סיפורים מגדולי הדורות

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 06 אפריל 2017, 13:47

לפרשת צו:
ישב פעם הגאון רבי אייזיל חריף זצ"ל, רבה של סלונים בסעודת מצווה. בעודם יושבים וסועדים, נכנס למקום אחד מעשירי סלונים, גביר אדיר, עתיר נכסין, אבל מצד שני אדם קמצן מאין כמוהו, שמעולם לא פתח את כף ידו הקמוצה לאיזה דבר שבצדקה. ואולם, על אף זאת, התרומם כל הקהל הקדוש וחלק כבוד לעשיר זה, כמי שמדובר באחד מגדולי הדור, ולא עוד, אלא שבעל הבית רץ אליו ביראת הכבוד והושיב אותו בשולחן הכבוד.
ראה זאת רבי אייזיל חריף, הסתובב אל היושבים מסביבו ואמר להם בדרך צחות: זהו מה שדרשו חז"ל על הפסוק 'צו את אהרן', ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס... כל הקהל הזדרזו לקום במקום שיש בו חסרון כיס, באדם שאינו פוחת את כיסו כלל לדבר שבצדקה....


[ארזי הלבנון, הובא במעשי רבותינו צו.]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 06 יולי 2017, 13:15

לפרשת בלק:
מצבו החומרי של ר' חיים, מתושבי העיירה גורליץ היה בכי רע, כסף לא היה לו, בתיו היה מט לנפול, ואף פרוטה אחת לא היתה לו כדי לדאוג לו ולבני משפחתו לכלכל אותם כדבעי, ולקנות להם בגדים חמים וכדומה. ואולם הרעה הגדולה ביותר היתה, שאיש לא התעניין כמעט במצבו, וכך ניהל הוא את ארחות חייו, מבלי שאף יהודי ידאג לו ויסייע לו ולו במעט.
פעם נפגש הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע עם רבה של אותה עיירה שהיה ממעריציו של הרבי, פנה אליו הרבי ושאלו: האם יודע מר את מצבו החומרי של ר' חיים הלה מתושבי עירך ? הלה לא ידע מאומה. ורבי חיים אומר לו: "האמנם אינך יודע עד כמה גרוע מצבו החומרי עד שאין לו אפילו פרוטה לפורטה" ? נענה הרב ואמר לרבי מצאנז: "אכן, לא ידעתי כלל ממצבו".
השיב לו הרבי ה'דברי חיים' מצאנז: "בלעם אמר "חטאתי כי לא ידעתי". ואם לא ידע במה הוא חטא ? משמע איפוא כי אי ידיעה היא עצמה חטא. רב של עיר צריך להרגיש וגם לדעת ממצבו של כל אחד, ובפרט כשאר האיש נמנה על בני עירו ועל בני קהילתו. באם רב אינו יודע ואינו מרגיש, הרי שזה עצמו פגם וחטא, ויש לשוב על כך בתשובה".

[כל הכתוב לחיים, הובא באוצר פניני החסידות]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 11 יולי 2017, 10:56

חלק א':
ר' חיים מהעיר מוהילוב שברוסיה נמנה היה על חסידיו המובהקים של הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע, אדמו"ר הזקן, בעל ה'תניא' מחב"ד, וכל יום טוב היה נוסע להקביל את פני רבו. באחד השנים, כשרצה לשים את פעמיו לנסוע ללאדי אל הרבי לחג השבועות, נתוודע לאמר כי בדיוק בימי ערב החג, מתקיים יריד גדול בעירו, ואם יסע כמה ימים קודם החג אל הרבי (כדרכו), ולא ירכוש סחורה רבה ביריד, הרי שלא יוכל גם למכור אחר כך, ויהיו לו הפסדים עצומים.
בשל כך נאלץ ר' חיים לשהות ביריד, שם רכש כמות עצומה של בדים וסחורות כדי למוכרם במקומות אחרים. אבל בתוך ליבו פנימה זכר כי חג השבועות ממשמש ובא, וצריכים לנסוע אל הרבי. בשל כך גמר בדעתו לנסוע ללאדי עם כל העגלה הטעונה, לחוג את החג במחיצתו של הרבי, ורק לאחר החג ישוב לביתו עם העגלה המלאה, ושם ימכור את הסחורה, כדרכו מימים ימימה.
עודו נוסע אל הרבי, והנה באמצע הדרך נשברה העגלה, ולא יכול היה להמשיך בדרך עם העגלה ללאדי. נותר הוא לעמוד על מקומו, חוכך בדעתו כדת מה לעשות. ולאחר כמה רגעים החליט החלטה של חסיד מתוך מסירות נפש, הוא נטש את העגלה בתוככי היער במבואות לאדי, וצעד רגלי לתוככי העייריה. הוא החיש את צעדיו, עד שלבסוף, כל עוד רוחו בקרבו הגיע ר' חיים ממש בעת התקדש החג לחצר הקודש של רבו הרה"ק בעל ה'תניא', כשהוא שוכח עגלה ומלואה. העיקר, שמחו וצהלו פניו, זכה כמידי שנה להסתופף בצל הרבי בחג קבלת התורה.
בהיכנס בעל ה'תניא' מחרדו לבית המדרש לתפילת מנחה, ראה מרחוק את ר' חיים, ואז ניגש לעבר בנו הרה"ק רבי דובער 'האדמו"ר האמצעי' וילחש באזניו, כשהוא מצביע לעבר ר' חיים: "האברך הזה הוא חסיד בעל מסירות נפש עצומה". רבי דובער לא הבין מאומה, שהרי אביו לא שוחח כלל עם אברך זה, ומה כוונת הדברים ? לאחר התפילה, ניגש לר' חיים, וממנו שמע את כל סיפור העגלה והסחורה מהחל ועד כלה. אז הבין רבי דובער למה נתכוון אביו הקדוש.
לאחר החג, כאשר נפרד ר' חיים מרבו, אמר לו הרבי: "חיים, אל דאגה. העגלה וכל הסחורה שבה יחזרו אליך בשלימות". באותו רגע ראה ר' חיים את רוח קדשו של הרבי, אבל מאידך, עננה רבצה על ליבו, והוא תינה את עצרו לפני הרבי, באומרו: "רבנו הקדוש, אמנם, ההצלחה מאירה לי פנים, והמסחר מנתהל כהלכה ועל מי מנוחות. אבל מאידך, כמעט ולא נותר לי זמן ללמוד תורה. המסחר טורד אותי עד למעלה ראש, וכאשר אני עושה חשבון נפש רואה אני כי לא נותר לי כלל עת לעסוק בתורה. ומה יהא עלי ?"
נענה הרבי ואמר לו: "באם טוען אתה כי המסחר בבדים מונע אותך מלימוד התורה, עזוב את המסחר הזה כליל, וחלף זה רכוש אכסניה ובית מזיגה. אבל בתנאי שזוגתך תעסוק במכירת היי"ש, ואתה תוכל להתפלל וללמוד בהרחבה ובמנוחה". ר' חיים התפלא על הדבר, שהרי לא היה לו די מעות לרכוש אכסניה ובית מזיגה העולים הון עתק. ואולם, כחסיד מובהק, לא הרהר מאומה, שכן אם הרבי ברכו כי העגלה וכל הסחורה שבה יחזרו אלו בשלימות, הרי שגם הדברים הללו יתקיימו בשלימותם.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 11 יולי 2017, 14:05

