וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 20:58

בדרך בדיחותא מביאים מהגה"ק מבויאד זצוק"ל, שפעם נפגשו ביניהם שני עניים בימי הפורים, אמר האחד לחברו בשמחה גדולה: איזו טובה גדולה עשה עמנו המן, שעל ידו קבלנו ממון הרבה במתנות לאביונים... ענה לו חברו לעומתו: אל לך למהר לשמוח, הנה כל מה שנתן לנו המן, מהרה יבוא פרעה ויוציא הכל עבור הוצאות הרבות של חג הפסח הממשמש ובא...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 20:59

אמרו חז"ל בת תחילה סימן יפה לבנים" י"ל בדרך צחות: "בת תחילה" זו בתו של המן שקפצה מהגג כשראתה את אביה מרכיב את מרדכי על הסוס, וזה היה "סימן יפה לבנים", דהיינו שזה היה סימן ל"יפה" שגם הוא סופו קרוב , ד"יפה" בגימטריא "המן" -95 וגם סימן ל"בנים" שגם בניו של המן נתלו ונהרגו...בשם הג"ר צבי חשין שליט"א
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:08

שש קושיות על אוזן המן אחת...

פורים עוד לא בפתח - ובאוויר כבר נישא הריח, הריח הנפלא של "אוזן המן". לוקחים בצק, עושים בו שלוש פינות, ממלאים בתוכו ריבה מתוקה, בוזקים אבקת סוכר מלמעלה.

לכל משלוח מנות - דוחפים כמה מהאוזניים הללו. גם את השולחן אנו מפארים בכמה מאוזניו של המן. אכן, "האוזניים" הללו תופסות מקום נכבד ביום הפורים.

זה נשמע נפלא, זה מריח טוב, אבל! אנחנו יודעים שאין מנהג "סתם". לכל מנהג ישראל - יש שורש וסיבה תורנית. וכיוון שכך, יש לנו "שש קושיות" על אוזניו של המן:

1) מדוע לאוזן המן יש "שלוש פינות"? (חשבתם על זה פעם?).

2) באוזני המן אנו ממלאים דברים "מתוקים". אך מי שלא מעודכן, המן מירר את חיי אבותינו, ומהראוי היה שבאוזניו נמלא פלפל חריף או משהוא דומה - ולא ריבה! ומה ההיגיון לעשות את אוזנו טעימה ומתוקה?

3) רוצים לְהִזָכֵר בהמן? אין בעיה! אך מדוע עושים "אוזני" המן? למה לא מסתפקים "באוזן אחת"?

4) בגמרא (גיטין נז:) מובא, שמבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק. והשאלה נשאלת: כיצד יתכן שמבית כמו של "המן הרשע" - יצמחו צאצאים שיקבלו פטור מהצבא בגין "תורתו אומנותו"? במילים אחרות: כיצד יתכן שמעץ "קוץ" כמו המן - צמחו "וורדים ריחניות"? הרי פרי זה מנוגד לתכונות העץ! מה סוד העניין?

5) למה נבחרה אוזנו של המן לעוגיית הפורים, מדוע לא נבחר אביזר אחר מגופו של המן, רכיב יותר אסתטי והיגייני?

6) לפני פורים אנו קוראים "פרשת זכור", המסתיימת במילים: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם - לֹא תִּשְׁכָּח!" והנה, בהגיע יום הפורים, לא רק שאנו לא מוחים את המן, אנחנו עוד עושים לו אנדרטה (בדמות אוזן)! ומה שהכי מצחיק - זה שיש לזה "הכשר". היתכן?! האומנם?! הרי האנדרטה הזו מתנגשת עם הציווי "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק"!


עד כאן היינו "בעולם הקושיות". כעת בעזרת ה' - נמריא "לעולם התירוצים".

1) הפסוק אומר (שמות י"ז ט"ז): כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר. בפסוק נאמר כֵּס - ולא כסא, וכן נאמר יָהּ - ולא י-ה-ו-ה. דורש על זה המדרש (ילקוט שמעוני רמ"ז תרמ"ג) בזה הלשון: אין השם שלם ואין הכסא שלם - עד שיאבד זרעו של עמלק מהעולם.

מאז מלחמת עמלק, כסא הכבוד עומד על שלושה רגליים ולא על ארבעה.

זו הסיבה לכך שאנו עושים לאוזן המן שלוש פינות. אנו רומזים לו שאנחנו יודעים שבגלל "עמלק" כסא הכבוד עומד רק על שלושה רגליים - ואנו זוכרים לו את זה לדורות - ומצפים לנקמת ה' במהרה.

תירוץ נוסף: שמעתי - אך לא ראיתי, שבספרים מובא שבאמת כך הייתה נראית צורת אוזנו של המן. פירמידה עם שלוש פינות.

תירוץ נוסף (על דרך הרמז): "המן" זה סמל הטומאה. "המן" מסמל את תרבות הרחוב, את הַהִתְיָוְנוּת, את המרידה בבורא עולם. כמובן שעם ישראל קדושים וטהורים - ומואסים בהמן ותרבותו. אלא שלפעמים יצר הרע מנסה לצוד את האדם. הוא מצייר לו את המן בצורה חיובית ומועילה, הוא מזכיר לו "את האוזן המתוקה והטעימה" שיש לנו בזכותו, את העולם המשוכלל שהמן פיתח לנו, ויש חשש שהאדם יתבלבל ויסחף לצד השני.

בכדי להנצל מכך, עושים לאוזן המן צורה של "שלוש פינות" - שזה סימן של "זהירות", של "הֵיכֶּר והיבדלות". (כמו שמובא בחז"ל לגבי "מאפה חלב" שיש לעשותו בסימן משולש, בכדי שיזהרו בו ולא לא יבואו לאוכלו עם בשר).

אכן אוזן המן המשולשת היא "תמרור אזהרה". בן אדם בן אדם! אל תסתנוור ממתיקות העוגיה, מהמתיקות שבתרבות הרחוב. זכור שעל המן ותרבותו נצטווינו במצוות "מחה תמחה".

2) מצד שני אנו ממלאים באוזן הזו "ריבה מתוקה" - ולא "פלפל חריף". מדוע? מפני שלמרות רשעתו הכבירה ודמותו המאוסה של המן, סוף סוף הוא גרם לנו לקצת מתיקות, בזכותו קיבלנו בכל שנה ארבע מצוות מתוקות ונפלאות: א. משלוח מנות, ב. מתנות לאביונים, ג. מקרא מגילה, ד. סעודת פורים, ואנחנו היהודים זוכרים לו את זה לטובה, וממלאים באוזנו ריבה מתוקה - מידה כנגד מידה. כמו שהוא הכניס לנו קצת מתיקות בחיים, כך אנו ממתקים את אוזנו.

