אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אחרות

יעוץ עידכון על כל מה שקשור לתוכנות מחשבים וכדו'

מנהל: יאיר

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 אפריל 2018, 02:47

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 אפריל 2018, 02:47

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 אפריל 2018, 03:06

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 אפריל 2018, 22:29

10 אצבעות לי יש...
הרב חיים מאיר הלוי אמר פעם דבר נפלא.
"פעם נשאתי דרשה בארצות הברית, הבאתי את דברי הגמרא שאומרת: בשעת פטירתו של רבי יהודה הנשיא הוא הרים את עשר אצבעותיו למעלה ואמר, "ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה, יהי רצון מלפניך שיהא שלום במנוחתי".
אמרתי לשומעים: רבותיי, איננו יכולים להגיע למדרגתו של רבי יהודה הנשיא ולומר מעולם לא נהנינו אפילו באצבע קטנה... אך יהודי בדור הזה יכול גם הוא לקבל את אותה קבלת הפנים המופלאה שרבי יהודה הנשיא זכה לקבל למעלה, על ידי אמירה דומה.
אם הוא יאמר אל הקב"ה: "ריבונו של עולם! כל חיי עברו בעולם של כלי טריפה מושחתים ביותר; אינטרנט, אייפון, אייפוד, גלאקסי, סמארטפון, בלקברי, אל ג'י, טאבלט, ושאר פלאפונים לא כשרים...", והוא יזקוף את עשר אצבעותיו למעלה ויאמר: "מעולם לא לחצתי על אלו אפילו באצבע קטנה!... לא "נהניתי" אפילו באצבע אחת...!"
אין ספק, וברור כשמש, שהקדוש ברוך הוא יקבל את דבריו ויברך אותו ללא שיעור וגבול!!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 06 מאי 2018, 02:00

מזוזה... בשירותים??!!

"ועשית מנורה" – המנורה מסמלת את האור שבבית.
יש לאנשים בבית מכשירים אסורים ששולחים הבזקים וכל מיני אורות, מכל מיני מסכים למיניהם.
אומרת התורה: חלילה! צריך שבבית יהיה אור קדוש וטהור של מחשבים ללא אינטרנט.
אנשים שואלים, מה כל כך נורא? מה כבר יש בזה?
אשה אחת שאלה את הרב יוסף בן פורת: "מה הרב אומר על אינטרנט לחרדים? הרי כן אפשר בלי טלוויזיה... אי אפשר ללא מכונת כביסה... האינטרנט נמצא איפה שהוא באמצע.
יש בו שימושים מצויינים שחוסכים זמן וכסף, אבל יש שם שימושים של בידור ובזבוז זמן (במקרה הטוב) מה הרב אומר על כך?"
ענה לה הרב: "ובכן, גברת, נכון שאת רואה לפעמים את הפח זבל בחוץ? יפה. ואת רואה, כמוני, שעוברים ערבים ומוציאים לפעמים כמה דברים מתוך הפח זבל...
האם את היית מעוניינת, גברת, שהילד שלך ילך לחפש ולחטט בתוך פחי הזבל הגדולים כי אולי הוא ימצא איזה מציאה כמו שעושים הערבים האלה??
תדעי לך, לא קם פח זבל ענק מאז בריאת העולם כמו האינטרנט...!!! זה פח זבל שמסוכן להתקרב אליו אפילו מאה קילומטרים!!! – אז איך את בכלל יכולה להבין שהאינטרנט הוא משהו באמצע??!!
אם נשים את זה לעומת הנזק שהוא גורם, זו סכנה מחרידה! סכנה מחרידה!
הרס של כל התורה והמצוות!
הרס של האישיות גם לגוי, לא רק ליהודי!
הרס של השחתה ותיעוב!
הרס נפשי ופסיכולוגי!
איך יכולה אשה לשאול כזאת שאלה??? אינני מבין."
אומר הרב צביאלי, "אני אומר לבן אדם, "אתה מבלבל בן נוחות לבין מחוייבות. זה שני דברים נפרדים. זה אמנם יותר נוח אבל לא חייבים את זה.
אומר לי אותו אחד: "כן, אבל אני יכול לקנות דרך איזה אתר במחירים מוזלים..."
האם השתגענו לגמרי?!
בשביל כמה שקלים של הנחה אנחנו הולכים לפגוע בעצמנו?!
צריך אייפון מלוכלך בשביל לעשות את הקניות המוזלות הללו??!!

פעם אחת הזאב רדף אחרי הכבש. הוא רץ... רץ... רץ... עד שהזאב החל להתעייף.
סחוט וגמור פונה הזאב אל הכבש ואומר לו: " היי... תעצור! תעצור! מה קרה לך? אתה לא רואה שאין לי זנב וכל גופי מלא בצלקות??! בקושי נשאר עורי לגופי וכמעט לא נשארו לי ציפורניים... אני פצוע מלחמה מהקרבות בלבנון, אז ממה אתה כל כך מפחד ממני?"
מסתובב אליו הכבש ואומר לו: "תגיד לי, אתה עושה צחוק?
וכי אני פוחד מהזנב המבלבל שלך?!
מהעור הקשה שלך?!
או מהציפורניים הדורסניות שלך?!
אני פוחד מהשיניים האימתניות שלך!!!
הן שנשארו אצלך פעילות עד עכשיו!!!".
אני פוחד מהחורבן שיש באינטרנט פחד מוות!!!
לכן, המנורה – שהיא מסמלת את הבזקי האור כפי שאמרנו – חייבת להיות טהורה!
אסור שיהיו הבזקים של אורות אחרים טמאים בתוך הבית!
רק אז – לאחר שדאגנו "שהכלים" שלנו יהיו נקיים קדושים וטהורים מכל לכלוך ומכל טומאה – יאמר לנו הקב"ה, "עכשיו תעשו לי מקדש ואשכון בתוכיכם".

אומר הרב מאזוז: "בית שיש בו אינטרנט... אותו בית פטור ממזוזה!!!
הבית הזה נהיה כמו שירותים מזוהמים ומטונפים... אז איך אפשר לקבוע שם מזוזה???
השכינה לא שורה שם.
זה לא ווארט יפה... זו המציאות!!!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 06 מאי 2018, 21:49

מי משלם לילד פרס בפרס??!!

הורים בוכים: "הוא לא רוצה לעשות שיעורים. הוא גומר אותם בשתי דקות!! אבל במחשב, השעה כבר 11 בלילה... והוא מתחנן: "אמא עוד חצי שעה... עוד חצי שעה..."

סיפר אחד המרצים:
"סיפר לי תלמיד, שבבית שלהם זה הולך ככה: אחיו, חייב לשחק בחוץ שעה, כדי שבתמורה ירשו לו אחר כך לשבת מול המחשב 4 שעות!
לא הבנתי", אומר המרצה, "אני בגילו הייתי חייב לסדר את הבית שעה, כדי שבתמורה ירשו לי לשחק שעה בחוץ! – המשחק בחוץ זה עצמו פרס, אז אתה משלם לילד פרס בפרס??!! אינני מבין..."
באנגליה, למשל, משלמים כסף מזומן לילדים כדי שילכו לשחק עם כדור בהפסקה.
הם לא יוצאים מהכיתות!! כל הזמן הם עם האייפונים שלהם...
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאני נזכר באותו אבא שאמר לי, "כבוד הרב, אמרתי לבן שלי אני אתן לך מה שאתה רוצה אייפון... אם פי שלוש... אם פי ארבע... אם פי חמש (אם פי ארבע וחמש זה סרטים לכל דבר!) מחשב... אינטרנט... רק תלמד!", כבוד הרב", אומר לי אותו מסכן ותמים, "אני רוצה שהבן שלי יהיה תלמיד חכם! רק שילמד!"

הגדיל לעשות בטיפשותו אב אחר, שסיפר על בנו בן ה–17 שמשוטט באינטרנט חופשי, והוא לא דואג.
"יש בינינו אימון", הוא אומר.
"מנין לך", שאלנו בהתפעלות.
מה הוא עונה? "מה, בטח, אפילו נכנסתי פעם לחדר בלי לדפוק בדלת, ראיתי שהוא נמצא במקום שאסור להיות שם. שאלתי אותו: "מה זה?" והוא אמר שבטעות, בדיוק לפני שנייה, הוא הגיע לשם, ובאמת מיד הוא לחץ על הכפתור ועבר למקום טוב, כי הוא יודע שאני לא מרשה".
רחמנות על האב הזה. ממש רחמנות.
הפלא הגדול הוא: שמדובר באדם נבון ואינטליגנטי. אדם שמסוגל לנתח סוגיה סבוכה בהגיון.
ובכל זאת הוא איננו קולט ולא שם לב, ש"האימון" שיש בינו ובין בנו... איננו שווה כקליפת השום!!!
איזו טיפשות. איזו בורות.

"אבל הבן שלי סוער", אומר לי הורה נוסף, "למה שאני לא אקנה לו מחשב?! מה אתה רוצה שהוא יסתובב לי ברחוב?! לך תדע מה הוא יראה שם..."
אמרתי לאותו הורה: "כן! כן! כן! בהחלט! לעניות דעתי עדיף הרחוב".
ואם הורה אומר לי: "המחשב זה ביבי סיטר נהדר כי ככה הוא לא יגיע לרחוב?"
אז אני שואל אותו: "אתה שומר את הילד מהרחוב, ומצד שני אתה מביא את הרחוב הביתה???!! ואני לא מתכוין לרחוב 'רבי עקיבא'... ולרחוב 'מלכי ישראל'... אתה מביא לו את פאריז! מנהטן! בוורלי הילס!... הרחובות הכי המזוהמים שיש!"
לטווח הקצר זה אולי נחמד, אך לטווח הארוך זה אסון!!!"
זאת הבעיה היום של ההורים, הם לא יודעים את המציאות!

מתוך 11 ילדים שגולשים באינטרנט, 10 הודו שהם הגיעו למקומות הכי שפלים והכי אפלים... וההורים שלהם לא ידעו מזה כלום! – רק שנבין, זה יותר מ–90% ילדים!!!
כך עולה ממחקר שנעשה בארצות הברית.






________________________________________




"אבא, תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל"
"לפני שנולדתי", מספר הרב מנחם שטיין, "אבא ואמא שלי הגיעו לארץ בשנת–51.
הייתי אז ילד.
אבי היה פקיד עשיר גדול באירופה שנאלץ לברוח על נפשו.
לארץ הוא הגיע בלי שקל. כשהגיע לארץ הוא לא האמין שזה המצב כאן.
אבא אמר לי: "חשבתי שהיהדות נגמרה. כל הרבנים... כל האנשים... כל קהילות".
אבא שלי דווקא היה איש עסקים, הוא לא היה רב. ובכל זאת הוא הלך עם מגבעת.
כשהוא בא לתל אביב עם מגבעת, התחילו לצחוק עליו: 'אדוני מה זו המגבעת הזאת?! פה גמרנו! את הדת שלך תשאיר שם, באירופה! אנחנו ישראלים'.
כשהגעתי לגיל 4, 5, הוא רשם אותי בבית ספר 'שארית ישראל' בפתח תקווה של החינוך העצמאי.
בינתיים הוא נאלץ להיות פקיד באיזה משרד של ההסתדרות באיזה קופת חולים או משהו כזה...
ואז הבוס אומר לו: "תשמע ראיתי שרשמת את הבן שלך ב'שארית ישראל'... אצלנו פה אין דבר כזה! יש לך רשימה מפורטת לאן תשלח אותו; פיק"ה, ביל"ו, הס, גורדון, סלומון.
פה כולנו ישראלים! פה לא צריך את הפאות והזקן והציצית...!!"
אבא שלי, בתמימותו, רצה לבדוק מה מלמדים שם...
התברר לו שמלמדים שם: כפירה, אפיקורסות, ליצנות... כל השולחן ערוך לפח, הרמב"ם לפח, ש"ס לפח, זוהר הקדוש לפח... בר מינן. הוא לא האמין שקיימת תופעה כזאת בארץ ישראל.
הוא בא לבוס ואמר לו: "וכי אתה חושב שאני אתן לבן שלי ללמוד את הסופרים התימהוניים והמשוגעים הללו...?? אני רוצה ללמד את הבן שלי תורה!! לא כפירה. אם העבודה שלי מותנית בזה, אז תפטר אותי!"
אמר לו הבוס: "אתה מפוטר ברגע זה!"
במשך קרוב לשנה, אבא – שהיה איש עסקים מכובד ועשיר גדול – היה מחטט ומחפש חצאי פרוסות לחם מפחי אשפה שבפתח תקווה. ומזה הוא ואנחנו התקיימנו!
עד היום אני עולה לקבר שלו ב'סגולה' שבפתח תקווה פעם בחודש, שם את הידיים על המצבה ואומר: "אבא! תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל, אם אתה היית נכנע אז, איפה הייתי היום??"

והיום מה עושים ההורים?
הפוך בדיוק...
היום האבא הוא זה שנותן לבן שלו לאסוף את ה"זבל" מכל פחי האשפה של כל העולם, ובזה הוא מתקיים!!!
במקום לשבת עם הבן שלו, לשוחח איתו, ללמוד איתו, לספר לו איזה סיפור... הוא מצמיד אותו למחשב ונותן לו לאסוף "זבל", הרבה מאוד "זבל".




________________________________________

"אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?"

עכשיו נפלו שניים. אח ואחות (הוא בן 19 היא בת 18). האמא קיבלה מזה אירוע מוחי... הם הלכו ל'משמר העמק' והיום הם מגלי עריות ומחללי שבתות. על כל האיסורים שבתורה הם עוברים.
נורא נוראות מה שהם עושים שם, בקיבוץ.
מה קרה?
האבא אמר לאחד הפעילים (שניסה להחזיר אותם למוטב): "אין לי אינטרנט? אין לי... אין לי"... – הוא אפילו נשבע לפעיל שאין לו אינטרנט.
הפעיל צלצל אל הבחור. היה לו קשר טוב איתו אבל הוא לא הצליח להציל אותו.
הוא שאל אותו: "תגיד לי ת'אמת, יש לך אינטרנט או אין לך אינטרנט? אבא שלך אומר שאין, אז מאיפה זה הגיע...?"
הוא צוחק לו בטלפון. "אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?", הוא אומר בלעג, "איזה יורמים, איזה מרובעים, איזה בוקים... אנחנו חוגגים על הטיפשות של ההורים שלי!"
"איזה טיפשות? על מה אתה מדבר?!", שואל אותו הפעיל.
"היה להורים שלי מחשב ענתיק מלפני 30 שנה. אני ואחותי גילינו דרך חברים, שיש כזה דבר שנקרא: 'יו אס בי'. מאחורי המחשב יש כמין חור קטן, אתה מכניס את החוט הזה... והמחשב מיד מקבל... תחייס המייסים (תחיית המתים!), פתאום הוא מקבל אינטרנטים מכל הבניינים הסמוכים. אבא ואמא הולכים לישון ב–21:00 בערב ואני ואחותי חוגגים עד 5:00 לפנות בוקר!!
אחותי", הוא ממשיך לספר, "כמובן קיצרה והצרה את החצאיות שלה... אני הקטנתי את הכיפה והגדלתי את הבלורית... אמרתי: "אבא, אין לי חשק לגמרא הזו היא לא מושכת אותי בכלל".
וככה הדרדרנו. את אחותי סילקו מהסמינר. לי עשו קונצים בישיבה. עד שהגענו לקיבוץ בצפון.
אותנו תעזוב! ההורים שלי הם האשמים!!! – טפל בהם! – למה הם הכניסו מחשב??"

ילד ממרכז הארץ, אושפז בתל השומר. הביאו לו לשם מחשב, עם כל מיני סרטים. אחרי שלושה שבועות הוא השתחרר אמנם בריא בגופו אבל... חולה בנפשו! לתלמוד תורה יותר הוא לא חזר!!!

"ילד בכיתה ו' ממשפחה חרדית ב'בת ים', הביא לתלמוד תורה מכשיר משחק (מעין גימבוי) שנקרא 'פי אס פי'. היה למכשיר הזה אנטנה חיצונית, והילד הזה קלט מאחד השכנים שהיה לו אינטרנט, תמונות זוועתיות! הכי גרועות שיש!!!
והוא, מהסקרנות, לקח איתו את המחשב והלך לתלמוד תורה. בהפסקה הוא קרא לכמה ילדים והם ראו תמונות שהם אפילו לא ידעו מה זה... בחיים הם לא ראו כאלו תמונות...
כשזה נודע להנהלה, הם היו בהלם לדעת באיזה תמונות מלוכלכות מדובר.
לפני כמה שבועות, מספרת האמא, לאחר שהבן שלה עשה בר מצוה וקנו לו תפילין, הוא ניגש אליה ואומר לה: "תדעי לך אמא, יש משהו שאני בוכה עליו... משהו שממש כואב לי..."
"מה?", היא שואלת.
"אמא, כל פעם שאני מניח תפילין, עולות לי התמונות האלו!!! ואני לא יודע מה לעשות...".

