זה לא מפריע לך? - "תנועות חזרתיות"

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: יאיר, אחד

מי זה
הודעות: 2550
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10

זה לא מפריע לך? - "תנועות חזרתיות"

נושא שלא נקרא על ידי מי זה » 13 יוני 2019, 13:52

טוב, זה לא הנושא האולטמטיבי לדרשות שבע ברכות, גם לא לימי עיון חינוכיים ואפילו לא בועידות עסקים למיניהם.
למרות שזה אולי נושא די חשוב לאלה שלא מודעים אליו.

***
פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו מבחינים אצל הסביבה דבר מעניין, לא כל כך נורא, אבל כן קצת מוזר ולעיתים בולט –
"תנועות סטראוטיפיות".
נו יאללה, מה אתה מביא לנו מונחים לועזיים מנוכרים?
"תנועות חזרתיות", שיהיה.

ובעברית פשוטה:
אני יושב עם בן אדם לשיחה בכל נושא שהוא, ובאמצע אני חושב לעצמי "למה הוא חייב כל הזמן להעביר את היד שלו על האף בתנועת ניגוב?", או לחילופין, "מה הוא חושב לעצמו, אולי אני צריך להגיד לו, אדוני – המשקפיים שלך בסדר גמור! הם עומדים בדיוק בצורה הנכונה והמאוזנת ביותר!".

כשיש כבר לנשוא שיחתנו זקן ופאות כהלכה – לרוב מהציבור החסידי, זה כבר חגיגה שלמה.
מהרגע הראשון הוא חושב שהוא צריך למצוא חן בעיני, מתחיל לסדר את הפאות שלו, ולרוב מדובר ב'פֵּייעֶ' אחת קבועה ומיוחדת. וברגע שהוא מתלבש עליה, אפשר לקבוע שהעסק אבוד.
סיבוב אחד ועוד אחד, כמה משיכות קלות, ו- עוד סיבוב, וחוזר חלילה.

הוא מצידו מרוכז כל כך בשיחה, עד שהוא לא שם לב שהוא עושה כאן משהו שמסב לחלוטין את תשומת לבי עד שא נ י הוא זה שאינו יכול להתרכז כראוי.

אני כבר לא מדבר על האנשים שדואגים להכניס לפה וללעוס בתיאבון את קצות פאותיהם, אולי זה בריא לשיער, מה אני יודע?

יושבים ביחד משפחה / חברים בכל סעודה או מסיבה כלשהם, והנה הזדמנות נוספת לתנועות בלתי רצוניות.
מצרך ח-ו-ב-ה: חלה ופירורים.
בלחם / פיתה / לחמניה זה פשוט לא יעבוד.

תסתכלו מסביבכם ומיד תמצאו אותו. האירוע המרכזי זה בין החלה למנה הראשונה.
מטבע הדברים יש פירורים על השולחן, גם אם הם מעטים – זה מספיק.
הוא קומץ ידו מהפירורים ואולי נהנה מהמגע העדין?..., ועוד פעם, ועוד פעם.

תגידו שהוא כפייתי? חס וחלילה!
הוא לא שם לב בכלל למה שהוא עושה, לחלוטין לא מודע לכך.

***
אתם בטח מגחכים ונזכרים בכמה אנשים טובים, שאולי ברגעים אלה חושבים שעליתי עליהם והם זועמים עלי בשקט, אבל לא, אני לא מתכוון לפגוע באף אחד.
רק לעורר את המודעות.

כי כשאני שם לב למה שקורה אצלי, אז אני מגלה שהמצב לא הרבה יותר טוב....

אני אמנם לא מגרד את האף כל דקה, וגם לא מיישר את המשקפיים.
אבל כשאני יושב על המחשב, אז כל דקה היד נשלחת אוטומטית לאזור הראש והפנים, כל פעם למשהו אחר, עיניים אף או סתם ככה להשעין את הלסת.
וכשאני מנסה להפסיק, אני מגלה שזה קשה, מאד!

***
תגידו, נו אז מה?
מה הבעיה, זה הרי טבעי לחלוטין?
תן לנו להתנהג כמו בני אדם, זה מה יש!

אז זהו, שאין שום בעיה, אתם יכולים להמשיך בחיים שלכם, עם תנועות רצוניות ושאינם.
סתם רציתי לעורר את המודעות לפעולות הגוף שלנו, ואפשר להגיד שבזה הצלחתי.

המשך יום נעים!

(כאן צריך לדגדג את האף)..
🤔🤔
"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)

פרח
הודעות: 134
הצטרף: 30 דצמבר 2017, 22:29

Re: זה לא מפריע לך? - "תנועות חזרתיות"

נושא שלא נקרא על ידי פרח » 13 יוני 2019, 17:07

נו נו, אני דווקא הייתי שם את כותב המאמר על ספסל הנאשמים... (בתקוה שזה לא ידידנו הנכבד 'מי זה').
החרדתיות שבדברים קצת די מזכירה כפייתיות...

