סיפורים מגדולי הדורות

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 31 יולי 2016, 19:20

בס"ד אני פותח אשכול זה למטרת כתיבת סיפורים יפים מגדולי הדורות, באשכול זה אני רוצה להעלות סיפורים על חוכמתם ושנינותם של גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות ומנהיגי הדורות - בכל הדורות.
אקווה שאשכול זה יימצא חן בעיני אלוקים ואדם והוא יאריך ימים פה בפורום. כמובן שזה תלוי בהשתתפות הציבור שיעלו גם הם מאוצרותיהם לטובת הציבור כולו.

אולי אם יש למשהו שם יפה לאשכול שיעלה לכאן ואם מנהלינו יסכים - יקראו לאשכול הזה בשם שיחליטו.
נערך לאחרונה על ידי גאליציאנער ב 31 יולי 2016, 19:28, נערך 2 פעמים בסך הכל.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

שים שלום
הודעות: 840
הצטרף: 22 יולי 2014, 15:39
מיקום: רחובות
נתן תודה: 2 פעמים

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי שים שלום » 31 יולי 2016, 19:24

יש את סיפורי שיחת השבוע שהם מכל גדולי ישראל

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 31 יולי 2016, 19:25

והנה, אני ארים את הכפפה ואני אעלה סיפור יפה:

פעם הגיע אל הגאון רבי אריה לייב שפירא זצ"ל רבה של העיר קובנא אחד וביקש מאיתו לקבל הורמנא - היתר הוראה וכתב סמיכה, הוא בחן אותו מכאן ומכאן וראהו שאינו בר הכי בלשון המעטה, אשר על כן מיאן הגאון לתת לו היתר הוראה.
האברך הנ"ל לא ויתר ולחץ עליו עוד ועוד בעניין הנ"ל, עד אשר לא היתה לו ברירה והוא כתב לו כתב סמיכה, לאחר כתיבת הנוסח, חתם הרב את חתימתו בריחוק הנוסח המכתב, שלאו האברך מדוע הוא חתם בריחוק, ענהו הרב הרי כתוב: מדבר שקר תרחק, ע"כ ריחקתי חתימתי מהדברים שנכתבו למעלה...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 31 יולי 2016, 19:26

שים שלום כתב:יש את סיפורי שיחת השבוע שהם מכל גדולי ישראל
נו, אז תעלה ...

[נראה לי שלא שמת לב, אני רוצה להעלות לפה סוג סיפורים ספציפיים - על חוכמתם ושנינותם של גדולי הדורות.]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

שים שלום
הודעות: 840
הצטרף: 22 יולי 2014, 15:39
מיקום: רחובות
נתן תודה: 2 פעמים

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי שים שלום » 31 יולי 2016, 19:27

אם כך אנסה לחפש ביניהם,
משה שבטוח שבגדולי ישראל לא חסר שנינות,
חוכמה זה כולל תרגילים שערכו גדולי ישראל לשונאי ישראל?

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 31 יולי 2016, 19:29

שים שלום כתב:אם כך אנסה לחפש ביניהם,
משה שבטוח שבגדולי ישראל לא חסר שנינות,
חוכמה זה כולל תרגילים שערכו גדולי ישראל לשונאי ישראל?
גם, רק תעלה כבר...

:lol:: :lol:: :lol::
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
רמה בים
הודעות: 496
הצטרף: 29 אוקטובר 2014, 23:51

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי רמה בים » 31 יולי 2016, 19:29

שבועה בלוחות הברית
זקנו של בעל הבן איש חי היה דין באחת הערים אשר בבבל, בנוסף לצדקותו ולגאונותו היה ידוע גם כפקח מפלג.
פעם באו אליו שני סוחרים גדולים לדין, פתח האחד את דבריו בקול זעקה: "הלויתי לחברי הסוחר סכום נכבד של כסף והנה חברי מכחיש זאת ומסרב להחזיר לי".
"האם יש לך שטר או עדים על ההלואה"? שאל הרב.
"לא ראיה ולא עדים" - השיב הסוחר, "ידידות נאמנה יש ביננו כבר מימים ימימה, תמיד אנו מלוים איש לרעהו בעת הצרך, ומרב הנאמנות ששררה ביננו סמכנו איש על רעהו, עד שמעולם לא עלתה על דעת איש לבקש שטר מאת רעהו או להעמיד עדים על ההלואות".
"וכך היה גם לפני שבוע" - מספר הסוחר "הסוחר הזה בא אלי וספר כי נקלע לידו עסק מצלח, בו יוכל להרויח רוח נאה, אך אין לו את סכום המעות הנכבד שצריך להשקיע בו, על כן בקש ממני שאלוה לו את הסכום, תוך הבטחה שעד שבוע יחזיר לי את הכסף".
"כדרכנו האמנתי בו והלויתי לו את הסכום בלי הסוס" - ממשיך הסוחר "עכשו הייתי זקוק לכסף ובאתי לבקש ממנו לפרע את חובו, אך לתדהמתי הרבה הכחיש את ההלואה מכל וכל, באמרו בלשון תמיה: הלואה?! איני יודע על מה אתה סח".
"בתחלה סברתי כי חומד הוא לצון, וכיון שהכסף היה נחוץ לי מיד, אמרתי לו: אנא אל תתלוצץ כעת, החזר לי את הכסף ותן לי ללכת. אך הוא שלח אלי מבטי פליאה בהפטירו: כמדמני שאתה מתלוצץ!"
"דין נכבד!" - סים הסוחר בקול בוכים "אני מבקש להוציא את האמת לאור, להוכיח כי יש דין ויש דין..."
הדין הפנה את ראשו אל עבר הסוחר השני - שעמד ברגע ובשויון נפש - ובקשו לומר טענותיו.
"אכן ידידים אנו משכבר הימים" - פתח הסוחר השני בקול אדיש "והידידות ביננו היא ידידות נאמנה. אך לצערי הרב קרה לו משהו, הדמיון התחיל לתעתע בו, או שחלם איזה חלום מוזר". ובקול בטוח סים - "לא היתה כאן שום הלואה ואיני חיב לו מאומה".
הסוחר הראשון פרץ בבכי, וזעק מכאב לבו: "חדשים ארכים עבדתי להרויח את כספי בישר, וברגע אחד רוצה גזלן זה לקחתם ממני?!"
הדין הכיר מדברי הסוחר הראשון שדבריו דברי אמת, אך כיון שאין בידו הוכחה, אמר לסוחר השני שעליו להשבע בספר תורה.
הסוחר לא נבהל ובשלות נפש השיב: "מוכן אני להשבע על כך".
הדין שחשש שהסוחר אכן ישבע על שקר, קרא למשמשו ואמר לו: "לך נא אל חדר הספרים שלי והבא משם את ה'שני לוחות הברית‘!"
בשמע הסוחר השני את דברי הדין, אחזתהו חיל ורעדה. "לשם מה צריך את שני לוחות הברית, הרי דברנו על שבועה בספר תורה".
"בכל זאת" - ענה הדין "אני מעדיף שהשבועה תהיה בשני לוחות הברית".
"אבל מדוע?" - שאל הסוחר בבהלה ונסה להסביר את עצמו בגמגום: "כי בשני לוחות הברית איני יכול... הלוחות שהוריד משה מן השמים... אני מפחד... אה... כלומר, אני מוכן להשבע שבועת אמת, אבל... אבל רק בספר תורה".
"אם בטוח אתה בצדקתך" – שואל הדין "מה אכפת לך על מה אתה נשבע?! כבר יכניס השמש את שני לוחות הברית ותשבע בהם".
"לא, לא" - התחנן הסוחר "אני מוכן לשלם הכל ולא להשבע בשני לוחות הברית".
"אין צרך, אם לא לוית אינך צריך לשלם, אני מבקש רק שתשבע ותפטר".
דפיקת השמש נשמעה על הדלת, והסוחר החויר ופתח בזעקה רמה: "כבוד הדין! אני מודה על הכל, אכן לויתי את הכסף ואני מוכן להחזיר הכל, רק אל תכריחני להשבע בלוחות הברית".
"טוב" - משיב הדין "אם אתה מודה שלוית, לך ושלם לו ואתה פטור מן השבועה".
בצאתם מבית הדין ראו את השמש עומד וממתין כשבידו הספר "שני לוחות הברית" שחבר רבי ישעיה הלוי הורוביץ, המכנה "השל"ה הקדוש" שהם ראשי התבות של ספרו. והדין בפקחותו גרם לו לחשב כאלו מדבר בלוחות הברית שקבל משה רבנו בהר סיני.
פורום לדעת זך ונקי, כי אין לנו פורום אחר!
הבה נשמור על רָמָה בְּיַם ההודעות...

