Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

יצחק הספרן כתב:ומי זוכר את התנור של מאפיית זילברמן שאיכסנה כל שבת את הצולנטים מהשכונה .
ואת מאפיית צישינסקי ברחוב הרצל בנין לפני הפניה להושע.
שעוגת השמרים שלהם גם קונדטורית כץ המיטולוגית (מרבי עקיבא פינת מהרשל).
וקונדטוריית צישינסקי של האח השני שהיתה מיד בהמשך אחרי השלושה בחצר של הבנין עם סניף הדואר ועל אף אלפי העכברים ששרצו שם (ואינני מגזים) סחורתם הייתה מבוקשת.
ומי זוכר את קונדטוריית שיימל שכשירדה איכותם כינו אותם פשימל (בתרגום לעברית מעופש) ברחוב ראבד מעט לפני אביי ורבא.
את צישינסקי אני זוכר, אבל מאפיית זילברמן אני ממש לא מצליח לזכור.
איפה זה היה? תנו פרטים.

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

האח הקטן כתב:
יצחק הספרן כתב:
האח הקטן כתב:סיפור מרמת אהרן - אולי יהיו כאלו שיזכרו את 'קורוניו', אדם בעל תשובה שבעברו היה 'דן 9' בג'ודו, והיה נוסע על וספה עם סירה.
בקיצור, יום אחד השכנים החילונים התחילו לריב איתו, וקורוניו שהיה אדם שקט ושליו לא התיחס אליהם, עד שהתחילו להזיק לאופנוע. אני זוכר שעמדתי ליד הארוע והייתי המום א. מהחוצפות של הנערים החילונים איך דיברו ובניבול פה כלפי אדם מבוגר ב. וזה הכי מענין - קורוניו שהיה לבוש בכובע חסידי ובחליפה סגורה - יצא משלוותו והחל להפליא בהם את מכותיו על פי כל כללי תורת הלחימה שידע. כל זה עם ביגוד חסידי כנ"ל תחשבו על הסיטואציה. הבן אדם פשוט התפרק שם מכל הרוגע שהיה לו והיה זה מחזה מרהיב מאין כמוהו. הנער החוצפן ניסה לתפוס קורת עץ עם מסמרים בראשה שהיתה בסמוך כדי להכות את קורוניו,אך הוא בזריזות ובתחכום חטף ממנו את הקרש. הנער התחיל לבכות ולצרוח לאחיו הגדול שירד לעזור לו, אך הוא שהיה דן 3 הביט מהמרפסת וכנראה קלט עם מי יש לו עסק, ואמר לנער שהוא עסוק והוא לא יכול עכשיו.
כמובן שגאוותנו כילדים חרדים בשכונה חילונית רק גדלה והתעצמה.
מתי קורוניו עבד במשטרה ועסק בהרצאות לקרוב רחוקים ברחבי הארץ ולטענתו היה דאן 8 בקארטה (אני מסיבות שונות מטיל ספק גדול בכך) אבל הוא היה מקצוען אמיתי והיו לו תלמידים שהגיעו בזכותו לדאן 4 5 ו6 את דאן 6 לא ראיתי אבל שני תלמידים אחד דאן 4 ואחד דאן 5 ראיתי והביצועים שלהם דמיוניים ומתי בסוף ימיו הלך בקיצור ימים ובסבל בל יתואר וכולי תקווה שלמעלה הוא הגיע אל המנוחה והנחלה.
אני חייב לומר שאני בהלם מכמות הידיעות שלך - אתה ממש מקיף את כל בני ברק (האם אתה הוא הסופר/הכתב/העיתונאי שדובר אודותיו כאן באשכול?... ברוך הבא) ובכמה שנים - ניכר שאתה מהדור שעוד זכר את הכביש השחור וכו'.
שתי הערות לי אליך:

א. יצחק שכטר הוא לא 'קרוב משפחתו' של ר' אריה אלא אחיו הגדול. נפטר ללא ילדים ביולוגיים וללא כסף, ואכמ"ל. שניהם (ועוד כמה אחים ואחיות) הם אחים של גב' עדנה רייסנר תחי' (אשת רבי אברהם רייסנר מתלמידי החזו"א לרפו"ש שניהם עד מאה ועשרים) העומדת עד היום יחד עם בנותיה בראשות 'סלון הפאה' המיתולוגי - העסק שעד היום הוא הכי גדול בפאות בב"ב וכנראה בעולם.

ב. קורוניו. חשבתי שרק אני והשכנים הכרנו אותו, עכשיו אני רואה שגם אתה. אני באמת נזכר שאמרו שהוא עבד במשטרה. ובכן, מדוע את מפקפק בתוארו הג'ודאי? אתה הרי טוען שראית את תלמידיו עם ביצועים מדהימים. וחוץ מזה, סקרנת בקשר לנסיבות מותו - מדוע נפטר כל כך צעיר ומה הסבל?
יצחק הספרן,
להתייחסותך אשמח.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

האח הקטן כתב:אני חייב לומר שאני בהלם מכמות הידיעות שלך - אתה ממש מקיף את כל בני ברק (האם אתה הוא הסופר/הכתב/העיתונאי שדובר אודותיו כאן באשכול?... ברוך הבא) ובכמה שנים - ניכר שאתה מהדור שעוד זכר את הכביש השחור וכו'.
שתי הערות לי אליך:

א. יצחק שכטר הוא לא 'קרוב משפחתו' של ר' אריה אלא אחיו הגדול. נפטר ללא ילדים ביולוגיים וללא כסף, ואכמ"ל. שניהם (ועוד כמה אחים ואחיות) הם אחים של גב' עדנה רייסנר תחי' (אשת רבי אברהם רייסנר מתלמידי החזו"א לרפו"ש שניהם עד מאה ועשרים) העומדת עד היום יחד עם בנותיה בראשות 'סלון הפאה' המיתולוגי - העסק שעד היום הוא הכי גדול בפאות בב"ב וכנראה בעולם.

