אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אחרות

יעוץ עידכון על כל מה שקשור לתוכנות מחשבים וכדו'

מנהל: יאיר

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 אפריל 2018, 02:47

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 אפריל 2018, 02:47

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 אפריל 2018, 03:06

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 אפריל 2018, 22:29

10 אצבעות לי יש...
הרב חיים מאיר הלוי אמר פעם דבר נפלא.
"פעם נשאתי דרשה בארצות הברית, הבאתי את דברי הגמרא שאומרת: בשעת פטירתו של רבי יהודה הנשיא הוא הרים את עשר אצבעותיו למעלה ואמר, "ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה, יהי רצון מלפניך שיהא שלום במנוחתי".
אמרתי לשומעים: רבותיי, איננו יכולים להגיע למדרגתו של רבי יהודה הנשיא ולומר מעולם לא נהנינו אפילו באצבע קטנה... אך יהודי בדור הזה יכול גם הוא לקבל את אותה קבלת הפנים המופלאה שרבי יהודה הנשיא זכה לקבל למעלה, על ידי אמירה דומה.
אם הוא יאמר אל הקב"ה: "ריבונו של עולם! כל חיי עברו בעולם של כלי טריפה מושחתים ביותר; אינטרנט, אייפון, אייפוד, גלאקסי, סמארטפון, בלקברי, אל ג'י, טאבלט, ושאר פלאפונים לא כשרים...", והוא יזקוף את עשר אצבעותיו למעלה ויאמר: "מעולם לא לחצתי על אלו אפילו באצבע קטנה!... לא "נהניתי" אפילו באצבע אחת...!"
אין ספק, וברור כשמש, שהקדוש ברוך הוא יקבל את דבריו ויברך אותו ללא שיעור וגבול!!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 06 מאי 2018, 02:00

מזוזה... בשירותים??!!

"ועשית מנורה" – המנורה מסמלת את האור שבבית.
יש לאנשים בבית מכשירים אסורים ששולחים הבזקים וכל מיני אורות, מכל מיני מסכים למיניהם.
אומרת התורה: חלילה! צריך שבבית יהיה אור קדוש וטהור של מחשבים ללא אינטרנט.
אנשים שואלים, מה כל כך נורא? מה כבר יש בזה?
אשה אחת שאלה את הרב יוסף בן פורת: "מה הרב אומר על אינטרנט לחרדים? הרי כן אפשר בלי טלוויזיה... אי אפשר ללא מכונת כביסה... האינטרנט נמצא איפה שהוא באמצע.
יש בו שימושים מצויינים שחוסכים זמן וכסף, אבל יש שם שימושים של בידור ובזבוז זמן (במקרה הטוב) מה הרב אומר על כך?"
ענה לה הרב: "ובכן, גברת, נכון שאת רואה לפעמים את הפח זבל בחוץ? יפה. ואת רואה, כמוני, שעוברים ערבים ומוציאים לפעמים כמה דברים מתוך הפח זבל...
האם את היית מעוניינת, גברת, שהילד שלך ילך לחפש ולחטט בתוך פחי הזבל הגדולים כי אולי הוא ימצא איזה מציאה כמו שעושים הערבים האלה??
תדעי לך, לא קם פח זבל ענק מאז בריאת העולם כמו האינטרנט...!!! זה פח זבל שמסוכן להתקרב אליו אפילו מאה קילומטרים!!! – אז איך את בכלל יכולה להבין שהאינטרנט הוא משהו באמצע??!!
אם נשים את זה לעומת הנזק שהוא גורם, זו סכנה מחרידה! סכנה מחרידה!
הרס של כל התורה והמצוות!
הרס של האישיות גם לגוי, לא רק ליהודי!
הרס של השחתה ותיעוב!
הרס נפשי ופסיכולוגי!
איך יכולה אשה לשאול כזאת שאלה??? אינני מבין."
אומר הרב צביאלי, "אני אומר לבן אדם, "אתה מבלבל בן נוחות לבין מחוייבות. זה שני דברים נפרדים. זה אמנם יותר נוח אבל לא חייבים את זה.
אומר לי אותו אחד: "כן, אבל אני יכול לקנות דרך איזה אתר במחירים מוזלים..."
האם השתגענו לגמרי?!
בשביל כמה שקלים של הנחה אנחנו הולכים לפגוע בעצמנו?!
צריך אייפון מלוכלך בשביל לעשות את הקניות המוזלות הללו??!!

פעם אחת הזאב רדף אחרי הכבש. הוא רץ... רץ... רץ... עד שהזאב החל להתעייף.
סחוט וגמור פונה הזאב אל הכבש ואומר לו: " היי... תעצור! תעצור! מה קרה לך? אתה לא רואה שאין לי זנב וכל גופי מלא בצלקות??! בקושי נשאר עורי לגופי וכמעט לא נשארו לי ציפורניים... אני פצוע מלחמה מהקרבות בלבנון, אז ממה אתה כל כך מפחד ממני?"
מסתובב אליו הכבש ואומר לו: "תגיד לי, אתה עושה צחוק?
וכי אני פוחד מהזנב המבלבל שלך?!
מהעור הקשה שלך?!
או מהציפורניים הדורסניות שלך?!
אני פוחד מהשיניים האימתניות שלך!!!
הן שנשארו אצלך פעילות עד עכשיו!!!".
אני פוחד מהחורבן שיש באינטרנט פחד מוות!!!
לכן, המנורה – שהיא מסמלת את הבזקי האור כפי שאמרנו – חייבת להיות טהורה!
אסור שיהיו הבזקים של אורות אחרים טמאים בתוך הבית!
רק אז – לאחר שדאגנו "שהכלים" שלנו יהיו נקיים קדושים וטהורים מכל לכלוך ומכל טומאה – יאמר לנו הקב"ה, "עכשיו תעשו לי מקדש ואשכון בתוכיכם".

אומר הרב מאזוז: "בית שיש בו אינטרנט... אותו בית פטור ממזוזה!!!
הבית הזה נהיה כמו שירותים מזוהמים ומטונפים... אז איך אפשר לקבוע שם מזוזה???
השכינה לא שורה שם.
זה לא ווארט יפה... זו המציאות!!!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 06 מאי 2018, 21:49

מי משלם לילד פרס בפרס??!!

הורים בוכים: "הוא לא רוצה לעשות שיעורים. הוא גומר אותם בשתי דקות!! אבל במחשב, השעה כבר 11 בלילה... והוא מתחנן: "אמא עוד חצי שעה... עוד חצי שעה..."

סיפר אחד המרצים:
"סיפר לי תלמיד, שבבית שלהם זה הולך ככה: אחיו, חייב לשחק בחוץ שעה, כדי שבתמורה ירשו לו אחר כך לשבת מול המחשב 4 שעות!
לא הבנתי", אומר המרצה, "אני בגילו הייתי חייב לסדר את הבית שעה, כדי שבתמורה ירשו לי לשחק שעה בחוץ! – המשחק בחוץ זה עצמו פרס, אז אתה משלם לילד פרס בפרס??!! אינני מבין..."
באנגליה, למשל, משלמים כסף מזומן לילדים כדי שילכו לשחק עם כדור בהפסקה.
הם לא יוצאים מהכיתות!! כל הזמן הם עם האייפונים שלהם...
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאני נזכר באותו אבא שאמר לי, "כבוד הרב, אמרתי לבן שלי אני אתן לך מה שאתה רוצה אייפון... אם פי שלוש... אם פי ארבע... אם פי חמש (אם פי ארבע וחמש זה סרטים לכל דבר!) מחשב... אינטרנט... רק תלמד!", כבוד הרב", אומר לי אותו מסכן ותמים, "אני רוצה שהבן שלי יהיה תלמיד חכם! רק שילמד!"

הגדיל לעשות בטיפשותו אב אחר, שסיפר על בנו בן ה–17 שמשוטט באינטרנט חופשי, והוא לא דואג.
"יש בינינו אימון", הוא אומר.
"מנין לך", שאלנו בהתפעלות.
מה הוא עונה? "מה, בטח, אפילו נכנסתי פעם לחדר בלי לדפוק בדלת, ראיתי שהוא נמצא במקום שאסור להיות שם. שאלתי אותו: "מה זה?" והוא אמר שבטעות, בדיוק לפני שנייה, הוא הגיע לשם, ובאמת מיד הוא לחץ על הכפתור ועבר למקום טוב, כי הוא יודע שאני לא מרשה".
רחמנות על האב הזה. ממש רחמנות.
הפלא הגדול הוא: שמדובר באדם נבון ואינטליגנטי. אדם שמסוגל לנתח סוגיה סבוכה בהגיון.
ובכל זאת הוא איננו קולט ולא שם לב, ש"האימון" שיש בינו ובין בנו... איננו שווה כקליפת השום!!!
איזו טיפשות. איזו בורות.

"אבל הבן שלי סוער", אומר לי הורה נוסף, "למה שאני לא אקנה לו מחשב?! מה אתה רוצה שהוא יסתובב לי ברחוב?! לך תדע מה הוא יראה שם..."
אמרתי לאותו הורה: "כן! כן! כן! בהחלט! לעניות דעתי עדיף הרחוב".
ואם הורה אומר לי: "המחשב זה ביבי סיטר נהדר כי ככה הוא לא יגיע לרחוב?"
אז אני שואל אותו: "אתה שומר את הילד מהרחוב, ומצד שני אתה מביא את הרחוב הביתה???!! ואני לא מתכוין לרחוב 'רבי עקיבא'... ולרחוב 'מלכי ישראל'... אתה מביא לו את פאריז! מנהטן! בוורלי הילס!... הרחובות הכי המזוהמים שיש!"
לטווח הקצר זה אולי נחמד, אך לטווח הארוך זה אסון!!!"
זאת הבעיה היום של ההורים, הם לא יודעים את המציאות!

