אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אחרות

יעוץ עידכון על כל מה שקשור לתוכנות מחשבים וכדו'

מנהל: יאיר

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

החלטות העצרת
זכינו ברוך ה' לקיים הערב את בקשת הנביא "תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה. אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים", הנביא מבקש לעשות כינוס להתקבץ ביחד, ולחזור בתשובה ביחד. ברוך ה' שכונת גבעת שאול יצאה למלחמה הגדולה.
אחרי שלושת אלפים שנה הסטרא אחרא הצליחה לעשות בחינה מסויימת של מגדל בבל, באינטרנט יש בעוונותינו הרבים את כל הרע שבעולם, אם אדם רוצה להכין פצצה מושלמת יכול ללמוד שם איך לעשות זאת, רח"ל, ועוד כהנה וכהנה דברים נוראים, זה בחינה של "שפה אחת לכולם" התלמיד חכם והשוטה, הגברים והנשים, כולם ביחד, כולם בשפה אחת...
כמה וכמה משפחות חשובות התפרקו לגמרי, רח"ל. כל אחד ואחד עומד בנסיון, בין אם זה בחור צעיר בין אם זה אדם מבוגר, וכל מי שנכנס לנסיונות הללו סכנתו רבה ועצומה. אינני יודע אם מישהו מהם נמצא כאן, אך חובתינו להתפלל עליהם, וחוץ מזה דעת הקהל משפיעה, אם כולם ביחד מתאספים ומתאגדים, זה משפיע על כולם. וכמו שכולם הולכים עם כובע שחור וחולצה לבנה וזה משפיע על כולם, כך כשכל הקהילה וכל השכונה מחליטים שבנפשנו הדבר, ואנחנו נרתמים לזה, זה ישפיע על כולם.
אנחנו באים לדבר לאנשים הטובים ביותר, להציל את 'פך השמן הטהור', וכשפך השמן הטהור יהיה בחיזוק ובטהרה זה ישפיע בעזרת ה' על כולם. הדברים האלו, צריכים כל הזמן חיזוק, מכיון שיש כל הזמן נסיונות חדשים ואפשרויות נוספות.
אנחנו באים בכינוס זה, להציל את אותו אברך צדיק, ששאל אותי, האם הוא יכול לחתום על כך שהוא לא מחזיק מכשירים כאלו, מכיון שהוא מחזיק את המחשב בבית עם חסימה של 'רימון' שרב גדול התיר לו לפני ארבע שנים.
התשובה על כך מתחלקת לכמה פרטים, דבר ראשון אמנם לפני ארבע שנים 'רימון' היה בדרגה בינונית, אבל היום זה ירד פלאים, 'רימון' כיום לא מיועד לציבור שלנו, אברך בן תורה חייב להתרחק מזה, וכפי שהמליץ על כך אחד הצדיקים את המבואר בגמ' (סוכה לא.) 'לא מצא אתרוג, יכול יביא רימון'...? 'רימון' מיועד אך ורק להציל את היהודי החילוני שלא יהיה כופר גמור, אבל אברך שיחזיק 'רימון'? הרי 'נתיב' ו'אתרוג' השתכללו מאוד באפשרויות השימוש שלהם בשנים האחרונות. [וזאת מלבד עוד חברות טובות שצוברות תאוצה לאחרונה בחסדי שמים מרובים].
דבר נוסף צריך אותו אברך לדעת שהוא צריך לשאול את הרב של השכונה שמכיר אותו, ולא לשאול רב גדול שעם כל גדלותו לא מכיר את השואל ואת משפחתו.
אך בנוסף לכל זאת, אנחנו צריכים לדעת שאותו אברך ששואל כזו, שעצם הדבר שהוא במצב שיש לו מכשיר כזה בבית, הוא במצב של סיכון, וכאשר הבן שלו יגדל קצת יותר ויתקרב לגיל בר מצוה הוא יחוייב להוציא את המכשיר הזה מהבית, כי סכנתו גדולה יותר, והוא ישמע בקול רבותיו וינהג כעצתם להצלתו ולהצלת אנשי ביתו. וכפי שאמרנו אנחנו מדברים להציל את ה'פך השמן הטהור'.
ברוך ה' כבר בבית וגן היתה אסיפה, וכן ברובע היהודי כבר היתה אסיפה כזו, ואנחנו מקבלים על עצמנו להצטרף גם כן. באסיפה זו כולם מקבלים על עצמם להתחזק ולקבל את ההלכה מה מותר ומה אסור.
ונספר בזאת סיפור שראיתי בעיני, יהודי עמד לו בערב יום כפור אחרי הטבילה במקוה לכבוד היום הקדוש, והוא עומד ומתפלל מנחה עם ה"על חטא שחטאנו לפניך"... ומתפלל שמונה עשרה בתוך בית - כנסת עומד לו ואומר וידוי מתוך האיפון.... הערתי לו 'אתה לא מתבייש? יש סידור'! ניגש אלי יהודי ואומר לי 'למה אתה צועק עליו, זה בית כנסת'? עניתי לו: אם יבוא 'יהודי משלנו' לבית הכנסת עם רכב ביום כיפור, או אם יאכל לחמניה בתוך הבית כנסת ביום כיפור, האם אנחנו נשתוק לו? ולמה לחטא הנורא הזה אנחנו נשתוק?
היתה לא מזמן אסיפה של רבנים, ובהתחלה דובר שהכל יהיה בדרכי נועם, אבל פתאום השתנה הכל וכל הרבנים זעקו פה אחד, האם יתכן שיהודי יעמוד עם חמץ בפסח בתוך בית הכנסת ויתחיל לפורר חמץ? האם יתכן שיהודי יעמוד ויירק על אבא שלי ואני אשתוק? איך יתכן שיהודי יחזיק מכשיר כזה? אין זה אלא שהוא מצפצף על הקב"ה. ורק עם הקב"ה ישלח לו הודעת SMS למכשיר שלו הוא יבין...
והחלק המעשי ביותר, כולנו רוצים להיות כתובים בספר החיים, 'חתמנו בספר החיים', ולכן כולם צריכים לחתום על הענין הזה. על ידי שכל אחד חותם שהוא תחת רב, כמו בבשר בחלב שהוא אוכל עם השגחה מעולה, וכמו שהזכיר כאן הגאון הצדיק ר' צבי מאיר זילברברג שליט"א שחובה על כל אחד לעשות לו רב, כל אחד ילך לפי אחד מרבני השכונה ויהיה לו השגחה ושמירה בדברים הללו.
מעוות יוכל לתקון וחסרון יוכל להימנות - מי שנמנו חבריו לדבר מצוה והוא כן נמנה עמהם, כל אחד ואחד שיקבל על עצמו להיות כחלק ושותף בזה, יהיה בזה טוב לו ולכל בני ביתו.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הרב צביאלי בן צור שליט"א, מרצה בכיר ב'ערכים'
נשתדל במילים קצרות לתמצת כמה וכמה נקודות חשובות בענין. אחד הדברים שיש כאלו שטוענים, שכל הסכנה של המכשירים הללו לא נוגעים אלי, אני אדם שיודע לשמור על עצמי, אני אדם מחוסן, ולי זה לא יזיק. נשתדל לענות על כך בצורה קצרה, (הרחבנו על זה את הדיבור בחוברת 'המלחמה האחרונה'), ונתייחס לכך כעת, מבחינה מחקרית.
המרחק בין 'השתמשות' לבין 'התמכרות' קטן מאוד. השלב הראשון הוא, שאדם משתמש בזה 'לצורך', השלב הבא הוא שהוא מתרגל להשתמש במכשיר, והוא כבר לא יכול בלי זה. עד כדי כך שסיפרו במחקר בארצות הברית ששאלו אדם: 'האם אתה רוצה את הסמארטפון, או את אשתך'? הוא אמר: 'את הסמארטפון'! וכששאלוהו: 'את הסמארטפון, או את ההורים שלך'? הוא אמר: 'את הסמארטפון'! וכששאלוהו: 'את הסמארטפון, או את הילדים שלך'? הוא אמר 'את הסמארטפון'! אדם כזה מוגדר כמכור לענין. מקובל לומר שאדם שבתחילה ראה סרט אחד, ותוך זמן קצר הוא רואה חמשה סרטים, הוא מוגדר כמכור. ודוגמא נוספת: אדם שמחזיק את האייפון במשך שמונה שעות ביממה, הוא מוגדר כמכור. לדעתי, השאלה היא לא 'כמה סרטים הוא רואה'? ו'כמה שעות הוא משתמש בזה'? אלא: 'כמה זמן היה משתמש בזה, אם היה לו אפשרות, ואם היה לו זמן'? אדם מכור יאמר: 'כל הזמן'!
בתחילה הוא מתחיל להשתמש במכשירים הללו לצורך הדברים שהוא באמת צריך להם, וזה באמת מוגדר 'לצורך', אך תוך זמן קצר הוא מגיע ל'התמכרות'. וכפי שאמרנו ההבדל בין השתמשות לבין התמכרות קטן מאוד, ובדרך כלל תוך זמן קצר לאחר שאדם מתחיל להשתמש 'לצורך' זה עובר ל'התמכרות'.
אני מקבל כל הזמן טלפונים מאנשים אומללים, שלא יודעים איך לצאת מזה, שומעים מטון הדיבור שלהם שהם מרגישים אובדן! לפעמים הם מרגישים על עצמם שהם אבודים, ולפעמים זה יכול להיות על מישהו מבני המשפחה או האבא או הבן או מישהו אחר. הם מספרים פשוט על טרגדיה, הוא מרגיש שנגמר לו העולם ונגמרו לו החיים, יחד עם זאת הוא מספר שהוא מוכן לחזור בחזרה בעד כל הון שבעולם, אבל המצב נוראי, תדבר איתו - אין עם מי לדבר! תשכנע אותו - אין את מי לשכנע! תתחנן אליו - אין למי להתחנן!
וכששואלים אותו כמה זמן הוא שמה? שלושה ימים! בסך הכל תוך שלושה ימים הוא הגיע למצב נוראי שכזה, עד כדי כך ששום הסבר הגיוני לא יכול להוציא אותו משם, גם לא הסבר על העולם הבא שלו, וגם לא העולם הזה שלו!
פעם היה מאוד קשה להחזיר בתשובה, העולם בחוץ היה מוסרי כביכול, והעולם היה תרבותי כביכול, אבל היום הרבה יותר קל: אם מדברים עם אדם כזה על עולם הזה - זה כאן! חינוך ילדים - זה כאן! מידות - זה כאן! חסד ונתינה לזולת - זה כאן, לא צריך לדבר על עולם הבא, אלא על עולם הזה, להסביר שאדם שנמצא בחוץ מפסיד את כל העולם הזה שלו!
אני משתדל תמיד לדבר מסונן, אבל מכיון שדיברו כאן קצת חריף אני גם אדבר קצת חריף, בשנתיים האחרונות התאבדו בתל אביב עשרה חוזרים בשאלה!! קבוצת מחקר הלכה לבדוק כמה אחוז הם בעלי נטיות אובדניות? והתשובה על כך - חילוניים: שנים עשר אחוזים, מסורתיים: עשרה אחוזים, דתיים: ששה אחוזים, חרדים לא ברשימה - למה שירצו להתאבד, לא הולכים לצבא לא הולכים לעבוד למה שיחשבו על כזה כיוון? וחוזרים בשאלה: ארבעים אחוז[!!].
מחקרית - האינטרנט מכפיל דכאונות!! מחקרית - האינטרנט הורס את החשיבה, עד לפני עשר שנים היה אפשר לדבר עם אדם בהרצאה שלוש שעות, כיום ארבע עשרה דקות!! בעשר שנים האחרונות הילדים שלוקים בקשיי קשב וריכוז עלה פי חמש!!
דברתי במקום מסויים, עמד שם חוקר ידוע, והסביר, מה זה נוער בסיכון? נער שיוצא מהבית שהאבא פתוח והאמא פתוחה, הוא יוצא מהבית היום וחוזר אחרי יומיים ואת אף אחד זה לא מעניין, והוא הוסיף ואמר, שפעם נוער בסיכון היה כשנים עד שלושה אחוזים, ואולי אולי חמשה אחוזים. היום זה מאה אחוז[!!], אמרו לו למה? והוא אמר כי כולם עסוקים באינטרנט או בסמארטפון וכו'.
דברתי בסמינר של 'ערכים', היה שם זוג שהיו בדרך לחזרה בתשובה, והם מבינים שלא שייך לחיות עם האינטרנט, הם שאלו מה לעשות עם הילדים, אמרתי להם שחייבים לתת להם רק אינטרנט חסום. והם אומרים לי: אתה ישן! למה? פעם ילד היה שואל שאלה את הרבנים, הילד היום מתקשר לרב אפס שתים עשרה... שולח שאלה בגוגל: "איך פורצים את החסימה של האינטרנט"? והוא מקבל מאות תשובות ברורות ויפות, הוא פורץ פנימה לאינטרנט ועושה כל מה שעולה ברוחו, ובעדינות בסוף הוא חוסם בחזרה, כדי שהאבא והאמא שלו לא יפלו גם הם חס ושלום...
אמרתי להם שתוך עשר שנים מהיום כולם יחזרו בתשובה. למה? מכיון שכולם יבינו שלחיות בלי אינטרנט זה לא מציאותי, הם כמעט נושמים דרך האינטרנט... ולעומת זאת לחיות עם אינטרנט זה גם כן לא מציאותי, ואם כן הדרך היחידה היא לחזור בתשובה ולחיות עם בית נקי!
וכאן הבן שואל: 'אני אכנס לאינטרנט ואשמור על עצמו ולא אפול? התשובה היא: שאין לו כלל סיכוי. למה? כי אלפי אנשים השקיעו מליונים, כדי להרויח מליארדים, הם עשו את כל מה שרק ביכולתם כדי לסחוף את כולם פנימה! אנחנו צדיקים ואמיתיים, והם שקרנים ונוכלים וערמומיים, אין לנו סיכוי לעמוד נגדם, הם מתוחכמים ומשתלטים על כל מי שמתקרב אליהם. אמר לי גוי שהתגייר, ולמד אח"כ בישיבת 'אשרי האיש' של הרב בן פורת שליט"א, אותו גוי הכיר היטב היטב את כל מבוכי האינטרנט, והוא אמר לי שההגדרה הזו כל כך נכונה, אך לא מדוייקת כי זה פי אלף יותר חמור מההגדרות הללו...
אנשים בני חמישים היום משחקים באינטרנט במשחקי ילדים, משחקים ומשחקים עד שנכנסים בחובות של מליונים[!!], ומאבדים את הבית שלהם, מאבדים את כל אשר להם, ומסתובבים ברחובות כמו 'הומלסים'. והאמת שזה גמ' מפורשת, הגמ' (בסוכה נב:) אומרת: אמר רבא בתחילה קראו דוד המלך ליצר הרע 'הלך', ולבסוף קראו 'אורח', ולבסוף קראו 'איש', שנאמר "ויבא הלך לאיש העשיר, ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח", וכתיב "ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו"... היצר הרע מגיע בהתחלה כמו 'הלך' -אדם זר שמזדמן, אחר כך כמו 'אורח', ואחר כך כמו בעל הבית...
ולסיום, עלינו לזכור: האפור הסתיים! ולכן - 'אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו'! ולאלו שבחוץ נאמר 'ואם הבעל לכו אחריו - ושאו בתוצאות...'!
מכיון שהאפור נגמר, לכן 'ה' הוא האלוקים - לכו אחריו'.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

המאבק לטוהר התקשורת

לא בני גנץ. לא יאיר לפיד.
ציטוט מתוך שיחה.
"אדון לוי, תכל'ס אתה קיצוני, עמדותיך לא רלוונטיות, ועם כל הכבוד, תתאזן עם המציאות, כי השיטה שלך לא שייכת לזמן ולדור, ולצרכים של הדור... והיא לא תתפוש... חזור לדרך האמצע". עד כאן.
תשובה: נולדתי במושב קטן, עטור עצי פרי, רפתות, לולים ומדשאות רחבות-ידיים. היינו ילדי שמנת. אכלנו טוב, ישנו טוב, היינו ספורטאים מצטיינים וחיילים ביחידות הכי מובחרות בצה"ל. בטירונות שרת עמי חייל רזה מאד, גבה-קומה, שסבל משיברי הליכה. למרות הכלהוא אף פעם לא הושכב על האלונקה, ולא הפך למשא על כתפי חבריו הנאנקים. חייל זה לימים, היה הרמטכ"ל, בנימין גנץ. יכולתי להישאר כמותו בצבא קבע, להיות קצין בכיר, לקבל פנסיה דשנה עם פרישתי, ולמות חילוני מבלי לדעת מה מצפה לי מעבר לבית הקברות. כן, אני מברך בלי שם ומלכות "ברוך שלא עשני בני גנץ", למרות שהאיש הוא באמת נעים הליכות, טוב לב וצנוע, אבל לא דתי... בלשון המעטה, ואין לו מושג מה מתרחש מעבר לאופק.
כחייל קרבי כתבתי טור לעתון "במחנה" המתאר את חוויותיהם של לוחמים... כמה עמודים לפני, מדי שבוע התפרסמה כתבה של עתונאי צעיר ומבטיח. יאיר לפיד. גם כאן אני מרשה לעצמי לברך "ברוך שלא עשני יאיר לפיד". יכולתי להישאר שם, בשדות החולין כקצין, כעתונאי או מחזאי, ולמות חילוני, נבער מדעת, שונא חרדים ומשתמש במלוא כשרוני ח"ו, כדי לרדוף את האמת האלוקית.
תודה לבורא, אני לא שם. לא חזרתי בתשובה, כדי להיות חרדי-חילוני, או כל שעטנז אחר.
זכיתי בימי עלומי, להסתופף – דקה מן הדקה – במעון קודשו של מרן ראש הישיבה הרב שך זצ"ל, לשתות בצמא את דיברותיו וספריו, ולקבל קומץ של השקפה מזוקקת ודעת תורה מהרב הגאון יהודה שפירא זצ"ל מראשי כולל חזו"א. המעט שיש לי, זה מהם.
אם אתה מכנה אותי קיצוני, אתה מכנה כך אותם... את מאורי הדור זצוק"ל ויבדל"א.
הבעיה יקירי, היא רק בך. אתה רחוק מאד מאד מאד מדעת תורה, מהשקפה ברורה וזכה. אתה נמצא סמוך ונוגע בעולם החילוני המופקר והמתירני, מטמא עיניים במראות אסורות, ודולה סנגוריה וחוכמולוגיה כדי להצדיק את מצבך הרוחני הירוד. ולכן אני – לשיטתך – הקיצוני, ואתה הממורכז, אתה דרך האמצע, כביכול. מבחינתך הקב"ה כבר לא בשיקול הדעת. לא מחשבנים לו, לא סרים לדעת תורה, עושים מה בראש, תרי"ג מצוות הן לא מזון לחיי הנצח, אלא גורמים אשר מפריעים לך לעשות ככל העולה על רוחך. במסתרים. בעיקר במסתרים.
אתה אולי לא תהיה בני גנץ או יאיר לפיד, אבל בנך או נכדך עלולים להיות שם בשדות הערטילאיים של השומדבר, מפקירים חיי נצח למען ווטסאפ.
מדוע? אתה שואל. התשובה פשוטה ומפורסמת. דוד המלך מסביר אותה כקילורין לעיניים "כחיצים – ביד – גיבור – כן – בני – הנעורים".
הסטיה הקטנה (הו, הו, כמה היא גדולה!!!) שלך כרגע, האייפון שבידיך (אפילו הכלב המזוהם והמסונן) בתרוץ של פרנסה וכד'. הסנגוריה שלך כלפי הניצרכות שלנו את האינטרנט, היא לא רק אסונך הפרטי אלא גם אסוננו הלאומי. אתה חביבי, אתה הקיצוני, אתה ושכמותך מובילים עדר שלם של פתאים וקלי-דעת אל תהום רוחנית שאין ממנה מוצא. אתה, עקב פשרנותך – הכביכול – מתקדמת, המתחשבת עם צרכי הדור, מייצר את החילוני הבא, שימות בלי אמונה בהשי"ת, בלי לימוד תורה וקיום מצוות. זה עלול להיות בנך, נכדיך, ניניך. יתכן שכולם, דור שלם של קיבוצניקים או תל-אביבים. אתה זה שמייצר רמטכ"לים בפוטנציה, ועתונאים כפרניים על ידי התנהלותך חסרת האחריות.
להבדיל מיליארד הבדלות ממך, אינני יכול להכיל את השקר הנוח שאימצת לך כתזה בחיים, מפני שנעים ונחמד לך לצלול באתרי תועבה. ולא ביקשו לעבוד עבודה זרה, אלא בשביל שיתירו להם עריות, ואין חדש תחת השמש, ואת הגלגל לא אתה המצאת.
מתוק שלי, אני פה הרלוונטי. אני מאוזן עם המציאות. והשיטה הבלתי מתפשרת שלי עם הזוועה האינטרנטית (במחשבים ובסלולרים) היא זו שעשוייה להציל כמה יהודים. רק כמה ולא דרכך והשקפתך, ובוא ומצא לי גדול-דור אחד שמסכים עם דעתך.
עוד ענין חשוב. אתה ושכמותך הרבה יותר מסוכנים ליהדות החרדית מבני גנץ ויאיר לפיד. ההשפעה שיש לאנשים כמותם על שורשינו ועמדתינו הרוחנית, ועל טהרת הלב והמחשבה שלנו, היא אפסית ממש. אבל נושאי מכשירי טומאה לבושי חליפות כובעים וציציות הם ארס והרס היהדות, ופגיעה אנושה בנשמות ילדינו. היא היא קרור האמונה מבית מדרשו של עמלק.
היה הרבה יותר נוח וראוי שתהפוך לקיבוצניק עם מכנסי ג'ינס, סנדלים תנ"כיות, כובע טמבל ותקטוף קלמנטינות. היה הרבה פחות מסוכן שתתגורר בתל-אביב (ולא בבני-ברק וביתר ואלעד) סמוך ונראה למועדוני הלילה, ותעביר לשוכני המערות הללו את השקפת עולמך. שיבושם להם. אני מעדיף קיבוצניק אורגינלי מאשר חרדי מזוייף.
ביננו לבין עצמנו, אתה לא מספיק הגון להודות בצורה חדה וברורה: תניח אותי – מיסטר לוי – לנפשי, לתאוותי, לקילקולי, שחרר אותי מן העול להיות חרדי סגור ואטום (עפ"ל). נחמד לך לתקוף אותי, להכתיר אותי כקיצוני, ולהסתתר במנהרת החטאים שאתה מתגורר בה תקופה ארוכה. מה חבל. אז לך תהיה קיבוצניק, תרגיש הרבה יותר נוח.

לבשו צבעונין
נודע לי על בני משפחה חרדית בבית שמש שקמו בוקר אחד, האבא ובניו, גילחו זקנים ופיאות, פשטו בגד ולבשו צבעונין (כולל האמא שלבשה ביגוד תל-אביבי) ויצאו להתגורר בעיר חילונית, עם ג'ינס וכובע טמבל ומערות פריצים מצויות.
במידה רבה יש להעריך את האקט שלהם.

"המתינו עם איבוד הבחירה"
אינני יכול לתעד ולספור את התגובות שהגיעו בעקבות המאמר "יש נפילת אל-חזור" ובצדק. רבים וטובים טענו שלמשמע "איבוד הבחירה": "היתכן, וכי פסה תשובה מן הארץ? האם זה אבוד לחלוטין? קשה להאמין!!!".
ברשותכם, בנושא טעון זה, לא אדון כעת. בעיקר משום שרוב העולם רחוק עדיין מלאבד את זכות הבחירה והמאבק להצלת עצמו הוא כרגע ליבת הדברים.
אחד המגיבים שמו א. שלח אלי פקס מעודן למדי, המנסה לשרטט עבור "הנגועים" שביל של תקווה והצלה. הנה זה לפניכם.

מונולוג של מכור.
"כן, אני, האברך השקדן והתלמיד חכם, נפלתי. לא היה צריך יותר מכמה מעידות עד שהגעתי ממש להגדרה "מכור לתאווה". הלכתי עם זה תקופה ארוכה בתוכי בהרגשה של "סוכן כפול" דו פרצופי. מבחוץ ירא שמיים מקפיד על קלה כבחמורה אבל כשאני עם עצמי, יותר נכון עם המחשב הארור, אני טובל בזוהמה. וזה לא שהיה לי טוב שם. אבל בגלל שזה לא טוב, זה סוחב עוד יותר. כי זה סוג של בריחה. בריחה מההרגשה הרעה שיש לי מכך שאני נופל לשם. בריחה מכל החיים. הייתי מודע לכך שאני חולה. ושידע כל מי שנמצא שם, שהוא חולה. והוא זקוק לריפוי.
עד שהחלטתי לפנות לעזרה. כי אני לבד, לא יכול לצאת מן הבור. גיליתי שאנשים שסביבי איתם דיברתי, מהם רבנים ומהם אנשי מקצוע, מבינים אותי. פשוט מבינים את המקום אליו נקלעתי ואשר אני רוצה לברוח ממנו. וזה פשוט לא יאמן, שברגע ששיתפתי אחרים במצב שלי נהיה לי הרבה יותר קל. היה לי כמו הסכם עימם שאני צריך לדווח להם על כל נפילה. וזה עצר אותי. אמנם היו ירידות והיו עליות אבל גיליתי סביבי עולם שלם של אנשים שמוכנים להקדיש מזמנם בכדי לעזור לי. ואפילו לא בתמורה לשקל אחד. והם יודעים ומבינים את מה שעברתי. כי גם הם עברו את זה בעצמם.
אז מי שכמוני ולא מוצא איך להיחלץ מהבוץ, אני מבקש! ממש מתחנן – תבקש עזרה כי לבדך לא תצליח. כול המכורים והנגועים יודעים היטב היכן לחפש את העזרה, אבל אולי לא מאמינים בה. תדעו לכם שלי זה הציל את החיים! חזרתי למשפחה, לאישה, לכולל, ליראת השמיים ולשמחת החיים.
והבקשה שלי מכם, אחיי המכורים, להיות נקי רק היום! כי כל יום הוא בפני עצמו והמטלה של היום היא רק של היום! לא לפזר את המלחמה על פני ימים ושבועות. פשוט כך – תילחם רק על הצלחת היום!
א. מכור לשעבר.

ילדים צדיקים בתלמוד תורה
התקשר אלי מלמד צדיק מאחד התתי"ם החשובים באיזור המרכז וסיפר לי על פקס שקיבל מאבא של תלמיד בכיתתו. הנה המכתב. מצוטט מילה במילה. ללמדנו עד כמה סנגורים גדולים הם הילדים.
"לכבוד הרב המלמד, בוקר טוב.
בשבת התארחה בביתנו אחותי כי נולדה לנו בת. לצערינו היא הגיעה אלינו עם האייפון שלה (השם ירחם) והיא מאד רצתה להראות לנ. הצדיק כמה תמונות באייפון. והמילים שהוא אמר לה הן: "אני לא נוגע בדברים האלה!!"
רציתי שהרב ידע איזה ענק רוח יושב בכיתה שלך.
יום טוב. מעריך המון על עבודת הקודש, ד.נ.

המלמד היקר ממרכז הארץ הוסיף לספר: "אדון לוי, הגיע אלי מידע על תלמיד נוסף שלי שהיה זקוק להתקשר לאימו מהסופר ב"רמי לוי" במודיעין עילית ופנה לאחד הקונים, לצערינו בעל חזות חרדית, וביקש לחייג לאימו. וכשאותו קונה הוציא את המכשיר הלא כשר שלו ל"ע, הילד הזדעזע ואמר שהוא לא נוגע בכזה מכשיר!
מעניין מה הרגיש אותו קונה. ילד מצליח להתמודד והוא, איש בוגר, לא מצליח!"
אוי לאותה בושה.

מחטיאי הרבים
"שלום לרב לוי.
רציתי לספר לך בצער רב על בחור ישיבה (שיעור א' ישיבה גדולה) שכמה בחורים בעלי חזות חרדית השייכים לזרם "חרדי" מסויים, התחברו אליו ומנסים להפיל אותו בכוח. לא מובן לי מה הם חושבים?! אם הם רוצים לחטוא שיעשו מה שרוצים, אבל מדוע להפיל בחור בכוח?! הבחור מתקשר אלי בדמעות שאחזק אותו, אבל בכל פעם שמתחזק הם פוגשים אותו ומפתים אותו, אבל הוא, אין לו כוח להמשיך להילחם!".
מפחיד ביותר!

אשמח לשמוע על שינויים והתקדמויות
קובי לוי
טל' נייד: 050-4170419, פקס: 09-8820166

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

עצרת חירום ב"אהל יוסף" - אב תשע"ה
הגאון ר' אליהו בר שלום שליט"א - דיין ומו"צ בשכונת רמת שלמה
הנביא ירמיהו אומר "בכה תבכה" אומרת הגמ' (סנהדרין קד:) שתי בכיות הללו כנגד מקדש ראשון ומקדש שני. ואם כן, למה נאמר "ודמעתה על לחיה", הביאור בזה, שכאשר אדם בוכה בדרך כלל הדמעות מתייבשות, אבל כאשר הוא בוכה ובוכה כל הזמן, הדמעות עומדות על הלחיים, בגודל הצרות והאסונות הנמשכות ובאות רחמנא ליצלן. כיום, בעוונותינו הרבים נתקיים בנו המצב הזה, בגלל גודל האסונות של פגעי הטכנולוגיה!!
האיסור לחשוב מחשבות אסורות ולהסתכל במראות אסורות, פשוט וברור לכל בר בי רב דחד יומא. החידוש, שהסכנה לא רק לנמצא בשולי המחנה, אלא כל אחד ואחד שלא נזהר נמצא בסכנה זו רח"ל. וכמו שבבתי החולים היום יש ליד כל מיטה של חולה סבון וחומרים קוטלי חיידקים. כך בדיוק צריכים אנו להיזהר ולהישמר מגודל הסכנות של פגעי הטכנולוגיה.
אני מקורב לציבור מצד אחד, ומצד שני לדיינים, ויכול אני להעיד שכיום כמעט אין גירושין, בלי הדברים הללו.
ונספר שני סיפורים: מעשה באברך שהסיע כל יום שמונה אברכים לכולל בישיבת מיר. לאברך הזה היה מחשב בבית, ובתחילה לא רצה להשתמש בו חס ושלו' כלל וכלל לדברים אסורים, רק רצה לקנות משאבה לרכב יותר בזול על ידי האינטרנט. על ידי כך, נכנס במשך הזמן למעמקי האינטרנט, עד שלבסוף התגרש מאשתו, ונשא אשה גויה שהכיר אותה דרך האינטרנט, כשבא אלי כשהיה נשוי עם גויה, הגיע עם הכובע והחליפה, כי הוא עדיין אברך כולל, גערתי בו קשות על התנהגותו המוזרה והאיומה, אך הוא נפל לבסוף לגמרי, וכיום כל תשעת ילדיו מחללי שבת גמורים!!
עוד מעשה באברך בבני ברק שלמד בישיבת פונוביז', בבחרותו היה משובח ומפואר ממש. אשתו התקבלה לעבודה, ודרשו ממנה בעבודה מחשב עם מייל וכו', הוא לא הסכים לכך, כי פחד מאוד מהנזקים הרוחניים שעלולים להיות מזה. כך היא עבדה למעלה מחצי שנה, ולאחר מיכן אמר לה המנהל שחובה שיהיה לה מייל, שלא תיתקע העבודה מיום חמישי עד יום ראשון. שאלו רב, ואמר שזה מותר לצורכי פרנסה וכו'. האברך דאג שהמחשב שלהם יהיה חסום, והוא עסק בתורה עדיין לגמרי. אבל במשך הזמן היו לה בעיות במחשב, והוא אמר שברוב כשרונותיו הוא יכול לפתור את כל הבעיות הללו. לאחר חצי שנה היא שמה לב פתאום שהוא לא מתפלל שחרית בכלל! זה אמנם הדליק אצלה נורה אדומה, אבל היא לא פנתה לעזרה, והמשיכה בדרכה. אחרי שנה הוא אומר לה: תשמעי אני כבר לא דתי, אבל מצד שני את מאוד רצויה לי, בואי איתי ביחד, ונהיה שנינו מחוץ למחנה... היא לא הסכימה לכך בשום פנים ואופן, וכך הגיעו לגירושין כואבים ונוראיים! על מה מדובר? על אברך שנשמר ונזהר, והיה בטוח "לי זה לא יקרה"...
זה בא להכות על קדקדם של אלו שחושבים שהם שמורים ובטוחים. מדובר כאן על אברכים מהעידית שבעידית, וכואב הלב נורא, על הגירושין של אותם פרחים צעירים, אותם משפחות שאף אחד לא היה מאמין שאצלם זה יקרה!
מוצאים אנו במצרים שהקדוש ברוך הוא אמר שצריך לשים דם על הפתח, ש"לא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף". נשאלת השאלה: למה הקדוש ברוך הוא צריך את הסימן הזה? הקב"ה לא יודע מי יהודי? אלא שכל אחד תולה שלט בפתח שהוא שמור, וכך גם בענייננו כל אחד יחתום על כך שהוא שמור, ודואג על עצמו תמיד שהוא ייזהר. כל אחד יצא מהכינוס הזה עם חתימה שלא יגיע לדברים הללו. החתימה מחייבת אותו שלא יעשה כן לעולם. וגם בשמים ישמרו עליו ועל צאצאיו שלא יפלו.
אנחנו צריכים לכתוב כתב "ערבים" ו"חברים", כתב התחייבות, ובזה כל אחד קונה לעצמו ביטוח. והקדוש ברוך הוא יעזור לו שנצליח ונעמוד במלחמה.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הגאון ר' אברהם משה הלפרין שליט"א
רב דקהל חסידים, ואב"ד בד"ץ אונגוואר
"חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך" (תהלים קיט, סג)...
נפתח את הדברים בשאלה: האם מישהו לא יודע שהכלי המשחית הזה הוא מכלי המשחית הגדולים ביותר של השטן? האם מישהו לא יודע שזה החורבן הנורא של כלל ישראל, וגורם לג' עבירות חמורות כפשוטו ממש, וכולם בסכנה גדולים כקטנים, ואף אחד לא יכול לומר שלום עלי נפשי?
כתוב בתרגום על הפסוק "שאי אליו כפיך על נפש עולליך", שהחובה להתפלל לקדוש ברוך הוא על הסכנות. אם חס ושלו' היתה סכנה גשמית, בודאי כל אחד היה עושה כל מה שרק ביכולתו לעשות. קל וחומר בסכנות רוחניות - "על נפש עולליך", ואפי' אם היתה זה סכנה של אחד ממליון כל אחד היה נזהר, קל וחומר שכאן זה סיכון גדול מאוד רח"ל.
חז"ל אומרים ש"אין אפוטרופוס לעריות", וכאן זה ממש ג' עבירות חמורות. ובעוונותינו הרבים "ניתנה רשות למשחית"... ישנם שלוקחים את המכשיר הזה לכל מקום איתם ביחד, בתוך הכיס, באוטובוס ברחוב ובכל מקום, ועוד יש מחמירים ש"אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש...", לוקחים איתם את המנוול הזה, את המכשיר המכוער הזה לתוך בית המדרש... "הוא יצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המות!! כפשוטו ממש. זה ממש קרינה רדיו-אקטיבית מסוכנת כסכנת נפשות ממש. כל אחד שמע כמה וכמה פעמים על סיפורים נוראים כאלו של גירושין בגלל המכשירים הללו. כל אחד שקשור לדברים הללו, עקר מעצמו כל זיק של רוחניות, ובעוונותינו הרבים זה מקרר גם את הסביבה, ולא רק אותו בעצמו.
רוב הציבור לא צריכים למעשה את המכשירים אליבא דאמת, ומה שטוענים שצריכים, זה תירוצים. צריכים לדעת שכל החסימות הם בדיעבד, אין שום דבר בזה לכתחילה. בפרט מה שנקרא כיום "אתרים חרדיים", שהכל מלא שם בקרירות, בליצנות, בלשון הרע, בעריות, ועוד ועוד. הרבה אברכים צעירים חושבים שכל אחד צריך מייל, צריכים לדעת שזה גורם למכשולות נוראים ממש, מגיעים דרכם כל מיני חומרים שאי אפשר להינצל מהם.
יש כיום בעוונותינו הרבים "התמכרות למחשב", כל אברך מרגיש חובה שיהיה לו מחשב נייד לכתיבת חידושי תורה, בודאי טוב לכתוב חידושי תורה, אבל זה גורם ל'התמכרות', ויש בזה שינוי מצורתה של תורה. במקום ללמוד מתלמיד חכם, לומדים עם אוזניות עם נגנים וכו'. אם נתחזק בזה, והמייל יהיה רק בדיעבד שבדיעבד, האינטרנט יהיה בבל ייראה ובל יימצא.
כל אחד ואחד יחמיר לעצמו בדברים הללו, יותר ממה שמחמיר בלולב ואתרוג, "בנפשנו הדבר", יתרחק כל אחד מחמשים שערי היתר, כדי לא להגיע לשער אחד של איסור, ש"כל באיה לא ישובון", ועי"ז יתקיים בנו: "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נווך ולא תחטא", ונזכה שהשכונה הקדושה שלנו תהיה שמורה, ונזכה לשלימות האמיתית בבנין בית המקדש במהרה.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