סיפר הרב מנשה ישראל רייזמאן:
"אני מכיר יהודי מחוץ לארץ שבתו בת ה–18 הגיעה הביתה עם כל מיני מושגים רחוביים קשים ביותר.
האב ניסה לשאול אותה בעדינות: "מהיכן לך הידיעות המבהילות הללו? הרי לא היה אף מחשב בבית, אז איך הגעת לדיבורים ומושגים כאלו?"
ענתה לו הבת, שהוא קנה לה לפני שנתיים משחק "גימבוי". ואותו משחק היה מסוג משוכלל שהאבא – מתמימות ומחסרון ידיעה – כלל לא ידע שהמשחק הזה הוא אינטרנט קטן שכל הליכלוך והטומאה נמצאים בתוכו.
הוא לא טרח לבדוק מה זה המכשיר הזה שהוא קנה לה!!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 06 מאי 2018, 21:53

מי משלם לילד פרס בפרס??!!

הורים בוכים: "הוא לא רוצה לעשות שיעורים. הוא גומר אותם בשתי דקות!! אבל במחשב, השעה כבר 11 בלילה... והוא מתחנן: "אמא עוד חצי שעה... עוד חצי שעה..."

סיפר אחד המרצים:
"סיפר לי תלמיד, שבבית שלהם זה הולך ככה: אחיו, חייב לשחק בחוץ שעה, כדי שבתמורה ירשו לו אחר כך לשבת מול המחשב 4 שעות!
לא הבנתי", אומר המרצה, "אני בגילו הייתי חייב לסדר את הבית שעה, כדי שבתמורה ירשו לי לשחק שעה בחוץ! – המשחק בחוץ זה עצמו פרס, אז אתה משלם לילד פרס בפרס??!! אינני מבין..."
באנגליה, למשל, משלמים כסף מזומן לילדים כדי שילכו לשחק עם כדור בהפסקה.
הם לא יוצאים מהכיתות!! כל הזמן הם עם האייפונים שלהם...
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאני נזכר באותו אבא שאמר לי, "כבוד הרב, אמרתי לבן שלי אני אתן לך מה שאתה רוצה אייפון... אם פי שלוש... אם פי ארבע... אם פי חמש (אם פי ארבע וחמש זה סרטים לכל דבר!) מחשב... אינטרנט... רק תלמד!", כבוד הרב", אומר לי אותו מסכן ותמים, "אני רוצה שהבן שלי יהיה תלמיד חכם! רק שילמד!"

הגדיל לעשות בטיפשותו אב אחר, שסיפר על בנו בן ה–17 שמשוטט באינטרנט חופשי, והוא לא דואג.
"יש בינינו אימון", הוא אומר.
"מנין לך", שאלנו בהתפעלות.
מה הוא עונה? "מה, בטח, אפילו נכנסתי פעם לחדר בלי לדפוק בדלת, ראיתי שהוא נמצא במקום שאסור להיות שם. שאלתי אותו: "מה זה?" והוא אמר שבטעות, בדיוק לפני שנייה, הוא הגיע לשם, ובאמת מיד הוא לחץ על הכפתור ועבר למקום טוב, כי הוא יודע שאני לא מרשה".
רחמנות על האב הזה. ממש רחמנות.
הפלא הגדול הוא: שמדובר באדם נבון ואינטליגנטי. אדם שמסוגל לנתח סוגיה סבוכה בהגיון.
ובכל זאת הוא איננו קולט ולא שם לב, ש"האימון" שיש בינו ובין בנו... איננו שווה כקליפת השום!!!
איזו טיפשות. איזו בורות.

"אבל הבן שלי סוער", אומר לי הורה נוסף, "למה שאני לא אקנה לו מחשב?! מה אתה רוצה שהוא יסתובב לי ברחוב?! לך תדע מה הוא יראה שם..."
אמרתי לאותו הורה: "כן! כן! כן! בהחלט! לעניות דעתי עדיף הרחוב".
ואם הורה אומר לי: "המחשב זה ביבי סיטר נהדר כי ככה הוא לא יגיע לרחוב?"
אז אני שואל אותו: "אתה שומר את הילד מהרחוב, ומצד שני אתה מביא את הרחוב הביתה???!! ואני לא מתכוין לרחוב 'רבי עקיבא'... ולרחוב 'מלכי ישראל'... אתה מביא לו את פאריז! מנהטן! בוורלי הילס!... הרחובות הכי המזוהמים שיש!"
לטווח הקצר זה אולי נחמד, אך לטווח הארוך זה אסון!!!"
זאת הבעיה היום של ההורים, הם לא יודעים את המציאות!

מתוך 11 ילדים שגולשים באינטרנט, 10 הודו שהם הגיעו למקומות הכי שפלים והכי אפלים... וההורים שלהם לא ידעו מזה כלום! – רק שנבין, זה יותר מ–90% ילדים!!!
כך עולה ממחקר שנעשה בארצות הברית.






________________________________________




"אבא, תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל"
"לפני שנולדתי", מספר הרב מנחם שטיין, "אבא ואמא שלי הגיעו לארץ בשנת–51.
הייתי אז ילד.
אבי היה פקיד עשיר גדול באירופה שנאלץ לברוח על נפשו.
לארץ הוא הגיע בלי שקל. כשהגיע לארץ הוא לא האמין שזה המצב כאן.
אבא אמר לי: "חשבתי שהיהדות נגמרה. כל הרבנים... כל האנשים... כל קהילות".
אבא שלי דווקא היה איש עסקים, הוא לא היה רב. ובכל זאת הוא הלך עם מגבעת.
כשהוא בא לתל אביב עם מגבעת, התחילו לצחוק עליו: 'אדוני מה זו המגבעת הזאת?! פה גמרנו! את הדת שלך תשאיר שם, באירופה! אנחנו ישראלים'.
כשהגעתי לגיל 4, 5, הוא רשם אותי בבית ספר 'שארית ישראל' בפתח תקווה של החינוך העצמאי.
בינתיים הוא נאלץ להיות פקיד באיזה משרד של ההסתדרות באיזה קופת חולים או משהו כזה...
ואז הבוס אומר לו: "תשמע ראיתי שרשמת את הבן שלך ב'שארית ישראל'... אצלנו פה אין דבר כזה! יש לך רשימה מפורטת לאן תשלח אותו; פיק"ה, ביל"ו, הס, גורדון, סלומון.
פה כולנו ישראלים! פה לא צריך את הפאות והזקן והציצית...!!"
אבא שלי, בתמימותו, רצה לבדוק מה מלמדים שם...
התברר לו שמלמדים שם: כפירה, אפיקורסות, ליצנות... כל השולחן ערוך לפח, הרמב"ם לפח, ש"ס לפח, זוהר הקדוש לפח... בר מינן. הוא לא האמין שקיימת תופעה כזאת בארץ ישראל.
הוא בא לבוס ואמר לו: "וכי אתה חושב שאני אתן לבן שלי ללמוד את הסופרים התימהוניים והמשוגעים הללו...?? אני רוצה ללמד את הבן שלי תורה!! לא כפירה. אם העבודה שלי מותנית בזה, אז תפטר אותי!"
אמר לו הבוס: "אתה מפוטר ברגע זה!"
במשך קרוב לשנה, אבא – שהיה איש עסקים מכובד ועשיר גדול – היה מחטט ומחפש חצאי פרוסות לחם מפחי אשפה שבפתח תקווה. ומזה הוא ואנחנו התקיימנו!
עד היום אני עולה לקבר שלו ב'סגולה' שבפתח תקווה פעם בחודש, שם את הידיים על המצבה ואומר: "אבא! תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל, אם אתה היית נכנע אז, איפה הייתי היום??"

והיום מה עושים ההורים?
הפוך בדיוק...
היום האבא הוא זה שנותן לבן שלו לאסוף את ה"זבל" מכל פחי האשפה של כל העולם, ובזה הוא מתקיים!!!
במקום לשבת עם הבן שלו, לשוחח איתו, ללמוד איתו, לספר לו איזה סיפור... הוא מצמיד אותו למחשב ונותן לו לאסוף "זבל", הרבה מאוד "זבל".




________________________________________

"אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?"

עכשיו נפלו שניים. אח ואחות (הוא בן 19 היא בת 18). האמא קיבלה מזה אירוע מוחי... הם הלכו ל'משמר העמק' והיום הם מגלי עריות ומחללי שבתות. על כל האיסורים שבתורה הם עוברים.
נורא נוראות מה שהם עושים שם, בקיבוץ.
מה קרה?
האבא אמר לאחד הפעילים (שניסה להחזיר אותם למוטב): "אין לי אינטרנט? אין לי... אין לי"... – הוא אפילו נשבע לפעיל שאין לו אינטרנט.
הפעיל צלצל אל הבחור. היה לו קשר טוב איתו אבל הוא לא הצליח להציל אותו.
הוא שאל אותו: "תגיד לי ת'אמת, יש לך אינטרנט או אין לך אינטרנט? אבא שלך אומר שאין, אז מאיפה זה הגיע...?"
הוא צוחק לו בטלפון. "אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?", הוא אומר בלעג, "איזה יורמים, איזה מרובעים, איזה בוקים... אנחנו חוגגים על הטיפשות של ההורים שלי!"
"איזה טיפשות? על מה אתה מדבר?!", שואל אותו הפעיל.
"היה להורים שלי מחשב ענתיק מלפני 30 שנה. אני ואחותי גילינו דרך חברים, שיש כזה דבר שנקרא: 'יו אס בי'. מאחורי המחשב יש כמין חור קטן, אתה מכניס את החוט הזה... והמחשב מיד מקבל... תחייס המייסים (תחיית המתים!), פתאום הוא מקבל אינטרנטים מכל הבניינים הסמוכים. אבא ואמא הולכים לישון ב–21:00 בערב ואני ואחותי חוגגים עד 5:00 לפנות בוקר!!
אחותי", הוא ממשיך לספר, "כמובן קיצרה והצרה את החצאיות שלה... אני הקטנתי את הכיפה והגדלתי את הבלורית... אמרתי: "אבא, אין לי חשק לגמרא הזו היא לא מושכת אותי בכלל".
וככה הדרדרנו. את אחותי סילקו מהסמינר. לי עשו קונצים בישיבה. עד שהגענו לקיבוץ בצפון.
אותנו תעזוב! ההורים שלי הם האשמים!!! – טפל בהם! – למה הם הכניסו מחשב??"

ילד ממרכז הארץ, אושפז בתל השומר. הביאו לו לשם מחשב, עם כל מיני סרטים. אחרי שלושה שבועות הוא השתחרר אמנם בריא בגופו אבל... חולה בנפשו! לתלמוד תורה יותר הוא לא חזר!!!

"ילד בכיתה ו' ממשפחה חרדית ב'בת ים', הביא לתלמוד תורה מכשיר משחק (מעין גימבוי) שנקרא 'פי אס פי'. היה למכשיר הזה אנטנה חיצונית, והילד הזה קלט מאחד השכנים שהיה לו אינטרנט, תמונות זוועתיות! הכי גרועות שיש!!!
והוא, מהסקרנות, לקח איתו את המחשב והלך לתלמוד תורה. בהפסקה הוא קרא לכמה ילדים והם ראו תמונות שהם אפילו לא ידעו מה זה... בחיים הם לא ראו כאלו תמונות...
כשזה נודע להנהלה, הם היו בהלם לדעת באיזה תמונות מלוכלכות מדובר.
לפני כמה שבועות, מספרת האמא, לאחר שהבן שלה עשה בר מצוה וקנו לו תפילין, הוא ניגש אליה ואומר לה: "תדעי לך אמא, יש משהו שאני בוכה עליו... משהו שממש כואב לי..."
"מה?", היא שואלת.
"אמא, כל פעם שאני מניח תפילין, עולות לי התמונות האלו!!! ואני לא יודע מה לעשות...".

סיפר הרב מנשה ישראל רייזמאן:
"אני מכיר יהודי מחוץ לארץ שבתו בת ה–18 הגיעה הביתה עם כל מיני מושגים רחוביים קשים ביותר.
האב ניסה לשאול אותה בעדינות: "מהיכן לך הידיעות המבהילות הללו? הרי לא היה אף מחשב בבית, אז איך הגעת לדיבורים ומושגים כאלו?"
ענתה לו הבת, שהוא קנה לה לפני שנתיים משחק "גימבוי". ואותו משחק היה מסוג משוכלל שהאבא – מתמימות ומחסרון ידיעה – כלל לא ידע שהמשחק הזה הוא אינטרנט קטן שכל הליכלוך והטומאה נמצאים בתוכו.
הוא לא טרח לבדוק מה זה המכשיר הזה שהוא קנה לה!!!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

נו באמת
הודעות: 73
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 14:47

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי נו באמת » 06 מאי 2018, 22:48

בקשת עזרה: למישהו יש את העלונים של תולדות אברהם יצחק בענין זה של עזרה מפגעי הטכנולוגיה? זה נקרא משהו כמו משמרת הבית, אשמח לקבל אותם.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 07 מאי 2018, 16:11

לא רק כאב גב: כך הסמארטפון הורס לנו את הבריאות

הצוואר כואב אולי גם הגב? יש את מי להאשים. לפניכם 5 נזקים בריאותיים שנגרמים כתוצאה משימוש בסמארטפון:

1. כאבי גב

בשעה שהראש מכופף קדימה, העומס על הצוואר גדל, ויכולה להיווצר שחיקה, התנוונות ואפילו יתעורר צורך בניתוח. כמו כן מצב בו הראש כפוף מחליש את שרירי הגב וכך נוצר חוסר איזון שרירים. על מנת לצמצם נזקים שימו לב לעמוד כשהאוזניים נמצאות בקו הכתפיים, והכתפיים הן מתוחות ופתוחות, כך ייעלם העומס על הצוואר ועמוד השדרה.


2. כאב באגודל

על אף שכיום מדובר במסך מגע, האצבע שלנו ממשיכה בפעולת הלחיצה, ועלולה להינזק בדלקת באגודל, הנקראת גם "אגודל בלקברי". מדובר בדלקת הגורמת לכאבים, רגישות למגע ביד, ונפיחות. במידה והיא לא מטופלת בזמן הנכון, בהמשך היא עלולה לגרום לשחיקת סחוס במפרק בסיס האגודל.

3. כאבי מרפק

בשעת כיפוף המרפק ייתכן שתאמצו את העצבים שעוברים דרך מפרק המרפק. אלו יכולים לגרום עקצוץ או כאב שמקרין אל היד. בנוסף, כאשר אנשים מכופפים את היד והמרפק זמן רב (אופייני למצב שליחת הודעות) יכול להיווצר עומס גם על שרירי האמה, ולהוביל לכאבים בפרק כף היד.

4. כאבי צוואר

כאב שכיח ביותר שזכה לכינוי "צוואר סמס". זוהי תסמונת החדשה שבשנים האחרונות גורמת להתעקמות הצוואר והגב בקרב בני הנוער. לדברי מומחים, ישנו עומס המופעל על הצוואר וביכולתו לגרום מעבר לצוואר תפוס ועקום גם לדיכאון ואפילו לכאבי ראש.

שימו לב למחקרים האחרונים: רובנו עוסקים בממוצע כ-3 שעות ביממה בבהייה במסך הסלולרי שלנו. ראשו של מבוגר שוקל 4-5 בתנוחה הטבעית שלו, ואילו כשאנחנו מכופפים את הצוואר הוא הופך כבד יותר. כאשר נטה אותו בזווית של 60 מעלות, זה ממש כמו להעמיס 27 קילוגרמים על הצוואר.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 08 מאי 2018, 02:10

סיפורים אישיים
"הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו"

"מידה כנגד מידה. לחם תחת לחם. נפש תחת נפש. מעשה החסד שלי בירושלים הרחוקה, הציל את בני ביתי בבני ברק, באותן דקות ממש. הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו". סיפור מרגש מכלי ראשון


ביום ראשון ר"ח אייר נסעתי לכותל המערבי מביתי שבבני ברק. בדרך לכותל נעצרתי בחנות מזון והזמנתי לעצמי כוס קפה ודבר מאפה. לפתע נעמד בסמוך אלי אדם מבוגר. מבטאו אמריקאי. בידו החזיק עגלת קניות. אני שם לב שהוא ממלמל משהו ספק לעצמו ספק אלי. כשהמלמול ממשיך, אני מטה את עצמי לכוונו, לשמוע מה הוא אומר.