ב. קורוניו. חשבתי שרק אני והשכנים הכרנו אותו, עכשיו אני רואה שגם אתה. אני באמת נזכר שאמרו שהוא עבד במשטרה. ובכן, מדוע את מפקפק בתוארו הג'ודאי? אתה הרי טוען שראית את תלמידיו עם ביצועים מדהימים. וחוץ מזה, סקרנת בקשר לנסיבות מותו - מדוע נפטר כל כך צעיר ומה הסבל?
יצחק הספרן,
להתייחסותך אשמח.[/quote][/quote]
תיקון טעות המפעל היה של טוביה שכטר אח של יצחק
והרב אריה שכטר הוא אחיין של יצחק בן של טוביה
ולר' יצחק שכטר היו וישנם בנים וגם בנות שאת חלקם אני מכיר לא רע .
ולגבי מתי אינני יכול להרחיב מדוע אינני מאמין לו וגם את רוב קורות חייו רק את לקראת סיום חייו וגם זאת מבלי לספר על ילדיו שגם אותם אני מכיר. הוא חלה בסכרת והיא אכלה בו בתהליך ארוך ובצורה המכוערת ביותר (ואינך מצפה שאתאר זאת בצבעוניות) ובאחד מהשלבים הוא איבד את הכליות ונאלץ לשבת לקבץ נדבות בדובק (בתחפושת כה מוצלחת שגם אני לא זיהיתיו) כי הוא התבייש לבקש חסדים מאחרים כולל חביריו וסכום ההשתלה לא הושג וההתדרדרות המשיכה עד לסוף המר והאומלל ותקוותי שאחרי סבל שכזה הוא הגיע נקי ללמעלה.
ואינני אהרון גרנות.
ולגבי בני ברק יש לי עוד מה לכתוב על העיר וזה בהמשך.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

האח הקטן כתב:את צישינסקי אני זוכר, אבל מאפיית זילברמן אני ממש לא מצליח לזכור.
איפה זה היה? תנו פרטים.
כשאתה ברבי עקיבא עובר את צפניה לכיוון השומר הבנין השלישי שבו מאפיית שובע שמחות זה היה מאפיית זילברמן רק בניגוד להיום שהכניסה היא בגובה המדרכה אז ירדו כמה מדרגות בכדי להכנס למאפיה והלחם שלהם היה מעדן מיוחד שאין שני לו רק באותו היום למחרת זה כבר היה בלוק שמי שחוטף אותו מסתכן בפציעה.

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

תיקון טעות המפעל היה של טוביה שכטר אח של יצחק
והרב אריה שכטר הוא אחיין של יצחק בן של טוביה
ולר' יצחק שכטר היו וישנם בנים וגם בנות שאת חלקם אני מכיר לא רע .
ולגבי מתי אינני יכול להרחיב מדוע אינני מאמין לו וגם את רוב קורות חייו רק את לקראת סיום חייו וגם זאת מבלי לספר על ילדיו שגם אותם אני מכיר. הוא חלה בסכרת והיא אכלה בו בתהליך ארוך ובצורה המכוערת ביותר (ואינך מצפה שאתאר זאת בצבעוניות) ובאחד מהשלבים הוא איבד את הכליות ונאלץ לשבת לקבץ נדבות בדובק (בתחפושת כה מוצלחת שגם אני לא זיהיתיו) כי הוא התבייש לבקש חסדים מאחרים כולל חביריו וסכום ההשתלה לא הושג וההתדרדרות המשיכה עד לסוף המר והאומלל ותקוותי שאחרי סבל שכזה הוא הגיע נקי ללמעלה.
ואינני אהרון גרנות.
ולגבי בני ברק יש לי עוד מה לכתוב על העיר וזה בהמשך.[/quote]

א. עצוב לשמוע לגבי מתי - כמובן שאין צורך שתפרט יותר ממה שפרטת. ז"ל.

ב. טוביה שכטר כהיום בן כ-90 עמו"ש. רבי אריה צריך להיות היום בן כ-70. הם שניהם אחים כמובן. אח נוסף הוא יצחק שכטר היה איפשהו ביניהם.
יכול להיות שלטוביה יש בן בשם יצחק (הוא בוודאי לא בגילאים אלו של דודיו) ויכול להיות גם שיש לו ילדים כן ירבו עד מאה ועשרים.

דרך אגב הזכירו פה את השיעור של רבי מיכל יהודה לפקוביץ שהיה באחד מהבתים - אז להוי ידוע שרבי מיכל יהודה מסר שיעור במשך חמישים שנה! כל שבוע אצל טוביה שכטר, שיעור שיסדו החזון איש - הוא זה שמסר שם את השיעור בהתחלה עד פטירתו.
על משפחת שכטר אפשר לכתוב אשכול שלם.

שילת
הודעות: 668
הצטרף: 11 דצמבר 2012, 23:52

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי שילת »

לר' טוביה ור' אריה שכטר יש גם אח ר' ליפא.

וואו, כמה דברים הזכירו לי כאן.
לא ידעתי שקונדיטוריית כץ זה כבר היסטוריה. זכור לי שלפני כמה שנים (חמש? שמונה?) קניתי שם.
את זילברמן אני לא זוכר, אבל צישינסקי כן. הריח של העוגות...

