה, וחשש שמי יודע מה יילד יום.
לא?

חי לאחרי זה עוד 17 שנה.. (אבל לאידך מנין לו שיחיה עוד הרבה שנים)

נראה כדבריך שזהו הביאור הפשוט בעניין.

[עמי עשו]

מפורש במדרש
בראשית רבתי פרשת ויגש עמוד 223

ד"א אמותה הפעם, א"ל יעקב, יוסף בני כששמעתי עליך שאתה חי, אני אמרתי אלכה ואראנו בטרם אמות (מ"ה כ"ח), ולפי שאין אדם יודע את עתו הייתי מתירא שמא לא אזכה לראותך, הלכתי לבאר שבע והתפללתי לפניו שלא יגזור עלי מיתה עד שאזכה לראותך, ועכשו שראיתיך מכאן והלאה איני חושש למיתה, אלא כל זמן שירצה הב"ה לגזור עלי יגזור
אחר שמלא תאותי, הה"ד אמותה הפעם, כל פעם שירצה, אחרי ראותי. ומנין אתה אומר שכשהלך יעקב לבאר שבע התפלל שיזכה לראות יוסף, יכול אתה ללמוד מן התשובה שא"ל ויוסף ישית ידו וגו'

[עמי עשו]

אגרא דכלה

אלכה ואראנו בטרם אמות. למה אמר כזאת יעקב אבינו אשר כל דבריו אמת, למה הוציא דיבור כזה מפיו, והנ"ל דהכוונה לבירור הניצוצין ידוע הוא דצריך להיות על ידי מסירות נפש כנודע מסוד עשרה הרוגי מלכות והדברים עתיקים, והנה בכאן שהוצרך גלות מצרים לברר ניצוצין, אמר אלכה ואראנו יהא רעוא שאראה פניו בטרם אמות, היינו בעידן קריאת שמע בעת שאמסור נפשי לי"י בכח בק"ש דאיתחשיב כאלו הוא מסר נפשו בפועל [זוה"ק ח"ג קכ"א ע"א]. ואם אז אראה פניו הצהובות איך הוא חי (בסוד ח"י אזכרות דק"ש, אשר זה סוד צדיקים במיתתן במסירות נפש בק"ש קרויים חיים [ברכות יח א], בסוד ח"י אזכרות דק"ש, והדברים ארוכים לא עת האסף פה), אז יהיה הכנה גדולה להוציא הניצוצות ר"ב אשר שקועים במצרים ואוציא את בלעם מפיהם, וזה שאמר לו בעת שראה את פניו שעודו חי, אמותה הפעם, היינו שאמסור נפשי בק"ש אחרי ראותי את פניך כי עודך חי (וכי ח"ו יעקב אבינו לא פתח את פיו וכו', רק הכונה על ק"ש וכמ"ש לעיל). וז"ש רז"ל שהיה קורא קריאת שמע, ובמקו"א הארכנו בזה ועת לקצר כאן.

[גרנולה]

יישר כח!

[עמי עשו]

הרבי העקב"א פירש את הכפילות של יעקב יעקב, ע"פ דברי אביו הרבי הכנסת מרדכי זיע"א שיעקב הכניע את שרו של עשיו והוחלף שמו לישראל, שישראל בגימריא יעקב ושטן, דהיינו שהכניעו ונמצא בחלקו.
והתיירא יעקב שאם יהיה בדרה נמוכה, לא יוכל נגדו, לכן קראו הרבש"ע ב"פ יעקב גימטריא השטן, דהיינו שגם אז יוכל להתמודד עמו.

[ועד]

נתקשיתי בפרשת ויגש - אולי החברים היקרים עזרו לי:
כי כמוך כפרעה, כ' רש"י ויגש פרק מד פסוק יח, כי כמוך כפרעה - חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו. ומדרשו, סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעהה על ידי זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה. דבר אחר מה פרעה גוזר ואינו מקיים, מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן, וכי זו היא שימת עין שאמרת לשום עינך עליו. דבר אחר כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך:
צ"ב, הלא פירושים אלו סותרים אלו את אלו, לפי פשוטו הוא חשוב מאד, ולמדרש שהוא יהרגהו זה להיפך.
עוד צ"ב, מה אומר "דבר אחר כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך", אם יוסף מקניטו מה יהרוג יהודה גם את פרעה, וכי אם יוסף חטא מה ענין פרעה לזה.
עוד קשה לי, דהנה בהמשך (פמ"ד פ"כ) כתוב, ואחיו מת, וכ' רש"י ואחיו מת - מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו. אמר אם אומר לו שהוא קיים,כ יאמר הביאוהו אצלי, ותמוה, מה זה מפני היראה, ממי פחד יהודה, הלא מקודם ראינו שהוא גיבור גדול ויכול להרוג את יוסף ואת פרעה, ממי פחד.

[פעמון זהב וקורונימון]

נו מה התשובה?
התחיל מעניין מאוד!!

[יאיר]

בשאלה האחרונה י"ל דמ"מ היה ירא "להסתבך" יותר ולא חפץ בזה
---
לגבי השאלה הראשונה ראשית יש להבין מהו פשט ומהו דרש

שמעתי פעם רב שאומר שהדרש הוא עומק הפשט אבל הגר"א זצ"ל אמר בדיוק הפוך שפשט לחוד ודרש לחוד

והרי הפירוש הראשון שרש"י הביא הוא פשט, דהיינו ההבנה הבסיסית המובנת גם ללומד הצעיר ללא פירוש נוסף במילים

ואילו דרש הוא לאו דוקא הכוונה הבסיסית ושהיתה במציאות אלא לימוד שהתורה רוצה ללמדנו ונדרשת במילות הפס'

ואעפ"כ אפשר לומר שיהודה אמר ליוסף שמחשיבו כפרעה אך גם רמז לו (בציניות) עניינים אחרים

ודו"ק כי קצרתי. והבן.

לגבי השאלה השניה, י"ל שאחר שיהרוג את יוסף, יקצוף עליו אדונו פרעה ואז יהרוג גם אותו. וק"ל.