"תוכל לקנות שתיה גם עבורי?" מיד הבנתי שמדובר במקבץ נדבות. עכשיו גם הבחנתי שיש לו איזה שלט על העגלה, בעזרתו הוא כנראה פונה לציבור.

לקח זמן עד שהמשקה החם הגיע. ואז- במחשבה אחת טובה ומהירה- הצעתי לו.

"בבקשה קח את המשקה. זה בשבילך".

האיש אמר תודה, הצטודד לפינה, אך כעבור רגע שב ופנה. שוב מלמול. שוב הטיית אוזן, וזה מה שאני שומע: "תוכל לקנות לי גם מאפה?"

התחלתי להרגיש קצת לא טוב. זה כבר היה נשמע לי קרוב לסחיטה. הייתי אדם טוב, נתתי לך את המשקה שהזמנתי לעצמי, עכשיו אתה רוצה גם מאפה. אומרים על זה: "נותנים לך אצבע, אתה רוצה את כל היד?"

פניתי אליו בחיוך ואמרתי: "תראה. אנחנו עושים שותפות. הזמנתי משקה ומאפה. המשקה שלך. המאפה שלי. בסדר?

אבל האיש לא הרפה: "אני רוצה גם לאכול", אמר.

בשלב הזה אני קולט, שעיני ואוזני המוכרים כרויות לדו שיח שבינינו. עובר רגע והם מתחילים להתלוצץ על חשבוני. שמעתי את אחד המוכרים אומר לשני: "תראה איזה 'פרייאר'. נותן לו שתיה. עכשיו יתן לו מאפה. עוד מעט הוא ירצה שיקנה לו את כל החנות"...

אתם מבינים שזה לא עושה לי עודף מוטיבציה. אני מתחיל לתהות ביני לביני, איזה 'מספר' אני אצלו היום… כמה 'קליינטים' הוא כבר דג ברשת שלו, כאשר הוא מעורר את רחמיהם ומבקש שיקנו לו משקה ומאפה.

בכל זאת. נשמתי מקרקשת בקרבי. לא כך חונכתי. המאפה נוחת על שולחני. ההלך עדיין בסמוך. אני פונה אליו ואומר: "קח. גם זה בשבילך".

הוא נראה מופתע. "אולי נעשה חצי חצי? אמרת 'שותפות', לא?"

"לא תודה. אין צורך. תאכל אתה".

באותו רגע אני חושב לעצמי, שהפעם אצא מהחנות בלא כלום. אינני בעל אמצעים, ולקנות שתי מנות זה לא בתקציב שלי. לבסוף הרעב והצמא מכריעים אותי, ואני מזמין שוב לעצמי.

בזמן שאני מחכה למנתי החדשה, 'שכני' החדש מטיב את ליבו ובאותו זמן מספר לי את צרותיו. זו הרצאה של עשר דקות לפחות. את הרוב אני לא מבין. אבל אני מהנהן בראשי באמפתיה. העיקרון די ברור. אדם שמזלו לא שפר עליו והגיע לאן שהגיע.


זהו. האירוע הסתיים. יצאתי מהחנות. פני לכיוון הכותל.

לא הספקתי לצעוד חמישה צעדים והנייד שלי מצלצל. אשתי על הקו.

"האם כבר הגעת לכותל?", היא שואלת.

"עדיין לא. אני בדרך. התעכבתי קצת", השבתי.

"אז תנסה להשיג 'משקה' בדרך, ותבוא לכותל עם 'לחיים' גדול", השיבה לי.

"מה קרה? על מה 'לחיים'?", התפלאתי, והיא מספרת: "חיים שלנו רצה לאכול ארוחת ערב. הוצאתי לו לחם מהמקפיא ואמרתי לו שיפשיר במיקרוגל במשך שתי דקות, כמו שאנחנו עושים תמיד.

"הוא הפעיל את המכשיר, אך בטעות נלחץ לו עשרים דקות במקום שתי דקות. מיד אחרי ההפעלה הוא עלה לקחת משהו בקומה השניה. שם שקע לרגע במשחק ושכח מהכל.

"כעבור רבע שעה אנחנו מתחילים להרגיש ריח שריפה. מה יכול להיות? זה בטח מהשכנים. לנו אין שום דבר על האש. אבל הריח מתגבר. אנחנו יורדים למטה. חיים מקדים אותי.

הבית כולו אפוף עשן סמיך. מיד הוא נזכר. המיקרו!

באומץ לא מובן, ומבלי להתייעץ אתי, הוא רץ למטבח, חודר דרך מסך העשן, מוציא את התקע מהשקע ורץ בחזרה.

אם הוא לא היה עושה את זה ואם לא היינו מריחים ויורדים לבדוק, מי יודע איך זה היה נגמר?

עד כאן סיפורה של רעייתי.

אני שומע, נעמד ומצטמרר: זה קרה הרגע. היא מחייגת אלי דקה אחרי שהאירוע הסתיים. זה ארך בביתי כרבע שעה. זה בדיוק הזמן- ובאותו הזמן - שאני עמדתי ב'משא ומתן' עם ההלך.

מידה כנגד מידה. לחם תחת לחם. נפש תחת נפש. מעשה החסד שלי בירושלים הרחוקה, הציל את בני ביתי בבני ברק, באותן דקות ממש. הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו.

עכשיו יום חמישי בלילה. חמישה ימים אחרי האירוע. הבית עד לרגע זה מלא בריח חריף של עשן. הוא לא עוזב את הכתלים והכלים. אנחנו לא מצליחים להתפטר.

כל פעם שאני נכנס הביתה בשרי נעשה חידודין חידודין. זה מזכיר לי את המעשה שהיה, על כל חלקיו. אתה מבין שזה עושה לי הרבה מחשבות.

שמעתי פעם מהגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, על יהודי שהוא ניסה להתרים אותו, אך הלה סירב ואף זלזל במצות הצדקה. כעבור זמן קצר הוא נספה בתאונה.

אמר אז הרב זצ"ל: "אפשר שזה היה כך. על האיש הזה נגזר מה שנגזר. מבלי שום קשר אלי ולצדקה שאספתי. אך משמים זימנו לו אותי, כדי שאם ירחם ויכפה את יצרו, ירחמו עליו ויקרעו את גזר דינו. כיון שלא עשה כך נשאר עליו הדין שהיה".

גם אני חושב על עצמי כך. יתכן שנגזר עלי חלילה שיקרה משהו בביתי. אך שלחו לי את הנסיון הזה, כדי שאעמוד בו וכך תתבטל הגזירה, כפי שב"ה היה.

הקטע לקוח מתוך המדור 'פטנט רשום', המופיע בעיתון המודיע.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 02:30

כרוז מועצת גדולי התורה נגד הסמרטפונים

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 02:31

כרוז מועצת גדולי התורה נגד הסמרטפונים

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 02:47

המודעה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 10:51

יום תפילה להצלה מאינטרנט
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 16:40

שבוע הניתוק הארצי
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 11 מאי 2018, 04:14

סיוון
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 11 מאי 2018, 04:20

תפילת השל"ה לכל עת ובפרט לער"ח סיון

אַתָּהּ הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹקֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קַל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִּשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ, יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֶצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ.

וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. (ראוי להוסיף: וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר). אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ". כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ (ראוי להוסיף: וְלֹא יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים כְּלָל וְעִקָר), אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְּנִימִית, וְלֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית. וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וְכֹחַ, וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם הֵם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְּשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

אָנָּא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 11 מאי 2018, 18:33

ער"ח
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 13 מאי 2018, 09:11

שבוע ניתוקים בכל הארץ
וכן יום תפילה עולמי
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 13 מאי 2018, 09:15

עוד
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 14 מאי 2018, 14:17

אנחנו וצעצועינו
–"אבא?"
אין תגובה.
–"אבא?"
אין קול ואין עונה.
"א–ב–א, אתה שומע?"
"מה מה, אמרת משהו?"
"אני רוצה לספר לך מה היה היום בחיידר"
"כן, אתה יכול להביא, אני לא מתנגד"
"הרב'ה הכריז היום על מבצע הקשבה"
"אבל תוסיף למים כמה קוביות קרח..."
"אבא, מה קוביות קרח עכשיו?"
"לא ביקשת להציע לי מים קרים!?"
"לא, רק רציתי לספר לך על מבצע הקשבה"...
הוא חוזר הביתה לאחר יום עבודה ארוך, ילדיו ששים ושמחים לקראתו. סוף סוף הם כבר רואים את אבא שלהם. אבל מה שקורה, לאחר כמה משפטים קצרים, הוא צונח לתוך הכורסא בסלון ואוטומאטית, בלי לחשוב אפילו, הוא מוציא מכיסו... כמובן, סמארטפון ותופס את זה בכף הקלע שלו, וכבר לאחר מספר שניות... זהו! הוא כבר לא כאן! הוא מרחף לו בעולמות "העליונים" (יותר נכון "התחתונים").
ילדיו המסכנים מתרוצצים סביבו ומנסים לקבל ממנו טיפ טיפה של יחס וצ'ומי, אך הוא שקוע בתוך המסך כמו שיכור... לא שם לב לכלום, לכל מה שקורה סביבו.
כל הילדים בבית יודעים בעל פה, מה שהוא חוזר ואומר להם כל הזמן... "אני צריך את המכשיר אך ורק לצורך פרנסה...". אבל אם זה כך, אז מה כל כך דחוף עכשיו להתעסק עם הסמארטפון לאחר שהוא חוזר הביתה??
כי לפי הכמות של השעות שהוא מתעסק גם בבית, נראה שהוא מינימום מנכ"ל של חברת מטוסי 'אל על'. אבל מה לעשות שאת המיליונים הם לא רואים בסוף החודש...
אתה בטח סקרן ידידי היקר לדעת מה מעסיק אותו כל כך בסמארטפון?
אתה לא תאמין... הוא יושב ומשחק ב...
טטריס!!!
כן, כן, על הכורסא יושב אדם מגודל בעל משפחה ל–5, 6, 7, ילדים, שבמקום להתייחס לילדיו הוא יושב במשך 4 ו–5 שעות ומשחק במשחק המתאים לילדים שגילם בין 7 ל–10!!!
מידי פעם הוא עובר למשחק "שוטרים וגנבים" וכמובן גם למרוץ מכוניות...
בין לבין הוא מתעדכן במספר ידיעות המכילות על פי רוב ליצנות ורכילות שנשלחו אליו מעוד כמה משועממים ריקים וחסרי תוכן כמוהו.
מי שעומד מן הצד ומביט בו, חושב שבאמת מדובר באחד "הכבדים" ביותר שיש לו קומה שלימה במגדלי 'עזריאלי'. משום שהקמטים הרבים החרושים על מצחו כתוצאה ממאמץ של ריכוז גבוה ופניו שמראות מתח ולחץ... משווים לו מראה של איש עסקים באמצע העבודה.
אך את האמת אנחנו יודעים, הוא נמצא עכשיו במתח כי הוא צריך "לפוצץ" כמה שיותר גנבים במשחק שלפניו...
כך חוזרת ההצגה הזאת על עצמה מידי יום ביומו, ושוב, לא לשכוח מדובר כאן במכשיר המיועד "אך ורק" לצורך פרנסה...
נכון לעכשיו קיימת בעיה קשה מאוד של חוסר תעסוקה לאותם אנשים ביום השבת.
הניתוק מהמכשיר למשך יום שלם כמעט מעביר אותם על דעתם.
אך ככל הנראה לא רחוק היום בו ייפתח גמ"ח מיוחד שייקרא גמ"ח "משחק של שבת".
מדובר בגמ"ח שייתן מענה של תעסוקה איכותית למשועממים בזמני התפילות.
ככה שאל תתפלאו לראות בעתיד הקרוב, בסביבות הבתי כנסיות שלכם אברכים רכונים על ברכיהם ומשתעשעים בצעצועי ילדים. אלו ישחקו ב"פליימוביל", קבוצה אחרת תעסוק בבנייני יצירות נוי מ"קליקס", ויגדיל לעשות אב למשפחה ברוכת ילדים שבמרץ ובחדוות נעורים יעמוד ויפריח בלונים ממקלון הנטבל במי סבון...
מי יודע?

________________________________________

את מי אתה אוהב? את אבא? את אמא? או את...
היה סיפור בבית ספר אחד בירושלים. בית ספר מאוד איכותי.
בת בכיתה ח' סיפרה סיפור מרגש, באמת מרגש, על הטרגדיה האיומה שקרתה 'בבומביי'.
היא מספרת על ילד בשם מוישל'ה שהוריו נרצחו בגלל היותם יהודים. ה' ירחם. והיא מספרת שמוישל'ה בהלוויה בכה... והעובדת הגויה שעבדה בבית, החזיקה אותו על הידיים ונתנה לו כדור...
והוא בכה: "אמא... אמא...", ולא היה מי שיטפל בו. בקושי הוא מכיר את הסבא והסבתא.
באמת סיפור מרגש.
אבל מה הייתה הבעיה...
היא סיפרה את זה 24 שעות לאחר שהתרחש האירוע הזה ב'בומביי'.
אותה מורה בכיתה ח' בירושלים, היה מותר לה לבכות ולהוריד דמעות על הסיפור הטראגי הזה.
אבל תוך 24 שעות היא הייתה אמורה לקרוא להורים לסדר: "מאיפה הבת שלכם ראתה את מוישל'ה בוכה תוך 24 שעות??"
הרי לא מכרו דיסקים של זה ולא היה סרטים בחול המועד על המקרה, איך היא ראתה את זה אם לא בבית דרך האינטרנט???
וגם אם אתם צריכים אינטרנט לפרנסה... וכי זה מתיר לבת שלכם בכיתה ח' לראות את מוישל'ה בוכה?? וכי זה מתיר שיהיה אתר חדשות חילוני פתוח??
בינתיים מה קולטת הילדה? שלשבת מול מסך מחשב, זה בהכשר של ההורים!
הילדים מתרגלים לעובדה שהמחשב הוא חלק מכלי הבית. כמו שיש מכונת כביסה, מייבש כביסה, מקרר, תנור אפייה ומיקרוגל... יש גם מחשב!
(יכול להיות שבחבילת חתנים לקניית ריהוט באופן מרוכז, יהיה גם מחשב בעתיד! אולי יש כבר...)
זאת עלינו לדעת בצורה ברורה וחד משמעית: אסור שהמחשב יהיה רהיט בבית!!!
סיפר הרב פינק:
"הגיעו אלי פעם זוג לייעוץ בקשר לחינוך ילדים.
שאלתי אותם: "ואיפה הילדים?"
הם אומרים: "הקטנים ישנים"
"והגדולים...?"
"הגדולים מסודרים כבר"
"בני כמה הם?", שאלתי.
"בני 10, 11"
"מה זה מסודרים? מה הם עושים כרגע?"
הם עונים: "הרב, זה בסדר, הם יכולים לשבת 4 שעות מול המחשב מבלי להרגיש שאנחנו לא בבית"
אמרתי לאותו זוג: "תלכו מהר הביתה! אתם לא צריכים עזרה ממני בחינוך ילדים. לכו הביתה ותהיו אבא ואמא לילדים שלכם ותראו שכל בעיות החינוך יסתדרו!"
המחשב היום נהפך לביבי סיטר! – הוא מזמן החליף את אמא ואת אבא!!!
בליל שבת אחד, יצא לי לדבר עם הרב אריה שכטר על נושא המחשב והאינטרנט.
הוא אמר לי, שלמעלה מ–60% מילדים ובני נוער, היו מעדיפים את המחשב יותר מאשר את ההורים!!!
זאת אומרת, אם פעם היו שואלים את הילדים, את מי אתה אוהב את אבא או את אמא? והילד היה עונה את שניהם, אז היום אם נשאל את מי אתה אוהב את אבא או את אמא?
רוב הילדים היו עונים את... המחשב!!!
נורא.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 15 מאי 2018, 03:08

שבועות
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 15 מאי 2018, 03:42

"דיברתי עם בן אדם לפני 4 ימים, זה היה ביום חמישי בלילה.