חלק ב':
וכדברי הרבי כך הוה, כאשר הגיע ר' חיים לאותו יער, ראה מרחוק והנה העגלה עומדת על מקומה, כפי שעזב אותה, מבלי שיחסר ממנה מאומה. כשבדק את העגלה, נעצרה לידו כרכרה הדורה, וממנה ירד שר גדול ואמר לו: "יהודי ! כבר כממה ימים מספר אני רואה את העגלה הזאת, מלאה בסחורה יקרה, כשהיא עומדת כאן ואף איש שחולף אינו ניגש לשלוח ידו לנגוע בה, האם אתה יודע למי היא שייכת ?" נענה ר' חיים ואמר לו: "כן, אדוני הנכבד, העגלה שייכת לי".
נענה השר ואמר לו: "באם נעשה לך נס כזה, מבין אני כי איש ישר הנך, צדיק ונאמן. ובכן איפוא, סמוך לעירי, צ'רנוביץ, עומדת אכסניה ריקה ובצמוד לה בית מזיגה... באם תרצה, מוכן אני להשכיר לך את האכסניה, כך תוכל להרוויח כסף רב, ואחת לשנה תעלה לי את דמי החכירה". המום נשאר ר' חיים לעמוד על מקומו, מבלי להבין מדוע החליט השר הנכרי לעשות לו טובה שכזאת, אבל תיכף ומייד נזכר בברכתו של הרבי, שאמר לו לרכוש אכסניה ובתי מזיגה, והנה ישועת ה' כהרף עין.
בתחילה היסס ר' חיים, כיון שלא היה לו די מעות עבור רכישת האכסניה, אלא שאותו שר הסכים אף להשכיר לו בהקפה, ואף לשלם עבורו בשנה הראשונה את כל המצטרך. ר' חיים נענה להצעה ועוד באותו מעמד חתמו ביניהם על העיסקה. למחרת היום עבר ר' חיים ובני משפחתו לגור באותו מקום, כדי שיוכלו להתחיל להפעיל את האכסניה ובית המזיגה.
מששמעו כממה אנשים את דבר העיסקא, נגשו לרק חיים וצעקו עליו: "רבי יהודי. אל תעז לשכור את המקום הזה ! מול האכסניה מתגורר גוי רשע, שהוא ואישתו מכשפים גדולים... ומפעילים הם את כשפיהם נגד כל מי שרוצה לשכור את המקום, וכמה אנשים כבר נפטרו מכך... בשל כך כולנו בורחים מאכסניה זו כמו מאש ! אל תשכור את המקום. התרחק מכאן וחפש לך מקום מגורים ומקום פרנסה אחר". אלא שר' חיים לא אבה לשמוע. באם הרבי אמר לו לשכור אכסניה ובתי מזיגה, לבטח לא יאונה לו כל רע.
ואולם משחלפו כמה חודשים, החל ר' חיים לחוש חולשה גדולה, בתחילה לא ידע על מה ולמה, אבל אט אט החל להבין כי אכן מדובר באותו שכן רשע שמתחיל להפעיל את כשפיו כלפיו, והוא זה אשר גורם לו להחלש. חלפו עוד שבועות מספר, וחוליו של ר' חיים התגבר עליו, עד שהבין, כי אכן אותו גוי מכשף מנסה להסיט אותו מדרך המלך. כך חלפו עליו עוד שבוע ועוד שבוע, עד שחליו כל כך התגבר עליו, עד שכבר לא יכל לרדת אפילו ממיטתו. משלא יכל כבר לשאת את יסוריו ואת כאביו, ביקש מכמה מבני משפחתו כי יסיעו אותו ללאדי, אל הרבי, כדי לבקש ממנו כי יציל אותו מידו הרעה ומכשפיו של אותו שכן גוי רשע.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 11 יולי 2017, 15:10

