פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

פורום בני תורה. חידושי תורה. פסקי הלכה. הנהגות של חכמי הדורות. מוסר וחסידות.

מנהל: יאיר

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

יאיר כתב:
חזקי כתב:
יאיר כתב:אשאל אותך שאלה. מדוע ה' ציוה למשה כביכול לא לומר את האמת ולומר לפרעה שרוצים רק לצאת לג' ימים ולחוג במדבר (ולחזור)?
אשאל אותך גם כן שאלה. מדוע הקב"ה ציוה שיקחו ממצרים בהשאלה כלי כסף וזהב בעוד הם לוקחים לצמיתות? על כרחך שבלאו הכי לא היו משאילים, וכך גם בשאלתך.
[חח] על זה בדיוק הגר"א כותב את הוורט..שגם זה היה ב''רמאות'' מידה כנגד מידה. וכי לא ראית הוורט בפנים ב'פנינים'?!
ראיתי את דברי הגר"א. אלא שרצוני להכריח על דרך הפשט בלי הנחות נוספות, שהקב"ה פעל כאן על דרך הטבע!
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

יאיר כתב:
חזקי כתב:
יאיר כתב:אשאל אותך שאלה. מדוע ה' ציוה למשה כביכול לא לומר את האמת ולומר לפרעה שרוצים רק לצאת לג' ימים ולחוג במדבר (ולחזור)?
אשאל אותך גם כן שאלה. מדוע הקב"ה ציוה שיקחו ממצרים בהשאלה כלי כסף וזהב בעוד הם לוקחים לצמיתות? על כרחך שבלאו הכי לא היו משאילים, וכך גם בשאלתך.
[חח] על זה בדיוק הגר"א כותב את הוורט..שגם זה היה ב''רמאות'' מידה כנגד מידה. וכי לא ראית הוורט בפנים ב'פנינים'?!

מה גם, שדבריך הפוכים בדיוק ממה שהבאת פה: https://chl.co.il/viewtopic.php?p=479727#p479727
אלו דברי הכתב סופר. וכל הפירושים דא"ח. אבל הפשט הפשוט לדעתי כדברי הלב שלום.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

יאיר כתב:
חזקי כתב:רק שהודפס מאוחר יותר בשנת תשיח..כמה גלגולים עבר.
מה זה משנה מתי הודפס? (איפה ראית כן?)

כל הוורטים של הגר"א כך ומה בכך שלא כתב בעצמו, הרי תלמידיו כתבו מפיו (כמו ביאורו למשלי לדוגמא) ומה שונה מכל ספרי האריז"ל שבעצם נכתבו ע"י תלמידו ר' חיים ויטאל, בקיצור איני יודע מה אתה שח ומה אתה רוצה. שום גלגולים ושום כלום.
תבדוק ברשת ותמצא את התאריך הנקוב. אין ספק שרוב חידושיו של הגאון הובאו על ידי תלמידיו. אולם הכת"י הנ"ל הודפס לראשונה סך הכל לפני חמישים שנה! זה לא סיבה לשלול שזה מהגר"א אבל זה כן סיבה להצמיד אזהרה בצד.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

מדברי המדרש גם כן מפורש שפרעה הבין שרצונם לעקור ממצרים ולא רק ג' ימים. וזה לשון המדרש [שמות רבה יג ה] "אמר להם פרעה, דרך הבחורים והזקנים לזבח, שמא הקטנים והטף? ומי שאומר דבר זה אין דעתו אלא לברוח, לא כמו שאתם אומרים דרך שלשת ימים. לפיכך ראו שאותה שאתם מחשבים, שיש בדעתכם לברח, היא תשוב נגד פניכם, שלא תצאו מכאן" ע"כ.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

אני פה כתב:1010 מה אתה עושה כאן תחזור הביתה...
בית יעקב לכו ונלכה..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 17621
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 464 פעמים
יצירת קשר:

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי יאיר »

אז ניתן לסכם ולהעמיד את שני הפירושים כאחד. משה ביקש ג' ימים אך פרעה חשש שיברחו. והכל אמת ודא"ח.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

איך זה יסתדר עם הפירוש של מידה כנגד מידה אם באמת הוא ידע?
כמו כן איך תסביר לפי אותו פירוש את דברי המדרש שהובא כאן https://chl.co.il/viewtopic. ... 18#p479743
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 17621
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 464 פעמים
יצירת קשר:

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי יאיר »

הרי בסוף הוא הסכים לשלחם לג' ימים ואחרי שראה שאינם חוזרים, רדף אחריהם כלומר שלא ממש ידע אלא חשש.
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

אז שוב זה לא מסתדר עם הפשט האומר שפרעה ידע שברצונם לעקור לצמתות.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

