וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:07

כבוד מורנו ורבנו
ה' ישמרהו וינצרהו
מו"ר הרב פורים שליט"א.
פותחין בשבח ומקצת שבחו הנורא בפניו לקהלו נספר
בוצין בוצין מקטפיה ידיע וברקאי הרואהו אומר
בנתיבות ומאורות עיקרי תורתו היה גורס וסובר
צץ כפורח בדעת יהודית לצבאות ושם שמו נקרא
ואחרי ככלות הכל יכהן פאר מושבו בשאלונסיקי ועל פני כל נורדאו מצודתו פרוסה
מחוקק במשענתו ידוע וחוקיו כקונדיסין הנעוצין
אומר על הימין שהוא שמאל ועל השמאל שהוא ימין
בקי בנגעים ואהלות ודברי אגדה נהירין לו כשבילין
יודע לטהר השרץ בקן דיליה ובודק וחוקר עומסין
בקי בשיחת מלאכים ודקלים, לא הניח קטנים וגדולים
מושבו בשנער (כדמתרגם יונתן) להעשיר כדשן ברענן-יצפין
ועוד לאלוה מילין.
ובאתי לבקשו כי יתיר הספקות ויפשט החמורות,
שאנו נבוכים בדברים ואין בנו חרש ומסגר ולא נר ופטיש ולא סמוך ולא נראה,
ועינינו עליו תלויות שיוציא כאור משפטנו.
הנה נהגו ישראל להתחפש בפורים ולצאת בפרצופין ובאנקטמין שלהן לשוק כמבואר בהג"ה סי' תרצ"ו, ומתראים איש בפני רעהו במסווה ולבוש בחינת אדה"ר דלאחר 'המן העץ' כנודע ומשה רבנו דבבחי' "ולא ידע משה". והנה יש בהם שרצו לחמוד לצאן (ע"פ הוראת רבנו שהתיר בשנים עברו) ומתחפשין להמן הרשע ולזרש ולפושעי ישראל בגופן וכיו"ב, ובאנו לשאול אם יש בזה איסור להביט בפניהם מדינא דאין להביט בפני אדם רשע.
אי תימא דאין ארור מתדבק בברוך ואין ארורים הרשעים מתדבקים בברוכים ישראל ולית בהו חששא. ודילמא אדרבה, אמרינן דהתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו ומן הדומה לו ומן הדומה לדומה וכו'. או דילמא אין אדם משים עצמו רשע וממילא אין לאסור שאינן נאמנים לומר רשעים, וממילא דמות המן הרשע איננו יודעים איך היא ואינם נאמנים להעיד על זה, ואדרבה שמא הוא דומה לחרבונה בכלל. או שנאמר דהיא גופא גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה. או אדרבה שגזירותיו של המן גזירות ואה"נ דאין עושים גזירות לגזירות אלא שהוא גופו אבי אבות הגזירות ועושים לו גזירות ומשמרת למשמרתו. או שיש לרבות בזה ממלת "זכר" במצוות מחייה, דעמלק עצמו לא צריכא לרבויי אלא כל הדומה לו וכו'.
ואנו נבוכים בזה מאוד.
כצאתי את האגרת אחתום בברכת הדיוט
שיפתח ה' לרבנו את אוצרו הטוב את השמים בברכות שפע וטללים,
יאריך ימיו על ממלכתו בנעימים וירחיב גבוליו ללא מצרים בבנים ותלמידים
ישמחהו בימי הפורים האלה בזמניהם ויפקדהו עם כל ישראל בפקודת ישועה ורחמים,
ויראה כהנים עובדים ולויים בתוף ומנענעים, בעת שיעמוד במעמדו על קרבנותינו לעלות כניחוחים
בב"א, הצברי החונה פה עם יושבי קרנות (היסוד).

תשובת רב פורים מזדמן
אמנם כבודו היטיב לשאול שאלה בפרוס חג הפורים ועדיין שאלתו שאלה.
אך בעז"ה בהגיע עיצומו של יום, וחיוב על כל בר איניש למקיים בעצמו בישום כדת וכדין, ומסתמא שאלת כבודו לא ברשיעי עסקינן שאינן מקיימים דתה של תורה וח"ו כביכול ביום פורים עצמו ממשכים קטרוגו של המן "ישנו" -מן המצוות שאינם מתבשמים דיים, אלא כבודו שואל על כל כלל ישראל שבוודאי כשרים הם ומשתכרים כדת וכדין וממילא בהגיעם לכלל עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן, אין כאן כל שאלה ויכול ויכול להסתכל בפני כל אחד ואחד.
אם כן לצאת מן הספק (גימ' עמלק), מי שיתחפש לרשע כגון המן,עמלק,פרס וכו' יחכה בביתו עם תחפושתו עד שיעור בישום ממוצע של אדם ואז יוכל לצאת באין חשש לרחובה של עיר.
גמר לגימה טובה!
לחיים לחיים.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:10

1010 כתב:
חזקי כתב:עם הארץ אחד שאל את חברו: משה רבנו כידוע נולד ביום ז' באדר, אם כן יוצא שיום הברית מילה שלו חל בי"ד באדר שהוא פורים, והשאלה היא במה התחילו אז, אם במגילה או בברית?
חברו ה"גאון" עיין, יגע ומצא, ענה ואמר לו: העיר גושן מסתמא היא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון, ואם כן אין מקום כלל לשאלתך, כי שם קורים את המגילה ביום ט"ו ולא ביום י"ד...
גאון אחר תירץ כי מרע"ה נולד מהול וממילא קראו בשמו בו ביום ולא המתינו לברית.
תשובתך במקורה אמורה על שאלת עם ארץ אחרת..
בסגנון מדוע קראו למשה רבינו משה, והתשובה משום שנולד בז' באדר ובו חוגגים במירון לכבוד משה מפורסם..ועל זה מקשים מדוע לא המתינו ליום הברית..והתשובה שנולד מהול.. ואילו כאן השאלה על הברית ולא על השם..אבל גם זה מתיישב..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 16279
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
יצירת קשר:

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי יאיר » 11 מרץ 2019, 22:11

חזקי כתב:משחיל פילים בחורי מחטים...
פשיטא דא"א להכניס פיל בקוף!
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:14

