תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: יאיר, אחד

סמל אישי של משתמש
אדוק
הודעות: 453
הצטרף: 30 יולי 2014, 03:10
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי אדוק »

אנחנו והרפורמים: כך משיבים למערערים אחר התורה
מה היחס האמיתי של היהדות לאומות העולם, מתי עלינו לחלל שבת עבור גוי, מדוע אחוזי ההתבוללות אצל הרפורמים כה גבוהים? ואיך כל זה מתקשר לעיתונאי אבישי בן חיים ולכתבותיו? • הרב מענדל ראטה ב'בלוג של המשפיע', מפרק את הסוגיה הסבוכה כמונה מעות
קובי הר צבי יום חמישי י"ב תמוז תשע"ז 23:18 06/07/2017

אז הסיפור עם מתווה הכותל והרפורמים. סיפור שמספר את סיפורו הכואב של עמנו שעבר טלטלות לא פשוטות במאות האחרונות: משכילים, רפורמים, קונסרבטיבים, ציונות חילונית... כמה טלטלות, כמה ניתוחים כואבים. זה בכלל לא פשוט. איבדנו חלקים גדולים מאומתנו. ההתבוללות במוסד הרפורמי היא גדולה ועצומה, בין 50 ל80 אחוז מהם מתבוללים בנישואי תערובת, שזה אומר מבחינת אמונתנו, שחלקם הגדול מביאים דור שאינם יהודים כלל. הם רוצים לקבל הכרה רשמית וגוף עצמאי מוכר בכותל המערבי, ואנחנו לא רוצים לתת להם במה והכרה זו, בגלל שעברנו מספיק בהיסטוריה של עמנו. לא רוצים לתת הכרה לגוף שמסכן את יהדותנו. אז לפני שבוע זה בוטל, המתווה שהותווה בשבילם, אחרי שהיהדות החרדית יצאה למלחמה לשם כך, ועכשיו יש בלגן גדול בכל העולם. מה שבוטל בסך הכל זה ההכרה הרשמית בזרם הרפורמי כזרם רשמי ומוכר. היהדות החרדית אמרה לא. היהדות החרדית אמרתי? אממ.. לא יודע. מי בעצם התחיל את הבלגן? אומרים שהתקשורת החרדית. כלומר, הממסד הרבני פחות פחד מזה, כמו שפחדו מכך הרבה גורמים בתקשורת החרדית, הלא ממוסדת, דהיינו: לא העיתונות הרשמית אלא אתרי האינטרנט. וגם כמה ארגונים חרדל״ים. ואחריהם כולם, כלומר גם חברי הכנסת המייצגים את דעת שולחיהם, גדולי ישראל, שבתחילת המאבק דווקא כן היו נכונים לשמוע פשרה כלשהיא, הם שמעו והבינו שהעם איננו מסכים, והצטרפו אף הם אל המאבק. מה שיישאר בסוף אינני יודע, אבל מה שבטוח הוא שאנחנו, לעולם לא ניתן באמת הכרה לזרם כזה.

אז מה זה בדיוק רפורמים, למה אנחנו מפחדים כל כך מהרפורמיות, ואיך זה יתכן שדווקא התקשורת הלא רשמית, זו שחושבת בדרך כלל יותר ליברלית, היא זו שהתחילה הפעם עם ההתנגדות. מי שהבחין אולי לראשונה בזה שההפיכה קרתה דווקא מכיוון התקשורת הלא ממסדית, זהו ד״ר אבישי בן חיים, כתב ופרשן לענייני חרדים, בערוץ 10. בראיון לתקשורת הוא טען שהסיבה להתקפה התקשורתית - חרדית, היא בגלל ריק אידיאולוגי שחשים רבים מהחרדים החדשים הללו, אחרי שהם כבר לא מזדהים עם החרדיות הממוסדת והמוכרת, זו שהאידיאולוגיה שלה היא הערצת חברת הלומדים, הערצת שלטון הרבנים וה׳גדולים׳, והערצת הבידול המוחלט מהעולם. ברגע שאין להם על מה להילחם כאידיאולוגיה, אזי הם החליטו להילחם מול החילונים על סוגיות כמו השבת, הגיור, ומתווה הכותל הרפורמי. כך הם גם מרגישים נלחמים על משהו ולא ריקים אידיאולוגית. כך, לדברי אבישי, הם בונים זהות מסוימת, זהות שלפחות לוחמת עם החילונים על דברים, למרות שהממסד עצמו לא ראה בהתחלה את הצורך במלחמות אלו.

טוב, אז הוא הלך ׳לשיטתו׳, אבישי. מי שמכיר, הסדרה הידועה שלו הסעירה לפני חצי שנה את הרשת ואת המגזר החרדי, סדרת ״חרדים - ההתפרקות״. שם הוא טען ששלושת המאפיינים של החרדיות, שהם ׳שלטון המרנים׳, ׳חברת הלומדים׳ השולטת ונערצת בבלעדיות, ו׳חומות הבידול׳ המוחלט מהעולם ומהרשת הגלובאלית, מתפרקים בשנים האחרונות, ולכן גם החברה החרדית כולה מתפרקת. מי שעוזר לפירוק מאפיינים אלו זה בעיקר החשיפה לרשת, וגם, אתרי האינטרנט החרדיים, לדבריו. זו היא גם הסיבה, הוא טוען, שהם חיפשו מלחמות חדשות מול החברה החילונית - בשביל לא להרגיש ריקים בלי אידיאולוגיה וזהות עצמאית מסוימת.

מצאו להם דרך. להילחם על דברים לא נחוצים. באשר לביטול מתווה הכותל, אבישי בן חיים טוען שזוהי טעות גדולה של הממשלה למסור את מפתחות השליטה בענייני הכותל לחרדים, כי הם לא ראויים באמת לנהל אותו. כדוגמא הוא הביא את המחיצה שהקימו ברחבה העליונה, זו שמפריעה לכל האימהות והסבתות של חתני הבר מצווה של הציבור המסורתי החוגג בר מצווה בכותל, להיות חלק מהחגיגה, והן נאלצות לפעמים לעלות תוך השפלה מבישה על כסאות רעועים בשביל לצפות בחגיגה. ״אז אם אתם החרדים רוצים לשמור על ׳פח שמן טהור׳, סבבה, אבל הציבור הגדול בישראל הוא חילוני ומסורתי, ולכן אין הגיון שתשלטו במקום קדוש כמו זה שכולם רוצים להיות חלק ממנו. ההפרדה והמחיצה נועדו בשביל לשמור את מעמד האישה בפרופיל נמוך, וזה לא מתכתב עם המציאות הישראלית כיום״, כך לדבריו.

אופס, הוא העלה את הסוגיה הסבוכה של מעמד האישה ביהדות. בפוסט שהוא כתב על נושא המתווה לפני שבוע, הוא הביא קישור לסדרה מעניינת אחרת שהוא כתב לפני קרוב לשנה, ״מורה נבוכים״. סדרה בת 4 פרקים, בו הוא התמקד ב4 נושאים מורכבים בהם היהדות המקורית הכתובה מתקשה, לכאורה, להתמודד מול הערכים של המציאות המודרנית של היום. מעמד הגוי ביהדות, מעמד האישה ביהדות, אי הכרה בנישואין שאינם על פי ההלכה, והיכולת לנהל מדינה מודרנית בלי חילול שבת. על סדרה זו הוא כותב: ״סדרה זו לא מיועדת לדתיים וחרדים ׳בטוחים בעצמם׳. היא גם לא מיועדת לאלו ש׳ויתרו׳ על החיבור ליהדות. היא מיועדת ל׳נבוכים׳ בלבד״. בפוסט הוא הביא קישור לפרק השני בסדרה, בו הוא דיבר על מעמד האישה ביהדות. ביקשתי ממנו באישי שישלח לי את כל הקישורים לפרקי הסדרה. הוא שלח ואחרי זה שלח לי הודעה בשתי מילים: ׳בדחילו ורחימו׳. טוב, אז עברתי על כל הסדרה. בדחילו ורחימו. זה היה בהחלט מאתגר, לא אומר שלא. אבל מאז ומתמיד אהבתי לאתגר את עצמי. אז קראתי. תכל׳ס, אחרי הצפייה בסדרה, חשתי שיש לי הרבה מה לומר על כל הטיעונים שם. וגם סתם, הרבה מה לומר לאבישי. גם על הסדרה ׳מורה נבוכים׳, גם על הסדרה ׳חרדים -ההתפרקות׳, וגם על הטיעון שלו, אודות סיבת ההתקפה של התקשורת הלא רשמית דווקא מול סערת מתווה הכותל. תשאלו בטח ״מה זה קשור אחד לשני?״. אז זה מה שאני רוצה להסביר לכם, שזה בדיוק קשור. והרי נושאים אלו שהוא נקט בסדרה ׳מורה נבוכים׳ הם בדיוק הנושאים בהם חוללו הרפורמים שינוי נגד ההלכה. שינוי במעמד האישה, שינוי ביחס אל הגוי, שינוי ביחס אל שמירת צביון הבית היהודי, וזניחת כל מיני טקסים או איסורים דתיים שממבט חיצוני אינם ׳בהכרח קשורים למוסר היהודי או להתעלות רוחנית, כמו נסיעה ברכב בשבת וכדו׳. והנושאים של הסדרה ״חרדים ההתפרקות״, הרי הם בדיוק הסיבה להקמת ה׳תנועה החרדית האלטרנטיבית׳ המבטאת את עצמה ואת דעותיה בתקשורת העצמאית ברחבי הרשת. אז עם ההערכה הגדולה שלי לאבישי, ואני באמת מאוד אוהב את הכנות שבעבודתו, אך שלא כמותו, אינני סבור שהיהדות כל כך כל כך סבוכה עם הנושאים המורכבים הללו בהם חוללו אכן הרפורמים שינוי, ושהם ממש סותרים את ערכי הצדק והשוויון. אינני סבור גם שהחרדיות ׳מתפרקת׳, ואינני סבור כלל וכלל שהסיבה למלחמתנו הנוכחית עם הרפורמים באה מריק אידיאולוגי. אז הנה, קבלו את הסדרה שאני הכנתי: ״חרדיות חדשה מול רפורמה״, סדרה כתובה, בת שלושה מאמרים.

איך באמת מתמודדת היהדות מול אתגרי שעה כאלו, כשהעולם המערבי הנאור מקדם את הליברליות וההכלה של כל בני האדם, מכל המינים הגזעים והדתות, ומכיר בכל מיני בחירות נישואין, ודווקא היהדות שהצטיינה תמיד עם המוסר והמצפון היהודי שלה, היא זו שעומדת כחומה בצורה מול ערכים מערביים אלו ומגנה בחירוף נפש על עמדותיה המסורתיות? אז האמת היא שנושאים אלו הם טיפה ארוכים, וקשה להסביר ולהרחיב על כל הפרטים, אבל בקצרה, נעמוד על הקונפליקט אותו חשים אכן אלו המחפשים והתוהים ה׳נבוכים׳ מול אתגרים אלו, וביחד נראה מהו הפתרון שאנחנו מציעים, איזה פתרון הרפורמים הציעו, ולבסוף נגיע פתאום גם להבנה, למה דווקא החרדיות החדשה או הלא ממסדית, היא זו שעוררה את הציבור ללחום נגד הכרה ונתינת לגיטימציה כלשהיא לזרם הרפורמי. במאמר זה נעמוד על הנושא שכבר דנו בו בעבר: מעמד הגוי ביהדות.

אז קודם כל, כמו שהזכרתי, כבר כתבתי על כך מאמר בבלוג זה אולי לפני כחודשיים, בו הבאתי מכל המקורות ביהדות, החל מהתנ״ך, המשך בתלמוד ומדרשי חז״ל וכלה בדברי הראשונים והאחרונים וגדולי הקבלה והחסידות, שיש לאהוב לכבד ולעזור לכל בני האדם, יהודי או גוי. ״חביב אדם שנברא בצלם אלוקים״. הבאתי שם בקצרה גם את דברי הראשונים שמסבירים שיש חילוק גדול בין הגויים של פעם שהיו הרבה יותר ברבריים ופחות מוסריים מאשר רבים מאומות העולם כיום שהתפתחו והתקדמו רבות, הרבה מזה בגלל התורה היהודית שהביאה את המוסר ואת המצפון לעולם, כפי שגם הרבה מחכמי וראשי אומות העולם העידו לא פעם במשך הדורות. אבל כיוון שבאתי לקצר, אתייחס רק לטענות שאבישי העלה בפרק הנ״ל בסדרה. השאלה הראשונית היא על מהות ההזדהות שלנו כעם נבחר, ׳אתה בחרתנו׳, ברוך ׳שלא עשני גוי׳.