את המנין "אוהל יוסה" אני זוכר בתור "יוסה", ואם אינני טועה היה אח"כ טשולנט לבחורים (בבית של מישהו, ברח לי השם).
"עומד על גשר ההלכה, מחפש את דרך השלום"

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

קונדטורית כץ זו היסטוריה??! לא ידעתי גם אני.
אני זוכר שיום אחד (לפני פחות מעשר שנים) ישבתי שם עם אשתי לכוס קפה... סתם בשביל הקטע- בכל זאת זהו המקום היחיד המופיע בקטגורית 'בתי קפה' בספר טלפונים בני ברק... הגישו לנו קפה נמס בכוסות שקופות פשוטות, ממש כמו בכוילל.

סמל אישי של משתמש
אולפני לדעת
הודעות: 428
הצטרף: 06 יוני 2013, 20:10
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי אולפני לדעת »

חבר'ה - האשכול הזה הוא ספר! למרות שזה מענג אין לי זמן לקרוא הכל ואני חושב לעמד את הכל בצורת העתק - הדבק ולקרוא במודפס כשיש זמן. זהו האשכול המדהים ביותר כאן מיום היווסדו של הפורום ללא גוזמא וחן חן לפותח האשכול.

א. אכן קונדיטוריית כץ עם העוגות המעניינות בחלון הראווה שהינו מקרר אכן קיים, ואני חייב לצאת לסיור בבני ברק רק בשביל כמה חנויות... את הרוגלאך שמרים הם מוכרים כדבוקה אחת שיש צורך להפרידם.

ב. אכן ברחוב סוקולוב היה מישהו בשם חזי שהיה נלחם נגד ההפגנות היה מדליק טייפ בקולי קולות, ממולו היה גר ה"גוי משקה", מי זוכר אותו - הוא היה אוסף גרוטאות וחפצים מהשטח הריק שהיה לידו איפוא שלימים היה דארג, שם היה אתר לפינוי פסולת בניה. חצרו היה מלא עם שמאטעס. שכנו היה ה"גרוס" שהיה עובד בבית חרושת לשיש והיה מחלק לילדים שאריות שיש עגולות.

ג. את מכון הוכמן אני מכיר אבל לא זוכר שהיה משסה כלבים.

ד. בית החרושת לנקניק היה נקרא הכובש.
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

האח הקטן כתב:טוביה שכטר כהיום בן כ-90 עמו"ש. רבי אריה צריך להיות היום בן כ-70. הם שניהם אחים כמובן. אח נוסף הוא יצחק שכטר היה איפשהו ביניהם.
יכול להיות שלטוביה יש בן בשם יצחק (הוא בוודאי לא בגילאים אלו של דודיו) ויכול להיות גם שיש לו ילדים כן ירבו עד מאה ועשרים.
לפי תגובתך הבנתי שאתה חושב שאני מדבר כביכול על יצחק בן של טוביה ולא היא אני מדבר על יצחק אח של טוביה וכיום הוא אמור היה להיות בשנות השבעים המתקדמות אם לא יותר מכך רק כבר שנים רבות איננו איתנו. נ.ב. מכוניתו של יצחק שכטר לפני כ40 שנה גם היתה אטרקציה נדירה ואחד הדוגמאות לכך זה היה כיסוי לפנסים שהיה זהה לגריל הקידמי (שלא ראו בקיומם של הפנסים) ובלחיצת כפתור מתא הנהג סגרו ופתחו את הכיסוי .

אני48
הודעות: 46
הצטרף: 13 נובמבר 2012, 21:14

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי אני48 »

נראה מי מכם יכול להתחרות בזכרונותי!

מי זוכר את "מלון דאום" ברחוב חזון איש (נדמה לי 20 או 22).

מי זוכר את דירתו הקודמת של אדמו"ר זצ"ל ממכנובקה ברחוב חזון איש 20?

מי זוכר את גלגולו הקודם של שפיצר מ"עוף בני ברק" ברחוב חבקוק?

וברחוב זכריה עוד היה משק עם בעלי חיים.

וחוץ ממאפייית ויז'ניץ, זילברמן וצישינסקי היה גם מאפיית "הנחתום"

חנון
הודעות: 1194
הצטרף: 06 נובמבר 2012, 21:55
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי חנון »

אולפני לדעת כתב:חבר'ה - האשכול הזה הוא ספר! למרות שזה מענג אין לי זמן לקרוא הכל ואני חושב לעמד את הכל בצורת העתק - הדבק ולקרוא במודפס כשיש זמן. זהו האשכול המדהים ביותר כאן מיום היווסדו של הפורום ללא גוזמא וחן חן לפותח האשכול.


ג. את מכון הוכמן אני מכיר אבל לא זוכר שהיה משסה כלבים.
התוודעתי לאשכול נפלא זה רק היום ולא הספקתי לעבור על כולו אבל זה אשכול נהדר ותודה למי שהעלה רעיון זה
לתומי חשבתי שאני כנראה מזקני העדה שבפורום זה ועכשיו התברר לי שטעיתי
בקשר להוכמן ליד הבית שלו הייתה ישיבת רוזין ופעם דברתי עם אחד יוצא רוזין שיחה ארוכה ויצא לדבר על הוכמן ואמר לי שיצא עליו שמועה כזו אבל הוא בשלש השנים שלמד שם לא זוכר כזה דבר
הרעיון של העתק הדבק הוא רעיון טוב כי נראה לי שאין למצוא את הנכתב כאן במקום אחר

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

היתה חנות ירקות מימין לפינת הגלידה שברבי עקיבא פינת ירושלים(עד בסביבות תש"ע) שבעליה שקל את המוצרים על משקל כזה (תמונה מצורפת) ואת החשבון הוא כתב על פיסת נייר עם עפרון שבין כתיבה לכתיבה נח לו באחורי אוזנו וכשהוא רצה להודיע על שינוי דחוף בהזמנה מהספק (הזמנה שלא יכולה להמתין לערב) הוא ביקש מאחד הלקוחות את הסלולאר מהסיבה הפשוטה שאפילו טלפון קווי לא היה בחנותו (הכל נשאר מקורי מיום תחילת עבודתו) וכך עבד עד יום סגירת חנותו.!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

אני48 כתב:
מי זוכר את "מלון דאום" ברחוב חזון איש (נדמה לי 20 או 22).

