ודע מה שתשיב...

[שש משזר]

כשהגיע הדברי יואל מסאטמר זצ"ל לאמריקה, אמרו לו שמנהג המקום אצל הרבנים שחותמים "הרב" ואז שמותם.
נענה הרבי ואמר: בתורה לא מצאנו תואר "רב" כ"א על איש אחד - עשיו. ככתוב: ורב יעבוד צעיר....
[וכונתו היתה לה"רבנים" ההם שהיו רע-בנים, כנודע].

[שש משזר]

רב אחד, שלא היה בקי בש"ס ופוסקים כראוי, נכנס אל רבי אייזל חריף.
א"ל רבי אייזל: אני מציע לך להתחיל להתעסק בחכמת הקבלה.
תמה הלה ושאל: וכי מה לי ולקבלה?
השיב רבי אייזל: וכי מה לך ולהלכה?...

[שש משזר]

ר' יוסף דוב סולוסייצ'יק רבה של בריסק, היה מגדולי הרבנים בדורו. פעם נסע ר' יוסף דוב ברכבת,בחברת כמה ממקורביו, והגיעה שעת תפילת מנחה. ביקש הרב להתפלל במניין, וראה שבקרון ישנם שני יהודים מן ה"משכילים" דאז. אבל מששמעו אלה, שהרב מבקש לצרף אותם לתפילת מנחה בציבור, נשמטו ממקומם ברחו ומיהרו לעבור לקרון אחר. כיוון שכך נתבטל המניין, והרב ומקורביו נאלצו לצערם להתפלל ביחידות.
בתום התפילה הקצרה נראו שני ה"משכילים" חוזרים לקרון ותפוסים את מקומותיהם, כאילו לא אירע דבר.
אמר אותה שעה רבי יוסף דוב למקורביו:
- חכמינו ז"ל מעירים בבראשית רבה, שיעקב אבינו היה כל כך משופע בעדרי צאן ובקר, עד שהיה זקוק לשישים ריבוא כלבים כדי לשמור על העדרים העצומים שברשותו. ואמר הרב, שלדברי המדרש הזה הוא היה תמה כל ימיו: הלא יעקב אבינו שלח מנחה לעשיו אחיו מכל הבהמות שברשותו: עיזים ותיישים, רחלים ואילים, פרים ופרות, עירים ואתונות. מדוע לא שלח בתוך המנחה הגדולה הזאת גם כלבים, כדי לשמור על העדרים ברבים האלה?
אולם עכשיו – הוסיף ר' יוסף דוד בחיוך - נתיישבה לי תמיהה זו. אמנם רצה יעקב לצרף גם כלבים למנחה ששלח לעשיו, אבל מנהגם של כלבים לברוח מן המנחה ...

[קרדיט: אמלתראות].

[שש משזר]

פעם נכנס איזה שנה ופירש'ניק אל החזו"א, וא"ל:
- יש לי מאה קושיות על מציאות ה'.
נענה החזו"א ואמר:
- לא נכון. יש לך מאה "תירוצים" למה אתה פורק עול...

[שש משזר]

פעם נכנס איזה שנה ופירש'ניק אל החזו"א, וא"ל:
- יש לי מאה קושיות על מציאות ה'.
נענה החזו"א ואמר:
- לא נכון. יש לך מאה "תירוצים" למה אתה פורק עול...

נוסחה אחרת שמעתי, שפעם נכנס שנה ופירש אל החזו"א, וא"ל:
- הרבה קושיות יש לי על הנהגת הבורא.
הטיח בו החזו"א:
- מתי נולדו לך הקושיות, לפני הכזית "חזיר" הראשון שלך, או לאחמ"כ?!....
[וכוונתו להנ"ל, שהקושיא נולד להרגיע את מצפונו].