חלק ג':
לאחר מאמצים רבים הצליח ר' חיים להגיע ממש בשארית כוחותיו ללאדי, לקראת שבת קודש פרשת בלק. מפני החולשה הגדולה שהיתה לו נותר ר' חיים בליל שבת באכסניה שלו בלאדי, ואפילו לא הצליח ללכת לבית מדרשו של הרבי. ואולם בשבת בבוקר, חפץ היה לשמוע קריאת התורה, ולכן אז נשאו אותו כמה מבני משפחתו על כסא עד לבית מדרשו של הרבי.
דרכו של הרבי בעל ה'תניא' היתה להיות בעצמו ה'בעל קורא' בתורה. ואז, כשהגיעו לעליית 'חמישי', הורה הרבי לכבד ב'עליה' את ר' חיים. הדבר היה לפלא בעיני כל החסידים, שכן עד לאותה שבת, מעולם לא הורה הרבי למי לכבד בעליה, והנה עתה ישנה הרבי ממנהגו והוא מורה לכבד את ר' חיים בעליה. משמע יש דברים בגו. משנקרא לעליה, אחזו את ר' חיים פחד ואימה, המעט ממנו לקבל עליה אצל הרבי, ועוד לעמוד בסמוך לרבי ממש בקריאת התורה ? בקושי רב בעזרת כמה ידידים, בפיק ברכיים, מתוך חרדה רבה, שירך ר' חיים את רגליו לעבר הבימה, אמר את ברכת התורה, והרבי החל בקריאה.
כאשר הרבי החל בקריאה, החל לפתע להתלהב ביותר, עד שפניו נעשו כלפידי אש ממש. ואז אירע הדבר... כשהגיע בקריאתו לפסוק "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל", התלהב הרבי התלהבות יתירה, והחל לקרוא את המילים הללו "כי לא נחש ביעקב" כמה וכמה פעמים. יותר ויותר כקול הארי, ושוב הוא קורא "כי לא נחש ביעקב" כשהוא מחזיר את פניו לאחוריו, ופניו כלפידי אש בוערת וכלהבה יוקדת.
כל העומדים בבית המדרש נבהלו ביותר, ולא הבינו למה מתכוון הרבי בחזרו על מילים אלו פעמים רבות. אבל בחלוף השבת נודע הדבר. ר' חיים החל להרגיש לפתע הקלה גדולה בחולשתו, ואז סיפר לרבי את כל דבר המעשה בגוי השכן המכשף. נענה הרבי ואמר לו: "אל תדאג כלל. אתה תהיה בריא בתכלית השלימות. הן אמרתי לך כי לא נחש ביעקב".
כשחזר ר' חיים לביתו, ראה התקהלות גדולה ליד ביתו. למראה ר' חיים, ניגשו אליו כמה שכנים וסיפרו לו בקול צהלה: "נס גדול אירע לך. אותו גוי מכשף, הגר למול האכסניה שלך, מת לפתע, הוא ואשתו במיתה משונה". ור' חיים שאל "מתי קרא הדבר ?" והשכנים השיבו: "בשבת בבוקר בשעה זו וזו..." ר' חיים עשה את החשבון המדויקף ואז גילה כי מיתתו של הגוי ושל אשתו המכשפים אירעה בדיוק, כאשר הרבי בעת ה'תניא' קרא בקריאת התורה את הפסוק 'כי לא נחד=ש ביעקב ולא קסם בישראל', ואז פעל להציל את ר' חיים מידו הרעה של אותו גוי מכשף.

[סיפורים נוראים, הובא באוצר פניני החסידות לפר' בלק]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
פעמון זהב ורימון
הודעות: 4163
הצטרף: 28 ינואר 2014, 02:36

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי פעמון זהב ורימון » 11 יולי 2017, 15:18

מעשה נורא!!

יישר כחך ר' גליציינער
אין לי חתימה. תשלחו לי רעיונות. תודה רבה.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 11 יולי 2017, 15:19

קראת את כולו מתחילתו ועד סופו ??
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
פעמון זהב ורימון
הודעות: 4163
הצטרף: 28 ינואר 2014, 02:36

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי פעמון זהב ורימון » 11 יולי 2017, 15:20

ודאי. לא פיספסתי מילה!
אין לי חתימה. תשלחו לי רעיונות. תודה רבה.

סמל אישי של משתמש
אחד
מנהל
הודעות: 2429
הצטרף: 20 אפריל 2016, 12:05

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי אחד » 11 יולי 2017, 21:54

כנ"ל, ישר כוח!
אל תפתח פה לשטן, הוא לא רופא שיניים!...
מבוסס על דברי הגמ' "אמר ר''ל וכן תנא משמיה דר' יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן"
(ברכות יט. סא. כתובות ח:)

סמל אישי של משתמש
אחד ויחיד
הודעות: 4048
הצטרף: 15 דצמבר 2016, 19:26

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי אחד ויחיד » 12 יולי 2017, 14:02

