ד"ר גרנולה.
נראה שאתה מעתיק תגובות של בעלי עניין לקדם את קמפיין ההתחסנות, ולא מייצג נאמנה את המידע המדעי שנאסף, או שלא נאסף, אודות החיסון.
האם קראת את 92 העמודים של הדוח של פייזר על החיסון?
ד"ר פיטר דושי, עורך שותף ב- BMJ, אחד מכתבי העת המדעיים המוערכים ביותר בעולם, קרא אותו.
וגם כתב על מה שקרא.
ד"ר יפה שיר-רז, מביאה את התמצית בעברית, להלן המאמר שלה, מילה במילה.
אני מציע שתפנה את התובנות החכמות שלך ישירות לד"ר דושי. כל התיקונים של ד"ר דושי כתוצאה מהדיון המדעי הענייני המעמיק שתקיימו - אני אדאג לשקף כאן ואני בטוח שגם יפה שיר-רז תשמח לתקן.
עד אז, אני אסמוך על מה שדושי כותב ב-BMJ על פני מה שד"ר גרנולה כותב בפורום באינטרנט.
מאמרה של יפה שיר-רז:
האומנם 95 אחוזי יעילות? – אנו זקוקים לעוד פרטים ולנתונים הגולמיים, אומר ד"ר פיטר דושי.
לפני כמה שבועות פרסם ד"ר פיטר דושי בכתב העת BMJ, שבו הוא משמש כעורך שותף, מאמר חשוב (1) שהעלה סימני שאלה משמעותיים ביחס לממצאי המחקר על חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה, והצביע על פערים בממצאים שפורסמו, הן ביחס ליעילות החיסונים והן ביחס לבטיחותם.
כעת, במאמר חדש (2) שפרסם השבוע ב-BMJ הוא מציג חששות נוספים ביחס למהימנות ולמשמעותיות הממצאים שדווחו בכתבי העת הרפואיים (3,4) ובדו"חות ה-FDA אודות יעילות החיסונים (5,6).
* "חשד לקוביד-19" -
כל תשומת הלב הופנתה לממצאים הדרמטיים לכאורה של "95% יעילות": פייזר דיווחה על 170 מקרי קוביד-19 מאומתים בבדיקת PCR, כשמתוכם – 162 מקרים היו בקבוצת הפלצבו, ו-8 בלבד בקבוצת החיסון.
נשמע מרשים ללא ספק. ואולם, מספרים אלה, אומר ד"ר דושי, מתגמדים כאשר מתברר מהנתונים שבמחקר הייתה קטגוריה של תחלואה שכונתה "חשד לקוביד-19" (suspected covid-19) – אנשים שהיו להם תסמיני קורונה, אך לא אומתו על ידי בדיקת PCR. על פי דו"ח ה-FDA, היו 3,410 מקרים כאלה באוכלוסיית המחקר – 1,594 בקבוצת החיסון, לעומת 1,816 בקבוצת הפלצבו.
במלים אחרות – מה שיש לנו כאן הוא כמות גדולה פי 20 של מקרים החשודים כקורונה מאשר מקרים מאומתים. עם כמות כה גדולה של מקרים, אומר ד"ר דושי, לא ניתן להתעלם מקטגוריה זו רק משום שהם לא אומתו בבדיקת PCR. לכן, דחוף עוד יותר להבין את המשמעות שלהם.
בהערכה גסה, יעילות החיסון כנגד התפתחות תסמינים, עם או ללא בדיקת PCR חיובית, תהיה הפחתה של הסיכון היחסי ב-19% - הרבה מתחת לסף היעילות של 50% שהרשויות קבעו כסף לקבלת אישור לחיסון.
אפילו אם מסירים את המקרים שאירעו במהלך 7 ימים מהחיסון (409 קבוצת החיסון של פייזר, לעומת 287 בקבוצת הפלצבו) כדי לסלק מקרים שאולי מדובר בהם בתגובתיות לחיסון – עדיין יעילות החיסון נותרת נמוכה: 29% בלבד.
הממצא הזה מדגיש עוד יותר את התמיהה שהועלתה על ידי דושי עצמו, וגם על ידי חוקרים ורופאים אחרים, בהם ד"ר מיכל הרן (7), לבחור end point (מטרת קצה שהמחקר אמור להוכיח) צר ביותר, של אנשים ש*גם* היו להם תסמיני קורונה, ו*גם* עשו להם בדיקת PCR שיצאה חיובית. מדוע בעצם לא נבחר end point של מניעת הדבקה – והלא הטענה שגם א-סימפטומטיים מידבקים היא כל הטענה בבסיס הסגרים, הבידודים, המסיכות, ולדרישה לבדיקות לכל האוכלוסייה, עם או בלי סימפטומים?