מי זוכר את דירתו הקודמת של אדמו"ר זצ"ל ממכנובקה ברחוב חזון איש 20?

מי זוכר את גלגולו הקודם של שפיצר מ"עוף בני ברק" ברחוב חבקוק?
את מלון דאום זוכר אני היטב
זה היה היכן שתלמוד תורה סרט ויזניץ בחזון איש
שם חגגו לבן דודי בר מצוה ולכבודה זכיתי בסוודר עם ריצ' רצ' מפלסטיק שהיה פיתוח חדשני (עד אז היה רק ממתכת).
את ביתו של המחנובקה איני זוכר.
וגם את המשחטה בחבקוק איני זוכר.
לעומת זאת אני זוכר היטב את משחטת הבקר שהיתה צמודה לבית הקברות פונביז'
ואת הקצביה/משחטה בשוק פרדס כץ
ששם בחנותו של הקצב לאורך הקיר היה לול תרנגולות (תרנגולות חיים עם כל הלכלוך והסירחון המתלווה)
שהיה תאים תאים (מעין ארון קיר רק מרשת)
ואתה בחר את התרנגול הרצוי והוא נשחט לעיניך ונמרט ונבדק. ומה עם פירוק העוף?
נו באמת.
ומה עם מליחת העוף?
מה השאלה בכלל
את זה עושים בבית.!

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

יצחק הספרן כתב:
האח הקטן כתב:טוביה שכטר כהיום בן כ-90 עמו"ש. רבי אריה צריך להיות היום בן כ-70. הם שניהם אחים כמובן. אח נוסף הוא יצחק שכטר היה איפשהו ביניהם.
יכול להיות שלטוביה יש בן בשם יצחק (הוא בוודאי לא בגילאים אלו של דודיו) ויכול להיות גם שיש לו ילדים כן ירבו עד מאה ועשרים.
לפי תגובתך הבנתי שאתה חושב שאני מדבר כביכול על יצחק בן של טוביה ולא היא אני מדבר על יצחק אח של טוביה וכיום הוא אמור היה להיות בשנות השבעים המתקדמות אם לא יותר מכך רק כבר שנים רבות איננו איתנו. נ.ב. מכוניתו של יצחק שכטר לפני כ40 שנה גם היתה אטרקציה נדירה ואחד הדוגמאות לכך זה היה כיסוי לפנסים שהיה זהה לגריל הקידמי (שלא ראו בקיומם של הפנסים) ובלחיצת כפתור מתא הנהג סגרו ופתחו את הכיסוי .

לטוביה אין בן יצחק.

אני48
הודעות: 46
הצטרף: 13 נובמבר 2012, 21:14

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי אני48 »

מי זוכר את הפגנות השבת ברחוב השומר?

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

וואו זה ממש רחוק.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 15 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

שילת כתב:לר' טוביה ור' אריה שכטר יש גם אח ר' ליפא.

וואו, כמה דברים הזכירו לי כאן.
לא ידעתי שקונדיטוריית כץ זה כבר היסטוריה. זכור לי שלפני כמה שנים (חמש? שמונה?) קניתי שם.
את זילברמן אני לא זוכר, אבל צישינסקי כן. הריח של העוגות...

את המנין "אוהל יוסה" אני זוכר בתור "יוסה", ואם אינני טועה היה אח"כ טשולנט לבחורים (בבית של מישהו, ברח לי השם).
אני חושב שכוונתך לבית של לוי שהיה לו וילה בסימטת אפרים.
לוי כבר נפטר לפני כמה שנים, ועל מקום הוילה עומד היום בנין משותף גדול...
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 15 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

אני48 כתב:נראה מי מכם יכול להתחרות בזכרונותי!

מי זוכר את "מלון דאום" ברחוב חזון איש (נדמה לי 20 או 22).

מי זוכר את דירתו הקודמת של אדמו"ר זצ"ל ממכנובקה ברחוב חזון איש 20?

מי זוכר את גלגולו הקודם של שפיצר מ"עוף בני ברק" ברחוב חבקוק?

וברחוב זכריה עוד היה משק עם בעלי חיים.

וחוץ ממאפייית ויז'ניץ, זילברמן וצישינסקי היה גם מאפיית "הנחתום"
אני מצטער, לא זוכר שום שורה מהשורות שכתבת... על איזו שנה מדובר?
איפה זה יוצא חזון איש 20 באיזור פינת ברטנורא?
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 15 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

יצחק הספרן כתב:
אני48 כתב:
מי זוכר את "מלון דאום" ברחוב חזון איש (נדמה לי 20 או 22).

מי זוכר את דירתו הקודמת של אדמו"ר זצ"ל ממכנובקה ברחוב חזון איש 20?