הבה נסכם בקצרה את תולדות העמים והדתות באלפי השנים האחרונות. שתי דתות גדולות ישנן בעולם: הנצרות, ששולטת על כשניים וחצי מיליארד מאמינים, והאסלאם, ששולטת על קרוב לשני מיליארד איש. זה מגיע בערך לרוב אנשי העולם. שתי הדתות הללו נולדו מתוך היהדות. כלומר - הם מודים ומאשרים את אמיתות התנ״ך ומעמד הר סיני, אלא שהנוצרים מוסיפים את הברית החדשה, כשאלוקים כביכול התגלה לאותו האיש והחליף בשקט את עם ישראל בנוצרים, ודת האסלאם מוסיפה את התגלות האלוקים למוחמד בשקט מאחורי ההר בו הוא מגלה לו שהוא זונח את עם ישראל כעם נבחר, ובשונה מהתגלות מעמד הר סיני שהיה לנגד שני מיליון איש ובהתגלות אלוקית המונית, וכאשר בתורת הר סיני נאמר בפירוש שהעם היהודי הוא העם הנבחר הנצחי. האם יש באמונתנו שאנו העם הנבחר מן הגזענות? ודאי שלא, ומסיבה פשוטה: כל מי שרוצה יכול להצטרף לעם הזה, אם הוא מתגייר. בתנאי, כמובן, שהוא מקבל על עצמו את העול של שמירת 613 המצוות. כלומר, בסך הכל נבחרנו בשביל עול ואחריות, נבחרנו להיות עם רוחני ומוסרי שמגביל את עצמו עם הרבה מצוות, בשונה מכל הגויים שנצטווו מפי אלוקים רק בשבע מצוות בסיסיות כמו על רצח, עבודה זרה, גילוי עריות, דיני משפט כגזלה וכדו׳. נבחרנו בשביל להיות סמל ודוגמא לעמים, וכמו שנאמר: ״והייתם אור לגויים״. סמל של אמונה בא-ל אחד, של אהבת היצור והנברא, ושל ערכי מוסר אנושיים ובסיסיים. שאיפתנו באחרית הימים היא ללמד את כל הגויים חכמה ומוסר, וכמו שהנביא ישעיה אומר: ״והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו״.

כל עצם קיומן בעולם של הדתות הללו - נצרות ואסלאם שמדברים לפחות על יושר מוסרי ואמונה בבורא עולם, הרי זה בהשפעתנו, שזה אומר שהצלחנו קצת במשימה. אם יש בעולם את המושג של ׳ואהבת לרעך כמוך׳, הרי אנחנו הבאנו את זה לעולם. אנחנו הבאנו את התנ״ך, הספר היסודי של המוסר היושר והאמונה, והספר הכי מפורסם בעולם. לכל האומות פשוט לא היה את הכח לקבל את העול הזה והאחריות להיות סמל ודוגמא מוסרית לעולם, כי ה׳אתה בחרתנו׳ הוא בעיקר בחירה לעול מצוות ואף לסבל מתמשך בגלות. המעט שיש לנו, זה הגאווה שכן, אנחנו אלה שסבלנו בשביל כולם, בשביל להביא קצת אור וקדושה בעולם. ועדיין, כל מי שרוצה להצטרף אל האומה הזאת, מי שרוצה ומוכן לקבל את העול הזה, אחרי מבחן אמיתי ולא קל - הוא יתקבל לגיור. זה דומה אולי למי שרוצה להצטרף לאיזו שהיא יחידה קרבית נבחרת בצבא, שהוא יוכל להצטרף רק אחרי אימונים מפרכים. (וכן, רמזתי כאן על נושא הגיור). ברור שיחידת העילית מרגישה גאוות יחידה, אבל כולם יודעים שזה בצדק. מישהו יעז לקרוא לכך גזענות? והרי כל מי שרוצה ומוכן באמת לעבור את האימונים הללו מוזמן לעשות ולהצטרף? (אלא שכל מי שמצטרף לעם זה מקבל בונוס, שכל זרעו יהיו יהודים גם כן, ללא צורך בבחירה אישית ובגיור. אולי זה כסוג של מנגנון חכם לשמר את העם היהודי לאורך דורותיו. אחרת מי יודע כמה היו נשארים).

הלאה. הטיעון השני שהועלה בסדרה - עניין הצלת גוי תוך חילול שבת שמותר רק בגלל שאנחנו צריכים שהגוי יציל אותנו למחר במקרה הפוך. אחרת היה אסור. היכן הצדק והשוויון? אז בוא נאמר ששאלה זו היא אכן השאלה הכי מציקה מכל השאלות, אך אחרי טיפה עיון במקורות, גם זה מתיישב על הדעת. כי יש הרי איסורים שאנו מחויבים להיהרג ולא לעבור עליהם, כמו גילוי עריות, רצח ועבודה זרה. התורה יכלה בקלות לצוות שחילול שבת גם הוא ב׳יהרג ואל יעבור׳. כך היא למעשה ציוותה. אלא שכשמדובר בחיי יהודי היא נתנה פריבילגיה מיוחדת לחלל את השבת ומסיבה אחת, כמו שחכמינו מסבירים: ״חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה״. שווה לחלל על חיי יהודי את השבת אבל רק בגלל סיבה אחת - הוא יוכל לשמור אחר כך הרבה שבתות, וזה מחזיר את האיזון לחילול השבת שקרה. בגוי הסיבה הזו פשוט לא קיימת. למעשה, הלכה זו איננה רלוונטית, וכמו שכתבנו, בגלל שאנו צריכים שהגוי יציל למחרת חיי יהודי, יהודי שישמור שבתות הרבה, ולכן יש חובה להציל גם את הגוי בשבת אפילו תוך חילול שבת.

כל שאר הטענות שהועלו שם, בוא נאמר, פחות רלוונטיות, פשוט כי המקורות לא הובנו כראוי בכלל, ולא שאני הולך לעוות כאן את המקור עם פרושים חדשים. ״אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם״. יש כאן טעות נפוצה המבלבלת בין המושג ׳בן אדם׳ של ימינו, כמו בכינוי הגנאי הנפוץ ״אתה לא בן אדם״, לבין המושג ׳אתם קרויים אדם׳ שמובא בגמרא. מושג זה נאמר בהקשר מאוד מסוים בשביל לדרוש שגוי אינו מטמא באוהל, מזה שכתוב באיזה פסוק ״אדם אתם״, ובפסוקי ׳טומאת האוהל׳ כתוב ״אדם כי ימות באוהל״. אין הכוונה כלל שהגויים אינם בגדר אדם, והראיה הכי גדולה לכך היא מאמרת חכמינו ז״ל: ״חביב ׳אדם׳ (כל גוי) שנברא בצלם, חביבין ישראל שנקראו בנים״. רואים שהכינוי לכל בני האדם בשפה היומיומית הוא ׳אדם׳. המושג התלמודי הנ״ל הינו סך הכל עניין לדרש בשביל ללמוד ממנו הלכה ספציפית, וכידוע לכל מי שמכיר את הלך השיח התלמודי. זה מוכח גם מפירוש התוספות על המקום שמוכיח שבמקום שכתוב ״האדם״ עם אות ה׳ ולא אדם בלבד, כן הכוונה גם על גויים. כלומר, לא מדובר על ויכוח אם הם בני אדם או לא, אלא על דרש לשוני כדרך התלמודי מה נכלל בדין של ״אדם כי ימות באוהל״.

הלאה. אמרת חז״ל ״הטוב שבגויים הרוג״. וכי איננו יודעים מהתוס׳ שמפרש על המקום שמדובר בעת ׳מלחמה׳, שאסור לחמול על האויב גם אם הוא נראה מתייפייף ונחמד כי זה מעמיד את כולם בסכנה? וכי ראינו פעם שמישהו הרג גוי סתם כך בשל האמרה הזאת? ישנם הרבה אמרות חז״ל שאפשר לפרש אותם כך או כך. אז איך אנחנו יודעים מהו הפירוש האמיתי? מתוך מבט על המציאות היומיומית. כי אם כוונת חז״ל הייתה לא כפירוש התוס׳, הרי שחז״ל היו מסיתים יום יום את תלמידיהם לצאת ולהרוג בגויים, וזה פשוט לא קרה אף פעם, וזה מוכיח שהם חינכו אותם בוודאות למשהו אחר. זו איננה פרשנות מניפולטיבית. חכמינו גם אמרו בפירוש להקדים בשלום כל אדם ואפילו גוי. רק ששפתם ולשונם של חז״ל היא בהרבה הרבה מקרים סתומה או מליצית, אחרת אנו נפגשים באלפי סתירות הקיימות בין דבריהם. השאלה היא תמיד מהי ״רוח היהדות״, מהו החינוך שהם העבירו לבניהם ותלמידיהם, ואת זה אנחנו רואים במציאות היומיומית, בחינוך ובאורח החיים, ונדמה כי יש לנו מה להתגאות בהתנהגותנו המוסרית בכל הדורות מול ההתנהגות המוסרית של אומות העולם, בכל הדורות, כולל הדור שלנו.

הלאה. התפילה של ״שפוך חמתך אל הגויים... אשר אכל את יעקב ואת נווהו השמו״. על מה מדובר פה? זו היא הרי תפילה שיכלו ויושמדו שונאינו שרדפו ורצחו בנו, החריבו את בית המקדש וטבחו בבנינו וילדינו. אמנם, אבישי, הזכרת את ההתחלה ׳שפוך חמתך אל הגויים׳, אבל פשוט דילגת על ההמשך. (פירוש חסידי מתוק הופך את המשמעות: ׳שפוך חמתך׳ - שפוך עליהם קצת חמימות בלב, שיתעוררו קצת לדעת אלוקים וללכת בדרכי אהבה ויושר).

הלאה. ״מצוות הריגת עמלק״. והרי זוהי הריגה של מישהו שאיים לכלות אותנו כליל, גם רוחנית וגם פיזית. ׳ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳. אלא שהבורא העיד שגם כל זרעם הם מושחתים בטבע וכולם עתידים לרדוף בנו, ובהוראת שעה נדירה הצטווינו להרוג את כל זרעם. שאול המלך היה זה שחמל על אגג מלך עמלק ולא הרג אותו, ולבסוף יצא ממנו המן הרשע שאיים ורצה להשמיד את כל עם ישראל, לפני כ-2500 שנה, בתקופת גלות בבל, במדינת פרס, היא איראן של היום, שגם מאיימת למרבה הפלא בהשמדת עם ישראל.

בהיסטוריה הארוכה שלנו, אנחנו רחוקים מאוד מלצאת כעם שרוצח נשים וילדים. את זה עשו הנוצרים באינקוויזיציה, הנאצים בשואה, והמוסלמים החל בטבח חברון ובכל אינתיפאדה מחדש. אנחנו קיבלנו הוראת שעה יחידה ונדירה מפי אלוקים בעצמו על עם עמלק שכולו התייצב לכלות בנו. פעם נוספת יחידה שנצטווינו כך היה בהריגת שבעת העמים שגרו בכנען, שהיו מושחתים ורעים ברצח וגזלה ובשאר עבירות, והגיעו למצב הכי נמוך, עד שקיבלנו הוראה ישירה מפי הבורא לכלות את העמים הללו. הם היו סיכון לעולם כמו שדעא״ש מהווה סיכון לעולם. ושוב, אלו היו הוראות שעה יחידות שניתנו גלויות מפי הבורא, על עם אחד שרצה להשמידנו, ועל כמה עמים שהיו השפל המוסרי בעולם של רצח ושחיתות וניאוף והיוו סכנה רוחנית לעולם. כמו שאמרתי מקודם, כשרוצים לבדוק מהו טבעו של עם, אי אפשר לבדוק דרך מקרה ספציפי וייחודי. אפשר להתווכח על הצדק בהריגת עמלק ושבעת העמים, ויהודי שמאמין שזה ניתן בהוראה ברורה מפי הבורא לא יכול למעשה להתווכח על כך, אבל ללא ספק, זה רחוק מלהקשות ולסבך את המוסר היהודי שהציב בהיסטוריה את עם ישראל כעם הכי מוסרי מול הנוצרים או המוסלמים, עם הגומל חסד לעניים ולנזקקים, עם המגן על אזרחים חפים מפשע, והעם הכי שפוי ודמוקרטי כיום במזרח התיכון. וכן, אם אנחנו אלו שהבאנו את המוסר לעולם, ושהסכמנו לסבול אלפי שנים בשביל האמת והיושר שלנו, אם אנחנו נרצחנו ברבבותינו ומיליונינו בשביל כך ולא רק בתקופת השואה, אם בעוד עמים סביבנו אימצו לעצמם דגל של שנאה או השמדה, אנחנו עדיין ממשיכים בסבלנות לישא את דגל המוסר האהבה והשלום עד שכל העולם יתוקן לאט לאט, אזי כן, ׳ברוך שלא עשני גוי׳. כשהמשיח יבוא והעולם יתוקן בשלום ואחווה, הברכה הזאת לא תישאר כמובן, כמו הרבה מצוות שיבוטלו לעתיד. ברכה זאת נועדה להבדיל אותנו מבין האומות, כל זמן שהם עומדים במצב רוחני רחוק מדי, עד שיגיעו להתפתחות הנכונה והשלמה, בעת הגאולה והשלום.