סמל אישי של משתמש
רמה בים
הודעות: 496
הצטרף: 29 אוקטובר 2014, 23:51

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי רמה בים » 31 יולי 2016, 19:35

המשפחה שהתנצרה
מוזעס פרידלאנדער מסיונר ירושלמי, קנה שטחים בסביבות ירושלים כדי להקים שם ישוב ולמשך מבני ירושלים שיבואו לעבוד שם, באמצעות זה יוכל להעבירם על דתם. אך תודה לקל נכשלה מזימתו בידו ועסקני ירושלים הצליחו להשיג כסף ורכשו את השטחים מידו. אך פרידלאנדער לא נח ולא שקט, בכל כחו נסה ללכד נפשות ברשתו הטמאה, על ידי פתויים שונים.
יום אחד עלה לביתו אחד מחריפי ירושלים, בפנים מבוהלות ובקול נרגש ספר לו: "הנה עכשו בלכתי ברחוב שמעתי זעקה נואשת מאחת הסמטאות, נגשתי לראות מי הוא הזקוק לעזרה, והנה לנגד עיני הנני רואה יולדת המתגוללת בחוצות, מסביבה חמשת עולליה הרעבים וצמאים“. פרידלאנדער מתרגש "נו!“ הוא אומר בקצר רוח, ממתין לשמע איזה הפתעה התגלגלה לפתחו. "רחמי נכמרו עליהם“ - ממשיך היהודי לספר, "והבטחתי לה לדאוג לעזרתה“.
"כעת באתי אליך בבקשה“ אומר היהודי "שתתן לי מעט פונטים (=מטבע אנגלי) ואני אדאג להביא אליך את כל המשפחה“. פרידלאנדער חוכך ידיו בספוק רב, "כמה קשה אני עבד ללכד נפש אחת למסיון“ - הוא חושב לעצמו, "וכאן נפלה לי מציאה גדולה - ששה נפשות בבת אחת“.
"לכמה מעות אתה זקוק?“ - שאל פרידלאנדער, "לדעתי מאה פונטים אנגליים יספיקו“ - ענה היהודי פרידלאנדער לא התמהמה ומיד הושיט לו את הסכום שהיה נכבד מאד באותם ימים.
יצא היהודי מביתו, ולאחר כעשר דקות הופיע שוב ודפק על דלתו של פרידלאנדער, משנפתחה הדלת אמר היהודי: "הנה הם!“ והוביל לתוך ביתו כלבה וחמשת גוריה, אותם השאיר לחסדיו הנדיבים של פרידלאנדער...
פורום לדעת זך ונקי, כי אין לנו פורום אחר!
הבה נשמור על רָמָה בְּיַם ההודעות...

סמל אישי של משתמש
רמה בים
הודעות: 496
הצטרף: 29 אוקטובר 2014, 23:51

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי רמה בים » 31 יולי 2016, 19:35

אי"ה אביא עוד
פורום לדעת זך ונקי, כי אין לנו פורום אחר!
הבה נשמור על רָמָה בְּיַם ההודעות...

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 31 יולי 2016, 19:57

ווריד ליטאי!!!

סיפר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: אמרו לו לרבי מקארלין שהחסידות שלו דומה לליטאים, ענה ואמר: לו הייתי יודע שיש בגופי ווריד אחד ליטאי, זה מכבר הייתי חותכו.

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 31 יולי 2016, 19:58

הגרש"ז אויערבאך אודות הכרזת 'יחי אדוננו' בחב"ד

סיפור הרב אלעזר פרוש: בקיץ תשנ"ד אחרי ג' תמוז יום פטירת מרן הגה"ק האדמו"ר מחב"ד זצוק"ל התעניין ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל מה קורה בחב"ד. וענה לו מאן דהו שבחב"ד ממשיכים להכריז יחי אדוננו וחיכה למוצא פיו של ר' שלמה זלמן שהיה ידוע בחדידות לשונו. לאחר הרהור קל ענה לו ר' שלמה זלמן זה שבחב"ד הם מכריזים יחי אדוננו אפשר להבין כי זה גמרא מפורשת שצדיקים במיתתם קרויים חיים, הבעיה היא שישנם כאלו שעליהם נאמר "רשעים בחייהם קרויים מתים", וכותבים עליהם שליט"א...

סמל אישי של משתמש
חרדי חרדי
הודעות: 900
הצטרף: 25 מאי 2016, 20:25

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי חרדי חרדי » 31 יולי 2016, 19:59

מעשה מעניין והנהגה בבין אדם לחבירו
אפשר ללמוד מרבינו ר' משה שמואל שפירא זצ"ל
שתמיד היה מפרגן לרבנית תליט'א על מעשה ידיה כמה האוכל טעים וכדו'
תמיד רצתה הרבנית עד כמה הוא מתכווין ברצינות בשבחיו על האוכל הטעים
שבת אחת הקדיח הצ'ונט של הרבנית
מיד אמרה לעצמה הרבנית שזה הזדמנות לראות האם הרא"י מפרגן לה באמת או שרק כלפי חוץ
התיישבו בני הבית לאכול את סעודת היום
ובהגיע הצ'ונט לשולחן התחילו בני הבית לטעום מהתבשיל
רבינו הרא"י ג"כ טעם מהתבשיל וכשסיים אמר לרבנית
זיבורית דידך כעידית דעלמא


חזק ביותר לא ?
יש אתרים שמסקרים את הציבור החרדי.. ויש אתר של הציבור החרדי www.jdn.co.il

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 31 יולי 2016, 19:59

סילווסטר נוסח אפטא

מסופר על הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זיע"א שהיה נוהג לברך בסילווסטר את כל מכריו בברכת "שנה טובה".
שאלו אותו: "מה פתאום לברך בזמן של הגויים???"
והוא השיב בחיוך: "הסילווסטר" זה יום הדין האחרון. כשהקדוש ברוך הוא רואה איך הגויים חוגגים את התחלת השנה שלהם בהוללות ושיכרות, הוא נזכר איך עמדו היהודים בראש השנה, עטופים בטלית ועמדו באימה ויראה והקשיבו לתקיעות השופר, ואז הוא ממהר לקרוע את גזר דינם של היהודים, ולכתוב אותם לשנה טובה ומתוקה ..."