מי זוכר את גלגולו הקודם של שפיצר מ"עוף בני ברק" ברחוב חבקוק?
את מלון דאום זוכר אני היטב
זה היה היכן שתלמוד תורה סרט ויזניץ בחזון איש
שם חגגו לבן דודי בר מצוה ולכבודה זכיתי בסוודר עם ריצ' רצ' מפלסטיק שהיה פיתוח חדשני (עד אז היה רק ממתכת).
את ביתו של המחנובקה איני זוכר.
וגם את המשחטה בחבקוק איני זוכר.
לעומת זאת אני זוכר היטב את משחטת הבקר שהיתה צמודה לבית הקברות פונביז'
ואת הקצביה/משחטה בשוק פרדס כץ
ששם בחנותו של הקצב לאורך הקיר היה לול תרנגולות (תרנגולות חיים עם כל הלכלוך והסירחון המתלווה)
שהיה תאים תאים (מעין ארון קיר רק מרשת)
ואתה בחר את התרנגול הרצוי והוא נשחט לעיניך ונמרט ונבדק. ומה עם פירוק העוף?
נו באמת.
ומה עם מליחת העוף?
מה השאלה בכלל
את זה עושים בבית.!
את המשחטה של הבקר ליד בית החיים אני זוכר, הפחידו אותנו עם הגניחות של הפרות הנשחטות...
אני זוכר שבפינת צפניה רבי עקיבא היה קצב, ותלה לו בתוך החנות על מתלה מיוחד דופן שלם של בקר! גם לשון של בקר בגודל של כיכר לחם ענק...

כמו כן היה קצב בסוקולוב ליד הפחח ורטהיימר...

אז היו קונים עופות עם הרגליים, עם הקורקבן ועם הכבד. יש חנויות שהיו כבר מולחות את העוף בהשגחת הרב לנדא [זצ"ל] והיו רבים שקונים לא מוכשר ומולחים בבית באמבטיה.
לפעמים בבטן של התרנגולת מצאנו ביצה שנגמרה התרקמותה ולא נולדה, זה היה חייב במליחה, והיה לזה דין של בשרי!
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 15 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

אני48 כתב:מי זוכר את הפגנות השבת ברחוב השומר?
כבר כתבתי בתחילת האשכול על חילולי השבת בהשומר, ובדון יוסף נשיא, ואפילו ברחוב עזרא במפעל סיניבר שמשאבות שעבד בשבת...
וכמובן היו הפגנות, ופרחח אחד שנהרג כשטס בכוונה על אופנוע ונחתך מכבל פלדה שמתחו לרוחב הכביש...
אז סיפרו שהרב שך נגד ההפגנות. רוב הילדים בכיתה שלי שגרו באיזור היו הולכים, קינאתי בהם שגרתי רחוק...
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

יענקי וולף
הודעות: 30
הצטרף: 03 דצמבר 2013, 12:06

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יענקי וולף »

יצחק הספרן כתב:ומי זוכר את יחיאל מפינת החי עוד בטרם פינת החי כשהוא היה מוביל משלוחים על תלת אופן בחנותו המיתולוגית של ברמינקה ברשי כשידו האחת באופניים וידו השניה אוחזת טרנזיסטור צמוד לאוזן.
יחיאל עד היום בפינת החי הוא צריך להיות בערך בן 80

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 15 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

קפה כץ:
היתה שם זקנה, כנראה גברת כץ, שסיפרה לי סיפורים איך שעברה את השואה, היא בתור ילדה התגנבה לחפש ולהשיג אוכל להורים שלה וכו'.
מעניין אם עודנה בחיים, ואם מישהו כבר שמע את סיפוריה וכתב אותם ל"גנזך קידוש ה'" או משהו דומה.

צמוד לקפה כץ היה בית מרקחת, העודנו שם? נדמה לי שלא.


מי זוכר את הווילות שהיו ברחוב יונה הנביא?
הראשונה של הזוג לוין שלא היו להם ילדים, ותרמו חלק מהמבנה לבית הכנסת הגדול שעומד שם "אהל תמר". אחרי זה גר הצדיק רבי זאב אידלמן זצוק"ל שגם לו לא היו ילדים, ואחריו היתה וילה על גבעה קצת, לבנה בוהקת אבל ישנה נושנה, של זקנה בודדה כמדומני רווקה ייקית בשם אופנהיימר, היא תרמה את המגרש והבית לעזר מציון על מנת שידאגו לה באחרית ימיה, ואחרי שנפטרה בנו שם בנין גדול והפדיון היה לטובת עזר מציון. יותר למטה גרו הזוג ספרינגר - הבעל הצדיק רבי מרדכי תלמיד של החפץ חיים מראדין, נמוך עם זקן לבן כשלג קצת רחב וגדול, מחייך, ואשתו הצדקנית, גם להם לא היו ילדים.

מי זוכר אותם? מי יכול להוסיף?
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 15 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