לאור הממצא הזה, והעובדה שהמחקרים של שתי החברות לא נועדו לזהות את העברת הנגיף, דושי טוען שניתוח שיעורי האשפוזים, המקרים שאושפזו בטיפול נמרץ והפטירות בקרב משתתפי הניסוי, והוא הדרך היחידה להעריך את יכולתם האמיתית של החיסונים לצמצם את הסיכון מהמגפה", הוא אומר. "יש צורך ברור בנתונים כדי לענות על שאלות אלה, אך הדו"ח של פייזר בן 92 העמודים לא הזכיר את 3410 המקרים ה"חשודים כקוביד-19". וגם לא המאמר בכתב העת, ולא שום דיווח על החיסון של מודרנה. המקור היחיד שכן דיווח על כך הוא הסקירה של ה-FDA על החיסון של פייזר".
* 371 אנשים שלא נכללו בניתוח יעילות החיסון נגד פייזר -
סיבה נוספת שבשלה אנו זקוקים לנתונים נוספים היא כדי לנתח פרט בלתי מוסבר שנמצא בטבלה בסקירת ה-FDA על החיסון של פייזר: 371 אנשים שלא נכללו בניתוח היעילות בגין "סטיות משמעותיות מהפרוטוקול 7 ימים לפני או אחרי המנה השנייה".
מה שמדאיג, לדברי דושי, הוא חוסר האיזון בין הקבוצות האקראיות במספר האנשים הללו שהוצאו מהמחקר: 311 הוצאו מקבוצת החיסון לעומת 60 מהקבוצה שקיבלה פלצבו. (לעומת זאת, במחקר של מודרנה, רק 36 משתתפים הוצאו מניתוח היעילות בשל "סטיית פרוטוקול משמעותית" - 12 מקבוצת החיסון לעומת 24 מקבוצת פלצבו).
מה בדיוק היו החריגות האלו מהפרוטוקול במחקר של פייזר, ומדוע היו פי 5 יותר משתתפים שנכללו בקבוצת החיסון? לא ניתן לדעת, משום שאין שום התייחסות לכך לא בדו"ח ה- FDA ולא בדו"ח ובפרסום של פייזר ב-NEJM.
* תרופות נגד חום וכאבים, היעדר סמיות וועדות שיפוט לאירועי קורונה -
ממצאי המחקר של פייזר מצביעים על כך שתרופות נגד כאבים וחום נלקחו בתדירות גבוהה פי 3-4 בקבוצת החיסון לעומת קבוצת הפלצבו. נשמע הגיוני, לאור העובדה שהשימוש בהם היה ככל הנראה בעיקר בשבוע הראשון לאחר קבלת החיסון, כדי להקל על תופעות לוואי מקומיות ומערכתיות לאחר ההזרקה.
אלא שלדברי דושי, השיעור הגבוה יותר של שימוש בתרופות בקבוצת החיסון עלול היה ליצור הטיה, שכן קיים חשש לביטול הסמיות. סמיות כפולה – כאשר גם הנסיין וגם המשתתפים אינם יודעים האם קיבלו את התרופה/חיסון או פלצבו – היא תנאי חשוב להקטנת ההטיות הסובייקטיביות המודעות והלא מודעות במחקרים קליניים. כאשר אחוז גבוה משמעותית יותר של המשתתפים בקבוצת הניסוי נזקקים לתרופות לשיכוך כאב ולהורדת חום, קשה לדמיין שהן המשתתפים והן החוקרים לא יכלו לנחש ניחוש מושכל לאיזו קבוצה הם משתייכים. לאור זאת, נראה קריטי שהן ה-FDA והן החברות יבדקו את מהימנות ההליך ואת השפעותיו על התוצאות. "ואולם, נראה כי גם ה-FDA וגם החברות לא בדקו רשמית את מהימנות הליך הסמיות ואת השפעותיו על הממצאים המדווחים".
ובעיה נוספת – איננו יודעים מספיק על האופן שבו פעלו הוועדות העיקריות ששפטו את האירועים שנספרו כקוביד-19. האם השופטים היו עיוורים לנתוני נוגדנים ומידע על תסמיני החולים בשבוע הראשון לאחר החיסון? באילו קריטריונים הם השתמשו ומדוע? ועוד שאלות.
יותר מזה – נשאלת השאלה מי היו השופטים בוועדות האלו? מתברר שבעוד שבוועדת השיפוט של מודרנה כל ארבעה החברים היו רופאים המזוהים עם אוניברסיטאות – כלומר, שופטים עצמאיים (לפחות לכאורה), הרי שעפ"י הפרוטוקול של פייזר, לתפקיד הזה מונו שלושה מעובדי פייזר.
כן, אנשי פייזר...