חזקי כתב:בבית המדרש הקשו קושיא אלימא, אמאי אוכלים אוזני המן ולא את אפו ויש לומר בפשטות שאם היה אוכל את האף לא היה יכול לתת לחבירו ולכן נהגו לאכול אוזניים דהן תרי ופשוט ודוק ותשכח וגם תמצא ואם לא חפש
וכעת עלה בדעתי להוסיף בישוב הקושיא הנ"ל.. שהלא אפו של המן נמדד בטמפרטורות גבוהות כמו שנאמר וחמתו בערה בו... ודוק ותידוק
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:18

יאיר כתב:
חזקי כתב:משחיל פילים בחורי מחטים...
פשיטא דא"א להכניס פיל בקוף!
לפני עשרות בשנים שמעתי מיהודי חכם פשט בדברי חז"ל מעייל קופא במחט..
ואמר שחז"ל באו לאמר: על אף שאפשר להכניס פיל או כל דבר אחר גדול ועצום לחור המחט אבל זו לא הדרך הפשוטה....וכונת חז"ל על פי הידוע לנו היום שכל חומר תופס נפח והחומר בעצמו מסתכם באטומים שאם מכווצים אותם הם יתפסו נפח פחות מאלפית ממה שאנו רואים ולמשל מגדל אייפל בדרך זו ייכנס לקופת גפרורים ובדרך זו גם הפיל יכול להכנס לחור המחט כולל בני ביתו...ודברי פי חכם חן...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:26

מי גייר את המן הרבנות הצבאית או מרדכי?

הנה איתא בחז"ל, בתרגום על המגילה, דהמן מכר עצמו לעבד למרדכי.
והנה יפלא, דהא קי"ל דעבד חייב במצוות כאשה, וא"כ, נמצא דהמן היה ישראל גמור לכל דבר. וזה קשה מאד, דקי"ל שהיה עמלק, וכן מרגלא בפומיה דכל בר בי רב. ולזכר זה קרינן פרשת מחיית עמלק בשבת קודם פורים. וצריך ביאור טובא.
והנראה לבאר בזה, בעזהשי"ת, דהנה איתא התם, דאותו מעשה היה כשהיו שניהם שרי צבא של אחשורוש, והלכו למלחמה. נמצא אם כן, שאותו מעשה היה בצבא.
וא"כ, הגע עצמך, איזה גיור עשה מרדכי להמן?
ע"כ דזה היה אצל ה"רבנות הצבאית", וא"כ הוה ליה "גיור צבאי" ממש. והרי קיי"ל, דהאי גיור אין בו ממש כלל וכלל, וכן הכריעו כל רבותינו לדינא, וכן כתב ביחווה דעת, ובשו"ת יביע אומר, וכן הכריע לדינא ביתד נאמן, ועוד ספרים.
תבנא לדינא, דלפי"ז שפיר הוה ליה זרע עמלק ממש, ימח שמו וזכרו, כן יאבדו כל אויבך ה'. (הדוס)
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:28

בענין הנ"ל העירו שם דהא איתא במכילתא איתא שלא מקבלים גרים מעמלק, בע"כ שהקנין היה רק ממוני, יש ראב"ד הל' שלוחין ושותפין פ"ד ה"ב שנראה שהקנין הממוני נפרד עי"ש
והתשובה: הבעיה שבגמ' בגיטין מבואר שעבד שלא מתגייר, מתגלגל עמו י"ב חודש, ואח"כ אסור לקימו. וברמב"ם כתב שעמלק יכול להתגייר, אם כי יתכן שזה לא סותר, כי במכילתא כתוב שלכתחילה אין מקבלים, והרמב"ם מדבר בדיעבד, שאם קיבלו חל הגרות.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:32

שאלו לילד חריף: "בידוע ,אשה מעוברת יולדת אדם קטן ,בהמה מעוברת יולדת בהמה קטנה . שנה מעוברת – מה היא יולדת?" השיב הלה תוך כדי דיבור: "שנה מעוברת מביאה לעולם פורים קטן…"
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:35

ילדה סוכר 1 ק"ג..
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 22:43

היתר אכילת אוזני המן / דביר

מנהג ישראל- דין, לאכול בפורים "אזני המן" שנקרא "האמען טאשען".
ויש לשאול כיצד אנו מותרים באכילתם? דהא איתא במגילת אסתר שתלו את המן על עץ, ומבואר שם שהעץ היה גבוה חמישים אמה, ע"ש באריכות. והנה, לפי מה שלמדנו בריש מסכת סוכה לגבי טעם דין פסול-סוכה למעלה מכ' אמה, שלרבה הוי פסולה משום דלא שלטא בה עינא; ושם מיירי בגובה כ' אמה. אם כן כ"ש בעץ דידן דהוי נ' אמה דלא שלטא ביה עינא.
ואם כן הרי אוזניו נכנסו בגדר בשר שנתעלם מן העין ונאסר באכילה.
וא"ת דהלכה כרבי יהודה שסוכה שגבוהה מכ' אמה כשרה, חדא – הא לא איפסקא הלכתא כוותיה ועוד דאף רבי יהודה לא התיר אלא עד מ' ונ' אמה ואמנם גם העץ היה גובהו חמישים אמה אך יש לומר דעד ולא עד בכלל, דתפסת מרובה לא תפסת.
ואין לתרץ שבסוכה דווקא באין הדפנות מגיעות לסכך לא שלטא ביה עינא, אבל כאשר הדפנות מגיעות לסכך – כשרה וממילא נאמר כך גם בנידון דידן, חדא, דמהיכא תיתי שהעץ הגיע עד המן עצמו, דלמא הוי תלוי על-ידי גוד לבוד או דופן עקומה וכדו', ועוד דמנלן דבמגיעות לסכך מותר אף ביותר משלושים אמה, הא בריש השותפין מצינו שלקיר בגובה ד' אמות צריך ה' טפחים עובי כדי שיעמוד. ובמקדש אמה טרקסין הויא בגובה שלושים אמה ורוחב רק ו' טפחים משום טפח יתירא שהיה שם. ומסיק דבלמעלה מל' אע"ג דקאי אגב תקרה, היינו שמגיע לסכך – לא קאי. וא"כ בנ"ד יש לומר דביותר מל' לא מועיל שהעץ הגיע להמן.