בן אדם חרדי עם זקן ופאות נשוי עם 6 ילדים.
אמרתי לו: "מה לך ולפייסבוק הטמא??!!"
הוא אומר לי: "הרב אני יודע שאתה נגד... אבל אני אגיד לך ת'אמת, אתה יודע מה אני מכניס בפייסבוק? רק פרשת שבוע, אני כותב על פרשת שבוע"
אמרתי לו: "אני שואל אותך את השאלה הכי קטנה בעולם... עם כל הזיכוי הרבים שלך, תגיד את האמת, אף פעם לא נפלת בשום אתר? אתה יכול להשבע לי?"
הוא אומר: "מה, אבל אסור להשבע"
אני אומר לו: "טוב אל תשבע, אבל תבטיח לי?"
הוא נלחץ.
"אתה יודע מה?", אני אומר לו, "בלי שבועות ובלי הבטחות... תגיד את האמת...?"
הבן אדם נהיה לבן מרוב בושה.


היצר אומר לך: "תעשה הכל! תעשה כנסים, תזכה את הרבים, תוציא ספרים, תוציא עלונים... רק אל תתנתק מהאינטרנט".

צהריים אחד התקשרה אלי אשה אחת וסיפרה לי, על בחורה אחת שעסקה בזיכוי הרבים בתוך הבית שלה. היא הייתה מזמינה רבנים, מזמינה אנשים, ועושה אצלה חוג בית.
כמובן שאותה בחורה הייתה הולכת בשיא הצניעות, מקפידה ומדקדקת בשמירת המצוות והכנסים היו בהפרדה מלאה.
אבל היא רצתה להרחיב את הפעילות שלה. אז מה היא עשתה? היא נכנסה לאינטרנט כדי לפרסם את אותם שיעורים כדי שעוד ועוד אנשים יידעו תורה ויהדות.
אבל אז היא רצתה לבדוק מה קורה שם...? ומשם היא הגיעה לפייסבוק.
וזהו! מאז שהיא התוודעה לפייסבוק הוא שבה את ליבה!!
היא נהייתה מכורה אליו בכל גופה ונשמתה עד לשד עצמותיה!!
מאז, היא השתנתה לרעה. היא החלה לקצר את הבגדים ולהצמיד אותם.
ועוד הוסיפה חטא על פשע...
היא הכניסה תמונות שלה לפייסבוק כדי לקבל 'לייקים' (מחמאות מכל מיני טיפוסים תמהוניים ומפוקפקים, על איך שהיא נראית טוב... וכמה היא מקסימה... וכמה היא יפה... וכו' וכו').
אותה אשה מספרת לי: "ניסיתי לדבר איתה, לשוחח איתה, לעזור לה לצאת מזה, להסביר לה כמה שהיא טועה, ו... כלום! הבחורה הייתה 'נעולה'. לא מוכנה לשמוע אף מילה!".

איך סיפר לי יהודי אחד? "הייתי צריך איזה משהו מאחד המכשירים הטמאים (לא זכור לי מה זה היה), ושאלתי בחור צעיר שהכרתי אותו, "איפה המכשיר שלך?"
הוא אמר לי, "אצל אבא שלי" (אבא שלו היה דמות רבנית. הוא לא רצה להגיד לי במי מדובר.)
הלכתי לאותו אדם, וראיתי אותו מתעסק במכשיר.
שאלתי אותו, "מה כבודו עושה?"
הוא עונה לי מחייך: "אני תמיד מקפיד להשלים את ה"חוק לישראל", אז כרגע שאין לי ספר אני קורא את זה מתוך המכשיר!".
מעניין מה היה עושה אותו אדם אילולא היה לבנו מכשיר טרף?


________________________________________



הוא לא קצת 'קוקו'?
פנה מישהו אל הרב חיים רבי בשאלה: "כבוד הרב, יש לי פלאפון חס ושלום בלי אינטרנט... אבל יש בו וואטספ, אני צריך את הוואטספ לצורך עבודה. אני עובד במוסד תורני חינוכי חרדי לצורך זיכוי הרבים, אני צריך את זה כדי לקבל הודעות חשובות מאוד, אבל דרך ההודעות ששולחים לי בוואטספ יכולים להיכנס כל מיני תמונות של נשים או דברים לא צנועים או ידיעות מסויימות או כל מיני סירטונים שהם לא ממש "חלקים"... מה הרב אומר?"
אמר לו הרב: "אפילו שזה לצורך פרנסה ולצורך זיכוי הרבים, זה לא רצון ה'!! ועדיף שתבקש ממנהל המוסד התורני, לנקות את השירותים המלוכלכים של כולם... וזה עבודת קודש פי כמה, יותר מכל זיכוי הרבים שלך בוואטספ!!!".

וכי ניתן בכלל לחשוב אחרת???


סיפר הרב מוגרבי:
"כשפרצה מלחמת המפרץ, אמר לי הקדוש המקובל הרב יצחק כדורי, שלא יקרה כלום!
אמרתי לו: "הרב, אבל יש יהודים בבגדאד?"
אמר לי: "הם חיים יותר טוב מפה. תדע לך, שאותו צורר (סאדם חוסיין) הלך ושיפץ בשני מיליון דולר את קבר יחזקאל הנביא ואת קבר יהושע כהן גדול ואת קבר עזרא הסופר בבגדאד מכספי ממשלת עיראק, והוא הלך להתפלל שם שהוא יצליח להשמיד אותנו..."
טיפש מטופש שכמוך...
לאן אתה הולך להתפלל?
למי אתה הולך להתחנן?
לעזרא הסופר??!!
ליהושע כהן גדול??!!
לך למכה להתפלל שם עם כל החבר'ה שלך הערבוצ'ים...
לא מצאת איפה להתפלל רק בקבר יחזקאל הנביא??!!
וכי אתה חושב שהתפילות שלך יתקבלו???!!!
הוא לא קצת קוקו?
מצחיק הה...
אבל עוד יותר מצחיק (או עוד יותר עצוב) זה, כשמישהו או מישהי מתפללים אל הקב"ה מתוך האייפון או הגלאקסי – שזה השונא והאויב מספר אחד של הקב"ה – ומבקשים דרכו מהקב"ה להצליח בפרנסה, בשלום הבית ובחינוך הילדים...
זה לא כמו שעשה (ואף יותר גרוע) אותו צורר קוקו???!!!
איזה אבסורד.


מכתב מאשת אברך, אם למספר ילדים:
"כבוד הרב, אתה זיעזעת אותי מאד. בעלי מחזיק מכשיר לא כשר, האם אני יכולה לסמוך על ניקיונו הרוחני? האם אני יכולה להיות רגועה שהוא לא עושה שטויות? אני פשוט מבולבלת.
הוא משכנע אותי שהוא זקוק למכשיר כדי לקרוא לתלמידיו (הוא מלמד נערי תיכון יהדות) לשיעורים והרצאות. מה אתה אומר כבוד הרב? חשוב יותר שלום הבית שלנו, או זיכוי הרבים? ואני לא מזלזלת בזיכוי הרבים...?"
תשובת הרב:
"גברת יקרה, אין דוחים נפש מפני נפש!
עם כל הכבוד לנערים הצעירים המצויים ברחובות, נפש ילדייך ונפשך את, חשובה ונעלה יותר מכל.
הקב"ה נתן לך ולבעלך כפיקדון ילדים נפלאים שעליכם לחנך ולעשותם יהודים שלמים ויראים. קודם כל אתם! ואחר כך כל העולם...
ויותר חשוב, בעלך התחייב בכתובה לדאוג לגשמיות שלך ומעל לכל לרוחניות שלך.
שלום הבית ובריאות הרוחניות של הבית היהודי הנאמן, הוא אפילו מעל לימוד התורה של בעלך!! ואם אברך שמתמיד בלימוד התורה, זונח ומקלקל את חינוך ילדיו ופוגע בנפש רעייתו, תורתו שייכת לחיצוניים! רחמנא ליצלן".



________________________________________


"מה לעשות", ענה הנחש, "זה באופי שלי"
שאלה.
האם יש כזה דבר שאדם ילמד תורה ברציפות כל הלילה, בהתמדה עצומה, בתענית דיבור, מבלי לאכול ולשתות כלום, אלא אך ורק לומד ולומד בריתחא דאורייתא בקול רם ובנעימה, מסביר את המילים נפלא, מתאמץ ומזיע להבין כל קטע... ובכל זאת כל התורה שלו לא שווה כלום?
ולא רק שהיא לא שווה כלום, אלא שהוא עוד ייענש על כל מילה ומילה שהוציא מפיו?
האם אתה מכיר כזה דבר??
זו גמרא מפורשת.
איפה?
אומרת הגמרא: אם אדם לומד בליל שבת לאור הנר, אזי כל מילה ומילה שהוא מוציא מהפה, הוא עושה עבירה!!! למה? כי חוששים (לא בטוח שזה יקרה, אלא רק חוששים) שמא הוא יטה את השמן שבנר לכיוון הפתילה ויעבור על איסור מבעיר מהתורה.
"אבל אני לא יכול בלי תורה...?", אומר הלמדן הצדיק הזה וכמעט בוכה.
"חביבי, אין מה לעשות! כדאי לבטל את כל התורה שלך, רק כדי שלא תבוא להטות!!
ואפילו שלא בטוח שזה יקרה ויתכן שאתה בסוף אולי לא תטה את הנר, אבל לא לוקחים סיכון!! מספיק שפעם אחת בטעות במשך ימי חייך שאולי כן תטה את הנר... אז כבר מעכשיו לא שווה כל התורה שלך. (ואפילו שכל שעה של לימוד תורה בשבת, שווה ל–1,000 שעות של לימוד תורה ביום חול, כמו שכותב ה'בן איש חי').
ישנם בני תורה האומרים: "נכון שיש לי אינטרנט, אבל אני צריך את זה ללימוד שלי. אני לא מסתכל על כלום... אני לא רואה כלום... אני מבטיח לך... אצלי זה נטו לימוד... מה, אתה לא מאמין לי?"
נכון, באמת אנחנו מאמינים לך!
אבל גם אתה השקוע בלימוד התורה, אתה בסיכון גבוה של "שמא יטה"!
שמא חס ושלום בטעות יכשיל אותך יצר הרע ויתן לך להטות ולהציץ רק פעם אחת ויחידה באינטרנט!
ואפילו שלא בטוח שזה יקרה, ויתכן שבאמת לא תציץ באינטרנט, אבל לא לוקחים סיכון בדבר הזה!!

מספרים בתור בדיחה, שפעם הברווז רצה לעבור את הנהר והיה שמה נחש שגם הוא רצה לעבור את הנהר. בא הנחש וביקש בנימוס מהברווז: "סליחה, אתה יכול בבקשה להעביר אותי את הנהר?"
אמר לו הברווז: "אני פוחד שאם אני אקח אותך אתה תנשוך אותי..."
אמר לו הנחש: "השתגעת?! אם אני אנשך אותך אני אטבע ביחד איתך"
"טוב", הברווז השתכנע.
איך שהגיעו לאמצע הנהר שם הנחש לברווז 'ביס' בצוואר...
צועק לו הברווז: "היי, מה עשית? הרי הבטחת לי שלא תעשה לי כלום??"
ענה לו הנחש: "מה לעשות, זה באופי שלי!"
המשיכה ל"אין אפוטרופוס", זה באופי של כל אחד ואחד!!! מה לעשות...
אסור לקחת סיכונים בדברים האלה!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 15 מאי 2018, 13:10

הנהג שיחק בטלפון, פגע במעקה הבטיחות ועף בעצמה על משאית

הנהג, ככל הנראה היה עסוק במכשיר הסלולרי שלו ולא שם לב שהוא סוטה ממסלולו ופוגע במעקה הבטיחות. כתוצאה מכך, נזרק הרכב בעצמה חזרה אל הכביש, שם פגע במשאית נוסעת. הנהג יצא ללא פגע, והמקרה תועד במצלמות של נתיבי ישראל


כלי רכב פרטי פגע אתמול במעקה הבטיחות בכביש המהיר בסמוך לאזור התעשייה של עכו, לאחר שסטה מנתיבו – ככל הנראה לאחר שהנהג שהשתמש בטלפון הנייד. כתוצאה מההתנגשות נפגע הרכב, ולאחר מכן נזרק בחזרה לנתיב הנסיעה ונפגע בידי משאית שחלפה במקום. הנהג לא פונה לטיפול רפואי.

מירב זמיר, סגנית מנהל של מרכז התנועה הלאומי של נתיבי ישראל: "אתמול בשעה 12:36 זיהה בקר התנועה הראשי שלנו באחת מבין 209 מצלמות השליטה את האירוע מתרחש בזמן אמת. הבקר מיד הזעיק את כוחות ההצלה אשר הגיעו לזירה במהירות, במקביל לצוותים המבצעיים של החברה שטיפלו במפגעי בטיחות שנוצרו כתוצאה מהתאונה"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 17 מאי 2018, 21:44

‏‏פה נטמן הגולש במכשיר טרף זה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 23 מאי 2018, 02:13

חבורת חוטבי עצים דויז'ענקא
ויז'ענקא רומניא תרס"ו

הויכוח בין הרב דויז'ענקא זצ"ל לבין שלום מנדל אורלנסקי
דמדומי חמה. רק קול המעדרים נשמע. כשברקע חזן בית הקברות מסלסל בקולו: "דע מאין באת ולאן אתה הולך... ה' נתן וה' לקח, יהי' שם ה' מבורך…"
ר' אפרים לוחש באזניו של ר' ישראל דוד, "זה הילד הרביעי ששלום מענדיל אורלנסקי קובר בחייו, לא? מה הסיפור שם???" מהסה אותו ר' ישראל דוד בקול שקט, "הוא פשוט אומלל, שלום מענדיל אורלנסקי הוא מסכן ותמים…"
"למה אף אחד לא לוקח את הדברים לידים, להאיר את תשומת לבו של שלום מענדיל אורלנסקי התמים", מתעניין עוד ר' אפרים בלחש.
"אפרים, מה, לא שמעת? אתה יודע כמה פעמים כבר ניסה המרא דאתרא הרב גרינפעלד, לדבר על לבו שיוציא את המכשיר המשחית הזה מהבית, והוא בשלו כאילו איננו רואה את כל מה שעבר עליו, אומר, שהוא צריך את המכשיר לצורך פרנסה... ובאם לא, מאבד את פרנסתו. הוא בכלל לא מבין על מה הרב מדבר."
"אני בעצמי" – מסבר את אוזניו ר' ישראל דוד – "ראיתי פעם אחת בבית המדרש כיצד הרב מנסה לדבר אל לבו בתחנונים ממש, שיפסיק לסכן את ציפור נפשם של ילדיו הטהורים, למען לא ייגע לריק ולא ילד לבהלה, הוא פשוט לא מבין, אין לו דעת…"

* * *

ויז'ענקא, כפר נידח בחבל רומניה, מרבית תושבי הכפר היהודים שומרי תורה ומצוות עמלים ליגיע כפם, ועושים את מלאכתם נאמנה בחטיבת עצים ביער הענק המשתרע על פני אלפי ק"מ, הסמוך לויז'ענקא.
הם קמים עם שחר, ולאחר תפילת שחרית כותיקין, אמירת החוק, ולגימה שמקרבת הלבבות בשטיבל המקומי, יוצאים הם אל עבר היער הגדול, כשסרבל גדול ומגושם על גופם, קסקט על ראשם, והגרזן על הכתפיים.
תחת השמש הקופחת, הם בוחרים לעצמם את העץ המיועד לעבודת היומי, ולאט לאט, מכה אחרי מכה, הם מכריעים את העץ הענק על גבי קרקע, או אז הם מנסרים את העץ לחתיכות חתיכות בעזרת הגרזן, ובכוחות משותפים מעמיסים את גזרי העצים על גבי העגלה, וחוזרים לכפר לפנות ערב.
כך שנים על גבי שנים, המחזה חוזר על עצמו יום יום בששת ימי המעשה, וכאשר באה השבת באה המנוחה, מניחים הם אחר גיוום את טירדות ותלאות החיים, ומדבקים עצמם ביומא דנשמתא, בתפילות, שירות ותשבחות לקל חי.
יום אחד בהיר, הגיעו שמועות שבצרפת המתקדמת ייצר חוקר בשם ארטור אניקטון ג'ון, כלי חדש בשם ’דיסק', איתו אפשר לחתוך עץ עבות תוך כמה דקות בודדות, סקרנותם של חוטבי העצים דויז'ענקא לא ידעה גבולות, הם ציפו והשתוקקו לאותו היום בו יוכלו לתהות מקרוב על קנקנו של המכשיר המיוחד, אשר יכול לשנות את חייהם מן הקצה לקצה.
ויהי היום, היה זה וועלוול, שתמיד הפתיע עם הדברים המתקדמים והחדשים, וועלוול חזר משהיה ארוכה בצרפת, ובמטלטליו הרבים הביא גם את המכשיר הנכסף כל כך, התגודדות התושבים סביב וועלוול המולהב היה דבר צפוי מראש, כולם עמדו סביבו מתבוננים במכשיר המיוחד שהחזיק בידיו המגושמות, בעיני רוחם זה היה ללא ספק ההמצאה הכי גאונית בהסטוריה, בליל קולות נשמע ברמה, כל אחד משמיע את שאלותיו והגיגיו, כמה זה עולה? איך לא חשבו על זה? איזה רעיון גאוני, איך זה עובד? ועוד כהנה וכהנה, הגיגים לרוב...
למחרת ביער צעד וועלוול בראש כל החוטבים, והדגים לכולם בהופעה חיה, כיצד ניתן להפוך עץ חסון וגבוה תוך דקות ספורות לחתוכי עצים. וליהודים היתה אורה. כולם החליטו פה אחד לרכוש גם הם את ה'דיסק’, ובכך להעלות את כמות העצים היום יומי באופן משמעותי, ועם זאת להפחית משעות העבודה, ומהוצאת כוחות מיותרים.
וכך, לא עברה תקופה ארוכה, וחבורת חוטבי עצים דויז'ענקא השתדרגה, כאשר רוב רובם רוכשים לעצמם את המכשיר היעיל.