3) הבעיה של המן (חוץ מהשכל וכו'), הבעיה המרכזית שלו הייתה שהוא השתמש בשתי האוזניים! מה שנכנס באחת - יצא מהאוזן השניה! הרי עם ישראל עשה שלושה ימים צום בכי ומספד, שופרות, עצרות תשובה והתעוררות, ואת "הקול האדיר" הזה המן שמע! אלא שזה נכנס באוזן ימין - ויצא מאוזן שמאל - במקום שיעלה לשכל (כנראה שלא היה לו דבר כזה).

אך אם המן היה יודע להפריד בין אוזניו, אם הוא היה מנתב כל אוזן "לשכל" - ולא לאוזן השניה, כאשר הוא היה שומע את צעקות ותחנוני עם ישראל, הוא היה נמס מיד ומשתנה.

מתברר שהבעיה המרכזית של המן זה "שתי האוזניים"! לכן אנו עושים "אוזני" המן ולא מסתפקים באוזן "אחת".

תירוץ נוסף: "דִין" בגימטריה זה 64. "אוזן" בגימטריה זה גם 64. לכן אנו עושים "אוזני" המן. דִין + דִין.
כדי לפרסם ולהודיע, שמה שה' טיפל בהמן והעניש אותו, זה עוד לא סוף העניין. זה רק "דִין" אחד, (כנגד "אוזן אחת"). אך עדיין מחכה להמן "דִין" נוסף, (כנגד "האוזן השניה"), וזה יהיה לעתיד לבוא שה' ינקום את נקמתו ממנו ומכל זרעו וימחה אותם מהעולם.


4) מבואר בחז"ל, שהמן הבין שקומץ המנחה שלמדו הילדים, הפיל את העשרת אלפים כיכר כסף שקיבל מאחשוורוש. המן, כמה שהיה "המן", אבל הוא עשה את החשבון הזה - והאמין בו (כמבואר בחז"ל). הוא מלמל את זה בבית ופרסם זאת ברבים. הוא האמין בזה ולא התבייש להודות בכך.

שמעו בניו את המלים הללו שיצאו מפנימיות הלב, זה חילחל בהם ועשה רושם, עד שמבני בניו כבר הרהרו תשובה - ולמדו תורה בבני ברק.

מכאן אנו למדים: משפט שיוצא מפיו של אבא בזמן אמת, בעת של צער, אם הוא יוצא "מעומק הלב", אפילו אם לאבא קוראים "המן" - זה מחלחל בילד ועושה בו רושם, ובעתיד גם מצמיח פירות.

תירוץ נוסף: כמו שבדור המבול הקלקול היה נורא, עד כדי כך שמי שזרע אבוקדו היה גודל לו מהאדמה חצילים, אותו דבר המן! הוא קלקל כל כך, עד כדי כך שהוא זרע "רשעים" ובפועל גדלו "צדיקים".

5) כמו שעשיו הרשע זכה שראשו נקבר במערת המכפלה, בגלל שראשו היה "תורני", הוא ידע להחשיב את מצוות כיבוד אב ואם (כמובא בחז"ל), כך גם המן! למרות היותו רשע מרושע, בגלל שהוא גרם בעקיפין לילדים שלו "לשמוע" ולהיוודע לחשבון הנ"ל, הוא זכה שאוזנו תיבחר לעוגייה בפורים.

תירוץ נוסף: היכן סיים המן את חייו? על העץ. "עץ" בגימטריה 160. "אוזן המן" בגימטריה (עם הכולל) - זה גם 160. לכן נבחרה "אוזן המן" לאנדרטה המסותית - ולא פריט אחר מגופו. כי היא מרמזת על סופו ומזכירה לנו להודות לה' על שהפר את עצתו של אותו רשע, והובילו בצורה מופלאה מארמון המלוכה, מהמשנה למלך, עד "לעץ" - לחבל התליה!!!

6) לפי דיני התורה, יש מצב שאדם נמכר "לעבד עברי", ואכמ"ל (שמות כ"א ב'), אלא שעבד עברי יוצא בסוף שנה שישית - ואינו עבד עולם! אך אם העבד ממאן לצאת, טוב לו אצל אדונו, התורה מצווה לרצוע את אוזנו.

ומדוע דווקא את האוזן? מבאר רש"י על המקום: אוזן זו ששמעה בהר סיני את הציווי "כי לי בני ישראל עבדים"... והלכה וקנתה אדון לעצמה - תירצע! אם האוזן לא יודעת להפנים את מה ששומעת, מגיע לה עונש!

וכמובן, אף אחד לא מעלה על דעתו שטקס רציעת האוזן היא "אות כבוד ושבח לעבד". ברור לכולם שזה טקס משפיל - ואוי לו למי שהגיע למדגרה הזו.
כעת מובן העניין. האנדרטה שעושים להמן, זה טקס השפלה! זו לא אות הזדהות, אלא סלידה והזדעזעות ממנו וממעשיו. אנו מרדדים אותה במערוך, עושים לה צורה מוזרה וליצנית, שורפים אותה בתנור, ובסוף - מכלים אותה בשיניים. זה בהחלט נקרא "מחיית עמלק" - לפי כל הפוסקים והפסוקים.

אברהם לוי כתב את הפורים תורה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:10

המן +1
בהתחלה, המן עשה כל מה שעלה על רוחו. אפילו המלך לא הגביל אותו. הוא קיבל את "טבעת המלך" וחתם בה כל מה שרצה. אכן המן היה בבחינת "המלך".
מה היה חסר להמן? רק דבר אחד! הציק לו שיש "אחד" שלא מתכופף אליו. וראה זה פלא! כאשר המן ניסה לכופף את "האחד" הזה אליו, לא רק שהוא לא הצליח, אלא שהוא איבד גם את מה שהיה לו - ולא נשאר ממנו כלום.
בהתחלה הוא היה "המלך". עכשיו הוא נהיה "כלום"!!!
וכל זה מרומז בשמו של המן. "המן" בגימטריה 95. "המלך" בגימטריה זה גם 95. אכן כך היה בהתחלה.
אך כאשר "המלך" הזה רצה לכבוש עוד "אחד", את מרדכי, לא נשאר ממנו כלום. כי המן + ועוד 1, שווה 96. וגם "כלום" בגימטריה זה 96.
מפי הנ"ל
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:12

"שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי"