[פעמון זהב וקורונימון]

פעם נכנס איזה שנה ופירש'ניק אל החזו"א, וא"ל:
- יש לי מאה קושיות על מציאות ה'.
נענה החזו"א ואמר:
- לא נכון. יש לך מאה "תירוצים" למה אתה פורק עול...

נוסחה אחרת שמעתי, שפעם נכנס שנה ופירש אל החזו"א, וא"ל:
- הרבה קושיות יש לי על הנהגת הבורא.
הטיח בו החזו"א:
- מתי נולדו לך הקושיות, לפני הכזית "חזיר" הראשון שלך, או לאחמ"כ?!....
[וכוונתו להנ"ל, שהקושיא נולד להרגיע את מצפונו].

למעשה זה לא היה אצל החזו"א, הסיפור מובא בתוך אבן האזל על הרמב"ם מהגרא"ז מלצר בתור מעשה שהיה אצל רבו הגר"ח מבריסק, ומיישב בזה שיטת רמב"ם בעניין ממרים או משהו בסביבה.

[שש משזר]

פעם נכנס איזה שנה ופירש'ניק אל החזו"א, וא"ל:
- יש לי מאה קושיות על מציאות ה'.
נענה החזו"א ואמר:
- לא נכון. יש לך מאה "תירוצים" למה אתה פורק עול...

נוסחה אחרת שמעתי, שפעם נכנס שנה ופירש אל החזו"א, וא"ל:
- הרבה קושיות יש לי על הנהגת הבורא.
הטיח בו החזו"א:
- מתי נולדו לך הקושיות, לפני הכזית "חזיר" הראשון שלך, או לאחמ"כ?!....
[וכוונתו להנ"ל, שהקושיא נולד להרגיע את מצפונו].

למעשה זה לא היה אצל החזו"א, הסיפור מובא בתוך אבן האזל על הרמב"ם מהגרא"ז מלצר בתור מעשה שהיה אצל רבו הגר"ח מבריסק, ומיישב בזה שיטת רמב"ם בעניין ממרים או משהו בסביבה.

תודה.
אבל איפה באבן האזל, ואיזה גירסא של הסיפור?

[שש משזר]

המגיד מדובנא נסע בעגלה ופגש בהר. קם וירד מן העגלה.
א"ל העגלון:
- "רבי, למה ירדת? אדם גדול כמותך חייב סוסי להסיע גם להר".
החזיר לו המגיד:
- "יודע אני, שאם יתבעני סוסך לדין, יהא הדין עמי, אלא שאין רצוני לדון עם הסוס".....

[שש משזר]

הג"ר רפאל שפירא, חתנו של הנצי"ב, ידוע היה בשתקנותו המופלגת כל ימיו.
שאלו אחד ממקורביו:
- "רבי, כיצד אין אתה עייף מן השתיקה?"
החזיר לו רבי רפאל:
- "מודה אני שהשתיקה מעייפת אותי מאוד, וכדי לנוח ממנה אני חוזר ושותק"....

[שש משזר]

אמר החת"ס בדרך הלצה:
- "אין מן התימה שמשה רבינו זכה למה שזכה. אילמלי היה לי רב כרבו, הייתי גם אני משה רבינו.
שמא תאמרו: מפני מה אין לי רב כרבו? הרי זה דבר פשוט, משום שאינני משה רבינו"...

[שש משזר]

מרן החזו"א ראה פעם יהודי הולך בשוק עם כלב גדול שגידל בתוך ביתו.
פנה אליו החזו"א וא"ל:
אמרו חכמינו: "כל המגדל כלב רע בתוך ביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו"......