* * *

יום אחד קרה דבר איום ונורא, אהרלה, בנו הגדול בן הארבע עשרה של שלום מענדיל אורלנסקי, תפס לידיו את הדיסק , ובאיזה צורה שאינה ברורה קיפד את חייו באחת ל"ע, בצער רב וביגון קודר ליווהו בני הקהילה למנוחות.
לאחר חודשיים וחצי, שוב טרגדיה, יענקי בן השתיים עשרה, בנו של שלום מענדיל אורלנסקי גם הוא הלך בדרכי אחיו אהרלה, ובכך ליוו תושבי ויז'ענקא את בנו השני של שלום מענדיל אורלנסקי למנוחות.
לא עברו ימים ספורים וגם בתיה'לה – בתו של משולם קעניג, בדקה את טיבו של המכשיר, ובכך הצטרפה הנערה לרשימת הנספים מהמכשיר הקטלני.
אלא שמשולם קעניג, לאחר שחזר מסתימת הגולל בבית החיים, החליט שהמכשיר המיוחד לא כל כך מתאים לו, ולמחרת השבעה חזר לעבודת הכפיים בגרזן הפרמיטיבי שהיה לו במחסן, הן חיי ילדיו חשובים לו מהכל. כמוהו עוד רבים הבינו את משמעות העניין וויתרו על התענוג הגדול למען ילדיהם.
חצי שנה לאחר מכן, שמילי בן העשר וחצי הלך גם הוא לבית עולמו. וכעת, הגיעה תורה של פרומא שרה, הילד הרביעי ששלום מענדיל אורלנסקי הקריב למען פרנסתו...

* * *

למחרת קומו מהשבעה, כבר ראוהו צועד, אי אפשר להתבלבל, כן, זה שלום מענדיל אורלנסקי בדרכו אל היער בין חבורת חוטבי העצים, כשבידו הדיסק הנצרך לו כל-כך לצורך פרנסתו, וכי האם יקפח את פרנסתו, ודאי שלא...
וצלילי הדיסק ממשיכים להישמע ברקע לצורך פרנסה...
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 28 מאי 2018, 15:22

בלעם "הצדיק"
מי זה האינטרנט?
(כולל, כמובן, את כל "המשפחה המורחבת"; האייפון, האייפוד, הבלקברי, הסמארטפון, האל ג'י, הטאבלאט, והגלאקסי.)
הבה ונערוך היכרות כואבת ומזעזעת, באיזו מפלצת מבהילה זוועתית איומה נוראה והרסנית מאין כמוה מדובר. (אי אפשר להאמין שקיים כזה כלי כל כך מושחת בעולם שלנו.)
כמה ערוצים יש היום בטלוויזיה האם ידוע לך?
היום במערכת הטלוויזיה הביתית ישנם בין 80 ל–120 ערוצים.
אך גם הערוצים האלה, עוברים איזה שהוא סינון של ראש של גוי איטלקי או צרפתי שלא יכניס כל סוטה. (כמובן שגם זה בשבילנו אבי אבות הטומאה) אבל יש לו עוד איזה גדר והגבלה.
לכל הפחות במושגים של גוי.
זה בנוגע לטלוויזיה.
מה בנוגע לאינטרנט?
כמה ערוצי צפייה יש באינטרנט?
למעלה מ– 3,500,000,000 אתרי צפייה!!!
אני חוזר:
למעלה מ– 3,500,000,000 אתרים!!!
מה כבר יכול להיות שם? בשלוש וחצי מיליארד אתרים?
הכל בכל מכל כל!!!
נו, אז מה בדיוק הבעיה? בסדר, האינטרנט זה כמו טלוויזיה, רק יותר משוכלל עם יותר ערוצים...?
אז מה כל הסיפור??
זאת בדיוק הטעות...
אמנם 5% – מהאתרים, הם אתרי נוף והיסטוריה.
ו–10% – מהאתרים, הם אתרי מידע: חדשות, נדל"ן, בתי חולים, רפואה, עסקים, קניות, בנקים, מסעדות, מלונות וכו'.
אבל! וכאן בא האבל הגדול...
85% – מהאתרים הנותרים, הם אתרי...
זנות, זימה, תועבה וניאוף של מיליארדי סוטים וחולי נפש בלי שום ביקורת וללא הגבלה!!!
פחד פחדים!!!
איך אמר אחד הרבנים? אבי אבות הטומאה – בלעם הרשע – נחשב "לצדיק גמור" עם שטריימל ופאות ארוכות, לעומת האינטרנט!!! וכי אפשר להשוות את הטלוויזיה לעומתו??!!
"השבוע אמר לי מישהו", סיפר רב אחד מזכה הרבים, "הרב, סליחה שאני אומר לך, אתה אמנם מדבר נגד המכשיר הזה, הרב בכלל מבין על מה שהוא מדבר?? כל מה שהרב יחשוב כמה גרוע הוא האינטרנט, זה פי אלף אלפים יותר גרוע!!!"
כל יום מתחדש ברשת האינטרנט בממוצע כ–150,000 אתרים חדשים!!!
כלומר, אם אתה מחזיק פלאפון לא כשר, אתה יכול להגיד לו כל בוקר "מזל טוב"! יש לך 150,000 גויים חדשים!!! – סודנים, מקסיקנים, אמריקנים, צרפתים, שבדים, גרמנים... כל אלה פתחו אתר והם אצלך בכיס!!!
בכל יום נשלחים לאתר האינטרנט 2,500,000,000 מיילים בעלי תוכן מזוהם וגדוש בעריות לכל רחבי האינטרנט!!! בכל יום!!!
בכל שנייה, 4,000 כרטיסי אשראי ניתנים, עבור צפייה בתוכן מזוהם!!!
ביום אחד הם מכניסים מהזוהמה הזו... 345,000,000 דולר!!!
87% של הגלישות באינטרנט בעולם, הם רק לאתרי זימה ופריצות!!!
רמת אחוזי צפייה ליום אחד, זה מיליוני כניסות ביום!!!





________________________________________

"ככה אגמור אותם!!!"
פעם – כדי לעבור על כל כך הרבה איסורים מהתורה – היה צריך הרבה מאוד מאמץ והרבה מאוד זמן...
אבל היום?
זה קורה בצ'יק צ'ק!
אתה משקיע מינימום מאמץ ואתה מקבל מקסימום הנאה!!!
פעם הגיעו אל האדמו"ר מבעלז כמה עסקנים רשעים ובמשך שעה ארוכה ניסו בכל מיני דברי שכנוע לפתותו ולקרב אותו אל דעתם המשובשת.
כשסיימו את כל הפטפטת השקרית והמסולפת שלהם שאלו אותו מה דעתו?
אמר להם האדמו"ר מבעלז: "רואה אני כי היצר הרע אינו כסיל כלל וכלל, הוא מתאמץ בכל כוחו להיכנס בליבי באומרו 'למה לי להתייגע ללכת ולשכנע אלפי חסידים? מוטב לי להתאמץ, לטרוח ולהתייגע עד שאכנס אל ליבו של אדמו"ר אחד וממילא כל אותם אלפי החסידים יימשכו אחריו'". סיים הרבי את דבריו.
כך ממש בדיוק עובד היום יצר הרע...
יצר הרע עשה חשבון פשוט. הוא אמר לעצמו: 'רגע, מה אני כזה טיפש?! למה לי לעבוד כל כך קשה כדי להכשיל לפתות ולהפיל?! למה לי לרדוף אחרי כל אחד ואחרי כל אחת ולהכשיל אותם בחולשה שלהם, בביטול תורה, בפריצות, בהרהורים, בראיות אסורות, בתפילה, בבין אדם לחבירו, בלשון הרע, בגזל וכו'...?
יש לי פטנט פנטסטי להכשיל כמה שיותר! במהירות! בקלות! וללא כל מאמץ! – אני מביא להם את האינטרנט, מכניס להם את הפייסבוק, דוחף להם את האייפון... וזהו! ככה אני גומר אותם תוך שנים ספורות!!!'
גאון!!! פשוט גאון!!!
והוא מצליח בקצב מסחרר... אוהו, כמה שהוא מצליח!
אנחנו רואים את זה בחוש ממש בכל יום!
בגלישה אחת, בשניות ספורות ממש, אפשר לעבור על עשרות איסורים מהתורה חמורים מאוד מאוד!!!
איך הגדיר מישהו את האינטרנט?
כלי המאפשר מקסימום עבירות, במינימום זמן!!!


ואפילו... רצח!!!
לפני כמה שבועות, נער בן 15 וחצי התכתב בפייסבוק עם חברים בני גילו פחות או יותר.
הם התחילו ללעוג לו, להשמיץ אותו, "לרדת" עליו... הצטרפו עוד חברים והלהיבו גם אותם.
כולם עשו יד אחת נגדו... שמו באינטרנט כמה תמונות שלו שתפסו אותו בכל מיני מצבים מביכים... וההורים שלו לא ידעו מזה כלום!
הנער המסכן לא יכל לעמוד בעומס הנפשי הזה והוא התאבד!!!

לפני מספר שנים היה סיפור עם ילד בשם אופיר רחום. ילד מאשקלון.
ההורים "החכמים" שלו, במקום לתת לו – לבר מצווה שלו – ש"ס רמב"ם וראשונים... שייצא גדול בתורה, נתנו לו במתנה אתר גלישה באינטרנט, שירחיב (שיחריב) את האופקים.
הוא התכתב בפייסבוק עם אשה אחת שהייתה לא אחרת מאשר מחבלת ארורה מרמאללה.
המנוולת הזו משכה אותו לאט לאט עד שהגיע לרמאללה.
שמה כבר חיכו לו כמה ערבים עם סכינים שדקרו אותו וחתכו אותו לחתיכות.

היום, בשביל להרוג, לא צריך אקדח... מספיק פייסבוק!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 28 מאי 2018, 15:23

26 איסורי דאורייתא
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 29 מאי 2018, 16:55

בעלזא
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 מאי 2018, 01:01

הרב
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 05 יוני 2018, 14:54

מכתב
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 06 יוני 2018, 15:45

לירוק לאבא בפרצוף???
אומר הרב יוסף מוגרבי: "היום, אם אחד עשה לשני איזה משהו, איך הוא מגיב?
"אני אפוצץ אותו"... "אני אכנס בו"... "אני ארים אותו"... כל מיני ביטויים רחוביים גסים.
איך אמר לי אחד? – אחרי שכבר הסברתי לו שאסור להרים ידיים, והמרים יד על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע, ואסור להרים יד על יהודי, ואפילו הרביץ לך תשתוק ותגיד לו תודה – "בסדר הרב, קיבלתי על עצמי שגם אם ירימו עלי ברזלים אני יותר לא מרים ידיים! אבל חוץ מדבר אחד... עד שיקלל את אמא שלי! עד פה!"
וכמו שסיפר לי פעם בעל חנות עצמאי:
"אל תשאל מה היה לי היום", הוא אומר לי.
"מה היה היום?", שאלתי.
"בא איזה אחד לחנות של אמא שלי והם לא כל כך הסתדרו ביניהם.
ההוא תוך כדי וויכוח זרק לה מילה ואמר: "זקנה מטומטמת!"
איך ששמעתי את זה קמתי ממקומי בעצבים, התחלתי להעיף עליו כסאות וצעקתי... ממש השתוללתי... אנשים באו ותפסו אותי, אמרו לי, "היי... תרגע, תרגע... מה קרה לך??..."
ההוא מרוב פחד נכנס לאוטו ונסע מהמקום במהירות"
הוא עדיין היה נסער מהמקרה.
למה?
כי קיללו את אמא שלו!
ובצדק! מי מסוגל להישאר אדיש כשמקללים את אמא שלו או שמבזים את אבא שלו?
עכשיו, נתבונן: "כמה אנשים "מקללים" את הקב"ה – שעה שהם מחזיקים בבית שלהם טאבלט, או שבכיס שלהם אייפון, או שבעבודה יש להם אינטרנט פרוץ?
"יורקים" לו בפרצוף ואנחנו נשארים אדישים?
מישהו עושה עם זה משהו??
מדוע אנחנו לא משתוללים ויוצאים מגדרנו??
הקב"ה אומר: "בכבוד בשר ודם (של אבא שלך ואמא שלך) מחיתם, בכבודי (שאחרים מחזיקים מכשירים אסורים) לא מחיתם???"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 06 יוני 2018, 15:46

אתה חניוק!