ר' פינחס הגר מבארשא מבאר:
שיהודי שושן לא ידעו ממרחק לקבוע מי הוא היושב על הסוס ומיהו מנהיגו?
האם מרדכי על הסוס והמן מרכיבו, או שמא חלילה להיפך?! וזאת מכיוון ששניהם היו לבושים בבגדי מלכות.
נדגיש שלא רק היהודים לא ידעו אלא אפילו הבת של המן לא זיהתה - ושפכה על אביה סיר שופכין בחושבה שהוא מרדכי ואביה למעשה על הסוס.
מה אם כן ראו היהודים שלו ראתה בת הרשע?!
הם ראו את חוטי הציצית של מרדכי.
לאחר שראו כולם את הציציות של מרדכי - "בראותם יחד תכלת מרדכי" הבינו מיד שהיושב על הסוס עם פתילי התכלת של הציצית - הינו מרדכי היהודי ועל כך צהלו ושמחו.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:15

"שבע ועשרים ומאה מדינה"

במדרש רבא מובא מעשה ברבי עקיבא שהיה יושב ודורש. התחילו תלמידיו להתנמנם.
רצה ר' עקיבא לעוררם משנתם, ואמר: יודעים אתם מפני מה מלכה אסתר על שבע ועשרים ומאה מדינה?
אלא, תבוא בת בתה של שרה אמנו, שחיה מאה עשרים ושבע שנה, ותמלוך על שבע ועשרים מדינה!
בעל ה"חידושי הרי"ם" אומר, כי מדרש זה טעון הסבר:
מדוע דברים אלו עוררו את התלמידים משנתם? ומה בכך?
אלא, תירץ הרבי: ר' עקיבא לימד את תלמידיו והודיע להם: אסתר מלכה על שבע ועשרים ומאה מדינה כנגד כל שנותיה של שרה. כנגד כל שנה מחייה של שרה מלכה אסתר על מדינה אחת.
ולפי חשבון זה אפשר לומר שכנגד כל שבוע מחייה של שרה מלכה אסתר על עיר אחת, וכנגד כל שעה מלכה אסתר על כפר בודד.
אם כן ראו נא, הודיע ר' עקיבא לתלמידיו, מה אפשר להפסיד על ידי נמנום קל של שעה אחת...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:19

בדיחה ידועה שכל חג ביהדות מוביל בסוף לאותה נקודה "הם ניסו להרוג אותנו, אלוקים הציל אותנו, בואו נאכל משהו"... להרגיע את המצפון אוכלים משהו שאיך שהוא מתקשר ומסמל את החג..אבל בפורים לא מצאו משהו אחר מלבד אוזן המן?? http://www.forum.ladaat.info/viewtopic. ... 40#p493136 !
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:22

ובכלל מדוע פורים מבוסס רבות על שנאת המן מה עם איסור נקמה?
שאלה זו נשאל הגאון רבי יהונתן אייבשיץ מפי כומר אחד: אתם היהודים אסורה לכם הנקימה והנטירה, ולמה עד היום אתם מתנקמים בהמן שהיה לפני יותר מאלפיים שנה?
ענה לו הרב: חס ושלום, אין בזה משום נקימה ונטירה, אלא זוהי "תזכורת" ל"המנים" של כל דור ודור, להזכיר להם את סופו של המן רבם הראשון...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:25

"הקורא את המגילה למפרע – לא יצא!"
הבעל שם טוב ביאר זו בדרך צחות:
מי שסובר שהנס היה אז ולא עתה הרי שלא יצא ידי חובה...
ובעל המאור עיניים הוסיף:
בפורים הוא עת וזמן מפלת עמלק גם עתה בכל דור ודור הוא מפלת רשעי אומות העולם...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:25

ראו פעם אחת עם הארץ כשהוא יושב ומגרד בסכין כל שם "המן" הכתוב במגילת אסתר המודפסת בסוף החומש. גערו בו: "איך אתה מקלקל את המגילה?"
תמה עם הארץ: הרי כתוב במפורש בתורה "מחה תמחה את זכר עמלק", אם כן צריך למחוק את שם המן מן הספר!
אמרו לו: טוב, מילא שמו של המן ראוי למחוק אותו, אולם בזה אתה מגרד ועוקר גם את המילים הקדושות שמעבר לדף מול תיבת המן?!
אמר להם אותו עם הארץ: הרי אמרו חז"ל 'אוי לרשע ואוי לשכנו'...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:26

עם הארץ אחד שאל את חברו: משה רבנו כידוע נולד ביום ז' באדר, אם כן יוצא שיום הברית מילה שלו חל בי"ד באדר שהוא פורים, והשאלה היא במה התחילו אז, אם במגילה או בברית?
חברו ה"גאון" עיין, יגע ומצא, ענה ואמר לו: העיר גושן מסתמא היא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון, ואם כן אין מקום כלל לשאלתך, כי שם קורים את המגילה ביום ט"ו ולא ביום י"ד...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:28

נדבן אחד שאשתו קמצנית, הזמין פעם אחת קבוצת עניים לסעודת פורים.
ראו הם שהאישה מגישה לבני הבית רבע עוף לכל אחד, ואילו להם העניים – רבע עוף לארבעה אנשים.
מיד קם אחד מהם וקרא: רבותי, קומו ונתפלל מנחה!
אמר לו בעל הבית: מה אתה ממהר, הלוא טרם אכלנו והשעה היא רק רבע לאחת?! השיב לו העני בחיוך: אצלך בצלחת רבע לאחד אבל אצלנו רבע לארבע...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:29

עשיר הזמין לביתו אורח עני לסעודת פורים. הגישו לשולחן קערה גדולה מלאה כיסנים טעימים מאוד, וריחם נודף למרחוק.
נטל האורח כיסן אחד ואמר: זה כנגד יחידו של עולם!
נטל עוד שניים ואמר: אלה כנגד משה ואהרון.
נטל עוד שלושה ואמר: אלו כנגד שלושת האבות, ועוד ארבעה – כנגד ארבע האמהות, ועוד שנים עשר כנגד י"ב שבטים...
אמר בעל הבית לאשתו, סלקי מיד את הקערה מכאן, בטרם ייקח כנגד ששים ריבוא בישראל...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:33

על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור.‬
‫ ‫כאן כתיב 'פורים' מלא עם ו' ועוד פעם כתיב (שם ט, כח) "וימי הפורים" 'פורים' מלא, ושלש פעמים כתיב (שם ט,‬ ‫כט-לא-לב) "אגרת הפרים", "את ימי הפרים", "דברי הפרים" - 'פרים' חסר ו'.‬
‫ביאר רבי שלמה הכהן מוילנא, דזהו שאמרו (מגילה ב, א): "מגילה נקראת בי"א, בי"ב, בי"ג, בי"ד, ובט"ו". י"ד וט"ו -‬ ‫הם פורים מלאים, לקריאת המגילה למשתה ושמחה ולמשלוח המנות, והשלושה האחרים (י"א, י"ב, י"ג) של בני‬ ‫הכפרים הם לקריאת המגילה בלבד, כי השמחה נוהגת רק בזמנה, ולכן נכתבו חסרים ו'. (חשק שלמה מגילה שם)‬