" לאלה תחלק הארץ" (כו נג)
פעם אחת נסע הבעש"ט בדרך וכאשר נטו צללי ערב סר לכפר אחד ללון שם במלון. ויהי בערב והנה מחתנים וקרוביהם ומכירהם באו לעשות שם חתונה, ושמחו שם כל הלילה. הבעל שם טוב לא פנה אליהם ולן עם אנשיו בחדרו. בהיות בוקר השכימו המחותנים לנסוע לדרכים. הבעל שם טוב עמד אז בחוץ מוכף אף הוא לנסוע לדרכו. וציפור אחת עמדה על אילן, וציפצפה מול החתן והכלה. פנה הבעש"ט אל אנשיו ואמר: היודעים אתה מה הציפור אומרת ? היא אומרת אומרת : לאלה תחלק תחלק הארץ. לא הבינו התלמידים את דבריו ולא הרהיבו לשאול אותו לפשרם. לאחר שנים רבות והזוג שנשאו הצליחו בחייהם וראו בנים ובני בנים, עלתה בדעת האיש מחשבה לנסוע לעת זקנתו לארץ ישראל. והחליט לעשות כן אבל אישתו לא רצתה בשום פנים ואפן לעזוב את בניה ולנסוע, לא יכלו להשתוות בינהם והלכו לדין תורה. פסק בית הדין שהאישה צריכה לקבל גט פיטורין ואינה יכולה למנוע מלנסוע, ואף הוא אינו יכול להכריחה לעלות, ובנוגע לסכסוכי ממונות שבינהם הכריעו שהכריעו . וכך היה: האיש לארץ ישראל והאישה נשארה בחוץ לארץ. המעשה התפרסם בכל המדינה, עד שהגיע השמועה לתלמידי הבעל שם טוב, שהיו איתו באותו כפר בשעת החתונה ואמרו: עכשיו אנחנו מבינים את דברי רבנו הבעל שם טוב שאמר כי הציפור אומרת: לאלה תחלק הארץארץ ישראל עשתה חלוקה ביבני הזוג הוא נסע לשם והיא נשארה פה
1221 איחוד הצלה, ראשונים להציל חיים.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 25 יולי 2017, 11:55

הגאון רבי משה טייטלבוים מאוהעל בעל ישמח משה זצ"ל היו בחורים מופלגים, וכמנהג אכלו ימים אצל בעלי בתים ורק אצל החרדים, ובפשוטים (פרייע - חופשיים) קיבלו מעות שבוע, והתאספו איזה חופשיים אצל הרב בטענה, אם אנו טריפה גם כן צריך להיות מעותינו טריפה. ואמר להם, ראיתם אם תשלחו לי שאלה על אווז ונעשה טריפה, אסור לאכול הבשר, אבל הנוצות נוכל ליהנות מהם ולמרוט, מכאן ראיה אף שהעוף טריפה אבל הנוצות נוכל למרוט (פליקען)..
[גן יוסף, להגר"י פאצאנאווסקי, אות תתקי"ב - הובא בקוראי עונג מטו"מ]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 06 אוגוסט 2017, 14:16

חלק א':
בפי חסידים מסופר סיפור מבהיל, ממנו לקחו מוסר והציבו נר לרגליהם, ככובש להן דרך להתמיד בזמנים הקבועים שרגילים היו להסתופף בצל הצדיק:
פעם נכנס מרן [המהר"ש זי"ע] בערב ראש השנה לחדרו לאחר אמירת הסליחות, ואמר לרבנית הצדקנית מרת מלכה ע"ה: "רבנית, מה את אומרת על כך שרבי משה כהן מלעמבערג לא הגיע לראש השנה ? מי יודע, מי יודע". החסיד רבי משה לעמבערגער , הסתופף עוד בצל מחסהו של הרבי מלובלין ולאחר פטירתו, משהפך מרן למורה דרכו, קביעות היתה לו לבוא לבעלזא בכל שנה מערב ראש השנה ועד למחרת יום הכיפורים. ראתה הרבנית מלכה שמרן טרוד ומודאג מהעידרותו של רבי משה, ומתוך שחרדה שמא יקפיד עליו, החלה להמליץ עליו טוב ותאמר: " שמא חולי פקד אותו או את אחד מאנשי ביתו, או אולי מקרה אחר מנעו מלבוא". ברם, מרן לא אבה לקבל את דבריה וניכר היה עליו כי עצם היעדרותו של החסיד הוותיק היא הטורדת את מנוחתו, תהא סיבתה אשר תהא ומוצדקת ככל שתהא. "הבה ואספר לך סיפור מהרבי ר' איציקל (= הרבי מלובלין) זכרונו לברכה", אמר מרן לרבנית וכה סיפר:
פעם הגיע אל הרבי ר' איציקל איש פשוט ונכנס אליו עם קוויטעל ופדיון נפש. תוך כדי שהיה הרבי מעיין בפתקתו, הביט אותו אדם בבגדו של הרבי וראה שהוא בלוי וקרוע, ואף אינו עשוי יריעה אחת אלא טלאים - טלאים. נרעש האיש ולאחר שיצא מן הקודש, הלך אל הרובע המסחרי שבלובלין, נכנס לבית מסחר לבדים וקנה בד משובח, אותו מסר לחייט מומחה שיתפור לרבי בגד עליון נאה ומהודר. לאחר ימים ספורים, נכנס האיש אל הרבי ר' איציקל והביא עמו את החייט, כדי שימדוד עליו את הבגד החדש אשר הכין לו. נהנה הרבי ר' איציקל מאוד מן הבגד, אך גמר בדעתו שלא ישתמש בו בימי חול והקדישו לסעודת ראש חודש.
שבוע חלף והאיש נסתלק לבית עולמו. בעת עריכת הטהור, חזינו בארשת תוגה הנאחזת בפני של הרבי ר' איציקל ויען ויאמר: "זוכרים אתם את אותו אדם שהסב לי הנאה וקורת רוח בבגד החדש אשר עשה לי ? רואה אני אותו בעולם האמת ומצבו אינו טוב, עונשים קשים נגזרו עליו וסבל רב מנת חלקו". אדהכי והכי הגיע ראש חודש אמר בשמחה: "רואה אני את אותו אדם ופניו זורחים ומבהיקים כשמש בצהרי יום".
ויפן מרן את הרבנית ויאמר: "זהו עתידו של יהודי כשהוא מביא לרבי בעקיטשע חדשה, ומכאן את יכולה להבין איך הוא נראה למעלה אם הוא מביא את עצמו"...
הרבנית שלא נרתעה אחור מלימוד הזכות על החסיד רבי משה, המשיכה לחפש מליצות יושר על היעדרותו וניסתה להפיס את דעתו של מרן. כיון שכך, נענה מרן ואמר: "מוכרח אני איפוא לספר מעשה נוסף". וזה המעשה הבא אשר סיפר לה:
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 06 אוגוסט 2017, 15:08

חלק ב':
בשלהי אחת השנים, התבטא ר' איציקל ואמר, כי מי שיתפור לו בגד חדש לראש השנה, מובטח הוא להיות עמו במחיצה אחת בעלמא דאתי. חסידיו הגדולים של הרבי ר' איציקל עניים מרודים היו, אאך בה בעת ניצב במחיצתו איש פשוט שהיה בעל אמצעים, והלה הזדרז והביא בגד חדש. נחרד הרבי ר' איציקל ויקרא: "לזאת לא התכוונתי", אולם האיש עמד איתן בדעתו והשיב: "הלא הרבי אמר שהאיש שיביא לו בגד חדש יזכה להיות עמו במחיצתו". השיב לו הרבי ר' איציקל: "נאלץ אני להסכים, אולם תנאי עלי להתנות עמך, שבכל שנה ושנה תהיה אצלי בראש השנה". והאיש, שהתגורר לא רחוק מלובלין, הסכים וקבל על עצמו.
לימים, ירד מנכסיו ונאלץ לעזוב את מקומו, עד שהיה נע ונד בארץ, מכתת רגליו ממקום למקום, לא לן שני לילות במקום אחד ושתי סעודות אין הוא נוטל מידיו של אותו אדם. ככל שנקפו חדשים ושנים, נחלש האיש ואפסו כוחותיו, עד שלא היה מסוגל להגיע ללובלין, כי רגליו בצקו ובקושי היה משרכן במשעולי הדרכים. למרות חולשתו, ידע האיש כי נפשו תלויה בדבר והכל כוחו ביקש להגיע ללובלין. אלא שחולשתו גברה ובחודש אלול כבר היה חולה, רגליו כשלו וכמעט שלא היה מסוגל להציגן על הארץ. משראה שלא יעמדו לו כוחותיו ללכת ללובלין ומעות לא היו לו כדי שכירת עגלה, גרר האיש עצמו אל הדרך, שם קיוה כי ימצא מי שיקח אותו בעגלתו.
ימים ספורים לפני ראש השנה ובדרך המובילה ללובלין חלפו מפעם לפעם עגלות טעונות חסידים. משהבחין האיש באבק העולה מפרסות הסוסים ואופני העגלה, היה נשכב על הארץ ונושא קולו בבכי מר, מתחנן על נפשו וקורא אל החסידים: "יהודים רחמנים בני רחמנים, חוסו נא על איש חולה ושבור לב. קחוני עמכם ושאוני אל הרבי, שכן בלעדי כן נמצאתי מאבד שני עולמות". כקול קורא במדבר היה קולו הרפה והחלוש של האיש, לאוזני החסידים לא הגיע והוא נותר במקומו שעל אם הדרך. כשחלפתי במקום עם עגלתי, הבחנתי בו ועלה באוזני קול בכיו ותחנוניו, והעלתי אותו לעגלתי והבאתיו לובלינה.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 06 אוגוסט 2017, 15:25

חלק ג':
כשהגענו ללובלין, נטלתי את האיש, נשאתיו בזרועותי והבאתיו אל האכסניה שלי, שהיתה בחצרו של הרבי ר' איציקל במקום בו עמדה הסוכה של הרבי. השכבתיו במיטה סעדתיו במאכל ובמשקה ולא נטשתי את מיטתו כל אותו יום כ"ח באלול. מרוב הכרת תודה, סיפר לי את סיפורו ואף הבטיח לי חלק מאותה הבטחה שנתן לו הרבי ר' איציקל, להיות עמו במחיצתו בגן עדן.
לאחר תפילת ערבית, נכנס הרבי ר' איציקל אל הסוכה, נתן לי שלום ומאר: "הרבה קיויתי שיהודי זה לא יגיע ללובלין ואתה הבאת אותו עמך. אולם היות וכבר הבאת אותו, על כן מוטל עליך לעשות ממנו כלי שלא נבוש לשבת עמו בעולם הבא".
ככלותו לדבר, מסר לי הרבי ר' איציקל את הספר הקדוש 'ברית מנוחה' שהיה בידו ואמר לי ללמד את האיש באותו ספר.
[את הספר 'ברית מנוחה' חיבר המקובל רבי אברהם מרימון הספרדי זצ"ל. בשער הספר הקדוש נזנ, מובאים דברי המקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) זי"ע. שכתב כהאי לישנא: "ועוד ראיתי בספר 'ברית מנוחה', והוא ספר נחמד בביאור על הנקודות שם בן ארבע, בוודאי היותו דברי קבלה מפה אל פה או מפי מלאך, שאינם דברים מושגים ברוב עיון ודקות השכל, רק השגה נפלאה ברוח הקודש".]
קיבלתי על עצמי את המלאכה, להכשיר נפשו רוחו ונשמתו של אותו האיש פשוט שמעולם לא ידע מדרגות מהן. מדי יום ביומו הייתי יושב עמו והוגה בתורת ק-ל, מדריכו בנתיבי בינה ומקנה לו פניני דעת. מסתבר שעשר השנים אשר עשה בגלות הכשירו את נפשו, ועצמותיו היבשות חיו לדבר ה' ולא ייאמר עוד להם "יבשו עצמותי ואבדה תקותנו נגזרנו לנו" (יחזקאל לז, יא), הגיעו הדברים לכדי כך, שמלבד שעשה חיל בנגלה והפך לבקי בש"ס ופוסקים, היה האיש ראוי להיכנס בפרדס הנסתר ואף הגיע לכלל לימוד בספר 'ברית מנוחה'.
כשנפטר אותו אדם לבית עולמו והחברא קדישא הובילו את ארונו לבית החיים שבלובלין, יצא הרבי ר' איציקל מהיכלו, ניגש אל הארון והניח ידיו הקדושות עליו ואמר: " אל תירא, כי שותף אתה עמי במחיצתי". ואף אני אמרתי אחר מיטתו: "מימי רבי חיים ויטאל זי"ע לא היה אדם בעולם שהשיג השגות נעלות שכאלו בספר 'ברית מנוחה' כאותו אדם פשוט".
ויפן מרן לרבנית מלכה ע"ה ויאמר: "ככה צריך יהודי לשמור את הזמנים שלו שהוא נוסע אל הרבי ועליו להגיע במסירות נפש מדי שנה בשנה". לא יצאה אותה שנה והחסיד רבי משה כהן מלעמבערג אסף רגליו אל המיטה ושבק חיים לכל חי...

[קוראי עונג, פרשת דברים.]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

אבי יואלי
הודעות: 121
הצטרף: 12 יוני 2017, 11:57

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי אבי יואלי » 06 אוגוסט 2017, 15:30

תודה רבה
מצטער עם ההודעה הייתי במתח לדעת את הסוף
חשבתי שזה היה ר משה כהן בעצמו,
אבל סיפור מדהים ומפחיד

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 06 אוגוסט 2017, 15:32

אין על מה להצטער...
כבר לא נשאר זכר מכל זה...

באדיבות המנהלים המסורים...
תודה רבה לך מנהל נסתר...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
פעמון זהב ורימון
הודעות: 4163
הצטרף: 28 ינואר 2014, 02:36

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי פעמון זהב ורימון » 06 אוגוסט 2017, 18:01

פלאי פלאים

יישר כוחו על המעשה הנורא
אין לי חתימה. תשלחו לי רעיונות. תודה רבה.

סמל אישי של משתמש
אבן הפינה
הודעות: 994
הצטרף: 06 ינואר 2015, 17:29

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי אבן הפינה » 06 אוגוסט 2017, 18:39

הרה"ק ר' ישעי' מקעריסטיר חזה את השואה הנוראה ה"י
בכפר ליד קערעסטיר ששמו קארלאט גר הרב קלמן לייב בערקאוויטש זצ"ל הוא היה איש צדיק וקדוש ומחסידיו של הרה"ק מקערעסטיר, אחרי פטירתו הורה הרה"ק ר' ישעילע לבנו ר' ירמיה הערש בערקאוויטש לבנות אוהל על קברו בקארלאט כראוי לאיש קדוש וצדיק, לימים נפטר חותנו של ר' ירמי' הערש ובני משפחתו בקשו ממנו שיטמין את חמיו באוהל אשר בנה לאביו אבל הוא לא רצה מכיוון שחשב שהוא ייטמן שם ליד אביו אחרי אריכות ימים, אבל הפצרת משפחתו לא פסקה וזה הגיע עד לפתחו של הרה"ק מקערעסטיר, שלח לקרוא לר' ירמי' הערש ואמר לו, תקבור את חמיך ליד אביך באוהל, ענה לו שהוא רוצה להיקבר באוהל ליד אביו אמר לו ר' ישעילה "פאר דיר זעה איך עפעס אנדערש" (תרגום: עבורך אני רואה משהו אחר) ואכן ר' ירמיה הערש נלקח לאושוויץ ושם נעהקד"ה הי"ד
זכותו יגן עלינו
הייתה לראש פינה

סמל אישי של משתמש
חסיד ליובאוויטש
הודעות: 770
הצטרף: 06 יוני 2017, 21:01
יצירת קשר:

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי חסיד ליובאוויטש » 06 אוגוסט 2017, 18:46

חמש המילים שהרבי אמר לו הלמו בראשו כפטישים. "שלח את היין לאבא שלך". נורות אזהרה נדלקו במוחו. מרוב תדהמה נעתקה לשונו. "שלח את היין לאבא שלך!", שב הרבי על דבריו, כמו ממתין לתשובה חיובית. נבוך, הוא לא השיב דבר. כשהרבי חזר ואמר בשלישית: "שלח את היין הזה לאבא!", הוא החל לרעוד בכל גופו.

מנשה ז'נשווילי היה בן ארבע-עשרה כשהוריו שלחו אותו בשנת תשל"ג ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' שבאושן פארקווי ניו-יורק, לא הרחק מחצר הרבי מליובאוויטש. הוריו והורי עוד תשעה-עשר מחבריו, שעלו ארצה מגאורגיה, ביקשו למלט אותם מההידרדרות הרוחנית שסחפה את ילדי העולים בארץ.

המרחק מהמשפחה לא היה קל למנשה הצעיר ולחבריו, אך צוות הישיבה עשה הכול כדי להנעים לתלמידים את השהייה שם. בכל שבת התפללו במחיצת הרבי והשתתפו בכל התוועדות. הם אף זכו למחווה מיוחדת כשנתקבלו ל'יחידות' עם הרבי כמה פעמים. הרבי התעניין מאוד בשלומם. הנערים חשו את אהבתו אליהם.