אז זו היא התשובה האורתודוקסית לשאלת מהות הבחירה של עם ישראל. הרפורמים, שנבוכו מול האמירות ה׳גזעניות׳ כביכול של בחירת עם ישראל, מחקו כמעט כליל את המושג מסידוריהם ותפילותיהם (כמו את הנוסח ב״עלינו לשבח״: ׳שלא עשנו כגויי הארצות׳), והם לא הבינו שזה מה ששומר עלינו כעם, שומר עלינו מהתערבות בגויים ובמעשיהם. ומה הם קיבלו על כך? התבוללות נוראה. בעשרות השנים האחרונות התחילה שם התבוללות עצומה ביותר. הם ניסו כמובן להילחם זה ביודעם שזהו סכנת קיום לקיומם כיהודים בכלל. אבל זה לא עזר להם הרבה. כשהם ראו, לפני כ-40שנה, שמתחיל להיות מדובר באחוזים גבוהים שמתבוללים עם הגויים, הם החליטו בלית ברירה לתת לגיטימציה לדבר. בהתחלה רק להכניסם בבית המדרש, וכיום גם לחתן זוגות כאלו ואף להסמיך כאלו לרבנות. בחודש כסליו שנת תשע״ג הכריז נשיא האיחוד ליהדות רפורמית באמריקה, כי מציאות ריבוי נישואי התערובת – (כשמבין המשיבים לסקר PEW המקיף שהתפרסם חודש קודם לכן, 80% מאלה שגדלו בתנועה הרפורמית התחתנו עם לא-יהודי), היא עובדה קיימת ואין מנוס מלנסות לקבל את הזוגות האלו כמיטב היכולת. במילים אחרות, הם גזרו על עצמם כליה עצמית בעוד דור או שנים, כי אי אפשר להתחכם על התורה הנצחית. אין לנו יכולת קיום אם אנחנו לא יודעים לבדל את עצמינו מהגויים. עניין אחד זה לאהוב ולעזור מכל הלב לכל אדם ולחנך לאהבת היצור והנברא, ועניין אחר הוא לומר שלכולנו אותו תפקיד שווה ואותו דרגה בעולם. לא, יש מפקדים ויש חיילים. כל אדם מוזמן, אם הוא רוצה, להצטרף להיות מהעם הנבחר שמפקד ונושא בעול של המוסריות והרוחניות בעולם, באם רק יקבל על עצמו את עול התורה והמצוות ויתגייר כהלכה.

אז מה זה אומר, שאין בתקופתנו שום שינוי ביחס אל הגוי? אז זהו, שיש כן שינוי. אלא שפה הוא החילוק בדרכי ההתמודדות בין היהדות האורתודוקסית לבין היהדות הרפורמית. מהרגע שהעולם נפתח קצת לרעיון של קיום הדדי ושלום אוניברסלי, מיד התחלנו עם הרעיון של שבע מצוות בני נח, אם על ידי פעילות חב״ד או ארגונים אחרים, וכמו כן, ארגוני החסד והעזרה לזולת היהודיים עוזרים רבות גם לבני אדם שאינם יהודים, מה שבוא נאמר פעם תחת השוט של הפריץ במזרח אירופה זה פחות היה רלוונטי. היהדות יודעת להתחדש ולענות לאתגרי השעה. אך כל זאת בתוך המערכת ההלכתית ולא מחוצה לה. בתנועה החרדית החדשה, אלו שחשופים קצת למה שקורה בעולם, דרך הרשת והתקשורת, ישנה נטייה חזקה לאחווה אוניברסלית ולדבר על אהבת האדם ויצור, יהודי או גוי. השיח אכן משתנה, בעקבות שינויים בהיסטוריה של עמינו. יש לנו כיום מדינה עצמאית וקשרים טובים עם מדינות רבות בעולם. זה שינוי אדיר. החרדי החדש יתקשה לומר: ״כל הגויים יימח שמם״, כי הוא יודע שיש ויש, ושהעולם הוא יותר מורכב, ושדברים גם השתנו, אם כי עדיין רחוקים משלמות. אבל הכל בתוך ההלכה. ההלכה היא אכן גמישה, אך כל פתרון, יצירתי ככל שיהיה, חייב להיות מעוגן בהלכה ולקבל את אישורם של גדולי התורה. מחיקת סעיף אחד בשולחן ערוך, והכל נהרס. כי אין שום סיבה לכך שהלכה אחת כן והלכה אחרת לא. הלכה איננה משחק ילדים, היא תורה אלוקית ונצחית. חורבן ההתבוללות הרפורמית היא ההוכחה הכי טובה לכך. אז כך, אם כן, מתמודדת היהדות מול הערך של אוניברסליות ושוויון זכויות. צדק ואהבת הנברא כן, אך שוויון מעמדי לא. יהודי שמוסר את נפשו על תרי״ג המצוות ומגן על העולם הוא בדרגה גבוהה יותר, כמו שמפקד צבאי או מנהיגים ואישי ציבור הם בדרגה גבוהה יותר מהמון העם.

בפרק הבא נעמוד בעזרת ה' על הנושא של מעמד האישה ביהדות - פעם והיום, ועל שני הנושאים האחרים: מוסד הנישואין היהודי, ואפשרות שמירת השבת במדינה מודרנית. במאמר השלישי והמסכם נתייחס אל הסדרה הוויראלית: ״חרדים - ההתפרקות״, ובכלל אל החרדיות המתחדשת, ונסיים עם המסקנה המפתיעה: למה ההתנגדות הגדולה אל הכרה כלשהיא בזרם הרפורמי התחילה דווקא מהכיוון הבלתי צפוי -התקשורת החרדית האלטרנטיבית.
juish
הודעות: 11
הצטרף: 23 יולי 2017, 16:17

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי juish »

איפה הטורים של מענדל ראטה

חסר לי השעשוע
סמל אישי של משתמש
יעבץ
הודעות: 1152
הצטרף: 26 אפריל 2017, 16:37
נתן תודה: 231 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יעבץ »

הוא כנראה עסוק להכין מאמר בו יביע את דעתו והגיגיו על פרשת הבראקל...
סמל אישי של משתמש
אחד
מנהל
הודעות: 2429
הצטרף: 20 אפריל 2016, 12:05
קיבל תודה: 25 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי אחד »

בום. עיצומה של מהפכה. כך אני מגדיר את מה שראיתי בחג סוכות זה. בחיים לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. כמעט בכל עיר בארץ, דתית או חרדית, היו תפילות חג מוזיקליות בליווי כלי זמר וריקודים. לפני שנה-שנתיים יכולת לראות את זה רק בערים מעורבות, כאלו של דתיים ומסורתיים. לא במקום חרדי ובוודאי לא עם ציבור חסידי שמרני. אבל השנה, אני לבד הספקתי להיות בשתי תפילות מוזיקליות חגיגיות ברוב עם, בביתר ובמודיעין עילית. היו גם בבני ברק, וכמובן בירושלים עיר הקודש. בעוד בעבר הסתייג הציבור השמרני מתפילות כאלו בגלל האיסור שהטילו בזמנו רבני הונגריה על התפילה בליווי עוגב בתקופת הרפורמים, אך כפי שמבורר בפוסקים, אין איסור הלכתי בעצם התפילה בליווי כלי נגינה, אלא שאז הטילו הרבנים איסור מיוחד מפני שהם ניסו לחקות את הנוצרים ולהידמות להם, ועיקר האיסור היה גם רק על העוגב דווקא מפני שזה היה מנהג הנוצרים בכנסייה. אך בימינו, שכל התופעה הזו נובעת מחיפוש חוויה רוחנית מרוממת בתפילה, כמובן שתפילה כזו רצויה ואף מרוממת ביתר שאת את הנשמה. (בקובץ בית אהרן וישראל שנה י״ג גליון א׳ עמ׳ קי״ט ואילך, ביררו נושא זה באריכות ואף סיקרו מנהג קהילות יהודיות שונות בפראג ובהמבורג ועוד לפני 400 שנה, שהיו מתפללים בערב שבת תפילות בליווי כלי נגינה, עיין שם באריכות).

תכל׳ס, אם אפשר להגדיר נכון, חג הסוכות הפך להיות החג הכי מוזיקלי מכל חגי ומועדי ישראל. ובעצם הוא לא הפך להיות, כך הוא היה גם בשנים עברו, בזמן שבית המקדש היה קיים. ׳מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו׳, אמרו חכמינו ז״ל. בשנים האחרונות אנו עדים לגל עצום של אירועי שמחה מוזיקליים בחג הסוכות, בכל עיר ועיר בהן גרים יהודים, בישראל ובעולם. אבל אם כבר מדברים על התחדשות מוזיקלית, אנו עדים בשנים האחרונות גם בכלל לגל עצום של מוזיקה יהודית המתחדשת ומגוונת את עצמה בצורות ייחודיות ומעניינות. המוזיקה החסידית השתנתה והתרחבה, ונראה כי עדיין נכונו לה הפתעות וחידושים רבים בשנים הבאות. והלב אומר, שהתחדשות יהודית זו, יש בה מן ההכנה לשירת הלווים, לשמחת בית השואבה בבית המקדש, כשבדרך חזרה אל בית המקדש אנו חוזרים אל המוזיקה האבודה שהייתה שייכת לנו מאז ומתמיד. כך חשים יוצרים מוזיקליים יהודים רבים. אז הנה, לכן, בחלוף עלינו חג הסוכות המוזיקלי, חשבתי לכתוב קצת על התפתחות המוזיקה החסידית בדור האחרון, ועל המסלול המוזיקלי שעברתי מאז ימי ילדותי עם המוזיקה שגדלנו עליה עד ימינו אנו עם המוזיקה החסידית החדשה, כשבעצם זהו המסלול שעברו רבים בדומה לי, ובכך לתאר את שבעת שלבי ההתפתחות שעברה המוזיקה החסידית מאז התחילו הפטיפון והקלטות, עד ימינו אנו. ראשיתה עם ה׳מוזיקה החסידית האותנטית הישנה׳ שלפני השואה, המשכה ב׳מוזיקה החסידית האותנטית המתחדשת׳ לאחרי השואה, הופעתה של ׳שירת קרליבך׳ שהייתה לז'אנר בפני עצמו, מאוחר יותר לידתה של ׳המוזיקה החסידית המודרנית׳, התפתחותה של המוזיקה החסידית ה׳נאו מודרנית׳, במקביל לכך לידתה של ׳המוזיקה היהודית המקורית׳, ולידתה העכשווית והאחרונה של ׳המוזיקה החסידית החדשה׳.

1) המוזיקה החסידית האותנטית - הישנה (מזרח אירופה).