סמל אישי של משתמש
חרדי חרדי
הודעות: 900
הצטרף: 25 מאי 2016, 20:25

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי חרדי חרדי » 31 יולי 2016, 20:00

חרדי חרדי כתב:מעשה מעניין והנהגה בבין אדם לחבירו
אפשר ללמוד מרבינו ר' משה שמואל שפירא זצ"ל
שתמיד היה מפרגן לרבנית תליט'א על מעשה ידיה כמה האוכל טעים וכדו'
תמיד רצתה הרבנית עד כמה הוא מתכווין ברצינות בשבחיו על האוכל הטעים
שבת אחת הקדיח הצ'ונט של הרבנית
מיד אמרה לעצמה הרבנית שזה הזדמנות לראות האם הרא"י מפרגן לה באמת או שרק כלפי חוץ
התיישבו בני הבית לאכול את סעודת היום
ובהגיע הצ'ונט לשולחן התחילו בני הבית לטעום מהתבשיל
רבינו הרא"י ג"כ טעם מהתבשיל וכשסיים אמר לרבנית
זיבורית דידך כעידית דעלמא


חזק ביותר לא ?
מעשה יפה לא ?
יש אתרים שמסקרים את הציבור החרדי.. ויש אתר של הציבור החרדי www.jdn.co.il

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 31 יולי 2016, 20:00

חרדי חרדי כתב:מעשה מעניין והנהגה בבין אדם לחבירו
אפשר ללמוד מרבינו ר' משה שמואל שפירא זצ"ל
שתמיד היה מפרגן לרבנית תליט'א על מעשה ידיה כמה האוכל טעים וכדו'
תמיד רצתה הרבנית עד כמה הוא מתכווין ברצינות בשבחיו על האוכל הטעים
שבת אחת הקדיח הצ'ונט של הרבנית
מיד אמרה לעצמה הרבנית שזה הזדמנות לראות האם הרא"י מפרגן לה באמת או שרק כלפי חוץ
התיישבו בני הבית לאכול את סעודת היום
ובהגיע הצ'ונט לשולחן התחילו בני הבית לטעום מהתבשיל
רבינו הרא"י ג"כ טעם מהתבשיל וכשסיים אמר לרבנית
זיבורית דידך כעידית דעלמא


חזק ביותר לא ?
גווווט

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 31 יולי 2016, 20:01

זה אדמו"ר זה?

פעם נסע כ"ק מרן האדמו"ר מסטריקוב שליט"א [מב"ב] לאיזה מקום, ועצרם שוטר מהמשטרה הציונית שר"י ולא נתנם לעבור,
ויאמרו לו גבאיו של כ"ק האדמו"ר הנ"ל כי זה אדמו"ר חשוב ושיתן להם לעבור
ויאמר השוטר בקול גדול: "זה אדמו"ר זה??? איפה הזקן, איפה הבטן??????"....

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 31 יולי 2016, 20:02

שמירת המשקל בהלצתו של רבי מאיר שפירא

רבי מאיר שפירא מלובלין היה בעל בשר, ועקב כך לצורך בריאותו היה עושה הרבה הליכות רגליות.
והיה אומר על גחונך - תלך.

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 31 יולי 2016, 20:09

הרוגוצ'ובר: אונס, מפתה, מוציא שם רע

הגאון מראגאטשוב זי"ע התבטא בחריפות אודות פלפלני סרק התולים בוקי סריקי בכדי לתרץ בדברי הרמב"ם:
שלושה הם מתרצי הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע
אונס - מי שמכריח את הרמב"ם באונס גמור ללמוד איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם בלי ספק לא מתכוון לפשט הזה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מלכלך על הרמב"ם בפירוש העקום שהוא ממציא בדבריו

סמל אישי של משתמש
רמה בים
הודעות: 496
הצטרף: 29 אוקטובר 2014, 23:51

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי רמה בים » 01 אוגוסט 2016, 00:26

המתנה שנקרעה

רבי אפרים - ראש הקהל של הקהלה היהודית בעיר פאלטוסק בפולין, היה יהודי מכבד של ממש, גם תלמיד חכם וירא שמים היה, גם בעל ממון. לא לחנם נבחר הוא לעמד בראש הקהלה, ולא סתם העריצוהו כל בני הקהלה.
בניו של רבי אפרים כמוהו היו, תלמידי חכמים ויראי ה', שחן מיחד נסוך על פניהם ואהובים היו על כלם, כמו כן גם חתניו לוקחי בנותיו, ידועים היו בעיר בהתמדתם בתורה ובשקידתם יומם ולילה.
היה זה ביום הראשון של חג הפסח, לייבלה בן השש עשרה - בנו הגדול של רבי אפרים - יצא בשעת בקר מקדמת מביתו, וצעד בחן ובאצילות לבית המדרש כדי להכין עצמו ולחטף כמה דפי גמרא קדם התפלה. הרחוב היה עדין ריק, יהודי העיר שערכו בליל אמש את ליל הסדר עד השעות המאחרות, עדין נמו את שנתם, במרחב נשמעו רק ציוצי הצפרים שכבר החלו את יומם.
מתוך השקט נשמע לפתע קול שעטת סוסים ושקשוק רגלי מרכבה, לייבלה סובב את עיניו ולנגדו הוא רואה כרכרה מהדרת ובה יושב שליט המחוז, עיניו הטמאות של המושל נפלו על הבחור ונתמלאו התפעלות מאצילותו ועדינותו, המושל העמיד מיד את המרכבה ועצר את לייבלה "מי אתה?“ שאל המושל. לייבלה שנבהל כהגן ענה בשפה רפה: "לייבלה - בנו של ראש הקהל אני!“ "נו נו! אני כבר אקח אותך“, הפטיר המושל תוך כדי שהוא מאיץ ברכב לעזב את המקום.
הכרכרה נעלמה מעיניו של לייבלה והוא נשאר עומד כמסמר למקומו מפחד ומבהל. לאחר רגע התעשת ונשא את רגליו ורץ הביתה, העיר את אביו וספר לו את אשר עבר עליו ואת דברי המושל.
השמועה פשטה בעיר כאש בשדה קוצים, אבל כבד ירד על הקהלה, בהבינם את מזימתו השפלה של המושל, שרוצה לתפס את לייבלה ולהעבירו על דתו רחמנא ליצלן.
ואכן את אשר יגורו בא - הדבר שממנו פחדו הגיע אליהם, לאחר כמה ימים הגיעה הזמנה מהמושל המזמין את לייבלה לבא אליו. הוריו לא ידעו את נפשם מכאב וצער, והעיר פאלטוסק נבוכה.
בעיר ההיא חי הרה"ק רבי אלעזר מפאלטוסק, שהיה מגדולי תלמידי השרף מקאצק, שבנוסף להיותו גאון וקדוש, היה ידוע גם בחכמה ובפקחות רבה.
ביום שלפני בצוע הגזרה, שלח רבי אלעזר לקרא לראש הקהל, מרב יגון וצער נסחב רבי אפרים אך בקשי ובא אל ביתו של רבי אלעזר. רבי אלעזר המתין בפתח הבית ושניהם נכנסו פנימה וסגרו את הדלת בעדם.
כעבור שעה נראה רבי אפרים יוצא מבית רבי אלעזר, כשהקלה נראית על פניו, קהל הסקרנים שהתגדד בחוץ ראו אותו יוצא מעדד קמעה, דבר זה נסך אף בהם מעט עדוד, על אף שלא ידעו את תכן השיחה שהתקימה בבית רבי אלעזר.
רבי אפרים חזר לביתו ולאחר שעה קלה נראה יוצא משם ובידו מעטפה גדולה, כשפניו מועדים אל עבר בית המושל. יהודי העיר ראוהו רק מחיש צעדיו לשם, אך את תכולת המעטפה ועל התכנית המקורית לא ידעו.
המושל יושב לו ננוח בביתו על כרסה מרפדת, חושב על הטקס שתתקים מחר, מפליג בדמיונו וכבר רואה לנגד עיניו את הכבוד הגדול שמנחילים לו חבריו, על "זכותו“ להכניס תחת כנפי הנצרות בחור כה מכשר, ממשפחה כה מכבדת.
לפתע נכנס המשרת ומודיע כי היהודי ממתין בפתח. המושל הבין מיד מיהו "היהודי“, הלא הוא רבי אפרים אבי הנער, שזה היה הנושא המדבר ביותר בבית המושל בתקופה האחרונה.
"לשם מה בא היהודי?“ חשב המושל לעצמו, "הלא היהודים יודעים היטב שאצלי לא תועיל שום שתדלנות. "אין זאת“ - הסיק המושל "אלא שהיהודי הבין שאין לו ברירה אחרת ומוכן הוא להכנע ולקבל את גזרתי“.
קורת רוח נפרשה על פני המושל, "הכניסוהו מהר“ - צוה המושל כשבקולו נשמעת נימת שמחה ונצחון, "הבה נראה מה יש ליהודון הזה לומר“.
רבי אפרים נכנס צעד אחר צעד ופסע אל עבר המושל. המושל ישב סרוח על כרסתו ופניו קורנות מאשר, אך כשראה את המעטפה שבידי רבי אפרים השתנתה הבעת פניו, הוא חשב שרבי אפרים בא רק כדי לשחדו וחמתו נדלקה ובערה בו להשחית: "מה זה בידך?“ - שאג בזעם "אתה רוצה לפתות אותי בכמה שטרות עלובים?! הסתלק מביתי מיד, ואת בנך אקח מחר כרצוני!“
המשרתים עמדו מפתעים מפרץ הזעם הפתאומית של המושל, וכלם נעמדו דום. "מה אתם עומדים כמו גלמים?“ צרח המושל "תפסו את המעטפה וקרעוהו לגזרים!“
משנגשו המשרתים אל ראש הקהל, התחיל לזעק "זו מתנה יקרה מאד! אל תקרעו!“ זעקתו של ראש הקהל הגבירה את זעמו של המושל יותר, והוא קם בחרי אף ממקום מושבו וחטף את המעטפה מידי ראש הקהל.
"אל תקרע!“ צעק ראש הקהל אל עבר המושל "אתה עוד עלול להתחרט על זה!“, אך המושל לא שעה אל הצעקות וקרע את המעטפה בשצף קצף כשהוא מעיף את הקרעים לכל עבר.
כשהביטו המשרתים על תכן המעטפה, ראו חלקים של תמונה. אחד המשרתים אסף כמה קרעים בחשאי וצרפם יחד, לפניו נגלתה לא פחות ולא יותר שהם חלקים מדמות דיוקנו של הצאר של רוסיה (שבאותה תקופה שלט גם על פולין). בבהלה נגש המשרת אל המושל והראה לו את מה שמצא.
הסתכל המושל על הקרעים וחורון עז כסתה את פניו, מהומה קמה בכל הטרקלין "המושל קרע את תמונתו של הקיסר!!!“ התלחשו ביניהם "אוי לו ואבוי לנפשו אם ישמע מזה הצאר“.
המושל שהיה נרעש ונפחד כהגן, נצל את המהומה שנוצרה ונשא את רגליו ונמלט מן הבית כשרק חלוקו על גופו. וכך ברח מעיר לעיר עד שהגיע לצרפת.
פורום לדעת זך ונקי, כי אין לנו פורום אחר!
הבה נשמור על רָמָה בְּיַם ההודעות...