נזכרתי בעוד דמות, באיזור הנ"ל - רבי עקיבא פינת יונה הנביא בערך היתה חנות בדים כמדומה של קרלינר טברייאני זקן גבוה ורזה בשם שווייצר. חתנו הוא הרב בנדיקט שמכהן כרב של חוג חת"ס ברחוב אדמו"ר מגור.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב: אני זוכר שבפינת צפניה רבי עקיבא היה קצב, ותלה לו בתוך החנות על מתלה מיוחד דופן שלם של בקר! גם לשון של בקר בגודל של כיכר לחם ענק...
אם אנחנו מדברים על אותו אחד זה כנראה אבא של מרגלית מאושר עד ומה שיותר נראה לי שהתכוונת לקצביה ברבי עקיבא פינת יונה הנביא של אלי וינברג שבמקור זה של אביו (ששמו פרח מזכרוני) וזכורני כשהגיעה משאית תנובה (עוד לפני שמישהו חלם על משאית קרור) היא רחשה זבובים ככוורת ועמד הסבל מתנובה עם מכנסי 3/4 ללא גופיה ועל גבו המיוזע הנחית חברו רבע פרה שהובילו לקצביה וכך גם מנת הבשר קיבלה את קיצבת הזיעה לכובד שאבעס ואם בלשון מדובר הרי שבכתף ישאו ואם בקישקע חשקה נפשך הרי שזה לא היה בצק עם נייר אלא קיבלת אצל הקצב את הקישקה/מעי פרה עם כל ניחוחות הרפת ואת הרפת הזו הכנסת אחר כבוד למטבח ואחרי שטיפה ומירוק יסודיים הכנת מילוי ואת התצריף הלזה שמת אחר כבוד עם הבשר המיוזע בסיר החמין ובשבת בבוקר אחרי שהתאחדו ניחוח הרפת עם טעם הזיעה צירפת לזה גם את החלה מהפועל המיוזע והשעיר של ויזניץ וצרוף הטעמים והניחוחות היו משהו משהו עד היום עומד בפי וכל הסינטטי ביחד עם תקנות משרד הבריאות לא ישווה לו.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 15 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

תעשה טובה, תשאיר לנו טעם בפה... עוד כמה תיאורים כאלו והאשכול יאבד אחוזי צפיה...
ובכל זאת אני משוכנע שזה היה בפינת צפניה ממש. לא היה שם קצב?!
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב:תעשה טובה, תשאיר לנו טעם בפה... עוד כמה תיאורים כאלו והאשכול יאבד אחוזי צפיה...
ובכל זאת אני משוכנע שזה היה בפינת צפניה ממש. לא היה שם קצב?!
הקצביה בפינת צפניה היתה קצרת ימים לעומת הקצביה בפינת יונה הנביא ולכן סברתי כך.
ולגבי הסיפור מאוד מסקרן אותי מה יאמרו יתר הקוראים
כי כשהסבא תיאר נסיעה מיגעת ומטלטלת בואכה בני ברק
ליקקו את האצבעות
ואילו כאן שתיארתי את הקצביה כהוויתה (בדיוק כפי הדברים)
בדיוק כפי הסבא
וצבעוני כפי הסבא
וגם הסיום לגבי הטעם כפי שהיה מיחד במינו
ובפרט הקישקע שעם הריחות שתיארתי אין כיום טעם משובח כזה.
וקוראים נוספים מוזמנים לחוות דעתם על סיפור הקצביה והקישקע.!

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 15 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

התיאור שלך - ללקק את האצבעות!!!
אבל הריח....


כלומר, וכוו', ההבדל ברור. גם הסבא אילו היה מתאר "אוכל" ולא אנשים או רחובות ומכוניות ומגרשים, זה היה יכול להוריד את מפלס התיאבון, ק"ו כשגיבבת את כל מרכיבי הקבס יחדיו.
זה פירגון לכתיבתך המעולה - אם לא היה זה תיאור ממש כדי כדי כך חי, לא היה עולה בחילה מהריח שמתואר...
ועל דא אמרו חכמינו על טעם ועל ריח אין להתווכח.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

הסבא
הודעות: 45
הצטרף: 11 אפריל 2013, 03:47
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי הסבא »

בילדותי היה מושג כזה שקראו לו "סטייפלר".
אף אחד לא הסביר לי מה זה, זה היה נתון עובדתי קיים.
נולדתי כנראה למצב הזה, איני יודע מתי הוא התחיל ואיך,
פשוט היה חרוט לי בתת-מודע שיש גאון קדוש, משהו מובדל מהחיים, איזה גלגל אש או יותר מדוייק "ספר תורה חי", שזה סטייפלר.
הוא לא היה בשיח היומיומי, לא בבית ולא בחיידר, אבל היתה לו נוכחות.
כך קרה שכאשר הלכתי בפעם הראשונה ברחוב רשב"ם בשבת בבוקר, ומולי על המדרכה הנגדית צעד לאיטו בכבדות אותו זקן גבוה (אינני בטוח שהוא היה גבוה באמת, אבל ביחס אלי אז – מאוד) רחב כתפיים ובעל כרס, עם מעיל שחור מהוה מרופט ונעדר צבע, ופניו עטורי הזקן הלבן הגדול מאויימות, ומבטי עיניו מפחידים – אמרתי לעצמי: הוי! זה הסטייפלר!!
רציתי באותו רגע לרוץ הביתה לספר לכולם שראיתי!
אבל נסמרתי למדרכה והבטתי עליו.
הוא נעצר אחרי פסיעות אחדות והתיישב על ספסל פשוט של הרחוב, ואני מסתכל. איזה עומק של עיניים! יוקדות בוערות ומוקפות חומות של קמטי מצח ופנים עמוקים...
וכך היבטתי אחרי הילוכו עד היעלמו.
עכשיו אני כבר יודע מה זה סטייפלר.
וזה בלי שאף אחד אמר לי כלום.
הייתי אז בערך בן 6 או 7...

המחזה הזה חזר על עצמו פעמים מספר, בתקופה שהייתי הולך ברחוב רשב"ם בשבת בבוקר.
ולפעמים הלכתי מוקדם יותר.
ממרחק כבר שמעתי את הצעקה המתנגנת, קריאת התורה איטית במיוחד, עם דיוקי נגינת טעמי המקרא, והכל בזעקה חדה מחרישה אוזניים גם על המדרכה מחוץ לבית הכנסת.
אחר כך הוסבר לי שהסטייפלר לקוי בשמיעתו, כמעט חרש, בקושי מצליח להאזין לקריאת התורה כשהוא עובר ממקומו הקבוע אל בימת הקריאה, ראשו רכון קדימה על ספר התורה ואזניו ממש לתוך פיו של הקורא, והקורא הזה עבר פיתוח קול מיוחד לצעוק בלי להצטרד.
קראו לו ל"בעל-קורא" - מוישלה בויאר.
בחודש הקודם ראיתי מודעות ענק עם שמו "הגאון רבי משה בויאר...", ונזכרתי...