‫פירוש נוסף, ביאר הגר"ח קניבסקי שליט"א, במש"כ בכל המקומות 'פרים' חסר ו', חוץ משני מקומות שכתוב מלא,‬ ‫דהפסוק: "על כן קראו לימים האלה פורים" קאי על הפורים שבימי מרדכי ואסתר שאז היתה שמחת פורים מושלמת,‬ ‫שניצלו ממות לחיים וגם קיבלו את התורה מרצון, אבל שאר הפורים שקאי לדורות שאין השמחה מושלמת, כמ"ש‬ (בקינות): "איך אעלוץ בפור", וגם בבית שני היו כל הזמן תחת שעבודים ומלחמות, כתוב 'פרים' חסר ו', ומה שכתוב‬ ‫"וימי הפורים האלה לא יעברו" מלא עם ו', משום דקאי על לעתיד לבא, כמ"ש בירושלמי (פ"ק דמגילה) דילפינן מזה‬ ‫שפורים לא יבטל בימות המשיח, ואז יהיה שמחת פורים בשלימות. מני.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:35

בספר ילקוט אברהם (לר' אברהם ליפשיטץ. י"ל בתרצ"א. סי' תרפ"ו) הביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו' אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין? וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס') שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים. ובשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב או"ח סי' לו') כתב: ואשר דרש מני אם מצאתי טעם למנהג העולם שמדבקי' על הפתחים "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ואם משום כדי להזכיר את הדין למה אין מדבקי' באלול "משנכנס אלול מרבין בתשובה". הנה אנכי לא ראיתי ולא שמעתי טעם למנהג זה, ובס' המנהגים הגדולים שבידי כמדומה שלא ימצא. ויש לחפש בס' הקטן הנקרא מטעמים, ישן וחדש, ובס' אמרי צדיקים, ובס' מנהגי ישרון. ועוד, אף שאינו מסוג זה מ"מ אולי יש בו דבר מן החדש, וכולם אינם תחת ידי וכו'. ויען כי מנהג ישראל תורה היא. הנראה בעיני על דרך דרוש מוסר להסמיך המנהג הלז, עמ"ש הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים. והוא עפאז"ל (ביצה ט"ו ע"ב) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר. (עי"ש ברש"י) ופי' בס' בני יששכר במאמרי אדר (מאמר א' סי' ט' וי'), עפמ"ש האריז"ל דאדר הוא החוטם שבו חוש הריח. והנה כל החושים נזכרים בחטא עץ הדעת שנשתמשו בם ונפגמו, וחוש הריח לא נזכר, כיון שלא נפגם רק בדרך בהדי הוצא לקי כרבא, כי לא נשתמשו בו אז ע"כ הנשמה נהנית. וזהו הרמז, הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שהוא בחי' חוש הריח, שהוא פעולת הנשמה דבר המתקיים ולא פעולת הגוף. ע"ש דברות קדשו.

השתא אתי שפיר מנהג ישראל לדבק על הפתחים בחדש אדר, גליון כתוב בו באתוון רברבין "משנכנס אדר מרבין בשמחה", כאלו כרוזא קרי בחיל לעורר לב ישראל על סגולת החדש להתפתחות והתפשטות כח הרוחני בבחי' חוש הריח שלא נפגם בעץ הדעת, שבו אפשר התיקון והוא פת"ח ומבוא גדול לזכך אתו עמו גם החושים שנפגמו, וע"ש. רפי.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:42

המילה "אחשוורוש" (החש בראשו) נשמעת כמו נחשוורוש (נחש בראש) ואם נחסיר מהאות "נ" את האות "א", שתי האותיות שעומדות בראש, נקבל את האות "מ" (לא בגימטריה) וכשנשלב אותה נקבל "מחשוורוש" (מוח-שב-בראש), כשם שאת כל ההחלטות החשובות לא קיבל אחשוורוש לבד אלא התייעץ עם יועציו ואשתו ולא מתוך ענווה אלא מתוך חוסר ביטחון ואי ידיעה, מאחר והוא נבחר לתפקיד רק בשל עושרו, כשחכמתו, ענוותו, גבורתו ושאר הדברים הפנימיים החשובים לתפקיד רם שכזה לא עמדו כלל למבחן. ברוך עינב.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:43

1. "והיה אם בן הכות הרשע" (דברים כה' ב')
סופי המילים של והיה אם בן – המן
מכאן למדים שצריך להכות כששומעים את המן = הרשע

2. פורים הוא סיכום כל המועדות.
בראשי תיבות המועדות לומדים על פורים :
פורים : פ סח, ו סוכות, ר אש השנה, י ום כיפור, מ תן תורה.
(הר' חיים ישראל מרדכי שפיגל זצ"לר)

אומרת הגמרא במסכת "תענית" (דף כ"ט עמ' א'): "משנכנס אדר מרבין בשמחה". והסיבה נאמרת במגילת "אסתר" (ט' כ"ב): "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב". ובזכות מה נפך להם היגון לשמחה? בזכות מרדכי אשר הצליח לנצח את המן. ואכן: "מיגון" שווה 109. "לשמחה" שווה 383. ההפרש הוא 274. "מרדכי" שווה 274. הרב מגיד.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:48

ידע הציבור ויזהר!!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 16279
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
יצירת קשר:

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי יאיר » 11 מרץ 2019, 21:50

חזקי כתב:אמרו חז"ל בת תחילה סימן יפה לבנים" י"ל בדרך צחות: "בת תחילה" זו בתו של המן שקפצה מהגג כשראתה את אביה מרכיב את מרדכי על הסוס, וזה היה "סימן יפה לבנים", דהיינו שזה היה סימן ל"יפה" שגם הוא סופו קרוב , ד"יפה" בגימטריא "המן" -95 וגם סימן ל"בנים" שגם בניו של המן נתלו ונהרגו...בשם הג"ר צבי חשין שליט"א
יש דעה שגם זרש אשת המן בסוף התאבדה (כביתה) ואמרתי בזמנו "מעשה בנות סימן לאמהות" ('ונהפוך הוא' כפול).
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:52