מתוך 11 ילדים שגולשים באינטרנט, 10 הודו שהם הגיעו למקומות הכי שפלים והכי אפלים... וההורים שלהם לא ידעו מזה כלום! – רק שנבין, זה יותר מ–90% ילדים!!!
כך עולה ממחקר שנעשה בארצות הברית.






________________________________________




"אבא, תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל"
"לפני שנולדתי", מספר הרב מנחם שטיין, "אבא ואמא שלי הגיעו לארץ בשנת–51.
הייתי אז ילד.
אבי היה פקיד עשיר גדול באירופה שנאלץ לברוח על נפשו.
לארץ הוא הגיע בלי שקל. כשהגיע לארץ הוא לא האמין שזה המצב כאן.
אבא אמר לי: "חשבתי שהיהדות נגמרה. כל הרבנים... כל האנשים... כל קהילות".
אבא שלי דווקא היה איש עסקים, הוא לא היה רב. ובכל זאת הוא הלך עם מגבעת.
כשהוא בא לתל אביב עם מגבעת, התחילו לצחוק עליו: 'אדוני מה זו המגבעת הזאת?! פה גמרנו! את הדת שלך תשאיר שם, באירופה! אנחנו ישראלים'.
כשהגעתי לגיל 4, 5, הוא רשם אותי בבית ספר 'שארית ישראל' בפתח תקווה של החינוך העצמאי.
בינתיים הוא נאלץ להיות פקיד באיזה משרד של ההסתדרות באיזה קופת חולים או משהו כזה...
ואז הבוס אומר לו: "תשמע ראיתי שרשמת את הבן שלך ב'שארית ישראל'... אצלנו פה אין דבר כזה! יש לך רשימה מפורטת לאן תשלח אותו; פיק"ה, ביל"ו, הס, גורדון, סלומון.
פה כולנו ישראלים! פה לא צריך את הפאות והזקן והציצית...!!"
אבא שלי, בתמימותו, רצה לבדוק מה מלמדים שם...
התברר לו שמלמדים שם: כפירה, אפיקורסות, ליצנות... כל השולחן ערוך לפח, הרמב"ם לפח, ש"ס לפח, זוהר הקדוש לפח... בר מינן. הוא לא האמין שקיימת תופעה כזאת בארץ ישראל.
הוא בא לבוס ואמר לו: "וכי אתה חושב שאני אתן לבן שלי ללמוד את הסופרים התימהוניים והמשוגעים הללו...?? אני רוצה ללמד את הבן שלי תורה!! לא כפירה. אם העבודה שלי מותנית בזה, אז תפטר אותי!"
אמר לו הבוס: "אתה מפוטר ברגע זה!"
במשך קרוב לשנה, אבא – שהיה איש עסקים מכובד ועשיר גדול – היה מחטט ומחפש חצאי פרוסות לחם מפחי אשפה שבפתח תקווה. ומזה הוא ואנחנו התקיימנו!
עד היום אני עולה לקבר שלו ב'סגולה' שבפתח תקווה פעם בחודש, שם את הידיים על המצבה ואומר: "אבא! תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל, אם אתה היית נכנע אז, איפה הייתי היום??"

והיום מה עושים ההורים?
הפוך בדיוק...
היום האבא הוא זה שנותן לבן שלו לאסוף את ה"זבל" מכל פחי האשפה של כל העולם, ובזה הוא מתקיים!!!
במקום לשבת עם הבן שלו, לשוחח איתו, ללמוד איתו, לספר לו איזה סיפור... הוא מצמיד אותו למחשב ונותן לו לאסוף "זבל", הרבה מאוד "זבל".




________________________________________

"אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?"

עכשיו נפלו שניים. אח ואחות (הוא בן 19 היא בת 18). האמא קיבלה מזה אירוע מוחי... הם הלכו ל'משמר העמק' והיום הם מגלי עריות ומחללי שבתות. על כל האיסורים שבתורה הם עוברים.
נורא נוראות מה שהם עושים שם, בקיבוץ.
מה קרה?
האבא אמר לאחד הפעילים (שניסה להחזיר אותם למוטב): "אין לי אינטרנט? אין לי... אין לי"... – הוא אפילו נשבע לפעיל שאין לו אינטרנט.
הפעיל צלצל אל הבחור. היה לו קשר טוב איתו אבל הוא לא הצליח להציל אותו.
הוא שאל אותו: "תגיד לי ת'אמת, יש לך אינטרנט או אין לך אינטרנט? אבא שלך אומר שאין, אז מאיפה זה הגיע...?"
הוא צוחק לו בטלפון. "אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?", הוא אומר בלעג, "איזה יורמים, איזה מרובעים, איזה בוקים... אנחנו חוגגים על הטיפשות של ההורים שלי!"
"איזה טיפשות? על מה אתה מדבר?!", שואל אותו הפעיל.
"היה להורים שלי מחשב ענתיק מלפני 30 שנה. אני ואחותי גילינו דרך חברים, שיש כזה דבר שנקרא: 'יו אס בי'. מאחורי המחשב יש כמין חור קטן, אתה מכניס את החוט הזה... והמחשב מיד מקבל... תחייס המייסים (תחיית המתים!), פתאום הוא מקבל אינטרנטים מכל הבניינים הסמוכים. אבא ואמא הולכים לישון ב–21:00 בערב ואני ואחותי חוגגים עד 5:00 לפנות בוקר!!
אחותי", הוא ממשיך לספר, "כמובן קיצרה והצרה את החצאיות שלה... אני הקטנתי את הכיפה והגדלתי את הבלורית... אמרתי: "אבא, אין לי חשק לגמרא הזו היא לא מושכת אותי בכלל".
וככה הדרדרנו. את אחותי סילקו מהסמינר. לי עשו קונצים בישיבה. עד שהגענו לקיבוץ בצפון.
אותנו תעזוב! ההורים שלי הם האשמים!!! – טפל בהם! – למה הם הכניסו מחשב??"

ילד ממרכז הארץ, אושפז בתל השומר. הביאו לו לשם מחשב, עם כל מיני סרטים. אחרי שלושה שבועות הוא השתחרר אמנם בריא בגופו אבל... חולה בנפשו! לתלמוד תורה יותר הוא לא חזר!!!

"ילד בכיתה ו' ממשפחה חרדית ב'בת ים', הביא לתלמוד תורה מכשיר משחק (מעין גימבוי) שנקרא 'פי אס פי'. היה למכשיר הזה אנטנה חיצונית, והילד הזה קלט מאחד השכנים שהיה לו אינטרנט, תמונות זוועתיות! הכי גרועות שיש!!!
והוא, מהסקרנות, לקח איתו את המחשב והלך לתלמוד תורה. בהפסקה הוא קרא לכמה ילדים והם ראו תמונות שהם אפילו לא ידעו מה זה... בחיים הם לא ראו כאלו תמונות...
כשזה נודע להנהלה, הם היו בהלם לדעת באיזה תמונות מלוכלכות מדובר.
לפני כמה שבועות, מספרת האמא, לאחר שהבן שלה עשה בר מצוה וקנו לו תפילין, הוא ניגש אליה ואומר לה: "תדעי לך אמא, יש משהו שאני בוכה עליו... משהו שממש כואב לי..."
"מה?", היא שואלת.
"אמא, כל פעם שאני מניח תפילין, עולות לי התמונות האלו!!! ואני לא יודע מה לעשות...".

סיפר הרב מנשה ישראל רייזמאן:
"אני מכיר יהודי מחוץ לארץ שבתו בת ה–18 הגיעה הביתה עם כל מיני מושגים רחוביים קשים ביותר.
האב ניסה לשאול אותה בעדינות: "מהיכן לך הידיעות המבהילות הללו? הרי לא היה אף מחשב בבית, אז איך הגעת לדיבורים ומושגים כאלו?"
ענתה לו הבת, שהוא קנה לה לפני שנתיים משחק "גימבוי". ואותו משחק היה מסוג משוכלל שהאבא – מתמימות ומחסרון ידיעה – כלל לא ידע שהמשחק הזה הוא אינטרנט קטן שכל הליכלוך והטומאה נמצאים בתוכו.
הוא לא טרח לבדוק מה זה המכשיר הזה שהוא קנה לה!!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 06 מאי 2018, 21:53

מי משלם לילד פרס בפרס??!!

הורים בוכים: "הוא לא רוצה לעשות שיעורים. הוא גומר אותם בשתי דקות!! אבל במחשב, השעה כבר 11 בלילה... והוא מתחנן: "אמא עוד חצי שעה... עוד חצי שעה..."

סיפר אחד המרצים:
"סיפר לי תלמיד, שבבית שלהם זה הולך ככה: אחיו, חייב לשחק בחוץ שעה, כדי שבתמורה ירשו לו אחר כך לשבת מול המחשב 4 שעות!
לא הבנתי", אומר המרצה, "אני בגילו הייתי חייב לסדר את הבית שעה, כדי שבתמורה ירשו לי לשחק שעה בחוץ! – המשחק בחוץ זה עצמו פרס, אז אתה משלם לילד פרס בפרס??!! אינני מבין..."
באנגליה, למשל, משלמים כסף מזומן לילדים כדי שילכו לשחק עם כדור בהפסקה.
הם לא יוצאים מהכיתות!! כל הזמן הם עם האייפונים שלהם...
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאני נזכר באותו אבא שאמר לי, "כבוד הרב, אמרתי לבן שלי אני אתן לך מה שאתה רוצה אייפון... אם פי שלוש... אם פי ארבע... אם פי חמש (אם פי ארבע וחמש זה סרטים לכל דבר!) מחשב... אינטרנט... רק תלמד!", כבוד הרב", אומר לי אותו מסכן ותמים, "אני רוצה שהבן שלי יהיה תלמיד חכם! רק שילמד!"