עודי ילד, התחשק לי לקבל ברכה מהסטייפלר בליל ראש השנה.
הלכתי אליו הביתה אחרי התפילה.
בחדר המדרגות הצטופפו מספר אנשים, אולי 5 אולי יותר. הייתי הילד היחיד. הדלת היתה סגורה, כולם המתינו.
מפה לאוזן עבר ההסבר: תיכף יסיים את הדגים והדלת תיפתח שוב.
הוא כבר סיים לברך את כל מי שכבר בא, וכבר נעמד לקדש את היום הקדוש.
בתו ששימשה אותו בנאמנות, דאגה לבריאותו, לא רצתה שיצום.
היא סגרה את הדלת, ואמרה שאחרי הדגים תפתח שוב.
המתנתי.



שוב הגעתי אל הדלת הפתוחה, לפני הבר-מצוה שלי.
וכי דבר של מה בכך הוא? לקבל ברכה מהסטייפלר לפני הבר- מצוה.
היה תור ארוך, אנשים נכנסו, ויצאו.
הכל היה שקט ומתוח.
חרדת קודש.
החלחלה שאחזה בי כשראיתי אותו מולי בפעם הראשונה.
ההתרגשות של להכנס ולהגיש לו פתק,
להמתין שיקרא מה שכתבתי,
והוא היה קורא בפה, לא בעיניים. בלחש (שלו, שהיה בקול אצל כל אחד).
פחדתי מהרגע שירים את העיניים ויסתכל עלי.
רציתי לשוב על עקבותי. להשאיר אותו עם הפתק ביד. ולברוח משם.
אף אחד לא היה יודע. אף אחד לא היה איתי. אז פשוט לצאת, לגמור את המתח הזה לפני שהוא מסתכל עלי!
אבל רציתי ברכה, ונשארתי.

יום אחד קרה דבר מצער ומפחיד מאוד, חבר שלי (שיחקנו יחד בילדות ברחוב, נדמה לי שהיה קטן ממני) נער בישיבה קטנה – נחטף!
הוא נעלם. לא חזר הביתה. פנו למשטרה, ו—לסטייפלר!
המשטרה פתחה חפ"ק, חיפושים, מתנדבים. בישיבות ובבתי הכנסת אמרו תהילים לשלומו כמה ימים אחרי התפילות בדמעות ובזעקות. והסטייפלר (כך סיפרו אז בשכונה) הרגיע: הוא יחזור בריא ושלם.
כל התפתחות, מיד רץ האבא לעדכן את הסטייפלר, והוא היה חוזר ומרגיע.
הגיע יום אחד טלפון קצר, הוא חי! וניתק.
החוטפים ממולחים, הם יודעים כמה שניות לוקח למשטרה לברר מהיכן מגיעה שיחת טלפון, ומנתקים קודם כדי לא להיתפס.
אחרי יום שוב שיחה, ואחרי חצי יום, ויומיים, גם בשבת! והרימו את הטלפון כי זה פיקוח נפש! כך סיפרו שהורה הסטייפלר (אני לא לוקח אחריות על מהימנות הפרטים לא הייתי נוכח בתוך הבית, אבל קרוב מאוד).
המשטרה לא הצליחה ללכוד את החוטפים ולא להיוודע מקומם, אבל מכל המילים שנאמרו בכל השיחות יחד, התברר שהחוטף או החוטפים מעוניינים בסכום מסויים ככופר, ואם יניחו כסף מזומן בצומת אחת מאחורי אבן – אחרי כמה שעות ישחררו את הבחור לחופשי!
שמו כסף.
בערב כל הרחוב המה אנשים וכוחות משטרה, כולם מצפים לבואו השמח של החטוף משביו!
ברכת הסטייפלר. רואה ממרחק.
האנשים התפזרו באכזבה, נאמר להם שהבחור נמצא כבר במשטרה והוא נחקר כעת, כל מה שידוע לו על החוטפים, הוא לא יגיע הערב הביתה.
רק אחרי זה התברר שהמשטרה ארבה לחוטף שיבוא לקחת את המזומנים, ומצאה שזה הילד בעצמו...

העובדות והנתונים היו כאלו, איני יודע על סמך מה זה התבסס, אבל זה היה המצב ללא עוררין.
לסטייפלר יש ראייה רוחנית, מילה שלו לא חוזרת ריקם.
אמר חי – חי. אמר מת – מת.
הוא קדוש בתורה, בעל רוח הקודש, בעל מופתים.
כל ערב מתמלא ביתו במבקשי ברכה מכל העולם, והחיים נחתכים על השולחן.
אין לו מזגן.
אין לו מאוורר.
יש לו משניות, והוא לומד בין אדם לאדם.
וגם בתוך כדי שנמצאים אצלו, כשהוא שואל משהו – עד שכותבים לו את התשובה על פתק – הוא ממשיך ללמוד ממקום שפסק.
הוא חיבר ספרים דקים על כל מסכת בנפרד,
ורק בביתו הוא מוכר אותם,
לא בחנויות.
מזה פרנסתו.
והוא שואל כל אחד, אם עכשיו הוא לומד את המסכת הזו, ואם לא – לא מוכר לו.
אין לו מספיק ספרים בשביל למכור סתם, רק למי שבאמת רוצה ללמוד בהם.
פעם הגעתי אליו לקנות ספר, קהלות יעקב, ולא היה לו! נגמרה המהדורה! הוא שאל אותי אם אני לומד את זה עכשיו, ידעתי מראש שעלי לומר כן, ולנענע בראש חזק לחיוב.
הוא קם מהמקום,
פחד פחדים...
וחיטט בארון הספרים הישן שבקיר הימני, ומצא עותק אחד. זה היה העותק הפרטי שלו. כבר כתב על זה הגהות. אבל לא היה לו אחר ומכר לי אותו.
כך יש לי היום כרך של קהלות יעקב ישן עם "קשקושים". עם כתב יד קודשו של המחבר, הסטייפלר.