סמל אישי של משתמש
רמה בים
הודעות: 496
הצטרף: 29 אוקטובר 2014, 23:51

Re: אשכול סיפורים מגדולי הדורות.

נושא שלא נקרא על ידי רמה בים » 01 אוגוסט 2016, 00:30

ראש וראשון
מר גרינשפאן היה אחד מהעשירים הבולטים בעיר לעמבערג (לבוב) שבגאליציא, רבות השקיע בטפוח ביתו לנאותו בכל מיני קשוטים. במקום ארון ספרים המפאר כל בית יהודי − אשר דוקא הספרים הבלויים מרב שמוש, הם הקשוטים הנאים ביותר − מלא מר גרינשפאן את טרקלין ביתו בחפצי אמנות שונים ומשנים שאסף מרחבי העולם הגדול. במקום שביתו ישמש כבית ועד לחכמים וחסידים, המתאספים בכל עת מצא לשעת קורת רוח ותענוגים רוחניים, שמש המקום למסבות מרעים של רעיו המשכילים − הפוחזים והרקים, שהיו זוללים וסובאים למלאות את כריסהם העגלגלות − מסיבות שחוץ מרקנות אין בהם כלום.
אם תחשבו שגרינשפאן היה מרצה ברב עשרו?! לא ולא! כל זאת לא היה שווה לו בעת אשר ראה את בחורי החמד הולכים, כשכרך עבה מתחת לזרועם ופניהם מלאים זיו ומפיקים נגה. שעות רבות השקיע יחד עם רעיו המשכילים, למצוא דרך להגביר את השפעת ההשכלה על צעירי הצאן קדשים.
אך בדרכם עמד רב העיר הגאון הנודע רבי יעקב משלם אורינשטיין בעל ה"ישועות יעקב" − שהיה ידוע כאחד מגדולי הלוחמים נגד ההשכלה, בכל עז לחם נגדם ולא נתן להם דריסת רגל במחנה ישראל.
הדבר חרה היטב למשכילי לעמבערג, ובכל עת מצא ישבו וטכסו עצה איך להגביר השפעתם, וכיצד למשך עוד יהודים − בעקר צעירים − אל מחניהם.
יום אחד עלה רעיון בלבו של גרינשפאן. המצב בארץ לא היה רגוע, מלחמות התנהלו עם שכנותיה. גרינשפאן החליט לנצל מצב רעוע זה כדי לקנות את לב המלך. הוא שכר אלף ושמנה מאות שכירי חרב מאמנים היטב, ושגרם מתנה למלך שיעזרו לו במלחמותיו.
המתנה עשתה רשם כביר על המלך והתפעל ממנו ביותר, המלך שלח לקרוא לו ואמר לו שכאות הוקרה והערכה יכול הוא לבחר מאוצר המלוכה כל מתנה שתמצא חן בעיניו, שתהיה לו מזכרת לטובה הגדולה שעשה למלוכה.
גרינשפאן חכך ידיו בהנאה − לרגע זה צפה, מתוך חנפנות ענה למלך: "איני חפץ לטול מאוצרו של המלך כלום, המלך יקר בעיני ואני שמח בזאת שנתתי את שרותי למלך ולממלכה“ − ובערמימות המשיך: "אך למען לתת הרגשה טובה למלך שגמל לי על הטובה, אבקש רק בקשה 'פעוטה‘, שהמלך ישימו לראש קהלת לעמבערג, שכל דבר קטן או גדול לא יתבצע ללא הסכמתו".
המלך נתן את הסכמתו בהבטיחו שמיד ישלח צו מלכות חתום בטבעת המלך, שתוך ימים ספורים יגיע לידי ראש העיר של לעמבערג.
גרינשפאן ששּׂמח מאד עם הצלחתו, נסע מהרה לביתו וכנס את חבר מרעיו, לבשּׂר להם את הבשורה המרנינה. יינות משבחים הוצאו ממרתפו לכבוד המארע, וחבר המשכילים צהלו ושמחו.
ראש העיר של לעמבערג כבד מאז ומתמיד את רב העיר, הוא החשיבו לאיש קדוש ורם מעלה, והתיחס אליו בכבוד והערצה.
מיד כשקבל את הצו המלכותי, הבין שהדבר מוזר, "מה לו לגרינשפאן ולקהלה היהודית?!“ − חשב לעצמו "הרי כבר מזמן עזב את הקהלה וחי כגוי“ − תמה בלבו, "אני חיב להראות את המכתב לרבין אורינשטיין עוד קדם שגרינשפאן יקבל ממנו עתק, והרבין יחליט מה לעשות בה.“
קרא ראש העיר ל"ישועות יעקב“ ואמר לו: "אני רוצה לשמע את דעתו של הרבין על הענין המשנה הזה“ והציג בפניו את המכתב.
לקח הרב את המכתב וקרא את הכתוב בה:
"בתור תודה והוקרה על עזרתו לממשלה, מקבל מר גרינשפאן את הכבוד מאת המלך להיות ראש הקהלה היהודית בלעמבערג, וכל דברי הקהלה יוחלטו על ידו“.
הרב נחרד למקרא המכתב, בעיני רוחו צפה את החרבן הנורא שיכול פורק על זה להמיט על הקהלה כלה. שקע הרב במחשבות ובלבו תפלה חרישית: "רבונו של עולם, הצל את הקהלה מידיו של זד זה וחננו בעצה נכונה כיצד להתגבר עליו“.
הרב התעשת ממחשבותיו ופנה אל ראש העיר: "מתוך המכתב אני מבין שגרינשפאן עשה איזה טובה למלך, והמלך רוצה לגמל לו טובה, אך היות והמלך אינו בקי בסדרי הכבודים של היהודים, לכן המכתב לא מנסח כמו שצריך. לדעתי כדי שיהיה הדבר לשביעות רצונו של המלך, יש לשנות מעט את נסח המכתב“.
"מה למשל רוצה הרב לשנות?“ שאל ראש העיר.
"כבר אנסח נסח מתקן“ השיב הרב, ונטל את הקלמוס וכתב:
"בתור תודה והוקרה על עזרתו לממשלה, מקבל מר גרינשפאן את הכבוד מאת המלך להיות נקרא ראשון לכל דבר שבקדשה בקהלה היהודית בלעמבערג, וכל דברי הקהלה יוחלטו על ידו“.
הביט ראש העיר בנסח המתקן ולא הבין מה ההבדל הגדול בין הנסחאות, "כנראה גם אני לא מבין בכבודים יהודיים“ חשב לעצמו ואמר לרב: "כבר אשלח את הנסח המתקן אל המלך ואקוה שהוא ברב חסדו יאשרנה“.