הגדיל לעשות בטיפשותו אב אחר, שסיפר על בנו בן ה–17 שמשוטט באינטרנט חופשי, והוא לא דואג.
"יש בינינו אימון", הוא אומר.
"מנין לך", שאלנו בהתפעלות.
מה הוא עונה? "מה, בטח, אפילו נכנסתי פעם לחדר בלי לדפוק בדלת, ראיתי שהוא נמצא במקום שאסור להיות שם. שאלתי אותו: "מה זה?" והוא אמר שבטעות, בדיוק לפני שנייה, הוא הגיע לשם, ובאמת מיד הוא לחץ על הכפתור ועבר למקום טוב, כי הוא יודע שאני לא מרשה".
רחמנות על האב הזה. ממש רחמנות.
הפלא הגדול הוא: שמדובר באדם נבון ואינטליגנטי. אדם שמסוגל לנתח סוגיה סבוכה בהגיון.
ובכל זאת הוא איננו קולט ולא שם לב, ש"האימון" שיש בינו ובין בנו... איננו שווה כקליפת השום!!!
איזו טיפשות. איזו בורות.

"אבל הבן שלי סוער", אומר לי הורה נוסף, "למה שאני לא אקנה לו מחשב?! מה אתה רוצה שהוא יסתובב לי ברחוב?! לך תדע מה הוא יראה שם..."
אמרתי לאותו הורה: "כן! כן! כן! בהחלט! לעניות דעתי עדיף הרחוב".
ואם הורה אומר לי: "המחשב זה ביבי סיטר נהדר כי ככה הוא לא יגיע לרחוב?"
אז אני שואל אותו: "אתה שומר את הילד מהרחוב, ומצד שני אתה מביא את הרחוב הביתה???!! ואני לא מתכוין לרחוב 'רבי עקיבא'... ולרחוב 'מלכי ישראל'... אתה מביא לו את פאריז! מנהטן! בוורלי הילס!... הרחובות הכי המזוהמים שיש!"
לטווח הקצר זה אולי נחמד, אך לטווח הארוך זה אסון!!!"
זאת הבעיה היום של ההורים, הם לא יודעים את המציאות!

מתוך 11 ילדים שגולשים באינטרנט, 10 הודו שהם הגיעו למקומות הכי שפלים והכי אפלים... וההורים שלהם לא ידעו מזה כלום! – רק שנבין, זה יותר מ–90% ילדים!!!
כך עולה ממחקר שנעשה בארצות הברית.






________________________________________




"אבא, תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל"
"לפני שנולדתי", מספר הרב מנחם שטיין, "אבא ואמא שלי הגיעו לארץ בשנת–51.
הייתי אז ילד.
אבי היה פקיד עשיר גדול באירופה שנאלץ לברוח על נפשו.
לארץ הוא הגיע בלי שקל. כשהגיע לארץ הוא לא האמין שזה המצב כאן.
אבא אמר לי: "חשבתי שהיהדות נגמרה. כל הרבנים... כל האנשים... כל קהילות".
אבא שלי דווקא היה איש עסקים, הוא לא היה רב. ובכל זאת הוא הלך עם מגבעת.
כשהוא בא לתל אביב עם מגבעת, התחילו לצחוק עליו: 'אדוני מה זו המגבעת הזאת?! פה גמרנו! את הדת שלך תשאיר שם, באירופה! אנחנו ישראלים'.
כשהגעתי לגיל 4, 5, הוא רשם אותי בבית ספר 'שארית ישראל' בפתח תקווה של החינוך העצמאי.
בינתיים הוא נאלץ להיות פקיד באיזה משרד של ההסתדרות באיזה קופת חולים או משהו כזה...
ואז הבוס אומר לו: "תשמע ראיתי שרשמת את הבן שלך ב'שארית ישראל'... אצלנו פה אין דבר כזה! יש לך רשימה מפורטת לאן תשלח אותו; פיק"ה, ביל"ו, הס, גורדון, סלומון.
פה כולנו ישראלים! פה לא צריך את הפאות והזקן והציצית...!!"
אבא שלי, בתמימותו, רצה לבדוק מה מלמדים שם...
התברר לו שמלמדים שם: כפירה, אפיקורסות, ליצנות... כל השולחן ערוך לפח, הרמב"ם לפח, ש"ס לפח, זוהר הקדוש לפח... בר מינן. הוא לא האמין שקיימת תופעה כזאת בארץ ישראל.
הוא בא לבוס ואמר לו: "וכי אתה חושב שאני אתן לבן שלי ללמוד את הסופרים התימהוניים והמשוגעים הללו...?? אני רוצה ללמד את הבן שלי תורה!! לא כפירה. אם העבודה שלי מותנית בזה, אז תפטר אותי!"
אמר לו הבוס: "אתה מפוטר ברגע זה!"
במשך קרוב לשנה, אבא – שהיה איש עסקים מכובד ועשיר גדול – היה מחטט ומחפש חצאי פרוסות לחם מפחי אשפה שבפתח תקווה. ומזה הוא ואנחנו התקיימנו!
עד היום אני עולה לקבר שלו ב'סגולה' שבפתח תקווה פעם בחודש, שם את הידיים על המצבה ואומר: "אבא! תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל, אם אתה היית נכנע אז, איפה הייתי היום??"

והיום מה עושים ההורים?
הפוך בדיוק...
היום האבא הוא זה שנותן לבן שלו לאסוף את ה"זבל" מכל פחי האשפה של כל העולם, ובזה הוא מתקיים!!!
במקום לשבת עם הבן שלו, לשוחח איתו, ללמוד איתו, לספר לו איזה סיפור... הוא מצמיד אותו למחשב ונותן לו לאסוף "זבל", הרבה מאוד "זבל".




________________________________________

"אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?"

עכשיו נפלו שניים. אח ואחות (הוא בן 19 היא בת 18). האמא קיבלה מזה אירוע מוחי... הם הלכו ל'משמר העמק' והיום הם מגלי עריות ומחללי שבתות. על כל האיסורים שבתורה הם עוברים.
נורא נוראות מה שהם עושים שם, בקיבוץ.
מה קרה?
האבא אמר לאחד הפעילים (שניסה להחזיר אותם למוטב): "אין לי אינטרנט? אין לי... אין לי"... – הוא אפילו נשבע לפעיל שאין לו אינטרנט.
הפעיל צלצל אל הבחור. היה לו קשר טוב איתו אבל הוא לא הצליח להציל אותו.
הוא שאל אותו: "תגיד לי ת'אמת, יש לך אינטרנט או אין לך אינטרנט? אבא שלך אומר שאין, אז מאיפה זה הגיע...?"
הוא צוחק לו בטלפון. "אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?", הוא אומר בלעג, "איזה יורמים, איזה מרובעים, איזה בוקים... אנחנו חוגגים על הטיפשות של ההורים שלי!"
"איזה טיפשות? על מה אתה מדבר?!", שואל אותו הפעיל.
"היה להורים שלי מחשב ענתיק מלפני 30 שנה. אני ואחותי גילינו דרך חברים, שיש כזה דבר שנקרא: 'יו אס בי'. מאחורי המחשב יש כמין חור קטן, אתה מכניס את החוט הזה... והמחשב מיד מקבל... תחייס המייסים (תחיית המתים!), פתאום הוא מקבל אינטרנטים מכל הבניינים הסמוכים. אבא ואמא הולכים לישון ב–21:00 בערב ואני ואחותי חוגגים עד 5:00 לפנות בוקר!!
אחותי", הוא ממשיך לספר, "כמובן קיצרה והצרה את החצאיות שלה... אני הקטנתי את הכיפה והגדלתי את הבלורית... אמרתי: "אבא, אין לי חשק לגמרא הזו היא לא מושכת אותי בכלל".
וככה הדרדרנו. את אחותי סילקו מהסמינר. לי עשו קונצים בישיבה. עד שהגענו לקיבוץ בצפון.
אותנו תעזוב! ההורים שלי הם האשמים!!! – טפל בהם! – למה הם הכניסו מחשב??"

ילד ממרכז הארץ, אושפז בתל השומר. הביאו לו לשם מחשב, עם כל מיני סרטים. אחרי שלושה שבועות הוא השתחרר אמנם בריא בגופו אבל... חולה בנפשו! לתלמוד תורה יותר הוא לא חזר!!!

"ילד בכיתה ו' ממשפחה חרדית ב'בת ים', הביא לתלמוד תורה מכשיר משחק (מעין גימבוי) שנקרא 'פי אס פי'. היה למכשיר הזה אנטנה חיצונית, והילד הזה קלט מאחד השכנים שהיה לו אינטרנט, תמונות זוועתיות! הכי גרועות שיש!!!
והוא, מהסקרנות, לקח איתו את המחשב והלך לתלמוד תורה. בהפסקה הוא קרא לכמה ילדים והם ראו תמונות שהם אפילו לא ידעו מה זה... בחיים הם לא ראו כאלו תמונות...
כשזה נודע להנהלה, הם היו בהלם לדעת באיזה תמונות מלוכלכות מדובר.
לפני כמה שבועות, מספרת האמא, לאחר שהבן שלה עשה בר מצוה וקנו לו תפילין, הוא ניגש אליה ואומר לה: "תדעי לך אמא, יש משהו שאני בוכה עליו... משהו שממש כואב לי..."
"מה?", היא שואלת.
"אמא, כל פעם שאני מניח תפילין, עולות לי התמונות האלו!!! ואני לא יודע מה לעשות...".