בשבעה עשר בתמוז, פתאום אמרו שהסטייפלר חלה.
לא יכול להיות שהסטייפלר ימות!
הוא חלק מהעולם...
כמו שתלך ותגיד שכביש 1 לירושלים, מת.
או שהירח, נפטר.
אין כזה דבר!
אז אמרנו תהילים.
בסוף – קמנו בוקר אחד, בשבת של חודש אב, וכולם ידעו. איך ידעו אין לי מושג. זה לא נאמר, זה היה מצב נתון: הסטייפלר כבר לא איתנו.
זהו, העולם כבר אחר. זה העולם שאתם מכירים, זה העולם שהתחיל באותה שבת בבוקר. עולם בלי סטייפלר.

הסבא
הודעות: 45
הצטרף: 11 אפריל 2013, 03:47
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי הסבא »

כל מה שכבר הבנתי / הבחנתי עליו מעודי, שהחיצוניות, הלבוש והגוף לא תפסו אצלו מקום. בכלל.
הוא תמיד היה לבוש בכל הבגדים, אבל הם היו ישנים.
שהכפתור במכנסיים פתוח – אף אחד לא ראה כי היה לובש טלית קטן ענקית שכיסתה הכל מלפניו עד הברכיים כמעט.
אגב, הסיבה שלא סגר את מכנסיו, כנראה אף פעם, היתה קשורה לקדושתו ולמנהגיו היחודיים בתחום זה. הוא בקושי משך אותם מהצדדים, אבל מעולם (מעולם!) לא הוריד יד מלפניו מתחת לטבורו. לזה הייתי עד – בלכתו ברחוב היו ידיו בצדדים. בימי חול היה הולך עם מקל. בצבע עץ – דהיינו מקולף מכל צבע – שראשו כפוף, ובתחתיתו אין את הגומי. כל דפיקה, היתה "דפיקה"! ובעומדו לדבר, או בתפילה, וכדומה, שתי ידיו היו פרושות לו על חזהו מלפניו למעלה.
כובעו היה "עגול במקור", בפועל לא היתה לו כל צורה מוגדרת. על שוליו היה אפשר לומר "לכובע שלי שש פינות"... אפילו בחלק העליון, חלו "קנייטשים" בלתי סימטריים מלפנים ומאחור.
כשהגיע לבית כנסת, והוצרך להמתין כמה דקות. לפני תפילה, ברית מילה, או כל אירוע אחר. היה מוריד את הכובע ביד אחת, תוך כדי שבידו השניה כבר ספר פתוח ועיניו תקועות בו בעיון. את הכובע הניח בחבטה לצידו. בלי להסתכל איפה הניח אותו. זה היה יכול להכנס לקערית הטחינה ובאותה מידה להחבט ברצפה...

והנה, יום אחד נכחתי בברית-מילה (הכתובת המדוייקת, רשומה באשכול הנ"ל) שהסטייפלר הגיע בכבדותו, והתיישב מתנשם ומתנשף להיות סנדק.
עיני כולם מתבוננות בפניו.
רק אני (רק??) משוטטות עיני מכיפתו ועד על נעליו. וכאן נעצרתי. התבוננתי.
בתוך הנעליים הבלתי שרוכות ניצבו כפות רגליו, יחפות, חפות מכל בדל גרב!
הסבתי תשומת לב של אחד המבוגרים, והלה התפלא והלך לברר אצל מלווהו של הסטייפלר, שלא היה אלא בעל הברית – אבי הנימול בעצמו. כי לסטייפלר לא היו שמשים / מלווים / נכדים עוזרים.
כשהבטיח שיבוא לסנדקאות, הגיע. אם ברגל או בדרך אחרת.
כשבאו לקחת אותו, במכונית, זה היה בשבילו כבר "כבוד" מדי גדול. ואפילו "עצלות" מללכת נורמלי. ובכלל הדבר שנורא שנא והתנגד לו היה "להטריח בשבילו".
וכך התברר: גם הבוקר, כשבעל השמחה הגיע, התפלא למה הוא "טורח בשבילו", הרי היה מגיע לבד.
וכשסיפר לו שבחוץ ממתינה מונית, לא התארגן, כי הנהג ממתין במיוחד בשבילו, ותקע את רגליו בנעליים כמות שהן ורץ החוצה. בריצה המקסימאלית שכוחותיו וזקנתו אפשרו לו...

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

עוד סיפור מדהים ששמעתי אישית מבעל המעשה על הסטיפלר זצ"ל
בעל המעשה רצה להכנס לסטייפלר עם קוויטל/פתקה ולא מצא ניר מתאים ותלש חתיכת דף ממחברת של בתו בת ה12 וכתב את בקשתו.
וכשנכנס לסטיפלר לקח הסטיפלר את הקוויטל מיששו בידו והחזירו לבעל המעשה באומרו זה דף של אשה ולכן איני קורא בו.!!!

שלח תגובה