מורנו הגאון הגדול ר' זבולון שוב שליט"א,
ראש ישיבת "דברי אמת", ומרבני השכונה
כתוב בפסוק "חטא חטאה ירושלים" וכו', מבאר הנתיבות, בדרך משל, כשאדם הולך בטיט ורפש אם חוזר לביתו מיד אין לו היזק, אבל אם הוא רואה הלכלוך ואינו מקפיד שהתלכלך הבגד זה לבסוף במצב שאין לו תקנה. כך גם בחטאים אם "לא זכרה אחריתה", אם לא עוצרים בתחילת הירידה, ממילא "ותרד פלאים אין מנחם לה"...
החפץ חיים כבר שואל איך היתה כזו ירידה בעם ישראל? והתשובה היא, שהיצר הרע לא מתחיל עם טענה לבא ולחלל שבת, אלא לאט לאט שלב אחרי שלב, ירידה אחרי ירידה, ואם לא עוצרים בתחילה זה מגיע בסוף למצב נורא ולסכנה נוראה.
וכפי שדברו כאן על המכשירים הנוראים הללו, אם לא עושים מעצור, זה נורא נוראות, הירידה היא בלי מעצורים עד שאול תחתית.
ולדוגמא, כשרואים את הסבתא שהיתה צדיקה, והאמא ירדה קצת, לבסוף הנכדים שממשיכים בדרך זו, כבר רחוקים יותר ויותר, וכך בכל דבר ודבר, אם לא עושים מעצורים, במשך הזמן הירידה עצומה. ובפרט בדברים הללו, חובה לעשות גדרים וסייגים.
אשרי המשתתפים בכינוס הגדול הזה, ועושים לעצמם גדרים וסייגים.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הגאון ר' חיים יהודה כהן שליט"א - מו"ץ העדה החרדית, ומרבני השכונה
שמענו כבר דברים חמורים ביותר בדברים הללו, תסמרנה שערות ראש מהדברים הנוראים הללו שלא שערום אבותינו, שהטומאה כל כך נוראה, בתוך הבית, ובתוככי בית המדרש.
רש"י על הפרשה מביא, שכתוב בפרשת דברים את דברי התוכחה של משה רבינו בקצרה, "משום כבודם של ישראל". ולכאורה, הרי אחר כך רואים את הכל בפרטות, אלא שאם רואים בקצרה את הכל ביחד, זה הבזיון של עם ישראל.
שמענו מקודם את העובדות הנוראיות הללו, מאלו שמכירים, והדברים נוראים ממש, וכל אחד ואחד אשר לב בשר בקרבו, מבין עד כמה הדברים חמורים.
פרצה קטנה בדברים הללו זה כמו ארס של נחש חס ושלו', שבמשהו קטן זה עולה ומחריב והורס את הכל. חובתינו לדעת, שהקדוש ברוך שברא את היצר הרע הזה נותן לנו כוחות לעמוד נגד זה.
קהילות הקודש קיבלו על עצמם להישמר ולהינצל מהפגעים הללו, ואשריהם של העסקנים שקיבלו על עצמם "כתב חבירות" בענין החשוב והמרכזי הזה.
ודוקא אם כולם יחד מתאגדים לגדור גדר קבוע ויציב, נוכל להינצל מהסכנות הנוראיות הללו.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הרב צביאלי בן צור שליט"א - מרצה בכיר ב"ערכים"
אינני ראוי לדבר בפני אברכים חשובים ותלמידי חכמים, אבל בנושא זה החובה מוטלת לדאוג כל מה שרק אפשר לעשות, וה"ההכרח לא יגונה".
לצערנו, השטן מיזער את עצמו לתוך גודל של חצי אצבע, לדיסק און קי, שבו יש שש עשרה ג'יגה, אשר בו שלושים ושתים סרטים! מדובר בתופת! מדובר ביצורים קטלנייים ממש! מאז ומעולם התורה היתה עם גדרים, מי שפורץ את הגדר עלול להגיע לאיסורים. היום המצב, שאדם יכול לפרוץ בבוקר את הגדר, ובערב יכול כבר לעבור על עיקרי הדת!
אחד מהדברים ששומרים עלינו הוא ה"מורא בשר ודם", כמו שאמר ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו, ולואי שיהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, תדעו שאדם עובר עבירה אומר ולואי שלא יראני אדם... אבל כאן אין את הבושה הזו, אדם נמצא לבדו עם בוראו, ומי יעמוד בנסיון?
נשאל שאלה: אם נושיב מאה בני אדם שאינם גדולי הדור אלא אנשים בינוניים, וניתן לכל אחד מהם אינטרנט, ונאמר לאותם מאה אנשים שיהיו עם האינטרנט למשך שעה אחת ותהיה להם אפשרות לעבור עבירות בלי שאף אחד יראה מה הם עושים, כמה מתוך אותם מאה, יעמדו בנסיון? נוסיף ונשאל: ומה אם ניתן להם שנה שלימה להיות כך, כמה יכשלו? בודאי מאה אחוז מהם, כי הדרגה של "יום ויום, ולא שמע אליה...", זה רק דרגה של יוסף הצדיק. הנסיון הנורא של חנה ושבעת בניה, הנסיון של ארבע מאות הילדים והילדות שנשבו לקלון, שאלו הם דוגמאות של נסיונות שנותנים לנו כח לעמוד בנסיונות בכל דור, אלו היו נסיונות חד פעמיים!! נשאלת אם כן שוב השאלה: אם הנסיון הזה הוא כמו הנסיון של עבודה זרה שאדם מפשיל שולי גלימתו ורץ, כמה מתוך אותם מאה היו עומדים בנסיון?
איך אפשר לעמוד בנסיון הקשה, כאשר ישנם מאות מליוני אתרים, שמושכים וממכרים לטומאת עריות ונסיונות נוראים?
רבותי, פעם בכל שבוע היה סיפור חדש, כיום, בכל שבוע יש תופעה חדשה!
חובתנו לעמוד על המשמר. לדוגמא: יש כיום מכשיר שנקרא "תומך כשר" כדי שהוא יכול להוכיח לכולם שהוא כשר, ולעומת זאת הוא בנסיון. אדם צריך "לגיטימציה" למה שהוא עושה, ולכן הוא לוקח מכשיר שיש עליו חותמת של הכשר, אבל האמת היא שזה לא כשר.
כבר אמר החכם מכל אדם (משלי כ"ה, ו') "במקום גדולים אל תעמוד", ולכן מצד אחד אין מקומי כאן לעמוד ולדבר בין רבנים גדולים וחשובים כאלו, אבל מצד שני "ההכרח לא יגונה", ומכיון שביקשו ממני לספר מה שאני מכיר מהשטח, ובפרט בעבודה עם הציבור, אספר כמה עובדות וכמה דברים שאפשר ללמוד מהם בעניינים הללו .
נבאר מה נחשב 'התמכרות' למכשירים הללו. השלב הראשון הוא, שאדם משתמש בזה 'לצורך', השלב הבא הוא שהוא מתרגל להשתמש במכשיר, והוא כבר לא יכול בלי זה. המרחק בין 'השתמשות' לבין 'התמכרות' הוא קטן מאוד, אבל הנזק של 'התמכרות' הוא נוראי, עד כדי כך שסיפרו במחקר בארצות הברית ששאלו אדם: 'האם אתה רוצה את הסמארטפון, או את אשתך'? הוא אמר: 'את הסמארטפון'! וכששאלוהו: 'את הסמארטפון, או את ההורים שלך'? הוא אמר: 'את הסמארטפון'! וכששאלוהו: 'את הסמארטפון, או את הילדים שלך'? הוא אמר 'את הסמארטפון'! אדם כזה מוגדר כמכור לענין. מקובל לומר שאדם שבתחילה ראה סרט אחד, ותוך זמן קצר הוא רואה חמשה סרטים, הוא מוגדר כמכור. לדעתי, השאלה היא לא 'כמה סרטים הוא רואה'? ו'כמה שעות הוא משתמש בזה'? אלא: 'כמה זמן היה משתמש בזה, אם היתה לו אפשרות, ואם היה לו זמן'? אדם מכור יאמר: 'כל הזמן'! בתחילה הוא מתחיל להשתמש במכשירים הללו לצורך הדברים שהוא באמת צריך להם, וזה באמת מוגדר 'לצורך', אך תוך זמן קצר הוא מגיע ל'התמכרות'.
אני מקבל כל הזמן טלפונים מאנשים אומללים, שלא יודעים איך לצאת מזה. שומעים מטון הדיבור שלהם שהם מרגישים פשוט אובדן! לפעמים הם מרגישים על עצמם שהם אבודים, ולפעמים זה יכול להיות על מישהו מבני המשפחה, או האבא, או הבן, או מישהו אחר. הם מספרים פשוט על טרגדיה, הוא מרגיש שנגמר לו העולם ונגמרו לו החיים, יחד עם זאת הוא מספר שהוא מוכן לחזור בחזרה בעד כל הון שבעולם, אבל המצב נוראי, תדבר איתו - אין עם מי לדבר! תשכנע אותו - אין את מי לשכנע! תתחנן אליו - אין למי להתחנן! וכששואלים אותו כמה זמן הוא שמה? שלושה ימים! בסך הכל תוך שלושה ימים הוא הגיע למצב נוראי שכזה, עד כדי כך ששום הסבר הגיוני לא יכול להוציא אותו משם, גם לא הסבר על העולם הבא שלו, וגם לא העולם הזה שלו!
מחקרית - האינטרנט מכפיל דכאונות!! מחקרית - האינטרנט הורס את החשיבה, עד לפני עשר שנים היה אפשר לדבר עם אדם בהרצאה שלוש שעות, כיום ארבע עשרה דקות!! בעשר שנים האחרונות הילדים שלוקים בקשיי קשב וריכוז עלה פי חמש!!
דברתי במקום מסויים, עמד שם חוקר ידוע, והסביר, מה זה נוער בסיכון? נער שיוצא מהבית שהאבא פתוח והאמא פתוחה, הוא יוצא מהבית היום וחוזר אחרי יומיים ואת אף אחד זה לא מעניין, והוא הוסיף ואמר, שפעם נוער בסיכון היה כשנים עד שלושה אחוזים, ואולי אולי חמשה אחוזים. היום זה קרוב למאה אחוז[!!], שאלו אותו למה? והוא אמר, כי כולם עסוקים באינטרנט או באייפונים וסמארטפונים.
מסרתי פעם הרצאה בקרית גת, פגשתי שם יהודי נחמד שומר מצוות בוגר המודיעין הישראלי, הבחור עוסק כיום בצינזור האינטרנט משיקולים כלכליים, כנגד עובדים שמבזבזים זמנם על שיטוטים שם, במקום להתרכז בעבודה. הוא סיפר לי שבמחקר שערך מדובר על אלפי מיליארדים של דפים, שרובם המוחלט הבל במקרה הטוב וקטסטרופה במקרה הרע והוא מדבר מהבחינה האנושית ולאו דוקא הדתית. על פי מחקרים שנערכו בארה"ב, תשעה מתוך עשרה ילדים שגלשו שם הודו שהגיעו לשפל ולאפל כשרק 14% מההורים היו מודעים לכך. אני עניתי ואמרתי שתשעה ילדים הודו על האמת והעשירי מסתמא שקרן... הנתון הזה הוא מלפני עשור, כשלכולנו ברור מאז ועד היום המצב הידרדר פי עשור. על פי מחקרים - 80% מהנושרים כיום הם אך ורק מפגעי הטכנולוגיה.
דברתי בסמינר של 'ערכים', היה שם זוג שהיו בדרך לחזרה בתשובה, והם מבינים שלא שייך לחיות עם האינטרנט, הם שאלו מה לעשות עם הילדים, אמרתי להם שחייבים לתת להם רק אינטרנט חסום. והם אומרים לי: אתה ישן! למה? פעם ילד היה שואל שאלה את הרבנים, הילד היום מתקשר לרב אפס שתים עשרה... שולח שאלה בגוגל: "איך פורצים את החסימה של האינטרנט"? והוא מקבל מאות תשובות ברורות ויפות, הוא פורץ פנימה לאינטרנט ועושה כל מה שעולה ברוחו, ובסוף הוא חוסם בחזרה, כדי שהאבא והאמא שלו לא יפלו גם הם חס ושלום...
וכאן הבן שואל: 'אני אכנס לאינטרנט ואשמור על עצמי ולא אפול? התשובה היא: שאין לו כלל סיכוי. למה? כי אלפי אנשים השקיעו מליונים, כדי להרויח מליארדים, הם עשו את כל מה שרק ביכולתם כדי לסחוף את כולם פנימה! אנחנו צדיקים ואמיתיים, והם שקרנים ונוכלים וערמומיים, אין לנו סיכוי לעמוד נגדם, הם מתוחכמים ומשתלטים על כל מי שמתקרב אליהם. אמר לי גוי שהתגייר, ולמד אח"כ בישיבת 'אשרי האיש' של הרב בן פורת שליט"א, אותו גוי הכיר היטב היטב את כל מבוכי האינטרנט, והוא אמר לי שההגדרה הזו כל כך נכונה, אך לא מדוייקת כי זה פי אלף יותר חמור מההגדרות הללו...
אנשים בני חמישים היום משחקים באינטרנט במשחקי ילדים, משחקים ומשחקים עד שנכנסים בחובות של מליונים[!!], ומאבדים את הבית שלהם, מאבדים את כל אשר להם, ומסתובבים ברחובות כמו 'הומלסים'. והאמת שזה כתוב בגמ' (בסוכה נב:) שהיצר הרע משתלט על האדם ומרגיש בסוף כמו בעל הבית...
כל מי שלא נלחם בדברים הללו, נופל בזה, לכן החובה מוטלת על כל אחד ואחד להילחם בזה. כל הציבור הקדוש, יירתם יחד למלחמת הקודש הזו, ועל ידי זה נעשה ונצליח!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הגאון הגדול ר' אביעזר פילץ שליט"א - ראש ישיבת תפרח
אמרו חז"ל (ירושלמי יומא פ"א ה"א), שכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו, והטעם לזה, כי החורבן אינו עונש, אלא זה מציאות, כאשר חסר את הקדושה לא שייך שיהיה בית המקדש, כמו שאמרו חז"ל (יומא ט:) "כי קצר המצע מהשתרע". צריכים תמיד להיזהר משפיכות דמים אשר בציבור של בני תורה הנושא הזה הוא בהלבנת פנים, שזה מבחינה מסויימת יותר חמור משפיכות דמים. ובנושא של גילוי עריות תמיד היו מדברים על שמירת העינים. אבל הנושא הזה שעליו נתכנסנו כאן היום, לעשות חומה בצורה, זה לא רק מעין גילוי עריות אלא גילוי עריות ממש, שהרי בגילוי עריות כתוב בגמ' (בב"מ נט.) שעדיין יש לו חלק לעולם הבא, אבל במכשיר הזה אין לו חלק לעולם הבא!! כי הוא משריש את הגילוי עריות בנפשו!! כך ידוע כי כל מי שראה את הדברים הללו אפי' בראיה קטנה, "כל באיה לא ישובון". המצב של הסקרנות הזה שבוער בלב כל אחד זה גילוי עריות ממש!!
עם ישראל בכל הדורות היה בסכנת כליון, וכך גם בדורנו, לפני ששים שבעים שנה היתה סכנה גדולה ללומדי תורה בארץ הקודש, השלטון היה אכזרי להרוס את הכל, אולם "חסדי ה' כי לא תמנו" ועזר לנו הקב"ה שהכל נהפך, והצעירים בידינו, ברוך ה' יש חדרים על טהרת הקודש, לומדים בצורה ובנוסח שלמדו תמיד בכל הדורות. אך בימינו ישנה מלחמה חדשה אשר עליה נתכנסנו כאן.
חובה עלינו להצטרף לאותם שרידים שהקב"ה קורא בכל דור ודור, להבין שרק כך אפשר לעצור את האש המתפשטת, רק כך אפשר לעצור את הגילוי עריות הזה.
הצעקה כיום היא "מי לה' אלי", כמו שאמר החפץ חיים, במה זכו שבט לוי ששמעו את הקול של "מי לה' אלי"? מכיון שהם לא חטאו בחטא העגל לכן הם זכו, וכך גם אנחנו, פעמי משיח קרובים, עלינו להבין שיש הזדמנות פז, להצטרף לאותם לוחמי מלחמת הקודש, ולהיהפך להיות כשבט לוי, על ידי חתימה זו. כל אחד צריך זכויות, תמיד צריך רחמי שמים בכל דבר ודבר, ועיננו תמיד נשאוות למרום, וכאן ההזדמנות לכך.
בזכות זה יש לו את הפתח לבקש מהקב"ה, על ידי שטר זה, "ובכל זאת" - למרות הנסיונות הגדולים שמטמאי נפש, "ובכל זאת - שמך לא שכחנו".
ליד מרתפי האינקויזיציה, זעקנו "שמע ישראל", ליד כבשני אושוייץ זעקנו "ה' אלוקינו ה' אחד" בעל כל הכוחות כולם, זה השטר שבזכותו אנחנו יכולים לבקש רחמי שמים. בדור שלנו אין נסיונות אלו, אבל השאירו לנו כאן נסיון אחד, כאן תגידו "ובכל זאת שמך לא שכחנו"... תירתמו למערכה, תחתמו על המסמך של "חבר", ובכך תהיו שותפים לשבט לוי.
יצאו ממצרים בזכות דם מילה ובזכות פסח, כך אנחנו נינצל מהגלות הזו, בזכות הנסיון הזה, על ידי החתימה הזו, בשטר זה נבוא לפני הקב"ה ונבקש ישועות, ונזכה כולנו לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

דבר העצרת
באים אנו בשליחות מרן שר התורה, הגאון הגדול ר' חיים קניבסקי שליט"א, שהמליץ על הרעיון הנפלא של "חבר". להוראה זו, הצטרפו כבר בחמש עשרה קהילות קודש ברחבי הארץ, וברוך ה' גם כאן בשכונת רמות המעטירה בעיה"ק ירושלים מצטרפים למערכה, כל שכונה בראשות ראשי ורבני הקהילה שליט"א, כולם נענים יחד לקריאת הקודש "מי לה' אלי"!!
ידועים דברי הנפש החיים (ש"א פ"ד) שכותב שההיזק של האדם במחשבתו, הוא לא רק מה שקורה כאן, אלא אדם שמזיק במחשבתו, יכול להזיק יותר מטיטוס שנכנס לקודש הקודשים.
עומדים אנו בדור זה בפני נסיונות חדשים אשר לא ידעום אבותינו. והדברים נוראים מאוד, כפי שכבר אמר הגאון הגדול ר' חיים קנייבסקי שליט"א שזה "ייהרג ואל יעבור"!
כינוס זה אינו "כנס התעוררות" אלא כינוס מעשי!! נגד השמד האלקטרוני, כינוס של "כל ישראל חברים", ו"חבר אני - לכל אשר יראוך".
בהתאגדות זו, מצטרפים כולם בפהרסיא לקדש שם שמים, הזכות נתונה לכל הרוצה לבוא וליטול חלק ולקדש שם שמים ברבים. יוצרים אנו בזאת בסייעתא דשמיא התאגדות של ציבור חזק ואיכותי אשר מגמתו אחת לעבוד את ה' יתברך בקדושה ובטהרה.
סכנת האינטרנט בראשונה היא התחברות להנאות הגויים, התחברות אוטומטית ופסיק רישא וכשלונות ודאיים. מכיון שיש שם מליוני אתרים טמאים, וכמו שכתב מרן שר התורה הגאון הגדול הגר"ח קניבסקי שליט"א שכל מי שפרוץ בזאת נופל בודאי. ואוי לאותה בושה לאותו אחד שחושב שהוא מחזיק מכשיר פרוץ ולא יודעים מכך.
כל גדולי התורה מאוחדים בכך שיש איסור גמור וחמור להחזיק אינטרנט פרוץ או אייפון, ואין שום היתר לצורך פרנסה וכו'. העובר על זה מלבד מה שמזיק לעצמו ולסביבתו, הוא גם מבעט בשם שמים בפרהסיא ובועט בחוצפה רבה בפסקם של כל גדולי הדור זצ"ל ויבלחט"א שליט"א, ועל זאת ראו כל גדולי הדור ליצור חומר וגדר ברורה, והעובר על זה פורץ גדר.
אין פתרון אחר בעולם מלבד להתאגד יחד בכתב "חברות". כל קהילה וקהילה מגדירה את "חבריה" בתנאי גמור וכפול שמתחייבים וצהירים שאין בידם מכשירים כאלו. הדבר יתבטא בין השאר בפרסום שמות המצטרפים.
בדומה למלחמה בטלויזיה, שהצליחו למגר את התופעה שהיתה רווחת לפני כארבעים שנה כאן בארץ הקודש. כך גם במלחמה זו, אך חובה לעשות זאת כיום, כי כפי ששמענו מראשי העסקנים בארצות הברית, ששם ניסו להציל מאוחר מדי והיה קשה מאוד מאוד לעצור את המצב. לכן חובה עלינו לעצור את המגיפה מידית!
גדולי הדור כתבו שאדם שמחזיק מכשירים אלו "פסול לעדות", כי הדברים הללו חמורים ביותר, וידועים לכל מי שרק נכנס לעובי הקורה בזה, הלב שבור וקרוע, מהדברים הנוראים האלו, זה מצב של שואה חלילה, לא שייך לישון בלילה. לכן אנחנו חייבים להיכנס לתיבת נח. ולהצטרף לקהילות הקודש שזכו לקדש שם שמים ברבים. ובעזרת ה' יעברו כך בכל ארץ הקודש.
צריך לדעת, שכל אדם שמחזיק מכשיר כזה, מעמיד את עצמו בנסיון. ואמנם, לכל אדם יש נסיון, אבל אדם שמכניס עצמו לנסיון - אמר ר' חיים שמואלביץ זצ"ל שאין לו סייעתא דשמיא.
מכשיר האינטרנט, זה חיבור לגויים, ואדם שמכניס עצמו לזה אין לו סייעתא דשמיא.
אבל מעבר לזה, מכיון שהמכשיר הזה נמצא עם עשרות מליוני מסיתים ומדיחים, כפי שהזכירו כאן, וזה קופץ מכל כיוון, זה פסיק רישא שבודאי הוא יפול. אנו רואים אדם שצריך לצורכי פרנסה, והוא מסונן, אבל אנחנו רואים כאלו שאין להם מסונן, בודאי הם נופלים. וכדרכם של נפילות, הנפילות גדילות וגדילות. אם נתבונן, על המצב היום בשנת תשע"ה, מה יהיה בתש"פ? ומה יהיה הלאה? מה יהיה עם הילדים שלו? מה עם כל המערכת שסביבו? הילדים שלו לומדים עם הילדים שלנו! הוא לומד איתנו בבית המדרש! כולנו בסכנה הזו!
ב"מרכז להגנה מפגעי הטכנלוגיה" קיבלו שלושים וחמש אלף טלפונים!! עם שאלות קשות, אשר חלקם בדברים מסמרי שער. פעם ידענו שאבא שיש לו טלויזיה לא מקבלים את הילד שלו לתלמוד תורה, אבל כיום הסכנה גדולה מזה פי כמה וכמה, ולכן חובה עלינו להתאגד לאגודת החברים, ולחתום על הצטרפות ל"חבר".
צוות תלמידי חכמים ועסקנים מבני השכונה אחראיים על החתימות ועל ההתחבויות הללו, והקב"ה יתן את הכוחות להצליח בזה. ובזכות זה, הקדוש ברוך הוא יעזור שיזכו כולם לקבל פני משיח ברחמים רבים.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

שמות קהילות הקודש וגדולי הרבנים שהצטרפו ל"חבר"
קהילת קודש "מתיבתא" הגאון הגדול ר' שמואל אליעזר שטרן שליט"א דיין בבי"ד דהגר"ש וואזנר זצ"ל - רב הקהילה וראש כולל "מתיבתא".
בית הכנסת "הליגמן" הגאון ר' מנחם מנדל לובין שליט"א חתנא דבי נשיאה דהגאון הגדול ר' ניסים קרליץ שליט"א רב בית הכנסת ומראשי כולל חזו"א.
ביהמ"ד "בשם אבותי" הגאון ר' פנחס ברונפמן שליט"א דיין בבי"ד דהגר"מ גרוס שליט"א.
ביהמ"ד "בית אריה" הגאון הגדול ר' שריאל רוזנברג שליט"א אב"ד בבי"ד של ר' ניסים קרליץ שליט"א, והגאון הגדול ר' שמואל יעקב בורנשטיין שליט"א ראש ישיבת "קרית מלך".
קהילת קודש "משכנות יעקב" הגאון ר' ישראל אולמן שליט"א רב ביהכ"נ, ובהשתתפות הגאון ר' משה דוד לפקוביץ' שליט"א, מנהל רוחני בישיבת "באר יעקב".
ביהכ"נ שלו' ורעות הגאון הגדול ר' שמעון בעדני שליט"א חבר מועצת חכמי התורה, ובהשתתפות הגאון הרב שלמה מחפוד שליט"א, מרא דאתרא דשכונת "נוה אחיעזר" שיכון ו', ובהשתתפות הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, פוסק עדת תימן.
ביהכ"נ "אהל נחמיה" הגאון הגדול הרב מרדכי גרוס שליט"א, גאב"ד "חניכי הישיבות", ובהשתתפות הגאון הרב יהודה ליס שליט"א, מו"ץ בבי"ד של הרב מרדכי גרוס שליט"א.
ביהכ"נ דברי שיר" הגאון ר' יהודה אריה דינר שליט"א, באותו מעמד חתם הגאון הצדיק ר' חזקיהו משקובסקי שליט"א, מנהל רוחני דישיבת "ארחות תורה" בני ברק.
בהתאגדות כל קהילות הקודש קרית הרצוג, חתמו למעלה מאלף חתימות בראשות המרא דאתרא הגאון ר' יהודה אריה שוורץ שליט"א, והמרא דאתרא הגאון ר' משה חזקיהו שליט"א, ובהשתתפות הגאון הגדול הרב שלום כהן שליט"א ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה, אשר חתם באותו מעמד על "חבר", ובהשתתפות הגאון הרב שלום ארוש שליט"א ראש מוסדות "חוט של חסד" אשר חתם גם הוא באותו מעמד בהצטרפותו ל"חבר". והוסיף ואמר בהתפעלות שהיה מעוניין שיהיה רעיון זה בכל בית כנסת בארץ.
הגאון הרב ישעיהו פרנקל שליט"א רב קהילת "חניכי הישיבות" של הגאון הגדול הרב מרדכי גרוס שליט"א.
הגאון הרב בונים שרייבר שליט"א, ראש ישיבת נתיב הדעת ומרבני השכונה קרית הרצוג.
החתמות "חבר" נעשו גם בביהמ"ד "תפארת ציון", ובביהמ"ד "תפארת נחמן" ובביהמ"ד "אשכנז" רחוב יואל בבני ברק,
ביהמ"ד "משכן שמואל" עם הגאון הגדול הרב משה שאול קליין שליט"א דיין בבי"ד של הגר"ש וואזנר זצ"ל.
בקהילות קודש בית שמש חתמו למעלה משבעת אלפים בתי אב, אשר הצטרפו ל"חבר" וקבלו "תעודת חבר".
בפתח תקוה בשכונת "גני הדר" הששתפו רבני השכונה ובראשות רב השכונה הגאון הגדול הרב שמחה גוטפריד שליט"א.
כמו כן בעיה"ק ירושלים שכונת "נוה יעקב", ב"בית וגן", ב"גבעת שאול", וכן בעיה"ק נתיבות, ובבית שאן ועוד.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

יצחק מאיר מארגנשטערן
רב ור"מ ביהמ"ד "תורת חכם"
לתורת הנגלה והנסתר
פעיה"ק ירושלים תובב"א
------------------------------



כל מי שיש לו איזה שייכות איתי או עם ביהמ"ד 'תורת חכם',
וכן כל אשר יראת ה' נוגעת בלבבו,
חייב לחתום על הנוסח דלהלן:

הרינו החתומים מטה מקבלים עלינו בלי נדר את כל הקבלות דלהלן
לשמור ולעשות ולקיים

א) שלא להשתמש עם הכלים הטמאים כלל, ואם אהיה מוכרח להשתמש בהם לצורך פרנסה יהא הכל כפי הוראת "ועד הרבנים לעניני תקשורת".
ב) אפי' מי שיש לו היתר, עם סינון מעולה, ע"פ הוראת הרבנים לעניני תקשורת הנ"ל, אין לו להשתמש בהם אלא במקום עבודתו ולצורך עבודתו בלבד.
ג) אין להשתמש בכל מקום באר"י בכלי הפלאפון אפי' שאין בו שום דבר פסול אם אין עליו ההכשר של ועדת הרבנים הנ"ל,ובחו''ל בהכשר הכי טוב שנמצא שם ובמקום שאין הכשר יש לחסום הטלפון לכל גישה לאינטרנט
ד) בפרט כאן בביהמ"ד תורת חכם ,בכללם החדרים והחצרות הנספחות להם, אסור להשתמש בשום כלי תקשורת אפי' לצורך פרנסה, ואפי' שיש לו אישור מוועדה הנ"ל, ואין להשתמש כאן בביהמ"ד רק בכלי הפלאפון העומד לדיבור בלבד ויש לו הכשר מ"ועדת הרבנים לעניני תקשורת".
ה) כל כלי טמא, אף שיש עליו אישור והיתר לצורך פרנסה עם סינון מעולה, אם רואים א' שמשתמש בו פה בביהמ"ד (או בחדרי וחצרות ביהמ"ד כנ"ל) מחויבים למחות בו, וכן מחויבים למסור לי את שמו, ומי שיעבור ע"ז ג' פעמים ירחיקוהו לי"ב חדשים מביהמ"ד כאן, וכל האורחים המגיעים מחו"ל שיש להם כלים הטמאים, יש להודיע להם בדרכי נועם שכאן בביהמ"ד וכל החצרות אין רשות להשתמש בכלים אלו.
ו) כל אחד מבאי בית מדרשנו בקביעות חייב לחתום על כתב קבלה שמעכשיו לא ישתמש בכלים הטמאים (רק אם מוכרח לצורך פרנסה, ועם סינון מעולה, כפי ההוראות של הרבנים לועדת התקשורת הנ"ל).
ז) כל א' שמקבל מילגה ממוסד שלנו חייב לחתום על תקנות האלו ולהביאו אלי, ואם אין חותם ומביאו אלי (או לשלוחי דלהלן) אף אחרי ששמע תקנה זו, הוי הכסף בידו בגדר גזילה.
חתימה___________________________



כל מי שיחתום יזכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה הבעל'ט
ולכל הישועות הנדרשות בעה''י

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

בס"ד ניסן שמיטה תשע"ה
מכתב תנחומים להרה"צ ר' גבריאל ששון וכל המשפחה החשובה שליט"א.
נזדעזענו לשמוע על האסון הנורא אשר כל שומעיו תצלנה אוזניו על הנשמות היקרות והזכות שנחטפו במיתה כ"כ משונה, ודאי הוא בעוון הדור וחשיב את לאתפושי אדרך [אתה בדרגה חשובה שהקב"ה בחר בך להיתפש בעוון דורך] השי"ת ישלח רפו"ש במהרה.
איתא בשבת ל"ג. "בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים וכו'"
ושם דף קי"ט: "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת".

והנה אין אתנו יודע עד מה ועל מה עשה ה' לנו, אך כל הקרובים אל החלל שרוצים לעשות עילוי נשמה צריכים להתחזק לשמור על צניעות וקדושה ולסלק את כל המכשירים הטמאים המטמאים את נפשות האדם,ולקבל שבת כמה רגעים לפני הזמן ובוודאי יהיה בזה עילוי נשמה להני נשמות הנקיות.
והשי"ת יאמר למלאך הרף ונראה בקרוב בנחמת ציון וירושלים ובניסן עתידים להגאל.
חיים קנייבסקי

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

זעקה גדולה ומרה
ממורינו הגאון רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון
בעניין סכנת האינטרנט ומכשירי הפלאפון 'תואם כשר'

משא ראש הישיבה בכנס 'איגוד החברים' בביהכנ"ס בני הישיבות
במוצש"ק ויגש רמת אשכול תשע"ו

ברשות מורינו המרא דאתרא שליט"א, ברשות רבני השכונה, וברשות ציבור האברכים הקדוש,

התאספנו כאן לכנס חיזוק בנושא שבאמת הוא הבעיה הגדולה ביותר של ציבור המחוברים לתורה, ויסוד היסודות בכל מצב של סכנה הוא להכיר את הסכנה, במצב של סכנה גופנית, כשיש מצב של חיידק שמסתובב מחלה מדבקת, כל אחד נבהל מיד והולכים לחפש חיסונים ודברים כדי למנוע את המחלה, כי מודעים לחומרת העניין, -פה אנחנו במצב שאנשים מזלזלים בחומר העניין, וממילא לא מבינים על מה מדובר, וכשלא מבינים את הסכנה, ההתמודדות עם הסכנה כמעט ואין בכוחה.

היה צריך להישאל שאלה, אנחנו מדברים כאן עם אברכים בני עלייה, מה לנו ולדבר אתם על דברים כאלה, והתשובה היא הסכנה נמצאת ובעינינו ראינו, אברכים מופלגים, ובחורים מופלגים שנפלו, מספיק שהיה פעם או פעמיים שהתחברו לאיזה מקום או אתר שלא הכירו קודם.

היה לי סיפור עם איזה בחור שאמר לי שפעם אחת מישהו הראה לו באינטרנט משהו ואמר לי שמאז אינו יכול להתפלל ואינו יכול ללמוד, וכל הזמן חושב על מה שראה שם ועשרים וארבע שעות זה לא מרפה ממנו, ובפרט אלו שנפשם עדינה ומחוברים לתורה אז הרושם הזה יכול להזיק להם הרבה יותר מאלו שליבם גס בדברים האלו, אדרבה מחמת עדינות נפשם ומחמת מעלתם, נמצאים בסכנה גדולה יותר.

רבותי כ"כ הרבה מקרים של בחורים שנפלו ואברכים שנפלו, אני לא יודע את הכל אבל מחלק ששמעתי ר"ל, והיו כאלו ששמענו אברכים שהגיעו לגילוי עריות ממש, ובזמנים של פעם היו שומעים על גילוי עריות ותהום כל העיר היה זעקה, היום שומעים על זה כבר הכל אפשר לבלוע, הזעזוע לא מספיק גדול, הרי אין דבר יותר נורא מזה. ומביא טומאה בקרב המחנה בצורה הנוראה ביותר.

אבל אני לא מדבר על כאלו שהגיעו למקומות הללו, אני מדבר על אותם אברכים שנחשפו, וגם אם לא הגיעו לדיוטא תחתונה אבל כל מצב כזה יוצר קרירות וריחוק מהקב"ה.

רבי צדוק הכהן מלובלין אומר, שהנה כתוב ברמב"ם (פכ"ב איסורי ביאה) אין מחשבת עריות אלא בלב פנוי מן החכמה, וביאר רבי צדוק שהכוונה גם לצד השני, שכשיש מחשבת עריות אז הלב נשאר פנוי מן החכמה ומגרש ממנו את החכמה, דהחכמה קבועה בלב ובנפש שאדם מתחבר במחשבה והרהור ללא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אז זה גורם לו שהלב פנוי מן החכמה, אדם לא יכול להשיג בחכמת התורה במצב כזה שהוא שקוע בזוהמה של הרחוב אין בזה שום ספק.

וא"כ נמצאים במצב (אלו שאינם מנותקים מהאינטרנט) שעומד על כף מאזניים כל מצבם כבן תורה.

וצריך לדעת ולהכיר את גודל הבעיה, ואני חושב שלזה טוב הכנסים האלו, אינני חושב שצריך לומר לציבור הזה החשוב כיצד מתמודדים עם זוהמת הרחוב זה לא הנושא כאן!, אבל צריך לדעת ולהכיר את הסכנה, והעניין הוא לא להיחשף לזוהמת הרחוב, כי אלו שנחשפים לדברים האלו, ומתחיל להיכנס ולחלחל בלב כארס של עכנאי בלב האדם, קשה לאדם מאוד לצאת מזה.