סיפר הרב מנשה ישראל רייזמאן:
"אני מכיר יהודי מחוץ לארץ שבתו בת ה–18 הגיעה הביתה עם כל מיני מושגים רחוביים קשים ביותר.
האב ניסה לשאול אותה בעדינות: "מהיכן לך הידיעות המבהילות הללו? הרי לא היה אף מחשב בבית, אז איך הגעת לדיבורים ומושגים כאלו?"
ענתה לו הבת, שהוא קנה לה לפני שנתיים משחק "גימבוי". ואותו משחק היה מסוג משוכלל שהאבא – מתמימות ומחסרון ידיעה – כלל לא ידע שהמשחק הזה הוא אינטרנט קטן שכל הליכלוך והטומאה נמצאים בתוכו.
הוא לא טרח לבדוק מה זה המכשיר הזה שהוא קנה לה!!!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

נו באמת
הודעות: 73
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 14:47

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי נו באמת » 06 מאי 2018, 22:48

בקשת עזרה: למישהו יש את העלונים של תולדות אברהם יצחק בענין זה של עזרה מפגעי הטכנולוגיה? זה נקרא משהו כמו משמרת הבית, אשמח לקבל אותם.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 07 מאי 2018, 16:11

לא רק כאב גב: כך הסמארטפון הורס לנו את הבריאות

הצוואר כואב אולי גם הגב? יש את מי להאשים. לפניכם 5 נזקים בריאותיים שנגרמים כתוצאה משימוש בסמארטפון:

1. כאבי גב

בשעה שהראש מכופף קדימה, העומס על הצוואר גדל, ויכולה להיווצר שחיקה, התנוונות ואפילו יתעורר צורך בניתוח. כמו כן מצב בו הראש כפוף מחליש את שרירי הגב וכך נוצר חוסר איזון שרירים. על מנת לצמצם נזקים שימו לב לעמוד כשהאוזניים נמצאות בקו הכתפיים, והכתפיים הן מתוחות ופתוחות, כך ייעלם העומס על הצוואר ועמוד השדרה.


2. כאב באגודל

על אף שכיום מדובר במסך מגע, האצבע שלנו ממשיכה בפעולת הלחיצה, ועלולה להינזק בדלקת באגודל, הנקראת גם "אגודל בלקברי". מדובר בדלקת הגורמת לכאבים, רגישות למגע ביד, ונפיחות. במידה והיא לא מטופלת בזמן הנכון, בהמשך היא עלולה לגרום לשחיקת סחוס במפרק בסיס האגודל.

3. כאבי מרפק

בשעת כיפוף המרפק ייתכן שתאמצו את העצבים שעוברים דרך מפרק המרפק. אלו יכולים לגרום עקצוץ או כאב שמקרין אל היד. בנוסף, כאשר אנשים מכופפים את היד והמרפק זמן רב (אופייני למצב שליחת הודעות) יכול להיווצר עומס גם על שרירי האמה, ולהוביל לכאבים בפרק כף היד.

4. כאבי צוואר

כאב שכיח ביותר שזכה לכינוי "צוואר סמס". זוהי תסמונת החדשה שבשנים האחרונות גורמת להתעקמות הצוואר והגב בקרב בני הנוער. לדברי מומחים, ישנו עומס המופעל על הצוואר וביכולתו לגרום מעבר לצוואר תפוס ועקום גם לדיכאון ואפילו לכאבי ראש.

שימו לב למחקרים האחרונים: רובנו עוסקים בממוצע כ-3 שעות ביממה בבהייה במסך הסלולרי שלנו. ראשו של מבוגר שוקל 4-5 בתנוחה הטבעית שלו, ואילו כשאנחנו מכופפים את הצוואר הוא הופך כבד יותר. כאשר נטה אותו בזווית של 60 מעלות, זה ממש כמו להעמיס 27 קילוגרמים על הצוואר.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 08 מאי 2018, 02:10

סיפורים אישיים
"הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו"

"מידה כנגד מידה. לחם תחת לחם. נפש תחת נפש. מעשה החסד שלי בירושלים הרחוקה, הציל את בני ביתי בבני ברק, באותן דקות ממש. הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו". סיפור מרגש מכלי ראשון


ביום ראשון ר"ח אייר נסעתי לכותל המערבי מביתי שבבני ברק. בדרך לכותל נעצרתי בחנות מזון והזמנתי לעצמי כוס קפה ודבר מאפה. לפתע נעמד בסמוך אלי אדם מבוגר. מבטאו אמריקאי. בידו החזיק עגלת קניות. אני שם לב שהוא ממלמל משהו ספק לעצמו ספק אלי. כשהמלמול ממשיך, אני מטה את עצמי לכוונו, לשמוע מה הוא אומר.

"תוכל לקנות שתיה גם עבורי?" מיד הבנתי שמדובר במקבץ נדבות. עכשיו גם הבחנתי שיש לו איזה שלט על העגלה, בעזרתו הוא כנראה פונה לציבור.

לקח זמן עד שהמשקה החם הגיע. ואז- במחשבה אחת טובה ומהירה- הצעתי לו.

"בבקשה קח את המשקה. זה בשבילך".

האיש אמר תודה, הצטודד לפינה, אך כעבור רגע שב ופנה. שוב מלמול. שוב הטיית אוזן, וזה מה שאני שומע: "תוכל לקנות לי גם מאפה?"

התחלתי להרגיש קצת לא טוב. זה כבר היה נשמע לי קרוב לסחיטה. הייתי אדם טוב, נתתי לך את המשקה שהזמנתי לעצמי, עכשיו אתה רוצה גם מאפה. אומרים על זה: "נותנים לך אצבע, אתה רוצה את כל היד?"

פניתי אליו בחיוך ואמרתי: "תראה. אנחנו עושים שותפות. הזמנתי משקה ומאפה. המשקה שלך. המאפה שלי. בסדר?

אבל האיש לא הרפה: "אני רוצה גם לאכול", אמר.

בשלב הזה אני קולט, שעיני ואוזני המוכרים כרויות לדו שיח שבינינו. עובר רגע והם מתחילים להתלוצץ על חשבוני. שמעתי את אחד המוכרים אומר לשני: "תראה איזה 'פרייאר'. נותן לו שתיה. עכשיו יתן לו מאפה. עוד מעט הוא ירצה שיקנה לו את כל החנות"...

אתם מבינים שזה לא עושה לי עודף מוטיבציה. אני מתחיל לתהות ביני לביני, איזה 'מספר' אני אצלו היום… כמה 'קליינטים' הוא כבר דג ברשת שלו, כאשר הוא מעורר את רחמיהם ומבקש שיקנו לו משקה ומאפה.

בכל זאת. נשמתי מקרקשת בקרבי. לא כך חונכתי. המאפה נוחת על שולחני. ההלך עדיין בסמוך. אני פונה אליו ואומר: "קח. גם זה בשבילך".

הוא נראה מופתע. "אולי נעשה חצי חצי? אמרת 'שותפות', לא?"

"לא תודה. אין צורך. תאכל אתה".

באותו רגע אני חושב לעצמי, שהפעם אצא מהחנות בלא כלום. אינני בעל אמצעים, ולקנות שתי מנות זה לא בתקציב שלי. לבסוף הרעב והצמא מכריעים אותי, ואני מזמין שוב לעצמי.

בזמן שאני מחכה למנתי החדשה, 'שכני' החדש מטיב את ליבו ובאותו זמן מספר לי את צרותיו. זו הרצאה של עשר דקות לפחות. את הרוב אני לא מבין. אבל אני מהנהן בראשי באמפתיה. העיקרון די ברור. אדם שמזלו לא שפר עליו והגיע לאן שהגיע.


זהו. האירוע הסתיים. יצאתי מהחנות. פני לכיוון הכותל.

לא הספקתי לצעוד חמישה צעדים והנייד שלי מצלצל. אשתי על הקו.

"האם כבר הגעת לכותל?", היא שואלת.

"עדיין לא. אני בדרך. התעכבתי קצת", השבתי.

"אז תנסה להשיג 'משקה' בדרך, ותבוא לכותל עם 'לחיים' גדול", השיבה לי.

"מה קרה? על מה 'לחיים'?", התפלאתי, והיא מספרת: "חיים שלנו רצה לאכול ארוחת ערב. הוצאתי לו לחם מהמקפיא ואמרתי לו שיפשיר במיקרוגל במשך שתי דקות, כמו שאנחנו עושים תמיד.

"הוא הפעיל את המכשיר, אך בטעות נלחץ לו עשרים דקות במקום שתי דקות. מיד אחרי ההפעלה הוא עלה לקחת משהו בקומה השניה. שם שקע לרגע במשחק ושכח מהכל.

"כעבור רבע שעה אנחנו מתחילים להרגיש ריח שריפה. מה יכול להיות? זה בטח מהשכנים. לנו אין שום דבר על האש. אבל הריח מתגבר. אנחנו יורדים למטה. חיים מקדים אותי.

הבית כולו אפוף עשן סמיך. מיד הוא נזכר. המיקרו!

באומץ לא מובן, ומבלי להתייעץ אתי, הוא רץ למטבח, חודר דרך מסך העשן, מוציא את התקע מהשקע ורץ בחזרה.

אם הוא לא היה עושה את זה ואם לא היינו מריחים ויורדים לבדוק, מי יודע איך זה היה נגמר?

עד כאן סיפורה של רעייתי.

אני שומע, נעמד ומצטמרר: זה קרה הרגע. היא מחייגת אלי דקה אחרי שהאירוע הסתיים. זה ארך בביתי כרבע שעה. זה בדיוק הזמן- ובאותו הזמן - שאני עמדתי ב'משא ומתן' עם ההלך.

מידה כנגד מידה. לחם תחת לחם. נפש תחת נפש. מעשה החסד שלי בירושלים הרחוקה, הציל את בני ביתי בבני ברק, באותן דקות ממש. הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו.

עכשיו יום חמישי בלילה. חמישה ימים אחרי האירוע. הבית עד לרגע זה מלא בריח חריף של עשן. הוא לא עוזב את הכתלים והכלים. אנחנו לא מצליחים להתפטר.