ודוֹחק לומר דהוי דין אמלתרא כדאיתא בריש עירובין דשלטא ביה עינא, מצד שהיא דבר מיוחד המושך את העין ונאמר שגם מראהו של המן תלוי היה מיוחד ומושך את העין, דהמן לא הוי מילתא דתמיהא ומושך העין כאמלתרא, שהרי כבר מצינו בשושן תלויים כבגתן ותרש. וא"ת שכל גנזיו היו חקוקים על לבו כדאיתא במגילה טו: ונאמר שלהם היה דין אמלתרא- י"ל שמרדכי לקח רכושו יחד עם ביתו והמן כלל וכלל לא ניתלה עימהם וממילא לא הוי אמלתרא והדרא קושיין לדוכתה, היאך אוכלים אזני המן ולא חוששים לבשר שנתעלם מן העין.

ומה שמנסים העולם לתרץ בטעות לפי מה שכ' בתוס' חגיגה יא. שכתבו שם בשם המדרש שבני המן כרתו ראשם לפני שנתלו ע"ש ונאמר שהוא הדין להמן שראשו לא נתלה וממילא לא נתעלמו אזניו מן העין – זה אינו, שדווקא בבני המן מוכח קרא שנהרגו לפני התלייה, אך בהמן תלייתו היא מיתתו. ואין לומר שנתלה ללא ראשו מחיים, שהרי "פסיק רישיה ולא ימות???"
וכי תימא שנתלשו אוזניו בחייו וכך לא נתעלמו מן העין– וכי יעלה על הדעת שישראל קדושים אינם נזהרים בדבר שאפילו בן נח מצוה עליו – אבר מן החי???? וגם אם נאמר שרשעים בחייהם קרואים מתים וממילא אין באוזני המן דין אבר מן החי – הרי היה על כל פנים צריך לאסור מדין מראית העין, שלא יטעו עמי הארצות שאינם בקיאים בדבר.

ונראה לי לומר דמשום דהוי אוזן המן אתלתא קרנתא תו לא חיישינן כדמצינו גבי רבה בר רב הונא באלו מציאות שהיה שולח לאשתו בשר החתוך אתלתא קרנתא ועיין בציור המובא ברש"י שם שהוא ממש כאוזן-המן הנהוגה אצלנו. (וכן הוא בחולין צה: וסימנך – המ"ן בגימטרי"א צ"ה), ואם כן תו ליכא למיחש למידי דהוי סימן ברור ו"יאכלו ענוים וישבעו".
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6196
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי 1010 » 11 מרץ 2019, 23:08

חזקי כתב:
1010 כתב:
חזקי כתב:עם הארץ אחד שאל את חברו: משה רבנו כידוע נולד ביום ז' באדר, אם כן יוצא שיום הברית מילה שלו חל בי"ד באדר שהוא פורים, והשאלה היא במה התחילו אז, אם במגילה או בברית?
חברו ה"גאון" עיין, יגע ומצא, ענה ואמר לו: העיר גושן מסתמא היא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון, ואם כן אין מקום כלל לשאלתך, כי שם קורים את המגילה ביום ט"ו ולא ביום י"ד...
גאון אחר תירץ כי מרע"ה נולד מהול וממילא קראו בשמו בו ביום ולא המתינו לברית.
תשובתך במקורה אמורה על שאלת עם ארץ אחרת..
בסגנון מדוע קראו למשה רבינו משה, והתשובה משום שנולד בז' באדר ובו חוגגים במירון לכבוד משה מפורסם..ועל זה מקשים מדוע לא המתינו ליום הברית..והתשובה שנולד מהול.. ואילו כאן השאלה על הברית ולא על השם..אבל גם זה מתיישב..
אכן טעיתי.
תודה על התיקון.
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6196
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי 1010 » 11 מרץ 2019, 23:10

לא הבאת כאן את הדיון מה קורה כאשר בסאטמאר נדבקים שתי אזני המן אחד לשני ואז זה נהיה בצורת מגן דוד שאסור בהנאה מדין עבודה זרה.
מצד שני אסור להפרידן כי אין מבטלין איסור לכתחילה, רק שלכאו' העצה היעוצה היא שהאחד יקח מקצה מזה והשני מקצה מזה וכך יתקיים שנים שעשאוהו פטורין וכך יקיימו את המצווה של ובערת הרע מקרבך.
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 23:25

1010 כתב:לא הבאת כאן את הדיון מה קורה כאשר בסאטמאר נדבקים שתי אזני המן אחד לשני ואז זה נהיה בצורת מגן דוד שאסור בהנאה מדין עבודה זרה.
מצד שני אסור להפרידן כי אין מבטלין איסור לכתחילה, רק שלכאו' העצה היעוצה היא שהאחד יקח מקצה מזה והשני מקצה מזה וכך יתקיים שנים שעשאוהו פטורין וכך יקיימו את המצווה של ובערת הרע מקרבך.
לכבוד הגאון 1010 שליט"א
קושית מר עצומה ונוראה עד שחשבתי להוציא פשקוויל נגד אכילת אוזני המן מהחשש שהעלית...אבל אחר העיון בכובד ראש העלתי כמה היתרים כדלהלן:
וראשית נעיר על תירוצך שעדין צריך עיון. דהא קי"ל שנים שעשאוה פטור אבל אסור.. וצריך לומר שישברו בשינוי ובהצטרף לשנים שעשואה יש להתיר. ויש לדון אם לשבור ביד הוי שינוי, ושורש הספק בחזון איש שלא מועיל שינוי כאשר התוצאה המתקבלית לא נעשה בה שינוי, וכאן רגילות השבירה היא אמנם בפה ולא ביד אבל התוצאה בשניהם שווה..כמו כן יש לדון מצד מקלקל הצורה באכילתו...אולם יש לדחות דסו"ס כיון דזה נועד לאכילה וזו מטרתה לא הוי מקלקל. אבל אפשר לפשוט ולתלות בחקירה האם אכילת אוזן המן היא דין לבער את זכר המן [דין בתוצאה] או דין במחאה וגנות -הנעשית על ידי אכילה..[סימן ולא דין בתוצאה] ואם נימא כהצד ב הרי שכל אכילה ואכילה מקיים מצוה ואילו לצד א רק אחר שגמר לאכול כשיעור אוזן המן שלימה. ובכך לפי צד א כל זמן שלא גמר הרי לא קיים מצוה ומצד שני הוי מקלקל עד שיאוכל את כולה ואתי שפיר.....