לפני כמה שבועות הייתי בכנס חיזוק בנושא הזה בשכונת סנהדריה, (הרב שליט"א גם היה שם), אח"כ חשבתי לעצמי לכאלו אברכים חשובים אני עומד ומדבר בנושא זה, למחרת דופק אצלי אברך בדלת, אברך שנראה בן עלייה, ופורץ בבכי נורא ואמר לי, שאמרתי שם משפט שמי שנחשף לדברים הללו כמעט וכל באיה לא ישובון, אפילו לא אמרתי שכל באיה לא ישובון, הגמ' (בע"ז יז ע"א) הרי מספרת את המעשה עם ר"א בן דורדיא שכבר לא היה לו את הדרך חזרה יותר , ורבי חיים פרידלנדר אומר שאז הוא כבר נשבר, ואני רק אמרתי כמעט, ופרץ בבכי ואמר לי אני שקוע בזה אפילו אשתי לא יודעת, אף אחד לא יודע, והתחיל לספר ראיתי פעם אחת (אינטרנט), ואח"כ יצרי גבר עלי ראיתי פעם שניה, והיום אני מרגיש צמאון לזה, ואני לא יוצא מזה, אולי אני לא משתדל מספיק, אבל זה הוריד אותי מאוד ביר"ש, בקרירות בתפילה בלימוד, וא"ל שמעתי את המשפט הזה מהראש ישיבה כל באיה לא ישובון, וזה שבר אותי, אני מחפש דרך לצאת מזה, והכל התחיל ממחשב שקנה לחידושי תורה שלא היה מסונן, וראיתי לנגד עיני את גודל הסכנה.

-אברכים שתורתם אומנותם מה להם ולאינטרנט פתוח??
יש דבר שאני מוכרח להגיד את מה שאני חושב, אנשים אומרים קל לדבר, אבל אני אומר, יש אנשים העוסקים לפרנסתם, אז צריכים את האינטרנט, אני לא יודע עם צריכים, כמו שהרב אמר בשם הח"ח, אבל פרנסתם זקוקה לזה, והם באים בניסיון הנ"ל והיום יש מרכז גדול שמראה איך לסנן ואיך לשמור ואיך להגביל, אבל אני שואל שאלה אחת גדולה שאינני יודע את התשובה על זה, אברכים כאלו שתורתם אומנותם, הם כאלו שיכלו להתפרנס במשפט של הרחוב של היום בכבוד ויכלו ללכת לעבוד וכדו', והם הכירו שערך של תורה הוא עומד מעל הכל ולכן בחרו בדרך שתורתם אומנותם, והאמנות שלהם הוא תורה, אני לא מבין רבותי למה אנשים האלו צריכים את כל החיבור לאינטרנט, למה אנשים האלו נכנסים למחשב ולא עושים סינון , למה צריכים את זה?

הרב שליט"א אמר איזה משפט (בדרשתו) שנוצר מצב שכמעט א"א בלי זה, ובוודאי שזה המצב של הדור ואינני יודע לאיפוא עוד נגיע במצב הזה, אבל נשאל פה הרבה אברכים, האם זה מצב שבלי אינטרנט א"א להסתדר???, שלא נצטרך להזמין תור בקופ"ח, אבל אני מצליח עוד להזמין תורות בקופ"ח בלי אינטרנט, אם לא יהיה אפשר, אינני יודע מה יהיה, אבל נכון להיום עוד הערב הזה הזמנתי תור לקופ"ח בלי אינטרנט, בסדר יותר קל, בשביל שיותר קל, צריכים להכניס את עצמנו בכאלו מושגים.

-בשביל מאתיים ש"ח להיות פורץ גדר??
יש פה סיפור שאני לא מצליח להבין זאת בלי שהיצר הוא מבלבל את מוחו של האדם, והנושא שנקרא תואם כשר, כל גדולי הדור חתמו כרוז חריף על דבר שנקרא תואם כשר, הנושא הזה אנשים שמבינים ויודעים זה מספרים של הקומה הכשרה אבל המכשיר הוא תואם כשר, הוא מכשיר שאנשים שמבינים ויודעים אמרו שאפשר ללכת לכל חנות שעוסקת בדברים האלו ולקנות בעשר ש"ח עוד סים, ולהפוך את התואם כשר לבכור שיש לו שני ראשים, ראש אחד כשר, וראש אחד שטרף ולעשות מעשים אסורים, ואני עומד ומשתומם באים אלי בטענות אנשים הפלאפון הכשר יקר, והתואם כשר שיש הרבה יורת שכלולים וכדו' אפשר להשיג אותו בפחות כסף, בשביל 250 ש"ל ללכת ולהרים יד בכרוז של גדולי הדור צעקו מנהת לבם על הסכנה בדור, וזה גורם רפיון לכל הציבור, על מה שהמשכיר שלך יהיה יותר זול ב200 ₪, בשביל זה בשביל מאתיים ₪ לעבור על דברי גדולי הדור, אפילו אם אדם יודע שהוא לא ייכשל בעצמו, אבל אתה פורץ גדר, הפריצת גדר היא שעם כל סים יכול להגיע למקום אחר, מה תענה ליום הדין על השאלה הזאת בשביל 200 ש"ח פרצתי גדר.

והדבר שאני הכי לא יכול להבין, הציבור פה עוד ציבור צעיר, אבל יש כאלו שיש להם בנים הם יודעים אם איזה מכשירים מסתובבים הבנים, נניח שעל עצמך אתה בטוח, אני לא יודע מי בטוח על עצמו, איך אתה יכול לדעת שהבן שלך, עליו אתה בטוח לתת בידו כאלו מכשירים? הרי יש חברים לא טובים, שב"ה מומחים גדולים בלשון סגי נהור, אני רואה שהדור הצעיר הוא מומחה גדול לאין ערוך יותר מהדור שלנו, ויכולים להגיע למקומות שה"י לא שערום אבותינו, איך אדם לוקח אחריות לתת לבן שלך מכשיר כזה שאתה לא יודע להיכן יוכל להגיע אתו, ומדובר כאן במאות ואולי באלפים –איך אפשר להבין כזה דבר? הפשט הוא שאנחנו נמצאים במצב של קהות חושים.

אברך מביא מחשב, וזה עוזר לו לכתוב חידושי תורה, בסדר, וב"ה אפשר לכתוב בלי מחשב, אבל נניח שבאמת עם מחשב זה יותר קל. אבל על מה ולמה כמה יעלה לחסום כמה יעלה למנוע למה צריך להשאירו במצב של פתוח, אתה יודע מה בני הבית עושים איתו למה אפשר לבוא ולהגיע, קשה להבין, כנראה לא מודעים לסכנה. אבל אברך צריך לדעת תורתו אומנותו זה מחייב, זה מעלה העליונה ביותר בכלל ישראל, בחובת הלבבות כתב על דרך הכוזרי שכמו שיש מושג של דומם צומח חי מדבר הוא מוסיף למעלה ממעלת ישראל, יש עוד דרגה של בן תורה של תורתו אומנותו, וא"כ מה לך ולחיבור עם הרחוב, וכי ס"ד שתורתו אומנותו הולך עם חיבור לרחוב.

קשה לדבר ואני לא רוצה לקטרג, אבל אנו נמצאים במצב סכנה, והדברים הולכים ומשתכללים ואם לא נהיה מודעים לעצמינו לילדנו לדעת את הסכנות, אינני מדבר לאלו שצריכים זאת לפרנסתם שיעשו שאלת חכם ויש מרכז שלם, אבל רובא דרובא אין אצלם עניין של פרנסה אלא נוחיות באיזה עניין, וזה מה שאני מרגיש.

וצריך לדעת שהמלחמה הזאת היא על נפשנו, הדור של היום נמצאים בסכנה שלא היינו בה מעולם, ב"ה גדל דור שללומדי תורה ושל אנשים המקורבים לתורה, אבל זה לעומת זה עשה האלוקים, וככל שהקדושה מתרבה כך כתוב בהגר"א שגם הטומאה מתרבה, הקדושה לעומת הטומאה, וכמו שהבאנו מרבי צדוק מחשבת עריות מול לב העוסק בחכמה שזה קם זה נופל, ההתמודדות שלנו ובפרט על חיי ילדינו להתמודד להיות מודעים לסכנה בנפשנו הדבר ובכל כוחנו לעמוד על נפשנו שלא נשכל לא אנחנו ולא ב"ב ולשמור, הציווי הכי גדול הוא לשמור, החשיפה לרחוב כ"כ קשה, כל יציאה לרחוב שאפשר להתחבר אליה כ"כ בקלות, יש את הרחוב של הבחוץ של הגילוי עריות, ויש את הרחוב הפנימי של לשון הרע ברמה שלא הייתה אף פעם כל מילה שמישהו הוציא מפיו מיד עושים לזה פרסום, כל מיני אתרים הוא אמר על זה והוא אמר על זה, תחשבו לעצמכם, מה היה קורה עם כל אחד שמדבר בחדרי חדרים עם מישהו מיד הכל היה יוצא החוצה, אף אחד לא היה יכול להסתכל לשני בפנים ולצאת לרחוב, ואדם בתוך תוכו לפעמים אומר כל מיני דברים ללא מחשבה מיוחדת לפני שאומר, והיום באינטרנט כל דבר שאנשים אומרים בחדרי חדרים מיד מוציאים זאת החוצה ומסכסכים את זה עם זה, בתוך הציבור ובתוך גדלי ישראל דברים שלא בהשגה שלנו א"א לתאר את ההתמודדות הזאת.

בנפשנו הדבר לנתק את עצמינו מכל הזוהמה והבוץ הזה, וכמו שהרב שליט"א אמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש זה התפקיד של עם ישראל, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, להתחזק ולמשוך את הקדושה הטהרה של הבית היהודי של ציבור בני התורה, גם אלו שלא לתורתם אומנותם אבל קובעים עיתים לתורה, ומתפללים עם בני הישיבות, וגם הם צריכים לדעת שחיים של תורה לא שייך עם חיבור לרחוב, גם יציאה לפרנסה איננה מתירה להיחשף לרחוב, רחוב זה כבר סכנה רוחנית.

והקב"ה יעזרנו שנזכה להתחזק ולהגיע למדרגה העליונה, ונזכה לנצח כוחות החושך ולהגיע לאור התורה שזה היסוד לגאולה עתידה במהרה.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

משא מורינו הגאון רבי דוד כהן שליט"א
בכנס 'איגוד החברים' שיכון פאג"י סנהדריה מוצש"ק תולדות תשע"ו

ברשות רבני השכונה וכל הקהל הקדוש. קשה לבוא ולדבר דברים בפני קהל מרומם, בפני קהל של עמלי תורה ולומדי תורה, אבל אנחנו נמצאים היום בשעת חירום. מלחמה על נפשנו. וזה צריכים בראש ובראשונה לדעת שיש מלחמה. במלחמה יש דרכי מלחמה ומחפשים תכסיסי מלחמה, אבל צריך קודם כל לדעת שיש מלחמה! יש אנשים שלא מודעים בכלל שיש מלחמה, מלחמה על חיים ומוות, על כל החיים הרוחניים. אני לא חושב שכלל ישראל היו בסכנה רוחנית כזאת מזמן שיצאנו לגלות. היו הרבה סכנות, גזירות, רדיפות, אבל כזו סכנה רוחנית לא היתה מיום שגלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו כפשוטן של דברים.

הגאון מוילנא אומר (בפרשת האזינו) שיש ג' חלקים בעבודת השי"ת. בין אדם למקום, בין אדם לחבירו, ובין אדם לעצמו. וזו המשנה על שלשה דברים העולם עומד, עבודה זה בין אדם למקום, גמילות חסדים זה בין אדם לחבירו, ותורה זה בין אדם לעצמו. התורה היא בנין הנפש, והגר"א מביא ע"ז גמ' בפסחים (סח:) שרב ששת כל חודש היה נשען על הפתח ואומר "חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי". והגמ' שואלת וכי התורה היא לעצמו והלא הוא מקיים בזה שמים וארץ שנא' אם לא בריתי יומם ולילה וגו'. והגמ' מתרצת מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשיה קעביד. דהיינו תחלה היא בונה את נפש האדם עצמו. וממשיך הגר"א שכנגדן יש ג' עבירות חמורות, ע"ז זה ההשחתה הגדולה ביותר בין אדם למקום, שפיכות דמים הכי גרוע בין אדם לחבירו, וגילוי עריות הכי גרוע בין אדם לעצמו הוא משחית את נפשו. ומביא על זה הגר"א פסוק במשלי "נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה". נמצא שזה לעשות זה התורה בונה את נפש האדם, וג"ע משחית את הנפש.

המלחמה שלנו כאן היא על בנין הנפש והשחתת הנפש, ואנחנו צריכים לדעת שמי שנגרר לדברים האלו, ולא רק מי שנגרר ח"ו ממש לג"ע אלא נגרר לאביזרייהו דג"ע ונגרר ל"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" גורם להשחתת הנפש. כמעט - אינני יכול להגיד כולם כי ב"ה יש כאלו שיצאו- אבל כמעט כל באיה לא ישובון. אני נמצא בישי"ג ובקשר עם עוד ישיבות ותדעו שאני לא מדבר דברים שבתיאוריה, אני מדבר על מציאות בשטח. ישנם בחורים צעירים שאיבדו את כל הזיקה הרוחנית שלהם, איבדו את החשק ללמוד, איבדו את החשק להתפלל, איבדו את כל המערכת! מה קרה? "פעם אחת"!

קרה לי מעשה עם בחור שהיה מצוין גדול, ופתאום הוא נרדם בשיעורים והתחיל לשקוע, ולא ידעתי מה קרה. התברר ממישהו שדובב אותו שפעם אחת! מישהו סובב אותו והראה לו מאותו מקום נורא ואיום שכל באיה לא ישובון, ומאז הוא אינו מוצא מנוחה לנפשו, לא יכול להתפלל לא יכול ללמוד איבד את כל הרוחניות שלו. הדברים הללו משחיתים את הנפש.

אני חייב להגיד, שמעתי חלק מהדברים שהגאון רבי יעקב הלל שליט"א דיבר כאן (שהבעיה היא שאין סיפוק והנאה בלימוד התורה ואין הנאה בעבודת ה'), כל הדברים אמיתיים אבל הוא דיבר רק על חלק אחד. כל מה שהוא דיבר הכל אמת ויציב שכשאדם מקבל את העריבות בתורה והגישמאק בתורה ובעבודת ה' אז אינו מחובר לדברים האלה. הדברים מפורשים ברמב"ם בסוף הל' איסור ביאה "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה". אבל אם מותר להגיד זה לא בכל המקרים. ההתמודדות שלנו היא בשני מישורים. יש את ההתמודדות של אלו שהגיעו לאותו מקום מחמת אי סיפוק רוחני, מחמת שיעמום , וכלשון המשנה באבות דר"נ "הבטלה מביאה לידי שיעמום ושיעמום מביא לידי חטא", אבל ראינו וגם ראינו את ההפך רבותי! ראינו בחורים שהיו מחוברים לרוחניות והיה להם גישמאק בלימוד. ראינו אברכים שהיו מחוברים והיה להם גישמאק בלימוד ונפלו! בעיני ראיתי אברך מרומם! אברך שהיה לו גישמאק עצום בלימוד וירד לדיוטא התחתונה ממש רק מצד זה שהתחבר לאינטרנט, עד כדי כך שעזב את ביתו ועזב ואת ילדיו. אני אחראי פה על כל מילה ומילה! זה דבר והיפוכו, סיפוק רוחני גורם לאדם פחות סיכון להתחבר למקומות האלו, אבל גם אדם שיש לו גישמאק בלימוד ויש לו סיפוק ברוחניות הוא עלול לאבד את הכל עלי ידי זה שהוא מתחבר. מספיק שיתחבר פעם אחת! ויראה משהו ויתחבר לזה ואז הדברים מחלחלים בתוך ליבו כארס של עכנאי ולא נותן לו מנוחה עד שממשיך וממשיך וקשה מאד לצאת מזה.

ראינו בעינינו שבחורים נפלו. ראינו בעינינו שאברכים נפלו. ראינו בעינינו מקרים של נשים רח"ל שנפלו. וכשמדברים על נשים זה הרבה יותר קשה משום שבחור יש לו גישמאק בלימוד, אברך יש לו גישמאק בלימוד, אבל אשה אין לה את הטעם של תורה, ודעתן קלה. ודווקא נשים חשופות לזה הרבה פעמים כמו שהזכירו בגלל העבודה שלהם, נשים היום עובדות לא רק בהוראה, בלית ברירה במצב שנוצר היום נשים צריכות לצאת לעבודה, ראיית חשבון, הנדסה, אדריכלות וכדו', כל הדברים אלו עובדים עם אינטרנט וחשופים לסיכון, וקרו גם מקרים שנשים עזבו את הבית והכל היה על רקע מה שדובר כאן.


עוד דבר יש היום, מכשיר שקוראים לו "תואם כשר". זה מכשיר שאין ע"ז אישור של ועדת הרבנים וזה נקרא תואם כשר. ואני עומד נבהל ומשתומם! המכשיר הזה התפשט באלפים אצל אברכים ואצל בחורים. המכשיר ששמו "תואם כשר" חלק גדול ממנו בקלי קלות אפשר להתחבר לאינטרנט! ולא רק אפשר, היו כאלו שהתחברו דרכו לאינטרנט, יש לו גם 'סים' כשר אבל יש לו עוד 'סים', ואני נבהל ומשתומם! הורים שיש להם ילד בבית שיש חשש של דברים שגורמים לו לאיזה מחלה או שנמצא בסכנה בריאותית הרי הם יהפכו את העולם, אז איך ההורים האלו לא חוששים מהסכנה הרוחנית. איך אתם לא רואים איזה סוג מכשיר יש לילד, אני לא יכול להבין את הדברים. יכול להיות אברכים שפשוט לא מודעים לזה. יצא כרוז שחתמו ע"ז כל גדולי הדור על הסכנה של תואם כשר, כי כמעט המצב בתואם כשר איננו שונה ממכשירים אחרים. איזה סכנות יש שם. הקב"ה נתן לנו פקדון את הדור הצעיר, הדור הצעיר חשוף היום לסכנות שלא היו מעולם ואנו נמצאים במערכה להציל את נפשו. נער צעיר יכול במיוחד להימשך לזה, אבל אף אחד לא מחוסן, גם אברכים לא מחוסנים , גם אנשים מבוגרים לא מחוסנים, כולם נמצאים בסכנה! אנחנו אומרים כל יום אל תביאנו לידי נסיון ואנחנו בעצמנו מביאים את עצמינו לידי נסיון?!

רואים היום אברכים חשובים מחזיקים מחשבים. כמה פעמים שאלתי "יש לכם חסימה"? אומרים "נו... אני צריך חסימה"? כן!! גם הצדיק הגדול ביותר לא יכול להגיד אני לא צריך חסימה! אין כזה דבר רבותי, נמצאים פה בסכנה וצריך גדרים ברורים ביותר, אסור להחזיק מחשב בלי חסימה. אסור! וחסימה ג"כ כפי הוראות הרבנים, כי יש חסימות שזה רק מן השפה ולחוץ. וכן בנושא של פלאפונים הנושא של "תואם כשר" בנפשינו הוא הדבר! הוא חושף לסכנה את כל הדור הצעיר. אם אנחנו לא נעמוד היום בשעת האפס להיקהל ולעמוד על נפשינו ח"ו נפסיד את המערכה. כ"א צריך לדאוג לעצמו, צריך לדאוג לבנים שלו, צריך לדאוג לבנות שלו, לא לחפש שום קולות, בגשמיות כל אדם מחפש את החומרא הכי גדולה, מחפשים את הרופא הכי טוב, ברוחניות על אחת כמה וכמה. וההרגשה אומרת שהבעיה הגדולה היא שחלק גדול מהציבור לא מודע לסכנה, לא מודע שאנחנו נמצאים במלחמה אכזרית של חיים ומוות , מלחמה נוראה ביותר.

לא כאן המקום לפרט את כל הקרבנות שנפלו וכל האסונות שקרו, כולנו צריכים להיקהל ולעמוד על נפשנו, זה המטרה של הכינוס הזה שאנחנו התכנסנו כאן. שהקב"ה יעזור שבאמת יצא חיזוק מהכינוס הזה, חיזוק זה לא רק התעוררות , חיזוק צריך להיות למעשה "הסירו הבגדים הצואים מעליכם", אני לא אדם שראוי לעמוד בפני כזה ציבור אבל בשעת חירום כל אחד יכול לעמוד ולצעוק "געוואלד", והקב"ה יעזור לנו בתוך כל הרחוב הנורא שמקיף אותנו לשמור אותנו בתורה בטהרתה, את הבנות בטהרתן, את הדור הצעיר שלנו - דור העתיד - לשמור אותו בטהרתו ובזכות זה לקבל פני משיח צדקנו בב"א.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »



הרצאה מאלפת מהרב יואל רוט - אתה רוצה סמארטפון או חיים

https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D


עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

המדור המרגש "גבורה יהודית"
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 67 פעמים

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

ר' עזר, ככל שהמאמרים יהיו יותר ארוכים, כך יקראו אותו פחות אנשים...

אני מתכוון לטובתך, תנסה לקצר אותם או לערוך אותם בכדי שימשכו אנשים שירצו לקרוא אותם.
בתקוה להבנה.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

גם אינטרנט מסונן עלול להיות מסוכן


אינטרנט מסונן הוא לא לגמרי בטוח.
גם באינטרנט מסונן- יש עדיין סיכונים, כן!
ככל שהאינטרנט המסונן רחב יותר - הסיכון גובר.

הסיכונים הקיימים הם:

אתרים ממכרים - באינטרנט יש הרבה אתרים שגורמים לאנשים להתמכר אליהם. וזה גורם להם לבדוק כל עשר דקות או פחות מכך האם התעדכן משהו באותם אתרים. זה עלול להיראות מצחיק בעיני מי שלא מכיר את זה. אבל זה אמיתי!
בדרך כלל, האתרים שמפתחים התמכרות זה אתרים שמתעדכנים כל הזמן, כמו פורומים, אתרי חדשות או אתרי תוכן גדולים.
ההתמכרות גורמת לאדם להתנהג בצורה משונה. המתמכר יכול להפסיד זמן איכות עם המשפחה לטובת דברים רדודים בפרומים השונים.

דעות חיצוניות ותרבות רחוב - האינטרנט לא נוצר ע"י אנשים יראים ושלמים. הוא נוצר ע"י כל העולם כולו כולל גויים חילונים. התרבות משתקפת גם במאמרים טכניים שהם כותבים.
אפשר למצוא זילזול להרבה דברים שאצלנו חשובים. אפשר למצוא מאמרים שנכתבו ע"י יהודי בשבת.

טעויות בסינון - לא לסמוך על הסינון במאה אחוז.

ככל שיש יותר אתרים פתוחים, הסיכון להיתקל בדברים לא טובים גובר.

ככלל, עדיף לא להשתמש באינטרנט כלל וכלל גם אם הוא מסונן.
אבל אם בכל זאת אתם צריכים להשתמש באינטרנט, מומלץ לבדוק את הצורך שלכם, ולפתוח רק את הנצרך.

אתם נכנסים לאינטרנט היו זהירים! אתם באינטרנט!
תשמרו על עצמכם.

בהצלחה.
נערך לאחרונה על ידי עזר ב 15 ספטמבר 2017, 15:26, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: <<קריקטורות ומודעות ועוד נגד אינטרנט, ועוד דברים מענייני

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

האם הניסוי האחרון של צפון קוריאה שידרג את יכולותיה הבליסטיות ?

הלילה (שעון ישראל) שיגרה צפון קוריאה טיל בין-יבשתי שחלף מעל חופי יפן. גורמים רשמיים בארה"ב מעריכים הבוקר (ו') כי הטיל שוגר למרחק הרב ביותר אי פעם. באו"ם קראו לכינוס מהיר של מועצת הביטחון במטרה לדון בפרובוקציות הנמשכות מצד הדיקטטורה המבודדת
הטיל הבליסטי הבין-יבשתי בו עשתה פיונגיאנג שימוש בשיגור האחרון שוגר למרחק הרב ביותר אי פעם, כך מערכים גורמים רשמיים בארה"ב.

הטיל, שעף מעל שטחה של יפן, נחת באוקיינוס השקט.


בחודש יולי, בניסוי הקודם בו שוגר טיל שהתעופף מעל לשטחה של יפן, נעשה שימוש בטיל דומה למרחק בינוני. בשני המקרים, הטיל נורה מהבירה פיונגיאנג.

בניסוי הבליסטי האחרון, הטיל עף למרחק של 3,700 קילומטר משטחה של קוריאה הצפונית, והגיע לגובה של 770 קילומטר לפני שנחת באוקיינוס השקט.

לשם ההשוואה, גואם, אי הנמצא בשליטת ארה"ב, נמצא במרחק של 3,380 קילומטרים משטח צפון קוריאה.

הניסוי הגרעיני חולל רעידת אדמה אשר הורגשה היטב בסביבה.

אך מה שהפתיע את החוקרים הוא זעזוע נוסף שהורגש בהר מנטאפ שבו נערך הניסוי שמונה וחצי דקות לאחר מכן, והותיר את הסיסמולוגים מבולבלים – כך דווח במגזין nature.

הרעידה הראשונה, שנגרמה כתוצאה ישירה של הפיצוץ, היא החזקה ביותר שנמדדה לאחר ניסוי גרעיני מאז ומעולם, וחזקה פי כמה וכמה מגלים סיסמיים שעוררו ניסויים קודמים של צפון קוריאה.

לפי המכון הגאולוגי האמריקאי, עוצמת הרעידה הראשונה הייתה 6.3 בסולם ריכטר, ועוצמתה של השנייה – 4.1 בסולם ריכטר.

בעולם ממשיכים לגנות את הניסוי הבליסטי האחרון מצד קוריאה הצפונית.

דובר מטעם ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, אמר כי בריטניה זועמת על הפרובוקציות הממושכות מצד פיונגיאנג. "עתה כדאי להתמקד בעבודה מול סין כדי שתמיד בהטלת לחץ על צפון קוריאה למתן את פעילותה הצבאית".

באו"ם, קראו להגביר את הלחץ על פיוגניאנג. ארה"ב ויפן קראו לכינוס מהיר של מועצת הביטחון במטרה לדון בפרובוקציות הנמשכות מצד הדיקטטורה המבודדת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

טוב
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
נערך לאחרונה על ידי עזר ב 25 ספטמבר 2017, 02:50, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

החוברת
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

אל תשכח להטעין את הפלאפון לפני ר"ה...
ערב יום הדין זה זמן רציני... זה זמן שאנחנו פתוחים להסתכל במבט קצת יותר מקיף... מבט של שנה... מבט יותר עמוק ולא נקודתי... ובכן: איפה אנחנו נמצאים?? איפה אנחנו ממוקמים ביהדות??? מה ההגדרה של הדור שלנו באופן כללי?? מה תפקידנו ומה עיקר העבודה שמוטלת עלינו? אז בקצרה... ממש בקצרה:
יש בגמ' סנהדרין (צח:) מחלוקת מאד מעניינת בין רבה לרב יוסף בקשר למשיח: רבה אמר: ייתי ולא אחמיניה- פירוש: אני מעדיף לא לחיות בדור שלכם!!! אין לי את הכוחות להיות בדור הזה של משיח... לכן אני מעדיף לא להיות בדור זה... ואילו רב יוסף חולק עליו ואומר: ייתי ואחמיניה ואזכה ואיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" אומר רב יוסף: אדרבה!!! אני כן רוצה להיות בדורו של המשיח... ואדרבה... אני אשב בצל גללי חמורו של המשיח... והשאלה מתבקשת: מה פשר ההתבטאות הזו של רב יוסף? ובכלל: במה חולקים רבה ורב יוסף??? המכתב מאליהו מסביר בדעת המהר"ל שהפשט בזה הוא כך:
רבה סבר: שהמשיח יגיע בדור של "עשה טוב"!!!! ממילא נדרש מהדור הזה שיהיה דור שיעשה יותר טוב מכל הדורות שקדמו לו... עוד יותר מדורו של ר"ע ועוד יותר מדורו של חזקיהו... אומר רבה: אם ככה... אני לא מאמין שאני והדור שלי מסוגלים להיות יותר טובים מהדורות הקודמים... ואם כך: אני מרים דגל לבן.. ייתי ולא אחמיניה... אבל רב יוסף חולק על רבה... רב יוסף טוען בדיוק ההיפך: המשיח לא יגיע בדור של עשה טוב!!!! לא!!!!! המשיח יגיע בדור של סור מרע!!!! זאת אומרת: אדרבה... המשיח יגיע בדור שיהיה בו הכי הרבה רע... וככל שיהיה יותר רע... ככה ידרש עוד יותר סור מרע... והדור שיזכה לעמוד מול הרע הכי גדול... ושם!!!!!!!! שם הוא יהיה סר מרע!!! הוא הדור שיזכה לקבל פני משיח... דורו של ר"ע לא זכו להיות דורו של משיח... אתה יודע למה??? כי עם כל הכבוד ל"עשה טוב" שהם עשו בלי סוף... אבל כמה רע כבר היה בדור שלהם...?? כמה הם כבר הוצרכו להיות "סור מרע"??? פונה רב יוסף לרבה ואומר לו: אם המשיח היה צריך להגיע לדור של עשה טוב... אני מודה לך רבה- שייתי ולא אחמיניה... גם אני מסכים שאני לא מסוגל להשתלם ב"עשה טוב" יותר מדורות ראשונים... אבל אם המשיח יגיע לדור של סור מרע... את זה אני כן מסוגל- אומר רב יוסף!! אני אשב בצל גללי החמור של המשיח ושם אני אסור מרע!!! ואכן זה בדיוק מה שקורה בדור שלנו... המשיח הולך ומתקרב... "עני ורוכב על חמור..." מה פירוש רוכב על חמור?? החמור של המשיח זה ביטוי לחומריות... ומעלתו של המשיח היא שהוא רוכב על החומריות ושולט עליה בשליטה מוחלטת... אבל עד אז... בשלב זה... את המשיח אנחנו עדיין לא רואים... אבל את החמור שלו??? אוהו... את החמור שלו אנחנו מכירים טוב טוב... אנחנו חיים עמוק עמוק בתוך החומריות הזו... החומריות שולטת בעולם כמו שאף פעם לא היה... הרע שולט שליטה בלתי מעורערת וכמעט אין פינה בעולם שאין לה קליטה אלחוטית שאתה יכול להיחשף לכל דבר רע שאתה רוצה. והלכה כרב יוסף!!!! המשיח לא יגיע לדור של "עשה טוב" אלא לדור של "סור מרע"!!!! ואנחנו יחד עם רב יוסף מגוללים כעת בתוך גללי החומריות של המשיח... ושם נדרש מאיתנו להיות "סור מרע"!!! ואז יופיע המשיח... עכשיו אתה מבין במה הדור שלנו יותר מיוחד מכל דור אחר??
עכשיו אתה מבין איזה היגיון יש שהמשיח יגיע דווקא בדור שלנו יותר מדורו של ר"ע וחבריו?? פשוט מאד: בדורו של ר"ע לא היה כ"כ רע... ממילא ה"סור מרע" לא היה כזה גדול... לא היה צורך בכ"כ הרבה סור מרע... אבל בדורנו שיש כ"כ הרבה רע!!! אם אני אתאמץ בשארית כוחותי ואמשיך לשמור על עצמי להיות "סור מרע"!!!!!! הרי אני כעת קוצר שיאים של סור מרע שלא היו אפילו בדורו של רבי עקיבא!!!!
אתה קולט את ה ע ו צ מ ה ? ?
מפחיד להוציא את זה מהפה... אבל האם יש משהו מסוים שבו אני הקטן יכול להיות יותר גדול מרבי עקיבא?? התשובה היא: לא תאמין אבל כן!!!!. יש נקודה מסוימת שבה אני יותר גדול אפילו מרבי עקיבא... במה??? פשוט מאד: תשמע סיפור: שבוע שעבר כמעט החזקתי אייפון בידיים... ואף אחד לא ראה... ומאד מאד התחשק לי לנבור שם... (אני אחד כזה שיש לי דימיון מפותח... ולכן אינטרנט מאד מאד מושך אותי... ולכן אני גם כותב על זה כ"כ הרבה... מי שזה לא מדבר אליו... אני ממש מתנצל שאני מטריד אותו... ושידלג על המאמר הזה...) ואף אחד!!!! אף אחד!!! אף אחד לא הפריע לי לעשות מה שאני רוצה... ורציתי!!!!! ו... וברגע האחרון פרשתי... למה?? כי אבא שבשמים לא אוהב את זה!!!! לכן סרתי מרע!!! אתה יודע באותה שניה מ כ מ ה רע סרתי??? יש לך מושג מכמה??? האמת היא שבינינו... אני לא כ"כ יודע... כי סוף סוף סרתי... אבל יש שנים בעולם שכן יודעים... אתה יודע מי?? הקב"ה בכבודו ובעצמו ולהבדיל חבר שלי שכבר נפל שם... שניהם יודעים כמה מיליונים ע"ג מיליונים של אתרים "לא כ"כ טובים" חיכו לי שם... כמה מיליונים של אתרי רוע היו יכולים להיפתח לפני בשניה שרק הייתי פותח את זה... וברגע שבשניה האחרונה סרתי מזה... בבת אחת סרתי ממיליונים של תועבות!!!! מיליונים בקנה מידה בלתי נתפס שרק בורא עולם... ולהבדיל אלו שנמצאים שם יודעים כמה אתה יכול לגלוש שם חודשים ושנים ולא לגמור...
נו... אז אני רוצה לשאול אותך: רבי עקיבא בכל מאה עשרים שנות חייו... האם טכנית יצא לו להיות סור מכ"כ הרבה רע שאני סרתי בשניה אחת בלבד שעמדתי מול האייפון וסרתי ממנו??? התשובה היא לא!!! נקודה!!! אני חוזר על המשפט האחרון: משפט מפחיד מאד: רבי עקיבא בכל 120 שנות חייו ביחד... טכנית לא יצא לו לעמוד מול כמות של רע... שאני בדור 2017 עומד בשבריר של שניה של ניסיון מול גלישה באייפון!!!
מי שהוא מאד בהלם מהמשפט הזה ולא מסכים איתי... מוזמן בבקשה לברר את זה מול ה"גורמים הרלוונטיים..." והם יאמתו לו את זה... כמויות נתוני הרוע שאפשר לקבל בשעה אחת של חשיפה לאינטרנט פרוץ.... כזו כמות של רוע לא הייתה לר"ע בכל שנות חייו ביחד... (אני רוצה שתבין: חילוני מצוי שחי עם אייפון כבר שנים הוא לא אמור להשתולל כ"כ ולגלוש בבת אחת לכ"כ הרבה אתרים... לא כן!!!! לא כן חרדי שבלחיצת כפתור אחת עלול לקבל בבת אחת עיניים גדולות ולהחשף בבת אחת לכ"כ הרבה אפשרויות... הוא כן!!! כן רוצה לבלוע בבת אחת את הכל... וממילא: כל מי שבולם את עצמו ברגע האחרון מהסתוללות הזו... הוא בהחלט סר מכמויות בלתי נתפסות של רע) בנקודה הזו מפחיד לומר... אבל יש לי אפשרות להיות יותר גדול מר"ע!! ואתה מבין לבד שזו לא הגדלות שלי... זה פשוט המציאות כמות שהיא!! הקב"ה פשוט העמיד אותנו מול מציאות כזו שהסור מרע שלי בכל רגע שמתחשק לי לגלוש ואני יכול ואני בכל זאת לא גולש... זה סור מרע בכמויות ובעוצמות שלא היו מששת ימי בראשית... וזה פשוט ככה!! אני מדבר כעת על נתונים מתמטיים פשוטים ומוכחים שאף אחד לא יכול להתווכח איתם... דווקא מי שנמצא באינטרנט מבין אותי יותר טוב מכל אחד אחר שלא נמצא שם... עכשיו אתה מבין למה דווקא בדור שלנו המשיח יגיע??? כי שוב... הלכה כרב יוסף... והמשיח יגיע לדור שיצבור שיאים בסור מרע!! לא בעשה טוב!!! והדור שיש לו את הכי הרבה נתונים לצבור הכי הרבה שיאים בסור מרע... זה הדור שלנו!!!
פה אנחנו ממוקמים!!!! זה המשבצת שלנו בדור זה!!!
המיקום שלנו הוא בצל גללי החמור של המשיח... אנחנו כבר לא יושבים ליד החמור של המשיח... לא... אנחנו כבר בשלב אחרי... אני כבר מבוססים בתוך הבוץ של גללי החמור... הוי הוי... מי שקצת יודע מה זה פגעי הטכנולוגיה... זה הרי ההגדרה הכי אמיתית לזה!! ואנחנו מבוססים שם... ומי נמצא איתנו יחד?? רב יוסף!!!! רב יוסף לא נבהל להיות יחד איתנו בדור זה... אתה יודע למה??? כי... כי בסה"כ נדרש מאיתנו??? לסור!!!!! זה הכל!!! אתה בסה"כ לא לוחץ על כפתור... בסה"כ לסור!!!! אבל בשמים יודעים ממה!!! ממה סרת... מאיזה כמויות של רוע סרת... זה כבר חשבונות שמים... זה כבר ריבית והצמדה... אבל אני מצידי מה עשיתי?? רק סרתי!!!! מזה רב יוסף לא מפחד... ר' יוסף מודיע שהוא מוכן להיות בדור שלנו... אם היינו צריכים להביא את המשיח עם מצוות ומעשים טובים... רב יוסף היה מיואש מראש... הוא היה מרים ידים ולא היה רוצה להיות יחד איתנו בדורו של משיח.... אז זהו שעיקר העבודה שלנו זה לא עשה טוב!! אלא סור מרע!!! וסור מרע זה בסה"כ לסור!!!!!
---כלפי מה הדברים אמורים???
אנחנו חייבים להפנים שההתמודדויות והקשיים שיש לנו בימים אלו מול פגעי הטכנולוגיה והמסתעף... זה... זה... זה לא ניסיון שגרתי!! זה לא עוד ניסיון קשה ומעצבן ש... שאאוף... ודי... או שאני מתגבר או שלא... לא!! צריך לדעת ולהפנים שמדובר בניסיון חריג!!! זה ניסיון בקנה מידה אחר לגמרי! הניסיון הזה הוא מכרה זהב לכל דבר!!! אנחנו יושבים על מיליונים!!! על מילייארדים!!! בכל התמודדות כזו שאנחנו מתגברים בנושאים אלו.. זה.. זה מטפס לספרות אחרות לגמרי. זה משחק הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינים... אין שום פרופורציות בין הניסיון הנקודתי שיש לי מול האינטרנט... לבין איך שזה מתקבל בשמים!!!!
וזה מאד מובן שזה ככה... כי בדיוק כמו שהסיפורים המסמרי שיער על מי שנופל שם... זה הרי לא סיפורים נורמליים.. זה לא מתוחם בגבול ההגיון.. כל בר דעת מזהה שכל התרסקות שקשורה לאינטרנט היא משהו יוצא דופן בנורמה של העולם (ואגב... לכן זה גם גורם להרבה אנשים בכלל לא להאמין לסיפורים... עד שזה מגיע למעגל הקהילתי או המשפחתי הקרוב רח"ל... אני לא ממליץ לאף אחד שזה יקרה לא בבנין שלו... ועוד יותר לא במעגל המשפחתי שלו... מה שברור הוא שמי שקושר מטפחת לעיניו ומשחק ראש קטן בנושאים אלו... הוא בקבוצת סיכון מוגברת שזה חלילה יקרה לו... אז שלא תגיד שלא הזהירו אותך...) קח בחשבון שבאותה מידה בדיוק!! מי שכן מתגבר... וכן נושך שפתיים ומתעקש להשאר בחוץ ולא ליפול שם... גם הזכויות שהוא צובר זה גם משהו יוצא דופן!!!! זה גם משהו שהוא לא מתוחם בגבול ההיגיון... זה משהו בקנה מידה "טכנולוגי"... הכל בגדול...
ושוב: מי שכבר נמצא שם... מבין אותי מצוין!! העבודה הקשה שלי להסביר את זה... זה רק למי שעדיין ב"ה עומד מבחוץ... וכל זמן שאתה עומד מבחוץ... אתה באמת עומד איכשהו אדיש (וטוב שכך) ואתה לא קולט מול מה אתה עומד... (ולא נותר לך אלא להתלונן שקשה לך... וזה מגביל אותך...) אבל הקב"ה שכן יודע מה קורה שם בפנים... הוא כביכול לא אדיש כמוך... הוא לא רואה רק את הכפתור הנקודתי שלא לחצת עליו... הוא רואה את כל מה שיכולת לראות שם ולא ראית!!!
אז חשוב שתדע: שיש לך עסק עם מכרה זהב!!! זה המון המון זכויות.. ובינינו... אנחנו צריכים זכויות כמו אויר לנשימה... ואי לכך ובהתאם לזאת: רבותי!!!! זה שווה!!! נא לקחת את הנשימה!!!! זה שווה את הקושי!!!! זה שווה הרבה הרבה יותר מהקושי הנקודתי שלנו...
אל דאגה... במשך השנה אני לא אגיד לך את המשפטים האלו... זה לא הגון לעמוד מול בן אדם שיש לו קושי... ולהגיד לו: עזוב... זה שווה...
זה לא פתרון... יש פה באמת בעיה אמיתית... אני מוגבל... כולם מתייחסים אלי כמיושן... צריך לעזור לי... לא לבטל את הקושי שלי... נכון... במשך השנה צריך באמת הרבה כוחות והרבה תעצומות נפש איך להתגבר בכל זאת... אבל בינינו... עכשיו זה ערב יום הדין...
בערב יום הדין אנחנו מחפשים זכויות!!! זה מה שמטריד אותנו!!
אז זהו!!!!!! אני רוצה למקד אותך... אם יש לך התמודדות אישית מול הנושא של פגעי הטכנולוגיה... זה הזכויות שלך ליום הדין!!! מה שנקרא "אל תוותר על הזכויות שלך..." תופיע עם זה... תתקע עם זה בראש השנה... ותגיד לרבש"ע: אנחנו הסתדרנו בינינו... אני מבטיח לך נאמנות בנושא הזה שאני לא פורץ את הגבולות שלי... ואנא ממך... תהיה לי זמין בשנה הקרובה... אל תלך סחור סחור!!! אל תקנה לי מפטיר יונה ביו"כ ואל תלך לי לקברי צדיקים בערב ראש השנה... אל תחפש את האבידה מתחת הפנס... זה!!! זה הנקודה שלך!! זה מה שהקב"ה רוצה לשמוע ממך!!! ואת ההחלטה הזו אתה תשמיע לו בראש השנה!! תתביית בזה... תשמע לי מה תעשה: דקה לפני ר"ה תקח מהר מהר את הפלאפון הכשר שלך... (המסכן הזה) ותכניס אותו להטענה!!! ותגיד לבורא עולם: זה!!! זה הפלאפון שלי לשנה הקרובה... התכנית שלי לעבור למוגן או לתואם נגוזה... אני דוחה את זה לשנת התשע"ט... (שנה הבאה נדבר..) השנה לא!!! נקודה!! למה לא?? כי השנה אני צריך הרבה ישועות... יש לי בלו"ז כך וכך ישועות שחייבות לקרות לי השנה... (אם אתה לא כ"כ צריך ישועות אז אני באמת לא יודע מה להגיד לך... רק תעדכן את הקב"ה שאתה באמת לא צריך...) ובשעה שאתה מכניס את הפלאפון הכשר שלך להטענה תישא עיניים לשמים ותאמר: אנא ה' תטעין לי שנה טובה... תבא טעון ברכות ותרעיף עלי ישועה ורחמים בזו השנה... אמן.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