כל פעם שאני נכנס הביתה בשרי נעשה חידודין חידודין. זה מזכיר לי את המעשה שהיה, על כל חלקיו. אתה מבין שזה עושה לי הרבה מחשבות.

שמעתי פעם מהגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, על יהודי שהוא ניסה להתרים אותו, אך הלה סירב ואף זלזל במצות הצדקה. כעבור זמן קצר הוא נספה בתאונה.

אמר אז הרב זצ"ל: "אפשר שזה היה כך. על האיש הזה נגזר מה שנגזר. מבלי שום קשר אלי ולצדקה שאספתי. אך משמים זימנו לו אותי, כדי שאם ירחם ויכפה את יצרו, ירחמו עליו ויקרעו את גזר דינו. כיון שלא עשה כך נשאר עליו הדין שהיה".

גם אני חושב על עצמי כך. יתכן שנגזר עלי חלילה שיקרה משהו בביתי. אך שלחו לי את הנסיון הזה, כדי שאעמוד בו וכך תתבטל הגזירה, כפי שב"ה היה.

הקטע לקוח מתוך המדור 'פטנט רשום', המופיע בעיתון המודיע.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 02:30

כרוז מועצת גדולי התורה נגד הסמרטפונים

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 02:31

כרוז מועצת גדולי התורה נגד הסמרטפונים

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 02:47

המודעה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 10:51

יום תפילה להצלה מאינטרנט
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 09 מאי 2018, 16:40

שבוע הניתוק הארצי
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 11 מאי 2018, 04:14

סיוון
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 11 מאי 2018, 04:20

תפילת השל"ה לכל עת ובפרט לער"ח סיון

אַתָּהּ הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹקֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קַל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִּשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ, יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֶצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ.

וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. (ראוי להוסיף: וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר). אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ". כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ (ראוי להוסיף: וְלֹא יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים כְּלָל וְעִקָר), אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְּנִימִית, וְלֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית. וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וְכֹחַ, וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם הֵם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְּשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

אָנָּא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 11 מאי 2018, 18:33

ער"ח
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 13 מאי 2018, 09:11

שבוע ניתוקים בכל הארץ
וכן יום תפילה עולמי
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 13 מאי 2018, 09:15

עוד
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 14 מאי 2018, 14:17

אנחנו וצעצועינו
–"אבא?"
אין תגובה.
–"אבא?"
אין קול ואין עונה.
"א–ב–א, אתה שומע?"
"מה מה, אמרת משהו?"
"אני רוצה לספר לך מה היה היום בחיידר"
"כן, אתה יכול להביא, אני לא מתנגד"
"הרב'ה הכריז היום על מבצע הקשבה"
"אבל תוסיף למים כמה קוביות קרח..."
"אבא, מה קוביות קרח עכשיו?"
"לא ביקשת להציע לי מים קרים!?"
"לא, רק רציתי לספר לך על מבצע הקשבה"...
הוא חוזר הביתה לאחר יום עבודה ארוך, ילדיו ששים ושמחים לקראתו. סוף סוף הם כבר רואים את אבא שלהם. אבל מה שקורה, לאחר כמה משפטים קצרים, הוא צונח לתוך הכורסא בסלון ואוטומאטית, בלי לחשוב אפילו, הוא מוציא מכיסו... כמובן, סמארטפון ותופס את זה בכף הקלע שלו, וכבר לאחר מספר שניות... זהו! הוא כבר לא כאן! הוא מרחף לו בעולמות "העליונים" (יותר נכון "התחתונים").
ילדיו המסכנים מתרוצצים סביבו ומנסים לקבל ממנו טיפ טיפה של יחס וצ'ומי, אך הוא שקוע בתוך המסך כמו שיכור... לא שם לב לכלום, לכל מה שקורה סביבו.
כל הילדים בבית יודעים בעל פה, מה שהוא חוזר ואומר להם כל הזמן... "אני צריך את המכשיר אך ורק לצורך פרנסה...". אבל אם זה כך, אז מה כל כך דחוף עכשיו להתעסק עם הסמארטפון לאחר שהוא חוזר הביתה??
כי לפי הכמות של השעות שהוא מתעסק גם בבית, נראה שהוא מינימום מנכ"ל של חברת מטוסי 'אל על'. אבל מה לעשות שאת המיליונים הם לא רואים בסוף החודש...
אתה בטח סקרן ידידי היקר לדעת מה מעסיק אותו כל כך בסמארטפון?
אתה לא תאמין... הוא יושב ומשחק ב...
טטריס!!!
כן, כן, על הכורסא יושב אדם מגודל בעל משפחה ל–5, 6, 7, ילדים, שבמקום להתייחס לילדיו הוא יושב במשך 4 ו–5 שעות ומשחק במשחק המתאים לילדים שגילם בין 7 ל–10!!!
מידי פעם הוא עובר למשחק "שוטרים וגנבים" וכמובן גם למרוץ מכוניות...
בין לבין הוא מתעדכן במספר ידיעות המכילות על פי רוב ליצנות ורכילות שנשלחו אליו מעוד כמה משועממים ריקים וחסרי תוכן כמוהו.
מי שעומד מן הצד ומביט בו, חושב שבאמת מדובר באחד "הכבדים" ביותר שיש לו קומה שלימה במגדלי 'עזריאלי'. משום שהקמטים הרבים החרושים על מצחו כתוצאה ממאמץ של ריכוז גבוה ופניו שמראות מתח ולחץ... משווים לו מראה של איש עסקים באמצע העבודה.
אך את האמת אנחנו יודעים, הוא נמצא עכשיו במתח כי הוא צריך "לפוצץ" כמה שיותר גנבים במשחק שלפניו...
כך חוזרת ההצגה הזאת על עצמה מידי יום ביומו, ושוב, לא לשכוח מדובר כאן במכשיר המיועד "אך ורק" לצורך פרנסה...
נכון לעכשיו קיימת בעיה קשה מאוד של חוסר תעסוקה לאותם אנשים ביום השבת.
הניתוק מהמכשיר למשך יום שלם כמעט מעביר אותם על דעתם.
אך ככל הנראה לא רחוק היום בו ייפתח גמ"ח מיוחד שייקרא גמ"ח "משחק של שבת".
מדובר בגמ"ח שייתן מענה של תעסוקה איכותית למשועממים בזמני התפילות.
ככה שאל תתפלאו לראות בעתיד הקרוב, בסביבות הבתי כנסיות שלכם אברכים רכונים על ברכיהם ומשתעשעים בצעצועי ילדים. אלו ישחקו ב"פליימוביל", קבוצה אחרת תעסוק בבנייני יצירות נוי מ"קליקס", ויגדיל לעשות אב למשפחה ברוכת ילדים שבמרץ ובחדוות נעורים יעמוד ויפריח בלונים ממקלון הנטבל במי סבון...
מי יודע?

________________________________________

את מי אתה אוהב? את אבא? את אמא? או את...
היה סיפור בבית ספר אחד בירושלים. בית ספר מאוד איכותי.
בת בכיתה ח' סיפרה סיפור מרגש, באמת מרגש, על הטרגדיה האיומה שקרתה 'בבומביי'.
היא מספרת על ילד בשם מוישל'ה שהוריו נרצחו בגלל היותם יהודים. ה' ירחם. והיא מספרת שמוישל'ה בהלוויה בכה... והעובדת הגויה שעבדה בבית, החזיקה אותו על הידיים ונתנה לו כדור...
והוא בכה: "אמא... אמא...", ולא היה מי שיטפל בו. בקושי הוא מכיר את הסבא והסבתא.
באמת סיפור מרגש.
אבל מה הייתה הבעיה...
היא סיפרה את זה 24 שעות לאחר שהתרחש האירוע הזה ב'בומביי'.
אותה מורה בכיתה ח' בירושלים, היה מותר לה לבכות ולהוריד דמעות על הסיפור הטראגי הזה.
אבל תוך 24 שעות היא הייתה אמורה לקרוא להורים לסדר: "מאיפה הבת שלכם ראתה את מוישל'ה בוכה תוך 24 שעות??"
הרי לא מכרו דיסקים של זה ולא היה סרטים בחול המועד על המקרה, איך היא ראתה את זה אם לא בבית דרך האינטרנט???
וגם אם אתם צריכים אינטרנט לפרנסה... וכי זה מתיר לבת שלכם בכיתה ח' לראות את מוישל'ה בוכה?? וכי זה מתיר שיהיה אתר חדשות חילוני פתוח??
בינתיים מה קולטת הילדה? שלשבת מול מסך מחשב, זה בהכשר של ההורים!
הילדים מתרגלים לעובדה שהמחשב הוא חלק מכלי הבית. כמו שיש מכונת כביסה, מייבש כביסה, מקרר, תנור אפייה ומיקרוגל... יש גם מחשב!
(יכול להיות שבחבילת חתנים לקניית ריהוט באופן מרוכז, יהיה גם מחשב בעתיד! אולי יש כבר...)
זאת עלינו לדעת בצורה ברורה וחד משמעית: אסור שהמחשב יהיה רהיט בבית!!!
סיפר הרב פינק:
"הגיעו אלי פעם זוג לייעוץ בקשר לחינוך ילדים.
שאלתי אותם: "ואיפה הילדים?"
הם אומרים: "הקטנים ישנים"
"והגדולים...?"
"הגדולים מסודרים כבר"
"בני כמה הם?", שאלתי.
"בני 10, 11"
"מה זה מסודרים? מה הם עושים כרגע?"
הם עונים: "הרב, זה בסדר, הם יכולים לשבת 4 שעות מול המחשב מבלי להרגיש שאנחנו לא בבית"
אמרתי לאותו זוג: "תלכו מהר הביתה! אתם לא צריכים עזרה ממני בחינוך ילדים. לכו הביתה ותהיו אבא ואמא לילדים שלכם ותראו שכל בעיות החינוך יסתדרו!"
המחשב היום נהפך לביבי סיטר! – הוא מזמן החליף את אמא ואת אבא!!!
בליל שבת אחד, יצא לי לדבר עם הרב אריה שכטר על נושא המחשב והאינטרנט.
הוא אמר לי, שלמעלה מ–60% מילדים ובני נוער, היו מעדיפים את המחשב יותר מאשר את ההורים!!!
זאת אומרת, אם פעם היו שואלים את הילדים, את מי אתה אוהב את אבא או את אמא? והילד היה עונה את שניהם, אז היום אם נשאל את מי אתה אוהב את אבא או את אמא?
רוב הילדים היו עונים את... המחשב!!!
נורא.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 15 מאי 2018, 03:08

שבועות
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 15 מאי 2018, 03:42

"דיברתי עם בן אדם לפני 4 ימים, זה היה ביום חמישי בלילה.