פירות הנושרים:..
יאכלו קנאים אוזהמן... וישבעו..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6196
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי 1010 » 11 מרץ 2019, 23:34

יפה, זה פלפול טוב ויפה!
מקוה שדעת החזון איש מעניינת לחסידי סאטמאר...
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 23:38

אחרי השנים שעשאוה שלכם + מקלקל שלי..גם לאזני המן-סאטמר, ההיתר מתקבל..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 12 מרץ 2019, 14:39

חזקי כתב:
חזקי כתב:בבית המדרש הקשו קושיא אלימא, אמאי אוכלים אוזני המן ולא את אפו ויש לומר בפשטות שאם היה אוכל את האף לא היה יכול לתת לחבירו ולכן נהגו לאכול אוזניים דהן תרי ופשוט ודוק ותשכח וגם תמצא ואם לא חפש
וכעת עלה בדעתי להוסיף בישוב הקושיא הנ"ל.. שהלא אפו של המן נמדד בטמפרטורות גבוהות כמו שנאמר וחמתו בערה בו... ודוק ותידוק
תירוץ נוסף על פי האמור לעיל: "דִין" בגימטריה זה 64. "אוזן" בגימטריה זה גם 64. לכן אנו עושים "אוזני" המן. דִין + דִין. כדי לפרסם ולהודיע, שמה שה' טיפל בהמן והעניש אותו, זה עוד לא סוף העניין. זה רק "דִין" אחד, (כנגד "אוזן אחת"). אך עדיין מחכה להמן "דִין" נוסף, (כנגד "האוזן השניה"), וזה יהיה לעתיד לבוא שה' ינקום את נקמתו ממנו ומכל זרעו וימחה אותם מהעולם. ע"כ.
http://www.forum.ladaat.info/viewtopic. ... 31#p493136
הרי מתבאר שפיר מדוע אנו נוהגים לאכול את אוזנו של המן.. ולא את אפו. על אפו וחמתו...

עוד אפשר ליישב בשאלה הנ"ל, שאוזן המן היא בעלת שלוש זוויות ובאה לרמז מלבד המן גם על שלושת "השחקנים הראשיים" במגילה..אסתר מרדכי ואחשורוש...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 13 מרץ 2019, 01:38

פלפול המיועד אך ורק למהדרים בבסומי בסעודת פורים...

צריך עיון גדול, מדוע לא נוהגים לאכול מאכלי חלב ובעיקר 'חמאה' זכר ל"וחמתו בערה בו". ובפשטות אפשר ליישב משום בשולי עכו"מ [וחמתו בערה בו] אולם זה אינו לאור העובדה שאוכלים את אוזנו, ותרתי איסורים איכא א. אכילת בשר אדם ב. בישול הגוי ועל כרחך שעשה של מחאת זכר עמלק דוחה לא תעשה כדקי"ל ביבמות ג: ואם כך חוזרת השאלה מפני מה אין אוכלים מאכלי חלב ב. ומכאן יש להעיר לשיטות הסוברות שתרי לאויים דוחים עשה [פני יהושע ביצה ח. ד"ה וע"פ שכתב דחד עשה דחי תרי לאווי] דאם כן היאך נהגו לאכול את אוזהמן בשעה שמקיים עשה כנגד תרי לאויים. ובלאו הכי כבר כתב המנחת חינוך מצוה שג אות ב על דברי הפנ"י הנ"ל "וכבר חלקו כל האחרונים עליו והביאו ראיה מש"ס נזיר מ"ח ע"ב עיין עליהם."
ועל כן נראה לרשות דעתנו ועניות תבונתינו כי הטעם שאין אוכלים 'חמאה' בפורים זאת גופא משום קרא "וחמתו בערה בו" המלמד שקימא ליה להמן כי אין היתר אכילת בעל חי, ומקור מזונותיו היו משל הצומח ולא בשר בהמה, ומשום כך נוהגים עם ישראל בונהפוך הוא ההיפך ממחשבת הצורר בכל מה דקיימא לו, אלא שבזה לא איפרק מחולשיה, דהא המן מן הסתם אכל זרעונים בסעודת אסתר, וחלילה מלהטיל סרה באסתר הצדקת שלא כיבדה ממזונה את אורחיה, וצריך ליישב על פי מה דקי"ל דאסור בל תחנם הוא לתת מתנת חינם לגוי, ועל כן אסתר לא נתנה ממזונה שהוא כספה שלא תכשל חלילה באיסור בל תחנם, ואילו הבשר והיין שהיו בסעודה משל אחשורוש היו ובזה לא עוברת משום בל תחנם אלא דצריך עיון דקי"ל בגיטין עז: כל מה שקנתה אישה קנה בעלה ואם כן גם הזרעונים לא נחשבים בבעלותה, וצריך לייישב על פי הגמ' מגילה שהביא כאן הרב 'פעמון זהב רימון ותמר' [מחבר ספר: בנוגע לבחירות כל אחד יעשה כמצוות רבותיו זה לא סלוגן, זו דרך חיים. מי שמתלבט מי רבותיו יכול לפנות אלי לצורך שיכנוע. התגובות בנושא בפורום, הם רק הסבר להוראת רבותיו או שאלות להבהרת דעתם, ולא חלילה להפריך או לשכנע מישהו בניגוד לרבותיו] http://www.forum.ladaat.info/viewtopic. ... 67#p491502 ...שאסתר לא נשאית לאחשורוש אלא שידה העמידו לו משמיא ואתי שפיר....


מתקבל על הד.ת?
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

הר נבו
הודעות: 119
הצטרף: 03 אוקטובר 2018, 15:23

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי הר נבו » 16 מרץ 2019, 21:44

"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור"
למה לא קוראים לפורים פור?

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 16279
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
יצירת קשר:

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי יאיר » 16 מרץ 2019, 23:10

'הפור' של היחיד - המן, הפך להיות של רבים - ישראל.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

הר נבו
הודעות: 119
הצטרף: 03 אוקטובר 2018, 15:23

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי הר נבו » 17 מרץ 2019, 00:22

רעיון יפה תודה רבה.