שניהם עמדו שם, זהים לגמרי.
נראים אותו דבר, למרבה הפלא, גם באותו גובה בדיוק. הם גדלו
באותו מקום, הגיעו מאותה מנטליות.
תאומים של ממש.
תאומים זהים, עד... עד שנפל עליהם הגורל... ומשם נפרדו
דרכיהם.
עד מהרה ידעו הכל מיהו השעיר לד‘ ומיהו לעזאזל.
שני שעירים, לא שלושה.
----
חז“ל אומרים ”אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב“
אנחנו רגילים להבין שהכוונה היא שדור האחרון יהיו כל האנשים
כולם צדיקים או כולם רשעים,
אבל לא כך ביאר הכהן הגדול מראדין,
מרן החפץ חיים מסביר את דברי חז“ל אלו באור אחר לגמרי,
אומר הח“ח שבדור האחרון האנשים לא יהיו בינוניים, לא יהיו
סתם כך פשרניים ומזגזגים בין טוב לרע, אלא או זכאים או חייבים,
כלומר, כל אדם בפני עצמו יהיה או כולו זכאי או כולו חייב, לא
תהיה אופציה להיות בינוני.
הנתונים יחייבו את האדם לעמוד מול צומת ולהחליט כן או לא,
שחור או לבן.
בהגדה של פסח יש לנו מבחר... ארבעה בנים- שני קיצוניים הלא
הם החכם והרשע, וביניהם שני בינוניים כאלו- תם ושאינו יודע
לשאול. בדורנו זה לא קיים!! יש לכל אחד אפשרות להיות צדיק
מושלם ולפרוש מכל הרוע והזוהמה, לשמור על עצמו ועל נשמתו זכה ונקיה, או
לחילופין, ר“ל, יכול אדם להחשף לכל הטינופת שבעולם ולדאבון לב להיות רשע.
איננו צריכים לאשר את דברי החפץ חיים זצ“ל, אבל נראה שהוא התנבא על המציאות של ימינו
אנו ממש. לפני עשרים שנה ערב בחירות, היו הרחובות מלאים בתעמולה, כרזות שלטים, מדבקות
ורמקולים, השמצות הדדיות ולשון הרע בפומבי... הרחובות זעקו את דבר הפרסומת.
והיום... אפשר לומר שעדיין נותרו קצת שיירי פרסומת ברחוב.. אפשר לנחש שעומדים לקראת
בחירות..
ולמה? אכן, העולם כולו מצוי לו בתוך איזשהו ענן וירטואלי מסתורי, כל הפרסומות נמצאות שם,
המלחמה על לב הבוחר נמצאת שם.. הלשון הרע, השחיתות, הכל נמצא לו שם... במקום שכל כולו
חייב...
הולך לו יהודי ירא שמיים ברחוב, והוא אפילו לא שם לב שהוא בהילוכו כעת נמצא ב“דור שכולו זכאי“
כל כולו יכול להיות זכאי כעת!! הרחוב התנקה לפניו, כל הבלאגן והלכלוך נמצא באתרים שמהם הוא
זוכה להתנזר שם, שכף אצבעו לא דורכת שם. הנה, כולו זכאי!!
שתי אטמוספירות, שני עולמות.
עשרה ימים בשנה מיועדים עבור הבינוניים, וזה הזמן בדורנו, לקלוט שבאמת אין מקום לבינוניים!!
הסתכל ימין ושמאל והבן... ביד כל אדם להכריע את עצמו לימין או חלילה לשמאל, על כל המשתמע
מכך...
זה מחייב אותך. כן! אתה הקורא!! איש לא רוצה להשאר תלוי ועומד, כולנו רוצים להכתב ולהחתם
לחיים טובים ארוכים ולשלו‘. לכל אחד רשימת בקשות מהבורא לקראת השנה החדשה.
חשבת פעם לתת לו, יתברך, רשימה של מתנות לפני?? בטרם תבקש את משאלותיך, מן הראוי לתת
משהו...
אנחנו נמצאים בזמן שמיועד עבור בינוניים, זה הזמן לכל אחד לעשות חשבון נפש, לידע שאין אופציה
של בינוני!! מי אתה? ימין או שמאל??
בראש השנה נפתחים שלושה ספרים, אבל ביום כיפור יש רק שניים.
שני שעירים. אחד לה‘ ואחד לעזאזל. איפה השעיר השלישי? איפה השעיר שגולש בזהירות.. לא
נופל ומתרסק בצוק הקשה.. לא מאבד את עצמו.. הוא זהיר, הוא יודע מה הוא עושה.. הוא קצת פה
וקצת לא פה...
אין כזה שעיר!!! אין דבר כזה!!! אין שעיר בינוני!
אתה או כולך לרבונו של עולם, או כולך...---
הדור שלנו הוא דור של שני שעירים בלבד. יש שתי אופציות בלבד.
בן דוד יבוא לאותם אלו שלמדו את המפה ובחרו בה‘, בחרו שלא לגלוש בצוק המוביל אלי עזאזל.
לא נותר לנו אלא לעמוד ביום הכיפורים הזה, יום שבו אומר לנו הבורא ”תטהרו“, ובעת נעילת שער
נקבל על עצמנו לנעול את השערים מרוחות זרות שמחלחלות.
עצור!!!
כעת לפניך הברירה. נעילת השער קרבה, יש ימים ספורים עד לחיתום. ובידיך הבחירה להיות דור
שכולו זכאי, ובמעשיך לקרב את בוא הגואל.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

גבורה יהודית בשנת 2017
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

סדר הוידוי יום כיפור תשע"ח

וּמִי שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא חֵטְא פְּרָטִי, כֵּיוָן שֶׁהוּא אוֹמֵר הַוִּדּוּי בְּלַחַשׁ, נָכוֹן לְפָרֵט הַחֵטְא וְיִתְוַדֶּה עָלָיו בִּמְרִירוּת הַלֵּב וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ (מטה אפרים סימן תר"ז סעיף ח').

אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם, וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, אַתָּה חוֹפֵשֹ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאִינְטֶרְנֶט
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַיפוֹן
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַיפּוֹד
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּבְּלֶקְבֶּרִי
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגְלִישָׁה
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגוּגֶל
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגַלַאקְסִי
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדַבֶּלְיוּ דַבֶּלְיוּ דַבֶּלְיוּ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדוֹמָיו
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהִידַרְדְּרוּת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהוֹרָדוֹת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהֶרֶס עַצְמִי
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוַאטְסְאַפּ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוַייפַיי
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזֶבֶל
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחֹסֶר צְנִיעוּת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִיפּוּשִׁים
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחֻרְבָּן
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטְוִיטֶר
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטַאבְּלֶט
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטִינוֹפֶת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיוּטְיוּבּ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיְרִידָה נוֹרָאָה
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכֵּלִים טְמֵאִים
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלִכְלוּךְ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַכְשִׁיר טָמֵא
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמוֹדֶם
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנְשִׁירָה
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנְפִילָה
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּסְמַרְטְפוֹן
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינַיִם
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּפֵייסְבּוּק
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְרִיצוּת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּצַ'אט
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקִלְקוּל
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקְלִיק אֶחָד
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקְלִיפִּים
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּקְלִיטָה
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרֶשֶׁת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרִימוֹן
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשְׁחִיתוּת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְמוּנוֹת אֲסוּרוֹת
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּתוֹעֵבָה

הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.
נערך לאחרונה על ידי עזר ב 29 ספטמבר 2017, 02:16, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

בעיצובים שונים.
לצערינו זה רלוונטי גם השנה...
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

הודו: תלמידת כתה יא׳ התאבדה כי הוריה החרימו לה את הסמארטפון

הוריה חשבו שהילדה התמכרה לפייסבוק ולכן הזניחה את לימודיה.
שלושה ימים אחרי שהחרימו לה את המכשיר היא תלתה את עצמה.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

מחקר: כך השתלטו הסמארטפונים על המוח שלנו - וזה המחיר

14.10.2017 10:16וול סטריט ג'ורנל

כולנו נוגעים בסמארטפון אלפי פעמים ביום, מבלים שעות מול המסך שלהם בהפעלה של כל מיני אפליקציות, ובאופן כללי לא יכולים לדמיין את חיינו בלעדיהם, אלא שלאהבה הזאת יש מחיר כבד.

אז קניתם את האייפון החדש הזה. אם אתם הבעלים הטיפוסיים, אתם תשתמשו בו כ-80 פעם ביום, לפי נתונים של אפל. זה אומר שאתם תתייעצו עם המלבן הנוצץ הזה בערך 30,000 פעם ביום בשנה הקרובה. הטלפון החדש שלכם, כמו הישן, יהפוך לבן הלוויה הנאמן ולמשרת הקבוע שלכם - מדריך, מזכירה, גורו. שניכם תהיו בלתי נפרדים.

הטלפון החכם הוא מוצר ייחודי בתולדות הטכנולוגיה האישית. אנחנו מחזיקים אותו בהישג יד פחות או יותר 24 שעות ביממה, ומשתמשים בו בדרכים רבות מספור, כולל התייעצות עם היישומים שלו ובדיקת ההודעות וההתראות שלו עשרות ויותר פעמים ביום. הוא הופך למעשה למחסן של עצמנו, שמתעד ופולט את המילים, הצלילים והתצלומים שמגדירים את מה שאנחנו חושבים, מה החוויות שלנו ומי אנחנו. בסקר של גאלופ מ-2015, יותר ממחצית מבעלי האייפונים אמרו שהם לא יכולים לדמיין את חיים ללא המכשיר הזה.

אנחנו אוהבים את הטלפונים שלנו מסיבות טובות. קשה לתאר מוצר אחר שמספק כה הרבה פונקציות בצורה כה זמינה. אבל בשעה שהטלפונים שלנו מציעים נוחות והסחת דעת, הם גם מייצרים חרדה. השימושיות המופלאה שלהם מעניקה להם אחיזה ללא תקדים של תשומת הלב שלנו, והשפעה גדולה על החשיבה וההתנהגות שלנו. אז מה קורה בראש שלנו כשאנחנו מאפשרים למכשיר יחיד שליטה כזו על תפיסתנו ועל ההכרה שלנו?

המדענים החלו לבחון את השאלה הזו - ומה שהם מגלים הוא בו זמנית מרתק ומפחיד. הטלפונים לא רק מעצבים את המחשבות שלנו בדרכים עמוקות ומסובכות, אלא שהאפקטים נמשכים גם כשאיננו משתמשים בהם. כאשר המוח נעשה תלוי בטכנולוגיה, המחקר מעריך, האינטלקט שלנו, כלומר היכולת השכלית, נחלשים.

אדריאן וורד, פסיכולוג קוגניטיבי ופרופסור לשיווק באוניברסיטת טקסס באוסטין, חוקר בעשור האחרון את הדרכים שבהן סמארטפונים והאינטרנט משפיעים על המחשבות ועל השיפוט שלנו. במחקר שלו, וכן במחקרים של אחרים, הוא רואה עדויות מצטברות לכך ששימוש בטלפון חכם, או אפילו שמיעה של צלצול או רטט של טלפון, מייצרים שפע של הסחות דעת שמקשות על התרכזות בבעיה או בעבודה קשה. חלוקת תשומת הלב הזו פוגעת בהיגיון ובביצועים.

מחקר של ה"ג'ורנל לפסיכולוגיה ניסויית" (Journal of Experimental Psychology) מ-2015, שהקיף 166 נבדקים, מצא שכאשר טלפונים של אנשים מצפצפים או מזמזמים כשהם בעיצומה של מטלה מאתגרת, ההתמקדות שלהם מתערערת והעבודה שלהם נעשית רשלנית יותר - בין שהם בודקים את הטלפון ובין שלא. מחקר אחר מאותה שנה, שהקיף 41 משתמשי אייפון והופיע ב"ג'ורנל לתקשורת בתיווך מחשבים" (Journal of Computer-Mediated Communication), הראה שכאשר אנשים שומעים את הטלפונים שלהם מצלצלים אך אינם יכולים לענות לצלצול, לחץ הדם שלהם קופץ, הדופק מוחש וכישורי פתרון הבעיות שלהם יורדים.

מבחן הטלפונים על השולחן

המחקר המוקדם יותר לא הסביר אם ואיך הטלפונים החכמים שונים מכל מקורות הסחת הדעת הרבים האחרים בחיינו. ד"ר וורד חשד שהקשר שלנו לטלפונים הפך לכה חזק, שרק הנוכחות שלהם משפיעה אולי על האינטליגנציה שלנו. לפני שנתיים, הוא ושלושה קולגות - כריסטן דיוק ואיילת גניזי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומדען ההתנהגות מרטן בוס מחברת דיסני ריסרץ' - השיקו ניסוי מקורי לבדיקת התחושה הזו שלו.

החוקרים גייסו 520 סטודנטים תואר ראשון באוניברסיטת סן דייגו, ונתנו להם שני מבחנים סטנדרטיים של תפיסה שכלית. מבחן אחד מדד "יכולת קוגניטיבית זמינה", כלומר עד כמה מוח של מישהו יכול להתמקד במטלה מסוימת. המבחן השני העריך "אינטליגנציה נזילה", יכולת של אדם לפרש ולפתור בעיה לא מוכרת. המשתנה היחיד בניסוי הזה היה מיקום הטלפונים החכמים של המשתתפים. חלק מהם התבקשו להניח אותם על השולחנות שלפניהם, אחרים התבקשו להטמין אתם בכיסים או בתיקים שלהם, ואחרים התבקשו להשאיר אותם בחדר אחר.

התוצאות היו מדהימות למדי. בשני המבחנים, הנבדקים שהטלפונים שלהם היו על השולחן רשמו את הציונים הגרועים ביותר, ואלו שהפקידו את הטלפונים בחדר אחר השיגו את התוצאות הטובות ביותר. הסטודנטים שהחזיקו את הטלפונים בכיסים או בתיקים השיגו ציונים באמצע. כשזמינות הטלפון עלתה, כוח המוח ירד.

בראיונות המשך, כמעט כל הנבדקים אמרו שהטלפונים שלהם לא היו הסחת דעת - הם אפילו לא חשבו עליהם במהלך הניסוי. הם נשארו לא מודעים לכך שהטלפונים פגעו בהתמקדות ובחשיבה שלהם.

בניסוי שני שערכו החוקרים התוצאות היו דומות, וחשפו גם שהסטודנטים שנשענו הכי הרבה על הטלפונים בחיי היומיום שלהם, היו אלו שנענשו הכי הרבה מבחינה קוגניטיבית.

במאמר מאפריל השנה ב"ג'ורנל של האגודה למחקר צרכני" (Journal of the Association for Consumer Research), ד"ר וורד ועמיתיו כתבו ש"שילוב הטלפונים החכמים בחיי היומיום" גורם כנראה ל"בריחת מוחות" שיכולה להפחית כישורים מנטליים חיוניים כמו "למידה, חשיבה הגיונית, חשיבה מופשטת, פתרון בעיות ויצירתיות". הסמארטפון הפך כה קשור לקיומנו שאפילו כשאנחנו לא מציצים או מדפדפים בו, הוא גוזל מאיתנו תשומת לב ומשאבים קוגניטיביים נדירים. רק דיכוי הדחף לבדוק את הטלפונים שלנו, מה שכולנו עושים בהתמדה ובאופן בלתי מודע לאורך כל היום, יכול להשפיע לרעה על חשיבתנו. העובדה שרובנו מחזיקים את הטלפון בסמוך לנו ובטווח ראייה, רק מגבירה את "הגבייה המנטלית" הזו מיכולותינו, ציינו החוקרים.

הממצאים של ד"ר וורד עולים בקנה אחד עם מחקרים עדכניים אחרים. במחקר דומה אך מצומצם יותר מ-2014 (47 נבדקים) ב"ג'ורנל לפסיכולוגיה חברתית" (journal Social Psychology), פסיכולוגים באוניברסיטת דרום מיין מצאו שאנשים שהחזיקו את הטלפונים שלהם בטווח ראייה, אם כי מכובים, במהלך שני מבחנים קשים של תשומת לב והכרה, עשו משמעותית יותר שגיאות בהשוואה לקבוצת בקרה שהטלפונים שלה היו מחוץ לטווח ראייה (הפער בין שתי הקבוצות היה קטן בהרבה במבחנים קלים יותר).

במחקר נוסף, שהמגזין לפסיכולוגיה קוגניטיבית יישומית (Applied Cognitive Psychology) פרסם באפריל השנה, החוקרים בדקו איך טלפונים חכמים השפיעו על למידה בכיתת הרצאות על 160 סטודנטים באוניברסיטת ארקנסו במונטיצ'לו. הם מצאו שסטודנטים שלא הביאו את הטלפונים שלהם לחדר הרצאות השיגו ציון אחד גבוה יותר בשיטת האותיות האמריקאית (A עד D) במבחן על ההרצאה מאשר אלו שהביאו את הטלפונים שלהם. זה לא שינה אם הסטודנטים שהביאו את הטלפונים השתמשו בהם: כולם רשמו ציונים גרועים יחסית. מחקר של 91 בתי ספר תיכונים בבריטניה מצא שכאשר בתי הספר אוסרים על הבאת טלפונים חכמים, ציוני הבחינות של התלמידים משתפרים משמעותית, והתלמידים החלשים ביותר נהנים מכך הכי הרבה.

מה קורה לכישורים החברתיים?

לא רק החשיבה ההגיונית שלנו נפגעת כשהטלפון שלנו בסביבה. גם כישורים חברתיים ויחסים נפגעים כנראה. מאחר שסמארטפונים מזכירים לנו את כל אותם החברים שאנחנו יכולים לשוחח איתם בצורה אלקטרונית, השיחות הפיזיות איתם נוטות להיות רדודות ופחות מספקות.

במחקר שערכה אוניברסיטת אסקס בבריטניה, 142 נבדקים חולקו לזוגות והתבקשו לשוחח באופן פרטי במשך עשר דקות. מחצית הנבדקים שוחחו עם הטלפון שלהם בחדר, ולמחצית השנייה לא היה טלפון. הנבדקים קיבלו לאחר מכן מבחני חיבה, אמון ואמפתיה. "רק הנוכחות של טלפונים ניידים", דיווחו החוקרים ב-2013 ב"ג'ורנל ליחסים אישיים וחברותיים" (Journal of Social and Personal Relationships), "מנעה את התפתחותם של קירבה ואמון בין-אישיים, והקטינה את המידה שבה אנשים חשו אמפתיה והבנה מצד בני הזוג שלהם". התוצאה השלילית הייתה מודגשת במיוחד כש"נושא חשוב מבחינה אישית" עלה בשיחה. תוצאות הניסוי הזה אושרו על ידי מחקר המשך של חוקרים במכון הטכנולוגי של וירג'יניה שפורסם ב-2016 ב"ג'ורנל לסביבה והתנהגות" (Journal Environment and Behavior).

הראיות לכך שהטלפונים יכולים להיכנס לנו לראש עד כדי כך הן מפחידות. הן מאותתות שהמחשבות והרגשות שלנו אינם מוגנים על ידי הגולגולת, והם יכולים להיות מוטים על ידי כוחות חיצוניים שאנחנו אפילו לא מודעים להם.

המדענים יודעים זה זמן רב שהמוח הוא מערכת ניטור ולא רק מערכת חשיבה. תשומת הלב מופנה לכל חפץ שהוא חדש, מסקרן או מפליא מבחינה אחרת - שיש לו בעגה הפסיכולוגית "בולטות". מכשירי מדיה ותקשורת, מטלפונים עד טלוויזיה, ניצלו תמיד את הדחף הזה. בין שהם דולקים ובין שהם מכובים, הם מבטיחים אספקה בלתי נדלית של מידע וחוויות. הם נועדו מטבעם ללכוד את תשומת ליבנו בדרכים שחפצים טבעיים לא יכולים ללכוד.

אבל אפילו בהיסטוריה של המדיה כובשת תשומת הלב, הטלפונים החכמים הם חריגים. הם מגנט של תשומת לב יותר מכל דבר אחר שהמוח שלנו התמודד איתו בעבר. מאחר שהטלפון עמוס כה הרבה צורות מידע וכה הרבה פונקציות מועילות ומבדרות, הוא מתנהג כמו מה שד"ר וורד מכנה "גירוי סופר-נורמלי", כזה שיכול "לחטוף" תשומת לב אם הוא חלק מהדברים שסובבים אותנו, כפי שהוא אכן במציאות. תארו לכם שילוב של תיבת דואר, עיתון, טלוויזיה, רדיו, אלבום תמונות, ספרייה ציבורית ומסיבה תוססת בהשתתפות כל מי שאתם מכירים, כולם בתוך חפץ קורן יחיד וקטן. זה מה שסמארטפון מייצג עבורנו. מה הפלא שאיננו יכולים להסיח ממנו את הדעת?

המידע בטלפון, לא בראש

האירוניה של הטלפון החכם היא שאותן האיכויות שלו שאנחנו אוהבים - החיבור הקבוע שלו לאינטרנט, היישומים הרבים, הניידות שלו - הן התכונות שמשתלטות על מוחנו. יצרניות טלפונים כמו אפל וסמסונג וכותבי יישומים כמו פייסבוק וגוגל מעצבים את המוצרים שלהם כדי שהם יצרכו כמה שיותר מתשומת הלב שלנו בכל אחת משעות הערות שלנו, ואנחנו מודים להם על כך בקניית מיליונים מאותם גאדג'טים והורדת מיליארדים של יישומים בכל שנה.

לפני רבע מאה, כשהתחלנו לגלוש באינטרנט, האמנו כולנו שהאינטרנט יהפוך אותנו לחכמים יותר: יותר מידע יוליד חשיבה חדה יותר. כעת אנחנו יודעים שזה לא כזה פשוט. האופן שבו מכשיר מדיה מעוצב ומשמש אותנו משפיע על מוחנו באותה מידה כמו המידע שהמכשיר הזה מעמיד לרשותנו.

עד כמה שזה נראה אולי מוזר, הידע וההבנה של אנשים עלולים לרדת בפועל כאשר הגאדג'טים מאפשרים להם גישה קלה יותר לחנויות נתונים. במחקר פורץ דרך מ-2011 שפורסם במגזין "סיינס" (Science), צוות חוקרים - בראשות הפסיכולוגית בטסי ספרו מאוניברסיטת קולומביה ובהשתתפות מומחה הזיכרון המנוח מהרווארד דניאל ווגנר - קבוצת מתנדבים קראה 40 קביעות עובדתיות קצרות (כמו "מעבורת החלל קולומביה התפרקה בחזרה לאטמוספירה מעל טקסס בפברואר 2003") ולאחר מכן התבקשה להקליד אותן למחשב. למחצית הנבדקים נאמר שהמחשב ישמור על מה שהם הקלידו. למחצית השנייה נאמר שהדברים יימחקו מיד.

לאחר מכן, החוקרים ביקשו מהנבדקים להקליד כמה שיותר קביעות שהם יכלו לזכור. אלו שהאמינו שהמחשב ישמור על מה שכתבו הפגינו זיכרון חלש בהרבה מאלו שהניחו שהקביעות לא יישמרו. הציפייה שהמידע יהיה זמין בצורה דיגיטלית הנמיכה לכאורה את המאמץ המנטלי שהנבדקים עשו כדי לזכור יותר עובדות. החוקרים כינו את התופעה הזו "אפקט גוגל" וציינו את ההשלכות הרחבות שלה: "מאחר שמנועי חיפוש זמינים לנו כל העת, אנחנו נמצאים אולי במצב שבו איננו חשים שאנחנו צריכים לשמר את המידע בתוכנו. כשנצטרך אותו, אנחנו אומרים לעצמנו, נחפש אותו".

כעת כשהטלפונים מקילים כל כך את עבודת איסוף המידע המקוון, המוח שלנו כנראה מוריד מעצמו עוד יותר עבודת זכירה לטובת הטכנולוגיה. אילו היה מדובר רק בזכירה של עובדות טריוויאליות, אולי לא הייתה בעיה. אבל, כמו שחלוץ הפסיכולוגיה הפילוסוף וויליאם ג'יימס אמר בהרצאה ב-1892, "אמנות הזכירה היא אמנות החשיבה". רק צבירת מידע בזיכרון הביולוגי שלנו יכולה לארוג את הקישורים השכליים העשירים שיוצרים את מהות הידע האנושי, ולאפשר חשיבה ביקורתית ותפיסתית. לא חשוב כמה מידע סובב אותנו, אם הזיכרון האישי שלנו יהיה פחות מצויד, יהיה לנו פחות עם מה לחשוב.

אשליה של אינטליגנציה

לסיפור הזה יש פיתול בעלילה. מסתבר שאנחנו לא טובים במיוחד בהבחנה בין המידע שאנחנו שומרים בראש למידע שאנחנו מוצאים בטלפונים או במחשבים שלנו. ד"ר וגנר וד"ר וורד הסבירו במאמר שהם פרסמו במגזין "סיינטיפיק אמריקן" ((Scientific American, שכשאנשים מעלים מידע במכשירים שלהם, הם סובלים במקרים רבים מאשליות של אינטליגנציה. הם מרגישים כאילו היכולות השכליות שלהם יצרו את המידע הזה, לא המכשירים שלהם. "הופעת 'דור האינפורמציה' יצרה לכאורה דור של אנשים שחושבים שהם יודעים יותר מבעבר", הסיקו החוקרים. זאת, למרות ש"הם אולי יודעים אפילו פחות על העולם שמקיף אותם".

התובנה הזו שופכת אור על משבר האמון של החברה האנושית בימינו, שבו אנשים ממהרים להאמין לשקרים ולחצאי-אמיתות שמופצים במדיה החברתית על ידי סוכנים רוסיים או שחקנים רעים אחרים. אם הטלפון שלכם יינק את כוחות הביקורת שלכם, אתם תאמינו לכל דבר שאומרים לכם.

נתונים, כתבה פעם סופרת והמבקרת סינתיה אוזיק, הם "זיכרון בלי היסטוריה". האבחנה הזו מצביעה על הבעיה של מתן היתר לטלפונים החכמים שלנו לשלוט במוחנו. כשאנחנו מצמצמים את יכולתנו לחשוב בהיגיון ולהיזכר או מעבירים את היכולות הללו למכשיר, אנחנו מקריבים את היכולת שלנו להפוך מידע לידע. אנחנו מקבלים את הנתונים אבל מאבדים את המשמעות שלהם. שדרוג הגאדג'טים שלנו לא יפתור את הבעיה. אנחנו צריכים לתת למוח שלנו יותר מרחב לחשוב. וזה אומר קצת יותר מרחק בינינו לבין הטלפונים שלנו.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

https://www.dropbox.com/s/hg746w5g65zr3 ... 8.mp4?dl=0

מי יכול להעלות לי את מה שיש בקישור דלעיל, בגמבומייל או במגיקוד?
תודה!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

בתקופה האחרונה אנו עדים למדינה קטנה ועניה שמצליחה לנדד את שנתה
של ארצות הברית וכל העולם כולו... הלא היא צפון קוריאה... אז נכון שהיא
נחשבת מעצמה גרעינית ונכון שכל שני וחמישי הם עושים עוד ניסיון לטיל
בליסטי... אבל עדיין יש עוד הרבה מעצמות הרבה יותר חזקות מצפון קוריאה
הקטנה והרחוקה... ובכל זאת היא מצליחה להטריד את כל העולם... למה??
מה יש?? מה כ”כ מלחיץ במדינה הזו יותר מכל מדינת אויב אחרת???
התשובה היא: צפון קוריאה מבודדת!!!! לגמרי לגמרי מבודדת!!! אין לנו שום
גישה לשם!! לארה”ב יש סוכנים בכל מקום בעולם... שגרירים בכל מדינה...
ומרגלים בכל מדינת אויב... ברגע שיש לך משתפי”ם משלך בתוך מדינת
אויב... אז אתה רגוע... אתה אף פעם לא צריך לצאת במלחמה חזיתית... כי
המרגל ממקד אותך איפה בדיוק נמצא ציר הרשע... איפה נמצא המאגר
נשק... איפה המנהרה... איפה מסתתרת לה חוליית הטרור... איפה יושב
המהנדס הראשי של הכור... ואז אתה יכול לעמוד עם פינטצה ולחסל
נקודתית את מקור הירי, ואתה מסיים את הסיפור במינימום פגיעות בנפש
וגוף... אבל ברגע שיש לך עסק עם מדינה כמו צפון קוריאה... שאין לך שום
נוכחות משלך בכל האזור... ותכל’ס... זו הרי מדינת אויב... והיא מאיימת
עלינו... ואין ברירה אלא למגר את האיום הזה... יוצא שכל פעולה שאתה
צריך לעשות מול האויב... הרי אתה נלחם מול מדינה שלימה... שכולה כעת
בת ערובה... ברגע שאתה מתחיל להילחם מול מדינה שלימה!!! כאן אתה
מתחיל מלחמת עולם!!!!
בקיצור: שורה תחתונה: אדם אחד בודד יכול למנוע מלחמת עולם...
מספיק צפון קוריאני אחד בלבד שיסכים להיות משת”ף של ארה”ב... צפון
קוריאני אחד שיסכים להיות נאמן לארצות הברית בתוך!!!!!! בתוך צפון
קוריאה... הצפון קוריאני הזה יזכר לדורי דורות כאחד שהציל ברגע האחרון
את כל העולם ממלחמה גרעינית...
עכשיו: שלא תבין לא נכון: לארה”ב לא חסר חיילים.. לא חסר אנשים שנאמנים
לצבא ארה”ב... אז מה כן חסר?? חסר צפון קוריאני אחד!!! אחד ויחיד שיעמוד על אדמת צפון
קוריאה ויניף את דגל ארצות הברית... זה חסר!!! את זה מחפשים בנרות...
---
הצעיר השבור שיושב מולי שואל בדמעות ובכנות: ברוך ה’ יצאתי מזה... התנתקתי מהמכשיר הזה... אבל למה??
למה זה נגזר עלי?? למה זה בכלל קרה לי?? למה נגזר עלי שאני אלחץ בתמימות על המכשיר הזה... ואז אני אגלה
עולם ואז אגיע לכאלו מחוזות לא נקיים שעד היום לא ידעתי על קיומם...?? למה נגזר עלי ליפול בכזה בור עמוק
ועוד להצטרך לצאת ממנו בכוחות עצמי...??? אני מקנא בחברים שלי... הצדיקים התמימים האלו... שעדיין לא
מבינים בכלל מה זה אינטרנט... כמו כל אלו שנולדו כמוני בתור החומות של השטעטאלע החרדי... שגדלו בלי שום
מושגים שליליים... והעיניים שלהם נקיות והלב שלהם טהור והכל אצלם זך ונקי... ואילו אני?? הלב שלי מלא בכאלו
דברים לא... לא... לא... למה?? למה נגזר עלי גלות הנפש הזו???
מה התשובה??? אחי יקירי: חברים שלך... הם אזרחים אמריקאים נאמנים!!! הם חוגגים את יום המולדת הלאומי
של ארה”ב... הם מניפים את דגל ארה”ב בגאון... הם בהחלט אזרחים מאוד אידיאלים של ארה”ב... אבל בכל זאת
הם מסתובבים מוטרדים... מה יהיה עם האיום מצפון קוריאה??? עם כל הרצון הטוב לבית המדרש השוקק חיים
בקדושה ובטהרה... אבל יש לכבוד שמים אויב מר... אויב בדמות הרשת הסלולרית... והאויב הזה הוא איום ונורא!!!!
הוא סגור ומסוגר... מי שנכנס לשם בדרך כלל לא חוזר.. הוא נקבר ונטמם בתוך כל הרפש והטיט ובאיה לא ישובון...
והמדינת אויב הזו בדמות האייפון מאיימת עלינו במלחמת עולם!!!!! סו”ס יש גבול להפקרות... יש חרון אף גדול
בשמים על כל הערוות דבר שמשתוללת שם... והמתיחות הולכת וגוברת... והמבול חלילה הולך וקרב... )כל מקום
שאתה מוצא זנות וע”ז אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת רעים וטובים...( כאן מי יכול להציל את המצב?? מי יכול
למנוע מלחמת עולם?? כאן צריך נח אחד!!! אחד בלבד!!! כאן צריך צפון קוריאני אחד שיכריז אין עוד מלבדו מתוך
אדמת צפון קוריאה... צריך מישהו אחד שנמצא כבר בתוך ההפיכה!!! ומתוך הנפילה... ומתוך השוחה העמוקה...
משם!!! משם הוא יעמוד ויכריז: את האלוקים אני ירא!! אני מקבל על עצמי עול מלכות שמים ומתנתק מזה בגבורת
נפש כדי לעשות רצונו יתברך... מרגל אחד כזה... משת”ף אחד נאמן כזה לכבוד שמים יכול להציל את כל העולם
משחת ולמנוע מלחמת עולם...
וזה אתה!!!!!! אתה נבחרת להיות המשת”ף הנדיר מתוך עומק שטח אויב!!!!
אתה מקנא בחברים שלך... אתה בטוח שהם יותר צדיקים ועובדי ה’ ממך... כן... אתה צודק... גם כל אזרח אמריקאי
הכי שגרתי נראה הרבה יותר נאמן למולדת מאשר המרגל הצפון קוריאני המלוכסן שאף אחד לא יודע את המתרחש
בלבו הגועש והרועש... ואף אחד לא יודע שבנאמנותו ובחירוף נפשו זו לארה”ב מתוך אדמת אויב... הוא מציל את כל
העולם מאבדון... וזה אתה!!!!! אף אחד לא יודע מה עובר עליך... אף אחד לא מעלה על דעתו באיזה מלחמות נפש
ורוח אתה מתמודד רק בשביל לא לחזור לשם בחזרה... אף אחד לא מעלה על דעתו באיזה שטח אויב אתה נמצא...
עיני כל כלל ישראל נשואות אליך!!!! אתה נבחרת משמים להיות הסוכן של הקב”ה במדינת אויב... אתה נבחרת
לקדש שם שמים מתוך המדינת אויב ומשם לצאת ולהכריז אני נאמן לה’ ולתורתו... אנחנו עומדים מרחוק ומסתכלים
עליך ביראת כבוד כמו להבדיל הכה”ג שנכנס לקודש הקדשים... וכמו שאז ביוהכ”פ אנו מתפללים עליו שיצא
בשלום... ככה להבדיל!!!
מתפללים אנו עליך... הסוכן של הקב”ה... המשתף פעולה עם בורא עולם מתוך מדינת אויב.. שתזכה במהרה לצאת
בשלום ובלי פגע... וכבודו יתברך יתעלה על ידך אלפי מונים יותר ממה שאנחנו מקדשים שם שמים במעשינו כאן
מתוך הבית מדרש... חזק ותתחזק!!! גם אם נראה לך שאתה לבד... הלב שלנו איתך... אנחנו מצדיעים לך... ועומדים
קטנים לידיך...
ומחכים לך בכיליון עיניים... מחכים להיפגש איתך בבית המדרש... לראות כבר שהגעת לחוף מבטחים... נפגש
בקרוב ממש..

anti-net
הודעות: 1
הצטרף: 24 אוקטובר 2017, 20:20

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי anti-net »

לקבלת סרט חדש ומחזק שיצא בנושא "המלחמה האחרונה - פגעי הטכנולוגיה" , נא לשלוח בקשה למייל elramos9989@.
וישלח אליכם קישור בע"ה בלי נדר..