המכתב הגיע אל המלך, שלא התעמק יותר מדאי בהבדל בין הנסחאות, לאחר כמה ימים חזרה המכתב אל ראש העיר עם הנסחה המתקנת.
ראש העיר שלח שני עתקים של הצו − אחד לגרינשפאן, והשני לראשי הקהלה היהודית.
כשהגיע הצו המלכותי אל גרינשפאן התרגש מאד, והזמין את חבריו לליל משתה בבית המרזח המקומי, בבלותם את כל הלילה בשתיה ובמשחקי קלפים.
קרוב לאור הבקר חזרו החבורה לביתם לשון, והנה אך בקשי נרדם גרינשפאן שומע הוא דפיקות על תריסי חלונותיו. כנשוך נחש קפץ ממטתו, מוכן לשפך את חמתו על המחצף הזה שהעז להעירו, פתח את החלון ויבט כה וכה, וירא כי אין איש. חזר גרינשפאן למטתו בחשבו אולי רק חלום הוא.
למחרת עם שחר נשנה הדבר, כל הלילה ישב עם מרעיו לתכנן את המהפכה הגדולה שהם הולכים לעשות בקהלה, ושוב העז מאן דהוא מעז להעירו שעה קלה אחר שנרדם. אך שוב עד שקם ממטתו נעלם הדופק ולא הצליח לראותו.
לאחר שנשנה הדבר כמה ימים, החליט גרינשפאן הנזעם לשים קץ לדבר. הוא שכר שני שומרים שיארבו לדופק האלמוני "אוי ואבוי לאותו מחצף! שפטים אעשה בו“ סנן בזעם מבין שניו.
במשך הלילה עמדו השומרים והמתינו בדריכות, ואכן בהגיע השחר הגיע מישהו ודפק עם פטיש עץ על תריסי החלון. מיד עטו עליו השומרים ואסרוהו בידיו וברגליו.
גרינשפאן שהתעורר בינתים יצא מיד החוצה כשעליו בגדי השינה ורגליו יחפות, רץ להביט מי הוא טרדן זה שהחליט למרר לו את החיים. מה גברה זעמו בראותו שאין זה אלא פייבל השמש, שדרכו לעורר את יהודי העיר לתפלה. באגרופים קמוצים נגש גרינשפאן אל פייבל "מחצף! עז פנים!“ זעק לעמתו "מה לך כי החלטת לעוררני כל בקר עם פטישך המישן?!
"הביאו הנה את המשטרה“ − זעק, "שקדם כל יזרקו את החצוף לבית המעצר“. חיש מהר נקראו השוטרים ונגשו לברר מה קרה.
"ראו נא את החצוף השפל והמישן הזה“ − זעק אל עבר השוטרים, "זה כמה לילות שבא להפריע את מנוחתי ודופק על חלונותי עם פטישו“.
"אדני הנכבדים“ − הצטדק פייבל − "לא מתוך שעמום או כונה להקניטו עשיתי זאת, צו מלכותי יש לי חתום בחותם המלך, המצוני לעשות כפי שעשיתי“. וכאן מציג פייבל את מכתב המלך לעיני השוטרים.
"הואל נא להסביר לנו, מה הקשר בין צו זה, לדפיקות על חלונו?“ − בקשו השוטרים.
"פשוט מאד“ − הסביר פייבל − "זה הסדר בקהלה שלנו שכל בקר השמש עובר להעיר את הקהל לבא לתפלת שחרית, ולפי צו המלך הוא צריך להיות הראשון לכלם, לכן אני נאלץ להשכים ולהזמינו“.
"אם כן הוא, צודק אתה“ אמרו השוטרים והסתלקו מהמקום.
גרינשפאן חמק אל ביתו סר וזעף, מקלל ויורק, אינו יודע איך להפטר מהגזרה שנחתה על ראשו. ימים רבים ושתדלנות מרבה היה צריך להשקיע כדי להעביר את רע הגזרה מעליו...
פורום לדעת זך ונקי, כי אין לנו פורום אחר!
הבה נשמור על רָמָה בְּיַם ההודעות...

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 01 אוגוסט 2016, 09:38

ה'דברי יואל' מסאטמאר נוסע עם רבי אליעזר סילבר...
כשחריפות ושנינות נפגשים יחדיו - - -


פעם נסע הרב מסאטמר ז"ל יחד עם הגאון רבי אליעזר סילבר ז"ל מסינסינטי ברכב אחד, ובמשך הדרך נתקעו בפקק תנועה ועמדו מנסיעתם, פנה רבי אליעזר סילבר אל הרבי מסאטמר ואמר: רבי תפוס אומנות אבותיך בידיך והראה את כוחך בקפיצת הדרך, נענה הרבי ואמר: הנה באבי האומה הישראלית אברהם אבינו ע"ה מצינו כבר כזאת עת נסע לעקוד את יצחק בנו על גבי המזבח בהר המוריה אשר בירושלים עיר הקודש, ונסעו דרך שלשת ימים, ובכל זאת לא קפצה להם הדרך, עד שאמר אבינו אל נעריו 'שבו לכם פה עם החמור' והנה אך ירד מעל החמור וכבר 'וישא עיניו וירא את המקום' וקפצה לו דרכו, ומדוע לא עשה זאת מתחילה, אלא – פנה הרבי בחיוך אל רבי אליעזר – מוכרחים לומר שהטעם שמקודם לא היה להם קפיצת הדרך, היה מפני ש'אליעזר' היה עימהם, והבן.

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 01 אוגוסט 2016, 09:39

טיבו של מנהל מוסדות

פעם היגיע אדם אחד אל הרב מסאטמר ז"ל והיציע את עצמו להיות מנהל מוסדותיו הענפים, שאלו הרבי מדוע ולמה? ומה פגם מצאת במנהל העכשוי?, ענה האברך ואמר: הנה אומרים שהלה חיתן את כל צאצאיו על חשבון המוסדות, אמר לו הרבי: הוא סיים זה עתה לחתן את ילדיו על חשבון זה, ואתה רוצה להתחיל?

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 01 אוגוסט 2016, 09:40

עיונים במשנת האדמורו"ת - חריף אש!