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 18 מרץ 2019, 00:15

על הפסוק "מחה אמחה את זכר עמלק" כתב הגאון מוילנא, כל הגאולות נרמזות בתיבת אמח"ה. גאולת מצרים היתה על ידי א'הרן מ'שה ח'ור ה' יתברך שמו. נס פורים נעשה על ידי א'סתר מ'רדכי ח'רבונה ה' ית"ש. הגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו תהיה על ידי א'ליהו מ'שיח ח' נסיכים ה' ית"ש.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 20 מרץ 2019, 03:05

הר נבו כתב:"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור"
למה לא קוראים לפורים פור?
שאלה מצוינת שנדרשו אליה גדולי האחרונים ובעלי החסידות ואציע לך ממה שמצאתי מביאים בזה

בהבנה הפשוטה: באמת קראו ליום אחד "פור" אבל מכיוון שהיו כמה ימים "על כן קראו לימים האלה פורים – על שם הפור"
הבאר יוסף מאושרוב – ישנה עוד משמעות למילה "פור" בארמית זו מיטה - פוריא
ומכיוון והמפלה הסופית של המן נחרצה בשל נפילתו על מיטת אסתר כפי שמובא במגילת אסתר (פרק ז' פסוק ח'): "וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת..."
לכך נקרא שם החג פורים ברבים כיוון שהיו כאן שני דברים שהצילו:
1. פור=גורל , 2. פור=מיטה לכן פורים ברבים...

יערות דבש – בפועל המן הטיל פעמיים גורלות כדי לבדוק התאמה.
פור אחד עם 365 ימים, והפור השני עם 12 חודשי השנה. ברגע שיצא לו חודש אדר בגורל אחד והמספר 163 בגורל השני הבין המן שהתמה כזו מבשרת הצלחה...
כיוון שהיו כאן 2 גורלות (פור=גורל) לכן נקרא "פורים" ברבים.
שואל ומשיב – כדי לבדוק אמינות של גורל מבצעים אותו כמה פעמים. גם אצל יונה הפילו גורלות ובכל פעם יצא יונה, רק אז הבינו שהרעה היא בשל יונה.
גם המן הפיל פור פעם אחר פעם ובכל גורל כזה יצא י"ג אדר אז הבין המן כי זהו תאריך שבו ימצא הצלחה...
על מספר הפעמים שהטיל פור נקרא החג: "פורים" ברבים.


"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור. ומשמע שעיקר הנס תולה בזה. כי איך יקרא שם היום על דבר טפל שאינו העיקר. כי קשה הול"ל פור למה פורים. אך שגם גורל ישראל הי'. ואף כי לא הפילו פור. אך זה הפור שכשהגורל שלהם להשמיד לאבד כל היהודים. וזה א"א. ממילא נהפך לטוב וגורל שלהם הוא גורל שלנו באמת. רק שצריך תפלה וצעקה לישועתו ית'. וכ"כ בנוסח אשר הניא פור נהפך לפורים ע"ש. וזהו באמת גודל הנס שמה שהגורל מורה עליו הוא שהטבע צריך להיות כן. ומזה מוכח שלא הי' הצלת ישראל עפ"י טבע כלל רק בנס. וז"ש במדרש כי אגרת שלהם סתום להיות עתידים כו'. כי הגורל הי' רק שבזה היום צריך להיות דבר זה. ובאמת הי' צריך להיות כן כדי להיות נהפך לטוב. ונמצא שהוא ב' גורלות:
ואיתא במד' כי הי' מפיל גורלות על ימי השבוע ולא עלו לו והפיל על החדשים. וקשה מאחר שלא עלה על הימים מה תועלת בגורל חדשים. שע"כ צריך ליפול ביום מימי השבוע. אמנם הם ב' מספרים מספר ימי השבת נתלים בשבת. ושבת ניתן לישראל וקביעא וקיימא. ובזה אין שייכות להמן כלל. אך החודש נמסר לבני ישראל דכתי' החודש כו' לכם. שהם מקדשין החודש. והפי' שע"י ישראל ממשיכין התחדשות להטבע ג"כ. זה ההפרש בין שבת שלמעלה מן הטבע. וחודש הוא המשכת התחדשות לתוך הטבע עצמו. וזה היה עיקר שנאת המן הרשע היפוך משם צדיק שהוא ג"כ המשכת החיות להנבראים. ועל שם זה נק' צדיק חי. ורשע כמת שנפסק מן שורש החיים ומפריד הטבע מן החיות שלמעלה כנ"ל. וז"ש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד. שמביאין האחדות גם בתוך פיזור. שהיו אז בגלות והעבודה בגלות היא למצוא נקודה האחדות גם בתוך הטבע. וע"ז חרה לו. וז"ש והחודש אשר נהפך שגם בבחי' התחדשות בתוך הטבע נעשה הנס. כי שם יש אחיזה לעמלק והמן. ונתהפך לטוב:" (שפת אמת ספר שמות – לפורים – שנת [תרל"א])