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

המעמד נורא הוד של עקידת יצחק הסתיים... נו... ו... הלאה... מה
כעת עושה אברהם??
שום דבר... וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדיו אל באר
שבע וישב אברהם בבאר שבע... אברהם חוזר לעסקים כרגיל...
יום אחרי עקידת יצחק אברהם שכח לגמרי את העקידה... הוא
היה עסוק מידי בדברים אחרים... פתאום שרה נפטרה... פתאום
הוא צריך להתמודד מול האובייקט המורכב הלא הוא עפרון...
בקיצור: אברהם מהר מאוד שכח בכלל מעקידת יצחק... הוא
חזר לבאר שבע...
אבל יש כאן דיוק!!! וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו...
רק אברהם שב מהר המוריה אל נעריו... רק הוא קם וילך מהר
המוריה...
אבל הקב”ה??? הקב”ה עד עצם היום הזה לא זז משם!!! מהרגע
של עקידת יצחק ועד רגע זה שכינה לא זזה מהר המוריה!!! מאז
ועד עכשיו כלפי שמיא אפרו של יצחק צבור ע”ג המזבח... זה
קורה כל רגע מחדש... זה לרגע אחד לא נשכח... ועד עצם היום
הזה אנחנו באים בראש השנה עם הקלף מיקוח הזה ואומרים:
ברוך אתה ה’ זוכר הברית...
ללמדך: לא איש א-ל!!! יש אלוקים ויש בן אדם!!! ואלוקים זה לא בן
אדם!!!
אצלנו- אנחנו הבני אדם... רגע של התמודדות זה רגע... רגע של ניסיון זה רגע... מה זה שווה??
רגע... אברהם אבינו עבר יום קשה... אפילו קשה מאוד... אפילו קשה נורא... אבל מה שהיה היה...
הלאה... ממשיכים הלאה את החיים... חוזרים לבאר שבע...
אבל אצל הקב”ה רגע זה נצח!!!! הרגע הזה הונצח!!! ואפרו של יצחק צבור ע”ג המזבח ומסרב
לרדת ממנו עד עצם היום הזה... עד היום אנחנו נושמים וחיים מהאפר הזה...
---
את המידע הזה מאוד מאוד חשוב לדעת:
יש הרבה יהודים טובים שהיו רוצים להתנתק מהרשת הטכנולוגית הפרוצה... ויש להם רגעים
מכוננים שהם מרגישים שהנה... הגיע הזמן לעשות את זה... אבל ברגע האחרון הם נרתעים
לאחור... ולמה? אין לי מוטיבציה... הרי אני מכיר את עצמי... מחר אני שוב פעם אקנה את האייפון...
מחר אני שוב לא יעמוד בפיתוי ושוב אחזור לזה... אז מה העניין להתנתק היום.. הרי זה לא יחזיק
מעמד למחר...
יהודי יקר: הגיע הזמן שתבין: לא איש א-ל!!! בורא עולם הוא לא איש!!!
אצלך רגע זה רגע... אחרי רגע אחד מגיע הרגע הבא... ומה שהיה היה... אבל אצל הקב”ה אם
אתה כעת תעשה את הצעד הקשה הזה... אם אתה תקח את “בנך” את “יחידך” אשר “אהבת”
)לייק( את האייפון... אם אותו אתה תקריב עולה לה’... הקב”ה באותו רגע ינציח את המעשה
שלך!!!! וזהו... ברגע זה קנית את עולמך!!! אה... מה יהיה הלאה... זה כבר לא עניינך כעת... את
שלך עשית... ואת הרגע הזה אף אחד לא יכול לקחת לך.... אצל הקב”ה הרגע הזה הוא נצח!!!!
הרגע הזה של ההתגברות שלך יש בו לבדו מספיק כח לזון ולפרנס ולהריק מלא חפניים ברכה
וסייעתא דשמיא לכל הנכדים והנינים שלך עד סוף כל הדורות... אז אל תתלבט!!!
את הרגע הזה תתן לקב”ה... ומה יהיה ברגע הבא... את זה תשאיר לאבא שבשמים... את זה
תשאיר לקל גומר עלי... שהוא יגמור... אתה?? לא עליך המלאכה לגמור...
לך יש עסקים עם רגעים... הרגע אני מתחזק... מה יהיה ברגע הבא???
הרגע הבא הוא עולם אחר... אני מוסר את הרגע הבא לסייעתא דשמיא שאני מחכה לה מאבי
שבשמים... והסייעתא דשמיא לרגע הבא מגיעה ובגדול... למי?? למי שנתן את הרגע הראשון...
אבל תתן אותו כבר... תאמין בכוחו של רגע... תאמין שיש לך עסק עם בורא עולם שברגע אחד
כמימריה יכול לברא עולם...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

גבורה יהודית בשנת 2017

פרשת חיי שרה היא הפרשה האחרונה שמדברת על אברהם אבינו, וזהו, אנחנו מיד
ממשיכים הלאה... ליצחק אבינו... ואח"כ ליעקב אבינו... יוסף הצדיק... ואח"כ עם ישראל
נכנס לתמונה... מתן תורה וכו'... אבל רגע לפני שאנו נפרדים כביכול מאברהם אבינו )עכ"פ
בסדר הפרשיות( כאן המקום לעצור רגע ולהזכיר..
בתחילת פרשת לך לך הקב"ה מברך את אברהם: "והיה ברכה", דורשים חז"ל: בך יהיו
חותמים, ורבותינו ביארו: שכוונת הדברים שהדור האחרון!! הדור שיחתום את הגלות... הרי
בך יהיו חותמים-- הדור הזה האחרון, יהיה בבחינת העבודה של אברהם אבינו... כלומר, הדור
האחרון יעמדו בנסיונות מהסוג של אברהם אבינו... וסוג העבודת ה' שלו תהיה מהסוג של
אברהם אבינו...
כלפי מה הדברים אמורים???
את אברהם אבינו אף אחד לא חייב להיות יהודי, איש לא הכריח אותו לקבל עול מלכות
שמים... זו היתה יוזמה פרטית שלו. לא היה לו שום דבר שיפריע לו להמשיך את חייו גם בלי
להיות "אחד היה אברהם"... הוא יכול היה להיות עוד אחד.. אבל בכל זאת הוא בחר להיות
אחד היה אברהם" במשך כל הדורות ליהודי היה הכרח להיות יהודי. אם זה הגוי התורן
שעמד לו על הראש.. והזכיר לו בכל הזדמנות שהוא יהודי... ואם היהודים התחילו לשכוח
שהם יהודים... מהר מאוד הגיעו הגזירות... והגטו שוב ריכז את היהודים במקום אחד... והיהודי
היה צריך לענוד על כתפו סממן ש"מסגיר" אותו שהוא "ז'יד..." זה כמובן במקרה הגרוע,
אבל במקרה הטוב זה התבטא בקהילה השמורה... עם המרא דאתרא שעמד בתוקף על כל
ענייני הקדושה... ומי שזז קצת שמאלה, אז בשביל זה היה תמיד אמצעי אכיפה שמסורים
לבית דין על פי תורה...
אבל בדור האחרון... ובפרט בעשור האחרון, נפל דבר בישראל: אתה יכול לעשות מה שאתה
רוצה ואף אחד אף אחד לא ידע!!! זה משהו שלא היה אף פעם!!!
לצורך העניין... אני אתן לך דוגמא שמאוד ממחישה את ההבדל הקיצוני שנוצר בעשור
האחרון:
אם אתה זוכר עד לפני עשר שנים כל הזמן חינכו אותנו שמאוד חשוב ללכת עם מגבעת
וחליפה... כי הלבוש החרדי מאוד שומר עלינו בתור חרדים... ולמה?? כי אתה לא יכול להגיע
למשחק כדורגל עם כובע וחליפה... אתה לא יכול להגיע לקולנוע עם כובע וחליפה... וממילא
זה שומר עליך!!! זה לא מאפשר לך להיות מופקר... אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה...
זו המנגינה שתמיד השמיעו לנו באזניים עד לפני עשר שנים...
אבל בעשר שנים האחרונות קרה מהפך!! ההיפך הגמור במאה שמונים מעלות!!!
אתה יכול לעשות ההההכל עם כובע וחליפה ועם זונגאלאך... אתה יכול לשבת בחדר סגור
ולהגיע לכל המחוזות הכי אפלים שיכולים להיות... והכל עם כל השמונה בגדים... עם הוייס
זאקן... ועם השטריימל ועם הזקן עד הריצפה...
עכשיו זה לא רק זה!!! למרבה האבסורד: אם עד היום הכובע והחליפה שמרה עלינו... אז
היום מבחינה מסוימת זה בדיוק ההיפך!!! הרי מי הם האנשים הכי מסוכנים בציבור החרדי??
האישיות הכפולה!!! אלו שהולכים עם כל הסממנים החרדים והם רקובים לגמרי מבפנים...
ו... ו... ומה מתחשק לנו להגיד לכזה אחד?? אם אתה כזה רקוב מבפנים... אז למה אתה
מרמה אותנו?? למה אתה אישיות כפולה? למה אתה לובש כובע וחליפה...?? תהיה כנה
ותוריד את המסכה... תוריד את הפאות ותוריד את הזקן ולפחות נדע להיזהר ממך!!! מפחיד
לומר אבל היום הסנגור נהפך לקטגור!!!
הכובע והחליפה שעד לפני עשור שמרה עלינו... והבדילה אותנו מהעולם המופקר..
הרי כיום מבחינה מסוימת דווקא היא היא!!!! הכובע והחליפה הזו נהפכה להיות התחפושת
הכי מסוכנת... שיכול להסתובב בינינו חילוני גמור ולהיראות כחרדי לכל דבר...
אתה קולט את ההבדל העצום שנפער בעשר שנים האחרונות???
הנה לך דורו של אברהם אבינו!!!! היום מי שחשוף לעולם הרחב
אזי הכל פתוח... מי שרוצה יכול לעשות את כל העבירות שבתורה
ואף אחד לא מפריע לו... אתה לא צריך להיות המשומד הרשמי
של העיירה... אתה לא צריך ללכת לקולנוע מחופש )או עם עיתון
המודיע כדי לכסות את הראש במידה והאורות ידלקו...( לא!!! אתה
אפילו צריך ללכת עם חולצה לא לבנה או עם כיפה בלי סרט או
לקפל את הזקן בשביל להיקרא חרדי מודרני... לא... אין צורך...
אתה יכול להישאר אותו דבר... להראות פרומער ובכל זאת לעשות
ככל העולה על רוחך...
עד כה התחזית הזו נשמעת מאוד עגומה... זה נשמע פשיטת
רגל טוטאלית...
אבל לא!!! זה לא נכון וגם לא חכם להסתכל על זה רק מהזוית
השלילית... סוף סוף הקב"ה מנהל את העולם... ואם גלגלה
ההשגחה העליונה שהעולם יגיע לכזה מצב... כנראה שזה לא
סתם... כנראה שאבינו שבשמים מזמין עבודת ה' מיוחדת שיכולה
להגיע רק מתוך המצב הזה!!! מה?? איזה עבודת ה' שייכת לבא
רק מתוך מצב שכזה??
אז הנה!!! אבינו שבשמים מזמין דור של אברהם אבינו!!! בך יהיו
חותמים!!!!
בשנים האחרונות ממש נוצר מצב שלכל יהודי יש את ההזדמנות
לעמוד מול הקב"ה לבד לבד לבד!!! רק אני והקב"ה יודעים מה
אני עושה... ואם החלטתי לעשות רצונו זה הגיע נטו ממני!! עד
עכשיו במשך אלפי שנים זה לא היה... לא קרה אף פעם שיהודי
עמד לגמרי לבד מול הקב"ה... תמיד היה מי שיכול לתפוס אותו... תמיד היה
לו מה להפסיד...
אבל היום??? זה שהכל נמצא בתוך הכיס... ואף אחד בעולם לא יכול לדעת מה אני... מי אני ומה אני
עושה... מה זה אומר?? זה אומר שאם אני בכל זאת בחרתי לקבל על עצמי עול מלכות שמים אז
מאיפה זה מגיע?? זה מגיע ממני!!! זה מגיע מהאברהם אבינו שבי!!!!
הקב"ה מזמין דור שלם שכל אחד ואחד בפני עצמו הוא אברהם אבינו... כח היחיד!!!
זה אחריות!!! זה מחייב!! זה אומר שנדרש מכל אחד ואחד מאיתנו לגלות יוזמה אישית ולבחור בטוב
כמו אברהם אבינו בשעתו שאף אחד לא הכריח אותו... ומימין ומשמאל אף אחד לא ניווט אותו לכיוון
הזה... ובכל זאת אברהם בחר בה'!!! וזה המקום של כל יהודי בדור שלנו שמתמודד מול ניסיונות
הדור...
---
ומעתה!!! חבל עלינו... במקום לשבת ולבכות על הניסיונות הקשים שיש היום... במקום לבחוש כל
הזמן בכיבוי שריפות בלהתמודד מול עוד שמועה... על עוד משפחה שהתרסקה כתוצאה מבעל
המשפחה שנפל ברשת האלחוטית בשריפת נשמה וגוף קיים... במקום לעמוד חסרי אונים מול הצרה
הזו שקוראים לה אינטרנט... בא נתנער מהעפר ונתחיל לעסוק בחיובי!!!! בא נבין את המפה ונקלוט
שהקב"ה פשוט מזמין כעת דור של יחידים!!!
נתחיל להעצים את כח היחיד שבנו... נחדיר לעצמנו ולילדינו... אתה יחיד בעולמך!!! אתה אברהם
אבינו!!! אתה עומד לבד מול הקב"ה... והקב"ה מדבר רק איתך... רק בשבילך נברא העולם.. ממך זה
מתחיל ואיתך זה נגמר... הקב"ה לא צריך יותר מאחד ויחיד הלא הוא אתה!!! ואבא שבשמים מתחנן
לפניך: אנא... התהלך לפני והיה תמים... וכביאורו של המדרש: שהקב"ה פונה לאברהם ואומר לו: יש
לי חושך!!! קח פנס ותאיר לפני...
אבא שבשמים פונה אליך: בני היקר... יש לי עולם שקיים כבר קרוב לששת אלפים שנה... אבל יש בו
חושך... כמעט אף אחד לא רוצה לשתף איתי פעולה... האם אתה מוכן בני היקר להציל את המצב
ולהאיר לי את העולם הזה?? אנא... התהלך לפני!!! לא אחרי... לפני... אתה מאיר לי... אתה עושה
טובה לי!! בזה שאתה שומר על עצמך בתמימות...
נעצים את כח היחיד שבנו!!! זה הערובה היחידה שיכולה לבטח אותנו באופן הרמטי מול אותו יום
שנמצא את עצמנו לבד לבד מול ניסיונות הדור הזה... אז כמובן: שחייבים לעשות חסימה בפלאפון...
וגם המחשב חייב להיות מסונן וחסום כתיקונו... אבל עדיין... גם אחרי כל החסימות וכל הסינונים...
אם אני בעצמי נשארתי חלש אופי... אם אני בייחס לעצמי עדיין מרגיש עוד אחד ששייך לפס יצור
החרדי... אם אני בעצמי- את כל החוסן שלי ביידישקייט יונק רק מהמסגרת הקהילתית והחברתית
שלי... זה מאוד חלש!!! המשמעות היא שכל הרוחניות שלי תלויה על כרעי התרנגולת ומופקדת
לחסדי מערכת האבטחה החרדית העדרית... זה... זה מאוד מאוד חלש... זה מאוד מסוכן... ומי יודע
מה ילד יום...
אין ברירה... אי אפשר להסתפק בחסימה חיצונית בלבד... צריך חסימה פנימית!!! חסימה מלשון חום..
צריך גם חום פנימי והכרה פנימית בכח היחיד שבי... צריך חיבור אמיתי לתפקיד שאותו אני נושא...
אני לא עוד אחד... אני אברהם אבינו.. יש לי עסקים אישיים עם בורא עולם... והוא צריך אותי... הוא
צריך את הנאמנות שלי אליו...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

פעם היו רכבות בדרך למוות... והיום יש רכבות ללא חיים...
בפרשת שמות אנחנו עבדים של פרעה... אבל משבוע הבא ואילך אנחנו מתחילים לשיר עבדים היינו!!!! פעם
עבדים היינו לפרעה במצרים... אבל עכשיו כבר לא... ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה...
ונאמר לפניו שירה חדשה...
אבל!!!! יש מידע שמאד מאד חשוב לדעת אותו:
יש את הקללה האחרונה בפרשת כי תבא!!! הקללה מספר תשעים ושמונה... שמה כתוב בקללה הזו??
והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה והתמכרתם שם
לעבדים ולשפחות ואין קונה... כתוב כאן: שבדור האחרון... ובקללה האחרונה שוב אנחנו נחזור לשעבוד
מצרים... שוב והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות... ורש"י שם במקום לא מבין מה פירוש המילה
והתמכרתם... הרי אם הכוונה היא שיעמדו השובים וימכרו את עם ישראל לעבדים ולשפחות, אז היה צריך
לכתוב ונמכרתם... אז למה התורה משנה וכותבת והתמכרתם???
רש"י בשעתו עוד שואל את השאלה... אבל היום אף אחד כבר לא שואל את השאלה הזו... כולנו יודעים יותר
מידי טוב מה פירוש המילולי של המילה והתמכרתם...
היום העבדות הגדולה והמרה והשפלה ביותר זה ה ת מ כ ר ו ת ! !
אדם שמוכר את עצמו לאיזה פיתוי והוא פשוט נהיה עבד נרצע שלו!!! זו התמכרות!!!!! והתורה מודיעה לנו
שזו תהיה הקללה האחרונה!! את הקללות של פרשת כי תבא כלל ישראל מכיר טוב מאד... והוא חווה אותם
אחד לאחד בשואה הנוראה... כל הזוועות שהיו בשואה משורטטות מילה במילה בקללות של פרשת כי
תבא... זה כבר מאחורינו... אבל יש את הקללה האחרונה!! הקללה של הרגע שלפני הגאולה!!!! ו ה ת מ כ ר
ת ם ! ! ! כתוב כאן שהתמכרות... זו תהיה הקללה שתחתום את הגלות... זו תהיה הקללה הסופית...
שאחריה רק גאולה יכולה להגיע...
---
שבוע שעבר נסעתי ברכבת!!!! עברתי מקרון מקרון ויצאתי משם כ"כ מזועזע... שתסלח לי על החריפות...
אבל הרגשתי שאני נוסע ברכבת המוות!!!! הרכבת היתה עמוסה... מאות אנשים היו דחוסים שם... וכולם
בשקט... ש... שקט... כולם ללא יוצא מן הכלל מחוברים למכשירים... ש... שקט... דממת מוות... רכבת
המוות... הרגשתי כ"כ נורא... כ"כ בודד... התחלתי לפזם לעצמי את השיר שחובר ברכבות לפני שבעים שנה...
אני מאמין... אני מאמין באמונה שלימה... בביאת המשיח... חיכיתי שמישהו אולי יצטרף אלי... אבל לא!!!
מוות!!! אף אחד אפילו לא פזל לעברי... רכבת המוות!!!
רק מה ההבדל??? שם ברכבות ההשמדה הרכבת נסעה לעבר המוות!! אבל בתוך הקרונות היו אנשים
חיים... אנשים ששרו עם כל הלב ועם כל הרגש אני מאמין...
אבל כאן זה כבר לאחר המוות... כולם מתים... כל אחד תקוע בסמארטפון שלו... ושקט... שקט עצוב... מי
שקצת מתבונן ומנסה לערוך השוואות מול כמה שנים אחורה זה נורא... לפני עשרים שנה בסה"כ גם נסעתי
ברכבת... היית שומע חיים... אנשים מדברים... צוחקים.. מתעצבנים... מסתכלים מהחלון... אבל היום
שקט!!! אני עובר מקרון לקרון ואני רואה צלליות אדם שפעם... פעם היו בני אדם... שקט... שקט..
אפאטיות!!! השרוכים באזניים והמבט מזוגג... הראש לפעמים נשמט ונרדם וזהו...!!! הרכבת לא נוסעת
לכיוון המוות... הרכבת נושאת גושי מוות דוממים... פעם היה ונמכרתם!!!! עם ישראל הובלו כצאן לטבח...
נמכרו כמו צאן להריגה... אבל כאן זה לא ונמכרתם אלא והתמכרתם!!!! אדם מבחירתו האישית נפרד
מהעולם... נפרד מכל הסובב... ומוכר את עצמו לאיזה מכשיר...
שם!!! כשנמכרתם... כשיהודים הובלו בעל כרחם ברכבות המוות.. הדרך היחידה לשרוד זה היה פשוט לקפוץ
מהרכבת... להשתחרר בכח משלשלאות הברזל... אבל כיום??? כיום אני לא צריך לקפוץ מהרכבת... אני
צריך בסך הכל לעשות תקיעת כף... יד ימין עם יד שמאל ולהבטיח לעצמי שאני לא נוגע במכשיר הזה...
אתהלך לפני ה' בארצות החיים... מהלך אני כעת בין המתים הדוממים ברכבת... ומה אני שואל ממך בורא
עולם??? שאשאר בחיים!!!!
כשמדברים נגד פגעי הטכנולוגיה... בדרך כלל מתמקדים באסון הרוחני שבזה... בכל המפגעים הרוחניים שיש
שם... שאדם נחשף אליהם והוא מופקר לכל העבירות שבתורה...
אבל יש משהו לפני כן!! יש את ה"והתמכרתם"!! את המחלת נפש שבזה!! את הקללה שבזה!!! עזוב כעת
עבירות... חוץ מעבירות יש גם קללות... לפני הקללות יש רשימה של ארור... ארור מי שיעשה עבירות... אבל
אחרי הארור... מגיעים הקללות... בקללות משום מה לא כתוב שאסור להיות מקולל... כי... כי קללה זה
קללה...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

ויוסף הוא המשביר - מחובר לשיבר הראשי!!!!!
אצלי בבית יש ברז בכיור של המטבח... הילד שלי מאוד אוהב מים שנשפכים... ברגע שרק נפתח
הברז... הוא מיד קופץ על המים... והנה!!! יום אחד הילד שלי עומד לידי, ואני פותח את הברז...
ובמקום שאני אושיט את היד למים... אני דווקא הרחקתי את היד שלי מהמים והזזתי את הידית
של הברז ימינה ושמאלה כדי להתאים אותה שיהיה יותר חם או יותר קר... ושיהיה יותר חזק או
יותר חלש... עכשיו: הילד שלי עומד לידי ורואה אותי... הוא בטוח שאני פוזל... כי אם הברז פתוח
ויוצאים מים... ואני לא מושיט את היד למים אלא רק מתעסק מחוץ למים... כנראה שאני לא רואה
טוב... אבל מה האמת??? אני לא פוזל ולא מתרחק מהמים!!! אדרבה, אני מתעסק עם מ ק ו ר
היציאה של המים... ואני פשוט מכוין את זה בצורה הנכונה כדי שאני אוכל להשתמש במים בדיוק
כמו שצריך...
נו... בשורה התחתונה: מי יודע יותר טוב ליהנות מהמים?? אני או הילד שלי??? הילד שלי שיהיה
בריא... יש לו ראש קטן... הוא רק רואה מים והוא קופץ עליהם בלי לחשוב פעמיים... זה אולי נראה
חיצונית שהוא כאילו המחותן של המים יותר ממני... אבל למעשה... הוא לא יודע לפתוח ברז ואני
כן יודע... הוא לא יודע איך משתמשים עם ברז ואני כן יודע... ודווקא לכן!! כשאני פותח ברז... אני
לא מתנפל על המים, אלא עסוק יותר בברז שמשם יוצאים המים.
עד כאן ברור??? אז על אותו משקל בדיוק: לכל אחד מאיתנו יש כל מיני יצרים שבוערים לפעמים...
היצרים על פי רוב מגיעים מיסוד המים!!!! היצרים שלנו.. ברגע שהם עומדים מול מים... הם
מתחילים להשתולל כמו תינוק... והם רוצים להושיט יד לתוך המים... ויש לדאבוננו הרבה תינוקות
בעולם... שהם רק נתקפים באיזשהו יצר... הם מיד מושיטים את היד למים... העיקר להשביע את
היצר... מי שרואה אותם... במבט שטחי זה נראה כאילו הם נהנים מהחיים... מרשים לעצמם לספק
את כל היצרים שלהם... כיף להם... רק לי אסור... רק לי יש יראת שמים ואני בולם את עצמי שלא
לעשות מה שמתחשק לי...
אבל זה לא נכון!!!! ולמה???
כי האמונה היהודית מחייבת שאין עוד מלבדו!!! הקב"ה הוא אדון הכל הכל הכל... ואם ככה... גם
היצרים הכי שליליים... גם זה שייך לו!!! והוא בעצמו ברא את זה... גם היצר הכי שלילי, הרי כל
חיותו וכל הווייתו הכל נשפע כל רגע ורגע זה מאין סוף ברוך הוא שמחיה את הדבר הזה בעצמו...
וממילא!!!! אם הוא יתברך!!!! זה שמחיה את זה... והוא הוא בכבודו ובעצמו מבקש ממני כעת
לפרוש מזה ולא להתקרב לזה... אז כשאני פורש מזה... אני לא עוזב את זה... אלא פשוט מתחקה
אחרי השורש של זה... אני לא עוזב את המים... אלא אדרבה, אני מתעסק עם השיבר הראשי
שמשם יוצאים המים...
---
הדוגמא המעשית שהכי מוכרת בנושא זה... זה האינטרנט... יש לך ניסיון מאוד מאוד קשה
להתחבר לאינטרנט... מה יש?? יש שם הההכל!!! והנה מגיע אבא שבשמים שהוא הוא קונה הכל!!!
והוא אבי הכל!! וכככככל מה שיש באינטרנט הכל שלו והכל ממנו... והוא!!! הוא בכבודו ובעצמו
מבקש ממך תפרוש מהאינטרנט... כאן אם אתה באמת תפנים שהוא קונה הכל... אז ברגע שתשמע
בקולו ותפרוש מהאינטרנט... זה יקל עליך מאוד את הקושי!!! כי אתה לא תרגיש שאתה מפסיד
ההההכל... כי אדרבה... אני כעת מתחבר לשיבר הראשי שממנו מגיע הכל! אם אני -אדון אז נדברו -
אם אני הייתי מבקש ממך תפרוש מהאינטרנט למעני... אז פה באמת נדרש ממך להפסיד את
הההכל למעני... אבל כשקונה הכל פונה אליך שתפרוש מהכל למענו... זה בדיוק כמו שאתה עוזב
את המים בשביל להתעסק עם הידית של הברז... זה לא נקרא לעזוב את המים.. אלא אדרבה,
לקבל שליטה בלעדית על השיבר הראשי של המים!!!!
וזה בדיוק בדיוק בדיוק מה שקרה עם יוסף!!! יוסף הוא המשביר!! מה פירוש משביר??
הוא ה ש י ב ר ! ! ! ! !
הוא יושב על השיבר הראשי של כל מערכת ההשפעה הגשמית של העולם... ועד עצם היום הזה מי
שיודע... צדיק זה בחינת יסוד... ולכן כל השפעות של הגשמיות שבעולם מסורים ועוברים דרך
הצינור ששמו צדיק יסוד.. ולכן מי שצריך ישועה הולך לבקש ברכה מהצדיק... כי אצל הצדיק
נמצאים השיברים הראשיים להריק השפעות של טובה ופרנסה ורפואה לעולם.
מה יש?? במה זכה יוסף - בחינת צדיק לקבל לידיים את השיבר הראשי של העולם???
כי זה בדיוק הניסיון שהוא עבר... יוסף עמד מול ניסיון אדיר... מול יצרים אדירים... ואיך הוא התגבר
עליהם?? מה נתן לו את הכח בסופו של דבר להתגבר?? הוא עשה חשבון פשוט: הרי לי קוראים
יוסף... ועד כה הרי תמיד שם שמים שגור על פי... כלומר: אני יודע ומבין שכל דבר מגיע מה'...
והנה... כעת אני עומד מול ניסיון קשה... מול יצר אדיר שמגיע אלי... מה זה? מאיפה מגיעה הבעירה
הזו?? וכי היא לא מגיעה מה'...?? ברור שכן!!!! הרי אין עוד מלבדו!!! ואם ככה גם היצרים הכי
שליליים בכבודם ובעצמם... הם בעצמם שייכים לו יתברך!!! הוא כעת מחיה ומהווה את אותו יצר
בוער... ומעתה: אם הוא יתברך מבקש ממני לפרוש מהיצר הזה למענו... אני לא מפסיד כלום!!! אני
לא באמת צריך להתנתק מהיצר הזה... אני בסה"כ עוזב את המים לטובת הידית של הברז... אני
עוזב את הכל... למען קונה הכל... אני פורש מהיצר הזה בשביל להתחבר לשיבר הראשי שממנו הוא
בעצמו מגיע...... לכן זכה יוסף שהוא המשביר... כי זה בדיוק מה שהוא עשה!!!!
הוא פרש מחטא... למה?? מתוך הכרה שהוא מציית כעת ומתחבר לשורש ולשיבר שממנו מגיע החטא... אז זה
מה שהוא קיבל.. זה מה שהמדרש אומר: רשב"ג אומר: יוסף משלו נתנו לו! פיו של דיבר בחטא-- 'ועל פיך
ישק כל עמי', צוארו שלא הרכין לחטא- הרי 'וישם את רביד הזהב על צוארו', ידיו שלא קרבו לחטא-- הרי
'ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה על יד יוסף', רגליו שלא פסעו לחטא-- הרי 'וירכב אותו במרכבת
המשנה אשר לו, מחשבה שלא חשבה בחטא-- תקרא חכמה- הוי 'ויקראו לפניו אברך'..." זה העניין: כשיוסף
התגבר ולא דיבר בחטא, ולא חשב בחטא, מה נתן לו כח?? הוא עשה חשבון... אני לא גולש באינטרנט, למען
מי שכל מה שיש באינטרנט שייך לו באופן בלעדי,. אז אני לא צריך פה להתנתק... אלא רק לטפס לשיבר
הראשי שהוא שורש הכל... ולכן הוא זכה להיות השיבר הראשי!!! זו אמנם עצת חירום!!!! זה נשק בלתי
קונבנציונלי... ולא מומלץ להשתמש איתו מול ניסיונות סטנדרטיים... אבל צריך שיהיה ערכה כזו שמוכנה לכל
תרחיש... צריך לדעת שבסופו של דבר... כל ניסיון קשה... כל יצר שבוער וקשה לך להתנתק ממנו... קח בחשבון
שההתגברות כאן היא לא התנתקות, אלא התחברות לשיבר הראשי שממנו כל דבר טוב בעולם מגיע..
והדברים עמוקים..