תוספת יפה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:54

שאלה:
לכבוד הרב הגדול מעוז ומגדול, עיניים מסתובבות של כל בני העדה, הוא הרב הרבני רב פורים די בכל אתר ואתר.
ילמדנו רבנו -
מה יהיה הדין באדם שהתחפש בפורים לשוטר ונתן דו"ח לחברו.
א. האם נאמר שכמו פרוז ליומו הוי פרוז ומוקף ליומו הוי מוקף, אף שוטר ליומו הוי שוטר או שצווי דיני יש כאן.
ב. אי תימא הוי שוטר וחייב לשלם, האם דוקא בנידון שמדובר במקרה שאותו אדם התחפש סמוך לעלות השחר,
או נרדם מתוך יינו בתחפושתו במסיבה של ליל פורים, כך שבעלות השחר היה בדמות שוטר,
כמו שפרוז ליומו הוא דוקא אם היה שם בעלות השחר,
או שנאמר שמכיון שתחפושת היא מעניינא דיומא, יש חלייס' אף לאחר עלות השחר.
מה שאין כן בפרוז שיכול גם לחגוג כמוקף ואין עניין מיוחד בלהיות פרוז ולכן מועיל רק בעלות השחר.
ג. האם מצוות דינא דמלכותא דינא היא מצווה כללית המוטלת על כל הציבור
וממילא רק שוטרים שהוסמכו על ידי שלוחי הציבור (הממשלה וכו') בכלל המצווה
או שנאמר שמדובר במצווה פרטית שמוטלת על כל אחד ואחד באופן אישי ולכן גם שוטר מטעם עצמו הוי בכלל המצווה?
ותן לחכם ויחכם עוד..

תשובה -
מה השאלה בכלל?!
אם השוטר עובד בלוד [או בת ים..], הוא לא רלוונטי כל השנה אע"פ ששוטר אמת הוי
ואם עובד אצל הירושלמים החננות, מוקף בן יומו הוי!
אלא שהשאלה האמיתית היא אצל המתנחלים…
וכאן אין זה תלוי בפורים אלא בשוטר, היינו בגברא:
אם השתתף בפינוי עמונה או לא.
ודו"ק ותשכח!
תשובה -
לכבוד ידידי החריף והבקי ה"ה ר' _____ הי"ו. אחדשה"ט.
קיבלתי מכתבו, ובצוק טרדות העיתים התעכבתי מלהשיב. והנה באתי בזאת להשיב קודם שיעבור זמנו וקרבנו. ויסלח לי מר שעדיין לא התיישבה עלי דעתי כראוי, ויש עוד לשוב ולעיין בהם ולהוסיף בהם סניפים וראיות וחילוקי דינים. אך הנראה לעניות דעתי דעת תורה הזדרזתי להשיב על אף המניעות.
הנה, יש לעיין קודם לכל בעצם היתר התחפשות לשוטר, דהרי "אין אדם משים עצמו רשע", ומה עוד שמכניס עצמו לסכנה בזה כי נכנס בבגדי שוטר אל תוך עדת השיכורים מבקשי ה' ושונאי רע, ואין זה בטחון כי אם הוללות. ומה עוד שכלל נקוט הוא אצל שוטרי המדינה עצמם שהם נחלקים ל'השוטר הטוב' ו'השוטר הרע'. ויש לעיין איזה שוטר הוא זה.
אמנם יש שהקלו בזה מצד שמחת הפורים, וסמך לדבריהם מהשבועה שמושבע ועומד כל איש ישראל ד"אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה" (היינו בחינת המוקף בשיכורים כנ"ל) אעפ"כ – "היה בעיניך כרשע".
ולעצם השאלה הנה יש לעיין לו היה שוטר אמיתי האם היה הדו"ח בר תוקף. ולא בעינן בזה שישאל המקבל את השוטר בן יומו אם יש לו תעודת שוטר, כי צריך להיות ראוי לבילה, ועל דרך המצוי אינו, שכן סוף כל סוף הדין בתחפושת הוא מעניין היום, ועניין היום הוא להיות התחפושת בחיצוניות בלבד ולא בפנימיות, ואדרבא להראות איך שפנימיות ישראל אינה נוגעת וקשורה בחיצוניותו ואפילו הוא שוטר.
אמנם, אם נשא עליו תעודת שוטר בתוקף, ונשא תג כראוי, או לחילופין שלא היה לו לא זה ולא זה אך התחפש ל'שחר אילון', יהיה הדו"ח בר תוקף בדיני הפורים, ועל המקבל לשלם דמי פורים אל הלוי שבספינה. והטוב ביותר שילך לזה אשר התחפש לנגיד בנק ישראל שידפיס לו שטרות, ויוכל לשלם איתן ממה נפשך.
הסיכום לדינא היוצא מדברינו:
1. המקלים להתחפש לשוטר יש להם על מה שיסמוכו, וירא שמים ובעל נפש יחמיר בזה.
2. עניין התחפושת הוא בחיצוניות בלבד ורחוק המציאות ששוטר המחופש יהיה מורשה לנתינת דו"ח.
3. יתן ויחזור ויתן, והטוב ביותר, ויכול לשלם ממ"נ בעידית שבעידית ממעות פורים.
והשומע לנו ישכון בטח שקט ושאנן מפחד רעה,
ואל יבהלוהו שוטרים וחלומות רעים והרהורים רעים
ולא כל יתר אויב ואורב ולסטים וחיות רעות -
החותם לכבוד התורה ולומדיה, והסעודה ושיכוריה -
רב הפורים.
ועוד-
לכאורה היה נראה לפשוט שאינו יכול לתת דו"ח, מכך שדנו הפוסקים האם יש איסור "לא ילבש" בתחפושת בפורים. ולהיכי תימצי שאם התחפש לשוטר הרי הוא כשוטר מאי קמיבעי להו? הרי כיוון שהתחפש לאישה הוי כאישה ולא שייך ביה איסור "לא ילבש". אלא שיש לדחות שבאישה האיסור והתחפושת באים כאחד, משא"כ בשוטר (ואין לומר שיש כאן איסור התחזות לשוטר, דפוק חזי שהמלכות לא מקפידה על כך בפורים).
ונראה בס"ד להוכיח מהמגילה גופא, שהרי מרדכי היה שוטר, דכתיב "לך קנוס את כל היהודים" (וכן "בלבוש מלכות" וד"ל). ובזה ייושב הפסוק "והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש", היינו שלאחר שהרכיב את מרדכי על הסוס כשחזר לרכב ראה שקיבל דו"ח חניה. (ויש לחלק בין שוטר לפקח חניה ודו"ק).
ולכאורה נתמנה מרדכי לשוטר בזמן משתה אחשורוש, דכתיב "ויאמר המלך לחכמים יודעי העיתים וכו' ", ופשוט שאז היה בבחינת פורים (ואף כרצון מרדכי כדדרשו חז"ל עה"פ "לעשות כרצון איש ואיש"), וודאי שכל מינוי מרדכי לשוטר לא נעשה אלא נעשה לפנים בלבד, כלו' בבחינת תחפושת. וכיוון שהוכחנו בטוטו"ד שמרדכי קנס את המן (ואף את כל היהודים כנ"ל) הרי מוכח ששוטר של תחפושת שמו שוטר.
ואין לחלק בין מתחפש שיכור לשאינו שיכור, דאדם שלא משתכר בפורים מילתא לא שכיחא היא, ולא פלוג רבנן.
ולשומעים ינעם ויבוסם
מתוך שטותא דפורים
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:55