קא סלקא דעתך
הודעות: 286
הצטרף: 18 ינואר 2019, 02:10

Re: זה לא מפריע לך? - "תנועות חזרתיות"

נושא שלא נקרא על ידי קא סלקא דעתך » 13 יוני 2019, 19:12

יש לזה פתרון מאוד מועיל,
קפיץ מתכת [סלינקי בלע"ז], זה מחזיק לך את הידיים תפוסות כל הזמן, יש גם מפלסטיק לאלו הסובלים מצמרמורות..
יש לי חבר ממש כפי שתיארת: אחרי כל סעודה היה מוצא את ידיו שקועים בפירורי חלה ובילקעס... ולכל מפת ניילון בסביבתו היו "פסי רכבת" שתי וערב עד שמרוב חורים לא ראו מפה, ואחרי כל שיעור/דרשה/הרצאה היה מוצא את הגארטל שלו קשרים קשרים ולפעמים גם הציציות לקחו חלק במערבולת, לפיאותיו היו כל רבע שעה תסרוקת שונה, וכיסיו היו תמיד מלאים פתקיות מקומטות בשלל צורות ואפקטים, וכן הרבה מאוד על זה הדרך...
כל זאת עד לאותו יום גורלי בו נקלע לידיו קפיץ מתכת בינוני.....
מאז הוא מחזיק 2 קפיצים, 1 ליום חול שמונח בחאלאט וכן 1 לשבת שמונח בבעקיטשע השבתי....
כן, הוא נגמל סופית מכל הנ"ל.

יש עוד כל מיני משחקים כגון דא.

ממ''ש
הודעות: 79
הצטרף: 05 אפריל 2019, 14:49

Re: זה לא מפריע לך? - "תנועות חזרתיות"

נושא שלא נקרא על ידי ממ''ש » 13 יוני 2019, 19:16

קא סלקא דעתך כתב:
13 יוני 2019, 19:12
יש לזה פתרון מאוד מועיל,
קפיץ מתכת [סלינקי בלע"ז], זה מחזיק לך את הידיים תפוסות כל הזמן, יש גם מפלסטיק לאלו הסובלים מצמרמורות..
יש לי חבר ממש כפי שתיארת: אחרי כל סעודה היה מוצא את ידיו שקועים בפירורי חלה ובילקעס... ולכל מפת ניילון בסביבתו היו "פסי רכבת" שתי וערב עד שמרוב חורים לא ראו מפה, ואחרי כל שיעור/דרשה/הרצאה היה מוצא את הגארטל שלו קשרים קשרים ולפעמים גם הציציות לקחו חלק במערבולת, לפיאותיו היו כל רבע שעה תסרוקת שונה, וכיסיו היו תמיד מלאים פתקיות מקומטות בשלל צורות ואפקטים, וכן הרבה מאוד על זה הדרך...
כל זאת עד לאותו יום גורלי בו נקלע לידיו קפיץ מתכת בינוני.....
מאז הוא מחזיק 2 קפיצים, 1 ליום חול שמונח בחאלאט וכן 1 לשבת שמונח בבעקיטשע השבתי....
כן, הוא נגמל סופית מכל הנ"ל.

יש עוד כל מיני משחקים כגון דא.
ואז הוא החליף את התנועות מהשולחן לקפיץ.... :lol:: :lol::

ממ''ש
הודעות: 79
הצטרף: 05 אפריל 2019, 14:49

Re: זה לא מפריע לך? - "תנועות חזרתיות"

נושא שלא נקרא על ידי ממ''ש » 13 יוני 2019, 19:17

דווקא יש כל מיני טיפולים שמיועדים לפתור בעיות מסוג זה.

מי זה
הודעות: 2550
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10

Re: זה לא מפריע לך? - "תנועות חזרתיות"

נושא שלא נקרא על ידי מי זה » 14 יוני 2019, 08:14

פרח כתב:
13 יוני 2019, 17:07
נו נו, אני דווקא הייתי שם את כותב המאמר על ספסל הנאשמים... (בתקוה שזה לא ידידנו הנכבד 'מי זה').
החרדתיות שבדברים קצת די מזכירה כפייתיות...

באיזה חלק מדברי מצאת את החרדתיות?
בתיאור החזרתיות, או בהימנעות ממנה?

לגופם של דברים.
אני חושב שכל המגיבים כאן לא הבינו אותי נכון.

אני לא התכוונתי למישהו שהוא במצב שדורש התערבות טיפולית, במקרה כזה ודאי שלא הייתי מסיים את דבריי במשפט "אז זהו, שאין שום בעיה, אתם יכולים להמשיך בחיים שלכם, עם תנועות רצוניות ושאינם."
אני מדבר על התנועות אליהם התרגל כ-ל אחד מאיתנו, כל אחד ותנועותיו.
זה נורמטיבי!
זה חלק מהחיים!
כל היונקים, ובכללם בני האדם בכל הגילאים ומכל התרבויות, מבצעים תנועות החוזרות על עצמן וניתנות לחיזוי, בהקשרים מסוימים.
בזמן צפייה במשחק כדורגל או כדורסל, ניתן לזהות צופים הכוססים ציפורניים, קופצים במקום או מנופפים בידיהם כחלק מתבנית התנועה המקובלת והמוכרת לכולנו בזמן התרגשות. תנועות אלו הינן תנועות חזרתיות המובנות בתוכנו ומאפיינות אותנו בזמנים שונים כגון עצב, התרגשות, דאגה, חרדה וכו'.
לתנועות אלו ישנו ככל הנראה "תפקיד" בהוויה האנושית כביטוי למצבי רגש משתנה או כפיצוי על מצב סביבתי נתון.

ד"ר מיכאל רוטשטיין | נוירולוג ילדים

אבל, לפעמים זה עובר קצת את הגבול וזה מפריע לסביבה.

האברך שמדבר אתי וכל 2 דקות מיישר את המשקפיים אינו זקוק להתערבות טיפולית, ממש לא!
זה בסה"כ עניין של מודעות ותרגול.
"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)

שלח תגובה