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

קום... צא... צא ממצרים... אין לך מה להפסיד...
בפתח הגיליון נשאלה השאלה: מה יש דווקא במכת חושך שבה מתו הרשעים
שבישראל?? למה דווקא המכה הזו היתה שלב ההכרעה?? וכי במכת חושך היו גילויים
מיוחדים שלא היו בשאר המכות???
ההסבר בזה הוא כך: עיקר הקושי של ישראל לצאת ממצרים לא היה בגלל חסרון
אמונה בה'... אלא עיקר הקושי היה להתנתק מהכוחי והעוצם ידי של מצרים... זו היתה
הנקודה!!! וחז"ל מדגישים לנו את זה לאורך כל הדרך... הקושי הגדול של ישראל לא
היה בחסרון החמישים שערי קדושה שלא היו להם... אלא בחמישים שערי טומאה של
מצרים!! שם היה הקושי הגדול.. זה מה שהדביק אותם לאדמת מצרים ולא נתן להם
להתנתק!! וממילא זה המיוחד שבמכת חושך: בכל המכות הקב"ה הראה לישראל
אותות ומופתים... הוא בעיקר הראה להם שהוא יתברך קיים... שאין כמוני בכל הארץ...
כי אני ה' בקרב הארץ... כן... עם זה אין לנו בעיה... ראינו!! הפנמנו!! אבל להתנתק
ממצרים?? מהמצריות שבנו?? פה יושב הקושי הגדול!!!! ואז הגיעה מכת חושך... במכת
חושך עיקר הנקודה היתה שהקב"ה העמיד את ישראל מול החדלון של מצרים... הנה...
חושך אפלה בכל ארץ מצרים... הכל חשוך... הכל מת... לא קמו איש מתחתיו שלושה
ימים... הם לא זזים!! עיניים להם ולא יראו ידיהם ולא ימישון... זהו!! אין בהם כלום... אין
להם מה להציע לך... אז בא... אין לך מה להפסיד... אין במצרים כלום... רק חושך... ואילו
לכל בני ישראל הכל מאיר... היה אור במושבותם... אז בא... בא אחרי ה'...
כאן הגיע נקודת המבחן של עם ישראל...
עד כה... בכל המכות יהודי ראה עד כמה הקב"ה גדול... כן... אבל גם מצרים... מצרים גם
גדולים... סוף סוף אני שקוע במ"ט שערי טומאה של במצרים... ותקוע לי בראש
שמצרים זה הכל... אבל ברגע שהקב"ה מעמיד אותי מול הכלום של מצרים... ואילו לכל
ישראל יש אור במושבותם. כאן הגיע שלב ההכרעה!!! כאן עם ישראל עמדו מול פרשת
דרכים!!!! תחליט: אתה רוצה להשאר בחושך של מצרים... או לצאת לאור של ישראל
במושבותם...? מי שבחר בחושך נשאר בחושך ומי שבחר באור זכה לצאת..
---צריך לדעת שלכל אחד ואחד מאיתנו... יש את גלות מצרים הפרטית שלו... ויש לו
את עשר המכות הפרטיים שהקב"ה מראה לו גילויים שמימיים... ולכל אחד יש את
הפוטנציאל ליציאת מצרים פרטית שהקב"ה מאפשר לו לצאת אם רק ירצה... כן... לכל
אחד מאיתנו... הקב"ה שולח כל מיני סמינרים... עשרת מכות שבהם הקב"ה מראה לנו
אותו... ופונה אלינו דרכם... הנה אני... בא... צא ממצרים ותבחר בי... אבל הכי הכי: לכל
אחד ואחד מאיתנו יש את המכת חושך הפרטית שלו!! שאז!!!! מגיע הפרשת
דרכים!!! לכל אחד ואחד מאיתנו בניסיונות שלו... ובהתמודדויות הפרטיות שלו... יש את
הרגע שבו הקב"ה מראה לו את האפס והכלום שיש בכל העולם... ומאידך: את הטוב
ואת הכל שיש אצלו יתברך... וכעת יש נקודת הכרעה!!! עזוב... עזוב בן אדם עזוב נא...
בא אלי... אין לך מה להפסיד... חוץ ממני הכל חשוך... צא... צא ממצרים...
---
כעת נתרגם את זה למילים פשוטות:
לכל אחד ואחד מאיתנו יש את ההבזקים השמימיים שהקב"ה מחייך אליו משמים
ומוכיח לו ש... שמישהו פה מקשיב לרחשי ליבי... מישהו פה נמצא איתי... ועוזר לי
ברגעים הקשים... אין אחד מאיתנו שלא פוגש את הקב"ה... (אם הוא רק לא מתאמץ להתכש
לזה) כל אחד והסיטואציות שלו...
אבל זה עדיין לא מספיק לנו!!! אותות ומופתים זה עדיין לא מספיק לצאת ממצרים...
כי עדיין!!! גם אחרי שהקב"ה פה... ואני ראיתי בעיניים שלי השגחה פרטית... אבל עדיין..
יש את הכוחי ועוצם ידי של מצרים... יש לכל אחד מאיתנו כל מיני דעות קדומות,
שתקוע לנו בראש שכך וכך זה פסגת האושר... ותקוע לנו בראש שככה זה החיים... וזה
המזל... ואין מה לעשות... ופה אנחנו נתקעים!! אנחנו נדבקים לריצפה הזו כ"כ חזק...
שגם אם הקב"ה מופיע עלינו עם מסוק ושולח לנו חבל הצלה... בואו אלי... אבל עדיין
הריצפה שבא אנחנו דבוקים בה חזקה מהכל!!! ואז הקב"ה שולח מכת חושך!!! הקב"ה
מנפץ לנו כל מיני מיתוסים... כל מיני מושגים שחשבנו ששם נמצא כל הבטחון וכל
האושר וכל ההצלחה... פתאום הכל מתרסק לנו מול העיניים.. .ואז!!! אז אנחנו מתפנים
להישאב אליו יתברך בטבעיות... מה שהפריע עד כה זה לא חוסר הכרה בו יתברך... אלא
ההיצמדות לדברים אחרים...
אני אתן לך דוגמא בנימה אישית: פעם סבלתי מאיזה מיחוש כרוני... דרשתי ברופאים ואף אחד
לא עזר לי... עד שיום אחד הגעתי לרופא מאוד מאוד רציני... שמאוד קשה להתקבל אצלו וזה גם
עולה הרבה מאוד כסף... והוא במקום!!! איבחן את הבעיה ואמר בפסקנות שזה כך וכך... וצריך
לעשות כך וכך... וזהו!!! ותכל'ס... בשטח שום דבר... הוא לא עזר לי בכלל.. הבעיה רק הלכה
והחמירה.. ומה יהיה הסוף???
עכשיו... אני יהודי טוב... אני יודע שיש בורא עולם ואני יודע שאפשר להתפלל... ויש לי גם ניסיון
רב עם תפילות שמתקבלות. אבל לא!!! הפעם משום מה לא הייתי פנוי נפשית להתפלל!! הפעם
לא הצלחתי להאמין מספיק בכח התפילה!!! ולמה?? היה חסר לי באמונה בה'?? היה חסר לי
באמונה בכח התפילה?? לא!! ממש לא!!!
אז מה כן??? המפלצת הזו ששמה מערכת הבריאות הממסדית! שישבתי מול פרופסור מדופלם
עם קרחת ועם כתונת הלבנה ועם כתב חרטומים... שמדבר בבטחון עצמי ובפסקנות ומסביר
בשפה קולחת שיש לך בעיה כך וכך וכך... אז מה אני אעשה... מה יש לי להתפלל.. הרי הרופא
כבר אמר שזה כך וכך... והפתרון הוא כך כך... אז מה יש כבר להתפלל?? עד שיום אחד הקב"ה
עשה איתי חסד... והלכתי לאותו רופא לביקור חוזר... ואז קרתה לו איזה טעות!!! אבל ממממזה
טעות... הוא טעה בטעות גסה בדברים שאפילו תינוקות מתמחים של בית רבן יודעים אותו..
בשניה שעמדתי מול הטעות המחדלית שלו!!! באותו רגע איבדתי בו כל אימון... ויצאתי החוצה
ומיד נשאתי עיני השמיימה... אבאלע... תעזור לי... רק אתה יכול לעזור לי... והתחלתי להתפלל
לה'... ותוך ימים ספורים הכל הסתדר מעצמו...
מה?? מה קרה?? איך פתאום הכל השתנה?? פשוט מאוד: עד כה גם ידעתי שהקב"ה
עוזר... לא היו חסרים לי אותות ומופתים במשך החיים שה' עוזר... אבל הפעם זה לא
הספיק לי!! כי האמונה העיוורת באיבחון של הרופא עם הבטחון העצמי הדביקה אותי
לריצפה שלו ולא איפשרה לי לישא עיניים לשמים... מה היה חסר לי?? מכת
חושך!!!
ואז הקב"ה העמיד אותי מול מכת חושך... מה פירוש?? הוא העמיד אותי מול
האפסיות של הרופא... מול טעות כ"כ פשוטה של אותו רופא שרק הראה לי עד
כמה "לא קמו איש מתחתיו שלושה ימים..." ברגע שעמדתי מול החדלון של
הרופא... אוטומטית!! נשאבתי חזרה בשיא הטבעיות למקור- לאבי שבשמים
והישועה כצפוי לא איחרה לבא..
---
בינינו... אם לא יורדים גשמים... מה מפריע לנו לזעוק לה'?? מה מפריע לנו לישא
עיניים מתחננות לה'... אנא.. .תשלח לנו גשם?? וכי חסר לנו אמונה?? אנחנו לא
מספיק בטוחים שהקב"ה הוא זה שיכול להוריד גשם??? לא!! אמונה לא חסר
לי!!!! אתה יודע מה כן חסר לי??? זה שאני מתקשר למזג אויר... ושם החזאי אומר
בפסקנות ובבטחון עצמי מופרז שגשם לא הולך לרדת בשבוע הקרוב... ברגע שאני
שומע כזה משפט בכזו רהיטות... אני כבר לא מסוגל להתפלל על גשם בשבוע
הקרוב... גם אם אני מתפלל אני מרגיש שהמשחק מכור מראש... כי החזאי הרי
אמר שלא... זה לא שאני לא מאמין בה'... אלא אני יותר מידי משוכנע מדברי
החזאי... מה הקב"ה עושה??? עושה מכת חושך!!! ומשדד את כל מערכת השמים...
ופעם אחר פעם כל החזאים טועים ובגדול... ו"לא קמו איש מתחתיו שלושה
ימים..." וברגע שזה קורה... פתאום בקלי קלות אני זז ימינה ופונה רק לקב"ה... כי
בקב"ה לא היה קשה לי להאמין.. רק הם הפריעו לי... ברגע שהגיע מכת חושך והם
לא קמו איש מתחתיו... אוטומטית אני נושא עיניים לשמים...
לכן מכת חושך היא כ"כ דומיננטית!!!! לכן היא שלב ההכרעה!!
---
לכל אחד מאיתנו יש את הדמות הזו... ש... שאני בונה עליו... שהוא יפתור את כל
הבעיות פרנסה... הוא יעזור לי... ממנו תבא הישועה... ואז לפתע מגיעה האכזבה
הגדולה... ואתה מגלה פתאום שהוא גבר לא יוכל להושיע... ואתה כעת מתוסכל
מאוד...
אבל לא!!! קח בחשבון שדווקא כאן מתחילה התפנית!! למה?? כי אתה כעת עומד
מול מכת חושך... הקב"ה מחשיך את כוחות הטבע מולך... מראה לך ש"לא קמו
איש תחתיו" בשביל שתזוז ימינה... בשביל שתפנים שאם "אל תבטחו בנדיבים בבן
אדם שאין לו תשועה.." הרי למה אין לו תשועה?? רק בשביל שאני אפנים ש"אשרי שא-ל
יעקב בעזרו שברו על ה' אלוקיו."
---
ומכת חושך יכולה גם לקרות בייחס לחברים הרעים שאתה לא מסוגל להתנתק
מהם... כי הם כאלו נחמדים... והם מזה זזזורמים איתי... ואפילו שאתה מצידך
אוחז ברמה רוחנית יותר מהם... אבל אתה לא מסוגל לעצור את הקשר הלא בריא
הזה... והנה!!! יום אחד הקב"ה מסכסך מצרים במצרים.. והביא עליך איזה מכת
חושך... הם יצאו לטיול בלעדיך... הם נסעו כל החברה יחד... והשאירו אותך לבד
ולא עדכנו אותך... אתה נעלב עד עמקי נשמתך ולא יודע מאיפה זה נחת עליך...
אבל הההלו... קח בחשבון שיש פה איזה מכת חושך!!!! הקב"ה מראה לך את
הפרצוף האמיתי של חברים מהסוג הזה... "נראים כאוהבים בשעת הנאתן ואין
עומדים לו לאדם בשעת דחקו..." החברים מסוג של נהנתנות הם החברה הכי
בוגדת שקיימת בעולם... ("לתאווה יבקש נפרד..." תאווה מכריחה פירוד ואכמ"ל..) כל זמן
שאתה ריווחי.. שאתה נחמד.. שאתה בקטע... הם חברים שלך... אבל ברגע שאתה
לא מספק את התוצרת... ברגע שיש לך איזה מצוקה... הם האחרונים שיעמדו
לצידך... הקב"ה שלח לך כרגע מכת חושך!!! הראה לך מדגם קטן של בגידה
מהחברים מהסוג הזה... כדי שתזוז ימינה... כדי שתעזוב אותם בעוד מועד...
ותחפש לעצמך חברים טובים באמת... המכת חושך הזו היא צומת חשובה
בחייך!!!! במקום להיות מתוסכל... תקפוץ על הפרשת דרכים ותבין שאין לך מה
לחפש בחברה הזו... טוב לא יהיה לך איתם...
---הרבה אנשים שואלים: מאיפה אני יודע שאני עושה את האמת?? מי אמר...
אולי אני טועה בדרך שלי... ובגדול?? התשובה היא: בשביל זה הקב"ה עושה
לפעמים מכת חושך!!!! כלומר: כל דבר שהוא באמת שקר.. יום אחד הקב"ה עושה
מכת חושך ומסמן את השקר על פני השטח... (איך בדיוק...?? תסמוך על הקב"ה...) ומראה
בצורה מוחשית וברורה כשימלה שהערך הזה שחשבת שהוא ערכי ואמיתי וישר
והגון... הרי "לא קמו איש תחתיו שלושה ימים.."!!! ואתה רואה כעת בעיניך שזה
שקר... וכאן מתחילה הפרשת דרכים האישית שלך... האם להתעקש ולדבוק בשקר
הזה למרות שכעת מחוור לי כשמלה שזה שקר.. או לזוז ימינה ולהבין עניין...
להבין שיד ההשגחה צובעת ומסמנת מידי פעם את השקר בצבע שחור ובחושך...
כדי שמי שמחפש את האמת... יזהה שכוונותיו רצויים אבל מעשיו אינם רצויים...
---
קנית מכשיר לא כשר. היתה לך כוונה טובה. רצית להגיע בקלות למשרדי
הממשלה ואז תוכל לעזור להורים בכל מיני בירוקרטיות... אבל יום אחד הקב"ה
העמיד אותך מול מכת חושך!!! ומצאת את עצמך יושב ויושב ויושב מול המכשיר
הזה... וכשהוצאת לראשונה את הראש ממנו מצאת את עצמך בשעה שש בבוקר...
בום!!!! נבהלת מעצמך!!! קלטת שמשהו פה לא תקין!!! (נקטתי בדוגמא הכי עדינה...
לאיבוד שליטה הכי עדין שיכול לקרות לך בעקבות אותו מכשיר... אבל די לחכימא בחכימא...) אתה
עומד כעת מול מכת חושך!!! מול השליטה בעצמך שהיית בטוח שיש לך והנה...
הנה אתה מגלה שאתה לא יותר טוב מכל אלו ש"לא קמו איש מתחתיו שלושה
ימים." במקום להיות בהלם בעצמך... ולהמשיך לטמון את הראש באדמה... קח
עכשיו כוס מים. עכשיו!! תברך שהכל, חצי כוס תשתה.. ובחצי כוס השניה תטביל
את המכשיר... ולכל בני ישראל היה אור במושבותם רוץ מהר להתפלל שחרית.. (אל
תחכה למחר... תעשה את זה עוד היום... כי היום אתה עוד היהודי שעומד מחוץ למכת חושך ויכול עוד
לבחור לאן הוא רוצה לפנות!!! אבל מהר מאוד אתה יכול למצא את עצמך בתוך המכת חושך... בתוך
הלא קמו איש תחתיו... ודו"ק...)

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

סיפור לשבת



הגיע הזמן לשחרר את העבדים




אני פשוט לא בן אדם היום. אני לא מסוגל לתפקד כבר כמעט שלושה ימים. אל תשאל מה קרה לי. יותר טוב שלא תשאל. זה פשוט אסון.
אתה בכל זאת רוצה לדעת מה קרה, למה אני כבר לא בנאדם כמעט שלושה ימים.
אז ככה.

קודם כל כבר שלושה ימים שאין לי אינטרנט. הנתב האלחוטי שמחבר בין המחשב לראוטר ומאפשר לי גלישה ברשת התקלקל. מה שאורמר שכבר שלושה ימים שאין לי קשר עם העולם. אני לא יכול לצ'טט, אני לא יכול לתקשר במסנג'ר או באי.סי.קיו. אני לא מסוגל לקבל מיילים. ולך תדע מה מחכה לי שם. יכול להיות שיש שם הודעות חשובות מאוד. אני לא יכול להיכנס לפורומים. אין לי אפשרות לקרוא חדשות. אני לא מצליח להתעדכן בכלום.
יש פלאפון אתה אומר. אה? אז זהו שאין.

כאילו במכה מכוונת משמים נעלם לי גם הפלאפון, אני כבר יומיים וחצי מחפש אותו. ואין פלאפון. ושתבין טוב. בשבילי זה אסון בלי פלאפון. אין לי אפשרות להוציא שיחות. אין לי אפשרות לקבל שיחות. ובטח כל העולם ואשתו מחפשים אותי, ולך תדע איזה הודעות חשובות מחכות לי בתא הקולי. והכי גרוע זה שאני לא יכול לסמס. אין פלאפון אין אס.אמ.אס. אין כלום. וגם לגלוש דרך הפלאפון אני לא יכול. כי הוא פשוט נעלם. ככה הייתי לפחות גולש דרכו במקום דרך המחשב. ועכשיו אין לי אותו. ואין לי את האינטרנט. ואני תקוע כאילו הייתי גר על אי בודד בלי כלום.

אני משתגע אני אומר לך. אני פשוט משתגע.

ומה שהכי גרוע זה מה שרץ לי בראש. פתאום באות לי כל מיני מחשבות מוזרות. אני אומר לך אף פעם לא הייתי מסוג האנשים שחושבים. אני מה אני אגיד לך. אני בן אדם זורם. אני אוהב שהחיים שלי נוסעים. אני אוהב לתקשר. אני אוהב לעבוד. אני אוהב להיות עסוק. אני לא מהאנשים האלה שיש להם זמן לחשוב. למי בכלל יש זמן לחשוב.

ופתאום אני אומר לך. זה נהיה ממש מפחיד. אני לא מכיר את עצמי, ממתי יש לי מחשבות. בקושי חלומות. ורצות לי כל הזמן מחשבות, פתאום אני חושב על עצמי, על החיים שלי, על החברים שלי, על העולם שלי. תשמע, זה מה זה מפחיד אותי.

וגם, שתדע לך, הבוקר היה הכי גרוע. לא היה לי את הקפה שלי. נשברה הצנצנת והחתול שלי נדלק על הקפה ואכל את הכול. אני אומר לך זה היה ממש גרוע. אני לא מסוגל לחיות כשאין לי את הדברים שאני צריך. אני לא בן אדם אני.

תראה איך אני נראה. טוב אני חייב לרוץ לקנות פלאפון חדש. אני אדבר אתך אחר כך. אולי אני כבר ארגיש בנאדם. תסמס לי. ביי.



נשמע נורא. נכון?

אז הנה קטע יותר נורא, מתוך ספרו של פרדריק דאגלס 'סיפורו של עבד אמריקני', סיפור אמיתי של עבד:
'בזמן הפנוי הזה התגנבו לראשי שוב אותן מחשבות ישנות על חירות.... שמתי לב לכך במהלך כל חיי כעבד – בכל פעם שמצבי השתפר, במקום שתגבר שביעות רצוני, התגברה תשוקתי להיות חופשי, והתחלתי לחשוב על תוכניות לרכוש את חירותי. גיליתי שכדי שעבד יהיה מרוצה, חייבים למנוע ממנו לחשוב. חייבים לערפל את ראייתו המוסרית והשכלית ולקעקע ככל שניתן את כוח ההיגיון שלו. הוא חייב לאבד את היכולת שלו למצוא חוסר עקביות בעבדות. הוא חייב להאמין שהעבדות היא צודקת. ואפשר להביאו לידי כך רק כשהוא מפסיק להיות אדם'.

האם זה מה שאנחנו? עבדים?

האם אנחנו כל כך עסוקים בקטנות ובזוטות. מכורים לקפה ולעיתון, לטלפון ולמחשב, לתיק ולמכונית, שאין לנו זמן לחשוב.
ומי יודע מה יקרה אם נתחיל לחשוב. אולי נגלה שאנחנו לא יודעים מה זה לחיות. אולי זה מה שמפחיד אותנו.

מהטמה גנדהי, הלוחם הגדול למען החירות אמר פעם: 'מרגע שעבד גומר אומר בנפשו שלא יהיה עוד עבד, נושרים ממנו כבליו. הוא משחרר עצמו ומראה הדרך לאחרים. חירות ועבדות הם מצבים נפשיים.'

העבדות היא מצב נפשי. כשאדם הוא שפל בעיניו הוא יחוש עבד גם כבן חורין. כשאדם הוא בן חורין הוא יכול להיות עבד מבחירה ולהרגיש בן חורין.

בפרשה מצווה התורה על האדונים לשחרר את העבדים העבריים מכבלי העבדות בשנת היובל. אסור לתת להם להיות עבדים, אסור לכבול את חירות נפשו ומחשבתו של האדם, חובה עליהם לתת לעבדים להכיר שיש בהם נפש ונשמה, ושהם יצירי כפיו של הקדוש ברוך הוא, ושהדבר היחיד אליו הם משועבדים הוא רצונו של ה':

'כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'.
צאו וראו מה כתב על כך המשורר הדגול רבי יהודה הלוי:

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
'חֶלְקִי ה'!' אָמְרָה נַפְשִׁי.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

מבט אל החיים


אלחנן אביטן

מקדש הקופים



רועי הביט סביבו בתסכול הולך וגובר. הוא עמד במרכז השוק של אורוויל וניסה לחפש חנות שבה יוכל למצוא מטען חדש למכשיר הנייד. הרוכלים המקומיים התקבצו סביבו וניסו להציע לו את מרכולתם באנגלית עילגת. הוא חזר על ההסבר בפעם המאה לרוכל התורן, שהיה בטוח שרועי ימצא אך ורק אצלו את מה שהוא מחפש.

'אתה יודע מה זה מטען לפלאפון? כזה שמחברים אותו לקיר. יש לך משהו כזה?' הוא חזר שוב תוך כדי שהוא לא מתעייף להבהיר את הבקשה בתנועות ידיים נמרצות. הרוכל חייך לעברו ושלף מתיק בלוי מזלג חשמלי חלוד לחימום מים. 'תודה, אני לא צריך!' דחה שוב רועי באכזבה את היד המושטת לעברו. כבר יומיים שהוא מסתובב בחיפושים אחרי מטען לאייפון שלו ולא מוצא שום דבר שמזכיר את המטען המבוקש. הם הגיעו להודו לטיול של אחרי הצבא, כדי לברוח מהמשפחה, מהסביבה, למלא את השעמום הגובר בתוכן שונה במקצת. אבל הוא לא חשב לרגע שימצא את עצמו תקוע באמצע השוק ללא הפלאפון שלו.

אמנם הוא נסע בשביל להתנתק קצת מהחברה. 'לאפס' קצת את הראש, אבל המציאות הוכיחה שגם באמצע טיול הוא לא מסוגל להתנתק, כל שעה עגולה הוא חייב לכתוב סטטוסים בפייסבוק, לצייץ בלי סוף בטוויטר שלו, וכמובן לא לפספס שום תמונה שאפשר לצלם ולשלוח לרשימת התפוצה שלו בוואטסאפ, דווקא עכשיו בטיול הוא הפך להיות הפופולארי מכולם. למרות שהוא החליט לשנות אווירה. כדי להתנתק מההוויה הישראלית הלחוצה. הוא נשאר מחובר לאייפון כל הזמן. בתחילה הוא חשב שאולי מול נופים מרהיבים ועוצרי נשימה, מבנים עתיקים ומנטליות חיים אחרת לחלוטין, החיים שלו קצת יירגעו מהלחץ האינסופי. כך שלאחר חודש הוא ימצא את עצמו עם בגדים מרושלים, ואיזו חולצת טריקו של 'מזגני אבי' שידעה ימים טובים יותר ותרמיל ענק, כמו עוד אלפי ישראלים שהלכו לשכוח את עצמם בהודו, הולך לחפש קצת 'רוחניות' ומשמעות אחרת לחיים.

הם הגיעו במהלך הטיול למקומות שהקדמה פסחה עליהם בעשרות שנים, הסתובבו בכפרים נידחים ויערות עד עבותים, פסעו מטראק לטראק, מחפשים חוויות מעניינות. הודו הציעה שפע של חוויות אינסופיות בכל הצורות והצבעים. רועי לא היה מסוגל לפספס רגעים יפים כל כך ובשונה משאר החבר'ה שנהנו מכל רגע, הוא היה עסוק בלתעד כל חוויה.

'לא באת לכאן להתנתק? אז מה עשית אם הבאת איתך לכאן את הפייסבוק והטוויטר?' שאל חגי בחיוך מושחז ורועי נאנח, הפלאפון כבר הפך לשנוא נפשם של החברים ורועי כבר חשש שאחד מהם יעשה סוף לתיעוד ויעלים לו את האייפון. לאחר שנאבד לו המטען ורועי מצא את עצמו מסתובב ומנסה להסביר לרוכלים המקומיים מהו מטען, התייאשו ממנו חבריו והודיעו לו שהם הולכים לטייל באחד האתרים הסמוכים.

רועי התייאש מלמצוא מטען, והתיישב בפינת הרחוב כשהאייפון בידו, בוהה בהמולת הרחוב. הודי זקן בעל זקן מדובלל ניגש אליו ושאל האם ירצה להצטרף אליו לסיור באזור, רועי שהבין שהסיור עדיף לו מההמתנה לחבריו, הצטרף אליו בתסכול. הוא לא יכל בלי האינטרנט והרגיש שהוא כבר 'חייב' לראות מה הגיבו החבר'ה על הסרטון האחרון.

לאחר הליכה ממושכת נגלה לפניו בניין ענק בעל שמונה קומות. רועי הביט סביבו המום, אלפי קופים התרוצצו סביב הבניין בצווחות מחרישות אוזניים. 'זהו מקדש הקופים, כאן חיים הקופים עם בני האדם בהרמוניה מושלמת' הסביר הזקן והזמין אותו אל תוך הבניין.

'בחיים לא ראיתי כמות כזאת של קופים' אמר רועי והביט סביבו מוקסם. הוא הושיט את היד אינסטקטיבית לכיסו והוציא את הפלאפון כדי להסריט 'שכחתי, נגמרה לי הבטרייה' נזכר רועי כשלפתע נחטף המכשיר מידיו. הוא הבחין בקוף צעיר שדילג בזריזות כשבידיו המכשיר. 'תעשה לי טובה, תדאג שהוא יחזיר לי אותו' צרח רועי והצביע על הפלאפון שבידיו של הקוף. הזקן הסתובב אחורנית והצביע על שלט פליז צהוב שהיה על הקיר 'זהירות קופים! נא לשמור על החפצים'. 'אני מוכן לשלם לך כסף, רק תוציא ממנו את המכשיר' התחנן רועי.

'אני מצטער, אני לא יכול לעזור...' השיב הזקן. תחושת ייאוש פשטה בליבו של רועי, הוא נמצא באמצע שום מקום, חבריו עזבו אותו והוא נמצא ללא צינור התקשורת עם העולם שבחוץ. הוא הביט סביבו בהשלמה ונפרד בליבו סופית מהאייפון. כשקלט בזווית העין קטטה של חבורת קופים, הוא צפה בהם בהנאה, נהנה לראות אותם מתקוטטים. רועי התקרב לקופים ונהנה ללחוץ את ידיהם, לשחק ולהשתעשע עימם. התבונן בכללי החברה ובמשחקי הקופים, הוא הרגיש שלווה פושטת בליבו, פתאום הוא חש שונה במקצת, הוא שם לב שרק כעת הוא מתחיל לחוות את תחושת הרוגע של הודו. 'פעם ראשונה שאני שם לב, לרוגע שקיים כאן' פנה רועי אל הזקן בחיוך.

'מה נראה לך הודו זה תמונות? הודו, זה תרבות, סגנון, זו זווית ראייה לעולם אחר...' הטיח בו הזקן. 'אתה רואה את הקוף הזה, אתה מזהה אותו?'

'לא, אני לא מזהה' השיב רועי. 'תסתכל טוב, הוא מחזיק ביד את המכשיר שלך' אמר הזקן. 'איך אני מוציא ממנו את המכשיר?' שאל רועי בתסכול. 'תן לו אגוזים, תכבד אותו במשהו והוא יחזיר לך אותו...'

רועי פנה למוכרי האגוזים שבפינה, קנה חבילה, הניח אותה לפני הקוף הטרדן וציפה לקבל ממנו את המכשיר בחזרה. הקוף עט על חבילת האגוזים בשמחה, והניח את המכשיר לפניו כשהוא פתוח, ללא הבטרייה. רועי חטף את המכשיר אבל הקוף המשיך להחזיק בידיו את הבטרייה. 'תן לי את הבטרייה' צעק רועי בזעם. אבל הקוף לא התרגש במיוחד, הוא דילג לצד השני ורועי הבחין כיצד מניח הקוף את הבטרייה בידיהם הפשוטות של חבריו מהצד השני...

'תחזירו לי את הבטרייה!' צווח רועי בעוד חבריו נפנפו בתנועת ניצחון בבטרייה שבידיהם. 'המטען כבר אצלנו, עכשיו תשכח גם מהבטרייה, אין יותר אינטרנט, תתחיל לחיות גם בלי הפלאפון. את הבטרייה תקבל רק כשנחזור לישראל...'



***



לראשונה בחייו רועי נאלץ לעזוב את ההרגלים והשגרה. אמנם בכוח - בזכות החברים הטובים שלו, אבל הוא התחיל להבחין בעולם חדש מסביבו.

בוא נעזוב את השגרה אפילו למספר רגעים, נתבונן בכל הסובב אותנו, בעולם המופלא שבטבע בחיים האמיתיים המבצבצים בכל פינה. נתבונן בהשגחה הפרטית האופפת אותנו, ונקבל משמעות לחיים. וכל דבר שנעשה בחיינו יראה לנו בצורה ערכית ואמיתית...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

מבט אל החיים


אלחנן אביטן

מקדש הקופים



רועי הביט סביבו בתסכול הולך וגובר. הוא עמד במרכז השוק של אורוויל וניסה לחפש חנות שבה יוכל למצוא מטען חדש למכשיר הנייד. הרוכלים המקומיים התקבצו סביבו וניסו להציע לו את מרכולתם באנגלית עילגת. הוא חזר על ההסבר בפעם המאה לרוכל התורן, שהיה בטוח שרועי ימצא אך ורק אצלו את מה שהוא מחפש.

'אתה יודע מה זה מטען לפלאפון? כזה שמחברים אותו לקיר. יש לך משהו כזה?' הוא חזר שוב תוך כדי שהוא לא מתעייף להבהיר את הבקשה בתנועות ידיים נמרצות. הרוכל חייך לעברו ושלף מתיק בלוי מזלג חשמלי חלוד לחימום מים. 'תודה, אני לא צריך!' דחה שוב רועי באכזבה את היד המושטת לעברו. כבר יומיים שהוא מסתובב בחיפושים אחרי מטען לאייפון שלו ולא מוצא שום דבר שמזכיר את המטען המבוקש. הם הגיעו להודו לטיול של אחרי הצבא, כדי לברוח מהמשפחה, מהסביבה, למלא את השעמום הגובר בתוכן שונה במקצת. אבל הוא לא חשב לרגע שימצא את עצמו תקוע באמצע השוק ללא הפלאפון שלו.

אמנם הוא נסע בשביל להתנתק קצת מהחברה. 'לאפס' קצת את הראש, אבל המציאות הוכיחה שגם באמצע טיול הוא לא מסוגל להתנתק, כל שעה עגולה הוא חייב לכתוב סטטוסים בפייסבוק, לצייץ בלי סוף בטוויטר שלו, וכמובן לא לפספס שום תמונה שאפשר לצלם ולשלוח לרשימת התפוצה שלו בוואטסאפ, דווקא עכשיו בטיול הוא הפך להיות הפופולארי מכולם. למרות שהוא החליט לשנות אווירה. כדי להתנתק מההוויה הישראלית הלחוצה. הוא נשאר מחובר לאייפון כל הזמן. בתחילה הוא חשב שאולי מול נופים מרהיבים ועוצרי נשימה, מבנים עתיקים ומנטליות חיים אחרת לחלוטין, החיים שלו קצת יירגעו מהלחץ האינסופי. כך שלאחר חודש הוא ימצא את עצמו עם בגדים מרושלים, ואיזו חולצת טריקו של 'מזגני אבי' שידעה ימים טובים יותר ותרמיל ענק, כמו עוד אלפי ישראלים שהלכו לשכוח את עצמם בהודו, הולך לחפש קצת 'רוחניות' ומשמעות אחרת לחיים.

הם הגיעו במהלך הטיול למקומות שהקדמה פסחה עליהם בעשרות שנים, הסתובבו בכפרים נידחים ויערות עד עבותים, פסעו מטראק לטראק, מחפשים חוויות מעניינות. הודו הציעה שפע של חוויות אינסופיות בכל הצורות והצבעים. רועי לא היה מסוגל לפספס רגעים יפים כל כך ובשונה משאר החבר'ה שנהנו מכל רגע, הוא היה עסוק בלתעד כל חוויה.

'לא באת לכאן להתנתק? אז מה עשית אם הבאת איתך לכאן את הפייסבוק והטוויטר?' שאל חגי בחיוך מושחז ורועי נאנח, הפלאפון כבר הפך לשנוא נפשם של החברים ורועי כבר חשש שאחד מהם יעשה סוף לתיעוד ויעלים לו את האייפון. לאחר שנאבד לו המטען ורועי מצא את עצמו מסתובב ומנסה להסביר לרוכלים המקומיים מהו מטען, התייאשו ממנו חבריו והודיעו לו שהם הולכים לטייל באחד האתרים הסמוכים.

רועי התייאש מלמצוא מטען, והתיישב בפינת הרחוב כשהאייפון בידו, בוהה בהמולת הרחוב. הודי זקן בעל זקן מדובלל ניגש אליו ושאל האם ירצה להצטרף אליו לסיור באזור, רועי שהבין שהסיור עדיף לו מההמתנה לחבריו, הצטרף אליו בתסכול. הוא לא יכל בלי האינטרנט והרגיש שהוא כבר 'חייב' לראות מה הגיבו החבר'ה על הסרטון האחרון.

לאחר הליכה ממושכת נגלה לפניו בניין ענק בעל שמונה קומות. רועי הביט סביבו המום, אלפי קופים התרוצצו סביב הבניין בצווחות מחרישות אוזניים. 'זהו מקדש הקופים, כאן חיים הקופים עם בני האדם בהרמוניה מושלמת' הסביר הזקן והזמין אותו אל תוך הבניין.

'בחיים לא ראיתי כמות כזאת של קופים' אמר רועי והביט סביבו מוקסם. הוא הושיט את היד אינסטקטיבית לכיסו והוציא את הפלאפון כדי להסריט 'שכחתי, נגמרה לי הבטרייה' נזכר רועי כשלפתע נחטף המכשיר מידיו. הוא הבחין בקוף צעיר שדילג בזריזות כשבידיו המכשיר. 'תעשה לי טובה, תדאג שהוא יחזיר לי אותו' צרח רועי והצביע על הפלאפון שבידיו של הקוף. הזקן הסתובב אחורנית והצביע על שלט פליז צהוב שהיה על הקיר 'זהירות קופים! נא לשמור על החפצים'. 'אני מוכן לשלם לך כסף, רק תוציא ממנו את המכשיר' התחנן רועי.

'אני מצטער, אני לא יכול לעזור...' השיב הזקן. תחושת ייאוש פשטה בליבו של רועי, הוא נמצא באמצע שום מקום, חבריו עזבו אותו והוא נמצא ללא צינור התקשורת עם העולם שבחוץ. הוא הביט סביבו בהשלמה ונפרד בליבו סופית מהאייפון. כשקלט בזווית העין קטטה של חבורת קופים, הוא צפה בהם בהנאה, נהנה לראות אותם מתקוטטים. רועי התקרב לקופים ונהנה ללחוץ את ידיהם, לשחק ולהשתעשע עימם. התבונן בכללי החברה ובמשחקי הקופים, הוא הרגיש שלווה פושטת בליבו, פתאום הוא חש שונה במקצת, הוא שם לב שרק כעת הוא מתחיל לחוות את תחושת הרוגע של הודו. 'פעם ראשונה שאני שם לב, לרוגע שקיים כאן' פנה רועי אל הזקן בחיוך.

'מה נראה לך הודו זה תמונות? הודו, זה תרבות, סגנון, זו זווית ראייה לעולם אחר...' הטיח בו הזקן. 'אתה רואה את הקוף הזה, אתה מזהה אותו?'

'לא, אני לא מזהה' השיב רועי. 'תסתכל טוב, הוא מחזיק ביד את המכשיר שלך' אמר הזקן. 'איך אני מוציא ממנו את המכשיר?' שאל רועי בתסכול. 'תן לו אגוזים, תכבד אותו במשהו והוא יחזיר לך אותו...'

רועי פנה למוכרי האגוזים שבפינה, קנה חבילה, הניח אותה לפני הקוף הטרדן וציפה לקבל ממנו את המכשיר בחזרה. הקוף עט על חבילת האגוזים בשמחה, והניח את המכשיר לפניו כשהוא פתוח, ללא הבטרייה. רועי חטף את המכשיר אבל הקוף המשיך להחזיק בידיו את הבטרייה. 'תן לי את הבטרייה' צעק רועי בזעם. אבל הקוף לא התרגש במיוחד, הוא דילג לצד השני ורועי הבחין כיצד מניח הקוף את הבטרייה בידיהם הפשוטות של חבריו מהצד השני...

'תחזירו לי את הבטרייה!' צווח רועי בעוד חבריו נפנפו בתנועת ניצחון בבטרייה שבידיהם. 'המטען כבר אצלנו, עכשיו תשכח גם מהבטרייה, אין יותר אינטרנט, תתחיל לחיות גם בלי הפלאפון. את הבטרייה תקבל רק כשנחזור לישראל...'



