מי סודה

[אחד]

האם מי סודה בריאים כמו מים?

[יאיר]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7.95.D7.AA
סכנות רפואיות
חשיפת יתר לסודה, למשל על ידי שתייה מרובה ומתמשכת עלולה לגרות את אמייל השן, אם כי מחקרים הראו שלשם כך דרושה חשיפה גדולה בהרבה מזו הנגרמת על ידי שתיית משקאות קלים.

[שושנה]

ומוסיפה על השאלה-
האם זה נכון ששתיה מרובה של סודה מורידה את רמת הסידן בגוף?

[יעל טוקצ'ינסקי]

מי סודה - אם הבנתי נכון מדובר על תמיסת סודה לשתיה במים?
אם כן, אז זה לא שתייה בריאה. לפעמים שותים אותה כחלק מהטיפול, כמו שלפעמים שותים לצרכי טיפול רעל נחשים, רעל עקרבים, צמחים רעילים, חלב, קולה או כל מיני דברים מסוכנים לאדם בריא.

אבל סתם ככה - לא, זה לא טוב לשתות סודה.

כן, זה נכון שהיא פוגעת במשק המינרלים וויטמינים בגוף, כולל סידן.

[אחד]

לא, מדובר על סודה פשוטה שקונים בבקבוקים.
תודה רבה.

[יעל טוקצ'ינסקי]

אה, סודה שזה מה שנקרא "משקה קל"?
אם כן, יש 2 סוגים. יש את הסוג ממותק ואת הסוג הלא ממותק.
לגבי הסוג הממותק נכון כל מה שניתן להגיד לגבי כל משקא מוגז ממותק. צריך לראות רכיבים על התווית: כגודל הריבים - כך גודל הנזק...\

לגבי סודה לא ממותקת אין איחוד דעים.
אני יכולה להגיד שהיא משפיע טוב לאנשים עם בעיות עיכול שלוקחים לגימה או שתיים אחרי האוכל. אני גם לא מאמינה שבכמות כזאת יא יכולה להזיק.
לגבי כמויות גדולות - זה דבר אחר. קודם כל, היא משפיעה על חומציות הקיבה, ולכן לא מתאימה לכולם ויכולה להזיק לאנשים עם חומציות גבוה, אך להעיל לאנשים עם חומציות נמוכה.

לגבי המחקרים האחרונים בנושא:

בשנת 2000 נעשה מחקר על אנשים שסובלים מעצירות. הוא גילה, ששתיית מים מוגזים אחרי האוכל משפר את מצבם. מצבם של אנשים בקבוצת ביקורת ששתו מים רגילים נשאר ללא שינוי.
שתיית כמות גדולה של מים מוגזים גורמת לנפיחות בבטן ולפעמים גם להרגשת אי-נוחות וגיהוקים.
מצד שני, מחקר יפני גילה, ששתיית כוס של 200 מ"ל (גודל של כוס חד-פעמים) של מים מוגזים גורמת להיווצרות 900 מ"ל גז בקיבה. זה גורם להרגשת מלאות ולכן לדעת החוקרים ניתן להשתמש בשתיית מים מוגזים לקבלת הרגשת השובע אצל אנשים שאוכלים יותר מידי.
בשנת 2001 פורסם מחקר קנדי שנעשה על בני טיפש-עשרה. אצל אלה מהם שנהגו לשתות "סודה" נמצא פחות סידן בעצמות לעומת אלה שלא שתו "סודה". כאן חשוב לציין, שבמחקר לא הבדיל ובין "סודה" עם סוכר לבין "סודה" בלי תוספת סוכר, ויתכן שלסוכר יש גם השפעה בעניין, אם כי הדבר טרם נבדק.
בשנת 1948 במדינת מסצ'וסטס בארה"ב התחילו במחקר שנמשך עד היום ומידי 4 שנים מתפרסמים תוצאות הביניים שלו. במחקר משתתפים כבר כמה דורות של תושבי עיר פרמינגהם במטרה לבודד גורמים למחלות לב. 2500 מצאצאים של חלק מהנחקרים במחקר זה משתתפים גם במחקר אוסטואופורוזיס שעושה בפרמינהם אוניברסיטת טפטס בבוסטון. בין היתר במחקר בדקו קשר בין צריכת משקאות קלים שונים לצפיפות העצם. נמצא שאצל נשים ששותות קולה כל שבוע צפיפות העצם נמוכה ביחס לנשים שלא שותות קולה כל שבוע. נמצא גם קשר בין פגיעה בצפיפות העצם לכמות הקולה שהן שותו (פעם בשבוע, 3 פעמים בשבוע, מעל 3 פעמים בשבוע). אך לא נמצא קשר בין שתיית משקאות מוגזים אחרים לצפיפות העצם. החוקרים חושבים שמה שפוגע בצפיפות העצם זה כמות גדולה של חומצה שנמצאת בקולה, אך לא במשקאות קלים אחרים.
הוכח נזק של משקאות מוגזים לאמייל שיניים, אך נמצא גם קשר ישיר בין כמות הזמן שמשקה נמצא בפה לבין גודל הנזק. כך, הנזק המינימאלי נמצא אצל אנשים ששותים דרך קש, והמקסימאלי – אצל אנשים שמחזיקים א המשקה כמה שניות בפה כדי ליהנות מהטעם לפני שהם בולעים אותו. היה מחקר שוודי ענקי בנושא והיה מחקר קטן של בית ספר לרפואה השיניים באילינוי בנושא – שניהם הגיעו לאותן התוצאות בדיוק.

באוניברסיטת בירמינהם נעשה מחקר על משקאות קלים. את קולה ומשקאות אחרות המחקות את קולה הם חקרו עוד קודם וגילו שנזקם לשיניים ועצמות הרבה יותר גדול משאר משקאות קלים, וכעת בדקו את שאר משקאות קלים אחד ביחס לשני וגילו ש"סודה" לא ממותקת פוגעת בשיניים פי 100 פחות (!) יחסית למשקאות מוגזים אחרות(שפוגעות פחות מקולה...). הפגיע הכי גדולה לשיניים הייתה אצל משקאות מוגזים בטעם לימון, אשכולית וליים.

[אחד]

תודה רבה על התשובה המפורטת!
ישר כוח!