הטעמים מדוע קוראים 'פרקי אבות' בין פסח לעצרת

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

יעקב רוזנבלט
הודעות: 23
הצטרף: 21 ינואר 2020, 23:45
נתן תודה: 12 פעמים

הטעמים מדוע קוראים 'פרקי אבות' בין פסח לעצרת

נושא שלא נקרא על ידי יעקב רוזנבלט »

כמה טעמים לקריאת פרקי אבות

א'. באותם הימים שבין פסח לשבועות מתחיל האדם לאכול ולשתות ולעסוק ברפואות כדי שיהיה בריא כל השנה, ורומזים לו: כשם שאדם חש לתקן את גופו ובריאותו, כך יחוש לתקן את נפשו על ידי מצוות ומעשים טובים, שהם התרופה האמיתית לנפש, שעל ידם יזכה לחיי העולם הבא (מדרש שמואל בהקדמה; מעם לועז ויקרא עמוד רעז).

ב'. בעצרת ניתנה התורה, והלומד תורה צריך קודם לדעת את דרך לימודה ואיך יתנהג בה אחר לימודה, לכן תיקנו ללמוד מסכת אבות קודם עצרת כדי שיהיה כל אחד מישראל מוכן לקבל את התורה בלב שלם ולהתנהג בה כדת וכשורה (מדרש שמואל בהקדמתו, שכן מצא כתוב; בני יששכר, מאמרי חודש אייר, מאמר א אות ה).

טעם נוסף: בעת ההיא זמן תענוגות בני אדם, לזאת תיקנו לומר דברי מוסר ויראת ה', להשיב לב האדם לעבודת הבורא יתברך (אר"ח סימן רצב ס"ק ה; הובא בכה"ח שם ס"ק כב).

ג'. זמן זה הוא עונת לבלוב האילנות והפרדסים, והאדם עלול להימשך אחר היצר האומר לו לטייל בגנות ובפרדסים ולאכול את הפירות שכבר גדלו, לכן קוראים פרקי אבות כדי לעורר את לב האדם לבל ימשך אחר עצת היצר הרע, וישתדל לרדוף אחר המצוות והמעשים הטובים, כדי שיזכה לעולם הבא ולגן עדן, שהם מקום העונג האמיתי, ולא ילך שולל אחר הבלי העולם הזה שאין נשאר מהם כלום (ילקוט מעם לועז, ויקרא, עמוד רעז).

ד'. כדי למשוך את לבו של אדם לתשובה בימים אלו ולטהרו מטומאת העבירות, כפי שניטהרו ישראל בצאתם ממצרים בתקופה זו (מפסח עד עצרת) מטומאת עבודה זרה (ילקוט מעם לועז שם).

ה'. בימי פסח נמשך לבו של אדם אחרי אכילה ושתיה, שיוצא מסעודה לסעודה ואינו עושה מלאכה, ולכן תיקנו הקדמונים שיקרא פרקי אבות כדי להכניע את הלב ויחזור בתשובה (שם אבות עמוד ב, ויקרא עמוד רעח).

ו'. בפסח נידונים על התבואה, ואם נגזר עליה רע, על ידי לימוד פרקי אבות יחזרו בתשובה ויקרע רוע גזר הדין; וכן כדי שידונו אותנו לטוב בחג השבועות שבו נידונים על פירות האילן (יוסף עליו על אבות דף א, ב, הובא בספר חיי אברהם אות רפב).

ז'. ימי הספירה הם ימי דין, כי בהם מתו תלמידי רבי עקיבא, ולכן ראוי לו לאדם לרעוד בימים אלה. ומפני שלב האדם שבור באותם הימים, אם יקרא דברי מוסר יכנסו הדברים בלבו אז יותר מאשר בשאר הימים (מדרש שמואל בהקדמתו).

טעם נוסף: ימי הספירה הם כימי אבלות, שאין נושאים בהם נשים ולא מסתפרים, ולכן יכנסו ללבו דברי המוסר (מדרש שמואל בהקדמתו).

(מתוך ספר מנהגי החגים)

מרדכי היהודי 2
הודעות: 18
הצטרף: 20 אפריל 2020, 18:36
קיבל תודה: 1 פעם

Re: הטעמים מדוע קוראים 'פרקי אבות' בין פסח לעצרת

נושא שלא נקרא על ידי מרדכי היהודי 2 »

נפלא ביותר, ישר כח.

