פרשת משפטים

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

חזקי
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

פרשת משפטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 31 ינואר 2019, 00:54

פרשת משפטים פרשה שכל כולה עוסקת בדיני המשפט עברי - יהודי! המשפט העברי בשונה מכל מערכות משפט אחרות המתבססות על השכל וההיגיון האנושי - מבוסס על תורה מסיני הווי אומר: לא השכל וההיגיון הם שקובעים את מערכת חוקיו אלא הצו האלוקי הוא שמנחה וקובע את הנהגת המשפט.

דוגמא שתמחיש בפנינו את ההבדל בין שני מערכות משפט הללו היא פרשת עבד עברי. הנה בכל אומה יש את 'הרוב' שהולך בדרך הישר ומיעוט שבחר ללכת בדרך שלילית. בין המיעוטים הללו נמצאים כת הגנבים והחברה מתמודדת איתם באמצעות בית כלא. נו יש בזה מן ההגיון, להרתיע את האחרים מלגנוב. אלא מה.. מגיע 'הנגנב' וטוען בפני השופט 'הגנב אמנם קיבל את עונשו אבל כספי הנגנב אייכה?' עונה לו השופט הגנב בא על עונשו ובאשר לכספך גש נא לחברת הביטוח הצג בפניהם את המסמך המאשר שביטחת את נכסיך והכל יבוא על מקומו בשלום. אבל לא עשיתי ביטוח משיב הנגנב! או אם כך אתה בצרות אני מצטער אדוני אין מה לעשות תישא בהפסדים- פוטר אותו השופט. ואכן הגנב הקטן יושב בבית הסוהר ואם עד כה ההתמחות שלו בעניני גניבות היתה פריצת רכבים שם הוא פוגש גנבים 'כרישים' מכל הגוונים כל אחד ומומחיותו שלו, זה בפריצת בנקים והאחר בחומרים מסוכנים וכן הלאה. ואחרי שיושב שם כמה שנים ושותה בצמא את דבריהם..דברים שעד לאותו היום לא היה מסוגל או לא חשב לעשות עתה הוא מקבל חיזוק מרבותיו לעשות הכל!.. פשוט 'גנבו' מהגנב בבית הסוהר את - המוסריות המועטה שעוד קיננה בו. ובכל זמן שהותו שם אשתו וילדיו צועקים בכאב, אין לנו אבא או בעל שיפרנס אותנו מה נעשה?
במבחן התוצאה: הן הנגנב הפסיד, הן הגנב ומשפחתו הפסידו, והן הבריות שבעתיד זה הגנב הקטן גדול יהיה להם.

אבל לעומת זו נתבונן איך נוהגת תורתנו הקדושה במקרה מעין זה. כאשר נתפס גנב ואין לו את היכולת להחזיר את הגניבה, דואגים לכך שהנגנב יקבל מידי הגנב את מה שלקח לו. וכל זאת מבלי להזניח את הגנב ואת משפחתו, פשוט מוכרים אותו לעבד, ובתמורה לכך האדון משלם את כספי הגניבה ומתחייב לפרנס את העבד כולל אשתו ובניו.
נו ומי ירצה להעסיק בתוך ביתו עבד עם רזומה של גנב? חז"ל מספרים לנו שלא כל משפחה היתה מסוגלת להכניס לביתה אדם עם עבר מפוקפק כזה, ומי שבכל זאת, היה אחד שידע לחנך ולהעמיד את הגנב על רגליו, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מוסרית. יחסי העבודה בין האדון לעבד שנקבעו בתורה, הם כאלה הנוטים לטובת העבד, ויש כמה חוקים בענין העבדות מה מותר לאדון לדרוש ומה אסור לו, ופעמים רבות ניתנת עדיפות לעבד על פני רבו. ולא בחינם אמרו חז"ל 'הקונה עבד כקונה אדון לעצמו'.. ומשנוכח הגנב איך שדואגים לכל הצרכים שלו ושל בני ביתו, והיחס הטוב שמרעיפים אליו, גנב הוא כבר לא יהיה! וזה מלמדנו על חוקי המשפט העברי שאינם רק בכדי להעניש את העברין, אלא גם לחנכו וליישרו לדרך טובה.