אז על מה גדלתי בילדותי? מהי המוזיקה הראשונה אותה הכרתי ואותה השמיע לי אבא שלי? ובכן, איך לא, שירי רבי יום טוב עהרליך ז״ל. עד היום אינני יודע אם בין הניגונים שהוא שר היו ניגונים שהוא עצמו הלחין, וכמה מהם, אבל השירים הללו היו שירי הערש של הציבור החסידי דובר היידיש, והמנגינות הללו, הוי, כמה שהן שמימיות וטהורות. חלק מהמנגינות הן מנגינות רוסיות מלאות רגש, שרבי יום טוב פשוט 'גייר' אותן בלי לספר מאיפה הביא אותם. צדיקים אמרו עליו במליצה: "ער איז ׳יום טוב׳ אבער ׳עהרליך׳" (הוא אמנם שמח וחגיגי, אבל יהודי ירא שמים אמיתי). כשאבא שלי היה מדליק את הטייפ הענק עם השיר ׳יאקאב׳, הוא היה עוצר את הטייפ במילים הפחות ברורות ומסביר לנו, ואז היה בוכה לנו עם השיר כל פעם מחדש, ובעיקר לקראת סוף השיר. זו הייתה המוזיקה הראשונה שלי, שכמובן חרוטה לי במעמקי הלב. אחרי זה הגיע יוסף משה כהנא עם ה׳לחיים אידן׳ ו׳לחיים ברודער׳, הקלטות שלא נס ליחן עד היום, בשירתו של ר׳ ירמיה דמן, כשכל המנגינות הן מנגינות ישנות מבית אבא, מרומניה הונגריה או רוסיה. אבל איך פספסתי את השלב הראשון באמת: שירי שומרי אמונים. הניגונים שסבא שלי הלחין, ואף אביו, רבי אהרל׳ע זצוק״ל, משומרי אמונים. אלו הם שירים בסגנון הונגרי בעיקר, משם מוצא מולדתנו. שירים מלאי רגש חום וקדושה, אם כי חלקם קצת כבדים ומורכבים. ה׳טישים׳ של סבי זצ״ל בלילות שבת וחג זכורים להרבה יהודים, שם הוא היה משתפך במתיקות מאוד מיוחדת. עוד מלחין מיוחד לבית שומרי אמונים שעל שיריו גדלתי, הלוא הוא ר׳ חיים שמשון פייג, יהודי הונגרי בעל רגש חם, שמתעקש לא להקליט את שיריו באלבום מוזיקלי בגלל שאינו סובל את העיבודים המוזיקליים של היום. כמה משיריו, שחלקם הגדול ללא מילים, הם להיטים מפורסמים, אך הציבור פחות יודע על מקורם.


2) המוזיקה החסידית האותנטית - המתחדשת (אמריקה וישראל).

מה עוד הכרנו מילדות? את שירי ר׳ משה גולדמן, כמובן. ר׳ משה החייה את המוזיקה החסידית בטעם חדש ומתוק. זה כבר היה חידוש קצת. קשה לי לומר שאיזה אדמו״ר או מלחין לפני השואה היה מלחין שיר כזה כמו ׳שלום שלום צווישן יידן׳, אבל עדיין נדמה שאפשר להכניס את רוב שיריו בז׳אנר של המוזיקה החסידית האותנטית, זו שהכרנו מבית אבא והיא בנויה על הסגנון המוזיקלי של מזרח אירופה במאתיים השנים האחרונות. יש אמנם בשיריו של גולדמן גם קצת טעם אמריקאי חדשני משהו, ואולי זה היה הצעד הראשון של המוזיקה החסידית לטעימות חדשות. שיריו של ר׳ חיים בנט אף הם הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית, על אף הטעם הקצת חדשני בחלק משיריו. אינני יכול לשכוח את הרגע הזה, למדתי אז בכיתה ו׳ בחיידר, בגיל 9. המלמד רשם את השיר ׳מכניסי רחמים׳ על הלוח, וכל הילדים התחילו לשיר את זה. אני הייתי אולי היחיד שעוד לא הכרתי את זה. צמרמורת אחזה בי אז בכל גופי, בשומעי פתאום את כל הילדים שרים בעוצמה את השיר המרגש. זה היה כאילו שמעתי את בכיית השמים. רגעים אלו נחרטו בי עמוק לנצח.

עוד שם נוסף, שהוכנסו אלבומיו בביתנו בילדותי ושיריו השפיעו עלי עמוקות, זהו מיכאל שניצלר. מיכאל, שלמרות גילו עדיין נמצא בשיא מרצו ומוציא אלבום חדש מדי תקופה, הוא אמנם איננו מלחין בעצמו, וחלק ניכר משיריו שייכים למלחין האגדי פינקי וועבר, אך הגשת השירה המרגשת שלו שהטיבה לתאר את הסיפורים שבשיריו כאילו קורים לך מול העיניים, כבשה את העולם החסידי, למרות החדשנות שבשיריו. במיוחד זכורה לטובה הסדרה ׳נשמה פלאם׳ שהייתה לנכס צאן ברזל והושמעה בכל בית יהודי שהבינו בו את שפת היידיש. שירים אלו אמנם כבר זזו צעד רציני קדימה, אך את שירי פינקי וועבר אפשר אולי להגדיר כשלב אחרון של המוזיקה החסידית האותנטית, אם כי חלק משיריו אולי עומדים כבר בשלב ביניים אל המוזיקה החסידית המודרנית יותר.

לא אוכל באמת לסיים תקופה מוזיקלית זו בלי מילה על יונתן שוורץ, שאמנם גם כן לא הלחין בעצמו שירים, אך החרוזים המרגשים שלו וסדרת ׳א גוטע ניגון׳ שלו הפכו לנכס צאן ברזל של הציבור החסידי דובר היידיש, והושמעו באוזנינו ברגעים של כאב או של שמחה, רגעים של ייאוש או תקווה. יונתן אמנם לקח פה ושם גם מנגינות קצת יותר עכשוויות ולא רק מנגינות עתיקות, אך אלו נבחרו בקפידה רבה והיו לכל הפחות דומות למנגינה החסידית העתיקה מבית אבא. אז זהו, זה מה שהכרתי וידעתי בימי ילדותי, לא יותר. כבר היה אז בעולם כמובן את אברהם פריד ומרדכי בן דוד וכל ה׳פרחי׳ למיניהם, אך בבית אדמור״י כמו שאני גדלתי בו, לא ממש הכירו בז'אנר הזה. מספיק היה שהגיית המילים הייתה בעברית, וכבר היו השירים ׳פסולים׳ ולא הגיעו הביתה.

אז זה היה השלב הראשון של המוזיקה החסידית. האם נשארו כיום כאלו יוצרים חסידיים מהז'אנר החסידי האותנטי? בוא נאמר שמהחסידי הישן ממש כבר לא נשאר, אבל מלחינים כמו משולם גרינברגר, והצמד שייע גרוס ויואלי קליין עדיין משאירים טעם מסוים של פעם ומשתייכים אל הז'אנר החסידי האותנטי. מי שמהווה היום חידוש מיוחד בז'אנר זה הוא היוצר וה׳גראמער׳ מוטי אילאוויטש. מוטי אמנם הוציא בינתיים אלבום אחד, ׳מחשבות׳, אך הספיק למכור לחנים לכל הזמרים הגדולים, ולדעתי הביא חידוש עמוק וייחודי למוזיקה החסידית האותנטית. איזה שהוא עומק שובר לב שלא היה לפני כן.

3) רבי שלמהל׳ע קרליבך.

מתי התחיל השינוי וההתפתחות במוזיקה החסידית? ובכן, באמצע הלימודים בישיבה קטנה נחשפתי לשירים שלו, הניגונים של ר׳ שלמהל׳ע קרליבך ז״ל. לא אכנס עכשיו לפולמוס זה של האיש שהיה שנוי במחלוקת, בעיקר בחייו. אהיה כנה הם אם אומר שהמוזיקה שלו, וכמובן גם הסיפורים ודברי התורה שלו, שינו את פני היהדות. כבר כתבתי על כך פעם. אבל לא רק זה: המוזיקה של ר׳ שלמה הביאה סגנון חדש לעולם המוזיקה היהודית. אפשר לומר שהוא היה אבי אבות יצירת המוזיקה היהודית המתחדשת של אחרי השואה. כלומר, רוב היוצרים המוזיקליים האורתודוקסיים של החמישים שנה האחרונות, הושפעו איכשהו ממנו, והוא הביא שינוי עצום למוזיקה היהודית. ממה הושפעה יצירתו? הוא ספג הרבה משירתה הנכספת של חסידות מודז׳יץ, שם הסתובב רבות בצעירותו ואף בשנים מאוחרות יותר, אך ללא ספק הוא הושפע גם מאוד ממוזיקת ה׳פולק׳ העממית שרווחה בשנות השישים אצל ההיפים, ברחבי אמריקה. ר׳ שלמה, שעסק רבות בקירוב יהודים וראה בנוער ה׳היפים׳ נוער שכולו כוסף ליהדות עם רוחניות אמיתית חוצה גבולות, רצה להביא לנוער זה מוזיקה טובה שהם יאהבו ויתחברו אליה, ולכן, בעוד שבתחילת דרכו הוא היה מלחין מנגינות מורכבות יותר, בהמשך הוא התחיל עם המנגינות הקצרות בנות שני הבתים והקלילות ופשוטות יותר, בסגנון מוזיקלי המשלב את הרגש והמתיקות החסידית, ואת צלילי החופש והאהבה שהיו במוזיקת ה׳פולק׳, אותה אהבו בני נוער אלו, שחיפשו פשטות ואמת כנה.

4) המוזיקה החסידית המודרנית.

מה היה השלב הבא של המוזיקה החסידית? ובכן, הם כונו בפי העם ׳גדולי הזמר החסידי׳ בעולם, ושלטו בכיפה משך עשרות שנים עד השנים האחרונות, ועדיין היום, למרות גילם, לא נס ליחם ומוציאים מדי תקופה אלבומים חדשים לאור, ובמבט לאחור, אפשר להגדירם כשני מחוללי המהפכה של ׳המוזיקה החסידית המודרנית׳. כן, כמו ששיערתם, הלא הם אברהם פריד ומרדכי בן דוד. היו כמובן עוד אמנים גדולים בז'אנר זה, בדור ההוא וגם בדור ההמשך , כמו יעקב שוואקי ועוד, אבל נקטתי בשני השמות הגדולים. מחוללי המהפכה הגדולה. בשלב זה קיבלה המוזיקה החסידית מפנה גדול והתחדשה בגוונים חדשים שלא היו בה קודם לכן, בהשפעות מסוגות מוזיקליות שונות. שירים כמו 'אדרבה' או 'תניא', 'שמע בני' או 'משיח', היו אז ללהיטים עולמיים. אז ממקום של מלחין, ברור שאי אפשר להזכיר את המהפכה הזו בלי להזכיר את שמו של המלחין האגדי יוסי גרין, מי שאחראי על חלק גדול מהשירים שיצאו בעשרות האלבומים שלהם. מי שעוד הלחין להם שירים רבים הוא פינקי וועבר, מי שאולי מהווה מעין בריח התיכון בין המוזיקה החסידית האותנטית לזו המודרנית. ואם לומר את האמת, כמו שאמרתי קודם, בעוד שחבריי לכיתה בחיידר בו הייתי לומד היו באים עם השירים האלו לכיתה, אני לא ידעתי ממוזיקה זו עד גיל מאוחר מאוד, אולי גיל 20 פלוס. כמה שזה נשמע מוזר. גדלתי בעולם אחר ולא הכרתי. אני נזכר פתאום באפיזודה מימי הילדות: בכיתה שלי, בחיידר 'מחנובקא' בבני ברק, למד איתי ילד אחד, כיום הוא שם מוכר, אחד מהמפיקים הגדולים של המוזיקה החסידית בשנים האחרונות. הוא היה מעין מלך המוזיקה בכיתה. תמיד היה הסולן הראשי. (ואני קינאתי כל ימי ילדותי עד מוות בכל הסולנים האלו. אהבתי מוזיקה עד השמים, אבל מי לימד אותי בכלל לשיר או להכיר מוזיקה). הוא היה בא עם השירים של אבריימ׳ל ומרדכי, ואני, היה לי אז קונפליקט פנימי מייסר כזה. מצד אחד, בעומק הלב אהבתי מוזיקה ושירה בכל נשמתי, אבל מצד שני, כאילו ממקום דתי כזה, היה אסור לי לאהוב מוזיקה שלא הכרתי וגדלתי על זה. לך תסביר את זה.

5) המוזיקה החסידית הנאו מודרנית.