שו"ת רב פורים משנים קדמוניות- / עוזיאל סולקיס
שאול שאלוני על דבר התלבושות שנהגו קהילות ישראל ללבוש בהתקדש יום פורינו, שמכנים אותם "תחפושת", לפי ש30 יום קודם עסוקים בלחפש אחת מתאימה, כמה דאת אמר "אחפש את ירושלים בנרות" (ביום ט"ו כמובן).
דיש מחפשים עצמם לדומם, ויש לצומח, ויש לחי ויש למדבר ויש למרדכי היהודי, כל חד לפום דרגא דיליה ומתחפושתו של אדם ניכר שורש נשמתו שבתורה, אם הוא מאותיות של "שופטים ושוטרים", או מאותיות של "תגנובו" רח"ל.
ומכל מקום אותם שהם מדרגא דחי, נשאלתי אם יש בהם מינים שאינם כשרים לתחפושת. דמצד אחד כתיב "אשר בשמים ממעל… לרבות שלשול קטן" (בבלי רה"ש), דהיינו שגם שלשול יש לו שורש היכנשהו, או שצריך ליזהר בזה כמאמר הזוה"ק איפשהו מן הסתם.
לכן הנני להשיבכם, שלאחר שנתיישבתי בייני ראיתי לגזור על קהל עדתי שילבישו את ילדיהם אך ורק בתחפושות של בע"ח שמצינו שהיו אצל תנאים ואמוראים הק', שבזה וודאי ליכא למיחש.
דהיינו או לחמורו של ר' פנחס בן יאיר, או לעיזיו של ר' חנינא בן דוסא (וצ"ע לגבי הדובים אי חשיבי דידיה אי לא), או לנחש שראה רב ששת בחלמיה, או לתרנגולתא דרבי אבא דייקא.
ולשומעים ינעם ויינצלו מקליפת ה"ע,
ויזכו לקדושת פורים באמת,
אינשאללה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6196
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי 1010 » 11 מרץ 2019, 21:56

חזקי כתב:עם הארץ אחד שאל את חברו: משה רבנו כידוע נולד ביום ז' באדר, אם כן יוצא שיום הברית מילה שלו חל בי"ד באדר שהוא פורים, והשאלה היא במה התחילו אז, אם במגילה או בברית?
חברו ה"גאון" עיין, יגע ומצא, ענה ואמר לו: העיר גושן מסתמא היא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון, ואם כן אין מקום כלל לשאלתך, כי שם קורים את המגילה ביום ט"ו ולא ביום י"ד...
גאון אחר תירץ כי מרע"ה נולד מהול וממילא קראו בשמו בו ביום ולא המתינו לברית.
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6196
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי 1010 » 11 מרץ 2019, 21:57

עכ"פ מעניין לשמוע האם למאכל שנאכל בחג הפורים יש מקורות קדומים בספרים על שמו - אזני המן?
האם בספרים קרוי המאכל בשם זה? או שזה כינוי של הקונדיטוריות?
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:58

עוד מתוך “שטו"ת פורים” לכבוד הרב הגדול מעוז ומגדול, אוכל אוזני המן בפה גדול.
חיכו מעייו וכולו רק ממתקים, משבר הרים ומפוצץ סלעים בסברא עקומה,
משחיל פילים בחורי מחטים, הלא הוא ניהו רב הפורים!
שאלה-
מה יהיה הדין באדם שבליל פורים חגג עם חבריו בשמחה באולם אירועים כלשהו,
וכהכשר מצווה ולהיות מן הזריזים המקדימים, שתה יין טובא.
לאחר שתייתו הסתובב ראשו עד שכָּרַע נָפָל ו-בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל…
חבריו שגם לא משכו ידיהם, בצאתם לא שמו אל ליבם שהנער איננו איתם.
וכך נעלו עליו את הדלת ויותר הוא לבדו..
למחרת בבוקרו של יום התעורר הבחור ומצא עצמו כאסיר בבית השבי,
הפלאפון שלו הסתבר גם שתה כהוגן ואין לו אפשרות להתקשר שיבואו לפתוח לו.
ברוך ה' מגילת אסתר – יש לו, כך שאת מצוות קריאת המגילה יוכל לקיים.
יין ואוזני המן – נשארו לו מספיק כדי לקיים את מצוות משתה ושמחה ובע"ה לזכות להגיע לעד לא ידע.
השאלה היא- מה לגבי משלוח מנות ומתנות לאביונים.
*האם יכול לצאת ידי חובה בנתינה לעצמו מצד 'אדם קרוב אצל עצמו', שנחשב כקרובו.
*אם כן כיצד יעשה זאת? – כיצד יוציא מרשותו, ויקבל שוב בתור קרובו ולא כזוכה מן ההפקר.
*האם צריך להפקיר כל רכושו כדי להחשב עני, או שיכול לצאת מדין 'כל הפושט יד נותנים לו'.
אשמח לקבל את תשובת כבודו במהרה., שהחג קרב והשאלה היא ממעשים דבכל שתא ושתא,
ולאו בכל שעתא מתרחיש ניסא.
ונסיים בברכה שהקב"ה יזכה אותך ואת כל עם ישראל לשתות כפליים מכפי לימודם.
ולזכות לשמחת פורים באמת.
בכבוד רב
א.ב.ג.ד
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:58

שאלה -
לכבוד מו"ר רב הפורים דכאן,ויתר מו"צ גאונים ובעלי תריסין ממלאי כרסם בבשר ויינות מבושמים מימינים ומשמאילים בחיים וכבודים עשירים בדעת וקדושה משלשים באורייאן תליתאי לעם תליתאי כדת משיבים שלום וברכה למורנו ורבנו יצ"ו בראשית דברי אציע שאלה דחופה מענייני דיומא, ולבהילות הדברים אודה אם יזדרז להשיב עליהם.הנה מצינו שייסד הפייט "אני פורים אני פורים וכו', הלא רק פעם בשנה אבוא להתארח" [וההמשך שם "לללה אפצ'י" אינו אלא שיבוש]. אם כן הרי שפורים הוא אורח, וכמבואר בספרים שהוא בחי' הארה דלע"ל, ואין להאריך. אמנם מצינו במס' ב"מ דף כג ע"ב על שלושה דברים שמותר לת"ח לשנות בהם, והם פוריא ואושפיזא ומסכתא. ואם כדברינו – היינו פוריא היינו אושפיזא, ולא שלושה יש כאן אלא שניים?