סיפר הרב זוננפלד רבה של רכסים:
"אני רוצה לספר לכם סיפור שהיה איתי. אני דיברתי במקום מסוים על הנושא הזה ועל החומרה שבדבר. אחרי הכנס ניגש אלי יהודי ושואל אותי כך: "אני עובד בחברה שמנהלי החברה הם יהודים חרדים משלנו, הם מחייבים אותי להחזיק אייפון, מה אני עושה?"
אמרתי לו: "מחר בבוקר תבוא ותגיד להם שישחררו אותך מזה"
"ומה יהיה אם הם לא ישחררו אותי מזה?"
"תאמר, שאתה רוצה להתפטר!"
"ואם ישאלו אותי למה?"
תגיד להם כך: "לו יצוייר שהיית עובד בחברה שבאותה חברה היו מחלקים בארוחת צהריים חזיר... והיו מחייבים את כל עובדי החברה לאכול חזיר בצהריים, היית עובד בחברה כזאת??! מה השאלה בכלל... זה חזיר! תדע לך", אני אומר לו, "שאייפון זה פי אלף יותר גרוע מחזיר!!"
הוא החליט שהוא מוכן להתפטר.
למחרת הוא צלצל אלי ואמר לי: "דיברתי עם מנהלי החברה (ה"חרדים") אמרתי להם שיפטרו אותי מלהחזיק אייפון ואם לא אני מתפטר...
מה הם אומרים לי? "תפסיק, אל תהיה כזה חניוק! (חניוק, זה אדם חשוך, מחמיר גדול)".
שמעתם?!
רבי חיים קניבסקי פוסק ייהרג ואל יעבור!!
הרב שטיינמן אומר שמקור כל הצרות שיש היום זה מהאינטרנט והאייפון!!
האדמו"ר מצאנז מכריז זו מלחמה לה' בעמלק!!
ואלו החצופים הללו, בהנף יד, מצפצפים על כולם ואומרים: "אל תהיה חניוק!"
במילים אחרות: אם אתה נלחם באינטרנט, אתה חניוק!!!"
הרב ארלנגר דיבר פעם בכנס בני תורה:
"אני אומר לכם, במקרה אני ידעתי והייתי בסוד העניינים. לא שפעלתי הרבה אבל תדעו שגדולי ישראל ירקו דם על המלחמה הזאת כי הם ידעו שכל עולם התורה עומד על זה.
אני השתדלתי לעזור ובהתחלה היינו מחתימים אנשים על כך.
אני לא אשכח וצר לי שאני עוד זוכר את זה, היו שתי אברכים (אני רואה אותם עד עכשיו מול העיניים שלי), שבאו אלי בנימה מזלזלת: "תגיד מה אתה מתרגש מזה שהרב הזה והזה כל כך הרבה מדבר נגד הפלאפונים? מה אתה לא מבין?... אתה עד כדי כך תמים??... הוא סגר דיל עם סלקום שהוא משווק אותם ובתמורה הוא יקבל 10 מכשירים חינם..."
הרב צעק: "רשע!! טיפש!! אידיוט!! גדולי ישראל יורקים דם בשבילך ובשביל הילדים שלך, בשביל שהילדים שלך יישארו בני תורה!! הם עצמם מסודרים, אין להם בעיה.
אני אומר לכם, לפני שבועיים וחצי כשעליתי הביתה מהתפילה בבוקר וראיתי בתיבת דואר מכתב מרבי חיים קניבסקי, אני אומר לכם ברצינות אני מבטיח לכם, אבל רעדו לי הידיים... נהייתי חיוור בפנים... הוא כתב שמי שנוגע באינטרנט הוא עובר על איסור של 'ייהרג ואל יעבור'!!
הגעתי הביתה ולא יכולתי לדבר. הראיתי את זה לאשתי, תראי מה כתב רבי חיים...
היא ראתה שאני לא מרגיש טוב מזה.
היא שאלה אותי: אבל מה זה נוגע אליך? הרי אין לנו בבית מחשב בכלל?"
אמרתי לה: "לא יודע, אבל זה מבהיל אותי לראות כזה פסק".
איך זה יכול להיות?? אני לא מבין?? להחזיק כזה דבר בבית צריך להיות אדם שנטרפה עליו דעתו!!! על מה מדברים... על כך שיהודי חרדי לא יעבור על איסור של ייהרג ואל יעבור??
אלו לא חברים שלך ולא השכנים שלך... אלו גדולי ישראל!!!
יש לנו בכלל מושג מי זה גדולי ישראל?
מישהו יכול לתפוס מי זה מרן הרב אלישיב?
מישהו יכול להבין מי זה מרן הרב עובדיה?
למישהו יש מושג מי זה מרן הרב קניבסקי?
אלו לא חברים שלך ולא השכנים שלך... אלו גדולי ישראל!!!
אלו מלאכי השרת.
הם המסיכת חמצן שלנו.
הם המשענת האחרונה שלנו.
מה יש לנו חוץ מהם?
כלום!!
אין לנו משהו אחר!!
ואני רואה אנשים, שקוראים לעצמם בני תורה, קוראים לעצמם חרדיים, והם לא מבינים את הדברים האלה. גדולי ישראל מדברים, ואותם זה לא מעניין.
ואני שואל את עצמי, 'מה, אנשים יורים לעצמם ברגליים??! אנשים משחקים עם החיים של הילדים שלהם??! אנשים יודעים שגדולי ישראל הורו מה שהורו ואותם זה לא מחייב??!...
איך זה יכול להיות???
צריך לברוח "מהחרדים" המחרידים האלה כמו מאש!!!"
אומר הרב שלמה לוינשטיין: "יש אנשים שאומרים, "מה, וכי הרבנים יודעים מה זה אינטרנט?!
הם ראו כזה דבר?!"
ועוד כל מיני טענות משונות ומוזרות.
נכון, באמת יתכן שהרב וואזנר והרב קניבסקי לא יודעים מה זה אינטרנט, אבל את המקרים הקשים הכואבים והמזעזעים שמתנקזים לשולחן שלהם כמעט מידי יום, זה הם כן יודעים!! הרבה יותר טוב ממך!!!".
אומר הרב ארלנגר:
"מישהו פעם שאל אותי: "על מה אתה מדבר? האם אתה יודע כמה משפחות חרדיות יש להם אינטרנט? מה אתה רוצה לומר, שכולם יורידו את הכיפות??"
אמרתי לו: "כן!!! חד משמעית!!!"
סבתא שלי זיכרונה לברכה, איבדה את כל המשפחה בשואה. עשרה ילדים, אחים ואחיות, כל המשפחה כולה נכחדה רק היא ואחותה נשארו. הייתה לה משפחה מאוד יפה.
שאלתי אותה פעם שאלה תמימה של נער צעיר: "סבתא, אני לא מבין, הרי שמעתם את היטלר בשעה שעלה לשלטון שהוא דיבר על הפתרון הסופי להשמיד את כל היהודים, אז למה לא לקחת את הרגליים וברחתם? הרי הגבולות היו פתוחים בהתחלה? למה חיכיתם?"
היא הסתכלה עלי ואמרה לי: "אתה באמת חושב שמישהו לקח את זה ברצינות? שיכול להיות מצב כזה ששישה מיליון יהודים ימותו? זה הרי לא נתפס בשכל!... אף אחד לא האמין שיקרה כזה דבר..."
אבל זה קרה!! ששה מיליון אנשים נרצחו! נכחדו טוטאלית מהעולם!!
אנשים לא קולטים. אנשים חושבים בגלל שלכולם יש אינטרנט, אז לא יקרה כלום. חלילה וחס!
אם רוצים להציל את הבעל את האשה ואת הילדים מה"היטלר" של הדור שלנו, חייבים לשמוע לגדולי ישראל בציות מוחלט ללא שום מריחות או עיגולי פינות!!!"
אם היום יש לך מחשב, שאין בו את העיגול ששמו "אני נקי" של חברת 'אאוט נט', פירוש הדבר שאצלך בבית יש כלי שמכיל 3,500,000,000 אתרי אינטרנט שמתוכם 670,000,000 פרוצות.
מה שזה אומר שאחד כזה או אחת כזו הם:
1. מחללי שם שמים ברבים – שלא תשובה ולא יום כיפור ולא ייסורים מכפרים, אלא רק מיתה!
2. פורשים מהציבור – שהרמב"ם פוסק שהם נידונים בגיהנום לעולם ולעולמי עולמים!
3. מבזים תלמידי חכמים – "שאין רפואה למכתם", שזו "המחלה הידועה"! כפי שכבר אמרנו.
כך פסק מרן הרב אלישיב.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 07 יוני 2018, 16:33

ראיתי אותך, שכני היקר.

עברתי לידך במקרה ברחוב, חיכיתי שתשים לב אליי, שתגיד לי "בוקר טוב". שנדרוש זה לזה בשלום.

שמחתי לראות אותך. מזמן לא נפגשנו!
האטתי את קצב צעדי כשהבחנתי בך מקצה הרחוב. התקדמתי לעברך בנחת. שמתי לב שאתה שקוע במשהו, חשבתי: "אוהו, אתה תשמח לראות אותי". יש לנו חברות ארוכת שנים! למדנו שנים רבות באותה הישיבה... ואחר כך בישיבה גדולה...

הייתי עסוק, קצת מיהרתי, אבל בכל אופן חשבתי להקדיש לך כמה דקות. עברה תקופה ארוכה מאז ששוחחנו בפעם האחרונה.

התקרבתי אליך.
ואז ראיתי במה אתה שקוע.

עמדת באמצע הרחוב הסואן, ואפך קבור עמוק עמוק במסך הקטן של המכשיר החכם. נזכרתי משום מה באשת לוט. נציב מלח. חשבת פעם איך מרגיש נציב מלח? הוא לא קשור לכלום, לא מתקשר עם הסביבה, לא מבחין בכלום. נציב מלח.

הגעתי עד אליך. הבחנתי בזווית העין בידידך השחור, הקטן, האלקטרוני. אחזת אותו ביראת שמיים כזו. בכבוד. על המסך הקטן קפצו כל מיני הודעות. אולי מהחברים בקבוצה בוואטס'אפ? הודעה קבוצתית מהלימודים בפייסבוק? אולי בכלל קיבלת תזכורת על אירוע חברתי שמתרגש עליך בקרוב? אולי קיבלת עדכון חדשותי קריטי? לא יודע. לא שאלתי אותך. כלומר: לא יכולתי לשאול אותך. היית שקוע יותר מידי בצעצוע הקטן, ידידי היקר.

עמדתי מושפל. לא הבחנת בי בכלל דקות ארוכות!

בסוף נשברתי: אמרתי לך במאור פנים: שלום- שלום! מה שלומך?

הרמת את העיניים, וראיתי שאתה בכלל לא ממוקד. "לא מפוקס" כמו שאומרים היום כל החבר'ה המגניבים.

לקח לך כמה שניות בכלל להעביר הילוך. להזכר איפה אתה, איפה אני, ולחשוב על זה שבעצם... רגע! עדיין לא ענית לי בכלל על השאלה החברית...

אמרת לי במהוסס: ב"ה, מצויין, מה איתך? עדיין לא סיימת את התשובה, ובלי ששמת לב זרקת הצצה חטופה אל המסך האחוז בידך.

עניתי לך מה שעניתי, וגיחכתי לעצמי. יכולתי לומר לך גם ששלומי רע, ששלומי טוב, ששלומי נסע לשלומי (יש עיירה כזו בצפון, כך אומרים), שזכיתי בפייס. זה לא משנה, ממילא לא היית מקשיב לי.

היית כל כך לא בעניינים, שלא הייתי מסוגל לנסות ולקשור איתך שיחה. בהית בי.
ואז נשאבת בחזרה למסך הקטן. אני חושב שלא באשמתך, היית מוכרח: המכשיר צפצף צפצוף כפול. משמע: קיבלת הודעה חדשה! אין זמן לשטויות. אתה היית חייב להתעדכן. חייכת חיוך מוזר למקרא ההודעה. התחלת להקליד בחזרה כאחוז דיבוק. האגודלים שלך עפו כל מהר על המסך הקטן מזכוכית, שנזכרתי בתיאור הנלבב על עבודת הכוהנים בבית המקדש: הם העבירו כל כך מהר את מזרקי הזהב זה לזה- שראו פס רציף של זהב!

פתאום נזכרת בי. "נפל לך האסימון" כמו שאמרו אבותינו בעת העתיקה, לפני עידן ועידנים. הסתכלת לי בעיניים, הסמקת קצת. נבוכות. חשבתי שהתפוח הידוע של ניוטון הכה בקודקודך. אמרת לי: אני מתנצל שאני לא מרוכז, אתה כבר עומד כאן כמה דקות ומנסה לדבר איתי. אבל כל הזמן מעדכנים אותי בחדשות: שמעת מה קורה בצ'ילה?! אני מוצף בהודעות.

עוד לא הספקתי לשאול אותך ולהתעניין מה קרה בצ'ילה (אחר כך נודע לי. לא קרה שם כלום, סתם "הנפצה/ הכפשה" מרושעת.) וכבר תשומת הלב שלך נשאבה בכוח, בחזרה אל אדונך ואלוהיך שאחזת בידך.

התחלתי לזוז הלאה. האוטובוס שלי כבר מגיע לתחנה הסמוכה.
מילמלתי כמה מילות פרידה בנאליות והתחלתי לזוז הלאה, עליתי לאוטובוס. אפילו לא הבחנת, לא שמעת. היית שקוע.

על סיפון האוטובוס הדחוק, דחוס בין עשרות נוסעים עייפים, חשבתי קצת עליך. שאבתי התחזקות מדמותך: הלוואי ואזכה להיות שקוע בדלי"ת אמות של תורה והלכה, כפי שאתה שקוע בדלי"ת אמותיה של האינטרנט.

יהי זכרך ברוך, נציב מלח יקר.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 16560
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי יאיר » 07 יוני 2018, 22:13

בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 10 יוני 2018, 22:26

אני בנטפרי, והקישורים שהבאת חסומים לי.
אתה יכול להעתיק לכאן את מה שכתוב שם.

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 16560
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי יאיר » 10 יוני 2018, 22:34

הקישורים מראים שאתה מעלה כל הודעה כפול 5-8 פעמים (כלומר אותה הודעה חוזרת על עצמה)
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 11 יוני 2018, 02:19

זה כנראה טעות טכנית.
כי לפעמים לוחצים "שלח", וזה מראה כאילו שעדיין לא נשלח, אז לוחצים שוב...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 22 יוני 2018, 02:20

טלפון טיפש
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 22 יוני 2018, 02:25

מפחיד
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 29 יוני 2018, 06:54

חב"ד

להעיף את האייפונים מחיינו • טור נוקב

(יום שלישי, ו' תמוז תשע''ח)

"האייפון משחית אותנו ומרוקן אותנו מבפנים. באמצעותו אנחנו נחשפים לתכנים לא ראויים, הן בעניינים ש'בין אדם לחברו' והן (ואולי בעיקר) בעניינים ש'בין אדם למקום'. האייפון הוא פשוט מכה שלא כתובה בתורה. הוא כלי הרס נוראי • אז נכון שיש גם פלוסים והמון דברים נפלאים שהוא מביא עמו, אך נתאר לעצמנו אדם שהוא אלרגי באופן חמור ביותר עד כדי סכנת מוות למזון כלשהו אשר התברך בהרבה מאוד ויטמינים טובים. היעלה על דעתו לאכול את אותו מזון בשביל הוויטמינים ובכך לסכן את החיים עצמם?!" • ר' זלמן רודרמן בקריאת השכמה
זלמן רודרמן

ידועה הפליאה על כך שבתפילת מנחה של יום הכיפורים, אחד הזמנים הנעלים ביותר ביום הקדוש בשנה, אנחנו קוראים בתורה פסוקים המזהירים אותנו מפני דברים שליליים הקשורים לרבדים הכי נמוכים בנפש האדם. וההסבר הניתן לכך הוא, שדווקא ברגעים הנשגבים ביותר, עלינו להזכיר לעצמו שהמבחן האמיתי שלנו נמצא במידת הצלחתנו להתמודד (גם) עם אותם אתגרים עלובים שבתחתית טבע בני אנוש.

אנחנו באים מהיום הגדול והקדוש ג' בתמוז, היום שבו כל חסיד חב"ד חש זעזוע אמיתי בנקודה הנפשית הכי פנימית שלו. כולנו (מן הסתם) חווינו שבת מרוממת של התקשרות לרבי, של התוועדויות, של דיבורים מעוררים, של סיפורים מחממי לב וכו'. וכולנו (מן הסתם) רוצים בעקבות השבת הזאת לעשות משהו "בשביל הרבי". לקיים את הוראותיו הקדושות ולהיות קרובים אליו יותר. להגשים את משאלתו הטהורה – לקדש שם שמים ברבים ולהביא גאולה לעולם.

ובכן, להוסיף בלימוד נגלה וחסידות, להגביר את חלקנו ב'מבצעים' הקדושים, אלה הם בלי ספק דברים נחוצים, נכונים ונפלאים. זה ברור ומובן מאליו ואף אחד לא מנסה ולא מתכוון חס וחלילה להמעיט מערכם. אלא שדווקא ברגעי ההתעוררות הגדולים והנשגבים הללו, נדמה שאנחנו מוכרחים לגעת בעניין שפל ואפל שפרץ לתוך חיינו בשנים האחרונות. ליתר דיוק, לא 'לגעת', אלא לקום ולזעוק זעקה גדולה ומרה. והזעקה היא שמוכרחים! אבל פשוט מוכרחים! להעיף את האייפונים מהחיים שלנו.

לא רק מפני שהתופעה הזאת הפכה להיות בלתי נסבלת בנוף התורני והחסידי שלנו. כבר אי אפשר כמעט לראות אנשים שנכנסים לבית הכנסת ואייפונם לא בידם. הם פשוט לא מסוגלים להיפרד ממנו לרגע. מניחים אותו תחת הסידור או לצידו, כאשר לכל אורך שהייתם בבית הכנסת מדפדפים בסידור ולהבדיל באייפון, לסירוגין. ולא רק מפני שתופעת ההתמכרות למידע הרב והמבלבל (מידע כללי, קבוצתי ואישי) שמכשיר זה מזרים לנו בכל רגע נתון, היא הרסנית גם במישורים אנושיים שאינם רוחניים בהגדרתם.

אלא בעיקר מפני הדבר שכבר ידוע ומובן לכול: מפני שהאייפון משחית אותנו ומרוקן אותנו מבפנים. מפני שבאמצעותו אנחנו נחשפים לתכנים לא ראויים, הן בעניינים ש'בין אדם לחברו' והן (ואולי בעיקר) בעניינים ש'בין אדם למקום'. האייפון הוא פשוט מכה שלא כתובה בתורה. הוא כלי הרס נוראי!

אז נכון שיש גם פלוסים ודברים נפלאים שהוא מביא עמו, בדיוק בכל אותם תחומים שהוזכרו לעיל. הוא בהחלט מספק לנו מידע (כללי, קבוצתי ואישי) חשוב ונחוץ ומועיל. ונכון שיש המון דברים היום, בחיים האזרחיים, שקשה לעשותם בלי אייפון זמין. ואפשר להאריך עוד ועוד במעלותיו ובסגולותיו הטובות (באמת).