מה היה הלאה, השלב הבא במוזיקה החסידית? השלב הבא הוא זה שהתחיל ב-15 השנים האחרונות. שני ז'אנרים התפתחו במקביל במוזיקה היהודית. ז'אנר אחד קשור למוזיקה החסידית. הז'אנר השני נקרא היום בשם ׳מוזיקה יהודית מקורית׳, והיא נוצרה בעיקר ע״י אמנים שונים שבאו מעולם חילוני וחזרו בתשובה, בתנועת התשובה הגדולה שהכתה גלים בשנים אלו. נפנה קודם אל זה הראשון. אינני יודע אם אפשר להגדיר את זה בשם מיוחד כי עדיין מדובר במוזיקה חסידית מודרנית, אך ללא ספק היה זה גל חדש ומעורר סערה במוזיקה החסידית המודרנית. אולי זו היא המוזיקה החסידית ה׳נאו מודרנית׳. מי שאחראי בגדול על התפתחות זו של הז'אנר הוא האמן הגדול, ליפא שמלצר. ליפא זה כבר סיפור כשלעצמו. אולי הוא החידוש המוזיקלי הכי גדול בעשרים השנים האחרונות. ליפא, שכבר כן הלחין חלק משיריו, שינה באופן דרסטי את המוזיקה החסידית. כבר כתבתי פעם מאמר על המוזיקה החסידית, שם כתבתי בהרחבה על הצורך של הדור הצעיר במוזיקה חדשנית זו, ולא ארחיב בנושא זה שוב. אך ללא ספק, גם אם לא כולם התחברו למוזיקה החדשנית הזו שקבלה השראה מז'אנרים מוזיקליים שונים, הרי שזה הציל והחזיק רבים מבני הנוער שחיפשו את החידוש ואת הקצב הזה. בתכל׳ס, אין מישהו שהשפיע על כל עולם המוזיקה החסידית יותר מליפא. בעקבותיו ואחריו הגיעו גדולי זמר נוספים רבים, שהמשיכו בקו זה כמו בערי וועבר, שלומי גרטנר, יואלי גרינפלד ועוד, אבל הוא היה ונשאר אחד הכישרונות הגדולים של המוזיקה היהודית בדור האחרון.

6) המוזיקה היהודית המקורית.

הז'אנר הייחודי שהתפתח במקביל לכך ובאותם שנים, הוא ׳המוזיקה היהודית המקורית׳. אזכיר כמה שמות מהיוצרים המשתייכים לז'אנר זה: יצחק פוקס. יוסף קרדונר. ישראל דגן. שולי רנד. אהרן ויונתן רזאל. עדי רן. שיבי קלר. סיני תור, ועוד אמנים. מוזיקה זו, המושפעת הן מהמוזיקה הישראלית, והן ממוזיקת קרליבך, קיבלה איכשהו צורה ייחודית לעצמה, וברבות השנים אף הוכתרה בשם ייחודי: מוזיקה יהודית מקורית. המאפיינים המיוחדים של מוזיקה זו הם הרוחניות והטוהר המורגשים בה, המקוריות המורגשת בלחן, וכמו כן, הטקסטים המיוחדים שעל פי רוב אישיים ומקוריים, בשפה העברית. ז'אנר זה הוא מאוד מגוון , ולפעמים קשה להשוות בין אמן אחד מז'אנר זה למשנהו. יצחק פוקס הוא אחד השמות המעניינים בז'אנר זה. שמעתי פעם הגדרה יפה שהוא הגדיר למוזיקה שלו, ביחס למוזיקה של קרליבך: בעוד בשירי ר׳ שלמהל׳ע אפשר לשמוע את החזון הגדול של תחילת שיבת בני ישראל לארץ ישראל, את צלילי פעמי המשיח, הרי ששיריו שלו מבטאים כבר את רגשותיו של הישראלי הצברי המגשש מול החיים המורכבים והשבירים, ומנסה איכשהו להתמודד מול האתגרים שבחיי היום יום. פוקס פרץ ביתר שאת אל התודעה הציבורית בשנים האחרונות, אחרי אלבומו ׳ממעמקים׳. הוא הביא את החידוש הייחודי של ה׳קרעכץ׳ הזה, שברון הלב הזה המתבטא בפשטות ובמין זעקה עמוקה חסרת מילים. ישראל דגן הביא סגנון יותר פשוט ומתוק, והוא בעצם אבי השירה הברסלבאית המתחדשת. ׳אשרינו אשרינו אשרינו, שיש לנו רבי כזה׳. שנים הייתי מתרפק עם הקלטות של ר׳ ישראל. מי שתרגם רבים משיריו לשפת היידיש הוא הרב יואל ראטה, ראש ישיבת תפארת התורה מוויליאמסבורג.

עוד אדם שהשפיע עמוקות, עלי ועל עוד הרבה בני נוער בגילי, הוא אהרן רזאל. בפעם הראשונה ששמעתי אותו לא באמת הצלחתי להבין את שבירת הסולמות הזו, את הכיוון המוזיקלי החדש שלא ידעתי איך להגדיר אותו, אבל זה נגע לי עמוק בלב ויצר שם מקום חדש ליצירה מסוג חדש. אהרן רזאל זהו שילוב אמיתי בין המתיקות והפשטות של ר׳ שלמהל׳ע קרליבך, לבין המוזיקה הישראלית. הוא פרץ לתודעה הרחבה של הציבור החרדי בעיקר אחרי אלבומו ׳קבעתי את מושבי׳, שסימל בעצם את מעברו אל ציבור זה. אבל אם מדברים על שבירת סולמות, הרי שאחד ויחיד הוא זה, שבאלבום אחד שהוא הוציא הוא שבר את כל מה שהכרנו, והביא טעם הכי חדש וייחודי למוזיקה היהודית, הלא הוא האמן והשחקן, שולי רנד. עם אלבום אחד ויחיד שהביא אותו ישר לקיסריה, ׳נקודה טובה׳ - הוא הצליח לזעזע את אמות הסיפים. אני זוכר עד רגע זה את ההתלהבות שהייתה בישיבה אצל הצעירים המוזיקליים, כשהאלבום יצא לאור. היינו משוגעים על זה ולא הפסקנו לדבר יום ולילה על שיריו הייחודיים של האלבום: 'בן מלך', 'נקודה טובה', 'אחותי', 'ערפל'.

7) המוזיקה החסידית החדשה.

ומהו הז'אנר השביעי והאחרון בתולדות המוזיקה החסידית? ובכן, הז'אנר השביעי, האמת שקשה קצת להגדיר אותו כי הוא די בשלבי התחלה ולידה. אני גם לא יודע כמה אמנים אפשר באמת להכניס אל רשימת יוצרי ז'אנר זה. הייתי נותן לו שם: ׳המוזיקה החסידית החדשה׳. מדובר בצעירים של הדור הזה, המביאים מוזיקה חדשה ולא מוכרת. על פי הנראה, ז'אנר זה הולך להתפתח בשנים הקרובות ביתר שאת, אך רק בשנה שנתיים האחרונות הוא נולד. ז'אנר זה יש בו השפעה הן מהמוזיקה היהודית המקורית, הן מהמוזיקה החסידית האותנטית, הן מהמוזיקה הישראלית, והן מסוגות מוזיקליות שונות. המאפיין המשותף לשירי ז'אנר זה הוא השילוב בין הנשמה החסידית הרוחנית לבין סוגות מוזיקליות אחרות שלא היו אף פעם בז'אנר החסידי, עם נימה מאוד מקורית ואישית. נראה שסיבת התפתחות ז'אנר זה הוא הן בגלל חשיפת הדור הצעיר לסוגות מוזיקליות שונות, והן בגלל הנטייה ליצור מוזיקה רוחנית מקורית ואישית. אמנה שלושה שמות המשתייכים לז'אנר חדשני זה, אם כי למיטב ידיעתי ישנם עוד אמנים צעירים הנעים בכיוון הזה, אך עוד לא הגיעה שעתם עד כה. השמות היותר מוכרים הם מיילך קאהן, חיים גולד ומאיר רוזנברג. על מיילך אין צורך להרחיב. אלבומו הראשון שיצא לפני כחודשיים הפך לשם דבר בעולם המוזיקה, והביא סגנון אחר של שירה. זו כבר לא המוזיקה החסידית המוכרת, אלא שילוב ייחודי בינה לבין סוגות מוזיקליות אחרות, עם קו עצמאי ואישי. משהו שובר גבולות שאינו מציית לכללים המסורתיים כל כך. מבטא כל כך את רוחו של הדור הצעיר הזה, שפחות אוהב לציית לכל הכללים ויותר מגבש לו דרך של הקשבה פנימית ללב ולקול האישי. דור שיש בו מאפיינים לא מעטים של תנועת ההיפים של שנות השישים. ׳דור הקומזיץ׳, אם תרצו.

שם נוסף של חידוש מיוחד וענק בשנתיים האחרונות הוא חיים גולד. חיים, שכבר הוציא יותר מעשרה שירים אך עדיין לא הוציא אלבום, הביא סגנון חדש שלא היה מוכר כלל במוזיקה החסידית. המוזיקה שלו היא בעצם שילוב ייחודי ועדין מאוד של העומק של המוזיקה הישראלית, עם הפשטות והמתיקות של המוזיקה החסידית. משהו מאוד עמוק ושקט. חיים הוא אולי עדיין, במידה מסוימת, בשלב שלפני הפריצה הגדולה שלו לתודעה הציבורית הרחבה. אבל בעולם המוזיקאים מדברים עליו כעל אחד היוצרים הגדולים שעומדים להיות המוזיקה היהודית בדור הבא. בעיניי הוא גם האמן החסידי הראשון שאינו בא מהעולם החילוני אבל יש לו סיכוי גדול שחלק משיריו ייהפכו בעתיד הלא רחוק ללהיטים, גם בפלייליסטים כמו של גלגל״צ. תרשמו את מה שאמרתי לכם. עוד שם נוסף, אולי פחות מוכר בארץ, אבל שמו התפרסם כשהוא מכר את השיר שלו ׳בן פייגא׳ לליפא שמלצר, הוא מאיר רוזנברג. מאיר הוציא בינתיים רק כמה שירים, אבל מספיק לשמוע את השיר שלו ׳האש שלי׳, בשביל להבין שהבחור הזה הולך להביא חידוש ענק בעולם המוזיקה החסידית החדשה. גם שיריו ׳איה׳ ו׳תכלית׳, וכמובן הלהיט ׳בן פייגא׳, מספרים על השתייכותו לז'אנר החדש הזה, שעדיין פחות מוגדר ברורות והוא נולד לנו מול העיניים בשנים אלו.

אינני יכול לדבר על המוזיקה החסידית החדשה ולא להזכיר את ה׳פסטיבל החסידי׳ ששהיתי בו בליל הושענא רבה. כן, מה שאתם שומעים. זה יהודי אחד מתוק בשם משה לייזער, שיצר פרויקט חדש לבני נוער ולצעירים במושב ׳עגור׳ ליד בית שמש, בו הם הולכים לבנות חווה מעניינת לצעירים שרוצים למצוא את עצמם ואת בוראם בביטוי חופשי ואישי. אירוע ההשקה של הפרויקט היה השנה בליל הושענא רבה. הופיעו בו האמנים חיים גולד, מיילך קאהן, שיבי קלר, ועוד. מאות נערים השתתפו בו במשך הלילה. זה התחיל אחה״צ בערב הושענא רבה, ונגמר לפני עלות השחר. בוא נגיד שזה היה שילוב של מוזיקה חסידית אותנטית, יהודית מקורית וחסידית חדשה. זה היה ממש מתוק ויפה. כשנגמר אירוע הפסטיבל הלכתי לאסוף את חפציי מאיזה דירה גדולה שנמצאת שם בחווה, והפתעה לנגד עיניי: הקיר הגדול הלבן שהיה שם - פתאום התמלא בצבעים. עשרות בחורים השאירו שם את חותמם על הקיר, בציורים מופלאים שונים, מעשה אומנות אמיתית, כשחלקם עדיין עומדים ומציירים, מול עיניי המופתעות בתדהמה. אף אחד לא ביקש מהם את זה. זה פשוט קרה שם מעצמו, באיזושהי התפרצות. דמעה הייתה בעיני. בחזיוני זה היה נראה לי כמו הכותל המערבי. חשתי את הסיפורים העמוקים שלחשו הציורים מעל הקיר. זה היה מראה קדוש, נשגב כזה. קשה לי קצת להסביר את התחושה. ליבי מייחל להם הצלחה גדולה בפרוייקט. מי ייתן ויצליחו להביא את השינוי.