[שש משזר]

הנודע ביהודה היה נערץ ונקדש בפי כל אף בחיים חיותו.
פעם נכנס אליו יהודי מעורער בנפשו רח"ל, עם גרזן בידו.
וא"ל להנודע ביהודה:
- "מספרים עליך שאתה צדיק וקדוש, א"כ בוא נראה אם אתה יכול לקפוץ מהחלון להרחוב, ולא תיפגע!
ואם אין, הרי הערמת עלינו ואהרוג אותך עם הגרזן שבידי!".
ראה הנוב"י כי כלתה אליו הרעה. והנה פתאום ברק רעיון במוחו, וא"ל לאותו המשוגע:
- "אתה חושב שזה כל מה שאני יכול לעשות?! זה "כלום" בשבילי!
אתה רוצה לראות מה אני יכול לעשות עוד? תמתין כאן ואני אצא החוצה, ותראה שאני אקפוץ חזרה הביתה על ידי החלון!"...
והאיש הניח לו לצאת, וכמובן הזעיק מיד את המשטרה....

[שש משזר]

כאשר נדפסו השו"ת בית הלוי לרבי יאשע בער מבריסק, א"ל אחד ממקורביו:
- "רבי, תמה אני שכמה מחדושיו של מר מצאתי בספריהם של אחרים".
החזיר לו הבית הלוי:
- "מה תימה יש בזה? המהלך בדרך ישרה, פוגש רבים אחרים המהלכים בדרך עמו, והמהלך בדרך עקלתון מהלך יחידי"...

[שש משזר]

שאלו לו להגאון רבי יוסף חיים זוננפלד:
- "למה כבוד הרב נוטה תמיד לקיצוניות"?
החזיר הגרי"ח:
- "צאי עימי לחוץ ואראכם - בצדי דרכים הולכים בני אדם, באמצע דרכים הולכים סוסים וחמורים"....

[שש משזר]

יהודי עשיר, מחסידיו של רבי דוד מטולנה, בא אליו בפורים והביא לו משלוח מנות וכן ארבעה־עשר מטבעות זהב, בעבור 'מתנות לאביונים'.

הסביר העשיר כי החליט לתת ארבעה־עשר מטבעות זהב, מפני ששמו של הרבי — דוד — בגימטרייה 14 , וכמו־כן הוא זקוק לרפואה בידו, ו'יד' אף היא בגימטרייה 14 .

חייך הרבי והגיב בבדיחות הדעת: "שעֵר־נא ששמי היה 'פרשנדתא' ואתה היית זקוק לרפואה ב'כרכשתא' — איזו שמחה הייתה לעניים"...

[שש משזר]

האדמו"ר השפע חיים מצאנז זצ"ל אמר בדרשה לפני חמישים שנה, בהתייחסו להחילונים בארץ:
- "הם מתייחסים למאמר חז"ל: ישראל אע"פ שחטא - ישראל הוא,
אבל לא יודעים שישראל אע"פ שלא חטא - ישראל הוא"...

והדברים עמוקים.

[שש משזר]

משנכנס אדר מרבין בשמחה, א"כ זמנא גרמא למילתא דבדיחתא זו.
מרן הגר"י קמינצקי זצ"ל איקלע פעם לביהמ"ד חסידי [במקום נופש], ולאחר התפילה דתפילת שחרית ראה שכמה יהודים טובים נתיישבו ל"לחיים" ואכלו "תיקון" ושתו יי"ש.
ניגש אליהם ר' יעקב ושאל אותם: מה ענין אכילה זו, שמא יא"צ יש למישהו היום? ענו לו: לא.
שמא קידוש על הולדת הבת יש למישהו היום? ענו לו: לא.
שמא סיום מסכתא עורך מישהו היום? ענו לו: לא.
שמא יומא דהילולא של אדמו"ר כלשהו היום? ענו לו: לא.
או אז נתפלא עליהם פליאה גדולה ושאל: א"כ אכילה זו לשם מה היא?
ענה לו איזה אברך בהתלהבות: הנה במגילת אסתר כתוב: ותאמר המלך לאסתר המלכה במשתה היין מה שאלתך ומה בקשתך וגו', ויש לפרש כך – ותאמר המלך, פי' מלכו של עולם [כבחז"ל], לאסתר המלכה, פי' לכנסת ישראל המשולה לאסתר המלכה, במשתה היין כאשר יהודים מסובים באחדות ועושים לחיים, מה שאלתך וגו', שאז הוא עת רצון בו הקב"ה ממלא משאלות לבם לטובה!
"הפלא ופלא" – הסכימו כולם.
"פלא והפלא" – ענה אחריהם ר' יעקב, "אבל נפלא ממני להבין דבר קטן אחד. איך זה ש"המלך" אינו כפשוטו של מקרא אלא הקב"ה, "אסתר המלכה" אינו כפשוטו של מקרא אלא כנסת ישראל, אבל "משתה היין" זה אותו משתה היין כבפשוטו של מקרא (ולא על יינה של תורה וכדו') ?!...