***



לראשונה בחייו רועי נאלץ לעזוב את ההרגלים והשגרה. אמנם בכוח - בזכות החברים הטובים שלו, אבל הוא התחיל להבחין בעולם חדש מסביבו.

בוא נעזוב את השגרה אפילו למספר רגעים, נתבונן בכל הסובב אותנו, בעולם המופלא שבטבע בחיים האמיתיים המבצבצים בכל פינה. נתבונן בהשגחה הפרטית האופפת אותנו, ונקבל משמעות לחיים. וכל דבר שנעשה בחיינו יראה לנו בצורה ערכית ואמיתית...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

דברי כ"ק האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א:

רוצה ישועה? שבור אייפון!



אמר לי רבי דוד אבוחצירא: "תאמר להן, שייפרדו מהמכשירים הטמאים שיש להן (אייפון וכדומה), אם הן רוצות להתארס"  החלטתי לנסוע לרבי דוד לבשר לו על ההצלחה. נכנסתי לרב ובידי השקית עם האייפונים. רבי דוד התרגש עד דמעות, ובירך את הבנות, שכולן יתארסו עד ט"ו באב. ואכן הלא יאומן קרה! 25 בנות התארסו עד י' באב. נותרה הבת האחרונה בקבוצה. והנה, בליל ט"ו באב גם היא זכתה להתארס, כאשר רבי דוד אבוחצירא בכבודו ובעצמו משתתף באירוסיה.




הרה"ג חיים זאיד שליט"א, רבה של שכונת פרדס כץ בבני ברק, ומרצה ליהדות בתיכונים ברחבי הארץ, במעשה מדהים, בבחינת "לא יאומן כי יסופר": "בחודש תמוז אשתקד, קבוצת בנות רווקות מבוגרות חפצו לשבות יחדיו ברובע היהודי בירושלים. הקבוצה מנתה 26 בנות, כשהקטנה מביניהן בגיל 30, והשאר מבוגרות יותר... מארגנת הקבוצה התקשרה אלי, ובקשה ממני לבא עם משפחתי ולהנעים להן את השבת בדברי תורה וחיזוק. הסכמתי".

"ביום חמישי נכנסתי להתייעצות עם המקובל הרב דוד אבוחצירא שליט"א מנהרייה. וספרתי לו, שאני אמור למסור הרצאה לקבוצת בנות מבוגרות מעוכבות שידוך. שאלתי הייתה, מה למסור לבנות בשם הרב, על מנת לחזק את רוחן, שלא ייפלו בייאוש ח"ו, לאחר שלא מצאו את זיווגן כל כך הרבה זמן? אמר לי רבי דוד אבוחצירא: "תאמר להן, שייפרדו מהמכשירים הטמאים שיש להן (אייפון וכדומה), אם הן רוצות להתארס". שמעתי את הדברים, ולרגע הייתי נבוך, כיון שלא היה מדובר בבנות דתיות, אלא בבנות מתקרבות ומטה, וכיצד שייך לדבר איתן על כך?!"

"השבת התנהלה ברוגע. בסעודה הראשונה ניסיתי למצוא קישור בהרצאה לעניין המכשירים הטמאים, אך לא עלתה בידי. גם בסעודה השנייה נאמרו דברי תורה ומעשיות, אולם לא נמצאה ההזדמנות לשוחח עימהן על המכשירים. לאחר ההבדלה במוצאי שבת, ביקשתי מהבנות רשות לומר להן מספר משפטים לסיום. ואז זרקתי את הפצצה לחלל האוויר: "בנות יקרות, יש לי הפתעה עבורכן! הייתי אצל המקובל רבי דוד אבוחצירא, והוא אמר לי למסור לכן, שאם תיפרדו מהמכשירים הטמאים - אתן תראו ישועות גדולות במציאת הזיווג!" שקט מתוח השתרר באולם... במשך דקות ארוכות קפאו כולן על מקומן... ואז ניגשה נערה אחת, והניחה על שולחני את המכשיר שלה. המשימה הייתה קשה מאד לשאר הבנות, אך לאחר שעה וחצי של הסברים ושיכנועים, נאותו עוד 24 בנות להיפרד מהמכשיר הטמא, ולמוסרו לידי. רק בחורה אחת היה קשה לה במיוחד להיפרד מהמכשיר האהוב עליה... קמתי ממקומי, נפרדתי מהן לשלום, נכנסתי לרכבי והתנעתי את הרכב. ואז... דפיקות על חלון הרכב, וגם הבת האחרונה התגברה ומסרה לי את המכשיר!"

"החלטתי לנסוע לרבי דוד לבשר לו על התגברותם של הנערות... נכנסתי לרב ובידי השקית עם האייפונים. רבי דוד התרגש עד דמעות, ובירך את הבנות, שכולן יתארסו עד ט"ו באב. ואכן הלא יאומן קרה! 25 בנות התארסו עד י' באב... נותרה הבת האחרונה בקבוצה, שגם היא מסרה את המכשיר הטמא, אך עדיין לא זכתה למצוא את זיווגה. והנה, בליל ט"ו באב גם היא זכתה להתארס, כאשר רבי דוד אבוחצירא בכבודו ובעצמו משתתף באירוסיה!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

תזכורת: סגולה גדולה לפרנסה לומר היום את פרשת המן

פרשת המן
חכמינו ז"ל אמרו כל מי שיאמר פרשת המן בכל יום לא יחסר לו פרנסה.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם. בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמוֹד תּוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁזַנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה:

(ד) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה הִֽנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָֽקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתֽוֹרָתִי אִם לֹֽא: וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה הִֽנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָֽקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתֽוֹרָתִי אִם לֹֽא: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה הָא אֲנָא מָחֵית לְכוֹן לַחְמָא מִן שְׁמַיָא וְיִפְקוּן עַמָא וְיִלְקְטוּן פִּתְגַם יוֹם בְּיוֹמֵהּ בְּדִיל דַאֲנַסִנוּן הַיְהָכוּן בְּאוֹרַיְתִי אִם לָא:

(ה) וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יֽוֹם: וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יֽוֹם: וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה וִיתַקְנוּן יָת דְיַיְתוּן וִיהֵי עַל חַד תְּרֵין עַל דְיִלְקְטוּן יוֹם יוֹם:

(ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַֽהֲרֹן אֶֽל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִֽידַעְתֶּם כִּי יְהוָֹה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַֽהֲרֹן אֶֽל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִֽידַעְתֶּם כִּי יְהוָֹה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם: וַאֲמַר משֶׁה וְאַהֲרֹן לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרַמְשָׁא וְתִדְעוּן אֲרֵי יְיָ אַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

(ז) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהֹוָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּֽתֵיכֶם עַל יְהוָֹה וְנַחְנוּ מָה כִּי (תלונו) תַלִּינוּ עָלֵֽינוּ: וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהֹוָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּֽתֵיכֶם עַל יְהוָֹה וְנַחְנוּ מָה כִּי (תלונו) תַלִּינוּ עָלֵֽינוּ: וּבְצַפְרָא וְתֶחֱזוּן יָת יְקָרָא דַיְיָ כַּד שְׁמִיעַ (קֳדָמוֹהִי) יָת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן עַל מֵימְרָא דַיְיָ וְנַחְנָא מָא אֲרֵי אַתְרַעַמְתּוּן עֲלָנָא:

(ח) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָֹה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶֽאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְהוָֹה אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹֽא עָלֵינוּ תְלֻנֹּֽתֵיכֶם כִּי עַל יְהוָֹֽה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָֹה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶֽאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְהוָֹה אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹֽא עָלֵינוּ תְלֻנֹּֽתֵיכֶם כִּי עַל יְהוָֹֽה: וַאֲמַר משֶׁה בִּדְיִתֵּן יְיָ לְכוֹן בְּרַמְשָׁא בִּסְרָא לְמֵיכַל וְלַחְמָא בְּצַפְרָא לְמִסְבַּע בְּדִשְׁמִיעַן קֳדָם יְיָ יָת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן דִי אַתּוּן מִתְרַעֲמִין עֲלוֹהִי וְנַחְנָא מָא לָא עֲלָנָא תֻּרְעֲמוּתְכוֹן אֶלָהֵן עַל מֵימְרָא דַיְיָ:

(ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶֽל אַֽהֲרֹן אֱמֹר אֶֽל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָֹה כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּֽתֵיכֶֽם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶֽל אַֽהֲרֹן אֱמֹר אֶֽל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָֹה כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּֽתֵיכֶֽם: וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן אֱמַר לְכָל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קְרִיבוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי שְׁמִיעַן קֳדָמוֹהִי יָת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן:

(י) וַיְהִי כְּדַבֵּר אַֽהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בֶּֽעָנָֽן: וַיְהִי כְּדַבֵּר אַֽהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בֶּֽעָנָֽן: וַהֲוָה כַּד מַלִיל אַהֲרֹן עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵלּ וְאִתְפְּנִיוּ לְמַדְבְּרָא וְהָא יְקָרָא דַיְיָ אִתְגְלִי בַּעֲנָנָא: (פ)

(יא) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:

(יב) שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָֽעַרְבַּיִם תֹּֽאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם וִֽידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָֽעַרְבַּיִם תֹּֽאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם וִֽידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: שְׁמִיעַ קֳדָמַי יָת תֻּרְעֲמַת בְּנֵי יִשְּׂרָאֵל מַלֵיל עִמְהוֹן לְמֵימַר בֵּין שִׁמְשַׁיָא תֵּיכְלּוּן בִּסְרָא וּבְצַפְרָא תִּשְׂבְּעוּן לַחְמָא וְתִדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן:

(יג) וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַֽמַּֽחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָֽיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַֽמַּֽחֲנֶֽה: וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַֽמַּֽחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָֽיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַֽמַּֽחֲנֶֽה: וַהֲוָה בְרַמְשָׁא וּסְלֵיקַת סְלָיו וַחֲפַת יָת מַשְׁרִיתָא וּבְצַפְרָא הֲוַת נְחָתַת טַלָא סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁרִיתָא:

(יד) וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָֽרֶץ: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָֽרֶץ: וּסְלֵיקַת נְחָתַת טַלָא וְהָא עַל אַפֵּי מַדְבְּרָא דַעְדַק מְקַלַף דַעְדַק כְּגִיר כִּגְלִידָא עַל אַרְעָא:

(טו) וַיִּרְאוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָֽדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָֹה לָכֶם לְאָכְלָֽה: וַיִּרְאוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָֽדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָֹה לָכֶם לְאָכְלָֽה: וַחֲזוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמָרוּ גְבַר לַאֲחוּהִי מַנָא הוּא אֲרֵי לָא יְדָעוּ מָא הוּא וַאֲמַר משֶׁה לְהוֹן הוּא לַחְמָא דִי יְהַב יְיָ לְכוֹן לְמֵיכַל:

(טז) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַֽאֲשֶׁר בְּאָֽהֳלוֹ תִּקָּֽחוּ: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַֽאֲשֶׁר בְּאָֽהֳלוֹ תִּקָּֽחוּ: דֵין פִּתְגָמָא דִי פַקֵיד יְיָ לְקוּטוּ מִנֵהּ גְבַר לְפוּם מֵיכְלֵהּ עֻמְרָא לְגֻלְגַלְתָּא מִנְיַן נַפְשָׁתֵיכוֹן גְבַר לְדִי בְמַשְׁכְּנֵהּ תִּסְבוּן:

(יז) וַיַּֽעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַֽיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִֽיט: וַיַּֽעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַֽיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִֽיט: וַעַבָדוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְקָטוּ דְאַסְגֵי וּדְאַזְעֵר:

(יח) וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִֽי אָכְלוֹ לָקָֽטוּ: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִֽי אָכְלוֹ לָקָֽטוּ: וּכְלוֹ בְעוּמְרָא וְלָא אוֹתַר דְאַסְגֵי וּדְאַזְעֵר לָא חַסִיר גְבַר לְפוּם מֵיכְלֵהּ לְקָטוּ:

(יט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּֽקֶר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּֽקֶר: וַאֲמַר משֶׁה לְהוֹן אֱנַשׁ לָא יַשְׁאַר מִנֵהּ עַד צַפְרָא:

(כ) וְלֹא שָֽׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּֽוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶֽׁה: וְלֹא שָֽׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּֽוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶֽׁה: וְלָא קַבִּילוּ מִן משֶׁה וְאַשְׁאָרוּ גֻבְרַיָא מִנֵה עַד צַפְרָא וּרְחֵשׁ רִיחֲשָׁא וּסְרִי וּרְגַז עֲלֵיהוֹן משֶׁה:

(כא) וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָֽס: וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָֽס: וּלְקָטוּ יָתֵהּ בִּצְפַר בִּצְפָר גְבַר לְפוּם מֵיכְלֵהּ וּמָא דְמִשְׁתָּאַר מִנֵהּ עַל אַפֵּי חַקְלָא כַּד חֲמָא עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא פָּשָׁר:

(כב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָֽקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָֽאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָֽעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶֽׁה: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָֽקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָֽאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָֽעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶֽׁה: וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְקָטוּ לַחְמָא עַל חַד תְּרֵין תְּרֵין עֻמְרִין לְחָד וַאֲתוֹ כָּל רַבְרְבֵי כְנִשְׁתָּא וְחַוִיאוּ לְמשֶׁה:

(כג) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַֽיהוָֹה מָחָר אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶֽׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּֽקֶר: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַֽיהוָֹה מָחָר אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶֽׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּֽקֶר: וַאֲמַר לְהוֹן הוּא דִי מַלִיל יְיָ שְׁבָתָא שְׁבַת קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ מְחָר יָת דִי אַתּוּן עֲתִידִין לְמֵפָא אֲפוֹ וְיָת דִי אַתּוּן עֲתִידִין לְבַשָׁלָא בַּשִׁילוּ וְיָת כָּל מוֹתָרָא אַצְנָעוּ לְכוֹן לְמַטְּרַת עַד צַפְרָא:

(כד) וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּֽוֹ: וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּֽוֹ: וְאַצְנָעוּ יָתֵהּ עַד צַפְרָא כְּמָא דְפַקִיד משֶׁה וְלָא סְרִי וְרִיחֲשָׁא לָא הֲוָה בֵהּ:

(כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּֽי שַׁבָּת הַיּוֹם לַֽיהוָֹה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶֽה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּֽי שַׁבָּת הַיּוֹם לַֽיהוָֹה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶֽה: וַאֲמַר משֶׁה אִכְלוּהִי יוֹמָא דֵין אֲרֵי שַׁבְּתָא יוֹמָא דֵין קֳדָם יְיָ יוֹמָא דֵין לָא תַשְׁכְּחֻנֵהּ בְּחַקְלָא:

(כו) שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִֽהְיֶה בּֽוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִֽהְיֶה בּֽוֹ: שִׁתָּא יוֹמִין תִּלְקְטֻנֵהּ וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא לָא יְהֵי בֵהּ:

(כז) וַֽיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָֽצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָֽאוּ: וַֽיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָֽצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָֽאוּ: וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה נְפָקוּ מִן עַמָא לְמִלְקָטּ וְלָא אַשְׁכָּחוּ: (ס)

(כח) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵֽאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתֽוֹרֹתָֽי: וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵֽאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתֽוֹרֹתָֽי: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עַד אֵימָתַי אַתּוּן מְסָרְבִין לְמִטַר פִּקוּדַי וְאוֹרָיָתַי:

(כט) רְאוּ כִּֽי יְהוָֹה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִֽי: רְאוּ כִּֽי יְהוָֹה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִֽי: חֲזוֹ אֲרֵי יְיָ יְהַב לְכוֹן שַׁבְּתָא עַל כֵּן הוּא יָהֵב לְכוֹן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְחֵם תְּרֵין יוֹמִין תִּיבוּ אֲנַשׁ תְּחוֹתוֹהִי לָא יִפּוֹק אֲנַשׁ מֵאַתְרֵהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה:

(ל) וַיִשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִֽי: וַיִשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִֽי: וְנָחוּ עַמָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה:

(לא) וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָֽשׁ: וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָֽשׁ: וּקְרוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל יָת שְׁמֵהּ מָן וְהוּא כְּבַר זְרַע גִדָא חִוָר וְטַעְמֵה כְּאִסְקְרֵיטָוָן בִּדְבָשׁ:

(לב) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹֽתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶֽאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהֽוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹֽתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶֽאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהֽוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם: וַאֲמַר משֶׁה דֵין פִּתְגָמָא דִי פַקִיד יְיָ מִלֵי עֻמְרָא מִנֵהּ לְמַטְרָא לְדָרֵיכוֹן בְּדִיל דְיֶחְזוּן יָת לַחְמָא דִי אוֹכָלִית יָתְכוֹן בְּמַדְבְּרָא בְּאַפָּקוּתִי יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

(לג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶֽל אַֽהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹֽא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶֽל אַֽהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹֽא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם: וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן סַב צְלוֹחִית חֲדָא וְהַב תַמָן מְלֵי עֻמְרָא מָן וְאַצְנַע יָתֵהּ קֳדָם יְיָ לְמַטְרָא לְדָרֵיכוֹן:

(לד) כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַֽהֲרֹן לִפְנֵי הָֽעֵדֻת לְמִשְׁמָֽרֶת: כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַֽהֲרֹן לִפְנֵי הָֽעֵדֻת לְמִשְׁמָֽרֶת: כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ לְמשֶׁה וְאַצְנְעֵהּ אַהֲרֹן קֳדָם סַהֲדוּתָא לְמַטְרָא:

(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָֽכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָֽכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָֽעַן: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָֽכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָֽכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָֽעַן: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲכָלוּ יָת מַנָא אַרְבְּעִין שְׁנִין עַד דְמֵיתֵיהוֹן לְאַרְעָא יָתְבָתָא יָת מַנָא אֲכָלוּ עַד דְאָתוֹ לִסְיָפֵי אַרְעָא דִכְנָעַן:

(לו) וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָֽאֵיפָה הֽוּא: וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָֽאֵיפָה הֽוּא: וְעֻמְרָא חַד מִן עַסְרָא בִּתְלָת סְאִין הוּא:

תפילה על פרנסה:
אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרוּבִּים בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל מִתָּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתָּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחֲסוֹרֵנוּ וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיּוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵי מַחֲסוֹרֵנוּ וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ מִיָּדְךָ הַטוֹבָה וְהָרְחָבָה וְלֹא כְּמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקוֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעֵיר גְּמוּלוֹתֵינוּ וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם וְלֹא יִהְיֶה לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר.

תפילה להצלחת הבנים
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיוּ בָּנֵינוּ מְאִירִים בַּתּוֹרָה, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. וְתֵן לָהֶם חַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים, וְיִהְיוּ מְמֻלָּאִים בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר, וְתַצִּילֵם מֵעַיִן הָרָע וּמִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּמֵהָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים. וְיִהְיוּ לָהֶם חוּשִׁים בְּרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה: בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל כָּל אֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
וְתַזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת זִוּוּגוֹ וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי אֶת בֶּן זִוּוּגָהּ, וְלֹא יִדָּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם. וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ לִתֵּן לָהֶם מֹהַר וּמַתָּן בְּעַיִן יָפָה, וְנוּכַל לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָנוּ מַבְטִיחִים לִתֵּן לָהֶם בְּלִי נֶדֶר, וּלְהַשִּׂיאָם עִם זִוּוּגָם בִּימֵי הַנְּעוּרִים בְּנַחַת וּבְרֶוַח וּבְשִׂמְחָה, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבִים וּבָנִים צַדִּיקִים זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְיִהְיוּ בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ חַיִּים וְקַיָּמִים בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתֶךָ וּלְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים. וְיִתְרַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר. וְלֹא יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ, וְלֹא עַל יְדֵי זַרְעֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם. וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בִּבְרִיאוּת בְּהַצְלָחָה וְכָל טוֹב. וְיִתְגַּדֵּל כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּכְבוֹד תּוֹרָתְךָ עַל יָדֵנוּ וְעַל יְדֵי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
תפילת השל"ה
אַתָּהּ הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹקֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קַל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִּשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ, יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֶצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ.
וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. (ראוי להוסיף: וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר). אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ". כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ (ראוי להוסיף: וְלֹא יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים כְּלָל וְעִקָר), אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְּנִימִית, וְלֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית. וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וְכֹחַ, וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם הֵם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְּשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
אָנָּא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

תפלה על בנים מתהלים משפט צדק מהרה"ק מזאלשין זצ"ל (עם הוספות)
נכון לאמרו בכל עת רצון, ובפרט בשעת הדלקת הנרות בעש"ק, ובחנוכה, ובהפרשת חלה, וכו' (ועיקר רחמנא ליבא בעי שיאמר בכוונה ובלב נשבר, והבא לטהר מסייעין אותו)
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהוֹלִיד בָּנִים זְכָרִים לִלְמֹד וּלְלַמֵּד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וּבְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, מַתְמִידִים עַד מְאֹד בְּלִמּוּד תּוֹרָתֶךָ, וּמַאֲמִינִים בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּנְבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים וְחַכְמֵי אֱמֶת, וּבְכָל הַחֻקִּים וֶאֱמוּנוֹת אֲמִתִּיּוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל מִצְוֹת דְּרַבָּנָן. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר, וְלֹא יִבְעֲטוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי וַחֲתָנַי וְכַלּוֹתַי בְּקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים אֶלָּא מְכַבְּדִים אוֹתָם וִירֵאִים מֵהֶם, וְיִהְיֶה לָהֶם אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת תּוֹכְחוֹת מוּסָר, וּבְקֶרֶב חֲכָמִים יָלִינוּ, וְהָיָה לָהֶם לֵב רָחָב וְשֵׂכֶל טוֹב וּזְכִירָה טוֹבָה וְקַיֶּמֶת לִשְׁמֹר הַתּוֹרָה לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִהְיוּ חוּשִׁים וּבְרִיאִים וַחֲזָקִים בְּכָל רְמַ"ח אֲבָרִים וְשְׁסָ"ה גִּידִים וְיִהְיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֶתֶר תּוֹרָה לְזַכּוֹת הָרַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא בְּגַאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא הַלְוָאָתָם וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע וְלֹא עַיִן הָרַע כְּמוֹ יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹּא שָׁלַט בּוֹ עַיִן הָרָע. וְתַצִּילֵם מִכָּל חֳלָאִים וּנְגָעִים וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתַצִּילֵם מֵהָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים. וְיִהְיוּ מוֹרֵי הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְיִלְמְדוּ תּוֹרָה עִם רַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ הֵם בְּהוֹרָאָתָהּ, וְלֹא יַטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. וּמִדְּבַר שֶׁקֶר יַרְחִיקוּ וְלֹא יִמָּצֵא בָּהֶם שׁוּם מוּם וְלֹא מִדָּה רָעָה, וְיִהְיוּ מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם מִי יָגוּר בְּאָהֳלְךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר. גַּם יִשְׁמְרוּ אֶת אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וכו' (אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁצִּוִּיתַנִי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם) וְעָזְרֵנוּ עַל דַּעַת כְּבוֹד שְׁמֶךָ לִלְמֹד עִמָּם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהַדְרִיךְ אוֹתָם לַעֲבוֹדָתְךָ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְחֵשֶׁק גָּדוֹל לֹא בְּעַצְלוּת, וְיִהְיוּ דְּבָרַי נִשְׁמָעִים לָהֶם לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵיהֶם שֶׁיְּצַיְּתוּ אוֹתִי כְּכָל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עֲלֵיהֶם לִרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וִיקֻיַּם בִּי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ ומפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁאוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבָּנַי וְלֹא שׁוּם אֶחָד מִבְּנוֹתַי בְּחַיַּי, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתַי לַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְתַזְמִין לְכָל בֵּן מִבָּנַי יִחְיוּ אֶת בַּת זוּגוֹ בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְזֶרַע כָּשֵׁר וְלֹא יַקְדִּימֵם אַחֵר בְּרַחֲמִים, וְהֵם לֹא יֻדְּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים, וְתִשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יַאֲרִיכוּ יָמִים וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְלֹא יִהְיֶה בָּם עָקָר וַעֲקָרָה וּמְשַׁכֵּלָה, וְיִמְצָא חֵן וְחֶסֶד וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם. וּבְנוֹתַי יִהְיוּ בַּעֲלוֹת חֵן וָחֶסֶד, צְנוּעוֹת וְצִדְקָנִיּוֹת וַחֲסִידוֹת, מְעֻטָּרוֹת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבוֹת בָּנִים צַדִּיקִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זוֹכִים וּמְזַכִּים הָרַבִּים:
אָנָּא ה' רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לָזוּן אוֹתָם בְּרֶוַח בְּכָבוֹד בְּלִי חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּינִי וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה: בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ עַד מְלֹאת שִׁבְעִים שָׁנָה, וְיִהְיֶה אַחֲוָה וְאַהֲבָה בֵּינֵינוּ בְּלִי שׁוּם פֵּרוּד לְבָבוֹת, וְיִזְכֶּה לִגְדֹּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת וְאַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְכָל טוֹב וּנְעִימִים, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב סֶלָה. ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ. ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ. ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם:

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הצונאמי ששטף הכל ולא השאיר סיכה פנויה…

מקובלנו שבמשך הדורות הוא לישראל נביאים כפלים כיוצאי מצרים וממילא גם היו לישראל אינספור נבואות שנשלחו להם משמים… ובכל זאת מככככל הנבואות הרבות נשאר לנו רק כמה נבואות בודדות שהם כתובות אשורית בכתבי הקודש בנביאים וכתובים שלנו… נו… מה מיוחד דווקא בנבואות האלו שדווקא הם נכתבו בכתבי הקודש יותר מכל שאר הנבואות??? התשובה היא: שרק הנבואות שהוצרכו לדורות!!!!!! הם אלו שנכתבו בכתבי הקודש!!! ברור??? אם ככה: אתה יודע מה כתוב כאן??? כתוב כאן: שעל כרחך!!!! כל פסוק שנכתב בישעיה וירמיה ויחזקאל ותרי עשר וכו'… כל פסוק שם חייב להיות!!!! שהוא נבואה עדכנית שמדברת אלינו… שנת 2015… והההראיה: כי אם זה לא היה שייך אלינו… אז גם הנבואה הזו הייתה נגנזת אי שם בהסטוריה יחד עם כל שאר מיליוני הנבואות שלא נכתבו… ואם ככה: יש לי קושיה עצומה: אתה מוזמן לפתוח את ספרי הנביאים ולראות שרובא דרובא של הנבואות… לא הייתי מגזים אם הייתי אומר 90% מדברים על חטא עבודה זרה!! והרי יצרא דעבודה זרה התבטל ממזמן… אם ככה איך אפשר לומר שכל הנבואות שבכתבי הקודש נכתבו בשבילנו… בו בזמן שכבר אלפיים שנה זה לא רלוונטי…??? כבר אלפיים שנה אנחנו לא "בפרשה" של ע"ז???

על כרחך!!! אנחנו מוכרחים לומר:


שבכל דור ודור יש בחינה של עבודה זרה!!! כל דור והעבודה זרה שלו…

זאת אומרת: יש הגדרה ומאפיין וקטיגוריה מסוימת מה נכלל בגדר עבודה זרה… והקטיגוריה הזו שייכת בכל דור ודור… גם בדורנו… (כמו שבמסכת ב"ק המשנה מביאה את אבות הנזיקין המפורשים בתורה… ואז הגמ' מבארת מה הקטיגוריה והמאפיין של כל אחד מהאבות ולפי"ז משתלשים מהם הרבה תולדות… לדוגמא: בור!!! זה לא רק בור אלא כל תקלה שעומדת ברה"ר… וממילא: יתכן שבדורנו גם תמרור לא נכון שהציבה העירייה יתכן שהוא בגדר תקלה… וצ"ע… רק על דרך המשל)

כל מה שנותר לנו זה רק לברר: מהי ההגדרה של עבודה זרה??

איפה עבודה זרה מגיעה לידי ביטוי אצלנו??

מה המאפיינים של עבודה זרה בייחס לדורנו אנו????



אז שמעתי: שההגדרה של ע"ז היא ככל הנראה כך:

תאווה ויצר שמקיף את כככככל ישותו של האדם!

תאווה כזו שהיא מקיפה את ככככל ישותו של האדם ולא משאירה שום מקום פנוי לששששום דבר אחר… זה!!!! זה הנקודה!!! זו ההגדרה של יצרא דעבודה זרה!!!! זו ההההנקודה של עבודה זרה…

הבנת את ההגדרה?? אני אסביר טיפה: כל התאוות שאנחנו מכירים היום… גם אם מדובר בתאוות גדולות… אבל עדיין יש להם איזה גבול מסויים!! יש להם איזה קצה!! סוף!!! יש מקום שבו מסתיימת התאווה… ואז הבן אדם מתפנה ל… ל… למשהו אחר… מצידי לתאווה הבאה… לדוגמא: היום יש תאוות אכילה מאוד מפותחת… אתה יכול להסתובב בעיר הגדולה ולראות מסעדות ע"ג מסעדות… אוכל אוכל ונוך אמול אוכל אבל עדיין… אם תשים לב: בין מסעדה למסעדה… יש גם!!! גם דברים אחרים… יש פה ושם גם חנויות בגדים… יש אפילו חנויות טמבור… או אופניים חשמליות… כי עם כל הכבוד לתאוות אכילה… סוף סוף… אכלתי עכשיו במסעדה… מלאתי את הבטן… עכשיו בארבע שעות הקרובות אני לא מסוגל להסתכל על אוכל… אל תדבר איתי על אוכל!!!! עכשיו בארבע שעות האלו אני פנוי לראות ולהכיר גם שטויות אחרות… זאת אומרת: תאוות אכילה כמה שהיא תהיה גדולה… היא עדיין משאירה מקום לדברים אחרים… בין ארוחה לארוחה היא משאירה כמה שעות של חסד לתאוות אחרות… היא לא ממש כבשה את כל המערכת…

עוד דוגמא: בתקשורת יש המון לכלוך… כל הזמן מלכלכים שם מה שרק אפשר ללכלך… אבל גם אם יש לכלוך… לא ההההכל לכלוך!!! כי סוף סוף יש גם מזג אויר… ויש גם שערי מט"ח… ויש לפעמים גם אזעקה בשדרות.. אז בין לכלוך ללכלוך יש כמה דקות של הפוגה שאל תתפלא שבאותם דקות לא יהיה לכלוך… זאת אומרת: הלכלוך לא השתלט על הכל… עדיין נשאר טיפה טיפה מקום ל… ל… לדברים אחרים… לא משנה מצידי מה…

ככה זה בתאוות הגשמיות שבדורות שלנו.. אבל תאוות עבודה זרה????

עבודה זרה לשם שינוי.. זה סוג של תאווה… סוג של יצר שמקיף ומשתלט את ההההכל… יצר שלא משאיר מקום לשום דבר… יצר שמשתלט על ככככל ישותו של האדם ולא משאיר לו שום מקום פנוי לשום דבר אחר… איפה רואים את זה??? אם תשים לב: המון פעמים כשמוזכר בנביא את החטא של עבודה זרה… מוזכר שם תיאור מסוג: על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן… זאת אומרת: כשעם ישראל חטאו בעבודה זרה… אז זה לא ש-פה ושם יש עבודה זרה… זה לא שפה יש מזבח… שם יש פסח… לא!!!! ברגע שנפרץ הנושא ועם ישראל חטאו בעבודה זרה… אז כל ארץ ישראל נהייתה מפוצצצצצת בעבודה זרה… לא הייתה פינה שלא היה בה עבודה זרה… לא היה פינת חדר שלא היה בה עבודה זרה… לו יצוייר שהייתה אז תקשורת אז זה לא שמדברים רוב הזמן על ע"ז ופה שם מדברים גם על דברים אחרים… שום דבר!!! ברגע שיש עבודה זרה היא תפסה את כל המקום!! לא השאירה דקה פנויה ומטר על מטר פנוי… הכל חתיכת עבודה זרה… רק שתבין: כשמשה רבינו רצה להתפלל לקב"ה שיסיר את הצפרדעים… לא הייתה לו ברירה… הוא היה חחחייב לצאת מהעיר… למה?? כי כל העיר הייתה מלאה גילולים!!! אני לא מבין: בככככל קהיר אי אפשר למצא ארבע אמות בודדות נקיות מעבודה זרה??? לא!!!! אין מצצב!!!! למצא מטר על מטר במצרים שאין בו ע"ז זה בדיוק כמו למצא מטר על מטר בירושלים שלא רשום בטאבו על מישהו… לך תחפש כזה מטר… אין!!! היצר של עבודה זרה היה כזה צונאמי שהוא שטף כל סדק… לא נשארה סיכה שלא היה עליה ע"ז… אתה מוזמן ללמוד מסכת ע"ז… שברגע שגוי נגע רגע אחד ביין… אנחנו מיד חוששים בשיא הרצינות שהוא ניסך את זה… מה הקשר?? בסה"כ רגע אחד נגע… כן… כל הראש היה נמצא בזה… כל תנועה הכי קטנה התפרשה אוטומטית לכיוון הזה… כי… כי זה מילא את כל הראש… ונכנס בכל תנועה… בקיצור: אין כאן המקום להאריך… מי שקצת יקרא את הפסוקים ויעקוב אחרי רוח הדברים יראה ש… שזה היה הלך הרוח לאורך כל הדרך…

(וזה לא סתם!!! יש סיבה עמוקה ועדינה למה זה ככה: בקצרה: להבדיל בין הקודש ובין החול.. כמו שבכוחות הקדושה ברגע שאנחנו מאמינים בקב"ה… אז זה לא ש-פה ושם יש הקב"ה בעולם… אלא אוטומטית זה נהיה אין עוד מלבדו!!! כל המציאות היא מלא כל הארץ כבודו!!!! אם אנחנו מאמינים ביחודו אז שמו יתברך נכנס בכל דבר… אנחנו מברכים מאה ברכות ביום על כל פרי ועל כל תנועה… אז להבדיל מיליוני הבדלות… זה כנגד זה ככה זה גם בכוחות הטומאה… ברגע שאדם מפנה עורף לקב"ה וכעת הוא הולך אחרי יצרא דע"ז… הרי כעת הוא מתיימר שחלילה וחס העבודה זרה תשמש לו תחליף רח"ל… אז אוטומטית זה נהיה על אותו משקל… מאותו רגע זה לא שיש פה ושם עבודה זרה… אלא אין שום דבר חוץ מעבודה זרה!!! בכל חור.. בכל פינה… ההההכל עבודה זרה… זה אותו סוג של דבקות בכוחות הקדושה…. פחד פחדים…)

בקיצור: זה המאפיין וההגדרה של עבודה זרה!!!!

יצר ותאווה שמקיפה את ככככל ישותו של האדם לגמרי!!!! ולא משאיר מקום לשום דבר אחר מלבדו!!!

אי לכך ובהתאם לזאת: כיון שזה המאפיין וזו ההגדרה של עבודה זרה… אז גם היום!!! גם אחרי שיצרא דעבודה זרה התבטל… עדיין בכל דור יש איזה חטא או פיתוי או יצר מסוים שהמאפיין וההגדרה והקיטגוריה שלו שהוא מקיף את כל ישותו של האדם וזה!!! זה העבודה זרה של הדור הזה ועל זה!!!! על זה נאמרו וכוונו כל הנבואות שהתנבאו על עבודה זרה בייחס לכל דור… כולל הדור שלנו…

ולא נותר לנו אלא לנסות לחשוב איפה זה מגיע לידי ביטוי בדור שלנו?? איזה תאווה ואיזה יצר יש בדור שלנו שהוא הוא זה שיש בו את העוצמה להקיף את כל האישיות כולה ולא להשאיר מקום לכלום חוץ ממנו??? איזה פיתוי יש שאפשר לומר עליו שכשנכנסים בו הרי זה תחת כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן???

התשובה היא מאוד ברורה: חטא האינטרנט!!!!!

העבודה זרה של דורנו זה ה א י נ ט ר נ ט ! ! ! !

וכאן חשוב להדגיש: מאוד קל להגיד את זה… את המשפט הזה אפשר להדביק על כל דבר.. אתה יכול להגיד על כל החטא שזה העבודה זרה של דורנו… אז זהו שלא!!! בשביל זה נכתבה כל ההקדמה הארוכה הזו… שלא!!! לא כל חטא מקבל את ההגדרה של עבודה זרה… לא כל פיתוי נהפך לעבודה זרה… לא!!! ההגדרה של עבודה זרה זה פיתוי שיש בו כזו עוצמה שהוא מקיף את כככככל ישותו של האדם… ואין לך הגדרה יותר נכונה מזו על האינטרנט!!!