תשובה -
הנה מעלת כבודו (לשעבר כבוד תורתו אומנתו), שאל על עניין פוריא ואושפיזא, שאם נאמר שפורים אורח הוא וכדברי השיר,הוא ניהו פוריא הוא ניהו אושפיזא, ושני דברים ישנם כאן ולא שלוש.
ואכן חלום פרעה אחד הוא, שלושה דברים שונים הביאה הגמרא אך כולהו חד נינהו -
פוריא – פורים
אושפיזא – פורים וכמאמר השיר הנ"ל
ומסכתא – הוא ניהו מסכה של פורים: תלמוד בבלי מסכת שבת דף ס"ו ע"ב:
מאי לוקטמין אמר רבי אבהו חמרא דאכפא רבא בר פפא אמר קשירי רבא בר רב הונא אמר פרמי:פרש"י:פרמי טלמוס"א הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים. המתרגם - לוקטמין – טלמשק"א (מאסקע, געזיכטבקליידונג) מסוה.
אם כן נותר רק לברר למה שלושה דברים נכתבו אם, כולהו אינו אלא חד?
ויפה כתב מורנו בהקדמה לדבריו - עשירים בדעת וקדושה משלשיםבאורייאן תליתאי לעם תליתאי כדת משיבים.
ויפה עסק רבנו בהמשך דבריו באוזני המן כי משולשים הם, כי באמת כל עניין פורים בשלוש הוא.
ועיין מה שכתבו התוספות מגילה טו'. ביום השלישי. בזכות תורה נביאים וכתובים א"נ כהנים לוים וישראלים אי נמי משה ואהרן ומרים אי נמי שלישי דמתן תורה: ומהו אותו שינוי שמותר לת"ח לשנות בפורים?שכל השנה נאמר " מדבר שקר תרחק"ואילו בפורים מצווים אנו לבשומי עד דלא ידע בין ברוך מרדכי וארור המן. וזהו השינוי שחובה על כל ת"ח לשנות ומתוך בשומי כמובן.
ומשולשים המה הדברים להזהיר על תוקפם וחשיבותם, "וגם החוט המשולש לא במהרה ינתק".
לחיים לחיים לחיים!
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:01

1010 כתב:עכ"פ מעניין לשמוע האם למאכל שנאכל בחג הפורים יש מקורות קדומים בספרים על שמו - אזני המן?
האם בספרים קרוי המאכל בשם זה? או שזה כינוי של הקונדיטוריות?
במכלול נכתב: מקורו של המאפה במרכז אירופא. הבצק מעוצב בצורת כיסנים, ומכאן שמו ביידיש המן טאַש [4]. את הכיסנים היה המנהג למלא בפרג, אם כי כיום נוהגים לעשות גם אוזני המן ממולאים בשוקולד, בריבה, בתמרים, אגוזים וחלבה. בעבר היו גם אוזני המן ממולאים בשומשום. בגרמנית נקרא המאפה מוֹן-טאשֶה [5], כלומר "כיס פרג", ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש, שפתם של היהודים האשכנזים (מאָן טאַש, על-פי הכתיב ביידיש), בשפה האנגלית[6] אוזני המן נקראות הַמָנְטַאשֶן [7].

בלשון הקודש הם נראים אוזני המן[8] יש אומרים שמה שנוהגים לקורא למאכל זה אוזני המן, הוא זה לעומת זה למנהג אכילת "אוזני יהודה" [9] על ידי הנוצרים לפני חג הפסחא שלהם [10]. והנוצרים היו מתכוונים בזה לסימן רע לכל היהודים וכן יש מהם שהיו קוראים לזה אוזני היהודי בלשון כללי [11] [12]

בדומה לעלילות הדם הידועות בערב פסח על עירוב דם גויים במצות של חג הפסח, היו שהעלילו כך גם על אוזני המן! כך באמצע פרשת דמשק בשנת תר, ושוב בשנת תרו. טענו שבחג הפורים היה על היהודים לבצע רצח לזכרון שנאתו של המן, ואם הם הצליחו להרוג נוצרי היה הרב אופה את הדם שלה בעוגיות משולשות שהוא ישלח כמשלוח מנות לשכניו הנוצרים. וכן בשנת תרחצ הואשמו היהודים שוב ברצח מבוגרים נוצריים והוצאת הדם שלהם בכדי לערב בעוגיות המשולשות שאוכלים בפורים [13].

אמר אדמור מוהרז מקרעטשניף, משום מה קוראים לאזני המן באידיש המן-טאש? כדי שיהי לישראל את כיסו של המן, (כי כיס באידיש הוא טאש), היינו העשרת אלפים ככר כסף. והוסיף, דמשום כן כתוב במגילה היהודיים עם יוד יתירה, כדי שלכל יהודי ויהודי בנפרד יהא העשרת אלפים ככר כסף שבכיסו של המן
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:02

ועוד
יאיר: אם בדברים כאלה אכפרה פניו, כבר יש לי קושיה אחת אשר ייעפו כל תופסי התורה להתירה. כי הנה כתוב במגילת פורים ויתלו את המן, ובפרשת בלק נכתב בפירוש: ויאכלו בני ישראל את המן. ואיך יאכלו היהודים הנשמרים מכל רע את נבלת התלוי, ואל הכלב לא ישליכו אותו?
יקטן: גם זו ראיתי אני, וכבר תירץ הקושיא הזאת בלעם בן בבי בשם אביו: כי מה שאמרה התורה ויאכלו את המן. היא אזהרה וציווי לנו שנאכל בימי הפורים הללו מאזני המן - הן המה הרקיקים הנעשים בסולת בלולה בשמן, וזהו שאמר אחרי כן וטעמו כצפיחית בדבש.
יאיר: יפה פירוש בן ביבים זכרו לטוב!
— צחות בדיחותא דקידושין לר' יהודה סומו מאיטליה
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:04