וסיפור נפלא שימחיש בפנינו את הנקודה הזו הוא מעשה שאירע עם רבי חיים מבריסק, שביום חתונה של אחד מבניו, הבחין במהומה בקצה האולם וסיפרו לו שתפסו גנב באולם ורוצים לזרוק אותו משם בבושת פנים לבל יעז שוב לסחוב מכל הבא ליד חפצים של אנשים אחרים. אבל ר' חיים לא הסכים איתם, 'ביום החתונה של בני יגרמו בושה לאדם, בשום פנים ואופן לא יהיה כך!'. התלמידים תמהו 'רבינו אם לא נזרוק את הגנב מהאולם הוא ימשיך לגנוב מכל הבא ליד'. אבל רבי חיים העלה פתרון גאוני איך להפסיק את הגניבות מבלי לבייש את הגנב. 'תקראו לו שישב לידי בשולחן כבוד יחד עם החתן ושאר גדולי ישראל שכבדו את האירוע, כאן הוא ירגיש אדם מכובד שיושב בשורה אחת עם אנשים גדולים ויפסיק לגנוב ולא יהיה צורך לזרוק אותו מן האולם. כך היא דרכה של תורה, להעניש בן אדם לא. לחנך כן!

נסיים בדוגמא נוספת מפרשתנו שתמחיש בפנינו את ההבדל בין מערכת משפט המבוססת על הגיון בשר ודם ובין מערכת חוקים שהתווה הקב"ה. ומי שהדגיש את ההבחנה הוא הרב מבריסק במענה לשאלת שופט רוסי על הציווי בפרשתנו "ולא תקח שחד". נשים לב שהאזהרה על לקיחת שוחד מופנית כלפי השופט ולא כלפי הנותן מדוע? שאלה זו הציג השופט הרוסי בפני הרב וטענה בפיו – "חוקי המדינה שלנו מעולים יותר מחוקי התורה שלכם, אצלנו כאשר נודע שאחד השופטים לקח שוחד, נענשים הן השופט והן הנותן. ואילו אצלכם האיסור חל רק על השופט, כשאין איסור בעצם נתינת השוחד!". "אדרבה השיב לו הרב, דוקא בגלל העובדה הזו, החוק שלנו מרתיע יותר! שים לב, על פי החוקים שלכם, השופט כלל אינו צריך לחשוש שמא יגלה הנותן לאי מי שהוא שיחד אותו, משום שעל ידי כך הוא מסתכן בעונש. מה שאין כן אצלנו, השופט מצוי כל הזמן בחשש שמא יבוא הנותן ויפרסם ברבים את דבר השוחד, שכן הוא עצמו אינו יוצא בכלל מופסד מן העניין". ואותו חשש משמש כהרתעה ומונע באמת ובתמים כל בדל של מחשבה על לקיחת שוחד".
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת משפטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 31 ינואר 2019, 00:57

"לכלב תשליכון אותו".
שאל ר' חיים קניבסקי מפני מה כתב 'תשליכון' ולא תשליכו.
וכתב ליישב על פי הגמרא ב"ב כה. בדיני הרחקת מזיקין מן העיר, ושם מבואר שבשר טריפה צריכים להרחיקו חמישים אמה מהעיר מפני ריחו.
וזה שרמזה התורה בהוספת האותן 'נון' בגימטריה 50. לכלב תשליכו אותו במרחק של נ' אמה מהעיר. נפלא!
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת משפטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 31 ינואר 2019, 22:12

חזקי כתב:פרשת משפטים פרשה שכל כולה עוסקת בדיני המשפט עברי - יהודי! המשפט העברי בשונה מכל מערכות משפט אחרות המתבססות על השכל וההיגיון האנושי - מבוסס על תורה מסיני הווי אומר: לא השכל וההיגיון הם שקובעים את מערכת חוקיו אלא הצו האלוקי הוא שמנחה וקובע את הנהגת המשפט.