אז מה מחכה לנו בשנים הבאות בעולם היצירה המוזיקלית? טוב, את זה אי אפשר באמת לדעת, אך אני מאמין וחש שנכונו לנו בשנים הבאות הרבה הפתעות במוזיקה החסידית. בעיקר בז'אנר זה האחרון - המוזיקה החסידית החדשה. עולמות חדשים נפתחו, ונראה שהגל הזה עומד להתרחב ולהביא גיוון מרתק וחדשני למוזיקה היהודית. מתי ומנין יבואו החידושים?ימים יגידו.
אל תפתח פה לשטן, הוא לא רופא שיניים!...
מבוסס על דברי הגמ' "אמר ר''ל וכן תנא משמיה דר' יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן"
(ברכות יט. סא. כתובות ח:)
טוב ומטיב
הודעות: 1479
הצטרף: 25 יולי 2017, 23:17
נתן תודה: 951 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי טוב ומטיב »

מצורף בזה דעותיו הטמאות ודרכו המקולקלת של מנדל רוט שהתלבש בבגדי צבא
http://go.shidur.net/2017/NSCR234MendlRoth.mp4
מים רבים
הודעות: 112
הצטרף: 19 אפריל 2017, 23:52
קיבל תודה: 33 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי מים רבים »

ראיתי את הסרטון שהוציא ליום הזכרון ועכשיו אני רואה את הסרטון ליום העצמאות
אמנם אהבתי הרבה יותר את זה של יום הזכרון עם ההכרזה להיות כמו מט'ס גלמן
אבל אני חייב להביע את התפעלותי מהסרטונים היפים והמושקעים ואם הוא עבד עליהם לבד אז הוא גדול
מענדל שאפו על המקוריות והיוזמה
סמל אישי של משתמש
יעבץ
הודעות: 1152
הצטרף: 26 אפריל 2017, 16:37
נתן תודה: 231 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יעבץ »

צריך לדאוג לו לשידוך, ובדחיפות.
כל בעיות הנשירה / בעיות הדור / פני המדינה לאן / הנוער היכן / וכו' וכו'
יבואו על פתרונם במהירות
ובא לציון גואל.
סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 48 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

יעבץ כתב:צריך לדאוג לו לשידוך, ובדחיפות.
כל בעיות הנשירה / בעיות הדור / פני המדינה לאן / הנוער היכן / וכו' וכו'
יבואו על פתרונם במהירות
ובא לציון גואל.
לא יפה לדבר על חייו האישיים של איש מעל גבי המרשתת.
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.
סמל אישי של משתמש
יעבץ
הודעות: 1152
הצטרף: 26 אפריל 2017, 16:37
נתן תודה: 231 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יעבץ »

לא יפה, שאדם - בהשפעת בעיותיו האישיות, 'מרביץ' בנו השקפות משונות, ועוד מעל גבי המרשתת.
מי שיש לו בעיות, שיטפל בהם.
אנחנו לא 'פח הזבל' של כל מי שלא מצא את עצמו, ועדיין מחפש...
סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 48 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

יעבץ כתב:לא יפה, שאדם - בהשפעת בעיותיו האישיות, 'מרביץ' בנו השקפות משונות, ועוד מעל גבי המרשתת.
מי שיש לו בעיות, שיטפל בהם.
אנחנו לא 'פח הזבל' של כל מי שלא מצא את עצמו, ועדיין מחפש...
אכן השיטת שלו משונות, וע"כ מספיק לתקוף אותם, אין צורך לתקוף אותו על דברים אישיים, וכידוע שאין המקרים שקרו לו בהכרח הוכחה, כי זה יכול לקרות גם במשפחות הכי טובות.
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.
סמל אישי של משתמש
יעבץ
הודעות: 1152
הצטרף: 26 אפריל 2017, 16:37
נתן תודה: 231 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יעבץ »

ח"ו. מעולם לא התכוונתי שזה הוכחה. וברור שזה יכול לקרא במשפחות הכי טובות.
ואישיותו לא נגרעת בגלל מצבו האישי כלל.

בסה"כ התכוונתי, שלאור מצבו העכשווי, סביר מאוד שהדחפים לחפש לתקן את העולם, בצורה זו או אחרת, מונעים גם מדחפים הנובעים ממצבו האישי. ולכן יש לקחתם בעירבון מוגבל וביחס המתאים.
סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 48 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

נכון, אך לא רק זה הסיבה.
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.
סמל אישי של משתמש
ביטחון
הודעות: 2534
הצטרף: 18 אפריל 2018, 11:46
נתן תודה: 125 פעמים
קיבל תודה: 1051 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי ביטחון »

לאחר הפוסט שכתב מענדל רוט בשם סבו - להצביע לעוצמה יהודית מגיעה תגובת שומרי אמונים:

הפוסט של המשפיע המוזיקלי ר' מענדל ראטה, נכדו של האדמו"ר בעל 'חוקי חיים' משומרי אמונים זצ"ל גרמו לסערה בחסידות לאחר שפרס באריכות משנתו הפוליטית של זקנו האדמו"ר, כאשר הוא מגבה את דבריו בציטוטים ועובדות ששמע מפי סבו הגדול ובראשם שאם סבו לא היה רבי הוא מצביע למפלגת עוצמה יהודית שבה תומך הנכד.

בחסידות מיהרו להגיב אחד החסידים י. בינעט חסיד שומרי אמונים הגיב לפוסט של המשפיע וכתב: "האדמו"ר זצ"ל היה ידוע כמי שקיים את הפסוק לא תגורו מפני איש, ולא התבייש לומר את דעתו ברבים, ובכל זאת החליט לא להתערב בפוליטיקה, ולעסוק אך ורק בעבודת השם".

"כדרכו של אביו רבינו הזקן בעל השומר אמונים זיע"א, והיה מכבד את כל הפלגים, כל שיחותיו הק' נסובו סביב האמונה בהשגחה פרטית, והתבוננות בגודל חסדי הבורא, וח"ו לא הורה לעשות מעשה של כהנא או קנאות וכדו' ".

"דברי רבינו זיע"א בשיחותיו על המצב בארץ, היו נחלקים לשניים, חלק אחד לעורר את הציבור לתשובה ולהתבוננות בהשגחת הבורא, וחלק שני היה כלפי שמיא לעורר רחמים על בני ישראל ולהצילם מיד הערביים ימ"ש המבקשים את רעתינו".

"מעולם לא שמעו ממנו אף פעם הוראה למעשה בענינים אלו. אז עם כל הכבוד אל תלביש על סבך זצ"ל את השקפתך המעוותת, ומה שאתה אומר בשם אביך שליט"א הנם באחריותו הבלעדית, ואין להם שום קשר לרבי זצוק"ל".

אחד החסידים מוסיף כי לגבי הבחירות, רבינו זיע"א לא היה מורה לבחור, ועם זאת היה אומר תמיד בנחרצות: 'מי שהולך לבחירות שיבחר אך ורק ליהדות התורה, ולא לשום מפלגה אחרת'.
אלו שחיים על פי הספר, מתים מכל טעות דפוס. לחיים! :oops:
חבקוק
הודעות: 368
הצטרף: 07 יולי 2019, 22:31
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 173 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי חבקוק »

שש משזר כתב: 15 דצמבר 2016, 10:51 המאמר הארוך שלי בת עשרה פרקים: https://chl.co.il/viewtopic. ... 94#p328394
הייתי שמח אם יהיה אפשר לעלות את המאמר בPDF.
זה מסקרן אותי מאד!
תודה.
פרח
הודעות: 484
הצטרף: 30 דצמבר 2017, 22:29
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי פרח »

קבלתי במייל:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
יעקב עקיבא
הודעות: 477
הצטרף: 17 מאי 2019, 21:39
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יעקב עקיבא »

WOW WOW מה שיש לנו כאן...חבל על הזמן☺ מי רוצה להצטרף לקבוצה שלי?! יהיה שמח אורות הרבה שמחה ורגשות!! חבר מביא חבר, תאריך אחרון להרשמה...

מתי זה הוא פירסם את זה?
עקיב'לה
הודעות: 1559
הצטרף: 21 יוני 2018, 09:06
נתן תודה: 107 פעמים
קיבל תודה: 640 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי עקיב'לה »

מדהים. זו המילה היחידה שיש לי לומר על הרשימה הזו.
מישהו יכול להסביר למי הוא כתב את זה?
מי זה
הודעות: 2741
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי מי זה »

אכן,
''ישמע חכם ויוסיף לקח''.
"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)
סמל אישי של משתמש
יעבץ
הודעות: 1152
הצטרף: 26 אפריל 2017, 16:37
נתן תודה: 231 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יעבץ »

טוב שהוא גילה את הפרצוף שלו, וכעת נדע עם מי יש לנו עסק.
פרח
הודעות: 484
הצטרף: 30 דצמבר 2017, 22:29
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי פרח »

עקיב'לה כתב: 08 יולי 2019, 10:51 מדהים. זו המילה היחידה שיש לי לומר על הרשימה הזו.
מישהו יכול להסביר למי הוא כתב את זה?
לדאבוננו, הוא כותב את זה לבחורי הישיבות.
למי שיודע וקצת בתחום, הנגע הזה פושה, מתרחב והולך ברמות הזויות בין בחורי הישיבות כיום, שהשם ישמור ויציל, צריך משיח דחוף!
סמל אישי של משתמש
עטרת תפארת
הודעות: 1782
הצטרף: 02 מאי 2016, 21:00
נתן תודה: 640 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי עטרת תפארת »

מפחיד ומטריף את הדעת!
אין עוד מלבדו!
זלמן
הודעות: 143
הצטרף: 06 פברואר 2017, 04:38
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי זלמן »

חבקוק כתב: 07 יולי 2019, 23:12
שש משזר כתב: 15 דצמבר 2016, 10:51 המאמר הארוך שלי בת עשרה פרקים: https://chl.co.il/viewtopic. ... 94#p328394
הייתי שמח אם יהיה אפשר לעלות את המאמר בPDF.
זה מסקרן אותי מאד!
תודה.
viewtopic.php?p=328762#p328762
מי זה
הודעות: 2741
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי מי זה »

זלמן כתב: 08 יולי 2019, 23:52
חבקוק כתב: 07 יולי 2019, 23:12
שש משזר כתב: 15 דצמבר 2016, 10:51 המאמר הארוך שלי בת עשרה פרקים: https://chl.co.il/viewtopic. ... 94#p328394
הייתי שמח אם יהיה אפשר לעלות את המאמר בPDF.
זה מסקרן אותי מאד!
תודה.
viewtopic.php?p=328762#p328762
שלום זלמן, ברוך הבא.
"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)
סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 22733
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
נתן תודה: 1656 פעמים
קיבל תודה: 2664 פעמים
יצירת קשר:

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יאיר »

הקפצה
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!
הכרת הטוב
הודעות: 383
הצטרף: 02 אוגוסט 2020, 22:37
נתן תודה: 904 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי הכרת הטוב »

הוא עדיין מאמין בדברים שכתב או שהתפכח מאז?
גרנולה
הודעות: 4858
הצטרף: 11 ספטמבר 2019, 22:40
נתן תודה: 4841 פעמים
קיבל תודה: 2865 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי גרנולה »

הכרת הטוב כתב: 18 פברואר 2021, 19:26 הוא עדיין מאמין בדברים שכתב או שהתפכח מאז?
לא הבנתי בדיוק מה הוא כתב בעבר, אבל הוא כתב עכשיו טור נגד הקנאים שיצאו נגד הקליפ 'קידוש' של מקהלת מלכות.
הכרת הטוב
הודעות: 383
הצטרף: 02 אוגוסט 2020, 22:37
נתן תודה: 904 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי הכרת הטוב »

גרנולה כתב: 18 פברואר 2021, 20:57
הכרת הטוב כתב: 18 פברואר 2021, 19:26 הוא עדיין מאמין בדברים שכתב או שהתפכח מאז?
לא הבנתי בדיוק מה הוא כתב בעבר,
התכוונתי בעיקר לזה
פרח כתב: 08 יולי 2019, 02:51קבלתי במייל:
גרנולה כתב: 18 פברואר 2021, 20:57 [ אבל הוא כתב עכשיו טור נגד הקנאים שיצאו נגד הקליפ 'קידוש' של מקהלת מלכות.
תוכל להביא את זה?
גרנולה
הודעות: 4858
הצטרף: 11 ספטמבר 2019, 22:40
נתן תודה: 4841 פעמים
קיבל תודה: 2865 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי גרנולה »

מענדל ראטה: (כיכר השבת)

אז היה לנו בשבוע האחרון את הקליפ המרגש והאותנטי של עקיבא גרומן, ״קידוש״. קליפ שנותן הצצה מרתקת וייחודית אל ההווי החברתי של הצ׳אלמערס, ה״רבי אהרלא׳ך״ ממאה שערים, היושבים ומתענגים יחד ביום שבת בשיר ושבח לקל חי, עם מיטב מאכלי שבת קודש, טשולנט, קוגל, הערינג, וכמובן משקאות משובחים המשמחים לב אנוש. זהו הקליפ השני בסדרה, אחרי הקליפ הראשון ״שלום זכר״ שריגש גם הוא עשרות אלפי אנשים. כמה אותנטי, כמה מתוק, כמה נוגע בלב.