"..וזה כוונת המן שהפיל פור מיום ליום ומחדש לחודש, כפל הענין מיום ליום ומחודש לחודש צריך ביאור. וגם להבין מה שנאמר במגילה [ט, כו] כי על שם הפור נקרא שמו פורים, למה לשון רבים ולא פור לשון יחיד:
אבל הענין מבואר בגורלות שנהוג היה כך בין חכמי קדם, כי ודאי על גורלות פשוט אין לסמוך, כי פשיטא אם תשים בקלפי י"ב פתקאות, בכל אחד נרשם חודש אחד, פשיטא שיעלה על כרחך חודש אחד, וכמאמר עכן ליהושע (סנהדרין יג ע"ב) בגורלות אתה בא עלי, הפל גורל עליך ועל פנחס (אלעזר איתא לפנינו) ויעלה הוא או אתה, אבל יעשה הגורל כך, השנה שנ"ד ימים עושים שנ"ד פתקאות, ובכל פתק יום אחד, דרך משל, על הראשון א' ועל הב' ב' וכן כולם, עד שעל הפתק האחרון כותבים שנ"ד, ואלו שנ"ד פתקאות יהיו מונחים בקלפי, ואח"כ לוקחים י"ב פתקאות, וכותבים לכל אחד חודש מחדשי השנה, ע"ז ניסן וע"ז אייר וכן כולם, ומטילים אותם בקלפי שניה, ופושט ידו ולוקח מתוך קלפי שניה פתק אחד, ועולה דרך משל אדר, פושט שנית ידו ולוקח מתוך קלפי ראשון פתק של הימים, ואם עולה דרך משל פתק שעליו ק', הרי ששקר גורלו, כי יום ק' הוא בתמוז, כשתחשוב מניסן, ולפי גורל החדשים הוא אדר, והדברים סותרים ויש בה מהכזב. אך אם עולה בידו פתק שכתוב עליו ש"מ וכדומה, אם כן חשבון הימים ג"כ באדר, ונתכוונו הגורלות הימים והחדשים והן על אופנים מתחלפים, מזה נפשוט כי הוא גורל אמת ויש בו צדק. ולכך נאמר הפיל פור מיום ליום ומחודש לחודש, שהיו ב' גורלות, ולכך נקרא פורים לשון רבים, על שני גורלות, וזה נכון:
אך לא בזה לבד בטח המן, כי אם גם בחכמת כוכבים, ואמרינן בגמרא (מגילה יג,) כיון שגורל בא באדר שמח, ואמר הוא הוא הירח שמת בו משה, ולא ידע שבז' באדר מת משה ובז' באדר נולד משה ע"כ. ויש להבין מה זו שמחה והלא בכמה חדשים אמר, הואיל הגיעה בו צרה, חשש שלא יצליח, כי לא תקום בהם צרה פעמיים, גם למה ידע ממיתת משה ולא מלידתו, ועיקר קשה, מה בכך שנולד בז' אדר, כיון שמת בו איתרע מזלא, אם יזדמן שימות אביו ביום שנולד אביו לא יתענה, וזה אינו, כי הכל הולך אחר אחרון. אמנם נראה דגזר בניסן על אדר, והוא כי דעת רוב חכמי אצטגנינות כי מזל צומח כאשר ישלים הקפתו בעולם אזי תשקע צמיחתו, דרך משל, מי שמזלו צומח בתשרי, באלול הבא הוא סוף הקפתו, כי היקף בעולם לפי מהלך השמש שנה, אז ישקע, וחכמי תולדות אחרונים חולקים בזה, והמן היה מדעת הראשונים בתולדות, וישראל היה מזלם צומח בניסן כי אז נגאלו מיד צר, והלכו בנתיבה במים עזים, חשב ששקעה בירח אדר הבא, ולכך גזר על אדר, שהוא מזל שוקע מה שבניסן צומח, רק מי יאמר שהנכון עם דעת חכמים אלו, רק כי זה שהמן ידע שמשה מת בז' אדר, לא ידעו ממספר ישראל, רק היה מפורסם באמת יום מיתתו, כי זה איש משה היה שמו יוצא לסוף העולם, כי עשה פלאות וניסים אשר יבהלו כל הגוים מלפניו, מיתתו היתה ידועה לכל העמים, היה חרות על הלוחות יום ששקעה שמשו של ראש יהודים המשנה סדרי בראשית, ועוד היום, האומות שמכחישים בתורת משה ועובדי עכו"ם, מ"מ הפליגו בשבח משה, ואמרו שהיה חכם ומלומד בפלאות הטבע, לא קם איש לנגדו בגבורתו, מזה היה יודע המן ממיתתו:
אמנם יום לידתו היה טעות אצל גוים. כמבואר בקרא [שמות ב. ב] ותצפנהו ג' ירחים, ואחר כך שמתהו ביאור, ובאה בתי' בת פרעה ומצאתהו, ואמרה מילדי העברים זה ותחמול עליו, ואם כן בתיה וכל מצרים שמצאוהו לא חשבו שהיה הילד כבר עומד ג' ירחים, כי איך היה צפון זמן זה ולא ירגישו בו המצרים, וגם יהיה מת רק חשבו שזה יום או יומים נולד, ואם כן שפטו לידתו מיום מציאתו, וחשבו שסמוך למציאה נולד, וזה נתפרסם בין האומות, אבל אנחנו מתורת משה למדנו, שנולד ג' חדשים קודם מציאתו על שפת היאור, ואמרינן בגמרא דסוטה (דף יב ע"ב) כי מציאתו היה בכ"ח בניסן, כי בז' אדר נולד ואותו שנה מעוברת היתה, ולפ"ז הגוים שפטו כי משה נולד בניסן ומת באדר, וזה לראיה כחכמת התולדות הראשונים כנ"ל, שמזל הצומח בניסן שוקע באדר, כי בניסן נולד ובאדר מת, ולכך שמח שמחה גדולה, כי גם לישראל יקרה כזה, אבל באמת שקר הוא, כי בז' באדר נולד משה, כפי שכתוב בתורה, ולא מזל ניסן שוקע באדר, כדעת המן:
והנה עוד הטעם, כי בעל מנות הלוי הביא בשם רוקח ומדרש, כי משה אמר ליהושע בחר לנו אנשים [שמות יז, ט] שנולדו באדר שני, כי אז אין להם מזל ולא יחול עליהם כישוף, והנה ידוע כי גזירת המן היה על אדר שני, כמבואר בירושלמי מגילה [פ"א ה"ה] אותה שנה מעוברת היתה, ולכך קוראים המגילה באדר, ואם נתעברה קורין באדר שני. והנה כשתעיין במדרש ותרגום שני למגילה, תראה כי המן ימ"ש – תוצק צואה רותחת לתוך פיו – אמר שכל מעשה משה היה ע"י כישוף, וכן יהושע וכל מנהיגי ישראל דור ודור כולם היו מכשפים, וע"י כישוף הצליחו ולחמו נגד העמים, ואם כן היה המן ירא לנפשו מאי אהני ליה, בבוא היום יעשו כשפים ע"י מזלות ולא יהיה יכול להם שום אדם, אמנם בנפול הפור באדר שני, הוא הירח שאין בו מזל ולא יחול בו כישוף, שמח שמחה גדולה ואמר לריק יקומו וינחשו, והביא ראיה ממיתת משה, שהיה – לדעתו ימ"ש – גדול שבמכשפים, איך מת ולא עשה בכשפים לחיות, כאשר יאמינו הטפשים שיש ביד המכשפים לפעול להאריך ימים קרוב כימי אדם, אלא ודאי שמת באדר שני כנודע, כי משה מת באדר שני ושם לא הועיל כישוף, והוא לא ידע דלכך מת ביום שנולד, דהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים וכו':" (ספר יערות דבש – חלק ראשון – דרוש ג)
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 20 מרץ 2019, 23:53