* יעילות החיסון אצל אנשים שכבר היו להם קוביד -
שאלה חשובה נוספת שמעלה דושי מתייחסת לבטיחות וליעילות של החיסון אצל אנשים כבר חלו בקורונה. לאור העובדה שאנשים רבים בכל העולם כבר אובחנו כחיוביים, ורבים אחרים לא נבדקו אך עשויים להיות "לאחר קורונה", חשוב לדעת עד כמה החיסון בטוח ועד כמה הוא יעיל בקרב אנשים אלו, במיוחד לאור העובדה שה-CDC , וגם רשויות בריאות אחרות (גם בישראל) ממליצים להתחסן "ללא קשר להיסטוריה של סארס-קוב-2 קודם, סימפטומטי או א-סימפטומטי". בניסויים של פייזר ומודרנה, 1125 (3.0%) ו-675 (2.2%) מהמשתתפים, בהתאמה, נחשבו חיוביים לקורונה בתחילת המחקר. אף על פי כן, שאלת הבטיחות והיעילות באנשים אלו לא זכתה להתייחסות.
נקודה מעניינת שמעלה דושי בהקשר זה, היא שפייזר ככל הנראה דיווחה על 8 מקרים מאומתים וסימפטומטיים של קורונה בקרב משתתפים שהיו חיוביים בתחילת המחקר (1 בקבוצת החיסון ו-7 בקבוצת הפלצבו) ומודרנה דיווחה על מקרה אחד (בקבוצת הפלצבו).
זה ממצא תמוה. למה?
כי בכל העולם כולו תועדו לדבריו כ-4-31 מקרים של הדבקה חוזרת בקורונה. אז איך ייתכן שבניסויים שכללו כמה עשרות אלפי אנשים בסך הכל, עם מעקב חציוני של חודשיים – יכולים להיות 9 מקרים מאומתים של הידבקות חוזרת בקורונה?
אנו זקוקים לנתונים הגולמיים
פערי המידע והשאלות הפתוחות הרבות אודות המחקרים של פייזר ומודרנה, הן אלו שנסקרו כאן והן אלו שנסקרו במאמר הקודם של דושי ועל ידי חוקרים נוספים, מחייבים גישה לנתוני המחקרים הגולמיים.
מתי והאם נקבל אותם?
שאלה טובה.
לדברי דושי, נראה שאף אחת מהחברות לא שיתפה נתונים עם אף צד שלישי בשלב זה. פייזר אומרת שתנגיש נתונים "על פי בקשה ובכפוך לבדיקה" 24 חודשים לאחר סיום המחקר, ואילו עפ"י מודרנה, הנתונים הנתונים "עשויים להיות זמינים על פי בקשה לאחר סיום המחקר" – מה שאומר, מתישהו באמצע עד סוף 2022, שכן המעקב מתוכנן לשנתיים.
ככל הנראה, אלו גם פני הדברים ביחס לחיסון של אסטרה-זנקה, שהתחייבה להציג את הנתונים ברמת המטופל "כשהניסוי יסתיים". באשר לספוטניק הרוסי, עפ"י אתר ClinicalTrials.gov
אין בכלל תוכניות לשתף את נתוני המשתתפים.
האם התשובה תגיע מרשויות התרופות? נקווה. סוכנות התרופות האירופית והקנדית רשאיות לשתף נתונים לגבי כל החיסונים המורשים מוקדם הרבה יותר, והתחייבו לעשות זאת "בבוא העת".
מקורות:
1. Doshi, P. (2020). Pfizer and Moderna’s “95% effective” vaccines—let’s be cautious and first see the full data. British Medical Journal.
https://blogs.bmj.com/bmj/2020/11/26/pe ... ull-data/
2. Doshi, P. (2021). Pfizer and Moderna’s “95% effective” vaccines—we need more details and the raw data. British Medical Journal.
https://blogs.bmj.com/bmj/2021/01/04/pe ... raw-data/
3. Polack et al. (2020). Safety and Efficacy of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine. N Engl J Med 2020; 383:2603-2615. DOI: 10.1056/NEJMoa2034577
https://www.nejm.org/doi/10.1056/NEJMoa2034577
4. Lindsey et al. (2020). Efficacy and Safety of the mRNA-1273 SARS-CoV-2 Vaccine. NEJM. DOI: 10.1056/NEJMoa2035389.
https://www.nejm.org/doi/10.1056/NEJMoa2035389
5. FDA (December 10, 2020). Vaccines and Related Biological Products Advisory Committee Meeting: FDA Briefing Document. Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccin.
https://www.fda.gov/media/144245/download#page=42
6. FDA (December 17, 2020). Vaccines and Related Biological Products: Advisory Committee Meeting FDA Briefing Document Moderna COVID-19 Vaccine.
https://www.fda.gov/media/144434/download?#page=18
7. הרן, מ. (7 בינואר, 2021).כל מה ששכחו לבדוק ולספר על החיסון לקורונה. דוקטורסאונלי.
https://publichealth.doctorsonly.co.il/2021/01/217315/