בן אדם חרדי עם זקן ופאות נשוי עם 6 ילדים.
אמרתי לו: "מה לך ולפייסבוק הטמא??!!"
הוא אומר לי: "הרב אני יודע שאתה נגד... אבל אני אגיד לך ת'אמת, אתה יודע מה אני מכניס בפייסבוק? רק פרשת שבוע, אני כותב על פרשת שבוע"
אמרתי לו: "אני שואל אותך את השאלה הכי קטנה בעולם... עם כל הזיכוי הרבים שלך, תגיד את האמת, אף פעם לא נפלת בשום אתר? אתה יכול להשבע לי?"
הוא אומר: "מה, אבל אסור להשבע"
אני אומר לו: "טוב אל תשבע, אבל תבטיח לי?"
הוא נלחץ.
"אתה יודע מה?", אני אומר לו, "בלי שבועות ובלי הבטחות... תגיד את האמת...?"
הבן אדם נהיה לבן מרוב בושה.


היצר אומר לך: "תעשה הכל! תעשה כנסים, תזכה את הרבים, תוציא ספרים, תוציא עלונים... רק אל תתנתק מהאינטרנט".

צהריים אחד התקשרה אלי אשה אחת וסיפרה לי, על בחורה אחת שעסקה בזיכוי הרבים בתוך הבית שלה. היא הייתה מזמינה רבנים, מזמינה אנשים, ועושה אצלה חוג בית.
כמובן שאותה בחורה הייתה הולכת בשיא הצניעות, מקפידה ומדקדקת בשמירת המצוות והכנסים היו בהפרדה מלאה.
אבל היא רצתה להרחיב את הפעילות שלה. אז מה היא עשתה? היא נכנסה לאינטרנט כדי לפרסם את אותם שיעורים כדי שעוד ועוד אנשים יידעו תורה ויהדות.
אבל אז היא רצתה לבדוק מה קורה שם...? ומשם היא הגיעה לפייסבוק.
וזהו! מאז שהיא התוודעה לפייסבוק הוא שבה את ליבה!!
היא נהייתה מכורה אליו בכל גופה ונשמתה עד לשד עצמותיה!!
מאז, היא השתנתה לרעה. היא החלה לקצר את הבגדים ולהצמיד אותם.
ועוד הוסיפה חטא על פשע...
היא הכניסה תמונות שלה לפייסבוק כדי לקבל 'לייקים' (מחמאות מכל מיני טיפוסים תמהוניים ומפוקפקים, על איך שהיא נראית טוב... וכמה היא מקסימה... וכמה היא יפה... וכו' וכו').
אותה אשה מספרת לי: "ניסיתי לדבר איתה, לשוחח איתה, לעזור לה לצאת מזה, להסביר לה כמה שהיא טועה, ו... כלום! הבחורה הייתה 'נעולה'. לא מוכנה לשמוע אף מילה!".

איך סיפר לי יהודי אחד? "הייתי צריך איזה משהו מאחד המכשירים הטמאים (לא זכור לי מה זה היה), ושאלתי בחור צעיר שהכרתי אותו, "איפה המכשיר שלך?"
הוא אמר לי, "אצל אבא שלי" (אבא שלו היה דמות רבנית. הוא לא רצה להגיד לי במי מדובר.)
הלכתי לאותו אדם, וראיתי אותו מתעסק במכשיר.
שאלתי אותו, "מה כבודו עושה?"
הוא עונה לי מחייך: "אני תמיד מקפיד להשלים את ה"חוק לישראל", אז כרגע שאין לי ספר אני קורא את זה מתוך המכשיר!".
מעניין מה היה עושה אותו אדם אילולא היה לבנו מכשיר טרף?


________________________________________



הוא לא קצת 'קוקו'?
פנה מישהו אל הרב חיים רבי בשאלה: "כבוד הרב, יש לי פלאפון חס ושלום בלי אינטרנט... אבל יש בו וואטספ, אני צריך את הוואטספ לצורך עבודה. אני עובד במוסד תורני חינוכי חרדי לצורך זיכוי הרבים, אני צריך את זה כדי לקבל הודעות חשובות מאוד, אבל דרך ההודעות ששולחים לי בוואטספ יכולים להיכנס כל מיני תמונות של נשים או דברים לא צנועים או ידיעות מסויימות או כל מיני סירטונים שהם לא ממש "חלקים"... מה הרב אומר?"
אמר לו הרב: "אפילו שזה לצורך פרנסה ולצורך זיכוי הרבים, זה לא רצון ה'!! ועדיף שתבקש ממנהל המוסד התורני, לנקות את השירותים המלוכלכים של כולם... וזה עבודת קודש פי כמה, יותר מכל זיכוי הרבים שלך בוואטספ!!!".

וכי ניתן בכלל לחשוב אחרת???


סיפר הרב מוגרבי:
"כשפרצה מלחמת המפרץ, אמר לי הקדוש המקובל הרב יצחק כדורי, שלא יקרה כלום!
אמרתי לו: "הרב, אבל יש יהודים בבגדאד?"
אמר לי: "הם חיים יותר טוב מפה. תדע לך, שאותו צורר (סאדם חוסיין) הלך ושיפץ בשני מיליון דולר את קבר יחזקאל הנביא ואת קבר יהושע כהן גדול ואת קבר עזרא הסופר בבגדאד מכספי ממשלת עיראק, והוא הלך להתפלל שם שהוא יצליח להשמיד אותנו..."
טיפש מטופש שכמוך...
לאן אתה הולך להתפלל?
למי אתה הולך להתחנן?
לעזרא הסופר??!!
ליהושע כהן גדול??!!
לך למכה להתפלל שם עם כל החבר'ה שלך הערבוצ'ים...
לא מצאת איפה להתפלל רק בקבר יחזקאל הנביא??!!
וכי אתה חושב שהתפילות שלך יתקבלו???!!!
הוא לא קצת קוקו?
מצחיק הה...
אבל עוד יותר מצחיק (או עוד יותר עצוב) זה, כשמישהו או מישהי מתפללים אל הקב"ה מתוך האייפון או הגלאקסי – שזה השונא והאויב מספר אחד של הקב"ה – ומבקשים דרכו מהקב"ה להצליח בפרנסה, בשלום הבית ובחינוך הילדים...
זה לא כמו שעשה (ואף יותר גרוע) אותו צורר קוקו???!!!
איזה אבסורד.


מכתב מאשת אברך, אם למספר ילדים:
"כבוד הרב, אתה זיעזעת אותי מאד. בעלי מחזיק מכשיר לא כשר, האם אני יכולה לסמוך על ניקיונו הרוחני? האם אני יכולה להיות רגועה שהוא לא עושה שטויות? אני פשוט מבולבלת.
הוא משכנע אותי שהוא זקוק למכשיר כדי לקרוא לתלמידיו (הוא מלמד נערי תיכון יהדות) לשיעורים והרצאות. מה אתה אומר כבוד הרב? חשוב יותר שלום הבית שלנו, או זיכוי הרבים? ואני לא מזלזלת בזיכוי הרבים...?"
תשובת הרב:
"גברת יקרה, אין דוחים נפש מפני נפש!
עם כל הכבוד לנערים הצעירים המצויים ברחובות, נפש ילדייך ונפשך את, חשובה ונעלה יותר מכל.
הקב"ה נתן לך ולבעלך כפיקדון ילדים נפלאים שעליכם לחנך ולעשותם יהודים שלמים ויראים. קודם כל אתם! ואחר כך כל העולם...
ויותר חשוב, בעלך התחייב בכתובה לדאוג לגשמיות שלך ומעל לכל לרוחניות שלך.
שלום הבית ובריאות הרוחניות של הבית היהודי הנאמן, הוא אפילו מעל לימוד התורה של בעלך!! ואם אברך שמתמיד בלימוד התורה, זונח ומקלקל את חינוך ילדיו ופוגע בנפש רעייתו, תורתו שייכת לחיצוניים! רחמנא ליצלן".