אותי אישית זה ריגש במיוחד, והיה בשבילי סוג של סגירת מעגל. כי בכל זאת, ה״רבי אהרל׳ע״ הזה, זה שביסס והשריש בישוב הישן את הלבוש של הזברות וכיפת היארמולקע, הוא הרי לא אחר מאשר סבא רבא שלי, רבי אהרל׳ע ראטה זצוק״ל, מי שייסד את החסידויות השמרניות שומרי אמונים, תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק. מי כמוני יודע ומבין עד כמה קליפ כזה שהרבי אהרלא׳ך מככבים שם, הוא חידוש מרענן ומרגש. כשהוצאתי את הקליפ הראשון שלי, לפני כחמש שנים, המצב היה שונה. וודאי שלא היה מושג כזה שבן של אדמו״ר יוציא קליפ מוזיקלי, אבל לא רק זה. גם לא היה דבר כזה שאברך חסידי בכלל עם הלבוש והגארטל, יוציא קליפ בעודו מנגן בגיטרה.


בעיני אנשים מסויימים זו היתה כביכול בגידה במסורת אבותיי. לא עזר לי מה שניסיתי להסביר שבעיניי זה בדיוק המשך הדרך של אבותיי. למה המשך הדרך? סבא רבא שלי כותב בהקדמה לאחד מספריו, שבוודאי תמהים אנשים למה הוא מוציא ספרים חדשים, והרי יש מספיק ספרי קודש מהצדיקים הקודמים ומה לו לחדש חדשות.. והוא עונה: אין מקום לשאלה כזו בכלל, כמו שלא תשאלו למה הרופאים ממציאים תרופות חדשות כל הזמן. כי הרי יש מחלות חדשות. כלומר, כל דור צורך את הריפוי והעזרה שלו בצורה אחרת, כי גם הבעיות משתנות, ולכן צריך להוציא ספרים חדשים. ׳ובכן׳, עניתי לשומעיי, אם אוציא היום ספר, כמה מהצעירים יקראו בו כבר? לא הרבה. כי הנוער מחובר יותר למוזיקה. אבל אם אוציא קליפ מוזיקלי מרגש, הוא יגיע עם הזמן למאות אלפי נשמות, ויעורר בהם מחדש את הרגש היהודי, את געגועי הנשמה.

אז לצפות בסדרת הקליפים של עקיבא גרומן, חסיד תולדות אברהם יצחק מוכשר ובעל רגש, יחד עם החברים שלו מהשכונה, ועם טובי בעלי המנגנים, כל ה׳היימישע קרעמל׳, זה היה מרגש ומיוחד. וגם הרבה מצחיק. התיאור האותנטי של הצ׳אלמער, שחי במשך השבוע על הקוגל והארבעס ששריין לו מהקידוש אצל אייזנבאך והשלום זכר של קרישבסקי, גרם לי לצחוק בקול. מי שהגה את הרעיון הוא כמובן האיש והאגדה פנחס ביכלר, מנצח מקהלת מלכות. מי שהמציא לפני עשר שנים את המקהלות, והיום ממציא את הקליפים המוזיקליים היצירתיים במיוחד. פנחס היה זה שהכניס לי לראש לפני חמש שנים שאני חייב להוציא קליפים, כי היום אנשים אוהבים לצפות וליהנות מחוויה ויזואלית. צייתתי לו, ויש הטוענים שלקחתי את זה רחוק מדי..

אבל הופ׳ס. תראו מה קרה בעקבות הקליפ החדש של גרומן. ראיתם את הפאטשקעוויל? השבוע כוסו כל קירות ׳מאה שערים׳ בפאטשקעווילים מרתקים במיוחד. שמענו על פטשקעווילים המוחים על חפירות בבתי קברות, על חילול שבת בסלילת הרכבת, על גיוס צעירים חרדים לצבא.. אבל פאטשקעוויל על הפקת קליפ מוזיקלי חסידי?? שפשפתי את עיניי בתימהון ובדקתי אם אני רואה אמת. אבל אני רואה את זה בסטטוס של עקיבא גרומן עצמו. ״עקיבא זה אמיתי או בדיחה״? אני שואל אותו. ׳אמיתי אח שלי׳ הוא עונה לי. ״אתה רציני איתי״?? זה היה נשמע לי יותר תרגיל של יח״צ מבית היוצר של ביכלר.. ״איך אמיתי״ אני שואל אותו. מרחו את השם שלך ברחובות והפכו אותך ל׳ראש חבורת ריקים ופוחזים׳ רק בגלל שהוצאת קליפ מוזיקלי? אתה מבטיח לי?

הבנתי שזה אמיתי. ויש אפילו בתוך המודעה הגדולה, מודעה קטנה של ׳העדה החרדית׳. טוב, אני מניח שדייני העדה לא ידעו שיצרפו את המודעה שלהם יחד עם המודעה האחרת הגדולה. הניסוח של העדה במודעה היה בכל זאת קצת שונה מהנוסח שהסיקריקים או הקנאים ניסחו במודעה הגדולה. אבל עדיין. העדה הוציאו מודעה של מחאה, בגלל קליפ מוזיקלי מרגש וחסידי.

אז אפשר לכעוס ולתמוה על הקלות בה עושים פאטשקוויל משמיץ על אברך ירא שמים עם משפחה וילדים קטנים, אפשר גם לשבת ולצחוק על מה שקורה בתוככי השכונה המסוגרת והשמרנית הזאת, אבל אולי כדאי קודם לנסות להבין, מה באמת בקליפ של גרומן הרגיז את הקנאים כל כך? איפה זה מתנגש עם תפיסת עולמה של העדה החרדית או של הקנאים הקיצוניים, עד שזה גרם להם להוציא מודעות מחאה חריפות כאלו ברחבי השכונה? בשביל להבין את זה, נתבונן בנוסח הכתוב במודעה, הן של העדה והן של ׳המעוררים׳, וננסה לנתח מה בקליפ הנוכחי מנוגד כל כך לתפיסת עולמם ואורחות חייהם.

מהתבוננות בטקסט נראה ששני דברים מרכזיים הרגיזו אותם והקפיצו את רוחם. הדבר הראשון הוא, עצם נתינת הלגיטימציה לשימוש בטכנולוגיה. הרי קליפ לא רואים בלוח המודעות של בית הכנסת. אפשר לראות אותו רק במחשב, או מכשירים טכנולוגיים אחרים. לא חייבים אמנם חיבור לאינטרנט בשביל זה, שהרי אפשר להעביר את זה באונקי אחד לכל מחשב. אבל בכל זאת, זוהי נתינת לגיטימציה לצפות בקליפ. ומה רע בקליפ? קליפ זה כבר משהו שמזכיר סרט. שמא מתוך צפייה בקליפ יבואו לצפות בסרט. יתחיל עם סרט כשר, ומי יודע אם לא ימשיך לצפייה בסרט פחות כשר. אוקיי. אז אפשר כמובן להתווכח על זה. כי האם בגלל החשש שלא יקשיבו למשל למוזיקה עם תוכן לא כשר, נגביל את ההיתר להאזין למוזיקה חסידית גם כן? או האם נגביל לקרוא בספרי קריאה בכלל בגלל שיש בעולם ספרי קריאה לא כשרים? יענה אולי מי שיענה שזה שונה בגלל שאין עוד מספיק תעשייה של סרטים המתאימים לקהל החרדי, וממילא הפתיחות לסרטים יש לה יותר סיכוי לגרום לצפייה בסרטים אחרים. אבל מצד שני, הרי הציבור ממילא כבר נפתח לאפשרויות הללו, והעולם תמיד הולך קדימה ולא אחורה, ואם כן לכאורה עדיף וחכם יותר ליצור הרבה תוכן כשר וקדוש בשביל למלא את הצורך ואת החלל, וכך נשמור את הדור הצעיר מלפנות לרעות בשדות זרים.

אז זה כנראה סלע המחלוקת. רוב הציבור החרדי שהוא מתון יותר בתפיסת עולמו, מצדד בדרך השנייה. ליצור תוכן יהודי כשר שמביא יראת שמים ומחבר את הלבבות. אחרת, אנחנו גם מאבדים את הדור הצעיר, וגם מפספסים דרך נפלאה איך להעביר את המסר שלנו אל הצעירים. הרי בסך הכל אנחנו רוצים לחבר אותם עם המנגינות מבית אבא, עם המורשת היהודית, ועם התשוקה והגעגוע של הנשמה לאל חי. פעם עשו את זה בטיש או ב׳חבורה לצעירים׳ או התוועדות חסידית, שאספו עשרות או מאות אנשים ועוררו בהם את הניצוץ היהודי, והיום עם קליפ אחד מגיע אותו מסר למאות אלפי יהודים ברחבי העולם. אותה גברת בשינוי אדרת, ובהיקף גדול בהרבה.

אבל האם זה הדבר העיקרי שהרגיז את הקנאים הקיצוניים? נראה שלא. שימו לב לכותרת של המודעה. ״ובמושב לצים לא ישב״. שימו לב גם לקטעים הראשונים במודעה. ״חבורת ריקים ופוחזים ובראשם עקיבא גרומן, נועדו יחדיו לשחק ולהתל ולערוך סרט ליצני על מנהגי ישראל קדושים.. כאשר לצים אלו עוטים על גופם בגדי שבת, שטריימלעך, ספודיקעס, בעקיטשעס, וחלק מהם אף בקאפטן ירושלמי, לדמות כאילו מדובר בעיצומו של שבת קודש רחמנא ליצלן.. התהוללו וסבאו בהרבה יותר מתרטימר בשר תאווה וחצי לוג יין ושאר משקאות משכרין, כשהם פוצחים כביכול בשירי שב״ק שייראה כדרך הרפורמים בשעתם שניגנו בבתי תיפלותיהם בשב״ק במקהלה ועוגב ר״ל, תוך כדי צחוק וליצנות ומשחק כדרך שחקני הגויים ר״ל, דבר זה הוא בזיון וזלזול נורא מאין כמוהו בקדושת השבת ובקדושת ישראל״.. במודעה הקטנה של רבני העדה החרדית שצורפה למודעה הגדולה נכתב גם כן: ״היה בזה ״זלזול בכבוד בית הכנסת, וביום השבת קודש״, וקרירות בנושא הפגעים הטכנולוגיים״.. מהו הזלזול בבית הכנסת וביום השבת שעליו מדברים רבני העדה החרדית? זה כנראה מה שהקנאים הקיצוניים הרחיבו והסבירו יותר במודעה הגדולה.

אם לנתח את הטקסט הזה, שמתאר את הקליפ כבעל תוכן בעייתי (חוץ מעצם הלגיטימציה לטכנולוגיה), הרי ששלוש נקודות מרכזיות, הן אלו שהופכות את התוכן של היצירה לבעייתי כל כך בעיניהם של אותם קנאים ובעיני העדה החרדית. צחוק (׳תוך כדי צחוק וליצנות׳), משחק (׳כדרך שחקני הגויים׳), וההדמיה כביכול מדובר בשבת קודש, כאשר ברקע שומעים מוזיקה (׳כמנהג הרפורמים׳). נעזוב לרגע את הטיעון האחרון שמשווה את הנעשה בקליפ אל מנהג הרפורמים לנגן בעוגב בשבת, השוואה די הזויה בעיניי. גם רבני העדה החרדית מרמזים לכאורה על כך בכתבם שהקליפ מביא זלזול ב׳כבוד השבת׳. נניח לזה כרגע וננסה להבין את שתי הנקודות הראשונות, אשר מזעזעות את נפש הקנאים ומנהיגי העדה החרדית.