הנציב בעמק דבר כתב בזה"ל: ויהי חושך - וימש חושך - מקומות מקומות, שאצל פרעה היה חושך יותר חזק מבארץ מצרים ע"כ.
וזה חידוש גדול.
וצריך לדעת לפי הנצי"ב, אם דברי המדרש שעוביו של חושך היה כעוביו של דינר מיירי בסתם ואצל פרעה היה עבה יותר או דוקא אצל פרעה ובשאר המקומות פחות עבה.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

מי זה
הודעות: 2718
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי מי זה »

לשון הכתב והקבלה:
והמשילו עביו לעובי דינר, כי הדינר הוא היותר דק שבכל המטבעות.
והורו במשל זה ב' דברים,
הא' שלא הזיק חשך זה למי שהיה עומד בצד המצרי, כי היה רק דק לנגד עיני המצרים, ולכן היה לישראל אור במושבותם.
והב' שחשך הדק הזה היה בו ממש וחוזק כממשות דינר זהב שהוא מוצק ודבק מאד שלא תעבור בו הראות ולכן לא ראו איש את אחיו.

ואכן שני הפירושים הם יותר בדרך דרש,
אבל מה שהוא מציין "כי הדינר הוא היותר דק שבכל המטבעות" אולי יכול לענות על השאלה שלך שאם הולכים לפי עובי המטבע לא שייך פחות מעביו של דינר.
"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

נפלא. ולפ"ז החושך ששרר אצל פרעה היה במטבע עבה משל דינר.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

מי זה
הודעות: 2718
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי מי זה »

"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

6 הערות בקרבן פסח ובפרשה

בפרשתנו אנו עומדים בפני סיום שרשרת המכות ללא הפסקה, עד למכה האחרונה - מכת בכורות שם הקב"ה "לוקח" פסק זמן ומצווה את בני ישראל להקריב קרבן פסח. ובזה נתעוררתי בכמה קושיות.

א. ויש לדעת מפני מה נצטוו בני ישראל להקריב קרבן פסח שעה שהם על אדמת מצרים ובסביבת הגלות תחת פטרונות המצריים, ולא אחר מכת בכורות שזה הזמן המתאים ביותר לחגוג את סדר הפסח והקרבתו להודות על הניסים ומה שהשתחררו ויצאו מגלות לגאולה.

ב. בכלל עצם הפסיחה על בתי ישראל והצלתם במכת בכורות תלויה במעשה מצדם הוא מריחת הדם וכמו שכתוב "והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים" (יב, יג) וזאת בשונה משאר המכות שלא הוצרכו לשום מעשה בכדי להנצל מאותם המכות שניתכו על המצריים, ומה איפוא ההבדל ביניהם.

ג. במיוחד מה שיש לתמוה הוא על מריחת הדם שבאה לשמש כאות וסימן שזה הבית של האיש הישראלי לבל ינזק במכת בכורות, וזאת יש להבין, וכי הקב"ה צריך סימן כלשהו בכדי לדלג על בתי ישראל ולא להזיקם.
[ורש"י שם מרגיש בזה ומפרש בזה"ל וראיתי את הדם - הכל גלוי לפניו אלא אמר הקב"ה נותן אני את עיני לראות שאתם עסוקים במצותי ופוסח אני עליכם: עיין שם. וכנראה דבריו מבוססים על דברי המכילתא (פ' מח) מה ת"ל וראיתי הדם אלא בשכר מצוה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם עיי"ש. וגם בדברים הללו לא מצאנו מנוח, שכן בשאר ט' המכות עם ישראל גם שהיו עובדי ע"ז לא היו צריכים לעשות דבר מה בכדי להנצל ואילו במכת בכורות תלויה הצלתם במעשה מצידם, מריחת הדם, ושוב חוזרת השאלה הראשונה מה איפוא ההבדל?]

ד. הנה על הציוי הנאמר לעם ישראל "ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח: (יב, כא) דרשו חז"ל (הובא ברש"י שם ו) "לפי שהיו שטופים בעבודת כוכבים אמר להם משכו ידיכם מעכו"מ וקחו לכם צאן של מצוה", וצ"ב מה הקשר היחודי בין עזיבת אלילים לקרבן פסח, וכי כל ענינו של קרבן פסח להוות תחליף לעבודה זרה ששקעו בה ישראל.