לכבוד מורנו ורבנו, רשכבק"נ שליט"א זיע"א,
המלוב"ן, ומשחיר עצמו על חמדת-אל וגנוזותיה,
מוציא יקר מזולל ודולה אבני קדש מפי תהום רבה,
"דין ריכא ובר ריכא" דין אל דין יקרא,
כל שומעיו יהללוהו כי בגויים שמו יצא,
חכם חרשים הכל מחשים בעת ידרוש ביום פוריא,
חרש ומסגר ומונה וסופר בכל חכמת הנדסה והרכבה,
יוצא יחידת העילית תודעה יהודית בכל האר"ץ שמה יצא,
אף סמוכי שולחנו אוכלי לחמו טפולי עולליו,
כל הקשה יביאון אליו -
שאלתי ובקשתי, אם על המלך טוב -
הנה אני יושב בתוך הגולה, ואין איתנו כאן עוד רב פורים ולא עשרה בטלנים ולא יועץ ולא נביא ולא דורש ולא מבקש. לכן הנני לשלוח למעכ"ת אחרי בקשת מחילה על זמנו היקר, כי הנה שאלה גדולה נקרתה לפני פתחנו בימי האדר המהודרים הללו, ואנו נבוכים בה מאוד, אני וב"ב וכל הנלווים עליהם ולא יעבור מה להיות עושים.
הנה זה מקרוב קראנו בספר התורה את עשרת הדברים הנשמעים מפי הגבורה, ובהם הלאו "לא תחמוד וכו'". והנני לשאול את כבוד מעלתו על דבר אנשים החומדים לצון, ובפרט בימים הקדושים האלו, אם יש בזה איסור מדאו' או מדרבנן, או שמא תקנת חכמים ואם מלקים אותו מרדות, ושמא רק מראית עין יש בזה, ומה משנת חסידים בזה ומהם חילוקי הדינים, ויתר פרטי דיניו וסודותיו וחרמותיו ושמתותיו.

שוב הנני להתנצל על גזילת מנוחת עפעפיו, אך נפשי בשאלתי.
ויה"ר שמה שקיבלנו בכפיית הר כגיגית נזכה לקיים ולקבל עלינו שנית, אחרית כראשית,
ויאריך הרב הנזכר ימים על ממלכתו בבריאות איתנה ונהורא מעליא
ומלא צני קרי וטסקא דקשבא וקמחא דאבשונא ופלפלא חריפתא
כעתירת המתאבק בעפר רגליו -

הק' חרבונע החופעיה"ק שושן תובב"א

תשובת הרב:
לכבוד ידידי הח' דחש"ב שמפאת קוצר הזמן ואורך השעה לא אפליג בשבחו דכולו שלא בפניו כנודע.
שאלתם ממני על דבר איסור לא תחמוד שבי' הדברים ששמענו מסיני, האיך אנן חזינן מנהג ישראל לחמוד לצון, כביכו' נגד תוה"ק?
והלא ישראל אם אינם נביאים הם בני נביאים הם, ואם לא בני וכו' נכדי וכו' ואם לא וכו' אז איפשהו מן הסתם תמצא איזה נביא לייחוס.
ובאמת לא קשה (רק באימונים. בקרב כבר לא).
דהנה מצאנו במכילתא עתי' עה"פ "לא תחמוד אשת רעך, לא תחמוד בית רעך ועבדו ואמתו וכו' וכל אשר לרעך", דהאי קרא מסיפיה לרישיה מדריש, דהנה הכל היה בכלל "וכל אשר לרעך", "חמורו" מה תלמוד לומר? הרי שהיה הולך בדרך וראה חמור חברו שהוא חמוד. יכול יעשה לו "פוצי מוצי חמורצ'יק קטן"? תלמוד לומר "חמורו". יכול כשם שאינו חומד חמורו כך אינו חומד לצון? ת"ל "חמורו", חמורו אי אתה חומד, אבל אתה חומד לצון. וע"ש שדורש הפרשה כולה וכיוון שהגיע לאשת רעך פירש ואמר כשם שאני מקבל שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר וכו', עד שבא ר' עקיבא ודרש "אשת רעך" מה ת"ל? שיכול כשאתה מציע לרווק בחורה תתחיל לספר לו שהיא "בחורה חמודה"? ת"ל "לא תחמוד אשת רעך", דעל העתיד נמי משמע. ויכול כשם שאין אתה חומד אשת רעך כך אי אתה חומד לצון? ת"ל וכו'.
ושוב לא קשה מידי, וליכא בזה לא איסור דאורייתא ולא דרבנן.
והמכה בזה מכת מרדות
מוכרין אותו לעבדות
או זורקין אותו לתוך הבור ולתוך הדות
וצועקים עליו עד כדי צרידות
(כמובן כל הנ"ל אינו אלא בדות)
ומכל מקום לא מתייחסים אליו בנחמדות

ויה"ר שיימלאו גרונותינו כוסות יין כנסך על המזבח לרצון,
ויהי חלקנו בזה הפורים עם כל חומדי לצון,
ויצילנו מקולות נפץ הפיקות והקפצון,
ויהא חלקנו אך שמחה, ששון ועלצון.
ומקליפת מזנב הנחשלים יציל רועה נאמן את הצאן.
כנפש המעביר שינה מעיניו (אתה תשלם על זה לפי תעריף לילה),
הגאב"ד פורים ע.ד.ס החוסה פק"ק קרית נ., נתניה יע"א.

תגובה ↓
לכבוד מורנו ורבנו אב"ד דשם -

קיבלתי ברגשי תודה תשובתו המחכימה,
והנה היא מנורת זהב כולה,
אותי השיב על כני ואת ספקי בעץ רברבתא תלה ומחה,
ובחנתיה במשכיות ובתפוחים ואשתאה על זיו יופיה.
חכמה ובינה לעיני העמים והשרים, כלי ותורה מפוארה!
הנה היא כפתור ופרח ופרח וכפתור,
יפה עשה בעטו לשמוע ולפתור,
לשמוע על ריב ולדרוש ולחקור,
לך נאה לברך ולקוראך אדמו"ר -
אשרי הספינה שזהו מנהיגה, אשרי העם שככה לו בדור!
החותם בברכת "לחיים לחיים!"
ודוש"ט תמיד
כעתירת ידידו משכבר
הק' הצברי המתאבק כו' החופעיה"ק וכו' כנ"ל
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:05

בבית המדרש הקשו קושיא אלימא, אמאי אוכלים אוזני המן ולא את אפו ויש לומר בפשטות שאם היה אוכל את האף לא היה יכול לתת לחבירו ולכן נהגו לאכול אוזניים דהן תרי ופשוט ודוק ותשכח וגם תמצא ואם לא חפש
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

שלח תגובה