________________________________________


"מה לעשות", ענה הנחש, "זה באופי שלי"
שאלה.
האם יש כזה דבר שאדם ילמד תורה ברציפות כל הלילה, בהתמדה עצומה, בתענית דיבור, מבלי לאכול ולשתות כלום, אלא אך ורק לומד ולומד בריתחא דאורייתא בקול רם ובנעימה, מסביר את המילים נפלא, מתאמץ ומזיע להבין כל קטע... ובכל זאת כל התורה שלו לא שווה כלום?
ולא רק שהיא לא שווה כלום, אלא שהוא עוד ייענש על כל מילה ומילה שהוציא מפיו?
האם אתה מכיר כזה דבר??
זו גמרא מפורשת.
איפה?
אומרת הגמרא: אם אדם לומד בליל שבת לאור הנר, אזי כל מילה ומילה שהוא מוציא מהפה, הוא עושה עבירה!!! למה? כי חוששים (לא בטוח שזה יקרה, אלא רק חוששים) שמא הוא יטה את השמן שבנר לכיוון הפתילה ויעבור על איסור מבעיר מהתורה.
"אבל אני לא יכול בלי תורה...?", אומר הלמדן הצדיק הזה וכמעט בוכה.
"חביבי, אין מה לעשות! כדאי לבטל את כל התורה שלך, רק כדי שלא תבוא להטות!!
ואפילו שלא בטוח שזה יקרה ויתכן שאתה בסוף אולי לא תטה את הנר, אבל לא לוקחים סיכון!! מספיק שפעם אחת בטעות במשך ימי חייך שאולי כן תטה את הנר... אז כבר מעכשיו לא שווה כל התורה שלך. (ואפילו שכל שעה של לימוד תורה בשבת, שווה ל–1,000 שעות של לימוד תורה ביום חול, כמו שכותב ה'בן איש חי').
ישנם בני תורה האומרים: "נכון שיש לי אינטרנט, אבל אני צריך את זה ללימוד שלי. אני לא מסתכל על כלום... אני לא רואה כלום... אני מבטיח לך... אצלי זה נטו לימוד... מה, אתה לא מאמין לי?"
נכון, באמת אנחנו מאמינים לך!
אבל גם אתה השקוע בלימוד התורה, אתה בסיכון גבוה של "שמא יטה"!
שמא חס ושלום בטעות יכשיל אותך יצר הרע ויתן לך להטות ולהציץ רק פעם אחת ויחידה באינטרנט!
ואפילו שלא בטוח שזה יקרה, ויתכן שבאמת לא תציץ באינטרנט, אבל לא לוקחים סיכון בדבר הזה!!

מספרים בתור בדיחה, שפעם הברווז רצה לעבור את הנהר והיה שמה נחש שגם הוא רצה לעבור את הנהר. בא הנחש וביקש בנימוס מהברווז: "סליחה, אתה יכול בבקשה להעביר אותי את הנהר?"
אמר לו הברווז: "אני פוחד שאם אני אקח אותך אתה תנשוך אותי..."
אמר לו הנחש: "השתגעת?! אם אני אנשך אותך אני אטבע ביחד איתך"
"טוב", הברווז השתכנע.
איך שהגיעו לאמצע הנהר שם הנחש לברווז 'ביס' בצוואר...
צועק לו הברווז: "היי, מה עשית? הרי הבטחת לי שלא תעשה לי כלום??"
ענה לו הנחש: "מה לעשות, זה באופי שלי!"
המשיכה ל"אין אפוטרופוס", זה באופי של כל אחד ואחד!!! מה לעשות...
אסור לקחת סיכונים בדברים האלה!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 15 מאי 2018, 13:10

הנהג שיחק בטלפון, פגע במעקה הבטיחות ועף בעצמה על משאית

הנהג, ככל הנראה היה עסוק במכשיר הסלולרי שלו ולא שם לב שהוא סוטה ממסלולו ופוגע במעקה הבטיחות. כתוצאה מכך, נזרק הרכב בעצמה חזרה אל הכביש, שם פגע במשאית נוסעת. הנהג יצא ללא פגע, והמקרה תועד במצלמות של נתיבי ישראל


כלי רכב פרטי פגע אתמול במעקה הבטיחות בכביש המהיר בסמוך לאזור התעשייה של עכו, לאחר שסטה מנתיבו – ככל הנראה לאחר שהנהג שהשתמש בטלפון הנייד. כתוצאה מההתנגשות נפגע הרכב, ולאחר מכן נזרק בחזרה לנתיב הנסיעה ונפגע בידי משאית שחלפה במקום. הנהג לא פונה לטיפול רפואי.

מירב זמיר, סגנית מנהל של מרכז התנועה הלאומי של נתיבי ישראל: "אתמול בשעה 12:36 זיהה בקר התנועה הראשי שלנו באחת מבין 209 מצלמות השליטה את האירוע מתרחש בזמן אמת. הבקר מיד הזעיק את כוחות ההצלה אשר הגיעו לזירה במהירות, במקביל לצוותים המבצעיים של החברה שטיפלו במפגעי בטיחות שנוצרו כתוצאה מהתאונה"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 17 מאי 2018, 21:44

‏‏פה נטמן הגולש במכשיר טרף זה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 23 מאי 2018, 02:13

חבורת חוטבי עצים דויז'ענקא
ויז'ענקא רומניא תרס"ו

הויכוח בין הרב דויז'ענקא זצ"ל לבין שלום מנדל אורלנסקי
דמדומי חמה. רק קול המעדרים נשמע. כשברקע חזן בית הקברות מסלסל בקולו: "דע מאין באת ולאן אתה הולך... ה' נתן וה' לקח, יהי' שם ה' מבורך…"
ר' אפרים לוחש באזניו של ר' ישראל דוד, "זה הילד הרביעי ששלום מענדיל אורלנסקי קובר בחייו, לא? מה הסיפור שם???" מהסה אותו ר' ישראל דוד בקול שקט, "הוא פשוט אומלל, שלום מענדיל אורלנסקי הוא מסכן ותמים…"
"למה אף אחד לא לוקח את הדברים לידים, להאיר את תשומת לבו של שלום מענדיל אורלנסקי התמים", מתעניין עוד ר' אפרים בלחש.
"אפרים, מה, לא שמעת? אתה יודע כמה פעמים כבר ניסה המרא דאתרא הרב גרינפעלד, לדבר על לבו שיוציא את המכשיר המשחית הזה מהבית, והוא בשלו כאילו איננו רואה את כל מה שעבר עליו, אומר, שהוא צריך את המכשיר לצורך פרנסה... ובאם לא, מאבד את פרנסתו. הוא בכלל לא מבין על מה הרב מדבר."
"אני בעצמי" – מסבר את אוזניו ר' ישראל דוד – "ראיתי פעם אחת בבית המדרש כיצד הרב מנסה לדבר אל לבו בתחנונים ממש, שיפסיק לסכן את ציפור נפשם של ילדיו הטהורים, למען לא ייגע לריק ולא ילד לבהלה, הוא פשוט לא מבין, אין לו דעת…"

* * *

ויז'ענקא, כפר נידח בחבל רומניה, מרבית תושבי הכפר היהודים שומרי תורה ומצוות עמלים ליגיע כפם, ועושים את מלאכתם נאמנה בחטיבת עצים ביער הענק המשתרע על פני אלפי ק"מ, הסמוך לויז'ענקא.
הם קמים עם שחר, ולאחר תפילת שחרית כותיקין, אמירת החוק, ולגימה שמקרבת הלבבות בשטיבל המקומי, יוצאים הם אל עבר היער הגדול, כשסרבל גדול ומגושם על גופם, קסקט על ראשם, והגרזן על הכתפיים.
תחת השמש הקופחת, הם בוחרים לעצמם את העץ המיועד לעבודת היומי, ולאט לאט, מכה אחרי מכה, הם מכריעים את העץ הענק על גבי קרקע, או אז הם מנסרים את העץ לחתיכות חתיכות בעזרת הגרזן, ובכוחות משותפים מעמיסים את גזרי העצים על גבי העגלה, וחוזרים לכפר לפנות ערב.
כך שנים על גבי שנים, המחזה חוזר על עצמו יום יום בששת ימי המעשה, וכאשר באה השבת באה המנוחה, מניחים הם אחר גיוום את טירדות ותלאות החיים, ומדבקים עצמם ביומא דנשמתא, בתפילות, שירות ותשבחות לקל חי.
יום אחד בהיר, הגיעו שמועות שבצרפת המתקדמת ייצר חוקר בשם ארטור אניקטון ג'ון, כלי חדש בשם ’דיסק', איתו אפשר לחתוך עץ עבות תוך כמה דקות בודדות, סקרנותם של חוטבי העצים דויז'ענקא לא ידעה גבולות, הם ציפו והשתוקקו לאותו היום בו יוכלו לתהות מקרוב על קנקנו של המכשיר המיוחד, אשר יכול לשנות את חייהם מן הקצה לקצה.
ויהי היום, היה זה וועלוול, שתמיד הפתיע עם הדברים המתקדמים והחדשים, וועלוול חזר משהיה ארוכה בצרפת, ובמטלטליו הרבים הביא גם את המכשיר הנכסף כל כך, התגודדות התושבים סביב וועלוול המולהב היה דבר צפוי מראש, כולם עמדו סביבו מתבוננים במכשיר המיוחד שהחזיק בידיו המגושמות, בעיני רוחם זה היה ללא ספק ההמצאה הכי גאונית בהסטוריה, בליל קולות נשמע ברמה, כל אחד משמיע את שאלותיו והגיגיו, כמה זה עולה? איך לא חשבו על זה? איזה רעיון גאוני, איך זה עובד? ועוד כהנה וכהנה, הגיגים לרוב...
למחרת ביער צעד וועלוול בראש כל החוטבים, והדגים לכולם בהופעה חיה, כיצד ניתן להפוך עץ חסון וגבוה תוך דקות ספורות לחתוכי עצים. וליהודים היתה אורה. כולם החליטו פה אחד לרכוש גם הם את ה'דיסק’, ובכך להעלות את כמות העצים היום יומי באופן משמעותי, ועם זאת להפחית משעות העבודה, ומהוצאת כוחות מיותרים.
וכך, לא עברה תקופה ארוכה, וחבורת חוטבי עצים דויז'ענקא השתדרגה, כאשר רוב רובם רוכשים לעצמם את המכשיר היעיל.