זה קרה בשנת תשל"ד, בחג האחרון של פסח. כרגיל, הרבי קיים התוועדות שנמשכה שבע שעות, ובה נשא דברי תורה וחסידות עמוקים. בתום ההתוועדות ותפילת ערבית הבדיל הרבי על היין, והחל בחלוקת 'כוס של ברכה' – מזיגת יין מגביעו לאלפים.

כשהגיע תורו של מנשה הרים הרבי את עיניו והביט בו. חיוך עלה על פניו. כשמזג לכוסו את היין אמר: "שלח את היין לאבא שלך". בכל פעם שמנשה קיבל יין מהרבי, הקפיד לשלוח ממנו לאביו, וגם עכשיו התכוון לעשות כן. מעולם לא אמר לו הרבי במפורש לשלוח מהיין לאביו. לכן חש תחושת חרדה בלבו. עם זה התעודד: אם קרה דבר מה לא טוב, הרי שהרבי כבר טיפל בזה...

מנשה מיהר אל הטלפון הקרוב. להוריו של מנשה לא היה טלפון בבית, ולכן הוא התקשר לביתו של שכן. ברגע שהלה קיבל את השיחה, שאל מנשה: "תגיד, הכול בסדר עם אבא?!". השכן השיב: "אבא לא בבית".

תשובתו המתחמקת הגבירה את הדאגה בלבו של מנשה. הוא הוסיף ללחוץ על השכן, אך קיבל תשובות מעורפלות. למחרת התקשר שוב, וכך ביום הבא, ותמיד נתקל בהתחמקויות. בשלב מסוים איבד מנשה את סבלנותו. "אם לא תספר לי בדיוק מה קרה לאבי, אתקשר אליך כל דקה. לא אתן לך מנוחה!", איים.

"עוד מעט יחזור אביך ואתן לו לדבר איתך", הבטיח השכן. מנשה יצא לרחוב, ושם פגש יהודי מישראל ממוצא גאורגי. "ראית בעת האחרונה את אבי?", שאלו מנשה. "כן", השיב הלה, "ראיתיו בשדה התעופה. הוא היה חבוש ביד ובראש".

מנשה נחרד: "הוא הלך על רגליו?". "כן!", ענה האורח, "הכול בסדר. הוא גם עשה לי שלום".

רק לאחר מכן, כשעלה בידי מנשה לשוחח עם אביו, נחשף הסיפור המלא, שהותיר אותו נפעם ונרעש.

זה היה בבוקר אסרו חג בארץ ישראל. דניאל ז'נשווילי, בעל מונית, הסיע את חכם רפאל אלאשווילי, רבם הראשי של יהודי גאורגיה בישראל, ואת רעייתו, לירושלים. הנסיעה התנהלה כשורה.

בעליות לירושלים הופיע פתאום בנתיב הנגדי אוטובוס שדהר במהירות גבוהה במורד הכביש, ונראה היה שנהגו איבד שליטה עליו. דניאל זיהה מיד את הסכנה. הוא עצר את הרכב וצעק לנוסעים לברוח החוצה. בעודו עסוק במילוט הנוסעים לא הספיק למלט את עצמו. האוטובוס פגע במונית בעוצמה, וגלגליו עלו עליה ומעכו אותה לחלוטין.

כוחות ההצלה שהוזעקו למקום חילצו את הנהג שלא ניכרו בו סימני חיים. הם כיסו אותו בסדין וחשו לטפל בפצועים קל יותר, חכם רפאל ורעייתו, שנפגעו קל ומצבם היה טוב. כשסיימו לבחון את מצבם, חזרו לטפל בפינוי הנפטר. הרימו את הסדין, ונרתעו בבהלה: המת נעלם!

באותה עת התחוללו מאבקים בעניין ניתוחי מתים. בני משפחות דתיות חטפו את גופות קרוביהם, כדי למנוע את נתיחתן. זו גם הייתה סברת אנשי ההצלה בזירה. הם ראו אדם שמתהלך בשטח ושאלו אותו: "אולי ראית את הנהג?".

"אני הנהג", השיב הלה. המחלצים לא האמינו למראה עיניהם. "לא ייתכן!", השיבו, "הרי כיסינו אותך בסדין!".

בעוד האב מספר לבנו את שאירע, החל מנשה לתחקר את אביו על השעה המדויקת שבה אירעה התאונה. ההתנגשות אירעה בשעה תשע וחצי בבוקר, שעון ישראל; כך נרשם ברישומי המשטרה ובתיק הרפואי. באותה שעה, בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר בערך, קיבל מנשה את ה'כוס של ברכה' מהרבי.

מנשה מיהר למצוא נוסע לארץ ולשלוח באמצעותו את היין בעבור אביו. כעבור חודשיים, כשביקר בארץ, שמע מאביו את יתר הפרטים: "התעוררתי כשסדין מכסה את פניי. ברוך ה', אני חי. איך? אינני יודע. גם הרופאים לא מצאו הסבר". באותו יום נסע מנשה עם אביו למוסך בעזה, שבו הוחזק הרכב. המכונית הייתה מעוכה לחלוטין.

דניאל מתגורר בלוד, וזוכה לרוות נחת מנכדיו ומניניו.
חסידי חב"ד אנו, תלמידי הרעבע אשרינו!