והנה מפני שידעתי שאגרתי זאת תגיע אליך ביום שמחת הפורים, על כן לקיים משלוח מנות איש לרעהו, אכתוב לך מילתא דבדחותא על דרך ההלצה ששמעתי בילדותי מפי החסיד ר’ יוסקי הנזכר, בעת עלותו הבמתה לדרוש בפורים, כי שנים רבות היה רב דפורים בעירנו. ואף שאמר דבריו בדרך בדחותא וגיחוך, חביבין עלי שיחת חולין של תלמידי חכמים ישישים חסידים מדור הישן זקנים שבאותו הדור ששימשו לפני בעלי רוח הקודש. פתח ואמר, הנה איתה בש”ס (בבא מציעא כ”ג:) בהני תלת מילי עבידא רבנן דמשני במילייהו, ואחד מהם הוא בפוריא. והנה דברי רש”י ותוספות ז”ל דחוקים מאוד, כי היתכן שישאל צורבא מרבנן איש לרעהו דברים כאלה, וכל עין באמת וצדק יראה שהפירוש האמתיי והנכון הוא פירשו של הרב מהרש”א ז”ל (שם) כי מילת בפוריא פה היינו בפורים, כאומרם ז”ל (מגילה ז:) חייב איניש לביסומי בפוריא. אך ביאור המאמר נראה לי דאיתא בירושלמי (פרק ח דשבת) ר’ יונה לא הוי שתי מפסחא לפסחא והוי חזיק רישיה עד עצרתא. ולכאורה יש להבין מדוע לא דחק ר’ יונה את עצמו לשתות גם בפורים כי הרי חייב איניש לבסומי בפוריא וכו’. אך ר’ יונה סובר דתלמיד חכם לא ישתה בפורים עד דלא ידע כי יוכל לבוא לבזיון התורה, אכן מפני שהוא יוהרא להחזיק עצמו לתלמיד חכם, על כן אמרו שאם מושיטין לו כוס יין לשמחת פורים מותר לשקר ולומר שכבר שתה די. וזהו שאמרו דעבידי רבנן דמשני במילייהו בפוריא.
עוד פתח פיו בדרך הלצה, ואמר על דרך הצחות, הנה כתוב (אסתר א,כ) ונשמע פתגם המלך כי רבה הוא, דהנה באמת בדבר זה אם גם תלמיד חכם חייב לשתות עד דלא ידע וכו’, הוי בזה פלוגתא בין הירושלמי והבבלי, דהנה כבר אמרנו שר’ יונה שהיה מהאמוראים הירושלמיים סובר שאין לתלמיד חכם לשתות בפורים משום כבוד התורה, דאם לא כן בוודאי היה שותה בפורים כמו שדחק לשתות בפסח. אבל שיטת הבבלי אינו כן, כדאמרינן דרבה, שהיה מגדולי האמוראים הבבלים שתה עד דלא ידע, ומי לנו תלמיד חכם גדול יותר מרבה. ועל כרחך דרבה לא סבר לה להא דר’ יונה, (והנה הרי”ף פסק כרבה, אמנם רבינו אפרים תלמידו השיג עליו כמו שכתב הר”ן. והעניין לדעתי כי ידוע פלוגתת הרי”ף והרמב”ם, דהרי”ף סובר שכל מקום דאיפלגו הירושלמי עם הבבלי אזלינן בתר דברי הבבלי, אבל הרמב”ם סובר דאזלינן בתר ש”ס דירושלמי, ואם כן הרי”ף לשיטתיה שפיר פסק כהך דרבה), אלא סבירא דגם תלמיד חכם מחוייב לשתות עד דלא ידע.
והנה איתא בגמרא (קידושין דף ל”ג:) דכבוד מלך שקול ככבוד התורה, ולפיכך שלחה ליה ושתי לאחשורוש אבא שתי ולא רווי, כי היא היתה סוברת דמלך אסור לו לוותר על כבודו ולשתות לרוויה אפילובשמחה היותר גדולה, אבל אחשורוש פסק כרבה, שגם איש מכובד מותר לעת מצוא לשתות עד דלא ידע, ולפיכך אחר שעשה משפט כתוב בושתי, יצא פתגם המלך בכל מדינות מלכותו כי רבה הוא, דאתיה כוותיה דרבה, וקיימא לן להלכה כרבה ולא כרבי יונה, כי כן עבד עובדא בנפשיה ומעשה רב, וכיון דמלך מותר לשתות אם כן גם תלמיד חכם מותר לשתות, כדמבואר בריש פרק שבועת העדות דכבוד מלך וכבוד התורה שווין וכו’ וכו’. עד כאן דבריו בדרך בדיחותא.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 20 מרץ 2019, 23:54