״צחוק״. לאורך כל הקליפ יש הומור מצחיק. חיקוי הדמות הצ׳אלמערית, בכל תהלוכותיו, חולשותיו, ומנהגי היומיום שלו בעולמו. צחוק? לעשות קליפ עם הומור ולצחוק? מנוגד לחלוטין להשקפת עולמה של מאה שערים. היהדות דוגלת ברצינות, כובד ראש, והטלת אימה ויראה תמידיים על הצעירים, שמא חלילה ירצו לרגע לפרוק עול קצת. לצחוק סתם כך, ביום שלישי אקראי? זו כבר קלות דעת וליצנות. פירצה בחומה. מה עוד? ״משחק״. אברכים חסידיים מעיזים להציג קטעי משחק, בכשרון וחופש יצירתי. לבטא בחופשיות כשרונות של משחק? להציג קטעי משחק של אנשים מוכשרים המציגים הדמיה מרתקת של החיים החברתיים בשכונה? מנוגד לתפיסת עולמה של מאה שערים. ״כדרך שחקני הגויים רחמנא ליצלן״. גויים עושים משחק, אצל יהודי אין דבר כזה. זוהי הפקרות וקלות דעת. מה גם שעשו את זה בבית הכנסת, זה כבר ממש זלזול בכבוד בית הכנסת, שהרי הרעיון של ׳משחק׳ בכלל מנוגד לאורחות חייו של יהודי ירא שמים. אולי גם הטיעון האחרון שמשווה את המתרחש בקליפ למנהג הרפורמים מכוון לאותן נקודות. זה לא העניין של המוזיקה דווקא הנשמעת כביכול ׳בשבת׳ כמו הרפורמים. זה ה׳כיף׳ הזה שאתם חווים שם בסעודת שבת. שמחה, צחוקים, עליזות, יין.. איך הם כתבו שם? ״תרטימר בשר תאווה ומשקאות המשכרין״. שבת זה עניין רציני! לא התוועדות שכולה שמחת חיים פורצת ועליזה, שיחות חברתיות מהנות, והנאה מכל רגע. שבת זה כובד ראש, יראה ואוירה רצינית. חוויה של הנאה חברתית? לא זוהי השבת שאנחנו מכירים. זו כבר קלות דעת. ׳ובמושב לצים לא ישב׳, זועקים קנאי מאה שערים.

אני רוצה להתמקד בנקודות אלו המתבטאות במודעה. הפאטשקעוויל אמנם היה מרוח רק בקירות מאה שערים, אבל הקנאות של מאה שערים לא מבטאת רק את תפיסת עולמם של אותם אנשים, הקיצוניים בשמרנותם וסגירותם. נכון ששם זה ברמה מאוד קיצונית, אבל בעיניי, זה קצת מבטא גם את תפיסת העולם של חלק מהחברה החרדית. כלומר, תפיסת העולם הזו שרואה בצחוק וכיף, שמחת חיים פורצת ומשוחררת, וביטוי חופשי של כשרון משחק, משהו בעייתי, תפיסה זו יש לה לדעתי שרשים גם בקרב חלק מהציבור החרדי הכללי. יש לה שרשים מסויימים בהשקפת עולמה של החרדיות. אלא שבמאה שערים החרדיות מקבלת את הביטוי הקיצוני ביותר שלה. אפשר לשבת ולהגיד ביקורת על תפיסת עולמה המצומצמת בעינינו של אנשי מאה שערים, אבל צריך לומר את האמת. זה לא מתחיל ונשאר במאה שערים. גם אנחנו קיבלנו לפעמים מסרים דומים, מדור ההורים שלנו, או מחלק מאנשי המערכת שחינכה וגידלה אותנו. מאה שערים היא הגירסא הקיצונית יותר של תפיסת העולם שלנו.

האם ישנה בעיה בלחיות חיים טובים, בליהנות מהחיים, או בלבטא כשרון מתוך שחרור בריא? נדמה לי שאני לא צריך להגיד את התשובה. כל בר דעת מפוכח מבין שזו שטות להגיד כך. צריך כמובן לשים גבולות. יש בעיה בלחיות חיים המקדשים את ההתמכרות למנעמי עולם הזה. יש בעיה בלהתגשם ולהישקע בהבלי העולם החולף. אבל הבורא ברא את העולם ללא ספק בשביל שניהנה ממנו, וכמו שאנו מברכים בכל חודש ניסן בברכת האילנות, ׳אשר ברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם׳, והבורא העניק כשרון לאדם ללא ספק בשביל שיתרום לאנושות בכשרונו. אחרת, בשביל מה קיבלנו את הכשרונות.

יש דרכים שונות איך להסביר למה הרבה מאיתנו כן התחנכו על כך שהיהדות היא עול כבד, ושההנאה והחיים הטובים והביטוי החופשי של הנפש הם מנוגדים כביכול לרוחה של היהדות הנאמנה ולדרכם של יראים ושלמים. מה שברור אבל הוא, שתפיסה זו התפתחה רק במהלך הגלות, ושזו איננה תפיסת עולמה המקורית של היהדות. קריאה קלה בתנ״ך מציגה תפיסת עולם אחרת לחלוטין, בה חיו אבותינו. קראו לרגע את הפסוק בקהלת (ה׳ י״ז): ״הנה אשר ראיתי טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמול תחת השמש מספר ימי חייו אשר נתן לו האלוקים, כי הוא חלקו״. או פסוק נוסף בקהלת (ח׳ ט״ו): ״ושיבחתי אני את השמחה, אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח״. אבל מאז חורבן המקדש עברנו אלפיים שנות יסורים. חווינו על בשרינו סבל רב במשך דורות רבים. רק לא מזמן חווינו שואה איומה ונוראה. ויצאנו כמובן עם הרבה שריטות מכל העסק הזה. עברנו טראומות קשות כאומה המנסה לשרוד בשארית כוחותיה, ונשארו בנו צלקות וכאבים רבים. עברנו גם טראומות רוחניות, במאות השנים האחרונות. תקופת שבתי צבי, השכלה, רפורמה, חילון.. נכנסנו לוואקום של פחד וחרדה. ומאז, כל פתיחות נפשית קלילה מפחידה אותנו. ׳מי יודע מה יקרה בעקבות זה׳. אולי הילד ייפתח יותר מדאי, ויעזוב חלילה בהמשך את מסורת אבותיו.

אבל מה שאנחנו לא מבינים זה שלסגור את הנפש ולא לתת לה ביטוי, זה הרבה יותר חמור ומסוכן מבחינה רוחנית. כי כמו שלהרעיב את הגוף זו סכנת מוות לגוף, כך להרעיב ולהתכחש אל צרכי נפש האדם זוהי סכנת מוות לנפש. אתה יוצר אדם שחי חיים כבויים, לא אוהב את החיים, לא אוהב את המערכת, וממילא גם לא אוהב באמת את התורה ואת היהדות ולא מחובר אל הנשמה שלו. כי אם הנפש כבויה וחסומה, גם הנשמה נכבית. הם עובדים בשיתוף פעולה, בצורה ברורה וחד משמעית.

אינני נכנס להתווכח עם קנאי מאה שערים ואנשי העדה החרדית לגבי בחירתם להתנזר לחלוטין מהטכנולוגיה. הם מנסים לשמור את הצעירים מכל חשיפה קלה למה שקורה בעולם, וזוהי זכותם. זה אמנם לא יעבוד להרבה מדי זמן, אולי עד עוד עשר שנים, אחרי זה גם הם יבינו שהדור הצעיר כבר חשוף ממילא לטכנולוגיה וחייבים לתת אלטרנטיבה, מענה אמיתי שיתמודד עם מה שהם נחשפים אליו. כלומר, גם למכור יותר תוכן יהודי ורוחני בישיבות ולא רק פלפולי גמרא, ולדבר איתם על אמונה ויהדות ולחבר אותם עם הנשמה, וגם, להשתמש עם הטכנולוגיה עצמה לצרכי הפצת אור וקירוב והתעוררות רוחנית. אבל זכותם של אנשי מאה שערים לבחור להיות אחרונים ברשימה. אני מודה שיש בכך מעלה. כי אורך באמת זמן עד שאנחנו לומדים לבנות את הכלים להתמודד עם הידע החדש שאנחנו נחשפים אליו, ויש מעלה מסויימת בלהיות האחרון שמגיע שם, עד שהעולם יספיק לבנות כלים שיהיו די חזקים ובריאים בשביל להתמודד ולתת מענה למצב החדש.

האם היה מותר להם לעשות פאטשקעוויל כזה? ברור לי שלא. כי גם אם אתה בוחר לתת לילד שלך חינוך שמרני כזה שאסור אפילו לצפות בקליפ חסידי מרגש, אתה לא יכול לבזות ברחובות השכונה אדם רציני וירא שמים שרצה להפיץ אור וחמימות יהודית וחסידית, בדרך שמתאימה לרוב רובו המוחלט של הציבור החרדי. אין לי מושג איך קיבלו את זה בחסידות תולדות אברהם יצחק, אליו משתייך עקיבא, אבל בוא נגיד שהאדמו״ר יחליט שהוא לא רוצה שמישהו מהקהילה שלו יעשה קליפ מוזיקלי, יש לו כמובן זכות לתת שיחה פנימית לאברכים שיותר הוא לא רוצה שזה יקרה. ובכך תם הסיפור. עד כמה שידוע לי, לא שמעתי שהיתה שיחה כזאת מהאדמו״ר אחרי הקליפ הראשון שיצא לפני כחצי שנה, ונראה לי שבחסידות עצמה בכלל נהנו מהרעיון של הקליפ, אולי חוץ מהשמרניים ביותר, כמו שיש תמיד בכל קהילה. מותר לאדם לחנך את ילדיו לא לצפות בקליפים, גם הכי חסידיים ומרגשים. יש לכל מי שרוצה זכות להגיד לילדים שלו שבעיניו לעשות קליפ לא דבר רצוי. איך שבא לך לחנך את ילדיך. אבל לקחת אברך חשוב ולמרוח אותו על מודעה בכל רחבי השכונה, בגלל קליפ מרגש עם תוכן יהודי קדוש? בעיניי יש כאן מעשה של שחיתות. כי הוא עשה מעשה שבעיני רוב הציבור החרדי הוא חיובי ומרגש. אתה לא יכול ללכת להשמיץ אדם בלוחות המודעות, רק בגלל שיש לך תפיסה מאוד מאוד שמרנית.

אבל לא על זה הקדשתי את הטור. פאטשקעווילים במאה שערים, אוקיי, שמענו, גדלנו על זה. זה לא מהיום. כבר מאה שנה אולי ככה. אני לא הולך לתקן את מאה שערים, ואני חושב שעם הזמן גם הם יעברו תהליך של איזון. אני מדבר בכלל על נקודה אחרת, שהיא היתה דגש גדול במודעה, ואני סבור שזה לא מתחיל במאה שערים, אלא בתפיסת עולמה של החרדיות בכלל. לא ברמה של מאה שערים כמובן, אבל יש לה שרשים עמוקים במערכת החינוכית שלנו. זוהי התפיסה שמאמינה בלכבות את הנפש, בלסגור את הרצון של הנפש להתבטא, להשתחרר, ליצור, ולחיות טוב.

הגיע הזמן שנתרפא מהשריטות שלנו. הגיע הזמן שנצא מהגלות של הנפש, מהאמונה בחיים מיוסרים ובגידול רובוטים שלא אוהבים את החיים ואת עצמם ולא מוצאים את עצמם באמת. היציאה והשחרור מגלות הנפש היא הקדמה ליציאה מהגלות שלנו בכלל. היא אולי ההתחלה שלה. הגיע הזמן שנאמין שהבורא אוהב אותנו ורוצה שנחיה בטוב. בורא העולם רוצה ללא ספק שיהיו לנו חיים טובים, שיהיה לנו סיפוק מביטוי ותרומת הכשרון שלנו, שנשמח עם החיים שקיבלנו, ושנחיה בהרחבת הדעת. כאשר הנפש שלנו תהיה בריאה וחופשיה, גם הנשמה שלנו תבריא. כאשר נצא מגלות הנפש, נתחיל לצאת מגלותה של הנשמה, נתחיל לאט לאט לחוות גם את האור הפנימי של הנשמה, את האור הפנימי שיש בלימוד התורה ובקיום המצוות.

מותר ליהנות בחיים, מותר לצחוק, מותר לשמוח, מותר לשחק ולבטא כשרון, ומותר לרגש ולשמח אנשים. זה טוב, זה משחרר, וזה מאיר את הנפש ואת הנשמה. הבורא שברא אותנו אוהב אותנו, והוא רוצה שנשתדל לחיות את החיים הכי טובים שאפשר. בואו ניצור ביחד לילדים שלנו, עולם מלא שמחה, אור, כיף, הנאה, רגש, ביטוי בריא של הנפש, וביטוי מלא של געגועי הנשמה.
נתן יעקובוביץ
הודעות: 1800
הצטרף: 24 מרץ 2015, 03:15
נתן תודה: 706 פעמים
קיבל תודה: 549 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי נתן יעקובוביץ »

אפשר להביא כאן את הקליפ של הקידוש בבקשה?
סמל אישי של משתמש
קא סלקא דעתך
הודעות: 780
הצטרף: 18 ינואר 2019, 02:10
נתן תודה: 128 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי קא סלקא דעתך »

נתן יעקובוביץ כתב: 18 פברואר 2021, 22:40 אפשר להביא כאן את הקליפ של הקידוש בבקשה?

הקליפ גדול מדי, אורך כ15 דק'.
שלח תגובה