עכשיו ראיתי שבספר "מרגניתא דבי רבנן" מובא פי' חסידי הנ"ל בשם הרה"ק האוהב ישראל מאפטא זי"ע.
אי לכן חוזרני בי...

[שש משזר]

מישהו נכנס אל השרף מקוצק, והתפאר לפניו שכבר למד את כל הש"ס כולה.
נענה הרה"ק מקוצק ואמר: ומה לימד "אותך" כל הש"ס?!...

[שש משזר]

חסיד אחד - שלא היה תוכו כברו - נכנס פעם אל השרף מקוצק, והתרעם:
- "רבי, יש לי הרבה 'מחשבות זרות' המפריעות בעדי".
- "לא ולא" השיב הרבי על אתר, "המחשבות הללו אינן 'זרות' אצלך כלל"....

[שש משזר]

השרף התבטא פעם:
הוא קורא את זה עצבות - ואני קורא לזה עצלות,
הוא קורא לזה מרה שחורה - ואילו אני קורא לזה פריקת עול!...

והדברים עמוקים ומדקירים.

[שש משזר]

בעיירה אחת פרצה מחלוקת בשאלת מינוי רב חדש. הקהילה נחצתה לשני מחנות והכול עסקו במחלוקת הקשה.
החליטו בני הקהילה להביא את העניין לפני הגאון רבי יוסף־דב סולובייצ'יק, רבה של בריסק. שמע הגאון את הדברים, חייך ואמר:
"בפרשת בהעלותך מסופר כי בני ישראל התלוננו על שאין להם בשר, דגים ושאר ירקות. על כך מורה הקב"ה למשה רבנו לאסוף שבעים איש מזקני ישראל ולתת להם תפקידי הנהגה. כיצד עונה מינוי הזקנים על בקשת הבשר, הדגים והירקות?
"אלא שכאשר הקב"ה ראה כי בני ישראל מתחילים לריב על ענייני פרנסה ומזון, הורה למנות מנהיגים חדשים, ואז אפשר להיות בטוחים כי במהרה ישכחו את כל הבעיות הגשמיות ויתחילו לריב על המינויים"...

[שש משזר]

שאלו את רבי אהרון מקרלין מה למד אצל המגיד ממזריטש. השיב: "לא־ כלום".
שאלוהו: "מה פירוש הדבר?".
השיב להם: "למדתי שהנני לא־כלום"...

[שש משזר]

סיפר המגיד הירושלמי הנודע הרב שבתי יודלביץ', שפעם אחת, בהיותו ב'יחידות' אצל הרבי מליובאוויטש, דיברו על התייחסותם של אנשי היישוב הישן בירושלים לרבי אריה לוין, 'רב האסירים', סבו של הרב שבתי.

הרב יודלביץ' הזכיר את הרדיפות שסבל סבו מהחוגים הקנאים בירושלים, על שקירב כל יהודי, גם את מי שאינם שומרי תורה ומצוות.

נענה הרבי: "חז"ל אמרו 'כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו' – וזאת יש לרבי אריה.
חז"ל לא אמרו שצריך שגם רוח הקנאים תהיה נוחה ממנו"...

[שש משזר]

החוקרים הסובייטים איימו על הרבי הריי"צ באקדח.