דרשה לפורים - פרשת תצווה – פורים
נוהגים למנות "רב של פורים", האמור לדרוש בפני הקהל דרשה פרודית או סאטירית, גדושה הומור אך גם מלאה חכמה. זאת דרשה המתבטאת בפלפול חריף ואבסורדי, בקריאת מקורות בצורה מגוחכת, בציטוט מקורות שלא היו ולא נבראו. ועוד הלשון נטויה. אינני מועמד לכהן כרב של פורים, אך בחוצפתי הרבה ממנה את עצמי ל'פרופסור של פורים', המינוי מחייב אותי לשאת נאום חגיגי באקדמיה למדעים. יהיה זה נאום ארוך, ממנו אביא לפניכם כאן קטעים מספר בלבד.
אפתח את נאומי בקטע מספר הזוהר (ח"ג מז ע"ב; תיקוני זוהר כא) המלמד אותנו שלרב הַמְנונא התגלה "רזא דמילתא דשטותא" 'סוד דברי השטות'. הראי"ה קוק הדגיש את חשיבותו של סוד זה (שמונה קבצים, א, תל"ד). הוא אפילו דרש את השם התלמודי 'המנונא' כרומז לדג (נון בארמית, מכאן 'תמנון', 'אמנון' וכדו'), השואב מים החכמה דברי שטות אותם הוא חושף "לפני הצעת מילי דחכמתא". הקונטרסט שנוצר מאפשר לנו להבין טוב יותר את דברי החכמה. לפי הראי"ה הדבר רמוז בקהלת (ב, יג): "יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ". מתוך הקונטרסט עם הסכלות ייוולד יתרון, הבנה עמוקה יותר של החכמה.
קהלת מוסיף: "הֶחָכָם עֵינָיו בְרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". הבנתי את עומק פסוק זה מתוך דבר חכמה ששמעתי. הקב"ה ברא את האדם, הסתכל בו וירא כי טוב, אך הוא, יתברך, רצה לברוא ייצור מושלם יותר, חכם, פיקח ושנון, בעל כאריזמה שסודות המדיה גלויים לפניו, שדעתו נשמעת כי 'עֵינָיו בְרֹאשׁוֹ'. הקב"ה עשה זאת וכך נולד הפרופסור. אלא שמשהו היה חסר. הלוא על כך למדנו זה עתה מהראי"ה. חסר הקונטרסט, שהרי מִן הַסִּכְלוּת – ייווצר – יִתְרוֹן לַחָכְמָה. או אז ברא הקב"ה, מלומד מפוקפק ש'עֵינָיו בעורפו'. אוויל וחסר טקט, בנאלי וחסר שארם. כך נולד הקולגה, עמיתו האקדמי של הפרופסור,
כדי לבטא את ה"פלונטר" בו אנו נתונים מאז, איעזר בסיפור ישן החביב עלי. מתהלכים ממנו גרסאות מפוקפקות, ולפיכך, אני שהייתי עד להתרחשויות, ארשה לעצמי לחזור על הסיפור בכל הדיוק שהמלים שברשותי יאפשרו. קולגה שלי, פילוסוף וחוקר מבריק גם במדעי הטבע, היה עד – באחד מביקוריו בתאילנד - לקרב צרצרים כשמסביב לזירה ציפו המהמרים בדריכות לתוצאות. לקרב תרנגולים היה הקולגה שלי רגיל, אך קרב צרצרים? הצרצרים ידועים באלימות שהם מפעילים לפעמים נגד בני מינם. אך הוא תמה, האומנם יכולים הצרצרים לקלוט את עידוד הצופים? לא סביר. או אז עלה בדעתו מחקר אותו כינה "פרויקט שלמה המלך" שהצליח לזכות במימון נדיב מהאקדמיה למדעים. הוא ניסה לבדוק אצל חרקים שונים מסדרת החַגְבָאים, אך בסופו של דבר בחר ב"משורר הדלות", הצרצר, ובייחוד בצרצרי השיחים (Gampsocleis gratiosa). הוא שידר אליהם אותות בגלים בטווח התדירויות שבין 200 הרץ לבין 3 קילוהרץ, שידורים הנקלטים על ידי הצרצרים. בהתחלה הוא רק הצליח לכנס צרצרות למעבדתו, אך אחרי ניסיונות רבים הצליח בעזרת מחולל האותות לתקשר עם צרצר, להניעו ולהקפיצו, ממש לשלוט עליו. או אז הוא עשה את הניסוי האולטימטיבי לעיני הקולגים, אני בתוכם. הוא הוליך את הצרצר אנה ואנה, וכדי להוכיח את מלוא שליטתו הוא תלש ממנו רגל אחר רגל, באחורי החל ובקדמיים סיים, והצרצר המשיך להישמע לו. כשתלש את הרגל הקדמית האחרונה הצרצר נעצר. הפרופסור לא הצליח שוב להניעו, או אז, הוא הכריז: הצרצר התחרש, ושוב אין הוא שומע את איתותי.
כמה חוכמה יש בסיפור זה! הוא מראה כיצד ניתן להסיק מסקנות אוויליות ממחקרים לכאורה מדעיים. יש והחכמה הופכת סכלות, ובכלל זה אף החכמה העממית הבריאה שבפתגמים ובאמרות הכנף. אסתפק בשני עדים. "זה מעניין אותי כשלג דאשתקד". כסילות נפלאה! השלגים דאשתקד, הם המים שאתה שותה היום. או הביקורת המתוחכמת: "הגמל הוא סוס שוועדה תכננה". סכלות והבלים! הגמל, ספינת המדבר היא בהמה מופלאה, העוזרת לאדם באקלימים בלתי אפשריים. ואולי יש יותר חכמה קולקטיבית בוועדות מאשר בתכנונו של שליט יחיד רב עוצמה? איך אמר פעם דב סדן: הצעירים חושבים שאתם נולדה חכמה, הזקנים – שהיא תמות אתם. שניהם טועים. ואולי גם אמרה זאת היא הבל.
אכן יש לנו הרבה מה ללמוד מסיפורים הומוריסטיים או מעין-הומוריסטיים. וזה מה שרציתי להוכיח. הגעתי לסוף העמוד, אך לא אסיים בלי להדגיש פרט שולי. איברי השמע של הצרצריים מצויים ברגלים מתחת למפגש בין השוקה (tibia) לבין עצם הירך. הצרצר התחרש.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 05 מאי 2019, 23:27

אני לא יכול לכתוב בפורום לדעת,
אז בינתיים זה אשכול הבדיחות החדש שלי.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 05 מאי 2019, 23:37

למה מלבישים מת בקיטל?
כדי להזכיר לו יום הנישואין....

***

אוף! איזה מכונית דפוקה.
הכל חורק ומצפצף חוץ מהצופר!!
(וי"ג אחרת על מטבח הישיבה: הכל דפוק חוץ מהשניצלים.)


***

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 05 מאי 2019, 23:41

מה השירה של היתוש?

רבונו של עולם לאמיר מאכן א בייט.


(לקוח מהשיר המפורסם בשם ר' לוי יצחק: "רבונו של עולם בא נעשה עיסקה", אבל "בייט" זה גם לנשוך באנגלית).

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 05 מאי 2019, 23:43

חבר שלי סיפר לי שיש לו טכנולוגיה חדשה שמתריעה לו כל פעם שהוא נוסע מהר מידי או עושה סיבובים חדים מידי וכל מיני דברים כאלו.
קוראים לזה:


אשתו...


סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: וורטים ומילי בדיחותא תורניים לפורים

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 06 מאי 2019, 12:04

סיפור אמיתי:
יהודי התקשר להצלה וביקש שיבואו בעוד עשר דקות.
למה עשר דקות??

הרופא אמר לו שמסוכן לו לאכול שמאלץ הערינג אבל הוא מאוד אוהב, ועכשיו הוא לא מצליח להתגבר על עצמו והוא הולך לאכול ושהצלה יבואו בעוד עשר דקות לעזור לו.

שלח תגובה