סמל אישי של משתמש
המחובר
הודעות: 108
הצטרף: 24 מאי 2020, 16:46
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים

Re: הטעמים מדוע קוראים 'פרקי אבות' בין פסח לעצרת

נושא שלא נקרא על ידי המחובר »

ואלה שאומרים כל הקיץ מה טעמם?
כל המחובר לטהור טהור
כל המחובר לטמא טמא

סמל אישי של משתמש
יענקי_רייזמאן
הודעות: 635
הצטרף: 26 אפריל 2020, 08:24
נתן תודה: 226 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים

Re: הטעמים מדוע קוראים 'פרקי אבות' בין פסח לעצרת

נושא שלא נקרא על ידי יענקי_רייזמאן »

אמירת פרקי אבות בשבתות הקיץ

נושא: שבת
רב: הרב יוסף ש. גינזבורג
תאריך: ט' באלול התשס"ג (09/06/03)

השאלה:
מה טעם המנהג לומר 'פרקי אבות' בשבתות שבין פסח לשבועות, ו/או בכל שבתות הקיץ?

תשובת הרב:
במסכת 'אבות' עצמה חמישה פרקים, אך לאמירתה בציבור מוסיפים פרק שישי, 'שנו חכמים' (הנקרא גם 'קניין תורה'), שהוא ברייתא [=משנה חיצונית].

נהגו לומר בכל שבת פרק אחד, כדי לסיים את המסכת לקראת חג-השבועות. מוסיפים לפניה את המשנה (מסנהדרין י,א) "כל ישראל", ואחריה משנת "רבי חנניה בן-עקשיא" (מסוף מכות). אומרים אותה אחרי תפילת מנחה, ויש מהספרדים האומרים אותה אחרי תפילת מוסף.

הכול אומרים פרקי אבות מהשבת שאחרי פסח ועד השבת שלפני חג השבועות, ובני רוב קהילות האשכנזים (ובדורנו גם חב"ד) נוהגים להמשיך באמירתם עד ראש-השנה.

שני טעמים עיקריים נאמרו בזה: א) ההוראות שבמסכת אבות הן הכנה לקבלת התורה בחג השבועות, כי "דרך-ארץ קדמה לתורה". ב) בימות הקיץ רגילים לטייל ולנפוש ולעסוק בענייני בריאות הגוף; וכדי שהדבר לא יביא חלילה לידי "וישמן ישורון – ויבעט" [ובפרט בימי הספירה שהם ימי דין, ובפסח נידונין על התבואה ובשבועות על פירות האילן], יש לעסוק בעניינים המחזקים את בריאות הנשמה בתורה, במעשים-טובים ובמידות-טובות.

שני הטעמים תקפים גם לפי המנהג לאומרם "כל שבתות הקיץ": א) את הלוחות הראשונים קיבלו ישראל בדרגת 'צדיקים', ואילו את האחרונים (ביום-הכיפורים) בדרגת 'בעלי-תשובה'. מצד עבודת הצדיקים די באמירת פרקי אבות לפני מתן תורה בחג-השבועות, ואילו מצד עבודת התשובה אומרים אותם במשך כל שבתות הקיץ, הכנה לקבלת הלוחות האחרונים שניתנו ביום-הכיפורים. ב) על-פי-רוב מספיק הלימוד בראשית הקיץ כדי למנוע את "ויבעט"; ומי שמהדר בזה, או מי שזקוק לזהירות יתרה, נוהג כך כל שבתות הקיץ.

מקורות: טושו"ע או"ח סי' רצב ונו"כ. הקדמת 'מדרש שמואל' על אבות. בין פסח לשבועות פ"ה, נטעי גבריאל הל' פסח ח"ג פמ"א, וש"נ. 'ביאורים לפרקי אבות' של הרבי מליובאוויטש, עמ' 1.

(מתוך אתר צא"ח)
"..מתגברים הגעגועים באשר כלה קייץ עובר חורף ואנחנו לא נושענו.

אבל מצד השני ההרגל עושה את שלו. ויש מקום לחשש אשר יתיישן הדבר,
ואור וחום ההתקשרות לנשיאנו, לתורתו ולהוראותיו אשר כולא חד ילך הלוך וחסור ח"ו.

(ט"ו שבט תשי"א)

סמל אישי של משתמש
המחובר
הודעות: 108
הצטרף: 24 מאי 2020, 16:46
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים

Re: הטעמים מדוע קוראים 'פרקי אבות' בין פסח לעצרת

נושא שלא נקרא על ידי המחובר »

יפה מאוד

(מאיפה זה? משיחת השבוע)
כל המחובר לטהור טהור
כל המחובר לטמא טמא

סמל אישי של משתמש
הושיעה את עמך
הודעות: 148
הצטרף: 29 יולי 2020, 16:02
נתן תודה: 54 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים

Re: הטעמים מדוע קוראים 'פרקי אבות' בין פסח לעצרת

נושא שלא נקרא על ידי הושיעה את עמך »

למה אצל חסידים לומדים עד ר"ה?

שלח תגובה