ה. הנה מדברי המדרש האמור עולה שעם ישראל עד לאותה שעה היה אחוז בכבלי העבודה זרה, ואילו במכת חושך מביא רש"י (י, כב) דברי המדרש שעניינה של מכה זו בכדי שהמצריים לא יראו במות רשעי ישראל שלא רצו לצאת ממצרים עיין שם אם כן מוכרח שאותם שנשתיירו ולא מתו שהם סך הכל אחד מכל חמישים לא היו נגועים בעוון ע"ז ומשום כך לא מתו ואם כן איך ייתכן לומר שמשכו וקחו לכם היינו משכו ידיכם מעבודה זרה, דבר שבין כה לא היו אוחזים בו כבר. ושאלה זו חזקה מאד.

ו. מה פשר סדר הקרבת קרבן פסח "המצרית" ביחס לשאר קרבנות האמורים לדורות, בנוגע לשלושה הוראות מרכזיים א. לקיחת הקרבן ארבעה ימים קודם שחיטתו ב. הקרבת הפסח בכנופיה ובחיק בני המשפחה ג. מריחת דם הקרבן על שתי המזוזות והמשקוף. האם יש זיקה ביניהם.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

א. הכלב לא חרץ לשונו וקיבל את שכרו. ואילו הצפרדעים ששמעו לציוי ה' "ובתנוריך" ונכנסו בשביל זה לתנור בוער, לא מצאנו שקבלו על כך שכר מדוע?

ב. מפני מה הכלבים בדורינו מקבלים שכר על דבר שנעשה עם כלבי מצרים, וכי יש מושג של יחוס בחיות? כמו כן גזעים מסוימים שללא ספק לא נמצאו במצרים [למשל רועה גרמני וכיו"ב] גם הם כלולים במתן שכר, מדוע?
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

במהלך סעודת הילולת זקה"ק הרה"ק ה"שפת אמת" (יומא דהילולא ה' שבט) אמר להם: פרעה מלך מצרים בשאלתו "מי ומי ההולכים", הציע למשה רבינו פשרה, "מי" בגימטריא חמישים, ו"מי" שוב חמישים, לאמור, חצי מהעם יצאו , ומחציתם יישארו במצרים. ומשה רבינו משיבו חד משמעית, "בנערינו ובזקנינו נלך" "נלך" בגימטריא מאה, היינו ההליכה תהיה במלוא מאת האחוזים רמיזה ברורה לשלמות שהוא חותר אליה.

"לך אל פרעה" אין כתיב כאן אלא "בא אל פרעה" כי מן הקב"ה אין הולכים, אי אפשר להתרחק ממנו, הוא נמצא בכל מקום, מלוא כל הארץ כבודו. לכן אמר כאן "בא" כלומר: בא אתי, הנני אתך בכל אשר תלך. (ר' מ"מ מקוצק)
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. אומר החתם סופר שישראל חייבים למנות לפי מספר חדשי ישראל ולא לפי מספר חדשי הגויים, כי ראשון הוא ניסן ולא כמו הגוים שאומרים ינואר הוא הראשון, שנאמר ראשון הוא לכם.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

חזקי כתב:א. הכלב לא חרץ לשונו וקיבל את שכרו. ואילו הצפרדעים ששמעו לציוי ה' "ובתנוריך" ונכנסו בשביל זה לתנור בוער, לא מצאנו שקבלו על כך שכר מדוע?
כנראה שיותר קל למסור את הנפש על קידוש ה' מאשר לחיות על קידוש ה'..
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

מי זה
הודעות: 2718
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי מי זה »

יותר קל להישרף באש, מאשר לשתוק… הכלבים זכו לשכר יותר גדול בגלל שהם שתקו, וזה הרבה יותר קשה מאשר להישרף.
וגם דבר זה אנו רואים בעוד ענין, כשהגמרא מתארת את חומרת הלבנת פני השני, אומרת הגמרא [בבא מציעא נ”ט.] “נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים”. ולעומת זאת, על אדם שותק בשעת מריבה, אומרת הגמרא [חולין פ”ט.] “אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה שנאמר תולה ארץ על בלימה”. רואים מכאן, שאדם ששותק, מחזיק את כל העולם, וזה מראה עד כמה קשה הדבר…
[הרב אליה פורטנוי, אתר 'יהודי']

אומרים בשם רבי יוסף חיים זוננפלד, שני בעלי חיים עזרו לישראל ליציאת מצרים, החמור במשאם של ישראל ממצרים, והכלב שלא חרץ לשונו, ולמה לכלב נותנים רק נבלה, ולחמור עושים מצות פטר חמור ומכבדים אותו בפרסום גדול?
מפני שהחמור נתן כתף פירוש שהוא טרח ברכוש גדול כמו שאמרו חז"ל בבכורות (ה:): שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים! רואים אנו מזה הבדל גדול בין מצווה הבאה ע"י טרחה למצווה שבאה בנקל.
[הרב איתי בן אהרן]
"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)

חזקי
הודעות: 2054
הצטרף: 28 אוקטובר 2018, 00:35
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי חזקי »

'מי זה נפלא!