סמל אישי של משתמש
יהודה חסיד
הודעות: 392
הצטרף: 25 יולי 2017, 02:30

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי יהודה חסיד » 06 אוגוסט 2017, 21:30

בקשר לסיפור עם הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א
שמעתי מאחד מבעלי המעשה מחסידי ויזניץ (קריה) שלפני כשנתיים בליל ראש השנה היה תור ארוך ל"לשנה טובה" ואחד החסידים מירושלים התאכסן בבית אמו שהיה במרחק הליכה של כחצי שעה. ובראותו שיש תור ארוך החליט קודם לילך לאכול וכשיחזור לשולה"ט אז יכנס. (האדמו"ר מקבל קהל עד השולה"ט בסביבות 3/4 שעות), אחר הסעודה חש חולשה, והחליט שלא ילך ולא יעבור ל"לשנה טובה", בצאת האדמו"ר מהשולה"ט פוגש הוא את חתנו של הנ"ל (מי שסיפר לי הסיפור), ושאלו למה חותנך לא עבר (שימו לב! מתוך אלפי איש שעוברים במהירות לפניו הוא זכר ושם לב לאחד מהם), ההוא ענה שאינו יודע. למחרת לפני התפילה אמר החתן לחותנו, וההוא ניגש בהזדמנות הראשונה לאדמו"ר, הרבי בירכו בברכת "א גמר חתימה טובה" כנהוג. והפטיר "זה כבר לא אותו דבר".
אחר החגים גילו אצלו את המחלה ובל"ג בעומר נלב"ע.
אימתי קאתי מר, לכשיפוצו מעינותיך חוצה

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 16279
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
יצירת קשר:

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי יאיר » 10 מרץ 2019, 23:33

הקפצה לחזקי
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 10 מרץ 2019, 23:34

רב תודות!!
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 10 מרץ 2019, 23:46

קבלן אחד הנמנה על חסידות גור ומתגורר בעיר בני ברק בא לפני דרשן ת"ח וסיפר לו את המעשה הבא. בערב שבת קודש נגנב ממנו רכבו החדש, אשר קנה לאחרונה. ובמוצאי שבת לתדהמתו הרכב חזר עם פתק עליו היה כתוב: 'אני זה שגנבתי את הרכב ומכיון שרציתי להדליק קצת מוזיקה להנעים את הדרך נדלק, לי דיסק שהיה במערכת של אותו משפיע ודבריו נכנסו ללבי והחלטתי לחזור בתשובה ולהשיב את הרכב חזרה..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 11 מרץ 2019, 15:48

יאיר כתב:הקפצה לחזקי
לבקשתו ?
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 16279
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
יצירת קשר:

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי יאיר » 11 מרץ 2019, 17:05

אכן. העתקת/שכפול האשכול ולא העברה
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 11 מרץ 2019, 19:58

ראיתי לאחר שכתבתי את הודעתי הנ"ל שהיא לא מופיעה בחרדים לדעת..

השאלה שלי היא רק האיך הוא יודע על האשכול הזה ?
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 16279
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
יצירת קשר:

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי יאיר » 11 מרץ 2019, 20:14

כי העתקתי לו לכמה דקות את 'אשכול האשכולות'
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 11 מרץ 2019, 21:03

מעשה זה קרה בעיר קראקא – בו כיהן הגה"ק רבי שמעון סופר זי"ע בנו של מרן החתם סופר זי"ע כרבה של העיר. כאשר אחד מילדי קראקא חלה באסכרה, ופעם אחת באישון ליל הוא החל להשתנק. בני משפחתו עמדו אובדי עצות והתבוננו בחרדה בילד הנחנק, כשהם פוכרים את ידיהם וזועקים לעזרה. ואבי הילד שלא היה מסוגל לשאת את המראה, מיהר להימלט מן הבית... הרחובות היו חשוכים וריקים לגמרי, אולם מבית הרב הגה"ק רבי שמעון סופר זי"ע, בקע עדיין אור. ולכן, החליט האב לעלות ולהעתיר בעדו. כאשר שמע הרב את הדברים היוצאים מפי האב, הוא הסיר את צעיפו, והורה להניח על צוואר הילד. לאחר מכן התנה עם האב שני תנאים: האחד – להשיב את הצעיף מיד עם שחר , והשני – לשמור את העניין בסוד מוחלט. האב הנרגש כמובן מיהר להתחייב על כך, והוא מיהר לביתו ועטף את צוואר הילד בצעיף הרב, וראה זה פלא: בו במקום החל הילד לנשום לרווחה , והסכנה חלפה! עם שחר החזיר האב את הצעיף, ובדמעות הודה לרב על הצלת ילדו, אולם הרב אמר: "אני לא עשיתי מאומה. אבל צעיף זה הוא ספוג זיעה של עמל בתורה, וזכות אותו עמל עמדה לילדך"!... וכאשר התעניין האב אודות פשרם של שני התנאים, הסביר הרב: "את הצעיף ביקשתי, משום שאין לי אחר... ובנוסף לכך ביקשתי שיישאר הדבר בסוד, משום שכל שעות היום טורדים מנוחתי בענייני העיר, וכדי ללמוד עלי לקצר בשעות השינה שלי, אך אם ידעו אנשי העיר שאף בשעות אלו אני ער, הם יטרידו אותי גם בשעות הלילה ולא אוכל ללמוד. ומהיכן יהיה לך צעיף לסגולה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8257
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער » 12 מרץ 2019, 10:54

יאיר כתב:כי העתקתי לו לכמה דקות את 'אשכול האשכולות'
יפה מאוד.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

מי זה
הודעות: 2550
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10

Re: סיפורים מגדולי הדורות

נושא שלא נקרא על ידי מי זה » 05 יוני 2019, 23:56

הג"ר יצחק זילברשטיין נזהר בכבוד אמו האלמנה.
להתגבר - הרב מאיר מונק - הג''ר יצחק זילברשטיין נזהר בכבוד אמו האלמנה -1.jpg
להתגבר - הרב מאיר מונק - הג''ר יצחק זילברשטיין נזהר בכבוד אמו האלמנה -2.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)

שלח תגובה