פעם ישב הרב מסאטמר ז"ל עם רב אחד גדול בתורה (כמדומה לי שהיה זה הרב היקנין ז"ל שבעזרת תורה בירושלים כיהן ברבנות) וניהלו ביניהם משא ומתן הלכתי מורכב וקשה בדיני הכשרת מקוה, כשעושים זאת בהפשרת שלגים או קרח וכיוצ"ב, והרבי מסאטמר נטה דעתו לאיסור וטען את דעתו בלהט, ובאמצע הויכוח והפולמוס נענה הרב היקנין אל הרבי מסאטמר ואמר לו: הנה כבודו לא יכול לשמש לא כרב ולא כאדמו"ר ורבי, שאלו הרבי לפשר דבריו, והלה הסביר במתיקות: שהנה רב בעיר או בקהילתו אינו יכול להחמיר יותר מידי שהרי הוא נתון לדעת הקהל, ואם ירבה בחומרות ודקדוקים אזי עד מהרה ימצא עצמו מחוץ למחנה, ולכך כבודו שמחמיר ביותר אינו יכול לשמש כרב כי הלה מחמיר הוא ביותר, ורבי אינכם יכולים להיות מפני 'שאתם הרי יכולים ללמוד'.
אמר לו הרבי שהנה זה עתה הוא מבין פשט וחידוש בזמר 'איש חסיד היה' שמזמרים במוצאי שבתות', שהנה בתוך הזמר יש שהאשה אומרת לבעלה 'ותורה מצאת כי יגעת מה נאכל מעתה' והנה צריך להבין שני דברים, ראשית – האם היתה האשה קנטרנית שכך לא סבלה את חוק לימודיו, הרי מקודם לכן מכנה הכתוב 'בחשובה אישה' שהיתה אשה חשובה ומורמת מעם, ועוד צריכים להבין את אומרה: מה נאכל "מעתה" וכי עד עתה היה לה אוכל ומידי דזייני, שכל תלונתה הוא על מה שיהיה מכן ולהבא בהמשך הזמן.
אלא לפי דבריך מובנים הדברים באר היטב, שהיא אמרה לו הנה עד עתה עדיין היית יכול לנהוג מנהג אדמו"רות, ללכת עם קפוטה צחורה, לקבל פתקאות ופדיונן לצידן, לרקוד מצוה טאנץ, וכהנה וכהנה, אך הנה זה 'עתה' ש'תורה מצאת כי יגעת' שהינך בר אורין ויודע ספר, אזי כבר אינך יכול להיות רבי ומנהיג, אם כן מה נאכל 'מעתה'.

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 01 אוגוסט 2016, 09:42

זאת תורת הבנש"ק...

איתא בגמרא פסחים על רבי מנחם בר סימאי שהיה בנן של קדושים הואיל ולא הסתכל בצורתא דזוזא, ומפורשי הש"ס כבר נתחבטו בדבר דאם לא היה מסתכל בצורת המטבע אם כן הרי הוא בעצמו היה קדוש עליון, ומדוע אין הוא מוכר אלא בתור בנן של קדושים?
אומרים העולם בדרך צחות שהנה מי שאין לו מעות מצויין אצלו אזי אין הוא יכול להיות קדוש,
עוד אומרים העולם דהנה מדוע לא היכיר בצורתא דזוזא, מפני שתדיר עת הגיע לביתו היה מוצא הכל מלא וגדוש בכל טוב וטוב, ולא היה צריך להכיר את צורת המעות, ואם כן מוכרח שהיה בנן של קדושים החיים על שולחן אביהם.

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 01 אוגוסט 2016, 09:43

כביש עוקף חינוך עצמאי

בתחילה היה אף כ"ק האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז, מבין לוקחי המעות מהמדינה דרך ה'חינוך העצמאי', אך לאחר זמן מה הפסיק לקחת דרכם בעקיפין והחל לקבל המעות הישר מהמדינה,
ואמר אז שאין הוא צריך ש'איטשע מאיר' (לוין, יו"ר החינוך העצמאי בימים ההם) יעשר את הכסף, כי אינם טבל.
עוד התבטא אז בקודשו ואמר: 'אשכול הכופר' – מ'לוי אשכול' הכופר בעיקר, 'דודי לי' יכול אני לקחת בעצמי ואיני צריך למתווכים למיניהם.
וכשכבר החל לקבל את הקצבאות בעצמו, אמר כלפי האגודאים מחינוך העצמאי: 'יפול מצידך אלף ורבבה מימינך' מכל הצדדים יפלו אלי המזומנים אך 'אליך לא יגש' אלא 'רק בעיניך תביט' – דיינע אויגן וועלן זען און אויסגיין.

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 01 אוגוסט 2016, 09:45

שפוך אבא, שפוך!!!

מפניני המגיד מישרים רבי שלמה גולדמן שליט"א מזוועהיל מאה שערים (ש"ב של כ"ק האדמו"ר מהר"ש מזוועהיל שליט"א):
'אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו' וצ"ב פשר תפילה זו, ואפשר לומר דהנה לימדונו חז"ל (פסחים לא, ב"מ מב,) ד'כספים אין להם שמירה אלא בקרקע' ולכך אנו זועקים 'אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו' וזרוק עלינו שפע מעות מלעילא.(

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 01 אוגוסט 2016, 09:46

מה בין הרבי לבנה של אותה מסכנה?!

אשה אחת היגיעה אל רביה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זיע"א והתאוננה לפניו שהנה בנה היקר לליבה מאד צריך ישועה גדולה, - שאלה הרבי לפשר הישועה הנצרכת, תינתה בפניו אותה אידענע שבנה התחיל לערוך 'תיקוני נפש' הכוללים סיגופים, טבילות בנהר הקפוא וגלגולי שלג, ותפילותיו אף הן שעות מרובות בצעקות רמות וזעקות שבר איומות, והוא צם צומות מרובות. שאלה הרבי, ומה רע בכך הרי אף אני עושה כן?, ענתה האשה בתמימותה: אבל רבי קדישא אין מה להשוות כלל וכלל הרי אתם עושים זאת לפרנסה בעלמא, אבער מיין זון מיינט דאס נעבעך ערנסט.

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 01 אוגוסט 2016, 09:47

וצוונו להניח על היד!

גבאי הצדקה המיתולוגי הרה"צ רבי דוד לייב שורץ ז"ל היגיע פעם בערוב ימיו אל הכותל המערבי, עת אשר כבר היה ישוב על כסא גלגלים, ועובר אורח שרצה לנחמו פנה אליו באומרו: 'דער עיקר איז אז דעם – של ראש – ארבייט נאך' דהיינו שמוחו עדיין פעיל בקדקודו, מיד הושיט רבי דוד לייב את ידו לאות בקשת תרומה, ואמר: 'דער של יד אבער פאדערט זיינס'.(

סמל אישי של משתמש
קריא
הודעות: 90
הצטרף: 22 מרץ 2016, 10:54
נתן תודה: 1 פעם

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי קריא » 01 אוגוסט 2016, 11:24

מספרים על מהר"י אסאד שנסע עם בעל העגלה והפילו לבוץ גדול, בעל עגלה לא היה בעל דעת אמר לרבי, הרבי אשם, כי לא אמר טוב תפילת הדרך, אמר לו הרבי, לא כל מה שמתפללים מקבלים מיד, והראי', שאתה אמרת 'אתה חונן לאדם דעת', ולא קבלת...

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 01 אוגוסט 2016, 13:53

תודה רבה לכל המעלים, זה מראה שישנם רבים הנהנים מהסיפורים.