* * *

יום אחד קרה דבר איום ונורא, אהרלה, בנו הגדול בן הארבע עשרה של שלום מענדיל אורלנסקי, תפס לידיו את הדיסק , ובאיזה צורה שאינה ברורה קיפד את חייו באחת ל"ע, בצער רב וביגון קודר ליווהו בני הקהילה למנוחות.
לאחר חודשיים וחצי, שוב טרגדיה, יענקי בן השתיים עשרה, בנו של שלום מענדיל אורלנסקי גם הוא הלך בדרכי אחיו אהרלה, ובכך ליוו תושבי ויז'ענקא את בנו השני של שלום מענדיל אורלנסקי למנוחות.
לא עברו ימים ספורים וגם בתיה'לה – בתו של משולם קעניג, בדקה את טיבו של המכשיר, ובכך הצטרפה הנערה לרשימת הנספים מהמכשיר הקטלני.
אלא שמשולם קעניג, לאחר שחזר מסתימת הגולל בבית החיים, החליט שהמכשיר המיוחד לא כל כך מתאים לו, ולמחרת השבעה חזר לעבודת הכפיים בגרזן הפרמיטיבי שהיה לו במחסן, הן חיי ילדיו חשובים לו מהכל. כמוהו עוד רבים הבינו את משמעות העניין וויתרו על התענוג הגדול למען ילדיהם.
חצי שנה לאחר מכן, שמילי בן העשר וחצי הלך גם הוא לבית עולמו. וכעת, הגיעה תורה של פרומא שרה, הילד הרביעי ששלום מענדיל אורלנסקי הקריב למען פרנסתו...

* * *

למחרת קומו מהשבעה, כבר ראוהו צועד, אי אפשר להתבלבל, כן, זה שלום מענדיל אורלנסקי בדרכו אל היער בין חבורת חוטבי העצים, כשבידו הדיסק הנצרך לו כל-כך לצורך פרנסתו, וכי האם יקפח את פרנסתו, ודאי שלא...
וצלילי הדיסק ממשיכים להישמע ברקע לצורך פרנסה...
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 28 מאי 2018, 15:22

בלעם "הצדיק"
מי זה האינטרנט?
(כולל, כמובן, את כל "המשפחה המורחבת"; האייפון, האייפוד, הבלקברי, הסמארטפון, האל ג'י, הטאבלאט, והגלאקסי.)
הבה ונערוך היכרות כואבת ומזעזעת, באיזו מפלצת מבהילה זוועתית איומה נוראה והרסנית מאין כמוה מדובר. (אי אפשר להאמין שקיים כזה כלי כל כך מושחת בעולם שלנו.)
כמה ערוצים יש היום בטלוויזיה האם ידוע לך?
היום במערכת הטלוויזיה הביתית ישנם בין 80 ל–120 ערוצים.
אך גם הערוצים האלה, עוברים איזה שהוא סינון של ראש של גוי איטלקי או צרפתי שלא יכניס כל סוטה. (כמובן שגם זה בשבילנו אבי אבות הטומאה) אבל יש לו עוד איזה גדר והגבלה.
לכל הפחות במושגים של גוי.
זה בנוגע לטלוויזיה.
מה בנוגע לאינטרנט?
כמה ערוצי צפייה יש באינטרנט?
למעלה מ– 3,500,000,000 אתרי צפייה!!!
אני חוזר:
למעלה מ– 3,500,000,000 אתרים!!!
מה כבר יכול להיות שם? בשלוש וחצי מיליארד אתרים?
הכל בכל מכל כל!!!
נו, אז מה בדיוק הבעיה? בסדר, האינטרנט זה כמו טלוויזיה, רק יותר משוכלל עם יותר ערוצים...?
אז מה כל הסיפור??
זאת בדיוק הטעות...
אמנם 5% – מהאתרים, הם אתרי נוף והיסטוריה.
ו–10% – מהאתרים, הם אתרי מידע: חדשות, נדל"ן, בתי חולים, רפואה, עסקים, קניות, בנקים, מסעדות, מלונות וכו'.
אבל! וכאן בא האבל הגדול...
85% – מהאתרים הנותרים, הם אתרי...
זנות, זימה, תועבה וניאוף של מיליארדי סוטים וחולי נפש בלי שום ביקורת וללא הגבלה!!!
פחד פחדים!!!
איך אמר אחד הרבנים? אבי אבות הטומאה – בלעם הרשע – נחשב "לצדיק גמור" עם שטריימל ופאות ארוכות, לעומת האינטרנט!!! וכי אפשר להשוות את הטלוויזיה לעומתו??!!
"השבוע אמר לי מישהו", סיפר רב אחד מזכה הרבים, "הרב, סליחה שאני אומר לך, אתה אמנם מדבר נגד המכשיר הזה, הרב בכלל מבין על מה שהוא מדבר?? כל מה שהרב יחשוב כמה גרוע הוא האינטרנט, זה פי אלף אלפים יותר גרוע!!!"
כל יום מתחדש ברשת האינטרנט בממוצע כ–150,000 אתרים חדשים!!!
כלומר, אם אתה מחזיק פלאפון לא כשר, אתה יכול להגיד לו כל בוקר "מזל טוב"! יש לך 150,000 גויים חדשים!!! – סודנים, מקסיקנים, אמריקנים, צרפתים, שבדים, גרמנים... כל אלה פתחו אתר והם אצלך בכיס!!!
בכל יום נשלחים לאתר האינטרנט 2,500,000,000 מיילים בעלי תוכן מזוהם וגדוש בעריות לכל רחבי האינטרנט!!! בכל יום!!!
בכל שנייה, 4,000 כרטיסי אשראי ניתנים, עבור צפייה בתוכן מזוהם!!!
ביום אחד הם מכניסים מהזוהמה הזו... 345,000,000 דולר!!!
87% של הגלישות באינטרנט בעולם, הם רק לאתרי זימה ופריצות!!!
רמת אחוזי צפייה ליום אחד, זה מיליוני כניסות ביום!!!





________________________________________

"ככה אגמור אותם!!!"
פעם – כדי לעבור על כל כך הרבה איסורים מהתורה – היה צריך הרבה מאוד מאמץ והרבה מאוד זמן...
אבל היום?
זה קורה בצ'יק צ'ק!
אתה משקיע מינימום מאמץ ואתה מקבל מקסימום הנאה!!!
פעם הגיעו אל האדמו"ר מבעלז כמה עסקנים רשעים ובמשך שעה ארוכה ניסו בכל מיני דברי שכנוע לפתותו ולקרב אותו אל דעתם המשובשת.
כשסיימו את כל הפטפטת השקרית והמסולפת שלהם שאלו אותו מה דעתו?
אמר להם האדמו"ר מבעלז: "רואה אני כי היצר הרע אינו כסיל כלל וכלל, הוא מתאמץ בכל כוחו להיכנס בליבי באומרו 'למה לי להתייגע ללכת ולשכנע אלפי חסידים? מוטב לי להתאמץ, לטרוח ולהתייגע עד שאכנס אל ליבו של אדמו"ר אחד וממילא כל אותם אלפי החסידים יימשכו אחריו'". סיים הרבי את דבריו.
כך ממש בדיוק עובד היום יצר הרע...
יצר הרע עשה חשבון פשוט. הוא אמר לעצמו: 'רגע, מה אני כזה טיפש?! למה לי לעבוד כל כך קשה כדי להכשיל לפתות ולהפיל?! למה לי לרדוף אחרי כל אחד ואחרי כל אחת ולהכשיל אותם בחולשה שלהם, בביטול תורה, בפריצות, בהרהורים, בראיות אסורות, בתפילה, בבין אדם לחבירו, בלשון הרע, בגזל וכו'...?
יש לי פטנט פנטסטי להכשיל כמה שיותר! במהירות! בקלות! וללא כל מאמץ! – אני מביא להם את האינטרנט, מכניס להם את הפייסבוק, דוחף להם את האייפון... וזהו! ככה אני גומר אותם תוך שנים ספורות!!!'
גאון!!! פשוט גאון!!!
והוא מצליח בקצב מסחרר... אוהו, כמה שהוא מצליח!
אנחנו רואים את זה בחוש ממש בכל יום!
בגלישה אחת, בשניות ספורות ממש, אפשר לעבור על עשרות איסורים מהתורה חמורים מאוד מאוד!!!
איך הגדיר מישהו את האינטרנט?
כלי המאפשר מקסימום עבירות, במינימום זמן!!!


ואפילו... רצח!!!
לפני כמה שבועות, נער בן 15 וחצי התכתב בפייסבוק עם חברים בני גילו פחות או יותר.
הם התחילו ללעוג לו, להשמיץ אותו, "לרדת" עליו... הצטרפו עוד חברים והלהיבו גם אותם.
כולם עשו יד אחת נגדו... שמו באינטרנט כמה תמונות שלו שתפסו אותו בכל מיני מצבים מביכים... וההורים שלו לא ידעו מזה כלום!
הנער המסכן לא יכל לעמוד בעומס הנפשי הזה והוא התאבד!!!

לפני מספר שנים היה סיפור עם ילד בשם אופיר רחום. ילד מאשקלון.
ההורים "החכמים" שלו, במקום לתת לו – לבר מצווה שלו – ש"ס רמב"ם וראשונים... שייצא גדול בתורה, נתנו לו במתנה אתר גלישה באינטרנט, שירחיב (שיחריב) את האופקים.
הוא התכתב בפייסבוק עם אשה אחת שהייתה לא אחרת מאשר מחבלת ארורה מרמאללה.
המנוולת הזו משכה אותו לאט לאט עד שהגיע לרמאללה.
שמה כבר חיכו לו כמה ערבים עם סכינים שדקרו אותו וחתכו אותו לחתיכות.

היום, בשביל להרוג, לא צריך אקדח... מספיק פייסבוק!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 28 מאי 2018, 15:23

26 איסורי דאורייתא
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 29 מאי 2018, 16:55

בעלזא
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר » 30 מאי 2018, 01:01

הרב
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה