פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:07

בספרו "תורת חמד" כתב רבי מיכאל בער וייסמנדל זצ"ל רמז מפליא, על דברי חז"ל הקדושים הנ"ל שרמזו את מרדכי בתורה בפסוק "מר דרור" וז"ל: אם תספור מן המם של מר דרור, כמנין האותיות שבמגילה (אשר המה: י"ב אלפים מאה ועשר (12110 )אותיות תגיע לאות רי"ש, ועוד הפעם סך זה של אותיות תגיע לאות דל"ת, ועוד הפעם סך זה של אותיות תגיע לאות כ"ף, ועוד הפעם סך זה של אותיות תגיע לאות יו"ד – אותיות "מרדכי" ע"כ.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:08

בספר נועם מגדים על הפסוק וביום השביעי וגו' פירש: זה שאמר הכתוב: "וביום השביעי תשבות", וכיצד תשבות? – "בחריש" – יש דיבורים שעליך להחריש ולא לדבר בהם כלל. "ובקציר" – ויש דיבורים שעליך לקצר בהם...
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:13

אומר בעל הטורים: מבן עשרים שנה - סופי תיבות המ"ן שבא להכריע שקלים של המן. ומובא בספר 'יושיע ציון ': המן מגיע ח"ו כשישראל עוברים על דברי התורה הקדושה. וזהו שנאמר 'כל העובר על הפקודים' דהיינו כאשר ישראל עוברים על 'פקודות' התורה הקדושה, אז מקבלים חלילה את המן שנרמז בס"ת 'מבן עשרים שנה'.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:13

בספר "תפוחי חיים" מפרש פסוק "ונתנו איש כופר נפש" בדרך צחות. הגמ' במסכת חולין דף ק"ט. אומרת, שכל מה שאסר לנו הקב"ה, התיר לנו כנגדו. אסר לנו חזיר, התיר לנו דג שיבוטא, אסר לנו דם, התיר לנו כבד וכו'. שאל הבעש"ט, אסר לנו כפירה , ומה התיר לנו? ותירץ, שכאשר בא אליך יהודי לבקש עזרה, אל תאמר לו ה' יעזור, אלא אתה תעזור. וזה רמוז בפסוק שלפנינו "ונתנו איש כופר נפשו", בשעה שצריך לתת, תעשה את עצמך ל"כופר" לשעה קלה ותתמוך בפועל, לא רק ב"ה' יעזור.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:14

אומרת התורה לתת מחצית השקל, כדי שנדע שיש כאן רק חצי נתינה. את החלק של מעשה נתינת הממון עצמו אין הקדוש ברוך הוא צריך מאתנו, כי הממון שאנו נותנים – שלו הוא. רק ה'חצי' השני של הנתינה – הלב והכוונה הפנימית, הוא זה שנחשב כנתינה האמתית.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:19

פירוש נוסף מדוע נתנו מחצית השקל ולא שקל מלא.
על פי הגמ קידושין מ. לעולם יראה אדם חציו זכאי וחציו חייב...

עוד פירוש. מחצית השקל כנגד אותם שש שעות שחטאו בעגל. כפי שדרשו חז"ל על הפסוק כי בושש משה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:21

מדוע הקב"ה הראה למשה מטבע של אש?
ללמדך שהכסף - מטבע הינה כמו אש, יש והיא מחממת ויש שהיא שורפת..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:22

החתם סופר מבאר בשאלה זו על פי הגמ' בבא בתרא יא שהנותן לעני מתברך בו' ברכות והמפייסו בדברים בי"א ברכות. התורה מורה לנותן הצדקה שלא די בנתינת מטבע לחוד אלא גם ישתדל לתת לעני מתוך חמימות ומאור פנים..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת כי תשא - שאלות הערות וורטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 21 פברואר 2019, 00:24

כתוב בספרים שחטא העגל מתכפר בחגים.
וראיתי מביאים שחשבון השעות של ט"ו ימי החגים, הוא סך הכל שש מאות שלשים שעות. ועם ישראל חטא בעגל במשך ו' שעות כמו שדרשו חז"ל על הפסוק "כי בושש משה". ואלו השעות הם חלקי שישים מהסך הכולל של שעות החגים. ובזה מתבטל האסור..

ולזה אומר אהרון "מחר חג לה". ודוק. כמו גם ראשי תיבות 'מחל'. על ידי החגים ימחל עוון העגל.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
הפועלים
הודעות: 1737
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 11:38
קיבל תודה: 1 פעם

לפרשת שקלים

נושא שלא נקרא על ידי הפועלים » 27 פברואר 2019, 19:42

בפיוט במוסף "אור פניך עלינו אדון נשא, ושקל אשא בבית נכון ונשא",
וקשה למה לא נאמר "וחצי שקל"? הלא אסור להביא שקל שלם, כדכתיב העשיר לא ירבה.
אם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם, (אוה"ח הק').

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: לפרשת שקלים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 27 פברואר 2019, 20:37

הפועלים כתב:בפיוט במוסף "אור פניך עלינו אדון נשא, ושקל אשא בבית נכון ונשא",
וקשה למה לא נאמר "וחצי שקל"? הלא אסור להביא שקל שלם, כדכתיב העשיר לא ירבה.
בס' 'דברי מהרי"א' (להג"ר יהודא אסאד זצ"ל) פ' שקלים (ע' צו) כתב וז"ל: בפייט: "אור פניך עלינו אדון נשא, ושקל אשא בבית נכון ונשא" ויש לדייק על מה שאמר "ושקל אשא" הא צריך ליתן רק מחצית השקל? ונ"ל דהנה באמת הא גופא טעמא בעי למה נותנים מחצית השקל ולא שקל שלם? ותירצו המפרשים משום דכל אחד בעצמו בלי חבירו הוא רק כמחצית הגוף, דבין במשא ומתן, ובין בתורה צריך הוא לעזר חברו, כי ללמוד לא יוכל האדם מעצמו, וכן מו"מ לא יוכל לעשות עם עצמו, ולזה צריך ליתן מחצית השקל לרמז כי אינו רק מחצית, והנה לעתיד לבא ב'ב שתתקיים יעודי הנביאים ומלאה הארץ דעה את ה', ולא יצטרך לעזר חבירו, וכן יתקיים איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ויהיה כל אחד מישראל גוף שלם, יצטרכו ליתן שקל שלם, וזה שאמר הפייט "אור פניך עלינו אדון נשא", שה' ישלח לנו במהרה משיח צדקנו, ואז "ושקל אשא בבית נכון ונשא" שקל שלם וכנ"ל עכ"ל.

ועי' גם בס' 'טעמי המנהגים' (אות תתעא) שכתב עד"ז וז"ל: ובספר אהבת שלום כתב טעם מחצית השקל דאיתא בספרים שהוא להורות אחדות, כשהוא בפ"ע הוא רק מחצית השקל וע"י אחדותו עם חבירו נעשה שקל שלם, ובספר ילקוט האורים פי' עפ"ז מה שאנו אומרים בפיוט לפ' שקלים אור פניך עלינו נשא ושקל אשא בבית נכון ונשא. ולכאורה קשה הרי המצוה הי' חצי שקל, (ולפי דעת בעל עקידת יצחק הי' המצוה לחתוך השקל לשנים) וא'כ למה אמר ושקל אשא, דמשמע שקל שלם? ולפי הנ"ל ניחא כי לעתיד יעקור הקב"ה היצה"ר מקרבינו, וכולם ישבו איש תחת גפנו, ויהי' שלום בעולם, ואז ושקל אשא, כי כל אחד מישראל יהי' קומה שלימה ואדם השלם בפ"ע עכ"ל, ובילקוט האורים שם (סו"פ תשא) תירץ עפ"ז גם למה התחיל הפייטן בלשון רבים "אור פניך עלינו נשא" וסיים בלשון יחיד "ושקל אשא", דבזמן הגלות כשחסר בענין האחדות מבקשים אנו דאור פניך עלינו נשא, שתשרה שכינתך בינינו ותעקור היצה"ר מקרבנו הגורם פירוד וכו', ואז נזכה ל"ושקל אשא" שקל שלם בלשון יחיד עיי"ש, וכ"כ בדברי חנוך (על הספר גן רוה) פ' דברים אות א'.

ובס' 'לחם לפי הטף' כתב בזה וז"ל: טעם היות מחצית השקל ולא שקל שלם, אפשר דהנה עיקר מצוה זו היא לכפר על הנפש כדכתיב ונתנו איש כפר נפשו, ולכך שקל בגימטריא נפש כמ"ש המפרשים ז"ל, ואיתא בפ"ק דקדושין (מ,ב) "לעולם יראה אדם עצמו כאלו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע עצמו ואת כל העולם לכף חובה.. ולכך כל איש יביא מחצית השקל שהוא מחצית הנפש, לכפר על חצי הנפש שהיא חייבת, אבל מחצית השני שהיא זכאית אינה צריכה כפרה, ובאה המצוה הזאת לעורר את עם ישראל שכל אחד מהם יראה את עצמו שחציו זכאי וחציו חייב, להזהר על עצמו מעשות חטא אחד, ויכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, ולהפך יתאמץ לעשות מצוה אחת להכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות.. ובזה ניחא למה לעת'ל נותנים שקל שלם, כי אז לא יהיה לנו שום חטא ועון כי את רוח הטומאה יעביר מן הארץ ועמך כלם צדיקים, ואין אנו צריכים לשום התעוררות ולכך ניתן אז שקל שלם כנגד עצמנו שזכינו להיות צדיקים בשלימות ולא כמקודם שהיה חצינו חייב וחצינו זכאי עכתו"ד.

עוד יש שכתבו דמחצית השקל מורה שנותן רק מחצית, ועי"ז יזכור שצריך תמיד להוסיף בצדקה, וכמ"ש אדה"ז באגה"ק (סוף סי' י') דלכפרת נפשו אין שום הגבלה לחומש דוקא, דכל אשר לאיש יתן בעד נפשו וכו', ולכן בזה"ז צריך ליתן צדקה תמיד לכפר על נפשו, משא"כ לעת"ל שיתבטל היצה"ר לא יהי' צורך לצדקה תמידית אלא שקל שלם בפ"א, ועי' גם בילקוט הגרשוני (על אגדות הש"ס) סוף מסכת מגילה שהביא כן מס' עטרת חכמים (סוף דרוש א' לפ' שקלים) ובס' אזור אליהו פ' תשא עה"פ זה יתנו ועוד, וכולם נקטו דלעת"ל ישתנה המצוה לשקל שלם, וייסדו דבריהם על לשון הפייטן.
http://www.haoros.com/archive/index.asp ... =1#ftnref1
ובס' 'פרי צדיק' ח"ב פרשת שקלים (נט,א) האריך בביאור לשון הפייטן באור פניך עלינו אדון נשא, והקדים לזה ד"כיון שנתקבלו הפיוטים בכל ישראל, ראוי להבין בדבריהם ואף שמחברם ומתקנם לא כיוון לזה יכול להיות אמת, וכמו שכתב בספר אורים ותומים שדברי השולחן ערוך וכדומה שנתקבלו בכל ישראל ראוים לפרש בדבריהם הגם שלא כיוונו לזה כי רוח ה' דיבר בם". וראה לקו"ש חכ"א ע' 291 ובכ"מ.
וראה כאן עמוד ב
http://torahdoc.free.fr/torahdoc/[1]%20 ... ekalim.pdf
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

שלח תגובה