דוגמא שתמחיש בפנינו את ההבדל בין שני מערכות משפט הללו היא פרשת עבד עברי. הנה בכל אומה יש את 'הרוב' שהולך בדרך הישר ומיעוט שבחר ללכת בדרך שלילית. בין המיעוטים הללו נמצאים כת הגנבים והחברה מתמודדת איתם באמצעות בית כלא. נו יש בזה מן ההגיון, להרתיע את האחרים מלגנוב. אלא מה.. מגיע 'הנגנב' וטוען בפני השופט 'הגנב אמנם קיבל את עונשו אבל כספי הנגנב אייכה?' עונה לו השופט הגנב בא על עונשו ובאשר לכספך גש נא לחברת הביטוח הצג בפניהם את המסמך המאשר שביטחת את נכסיך והכל יבוא על מקומו בשלום. אבל לא עשיתי ביטוח משיב הנגנב! או אם כך אתה בצרות אני מצטער אדוני אין מה לעשות תישא בהפסדים- פוטר אותו השופט. ואכן הגנב הקטן יושב בבית הסוהר ואם עד כה ההתמחות שלו בעניני גניבות היתה פריצת רכבים שם הוא פוגש גנבים 'כרישים' מכל הגוונים כל אחד ומומחיותו שלו, זה בפריצת בנקים והאחר בחומרים מסוכנים וכן הלאה. ואחרי שיושב שם כמה שנים ושותה בצמא את דבריהם..דברים שעד לאותו היום לא היה מסוגל או לא חשב לעשות עתה הוא מקבל חיזוק מרבותיו לעשות הכל!.. פשוט 'גנבו' מהגנב בבית הסוהר את - המוסריות המועטה שעוד קיננה בו. ובכל זמן שהותו שם אשתו וילדיו צועקים בכאב, אין לנו אבא או בעל שיפרנס אותנו מה נעשה?
במבחן התוצאה: הן הנגנב הפסיד, הן הגנב ומשפחתו הפסידו, והן הבריות שבעתיד זה הגנב הקטן גדול יהיה להם.

אבל לעומת זו נתבונן איך נוהגת תורתנו הקדושה במקרה מעין זה. כאשר נתפס גנב ואין לו את היכולת להחזיר את הגניבה, דואגים לכך שהנגנב יקבל מידי הגנב את מה שלקח לו. וכל זאת מבלי להזניח את הגנב ואת משפחתו, פשוט מוכרים אותו לעבד, ובתמורה לכך האדון משלם את כספי הגניבה ומתחייב לפרנס את העבד כולל אשתו ובניו.
נו ומי ירצה להעסיק בתוך ביתו עבד עם רזומה של גנב? חז"ל מספרים לנו שלא כל משפחה היתה מסוגלת להכניס לביתה אדם עם עבר מפוקפק כזה, ומי שבכל זאת, היה אחד שידע לחנך ולהעמיד את הגנב על רגליו, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מוסרית. יחסי העבודה בין האדון לעבד שנקבעו בתורה, הם כאלה הנוטים לטובת העבד, ויש כמה חוקים בענין העבדות מה מותר לאדון לדרוש ומה אסור לו, ופעמים רבות ניתנת עדיפות לעבד על פני רבו. ולא בחינם אמרו חז"ל 'הקונה עבד כקונה אדון לעצמו'.. ומשנוכח הגנב איך שדואגים לכל הצרכים שלו ושל בני ביתו, והיחס הטוב שמרעיפים אליו, גנב הוא כבר לא יהיה! וזה מלמדנו על חוקי המשפט העברי שאינם רק בכדי להעניש את העברין, אלא גם לחנכו וליישרו לדרך טובה.

וסיפור נפלא שימחיש בפנינו את הנקודה הזו הוא מעשה שאירע עם רבי חיים מבריסק, שביום חתונה של אחד מבניו, הבחין במהומה בקצה האולם וסיפרו לו שתפסו גנב באולם ורוצים לזרוק אותו משם בבושת פנים לבל יעז שוב לסחוב מכל הבא ליד חפצים של אנשים אחרים. אבל ר' חיים לא הסכים איתם, 'ביום החתונה של בני יגרמו בושה לאדם, בשום פנים ואופן לא יהיה כך!'. התלמידים תמהו 'רבינו אם לא נזרוק את הגנב מהאולם הוא ימשיך לגנוב מכל הבא ליד'. אבל רבי חיים העלה פתרון גאוני איך להפסיק את הגניבות מבלי לבייש את הגנב. 'תקראו לו שישב לידי בשולחן כבוד יחד עם החתן ושאר גדולי ישראל שכבדו את האירוע, כאן הוא ירגיש אדם מכובד שיושב בשורה אחת עם אנשים גדולים ויפסיק לגנוב ולא יהיה צורך לזרוק אותו מן האולם. כך היא דרכה של תורה, להעניש בן אדם לא. לחנך כן!