אבל המחיר הרוחני והנפשי שהוא גובה מאיתנו – כבד מנשוא!

נתאר לעצמנו אדם שהוא אלרגי באופן חמור ביותר עד כדי סכנת מוות למזון כלשהו אשר התברך בהרבה מאוד ויטמינים טובים. היעלה על דעתו לאכול את אותו מזון בשביל הוויטמינים ובכך לסכן את החיים עצמם?!

*

וכאן אנחנו באים לבעיית הבעיות – הדור הצעיר. הדור הצעיר נחשף למכשיר הזה ובאמצעותו לכל הרעות החולות שבו. מדובר על נערים ונערות צעירים שבגלל זמינותם הרבה בכל בית (כמעט), המכשירים הללו מתגלגלים לידיהם וחושפים אותם לכל הזבל שבעולם.

ביתר שאת מדובר על בנות תיכון וסמינר, ומדובר על בחורים בשנת ה'קבוצה' ומעליה. בחורים זהב טהור, שבמשך שש (או שבע) שנות לימוד בישיבה שקדו על התורה ועל העבודה והשתדלו לשמור על טהרת העיניים והמחשבה, ולפתע הם מורים לעצמם היתר, בגלל כל מיני טעמים שונים ומשונים, לקנות ולהחזיק מכשיר זה.

מהכרת המציאות ומבירור עומק שערכתי בנושא, אפשר לקבוע בהחלטיות את הקביעה הבאה (ושאף הורה תמים או מחנך מיתמם לא ישקר לעצמו): כל בחור – אבל כל בחור ממש, אפילו כזה שנראה לנו חסידי מאוד ושבהתוועדויות הוא מראשי המדברים ושהוא בקי בשיחות קודש ויודע להשתמש בכל הביטויים החסידיים ה'נכונים', ושאולי גם באמת בחלקים מסויימים מאישיותו הוא רוצה ואף מצליח להיות חסידי וכו' – ובכן כל בחור המחזיק ברשותו אייפון, נחשף בהכרח לסרטים ולתכנים משחיתים או... משחיתים עוד יותר.

הגיע הזמן לעצור את התפשטות ממדי האסון שאנחנו במו ידינו הבאנו על ראשינו. הגיעה השעה להפוך את השימוש במכשיר המסואב הזה למוקצה מחמת מיאוס ובושה. שלא יהיה מצב שאברכים טובים ויקרים ירשו לעצמם להיכנס לבית הכנסת ולהציג בטבעיות את האייפון שברשותם.

*

אנחנו חסידי חב"ד אכן פחות 'נבהלים' מהרחוב ומהעולם הזה. זוהי עובדה. החינוך שקיבלנו ומסירות הנפש שהרבי הטביע בנו, מפגישים אותנו מגיל צעיר יחסית עם אוכלוסיות אחרות, במסגרת ה'מבצעים' הקדושים. והם אכן מחשלים אותנו ומחסנים אותנו בהשוואה לכל שאר הקהילות בציבור החרדי. זוהי דרכנו, אנחנו שלמים איתה וגאים בה, ולזכותה נזקפת המהפכה היהודית של דורנו (שכל שאר החוגים החרדיים שואבים ממנה השראה ובמידה רבה מאוד אף קוצרים מפירותיה).

אבל כיום כבר ברור שרבים מקרבנו רכבו על הגל הזה רחוק מדי מקו החוף. רכבו עליו והגיעו למקומות שבהם הגלים כל כך גבוהים עד שאין שום דרך להתמודד איתם ולשרוד חיים. לקחו את ה'פתיחות' המסויימת המבוקרת החב"דית צעד או שניים קדימה מדי. והדברים מתחילים כבר עתה לטפוח לנו על הפנים. הם חוזרים אלינו בדמות סיפורים קשים על הידרדרות רוחנית של רבים מהדור הצעיר. ולא רק של הדור הצעיר ממש, כלומר נערים ובחורים, אלא גם של אברכים צעירים ונשותיהם.

התופעה הזאת אמנם לא ייחודית לחב"ד והיא קיימת גם בשאר החוגים החרדיים, אך אצלנו יש נטייה לעטוף אותה באידיאולוגיה ומכאן ההסבר להתפשטותה הרחבה והגלויה כל כך.

לתופעת האייפון השלכות שליליות רבות נוספות ובראשן: 1) השחתת זמן מטורפת, 2) הריגת בני אדם במחי הודעת ווצאפ מרושעת אחת, 3) הפיכת כל פעולה אישית ופנים משפחתית יפה, למשהו מוחצן ש'חייבים' לצלם ולשתף בו את כולם (עד שכבר לא ברור אם הפעולה מולידה את הפרסום או הפרסום העתידי מוליד את הפעולה), 4) כתוצאה מהנ"ל, הגברת הקנאה והתחרות, 5) שיתוף מזמין של אנשים זרים לחדור לתוך החיים הפרטיים כולל עניינים שהצניעות יפה להם.

הגיע הזמן (מחילה! מחילה! מחילה!) שראשי העדה ואנשי החינוך די בכל אתר ואתר, יעשו את שני הדברים הבאים: א) (ושוב מחילה על הישירות הבוטה:) יעיפו בעצמם לכל הרוחות את האייפונים שברשותם (והכוונה היא כמובן לאותם מעטים מביניהם המחזיקים בהם) ובכך יתנו דוגמה אישית לצאן מרעיתם ולשומעי לקחם, ב) שיתחילו (וימשיכו ולא יפסיקו!) לתקוף את התופעה הזאת. שיוציאו את המכשיר הנוראי הזה אל מחוץ לחוק. שיצרו אקלים סביבתי בו גם חסיד שבגלל צורכי העבודה שלו נאלץ להחזיקו ברשותו, יחוש אי נוחות להציגו ברבים. שהוא ירגיש צורך להתנצל ולהצטדק על כך. שזה יהיה לגמרי לא מובן מאליו ולגמרי לא לגיטימי להציג את המכשיר קבל עם ועולם, כאילו היה זה עט או שעון יד או כל פריט שימושי 'חוקי' אחר.

*

בבואנו מג' תמוז, היום שבו כולנו רוצים לחזק את ההתקשרות לרבי. ומהי התקשרות לרבי אם לא התקשרות לכל מה שהרבי מקושר אליו – הקב"ה, תורה, מצוות, יראת שמים, ביעור הרע והפיכתו לטוב וכו'? אז לפני (או במקביל לכך) שאנחנו מפליגים במילים גבוהות על 'הנקודה' ועל 'הכוונה הפנימית' וכיוצא בזה, בואו נעצור לרגע ונכריז שאי אפשר להכניס את המלך למקום שהוא מטונף. שלפני שמזמינים אותו אלינו הביתה או לכיתה או לחדר בפנימייה וכו' ועל אחת כמה וכמה לתוך חדרי הלב שלנו, אנחנו מפנים את כל אותם מקומות מהאייפונים ותועבותיהם.
בואו פשוט נעשה את זה!

זה יהיה קשה. זה יהיה אפילו קשה מאוד. ובנקודה הזאת בהחלט מתאים הביטוי "הסוסים כבר ברחו מהאורווה" (ולכן מה יעזור אם נרוץ לאורווה וננעל אותה?). אבל אין לנו ברירה ומוכרחים לצאת למסע מפרך של תפיסת הסוסים ואיסופם בחזרה אל תוך האורווה.

אחיי ורעיי, העיירה בוערת. העיירה באמת בוערת!!!

*

הערה 1: מפאת חריפות הדברים ובגלל שהם נוגעים ב(הרבה!) יותר מדי אנשים, חששתי לחתום את שמי על השורות הללו. שקלתי לכתוב זאת בעילום שם. מה גם, שכאשר מישהו כותב טור ביקורתי ('טור נוקב', 'טור סוער' וכו' וכו') יכולה לעלות אצל 'הציניקן אשר בקרבך' התהייה: האומנם התכוון הכותב לתוכן הדברים או שמא כל כוונתו לא הייתה אלא לפרסם עצמו וחכמתו וצדקותו, והתוכן אינו אלא טרמפ להשגת המטרה האישית. ומה לי ולצרה הזאת...
ובכל זאת, בגלל רגש ההתנגדות העמוק המפעם בי לתופעה של פרסום מאמרי דעה אנונימיים או תחת שם בדוי (ולא כאן המקום להסביר את הבעייתיות העקרונית שבכך), אני שם נפשי בכפי וחותם את שמי על הדברים.

הערה 2: אני לא עד כדי כך מדומיין לחשוב שטור אחד שלי ("זלמן רודרמן? מי זה בכלל", "עוד אחד שחושב את עצמו") יחולל מהפך. אבל אני כן מקווה ומתפלל לה' שיהיה בו כדי לתת כוח ופומבי לעוד רבים וטובים החושבים בדיוק כך, על מנת שביחד ובשילוב ידיים נוביל לשינוי האווירה והמציאות בתחום כאוב ומסוכן זה.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 29 יוני 2018, 07:05

אפילו בלעם הרשע הצליח להבין את הסוד
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 01 יולי 2018, 23:46

המהפכה הקדושה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 יולי 2018, 22:18

לפני 30 שנה, מתוך ארבעים מדינות הנאורות בעולם, מדינת ישראל הייתה מקום 5 במתמטיקה, ספרות ופיזיקה... היום – "בזכות" האינטרנט – אנחנו במקום ה–35!!!
ירדנו בחשיבה ירידה דראסטית!!!
מחקרים מגלים: מדינת ישראל היא מספר אחד בעולם, שהאנשים שלה מכורים למחשב.
ולא רק מבוגרים! אלא אף ילדים בגילאי 8 עד 13, צופים בכל יום כ–5, 6 במחשב! בכל יום!!!
כל שנה משרד החינוך עושה מבחני מיצ"ב ומבחני פיז"ה. הם בודקים את הבנת הנקרא.
הם לא מפרסמים מה שנתגלה לאחרונה, 4.5 בממוצע בהבנת הנקרא... לא יודעים לקרוא טקסטים!!
בזה (לבושתינו ולחרפתינו) מדינת ישראל היא במקום הראשון בעולם!!!
פרופסור לוין מאוניברסיטת בר אילן ודוקטור דמבו, הלכו ועשו סקר בתיכונים חילוניים אצל נערים בני 15 בכיתה י'. נתנו להם קטע קצר מעיתון ואמרו, "תקרא".
הנער קרא.
אחר כך הם שאלו אותם: "אפשר לשאול אותך כמה שאלות?"
רוב הנערים אמרו: "זה לא פייר! לא אמרת שאתה בוחן אותנו, תן לנו לקרוא את זה עוד פעם".
הם הגיעו למסקנה חמורה ביותר, שכל נער שלישי בגילאי ה–15, לא מבין מה שהוא קורא!!!
הוא התרגל לראות רק מסך! המוח שלו נהיה עצלן! הוא מגיע לקרוא טקסט ולא מסוגל להתמודד.
אז מה הפלא שכל הזמן מורידים את הרמה בבתי הספר??
רבנים ומחנכים בחיידרים ובישיבות, מגלים תוך שבוע איזה ילד גדל עם מחשב ואיזה בלי.
איך מזהים?
יושב ילד ומסתער על הגמרא כמו חייל קרבי! אין לו בעיה.
מה מתברר?
בגיל 5 וחצי אבא שלו עמד על זה שאין יום בלי לקרוא שעה, שעה ורבע, סיפורי צדיקים.
ואז הוא התקדם לתורה, למשנה, לגמרא... יש לו ריכוז! המוח שלו עובד! המוח שלו כל הזמן בהתעמלות. – זה ילד מבית נקי!
(אגב, אחד המומחים ברפואה אמר לאחד הרבנים נתון מעניין:
"הרב אלישיב נפטר בן 102 שנה. הרב עובדיה יוסף בן 93 שנה. גרגיר אחד של אלצהיימר לא היה להם!!! אתה יודע למה? כי האנשים האלה עשו כל הזמן פיזיותרפיה – התעמלות למוח שלהם".)
ולחילופין...
ילד אחר קורא גמרא והוא נתקל ברש"י גדול... בתוספות גדול... מהר"ם שיף... רמב"ם... הוא רואה את הגודל ומיד מקבל פריחה... כי בגמרא ובמפרשים אין פסיקים, אין נקודות, אין סימן שאלה, אין כותרות, אין צבעים, הכל שחור לבן! רשב"א ענק... רמב"ן ענק...
אז מה הפלא שכל רגע הוא מבקש: "הרב אני יכול לצאת לשירותים?" "הרב אני יכול לצאת לשתות?"
זה ילד של מחשב! – הוא פשוט לא מסוגל להתמודד!
אחד הרבנים שהיה תקופה מנהל בתלמוד תורה העיד: "הייתי בא בבוקר ויודע למי יש לו מחשב בבית ולמי אין... הכל בגלל המבט האטום שלהם! בגלל שהוא עדיין בתוך הדמיונות שלו".

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 יולי 2018, 22:20

"מוצץ" ענק
כל אינפנטיל, כל אנלפבית, כל אפס, רואה סרטים! כי זה דבר שלא מצריך מאמץ!
הוא יושב מפצח פיצוחים, אוכל חטיפים, וצופה בסרט.
אין לו מה שנקרא פיזיותרפיה של המוח. לחשוב... להתווכח... לקרוא... להקשיב... להתרכז...
הוא לא רוצה ללמוד. הוא לא רוצה לעזור בבית. הוא לא רוצה לחזור על חומר בגמרא.
ומאיפה זה מתחיל?
האבא יושב בכולל, האמא בעבודה.
האמא מרימה טלפון לבת שלה הלומדת בסמינר ואומרת לה: "תשמעי, אפרת, תני ליענקי משהו לאכול, ואחר כך שימי לו את 'דמא בן נתינה' במחשב, ואת תעשי שיעורי בית".
האבא בכולל, לאמא אין מנוס, והבת צריכה ללמוד למבחנים. מה עושים עם הילד שנשאר תקוע לנו באמצע החיים? דוחפים אותו לראות סרט!! 'יוסף מוקיר שבת', 'דמא בן נתינה', 'חוני המעגל'...
כך קורה אותו דבר כשאמא רוצה לבשל לשבת.
היא זורקת את הילד שלה אל המחשב כדי שיהיה לה שקט שעתיים שלוש... כי הרי לתת לו לשחק בלגו זה לא לעניין, כי הוא יפריע לה עוד רבע שעה... ואם היא תתן לו קליקס, הוא יפריע לה עוד 20 דקות... סרט הוא יראה שעתיים! עכשיו יהיה לה ממנו שעתיים שקט!
מחנכים מספרים, שילדים מגיעים לחיידר מפהקים... אין להם כוח ללמוד, הם ישבו על המחשב עד 4 לפנות בוקר...!!!
אתה פוגש אותו אחר כך בגיל 24 כשהוא כבר חילוני ואתה שואל אותו: "למה עזבת את התורה?"
והוא אומר: "כבר מגיל 16 ראיתי שזה כבר לא בשבילי..."
מי "הרג" אותו? ההורים שלו!!!
הם רצו שיהיה להם שקט בבית, לא רצו לתת לו את הטיפול הנכון, אז לקחו "מוצץ" ענק בשם מחשב ודחפו לו אותו רק כדי שישתוק לכמה שעות...
השעתיים שקט אלו, יעלו לאותם הורים טיפשים בהרבה מאוד שעות של בכי, סבל, צער, מרירות והרבה הרבה "קש" שהבן הזה בסוף "יאכיל" אותם כשהוא יגדל!!!
איך אמר אחד הרבנים? "אם הייתי מרכז בבקבוקים דמעות של הורים שאני רואה מול העיניים שלי... אני לא יודע אם היה לי מקום בבית להכניס את כל הבקבוקים הללו!"
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 יולי 2018, 22:48