מסופר על הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע שהיה משמש כגבאי צדקה ומזמן לזמן היה אוסף כספים לצרכי צדקה. פעם אחת כשהלך לאסוף צדקה, פנה לבית עשיר קמצן אחד, והתחיל לילך לכיוון הבית, העשיר שראה את הרבי מראפשיץ פונה לקראת ביתו החליט להסתתר, מהר הוא הביא את הסולם, עלה לבוידעם שם היו מונחים כל החציר לשנה נדחק לשם והסתתר בינות ערימות החציר.
ניגש הרבי לדלת ונוקש עליו, מפני כבודו לא היו יכולים בני הבית שלא להכניסו, ובני הבית הושיבו אותו והתנצלו בפניו שבעה"ב לא נמצא...
מייד קלט הרבי מה קורה והבחין ברגליים מבצבצות מהובויעדם, פנה הרבי ואמר לשמש: רואה אתה את הסולם העומד שמה, עלה שמה ותראה מה יש שם. עלה השמש וגילה את הבעה"ב שוכב שם, מבוייש ונכלם ירד בהעה"ב משם, וקיבל את פני הרבי. אמר לו הרב מראפשיץ: עתה מובנת לי מאמר חז"ל ש"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה", שאילו במשה כשקיבל את פני השכינה כתוב: "ויסתר משה פניו", שהוא החביא את פניו, ואילו בהכנסת אורחים רואה אני שהסתרת את כל כולך...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 02 אוגוסט 2016, 13:58

בעל לשון חריפה היה רבי ישראל יהושע טרונק בעל "ישועות מלכו'' [יו"ד כ"ה תמוז תרנ"ג] זצ"ל, נשתמרו מפיו מה שיחות חולין של תלמידי חכמים המלאים חכמה ופקחות:
פעם פרצה מחלוקת בקוטנא סביב החזן בעיר, וכרגיל, במחלוקת כזו עמדו בראשה ההדיוטות שבעיר, הסנדלרים והחייטים, והם בחשו בקדירה והגביהו את אש להבת המחלוקת עד השמים. ראה זאת רבי יהושע, ואמר בחיוך מר: "מצאנו מחלוקות רבות שנחלקו בני ישראל במדבר אודות בשר ומים, מחלוקת על הכהונה וההנהגה, אולם לפלא הוא שלא מצאנו מחלוקת שפרצה אצלם לגבי חזנים ובעלי תפילה במדבר, אלא שעכשיו הבהר לי העניין, הרי במדבר לא היו חייטים ולא סנדלרים, מכיון שלא הוזקקו בני ישראל לכך לאחר ששמלתם לא בלתה מעליהם ורגליהם לא בצקה כל הארבעים שנות נדודים במדבר, ואם לא היו חייטים וסנדלרים, מי יריב על עסקי חזן ?"....


[שבת טיש]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

אלי 1
הודעות: 304
הצטרף: 01 יולי 2014, 20:05

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי אלי 1 » 02 אוגוסט 2016, 14:44

יש את יומני טאלנא ובריסק יש שם אוסף סיפורים עד אין סוף
כשזה משתלם - מחלוקת
ומתי שלא - רוצים שלום...

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 02 אוגוסט 2016, 14:44

נו נו
תתחיל להעלות...
אני מחכה...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

אלי 1
הודעות: 304
הצטרף: 01 יולי 2014, 20:05

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי אלי 1 » 02 אוגוסט 2016, 14:46

זה קובץ P.D.F ש מאות עמודים כמדומני
והאמת שרובו כתוב בצורת יומן ובתוכו מוסתרים הרבה סיפורי שנינות.
כשזה משתלם - מחלוקת
ומתי שלא - רוצים שלום...

סמל אישי של משתמש
yehuda
הודעות: 1274
הצטרף: 24 יוני 2015, 05:36

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי yehuda » 02 אוגוסט 2016, 17:52

תודה רבה לכולם, מעניין ומרתק!!
כמה פעמים אנו מבקשים וטהר לבנו לעבדך באמת?

הבה לא נזהם אותו... כי לב יש לנו רק אחד!

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני » 02 אוגוסט 2016, 18:06

יומו טולנא אני מכיר פון דעקל ביז דעקל..
מה זה יומי בריסק?

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 02 אוגוסט 2016, 18:25

אם אתה מכיר את היומנים בע"פ תעלה פה פנינים נבחרים מהיומן....
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 03 אוגוסט 2016, 13:50

סיפור מסיפורי טאלנא [קיבלתיו היום ממישהו...], נא להגיב אם זה מעניין את מישהו, אפשר להעלות עוד מאות ואלפי סיפורים שכאלו:

4 .סיפר הגרפ"מ להרי"ם: שהיה באר"י אחרי המלחמה קראתו אמו יום אחד ואמרה לו בלאט שילך להרב הרצוג לקבל סמיכה להוראה והאבא לא צריך לדעת מזה והוסיפה ואמרה
לו שילך אצל הלל ליכטנשטיין (חיים בער'ס ברידער) לשאול מתי ללכת לשם להבחן? וכןעשה, הלך עמו בשעה היעודה ובחנו הרב הרצוג כשעה ומחצה וידע מצוין מאוד ונתן לו סמיכה נלהבת. שאלו אח"כ הרב הרצוג אם אבא יודע שבא לכאן לקבל סמיכה? וענה: אני מאמין שכן ולא הבין הגרפ"מ מה הסוד שבדבר, אח"כ הוברר לו שמי שמקבל סמיכה לרבנות פטור מלהתייצב לצבא והיות והגיע זמן התייצבותו שלחתו אמו בשקט, משום שכשאחד נפטר מגיוס ע"י סמיכה לוקחים במקומו אחר ממשפחה אחרת וזה בטח לא ירצה האבא, חזר אצל אמו וסיפר לה שהצליח ב"ה, עודם מדברים קרא לו אביו לחדרו וראה שאמו נתלבנה כסיד ושאלו הא"א היכן היית היום? וענה: שהיה אצל הרב הרצוג לקבל סמיכה נתן הא"א אנחה תפס באבנטו שלו ואמר: לא היית צריך, שה"י יעזור שתפטר מזה גם בלא זה, ואמר הגרפ"מ שהרגיש שפעל אז אביו שלא יזיק למישהו אחר הפיטורין שלו. לאחר כמה ימים היתה הודעה מהצבא שכל בן יחיד מהמשפחה פטור מגיוס, אח"כ שאל את אמו מדוע חשבה כך ושלחתו נגד רצון אביו? וענתה לו אינך מכירו, הוא היה שולח להם מכתב שיבואו לקחתך.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

אלי 1
הודעות: 304
הצטרף: 01 יולי 2014, 20:05

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי אלי 1 » 03 אוגוסט 2016, 22:39

הכתב התורני כתב:יומו טולנא אני מכיר פון דעקל ביז דעקל..
מה זה יומי בריסק?
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
כשזה משתלם - מחלוקת
ומתי שלא - רוצים שלום...

יהודאי
הודעות: 217
הצטרף: 31 אוגוסט 2014, 11:04
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 10 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי יהודאי » 03 אוגוסט 2016, 23:23

אלי 1 כתב:
הכתב התורני כתב:יומו טולנא אני מכיר פון דעקל ביז דעקל..
מה זה יומי בריסק?
מי כתב את היומן הזה?

אלי 1
הודעות: 304
הצטרף: 01 יולי 2014, 20:05

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי אלי 1 » 03 אוגוסט 2016, 23:29

איני יודע
כשזה משתלם - מחלוקת
ומתי שלא - רוצים שלום...

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 04 אוגוסט 2016, 10:39

מסופר שפעם בא אל רבי יהושע מקוטנא זצ"ל איש אחד לשאול בעצתו אם לשלוח סחורה לארץ ישראל. שאל אותו הגאון: האם אתה רוצה לעלות לארץ ישראל ? לא, השיב היהודי, אני אשאר כאן אלא סחורה אני רוצה לשלוח לארץ ישראל בכדי להרוויח. הבין בזה הגאון שאם הוא ישלח סחורה לארץ ישראל ואחרים יעסקו בה יפסיד את ממונו, וסופו להוציא לעז על ארץ ישראל, ענה לו: יודע אני יהודים שמניחים את ממונם בחוץ לארץ ועולים ארצה ישראל לקבורה, אבל מעולם לא שמעתי ולא ראיתי אדם מישראל שיושב בחוץ לארץ ושולח את מעותיו לארץ ישראל לקבורה...