השיב הרבי:
"הצעצוע הזה יכול להפחיד מי שיש לו אלים רבים ועולם אחד,
אולם לי יש אלוקים אחד ושני עולמות"...

[זלמן]

משנכנס אדר מרבין בשמחה, א"כ זמנא גרמא למילתא דבדיחתא זו.
מרן הגר"י קמינצקי זצ"ל איקלע פעם לביהמ"ד חסידי [במקום נופש], ולאחר התפילה דתפילת שחרית ראה שכמה יהודים טובים נתיישבו ל"לחיים" ואכלו "תיקון" ושתו יי"ש.
ניגש אליהם ר' יעקב ושאל אותם: מה ענין אכילה זו, שמא יא"צ יש למישהו היום? ענו לו: לא.
שמא קידוש על הולדת הבת יש למישהו היום? ענו לו: לא.
שמא סיום מסכתא עורך מישהו היום? ענו לו: לא.
שמא יומא דהילולא של אדמו"ר כלשהו היום? ענו לו: לא.
או אז נתפלא עליהם פליאה גדולה ושאל: א"כ אכילה זו לשם מה היא?
ענה לו איזה אברך בהתלהבות: הנה במגילת אסתר כתוב: ותאמר המלך לאסתר המלכה במשתה היין מה שאלתך ומה בקשתך וגו', ויש לפרש כך – ותאמר המלך, פי' מלכו של עולם [כבחז"ל], לאסתר המלכה, פי' לכנסת ישראל המשולה לאסתר המלכה, במשתה היין כאשר יהודים מסובים באחדות ועושים לחיים, מה שאלתך וגו', שאז הוא עת רצון בו הקב"ה ממלא משאלות לבם לטובה!
"הפלא ופלא" – הסכימו כולם.
"פלא והפלא" – ענה אחריהם ר' יעקב, "אבל נפלא ממני להבין דבר קטן אחד. איך זה ש"המלך" אינו כפשוטו של מקרא אלא הקב"ה, "אסתר המלכה" אינו כפשוטו של מקרא אלא כנסת ישראל, אבל "משתה היין" זה אותו משתה היין כבפשוטו של מקרא (ולא על יינה של תורה וכדו') ?!...

הפירוש שאמר אותו האברך, ראיתי פעם בשם בעל אוהב ישראל מאפטא.

[טשולנט]

החוקרים הסובייטים איימו על הרבי הריי"צ באקדח.

השיב הרבי:
"הצעצוע הזה יכול להפחיד מי שיש לו אלים רבים ועולם אחד,
אולם לי יש אלוקים אחד ושני עולמות"...

הוא המשיך:
ואם לא כאן אז יהיה שם...
כלומר מי שיש לו עולם אחד ונהרג הפסיד הכל, אבל לי יש שני עולמות ואם אפטר מכאן אהיה שם.

[מישהו מיוחד]

החוקרים הסובייטים איימו על הרבי הריי"צ באקדח.

השיב הרבי:
"הצעצוע הזה יכול להפחיד מי שיש לו אלים רבים ועולם אחד,
אולם לי יש אלוקים אחד ושני עולמות"...

הוא המשיך:
ואם לא כאן אז יהיה שם...
כלומר מי שיש לו עולם אחד ונהרג הפסיד הכל, אבל לי יש שני עולמות ואם אפטר מכאן אהיה שם.

ואז הוא המשיך ואמר: אתה יכול להרוג אותי....

[גאליציאנער]

חברה, פה זה לא אשכול סיפור בהמשכים...

[פעמון זהב וקורונימון]

חברה, פה זה לא אשכול סיפור בהמשכים...

תגובה חריפה ובמקום




עשה"כ "דע מה שתשיב"!

[מישהו מיוחד]

חברה, פה זה לא אשכול סיפור בהמשכים...

זה מה שהתכוונתי לומר, ודו''ק.