קינות
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 יולי 2018, 22:54

סיפר הרב אלעזר אבוהב:
"אבא אחד בא אלי עם בנו בן ה–7.
"תציל לי אותו" – אמר לי, "הוא רק בן 7 ושקוע בזה כל היום, כל היום סרטים ומשחקים".
פניתי אל הבן, וזה לעומתו אומר לי: "לא יעזור לך כלום! אני לא יכול בלי זה! וגם אתה לא תוציא אותי מזה, גדלתי על זה כל הזמן מאז שאני קטן, אני לא יכול לעזוב את הכל".
האבא בוכה לי: "הוא סתום, הוא לא לומד בתלמוד תורה כלום"...
"למה הכנסת את זה בכלל הביתה?", שאלתי את האבא, "למה??"
"כשהם קטנים – אתה יודע, רוצים קצת שקט, ומה כבר יש ב'סרט' "כשר"?" ענה לי האבא...
זאת הבעיה! זה מתחיל – "בכשר", אבל איפה זה נגמר? אף אחד כבר לא יודע...
סיפר אברך יקר בווידוי אישי לאחד הרבנים:
"כשהייתי נער, התקלקלתי ונהייתי חילוני גמור על כל המשתמע מכך!! הכל התחיל מסרטים מצויירים שאמא הייתה שמה לנו כשהיא הייתה מנקה לפסח או מכינה אוכל לשבת... הדמיון שבסרט מושך מאוד, וזה הוציא אותי החוצה!!!
ברוך ה' שה' עזר לי וחזרתי אליו ביתר שאת וביתר עוז. קניתי את הספר על 'טהרת העין' ובאתי לאימי והראיתי לה את זה. שנינו בכינו... ידענו שטעינו. אמא קנתה כמות של ספרים וחילקה לכל השכנים, והשינוי ניכר אצל כולם".
סיפר רב אחד:
"הלכתי בירושלים במוצאי שבת, ואני שומע איך שהילדה מתלוננת לאמא שלה: "אמא, למה לא ראינו היום את הסרט אצל סבתא?"
אז אח שלה הקטן מנסה לדובב אותה: "את זוכרת שראינו שבוע שעבר... השמן והרזה..."
ילד בן שלוש!!!
אם ילד בן שלוש מקבל אישור לראות סרטים כשאמא שלו שואלת אותו, איזה סרט הוא רוצה לראות?... אז בגיל שבע עשרה הוא יגיד לה איזה סרט הוא רוצה לראות!! (או יותר נכון, הוא לא יגיד לה איזה סרט הוא רואה..)
עלינו, ההורים, לדעת יסוד חשוב מאוד הקשור לעניין הזה, שאמר אותו המנהל הרב מאיר מונק בשם הרב דסלר. הוא אמר: "אני זוכר שאימי עליה השלום (שהייתה המנהלת בבתי אבות) שאלה פעם את הגאון הצדיק הרב אליהו אליעזר דסלר – "האם לתת לילדי המוסד לעבוד ב... – כדי שבכך הם יוציאו את מרצם? או שיש בזה בעיה?"
ענה לה הרב דסלר בצורה החלטית: "יותר טוב שישחקו בג'ולות".
והוא הסביר למה (שים לב ידידי היקר ליסוד הזה):
כי לשחק בג'ולות הם יפסיקו מעצמם לשחק כאשר יגדלו. אבל את הענין האחר הם עלולים לא להפסיק ולהמשיך בזה גם אחר כך!!!"
אותו יסוד ממש אמר גם המנהל הרב משה הלוי:
"כלל זה נקוט בידך: הילדים צריכים לשחק במשחקים כאלו, שכאשר הם יגדלו, הם יפסיקו מעצמם לשחק בהם... חמש אבנים בוודאי לא ישחקו כאשר יגדלו, אך במשחקי מחשב ימשיכו לשחק.
רק דברים שוודאי יפסיקו מעצמם לשחק כשיתבגרו, אז יכולים בשופי לתת להם לשחק בילדותם".
וזאת המציאות שאנו רואים היום.
כותב בעיתון (לא חרדי) עיתונאי בשם דודי עמרם:
"לאחר התבוננות והתעמקות קלה בנעשה מסביבי – בקו 5 (המחבר בין הדרום לצפונה של תל אביב) הבחנתי בתופעה מוזרה, חדשנית ואולי אף מצחיקה.
רוב רובם של נוסעי האוטובוס התעסקו עם מכשירי הסלולר למיניהם.
לכאורה ניתן לומר מה רע? סך הכל אנשים מתעסקים עם דבר המסמל יותר מכל את הקידמה של דורינו?
הנורא הוא, שאנשים, נשים, נערים וילדים מכל שכבות האוכלוסייה שקו אוטובוס זה מייצג; מסתננים מאפריקה, קשישים ממרכז תל אביב, בוכרים משכונת שפירא, צעירים מקניון דיזנגוף ותושבי צפון תל אביב, כולם "באחדות" שלא נראתה זה זמן רב, משחקים במשחקים מטופשים..."
מספר הרב פינקוס:
"היה פעם יהודי גאון שתכנת מחשבים. הוא הכניס למחשב את כל התנ"ך את הש"ס ואת רמב"ם (היום זה לא חוכמה כל כך, אבל בזמנו זה היה חידוש גדול שבלחיצת כפתור ניתן לקבל את כל התורה כולה). פעם אחת ראיתי אותו משחק במחשב במשחק מטופש של מכוניות.
כששאלתי אותו, "וכי ליהודי גאון כמוך מתאים להתעסק בשטויות כאלו?!"
הוא ענה לי, "אתה צודק! אך אינני יכול לעצור את עצמי..."
באחד הוועדים לבחורי ישיבה אמר להם אחד המרצים: "תתעלמו רגע מהרמה שלי, קצת לא נעים לי לשאול אבל כשלאבא שלך קצת משעמם... הוא מזמין את השכן לשחק בגוגואים?
מישהו תפס את אבא שלו בכזה דבר??!!
כשלאמא שלך יש קצת זמן... היא קופצת בחבל עם השכנה??!!
כנראה שלא! כי זה משחק ילדים.
אבל במחשבים זה לא כך!..."

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 11 יולי 2018, 04:37

קינות תשע"ח

לומר בסוף סדר הקינות בתשעה באב

וכן כל יום לאחר תפילת שחרית




כתב: אברהם ויסבלום


אֱלִי צִיוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,

וְכִבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ.

עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה, סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲתָרֶיהָ,

וְעַל הַשָּׂטָן אֲשֶׁר נִתְלַבֵּשׁ בְּמַסְוֵה מַכְשִׁירֶיהָ.

עֲלֵי הַמַּמְאֶרֶת אֲשֶׁר נִתְפַּשְּׁטָה, בְּאַשְׁמַת רִשְׁעֵי אֲרוּרֶיהָ,

וְעַל יֹפִי עֵינַיִם אֲשֶׁר נִתְלַכְלֵךְ, בְּצַחַן טִנֹּפֶת צָרֶיהָ.

עֲלֵי חִלּוּל מַהוּת הַפְּנִימִית, בְּעֶצֶב וַאֲבֵלוּת שְׁחוֹרֶיהָ,

וְעַל יֹבֶשׁ לִחְלוּחַ הָרוּחָנִי, בִּקְרָבֶיהָ וְאֵיבָרֶיהָ.

עֲלֵי מִדּוֹת אֲשֶׁר הָשְׁחֲתוּ, אֵצֶל גוֹלְשֶׁיהָ מִדַּרְדְרֶיהָ,

וְעַל רְצִיחוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, בְּתוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרֶיהָ.

עֲלֵי בָּתִּים אֲשֶׁר חָרְבוּ, קְרָעֶיהָ וּגְזָרֶיהָ,

וְעַל פַּרְנָסָה שְׁמֵנָה וְנוֹצֶצֶת, אֲשֶׁר גָּבְתָה מְחִירֶיהָ.

עֲלֵי טֹהַר אֲשֶׁר הָלַךְ, מִילָדֶיהָ וּבַחוּרֶיהָ,

וְעַל כֶּתֶם סְחִי וּמָאוֹס, עַל לְבוּשֵׁי צְחוֹרֶיהָ.

עֲלֵי הוֹרִים אֲשֶׁר לֹא טָרְחוּ, לַעֲמֹד עַל מִשְּׁמָרֶיהָ,

וְעַל יְלָלָה אֲשֶׁר עַתָּה מְיַלְּלִים, וּמְרִיטַת שְׁעָרֶיהָ.

עֲלֵי גָּרוֹן אֲשֶׁר נִחַר, צוֹעֲקֶיהָ וּמַזְהִירֶיהָ,

וְעַל כְּאֵב לֵב נּוֹרָא, מְנַבֵּא רָעוֹת, לִגְדוֹלֶיהָ וּמוֹרֶיהָ.

עֲלֵי חִזּוּק אֲשֶׁר יַחַד מִתְחַזְּקִים, רְפָא נָא שְׁבָרֶיהָ,

וְעַל תַּחַן יְצַוְחוּ לָךְ, קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ.

וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה! (מדרש איכה פרשה א)



כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי, נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי, עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי (איכה ב יא)

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 13 יולי 2018, 02:46

מזעזע! מדוע הבחור החסידי לא רצה להיות חרדי?

סיפורו של ר' מרדכי רוט: קיבלתי טלפון בהול בשבוע
שעבר: "אני צריך לדבר אתך בדחיפות, נראה לי שאני
הולך לאבד את הבן שלי". קבענו פגישה והוא הגיע.
היה נראה שהוא נתון בסערת רגשות, וכך הוא סיפר:
"הבן הגדול שלי לומד בשיעור א' בישיבה גדולה. לפני
כיומיים הוא אמר לנו שמצדו הוא לא רוצה להמשיך
ללמוד בישיבה, הוא לא אוהב לשבת וללמוד, ולא
מעניין אותו ישיבה וכל הנלווה לכך. לא תפילה.
ממש כלום. ופה הוא הוסיף משהו שזה ממש שבר
אותי לרסיסים: "עצוב לי להגיד לך אבא, אבל אני
ממש לא רוצה להיות חרדי שומר תורה ומצוות, זה
פשוט לא מעניין אותי". הרגשתי באותו רגע שאני
הולך לקבל התקף לב, לא יכולתי להגיד מילה".
האבא התפרץ מולי בבכי קורע לב ואמר: "מה טעינו?
מה עשינו לא טוב? מה יהיה עם הבן שלי?". קבענו
שאפגוש את בנו. בתקווה לנסות לראות מה קורה
אתו ומה עובר עליו. לאחר מספר ימים הבן נכנס
אלי לחדר, במראה של בחור ישיבה לכל דבר, כובע
וחליפה, גרטעל קשור בצמידות, ופאות ארוכות
מתנוססות לו על לחייו. עשינו היכרות קטנה והתחלנו
לדבר, הוא היה בחור מאוד חכם, השיחה התגלגלה,
עד שהגיעה לרצונו לעזוב את הישיבה, ויותר מכך,
חוסר רצונו בשמירת תורה ומצוות.
"אגיד לך את האמת", הוא סיפר לי, "יש לי הורים
טובים ומקסימים, אין לי שום תלונות עליהם. אולי
מלבד הקושי שאבי היה נוסע הרבה לחו"ל לצורך
עסקיו, וכך פחות הייתי רואה אותו, אבל אבי היה
מפצה אותי בזמן שהוא כן היה בארץ. המשרד של
אבי נמצא מתחת לבניין שלנו. לפני מספר שנים אבי
היה בחו"ל, זה היה שבוע לפני פסח, ואבי התקשר
אלי ואמר לי, שהוא יגיע הביתה רק בליל בדיקת
חמץ, כך שהוא לא יספיק לנקות את המשרד שלו,
והוא ביקש שאנקה את המשרד לפסח".
"בשמחה נעניתי לבקשה והתחלתי לנקות את המשרד,
על השולחן המשרדי נח המחשב. לא יודע מה דחף
אותי, פתחתי את המחשב. מה הוא אינטרנט אני
יודע, יש לנו בבית אינטרנט עם סינון של אתרוג, וכך
התחלתי לגלוש. לאחר כחצי שעה קפץ לי איזשהו
סרטון שלא כאן המקום לפרטו. בהתחלה הנשמה
שלי נבהלה, ידעתי שמה שאני עושה עכשיו זה דבר
לא טוב, אך התפתיתי וצפיתי באותו סרטון. אני לא
יכול לתאר את ייסורי המצפון שהיו לי באותו זמן.
פשוט לא היה לי נעים, ולא שיתפתי וסיפרתי כלום
להורי על מה שהיה במשרד".
"אני זוכר שבאותו פסח בליל הסדר הרגשתי שמשהו
קורה לנשמתי. משהו קרה לי, הרגשתי אחרת, מה
שראיתי במשרד ריצד מול עיניי. הבטחתי לעצמי
שיותר אני לא נוגע במחשב של אבי, אך הבטחות
לחוד ומציאות לחוד. לאט לאט בכל פעם שאבי היה
נוסע לחו"ל הייתי יורד למשרד, וצופה בכל מיני דברים
שהרגו לי את הנשמה. קראתי גם כל מיני דעות,
ראיתי דרך המסך גם תכניות שלא לרוח היהדות".
"לאט לאט החשק ללמוד, להתפלל ולקיים מצוות,
התחיל לרדת ממני, הרגשתי שאני חי חיים שקריים.
אני מאוד אוהב את הוריי, אולם אני מאשים את אבי
שלא שם סינון באינטרנט שלו, וכך הגעתי לאיפה
שהגעתי. אבל באמת לא מושך אותי החיים החרדיים,
קורץ לי יותר מה שראיתי מול המסך".
אותו בחור נפל רק בגלל סיבה אחת, להוריו היה
אינטרנט. אני יכול להגיד בבירור שמתוך המון בני
נוער מתמודד שדיברתי, וכן אנשים שכבתה להם
האמונה בדרך החיים היהודית, שלא מעניין אותם
יותר ללמוד, אין להם חשק להתפלל וכו', הסיבה
המרכזית היא שהם נחשפו באינטרנט לתכנים שלא
מתאימים ליהודי שומר תורה ומצוות.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 22 יולי 2018, 04:13

קינות תשע"ח

לומר בסוף סדר הקינות בתשעה באב

וכן כל יום לאחר תפילת שחרית



כתב: אברהם ויסבלום


אֱלִי צִיוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,

וְכִבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ.

עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה, סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲתָרֶיהָ,

וְעַל הַשָּׂטָן אֲשֶׁר נִתְלַבֵּשׁ בְּמַסְוֵה מַכְשִׁירֶיהָ.

עֲלֵי הַמַּמְאֶרֶת אֲשֶׁר נִתְפַּשְּׁטָה, בְּאַשְׁמַת רִשְׁעֵי אֲרוּרֶיהָ,

וְעַל יֹפִי עֵינַיִם אֲשֶׁר נִתְלַכְלֵךְ, בְּצַחַן טִנֹּפֶת צָרֶיהָ.

עֲלֵי חִלּוּל מַהוּת הַפְּנִימִית, בְּעֶצֶב וַאֲבֵלוּת שְׁחוֹרֶיהָ,

וְעַל יֹבֶשׁ לִחְלוּחַ הָרוּחָנִי, בִּקְרָבֶיהָ וְאֵיבָרֶיהָ.

עֲלֵי מִדּוֹת אֲשֶׁר הָשְׁחֲתוּ, אֵצֶל גוֹלְשֶׁיהָ מִדַּרְדְרֶיהָ,

וְעַל רְצִיחוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, בְּתוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרֶיהָ.

עֲלֵי בָּתִּים אֲשֶׁר חָרְבוּ, קְרָעֶיהָ וּגְזָרֶיהָ,

וְעַל פַּרְנָסָה שְׁמֵנָה וְנוֹצֶצֶת, אֲשֶׁר גָּבְתָה מְחִירֶיהָ.

עֲלֵי טֹהַר אֲשֶׁר הָלַךְ, מִילָדֶיהָ וּבַחוּרֶיהָ,

וְעַל כֶּתֶם סְחִי וּמָאוֹס, עַל לְבוּשֵׁי צְחוֹרֶיהָ.

עֲלֵי הוֹרִים אֲשֶׁר לֹא טָרְחוּ, לַעֲמֹד עַל מִשְּׁמָרֶיהָ,

וְעַל יְלָלָה אֲשֶׁר עַתָּה מְיַלְּלִים, וּמְרִיטַת שְׁעָרֶיהָ.

עֲלֵי גָּרוֹן אֲשֶׁר נִחַר, צוֹעֲקֶיהָ וּמַזְהִירֶיהָ,

וְעַל כְּאֵב לֵב נּוֹרָא, מְנַבֵּא רָעוֹת, לִגְדוֹלֶיהָ וּמוֹרֶיהָ.

עֲלֵי חִזּוּק אֲשֶׁר יַחַד מִתְחַזְּקִים, רְפָא נָא שְׁבָרֶיהָ,

וְעַל תַּחַן יְצַוְחוּ לָךְ, קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ.

וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה! (מדרש איכה פרשה א)



כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי, נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי, עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי (איכה ב יא)

שלח תגובה