נסיים בדוגמא נוספת מפרשתנו שתמחיש בפנינו את ההבדל בין מערכת משפט המבוססת על הגיון בשר ודם ובין מערכת חוקים שהתווה הקב"ה. ומי שהדגיש את ההבחנה הוא הרב מבריסק במענה לשאלת שופט רוסי על הציווי בפרשתנו "ולא תקח שחד". נשים לב שהאזהרה על לקיחת שוחד מופנית כלפי השופט ולא כלפי הנותן מדוע? שאלה זו הציג השופט הרוסי בפני הרב וטענה בפיו – "חוקי המדינה שלנו מעולים יותר מחוקי התורה שלכם, אצלנו כאשר נודע שאחד השופטים לקח שוחד, נענשים הן השופט והן הנותן. ואילו אצלכם האיסור חל רק על השופט, כשאין איסור בעצם נתינת השוחד!". "אדרבה השיב לו הרב, דוקא בגלל העובדה הזו, החוק שלנו מרתיע יותר! שים לב, על פי החוקים שלכם, השופט כלל אינו צריך לחשוש שמא יגלה הנותן לאי מי שהוא שיחד אותו, משום שעל ידי כך הוא מסתכן בעונש. מה שאין כן אצלנו, השופט מצוי כל הזמן בחשש שמא יבוא הנותן ויפרסם ברבים את דבר השוחד, שכן הוא עצמו אינו יוצא בכלל מופסד מן העניין". ואותו חשש משמש כהרתעה ומונע באמת ובתמים כל בדל של מחשבה על לקיחת שוחד".
העירו לי במק"א https://www.nidberu.org/viewtopic.php?f ... p637שכדברי כתב הרש"ר הירש בפירושו לתורה וז"ל: אם נתבונן בחוק זה, שדבר ה' העמידו בראש חוקותיו, נראה שאין חוק אחר העשוי כמוהו לגלות לנו את מגמתם ותכונתם של חוקי התורה, הנבדלים בתכלית ההבדלה, לפי כללות מהותם הפנימית, מכל חוקות הגויים. הרי זה המקרה האחד והיחיד, שבו גזרה התורה עונש של שלילת חופש - (ועוד נראה, שאף במקרה הזה אין לראות בשלילת החופש משום "עונש") - ושלילת - חופש זו הכיצד? ציוותה התורה להביא את העבריין לתוך בית משפחה, כדרך שאנו היינו נוהגים לגבי נער עבריין, על מנת לתקנו. והנה, בכמה חבילי סייגים הקיפה התורה את מעמדו של העבד באותה משפחה, כדי שלא תדוכא התודעה המוסרית שבנפש העבריין, כדי שלמרות מעמדו המושפל עדיין יחוש שרוחשים לו כבוד ונוהגים בו מנהג אחווה, ועדיין יוכל לזכות באהבה ולהעניק אהבה! כמה טירחות הטריחה את האדון, כדי שיקוימו קשרי המשפחה של העבד ולא תופקר משפחתו ליגון ולאנחה בעקבות פשעו ותוצאותיו! בשוללה ממנו את החופש, ובכך גם את האפשרות לפרנס את בני ביתו, הטילה התורה את הדאגה הזאת על אלה שמפיקים תועלת מעבודתו בתקופת עבדותו.
עונשי מאסר, על כל אובדן התקוה והשחתת המוסר השוכנים אחורי חומות בית הכלא, על כל היגון והאנחה שהם מביאים על אשתו וטפו של האסיר, - אין להם מקום בתורת ה'. לא יכירם מקומן של מצודות הכלא העלובות של הפשע - בתחום ממלכת התורה. אין בו במשפט התורה אלא מעצר חקירה, וגם זה לא יכול היה להיות אלא מעצר לתקופה קצרה בלבד, בהתאם לכל דיני הנוהל המשפטי, ובייחוד נוכח העובדה שמשפט התורה אינו מכיר בראיות מסיבתיות כל עיקר.
ועוד שם באריכות
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2033
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35

Re: פרשת משפטים

נושא שלא נקרא על ידי חזקי » 31 ינואר 2019, 22:13

דוגמא נוספת להבחנה בין מערכת המשפט הכללית לחוקי התורה הוא לאו לא תהיה לו כנושה.
דרך העולם שהמלוה רודף אחרי הלוה שיפרע את חובו, ואילו התורה מלמדת אותנו להיפך. מעשה נפלא בענין מסופר על ר' חיים מבריסק שהלוה סכום כסף לעשיר אחד לאחר שעברו כמה חודשים מתאריך הפרעון ור' חיים לא תבע מהעשיר את החוב, המציא העשיר את עצמו לר' חיים ובא לפרוע חובו, באותו מעמד לגלגל העשיר על ר' חיים שבבטלנותו שכח לגמרי מהחוב.
אמר לו הגר"ח "ואיך תאמר ששכחתי מהחוב בזמן שכבר במשך כמה חודשים אני הולך לבית הכנסת בדרך ארוכה יותר על מנת לא לעבור על יד ביתך כדי שלא להכנס לספק של "לא תהיה לו כנושה"!
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

שלח תגובה