[מגדולי התורה וחסידות להרא"י בומברג]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 04 אוגוסט 2016, 14:22

בקהילה אחת היו כמה אנשים קלי דעת שהיו רודפים את רב העיר שהיה מוכיח אותם על מעשיהם הנלוזים, לועגים לו ומתקלסים. לימים נפטר הרב ומעריציו הקימו אוהל על קברו כראוי לכבודו, וציונו הפך למקום תפילה וישועה. באו גם אותם בני בליעל ועלו על קברו וספרו בשבחו.
ראה זאת פיקח אחד, אמר: "רשעים בחייהם מקיימים את הפסוק בפרשת חוקת 'זאת התורה, אדם כי ימות באוהל', בחייו של הצדיק לא הטו אוזן לתוכחתו, ועכשיו כשהוא כבר בגדר של 'אדם כי ימות באהל', באים הם לקבל את תורתו ולספר בשבחו"...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 08 אוגוסט 2016, 18:23

רבי מנשה בן פורת מאליה [ד' מנחם אב תקצ"א] היה מגדולי גאוני דורו, אך התרחק מן הרבנות ומן השררה. שנה ומחצה ישב על כסא הרבנות בעיר הולדתו סמרגון ולאחר שקץ בה, סרב כל ימיו לכהן ברבנות, על אף שהוצעו לו משרות נכבדות בקהילות גדולות. פעם נזדמן לעירה אחרת, וראה את הרב יושב ודן יחידי. נכנס עימו רבי מנשה לשיחה בדברי תורה, תהה על קנקנו ומצאו בוסר, עמד ותהה: "מדוע יושב אתה ודן יחידי"? השיב לו הרב: "איני דן יחידי, שהרי אני וה'חושן משפט' שבידי, הרינו שניים". חייך רבי מנשה ואמר: "פלא גדול בעיני, יושב אדם שאינו יודע, עם מי שהוא כן יודע"...

[שבת טיש]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 11 אוגוסט 2016, 12:05

דפיקות נשמעו על דלת האחוזה של הבנקאי העשיר שהיה ידוע בעשרו מחד גיסא, אולם בידו הקפוצה ובלבו הקשה מאידך גיסא. הדלת נפתחה, ויראת כבוד תקפה את בעל הבית: הרבי כ"ק בעל האהבת ישראל ישראל מויז'ניץ זי"ע נצב מעבר למפתן הדלת ושמשו עימו, הכניסם העשיר לביתו, הושיבם בסלון ביתו, הגיש לפניהם מיני תקרובת והמתין לשמוע על מה ולמבה זכה בביקור הלא מתוכנן. אפס, דומיה עטפה את הרבי והוא לא הוציא הגה מפיו, לאחר דקות מספר 'ם הרבי ממקומו, הודה לו על האירוח הלבבי, ויצא אל הלילה הקר.
הבנקאי העשיר, שהיה מבולבל וסקרן, מהר בעקבות הרבי וביקש לשמוע הסבר, הרבי נענה: "מצווה להוכיח במקום שהתוכחה תשמע, ומצווה לשתוק כשהיא לא תתקבל", אמר. הפציר העשיר ברבי, עד שלבסוף אמר לו ה'אהבת ישראל': "היה בלבי לשוחח עמך על אודות אישה עניה אלמנה, שהבנק שאותו אתה מנהל מבקש לגבות ממנה כספים שאין לה, וזוהי גזירה של חרפת רעב עליה ועל ילדיה". התוכחה שלא נאמרה פעלה גדולות על ליבו של העשיר, והחובות נמחקו באורח פלא.


[מרווה לצמא]
שמעתי את הסיפור כבר כמה פעמים בנוסח אחר ונהרא נהרא ופשטיה...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 15 אוגוסט 2016, 14:39

לרגל היו"ד הקרב ובא של קוה"ק אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע:
פעם אחת בא אל כ"ק מהר"א זי"ע בשעת עריכת השוה"ט [בשנת תשי"ב] בחור שלא היה נמנה על עדת החסידים, וביקש לקבל 'שיריים', כ"ק מרן זי"ע הבחין שהוא הולך עם בלורית על ראשו והעיר לו ע"כ. התנצל הבחור ואמר שהוא אינו חסיד... אמר לו מרן זי"ע: "איתא ברשב"א (מובא בשיטמ"ק עמ"ס כתובות י"ט ע"א) 'כשם שאין אדם משים עצמו רשע, כך אין אדם משים עצמו אינו חסיד'..."
ואח"כ הוסיף מרן זי"ע להוכיחו ואמר לו: "אבי ז"ל אמר, שכשלומדים דברי הט"ז בשו"ע יו"ד סי' קע"ח מתוך יראת שמים, רואים שיש בזה שאלה גדולה וחשש איסור דאורייתא!"


[אור הצפון חודש מנ"א האי שתא, מזכרונות הגה"ח רבי יעקב דוד שווייצער שליט"א]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 16 אוגוסט 2016, 10:06

לרגל היו"ד הקרב ובא של קוה"ק אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע:
סיפר לי המשב"ק הרה"ח ר' יוס'ל אייכלר ז"ל שפעם עברה ליד בית כ"ק מרן מהר"א זי"ע משאית עם נערים ונערות בשבת קודש, וברצותו ללמד עליהם סנגוריא, כדרכו בקודש, נענה מרן זי"ע: "זהו פירוש המשנה 'העושה מלאכות הרבה בהעלם אחד'...".

[אור הצפון חודש מנ"א האי שתא, מזכורונותיו של הרה"ג רבי יהושע העשיל פדווא שליט"א]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 16 אוגוסט 2016, 10:12

עוד סיפר לי, כי בהיותו משמש בקודש היה תפקידו להכין את ה'קאווע' עבור כ"ק מרן זי"ע, מידי בוקר. לפי הוראת מרן זי"ע, היה צורך למזוג חצי כוס מים חמים, ואח"כ למזוג חלב אל תוך הכוס. ר' יוס'ל שהיה פיקח וממולח, חיפש תמיד תחבולות כיצד לחזק את גופו הקדוש של מרן זי"ע, וחשב שהרי ממילא מרן זי"ע כמעט ואינו שותה מן ה'קאווע', על כן שפך את המים על שפת הכוס, כדאי שרוב המים יישפכו החוצה ואז ימלא את הכוס בחלב, המחזק ומבריא את הגוף. ואכן כך עשה פעמים רבות ומרן זי"ע לא אמר לו כלום.
פעם אחת ניסה משמש אחר את התחבולה הזו, אך מייד אמר לו מרן זי"ע: "דו וויסלט דא מאכן יוסל'ס מעשיות?" (אתה רוצה לעשות פה את הסיפורים שיוס'ל עשה ??)...

["]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
חזן
הודעות: 1027
הצטרף: 17 ספטמבר 2014, 12:07

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי חזן » 17 אוגוסט 2016, 11:49

גאליציינער כתב:לרגל היו"ד הקרב ובא של קוה"ק אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע:
שאלת תם, האם כך נהוג בבעלז לכתוב על רבם 'קודש הקדשים'?
לא ראיתי שכתבו כך גם על הצדיקים הקודמים.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8536
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 17 אוגוסט 2016, 12:03

חזן כתב:
גאליציינער כתב:לרגל היו"ד הקרב ובא של קוה"ק אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע:
שאלת תם, האם כך נהוג בבעלז לכתוב על רבם 'קודש הקדשים'?
לא ראיתי שכתבו כך גם על הצדיקים הקודמים.
עם תמים תתמם...
ראיתי את זה במקומות אחרים והעתקיו משם...
מה גם שכן, למרן זי"ע כן קורים בתואר הזה, למרות שלאדמו"רים האחרים לא קורים בתואר זה.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

שלח תגובה