ואם עסקינן בלא יחרץ כלב לשונו. שמעתי השבוע רעיון מענין של ר' מאיר מפרמשיליאן.
אחד מחסידיו שהיה סוחר מומלח, תינה בפניו שבשנה לא האחרונה לא הצליח בעסקיו, וכמה שניסה ועבד בחריצות אך ללא הועיל. אמר לו הרמ"מ יש פסוק בפרשת בא שיוכל לסייע לך. החסיד תמה מה הענין לצרתו, והרמ"מ פירש את דבריו. "לבני ישראל לא יחרץ", אצל עם ישראל לא מועיל מה שהאדם משקיע ועובד בחריצות מעבר להשתדלות, ומה שכן יועיל זה "כלב לשונו", שאדם יעסוק במחסר מתוך ישרות ואמת מבלי לרמות אף אחד, וזה 'כ-לב לשונו' פיו ולבו צריכים להיות שווים.
תאמין גם במה שליבך מסרב להאמין. שלטון השכל!

מי זה
הודעות: 2718
הצטרף: 22 דצמבר 2018, 21:10
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 95 פעמים

Re: פרשת בא - שאלות הערות וחידושים בפרשה

נושא שלא נקרא על ידי מי זה »

בענין הנ"ל, מתוך הגליון הנפלא "כרם בית שמואל" של חסידי אלכסנדר ארה"ב (בא תשע"ט, מדור ופריו מתוק לחכי):

דברים נוראים ונפלאים כותב הרה"ק בעל דגל מחנה אפרים זי"ע בפרשתינו, וזל"ק: ויש לומר לדרכנו הנ"ל שהתורה ניתנה בלא נקודות ויכול לדרוש בכל ניקוד שיעלה לענין הדרוש. ויש לומר הרמז בזה כי כל הצרות הבאים על האדם ח"ו הוא מחמת שנטבע בשקר ואינו דבוק באמת ואין פיו ולבו שוין, אבל מי שדבוק באמת ופיו ולבו שוים אז נמתקים הגבורות 'פה' עה"כ מספר 'אלקים' על ידי 'הלב' כי בינה לבא, ושם נמתקים הדינים בשורשן ובטל כל הצרות רח"ל.
אבל כשנטבע בשקר ומדבר אחת בפה ואחת בלב שהפה אינו דבוק ללב ואדרבה הוא חלוק מן הלב, ולכך לא נמתקו הגבורות ומשם נתעורר כל הצרות. וזה יש לפרש שרימז הפסוק כאן "ולבני ישראל לא יחרץ" שלא היה מזיק להם שום דבר והטעם "ּכְלֵב לשונו" היינו לשונו היה כמו לבו, שהיה פיו ולבו שוים, שהיו דבוקים באמת ואזי נמתקו כל הדינים והבן, עכל"ק.

כיוצא בזה ממש ביאר בקדשו כ"ק מרן רביה"ק אדמו"ר הזקן מווארקא זי"ע בפסוק הנ"ל ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, אשר לכאורה צריכים להבין מהו הענין בזה, וכי אם היה הכלב חורץ לא היה הקב"ה לגאלם ח"ו.
אמנם התורה הק' מעידה לנו בזה שבחן של ישראל, שלכל בני ישראל "לא יחרץ" לא היה 'חריץ' המפסיק בין לבם ולשונם, שהיה פיהם ולבם שוים, והיה אצל כל אחד "ּכְלֵב לשונו" בלי שום הבדל ופירוד ביניהם. וזהו שאמרו שבנ"י נגאלו בזכות "שלא שינו לשונם" היינו שלא שינו את
לשונם מלבם (תפארת ישראל).

ובסגנון הזה מצינו עוד בספה"ק תולדות אדם להרה"ק רבי יהושע מאוסטרובא זי"ע שמפרש 'יחרץ' מלשון 'חרוצים', רמז אשר בני ישראל לא יהיה אחד בפה ואחד בלב. וכן בענין תורה ותפילה צריכים להיות פיו ולבו שוין, שיחשוב בלבו בעת שהוא מדבר מה הוא מדבר ולפני מי הוא מדבר.
כמו כן בעניני משא ומתן צריך כל איש לעסוק באמונה ולא שיהיה אחד שיהא במסחרו ובמקחו אחד בפה ואחד בלב כדי לרמות את הבריות, רק כלבו כן לשונו. וזה פי' הפסוק "ולכל בני ישראל לא יחרץ" לא יהיה חרוץ יותר מדאי, "ּכְלֵב לשונו" היינו כלבו כן לשונו.
"אני אידיאליסט. אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך" (קארל סנדבורג)

שלח תגובה