מה כ"כ נורא באינטרנט??? אתה יודע מה נורא בו???

שיש בו הההההכל!!!!!! הכל הכל הכל הכל!!!!

החל מזמני נסיעות… וכלה בשיחות… ואפילו תפילות… הההכל… אין משהו שאין שם!!! לאינטרנט יש את העוצמה להדביק את הבן אדם אליו וליצור אצלו מצב ש… ש… שמפחיד לומר אין עוד מ…. אינטרנט…

זו בדיוק הההנקודה של האינטרנט!!!

וזו בדיוק הההנקודה של עבודה זרה!!!



יש כוחות הטוב ויש כוחות הרע…

בכוחות הטוב אנחנו יודעים שקודשא בריך הוא אין עוד מלבדו!!!

ואילו בכוחות הטומאה יש אינטרנט שמי שנכנס בו… מי שנכנס בזה… גם הוא מרגיש שחס ושלום… אין עוד מל……!!!! אין שום דבר חוץ מאינטרנט!!!

זה נשמע אלי חריף מידי… זה נשמע אולי מוגזם… אין בעיה… אם אתה חושב שאני מגזים… תנסה לבקש מאחד שיש לו אינטרנט… שיתן לך ליום אחד את המכשיר שלו… שיפרוש מהמכשיר הזה ליום אחד בלבד…

אין מממצב!!!!! ולמה לא??? כי המכשיר הזה הוא ההההכל בשבילו!!!

הוא הלשון שלו… הוא העיניים שלו. הוא התעסוקה שלו… הוא התקשורת היחידה שלו… הוא התאוות שלו… הוא המשחקים שלו…. הוא הבעל שלו.. הוא האשה שלו… הוא הילדים שלו… הוא החבר הבודד היחיד שלו… הוא ההההכל בשבילו… והוא גם האלוהים אחרים שלו!!!!!! אין לו שום דבר אחר בעולם חוץ מהדבר הזה… ויקרא שמו בישראל: עבודה זרה!!!

כן… תחת כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן.. ממש כך!!! אתה נוסע היום באוטובוס??? כבר על הגב של האוטובוס מרגיעים אותך… זה בסיידר… יש פה קליטה… היום הגדילו לעשות… וברוב האוטובוסים יש חיבור להטענה… שחס ושלום לא תתקע… שלא תגמר לך הבטריה באמצע הדרך… היום כל צעצוע שתקנה בהכל בשקל… יש לך עליו את הצורה הזו אפקילציה (לא יודע איך כותבים את זה) איך משיגים אותנו באינטרנט… ואכן באמת!!!! אם גדולי ישראל יבואו ויגידו לנו היום שאסור להתפלל מול כל דבר שיש בו איזשהו איזכור של אינטרנט… לא תהיה לי ברירה… אם נרצה להתפלל על הצפרדעים כמשה בשעתו… אנחנו נצטרך לצאת מהעיר… יתכן שגם מחוץ לעיר יש אינטרנט… כנראה שנצטרך להפליג בספינה… כי אין פינה בעולם שאין בה אינטרנט…

זו העבודה זרה של דורנו!!!!!!!!!!

ומעתה: אתה מוזמן לפתוח את ספר ישעיה ירמיה יחזקאל תרי עשר ולראות איזה נבואות התנבאו על… על האינטרנט!!! כן… הם התנבאו על עבודה זרה… והיות והנבואה שלהם היא לדורות!!!! אז התרגום של העבודה זרה הזו בדורנו העדכני זה לא אחר מאשר אינטרנט…



אגב: אם כבר דברנו על עבודה זרה… אז הגמ' אומרת: כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלין לו… נו… תנחש למה??? כי מי ששומר שבת… אזי יש יום אחד בשבוע שהוא חייב טיפה להתנתק!!! הוא לא יכול להקריב לפניה קרבנות… לכה"פ כל עבוידה ששייכת לל"ט אבות מלאכות הוא לא יכול לעשות לע"ז שלו… נו… אם ככה… אז זה כבר לא לגמרי ע"ז… ע"ז כזאת שהאדם מסוגל להגיד לה פעם בשבוע סטופ!!! זה כבר לא ע"ז שמקיפה את כל ישותו… יש לו סיכוי… יש פה נקודת תקומה שיש סיכוי שהוא עוד יכול לצאת מזה… אפשר אותו דבר להליץ על אינטרנט… שלא תדע מצרות: אבל המומחים בנושא מעידים שמי שמתמכר לאינטרנט עד הסוף… זה כרוך בעסקת חבילה ששמה חילול שבת… כי… כי איך… איך אפשר לנתק מכשיר החייאה ליממה שלימה מידי שבוע… אבל!!!! באותה מידה יש פה גם נקודת אור: גם אם אתה מכור לאינטרנט… גם אם קשה לך נורא… אבל כל זמן שבשבת אתה עדיין מצליח להתנתק מזה… אז תצעק לקב"ה בשבת קודש… אנא!! תציל אותי מהעבודה זרה הזו… ביום הקדוש הזה שאני ב"ה לא נוגע בע"ז הזו… ביום זה תמחל עלי ותגאל אותי מהאויב הזה… שבת זה קרחת שפיות גם למי שכבר נפל שם… אנא ה'… תעזור ותושיע ותנסוך כוחות בכל אותם אלו שכ"כ מתקשים להיפרד מזה, תשלח להם אזניים קשובות שדברי גדולי ישראל שבימים אלו בפרט כ"כ מתריעים על זה… תתן להם את הכוחות לציית וככה יחד נטהר את עצמנו ונכשיר את עצמנו לגאולה הקרבה ובאה חיש מהר אמן.

באדיבות הגליון הנפלא 'אז נדברו' ותשוח"ח.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

נמרוד ושות' בע"מ


לפני 3897 שנים רצה לה בדיחה ברשת ובפי הבריות כולם. היה זה אחרי המבול כאשר האנושות השתקמה מההרס של כל הגלובוס, כאשר גם במישור המוסרי האנשים התחזקו בשבע מצוות בני נח.

קם לו חברמן אחד מורד במוסכמות ופתח לו קבוצה בשם 'נמרודי חדשות ונדל"ן' והריץ שם בן היתר פתגמים ובדיחות ל'זיכוי' הרבים.

השבוע ה'סקופ' שהופיע היה:

"פעם באלף תרנ"ו שנה הרקיע מתמוטט. נמרוד נדל"ן עם גורדי שחקים לשירותך".

מאחורי הפרסום עמד לו קופירייטר מבריק שחיכך ידיו וכיסיו בהנאה. לא צריך להתחזק ושהחרדים בני נח, לא יבלבלו את המח. שיפסיקו לרקוד על הדם ולנצל כל פיגוע ואירוע לצרכי דת.

משום מה הציבור קנה את ה'לוקש' –כל האנושות נכנסה לסחרור של בנית גורד שחקים באחדות סוציאליסטית מדהימה והכל סביב בדיחה שרצה ברשת. המניות בקבוצת נמרודי נסקו בגובה המגדל.

בורא עולם לא נח ולא שקט. "וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו להם בני האדם". מה יש? ממתי הקב"ה מפריע לבני האדם להשתטות? הרי יש בחירה חפשית? למי זה מפריע?

"ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם". אם הבדיחה נאמרת בשפה אחת ודברים אחדים, לא יבצר מהם כל אשר החלו לעשות!!!

כשכוח הרע מאוחד, איחוד לרשעים רע להם ולעולם. ויפץ ה' ומשם הפיצם.

עברו אלפי שנים והשטן בנה שוב בשקט בשקט, מגדל בשפה אחת ודברים אחדים. הת"ח ואשתו, הח"כ ואשתו, הזמר ואשתו, השודד ואשתו, המנובל ואשתו, הרוצח ואשתו. כולם בשפה אחת בכלי אחד ודברים אחדים. שטרודל ג'ימייל דאט קום נקודה סי או נקודה אי אל.

וזה לא בדיחה בודדת. זה מערכת שלימה של מושגים, של תרבות, צרכנות והרגלי חיים שיש לה שיג ושיח משלה. עם מנועי חיפוש, אפליקציות ותשתיות הפועלים במהירות האור ומגלגלים מליארדים. ממש אימפריה ומעצמת-על, יותר גדולה וחזקה מאמריקה. והכל מרוכז במגדל בגודל כף יד שראשו בשמיים-בלווין שעוד מעט משדר קליטה אלחוטית מכל מקום בעולם, ובחינם.

ומול המגדל הזה צריך אברך בן 22 או בחור בן 18 להתמודד. באותו כלי של כתיבת ושליחת חידושי התורה הערבי מסית אלפים לרצח, והמנובל מסית מליונים לחטא, כן במייל בלבד. בת סמינר המחפשת פרנסה, שידוך, ומשרה מול מעצמה ששמה אינטרנט.

בדור ההפלגה היה לבורא עולם יהודי אחד שעמד כעמוד ברזל מעבר לכל העולם, ומרד בנמרוד. אבינו אברהם העברי. למרד יש טעם מתוק- רק צריך למרוד בכיוון הנכון. היום יש לו מליוני צאצאים הממשיכים בדרכו."ויהודה עוד רד עם קל ועם קדושים נאמן".(הושע י"ב) הקב"ה מחפש מתגייסים במסירות נפש במערכה על כל הקדוש.

בסייעתא דשמייא נקדש את שמו בעולם, בארץ, בשכונה, במשרד ,בסלון ובכיס.

באהבה למורדים במלך זקן וכסיל ובשרתים שלו.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

החיים אינם קרקס | מאת הרב מנחם ברוד


ההתגרות בסכנות נראית מאתגרת הרבה יותר, אך האם חיינו נועדו לספק סיפורי מתח ועלילות גבורה? גבורה אמיתית היא הצבת גדרות

איסורים רבים בתורה אינם אלא סייגים וגדרים כדי להרחיק את האדם מן החטא. דברים שאינם אסורים כשהם לעצמם נאסרו בידי חכמי ישראל, כאמצעי זהירות שנועד למנוע את האדם מלהתקרב אל מה שאסור באמת.

יש הרואים בכך ביטוי של חולשה. וכי אי-אפשר לבטוח ביכולת השליטה של האדם על עצמו, שצריך להקיפו באין-סוף גזֵרות, סייגים והרחקות?! האם הדרך להתמודד עם פיתויי העולם היא הצבת גדרות גבוהות, או חינוך נכון, שייתן לאדם יכולת להבחין בין טוב ובין רע?

לעיתים נראֶה כי התורה מגזימה ח"ו בהרחקותיה ובסייגיה. כל דיני 'מוקצה' בשבת מטרתם להרחיק את היהודי מן הדברים שעלולים לגרום חילול שבת. איסור 'ייחוד' ודיני הצניעות נועדו למנוע את היהודי מלהתמודד עם פיתויי היצר. אפשר למנות שורה ארוכה של 'הרחקות' ו'סייגים', שכל מטרתם לשמש אמצעי זהירות להרחקת האדם מן החטא. האם אין כאן הבעת חוסר אמון בבני-האדם?

אל תאמין בעצמך

אכן, חולשה יש כאן, אך אין זו חולשתה של התורה, אלא חולשתו של האדם. רבים לא יעמדו בפיתוי אם יארוב להם על סף ביתם. כניסה להתמודדות חזיתית עם יצר הרע עלולה להיגמר רע, ואיש אינו חסין מפני נפילה.

חז"ל העניקו לנו כלל גדול בחיים: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". בתלמוד נאמר: "לעולם אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל". איש מאיתנו אינו חסין מפני מעידות ונפילות.

כן, זו חולשה, חולשה אנושית, וראוי להכיר בה ולא לדַמות שאנחנו גיבורים וחזקים. לכן התורה מדריכה: שמור מרחק. אל תתקרב יתר על המידה למצבים שבהם תמצא את עצמך במלחמה עזה מול פיתויי העולם, כי אולי לא תעמוד בניסיון.

בגרות ואחריות

כלל בסיסי זה מיושם למעשה בכל תחומי חיינו. חוקי הבטיחות בעבודה ובדרכים, הסטריליזציה ברפואה, אמצעי הזהירות המופלגים בשימוש בחומרים מסוכנים – כל אלה נועדו ליצור מרחק מרבי מהסכנה עצמה. וככל שהסכנה גדולה יותר, כן מפליגים אמצעי הזהירות (כמו האיסור לעשן במרחק רב ממחסן תחמושת).

מה שנכון בשמירת החיים הגשמיים, נכון גם בחיים הרוחניים. לא מן החכמה להתגרות בסכנה. ראוי להתרחק ממנה ולשמור על טווחי ביטחון ועל גדרי זהירות, כדי להבטיח שכולנו נוכל לחזור הביתה בשלום.

נכון, ההתגרות בסכנות נראית מאתגרת הרבה יותר, אך האם חיינו נועדו לספק סיפורי מתח ועלילות גבורה? וכי החיים הם קרקס שמטרתו להציג תעלולים ולהלך על חבל דק בלי רשת ביטחון תחתיו? בכל בוקר אנו מתפללים: "אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון", כי לעיתים קרובות הניסיון מסתיים בביזיון. וגם אם יהיו מי שיעמדו בניסיון, החשש שיהיו מי שימעדו וייכשלו מצדיק להגביל את הציבור כולו מלהתקרב לאזורי הסכנה.

היכולת להציב גדרות אינה משקפת חולשה אלא בגרות ואחריות. לא המהמר הוא הגיבור, אלא מי שיודע להתרחק מהסכנה ולא להתגרות בה.

חוסמים את האינטרנט. זוהי הגבורה האמיתית.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

אנתרופולוג ישראלי: "בגלל הסמארטפונים, הילדים פחות אנושיים מאיתנו"
האנתרופולוג תמיר ליאון סבור שהנוער של היום שטחי, אלים, נכה רגשית ובלתי אנושי – בגלל יותר מידי שעות מסך

האנתרופולוג תמיר ליאון, חוקר תרבות נוער וצעירים, אמנם אינו אדם שומר תורה ומצוות – אבל הוא חושב על סמארטפונים בערך מה שרבנים מודאגים חושבים עליהם.

"בן הנוער הממוצע היום הוא שטחי , אלים, נכה רגשית, ובניגוד למה שחושבים — הוא גם לא חכם יותר", אומר ליאון בריאיון לעיתונאית מ'הארץ'. "לאורך כל השנים, תוצאות מבחני וקסלר המודדים איי.קיו היו בעלייה מתמדת. בכל כמה שנים עולה ממוצע האיי.קיו. בכמה נקודות. בעשור האחרון העלייה נעצרה, ואפילו מתחילים לראות ירידה".

למה זה קורה? בגלל הסמארטפונים, הוא אומר. "הסמארטפונים פירקו את החלוקה של בית וחוץ. לבן הנוער היום אין שום אפשרות לעצור, לברוח או להתאוורר. הוא כל הזמן באותו מקום טעון… היום כבר אין "שכונה". תראי, כשאת מסתובבת בחוץ אחר הצהריים, מגיל מסוים, פשוט לא רואים ילדים ברחובות."

איפה הילדים אם הם לא ברחובות? "בבית, עם הסמארטפון. הנוער הישראלי מוביל בעולם בשעות מסך. מדברים על תשע שעות מסך ביום. לדעתי זה הרבה יותר".

ליאון אומר כי בני הנוער נמצאים רוב הזמן ברשתות החברתיות, אבל אלה לא ממש מפתחות כישורים חברתיים. "זה לא מספיק כדי לפתח מיומנות חברתית או אינטליגנציה רגשית. זה נתמך גם מחקרית, רואים ירידה באמפתיה. באוניברסיטת מישיגן עשו מחקר עצום, שהראה שהסטודנטים של היום אמפתיים ב–40% פחות מהסטודנטים בעשור הקודם ובזה שלפניו. אם אמפתיה היא בעצם המדד העיקרי לאנושיות, הילדים שלנו פחות אנושיים מאיתנו. הם משהו אחר".

הטענה הזו אולי נשמעת מחרידה, אבל ליאון טוען שהיא מגובה בעובדות מוצקות. "אני מרצה בהכשרות של חוקרי נוער במשטרה. דיברתי עם חוקרת הנוער שחקרה את הילדים בני ה–14 שהתעללו במבוגר מוגבל נפשית ופיזית לפני חודשיים. את יודעת מה הם אמרו לה? "הבכי שלו הצחיק אותנו". הם תלו את הבחור הזה על עץ כי הבכי שלו הצחיק אותם. אני רואה ושומע דברים כאלה בכל המקומות, מסביון ועד שילה. מספר לי מחנך בכיתה ח' בשילה ששני ילדים שרפו לילד אחר את היד, והם צוחקים. הוא זה שחינך גם אותם וגם את אחיהם הגדולים והוא לא מבין איך זה יכול להיות. אני אומר כבר כמה שנים להורים — שימו לב, הילדים לא צוחקים במקומות הנכונים, צריך להעיר להם".

מול שטף המסרים המזיקים שמגיעים מהמסכים הצמודים אליהם, אומר ליאון, החינוך שבית הספר מעניק הופך לבלתי רלוונטי. ואיפה ההורים בתמונה? הם פשוט לא נמצאים מספיק עם הילדים, הוא מצהיר. "הם בעבודה. לא נמצאים מספיק בבית ולכן הם אכולי רגשות אשם. הם בוחרים מבלי דעת בשיטת ההורות המגוננת. הם כל הזמן יודעים איפה הילד שלהם ומה הוא עושה, אבל הם לא יודעים מה עובר עליו. הם מקבלים ממנו עשרה אס.אם.אסים ביום, אבל לא מדברים איתו. אין באמת חינוך, רק שליטה ופיקוח".

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

החיים אינם קרקס | מאת הרב מנחם ברוד


ההתגרות בסכנות נראית מאתגרת הרבה יותר, אך האם חיינו נועדו לספק סיפורי מתח ועלילות גבורה? גבורה אמיתית היא הצבת גדרות

איסורים רבים בתורה אינם אלא סייגים וגדרים כדי להרחיק את האדם מן החטא. דברים שאינם אסורים כשהם לעצמם נאסרו בידי חכמי ישראל, כאמצעי זהירות שנועד למנוע את האדם מלהתקרב אל מה שאסור באמת.

יש הרואים בכך ביטוי של חולשה. וכי אי-אפשר לבטוח ביכולת השליטה של האדם על עצמו, שצריך להקיפו באין-סוף גזֵרות, סייגים והרחקות?! האם הדרך להתמודד עם פיתויי העולם היא הצבת גדרות גבוהות, או חינוך נכון, שייתן לאדם יכולת להבחין בין טוב ובין רע?

לעיתים נראֶה כי התורה מגזימה ח"ו בהרחקותיה ובסייגיה. כל דיני 'מוקצה' בשבת מטרתם להרחיק את היהודי מן הדברים שעלולים לגרום חילול שבת. איסור 'ייחוד' ודיני הצניעות נועדו למנוע את היהודי מלהתמודד עם פיתויי היצר. אפשר למנות שורה ארוכה של 'הרחקות' ו'סייגים', שכל מטרתם לשמש אמצעי זהירות להרחקת האדם מן החטא. האם אין כאן הבעת חוסר אמון בבני-האדם?

אל תאמין בעצמך

אכן, חולשה יש כאן, אך אין זו חולשתה של התורה, אלא חולשתו של האדם. רבים לא יעמדו בפיתוי אם יארוב להם על סף ביתם. כניסה להתמודדות חזיתית עם יצר הרע עלולה להיגמר רע, ואיש אינו חסין מפני נפילה.

חז"ל העניקו לנו כלל גדול בחיים: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". בתלמוד נאמר: "לעולם אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל". איש מאיתנו אינו חסין מפני מעידות ונפילות.

כן, זו חולשה, חולשה אנושית, וראוי להכיר בה ולא לדַמות שאנחנו גיבורים וחזקים. לכן התורה מדריכה: שמור מרחק. אל תתקרב יתר על המידה למצבים שבהם תמצא את עצמך במלחמה עזה מול פיתויי העולם, כי אולי לא תעמוד בניסיון.

בגרות ואחריות

כלל בסיסי זה מיושם למעשה בכל תחומי חיינו. חוקי הבטיחות בעבודה ובדרכים, הסטריליזציה ברפואה, אמצעי הזהירות המופלגים בשימוש בחומרים מסוכנים – כל אלה נועדו ליצור מרחק מרבי מהסכנה עצמה. וככל שהסכנה גדולה יותר, כן מפליגים אמצעי הזהירות (כמו האיסור לעשן במרחק רב ממחסן תחמושת).

מה שנכון בשמירת החיים הגשמיים, נכון גם בחיים הרוחניים. לא מן החכמה להתגרות בסכנה. ראוי להתרחק ממנה ולשמור על טווחי ביטחון ועל גדרי זהירות, כדי להבטיח שכולנו נוכל לחזור הביתה בשלום.

נכון, ההתגרות בסכנות נראית מאתגרת הרבה יותר, אך האם חיינו נועדו לספק סיפורי מתח ועלילות גבורה? וכי החיים הם קרקס שמטרתו להציג תעלולים ולהלך על חבל דק בלי רשת ביטחון תחתיו? בכל בוקר אנו מתפללים: "אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון", כי לעיתים קרובות הניסיון מסתיים בביזיון. וגם אם יהיו מי שיעמדו בניסיון, החשש שיהיו מי שימעדו וייכשלו מצדיק להגביל את הציבור כולו מלהתקרב לאזורי הסכנה.

היכולת להציב גדרות אינה משקפת חולשה אלא בגרות ואחריות. לא המהמר הוא הגיבור, אלא מי שיודע להתרחק מהסכנה ולא להתגרות בה.

חוסמים את האינטרנט. זוהי הגבורה האמיתית.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

אוי אוי אוי שבת...



גוט שבת, גוט שבת.

קהל המתפללים מתפזר לביתו בתחושת רוממות לאחר "תפילת ליל שב"ק".

ר' חייקל פוסע אף הוא לביתו, כשהוא מוקף בילדיו מלאי חן יהודי, וכמובן בשני מלאכי השרת המלוים לו לאדם מידי ליל שבת.

במעלה המדרגות ליד דירתו של חייקל נעצר לפתע ה"מלאך טוב" על מקומו ופניו מביעות אימה.

- קרה משהו? שואל בבהלה ה"מלאך רע".

- אני לא מסוגל להמשיך ללכת, יש כאן אויר עכור עד מחנק, עונה ה"מלאך טוב".

- אני לא מבין, עוד כמה שניות אתה בבית של חייקל, תמשיך עוד טיפה ואתה בפנים...

- אז זה בדיוק הענין, אני לא ממשיך, אני לא יכול להיכנס לביתו של חייקל.

- מה מפריע לך? בא ניכנס, הכל ממש בסדר.

- אתה לא מבין? אתה לא מרגיש? בביתו של חייקל יש מכשיר טמא וכל האוירה כאן עכורה מזוהמה, לכן אני לא יכול להיכנס.

- אה, זה כל הסיפור? אם כך ודאי שאין לך ממה לחשוש... אני מכיר את הבית של חייקל כבר זמן רב מאז שאני וחבריי נמצאים כאן כל השבוע וכל השנה, חייקל לא מפעיל את המכשיר בשבת. המכשיר כבוי עכשיו. בא תיכנס.

- אני רואה שאתה באמת לא מבין מה כוונתי, אז אסביר לך בצורה ברורה: פוסקי הדור כאן בעולם הזה פסקו בצורה ברורה, שאסור להיכנס לבית שיש בו אינטרנט פרוץ, ואפי' כשהמכשיר כבוי, והמכניסו לביתו עובר על איסור דאורייתא של "לא תביא תועבה אל ביתך". אני חייב לציית לפסק זה ללא עוררין, שהרי כשם שפוסקים בבית דין של מטה כך נפסק בבית דין של מעלה. זוהי הסיבה שאני לא יכול להכנס, פשוט אסור לי!

- נו נו, תעשה איך שאתה חושב. אני נכנס בכל אופן. אני מרגיש בבית הזה מאד מאד היימיש. בפנים מחכים לי כל חבריי וידידיי המלאכים, אשר כל פעם שחייקל מתחבר לאינטרנט מגיעים לכאן בהמוניהם עוד ועוד, אז שיהיה לך גוט שבת. ורגע, כמעט שכחתי: העיקר, שיהי רצון לשבת הבאה כן!

ומלאך טוב בעל כורחו עונה...

• • •

ר' חייקל נכנס הביתה, נעמד בראש השולחן, פותח בזמירות שבת ומסלסל במנגינה עריבה.

ה"מלאך רע" נעמד לימינו של חייקל, ומהרהר לעצמו בתמיהה: אני לא מבין על איזה 'אויר עכור' דיבר המלאך טוב החניוק הזה...? זה הרי אויר נעים כל כך ומשיב נפש לי ולשאר חבריי?

כאשר קולו הרם של חייקל נוסק לגבהים בשירת "צ-א-ת-כ-ם לשלום"... מגחך לעצמו ה"מלאך רע" וחושב:

כמה טיפש הוא חייקל זה, אל מי הוא שר ומנגן "צאתכם לשלום"? מי נמצא כאן שיואיל בכלל לצאת? ה"מלאך טוב" לא הסכים אפילו להכניס אצבע אחת לחלל ביתו, ואני כבר נמצא כאן מאז התחבר לאינטרנט ולכל המרעין בישין ובדעתי להישאר כאן, אני ממש מתענג מהאוירה השורה כאן.

במחשבה שניה מהרהר הוא: שמא על הטוהר והעדינות אשר עדיין יש על פניהם של הילדים, על זה אמר חייקל "צאתכם לשלום"...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

ארנבת – פון

שונים ורחוקים הם שמרל ויחצל זה מזה, אך לימודם יחד בישיבה בשנות בחרותם הביא אותם לנסיעה משותפת לחתונת חבר בריחוק מקום, שמרל הינו אברך משכמו ומעלה, ספון הוא באוהלה של תורה יומם ולילה, ויראת ד' חופפת עליו בכל תהלוכותיו, ואילו יחצל הינו 'מהחרדים המתקדמים' וכפי שחזותו מוכיחה עליו, פיאותיו הדקיקות טבולות בשמן תינוקות, מזקנקנו הקוצני ניכר שעבר טיפול במכשיר 'הסלייסר' החדשני, ומגופו נודף ריח בניחוח משופר של שום, בצל ואבטיח, בקיצור חברה'מן.

כבר בתחילת הנסיעה מבחין שמרל ששיגו ושיחו של יחצל מנוכרים להחריד ואינם תואמים כלל את דרכינו אנו, וזאת כתוצאה ישירה של חיבור מתמיד להבלי ופתויי הרחוב הפתוח.

תוך כדי נסיעה הוציא יחצל מאמתחתו מגש אוכל מהביל והחל מיד בעבודת האכילה, ניחוחות התבשיל היכו בחוטמו של שמרל והוא מזהה ריח בלתי מוכר, הוא פונה בעדינות ליחצל ושואל אותו מה הוא המאכל הזה? ובטבעיות מעושה עונה לו יחצל: זה ארנבת בגריל!

א-ר-נ-ב-ת ??? נזעק שמרל, קרה לך משהו ??? זחה עליך דעתך ???

שמרל תירגע, עונה לו יחצל באדישות, תן לי להסביר לך בדיוק מה קורה כאן, דבר ראשון המאכל הזה לא כולו ארנבת, הוא מעורב עם פצפוצי געפילטע פיש וחתיכות של גאלע שהם ממש שבת'דיגע מאכלים, כך שזה ממש לא נורא, דבר שני – ממשיך יחצל בנאומו ה'מרתק' – אני חייב לאכול את הארנבת הזו אחרת אני יכול ליפול למשכב, ותקשיב טוב מה שאני אומר לך, לפני כמה חודשים חשתי בסחרחורות וכאבי בטן, הלכתי לרופא וערכו לי סדרת בדיקות מקיפות עד שעלו על הבעיה, ליד מקום העבודה שלי קיימת חוות גידול ארנבות ענקית והן פולטות הרבה חיידקים וזה מה שגרם לי למיחושים אלו, ודרכי הטיפול המומלץ ע"י הרופאים הינו לאכול בשר ארנבות פעמיים ביום על קיבה ריקה, עכשיו אתה מבין אותי שמרל ? תחשוב על זה טוב ותראה שבאמת אין לי ברירה אחרת, הברירה היחידה שיש לי זה לעזוב את העבודה וזה ממש לא בא בחשבון.

הלם וזעזוע מוחלט תפס את שמרל, עד היכן יכול אדם להידרדר ? חושב הוא לעצמו, הוא מבין כי היושב לצידו להוט בתאווה בלתי נשלטת לזלילת ארנבות והוא מרגיע את מצפונו בתירוצים מעוותים וקלוקלים אשר מקורם היישר מ'היכלו' של היצר הרע, אבל בכל זאת הוא מנסה לשאול אותו: יחצל, אם אני מביא לך גדול בישראל שיגיד לך בפירוש שמה שאתה עושה זה איסור גמור מדאורייתא אתה תציית לו?

שמרל, מפטיר לעומתו יחצל בקלילות, תעזוב אותי מהרבנים האלו, אני מבטיח לך שאם הרבנים יטעמו את הטעם המיוחד של הארנבת הם ידברו אחרת, זה לא חכמה לבוא לבן אדם ולהגיד לו שאסור לפני שהוא טועם את זה, וגם אם יהיה רב כזה שטעם מהארנבת ויבוא ויגיד לי שאסור אני לא ישמע לו כי אני בטוח שיש לו מניות באיזה חברה של בשר כשר, עזוב אותך הכל מסחרה (עפ"ל). – - -

שמרל מבין שאין לו עם מי לדבר ובקוצר רוח הוא ממתין לסיום הנסיעה הנוראה הזו.

• • •

בנקודה זו הכל מתחיל, כאן חלה הטעות המחרידה, ישנם החושבים שהאיסור דאורייתא של 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' זה ענין של פרומקייט, או שזה משהו של 'חניוקים', או לכל היותר זה שייך לבחורים בישיבה קטנה בתקופת השובבי"ם… אבל האמת הצרופה היא שאיסור חמור זה לא רק שהוא מפורש בתורה שחור על גבי לבן בדיוק כמו איסור אכילת ארנבת, אלא זה אחד מעיקרי ויסודי הדת אשר כל קומת רוחניות היהודי תלויה בזה!

וא"כ, אדם המחובר למכשירים בעלי תכנים אפלים הרי הוא עובר על איסורים מפורשים מדאורייתא!!!

נורא נוראות!!!

קוראים נכבדים! הבה ונצא מכאן עם מסקנא ברורה: ברור כשמש שאם נדע שבכיתת ילדינו לומדים תלמידים אשר במשפחתם אוכלים בשר ארנבת בארוחת צהריים נעשה כל מה שביכלתינו שצאצאינו לא ישבו תחת קורת גג אחת עם אותם תלמידים, כדי שח"ו לא נראה בעתיד את ילדינו צועדים ברחובה של עיר כשהם מחליקים בשחצנות את אצבעותיהם מעל גבי גזר עם תוכנות…

לכן נתאזר כולנו בעוז ונסיק מסקנות נוקבות למען עתידם הרוחני של ילדינו.

- – -

מכתב גלוי (ארנבת – פון 2)

אליך יחצל ידידי היקר,

שלום וברכה.

לפני כשבועיים סיפרת לי שקראת כתבה מעניינת בשם 'ארנבת פון' ומאחר ששמך התנוסס שם לכל אורך הכתבה נפגעת מכך קשות ולא מצאת מנוח לנפשך.

בתחילה לא כל כך הבנתי אותך מה אתה עושה עסק וענין מאיזה כתבה, אבל כל זה היה לפני שאני עצמי קראתי אותה, אך לאחר שהצלחתי להשיג את העלון שבו התפרסמה הכתבה וקראתי אותה בעיון רב התחלתי באמת להבין אותך.

הדימוי החד לארנבת הקפיץ לי את הלחץ דם, כששמים אותך במשבצת אחת עם ארנבת זה בהחלט מזעזע ונורא, כל הלילה שלאחר הקריאה לא נרדמתי מרוב פחד, כל הסיוטים והחרדות שהיו לי בימי ילדותי מגן החיות צפו ועלו לי, כל הלילה שמעתי נהמות אימתניות של דובים וקרקורים מחרישי אוזנים של קרפדות, אני ממש מעריך אותך איך שהצלחת להמשיך להסתובב כרגיל אפילו שבתוך תוכך היית מרוסק.

עד כאן אני מאד מעריך אותך אבל מה שאני לא מבין אותך ולא רק שאני לא מבין אותך אלא כולי פליאה עצומה עליך שהרי אתה ידוע בתור בן אדם אינטלגנט חכם ונבון, ואם כך מדוע אתה כל כך מתעקש לשלוח את ילדיך למוסדות החינוך של אותם 'חניוקים קיצוניים חשוכים פאנאטיים מוזרים', עכשיו הם אוחזים רק בארנבת ולך תדע לאן הם עוד יגיעו! תשמע לי טוב יחצל – תפסיק להתעסק איתם!!!

הרי אני ואתה יודעים מצויין שאורח החיים שלך וכל מציאותך שונה מהם לחלוטין, מה שאצלך עיקר אצלם הוא טפל וכן להיפך, אמנם כלפי חוץ אתה כמעט דומה להם, אך "מסכים" מבדילים בינך וביניהם. תפיסת העולם שלך ושלהם רחוקים זה מזה כרחוק מאה שערים מיוהנסבורג, אז מה לך ולהם? מה לך ולשיטת החינוך שלהם?

מחנכים אותם לכפיתיות ועומס דת, הם בזים לקידמה ולעולם הרחב, הם עושים רק מה שהרבנים אומרים להם ואין להם שום דיעה עצמית כמו לנו, אז מה לך ולעול הזה? תעזוב אותם מיד!!! שלא תגיד לא ידעתי!!!

אל תתפלא אם יום אחד תבוא הביתה ותראה בחצר הבנין את ילדי השכנים יחד עם זאטוטיך מקפצים ומרקדים סביב קערה מלאה מים ואקנומיקה תוך כדי ניגון סוער של 'וכל קרני רשעים אגדע', וכשתתקרב לזירת האירוע ותברר את פשר המחולות הם יסבירו לך שהם מצאו בתחנת האוטובוס 'טאמענע כיילע' וכעת הם עורכים נגדו מחאה נמרצת ע"י הטבלתו עמוק עמוק בתוך המים!

יחצל! אני לא מגזים כלל וכלל, אני בטוח שאלו הם התוצאות של החינוך שלהם, הם עוד יוציאו אותך יום אחד להפגנות נגד חילולי קברים ולצעוק גיוואלד, ואם תרשה לי קצת להקצין אז אל תתפלא אם יום אחד תקבל הביתה מההנהלה שלהם חבילה ובתוכה זקן מדובלל באורך מטר וחצי כמו שיש לדמויות בקריקטורות, והם יחייבו אותך להדביק את זה לסנטרך הדוקרני, ולא שאני חושש שלא תצא לעבודה כי הרי מה אתה לא עושה לצרכי פרנסה, אבל הבושות יהיו גדולות!

בקיצור, נכון לרגע זה אני לא מבין למה אתה רודף אחריהם כל הזמן, דעתי שתחפש לך סביבה שמתאימה לך ותחיה חיים רגועים ומאושרים בלי קיצוניות וכאבי ראש, שהם יחיו איך שהרבנים מכתיבים להם כל היום מה לעשות ואתה תחיה לעצמך בטוב ובנעימים בלי בלבולי מח.

כולי תקווה שתיקח את הדברים לתשומת ליבך, תחשוב על זה היטב ותראה שהצדק עמי.

בידידות איתנה

חברך הנאמן

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

בס"ד
כב' הרה"ג שליט"א
אחדשה"ט כראוי
שורות אלו נכתבו בדמע ובכאב רב כפי שתראה בהמשך הדברים, ומראשית אתנצל על זה שלא יכולתי לחתום שמי על גב המכתב והסיבה לכך הוא כבוד משפחתי, אך עכ"ז אבקש בכל לשון של בקשה ותחנונים שמע"כ יעבור על המכתב ויהא זה לתיקון נשמתי ואולי יועיל גם לאחרים.
בוודאי כבר שמעת רבות על סכנת האינטרנט ושאר פגעי הטכנולוגיה, ומסתמא גם יודע ממקרים מסויימים שתוצאותיהן לא נגמרו בכי טוב, ואפשר שכבר גם עוררת בקרב בני קהילתך בחומר העניין, וייתכן שכבר אפי' עשו תקנות וגדרים לחיזוק העניין, אך עכ"ז יש לי הרבה מה לחדש לכם, ומשום שאין חכם כבעל הניסיון ואני הייתי שם.
ואבאר כוונתי לאשורו, אך מקודם אתאר בקצרה את דמות כותב השורות הללו, שמדובר באברך חסידי לכל דבר המקפיד על קלה כבחמורה [שאפי' לא מכניס עיתונים כדוגמת משפחה, בקהילה], לומד בכולל חשוב מאד, וכו' וכו', וכך היו השתלשלות פני הדברים.
ברשותי היה מחשב נייד פשוט (אפי' בלי משחקים ושאר הבלים) שהשתמשתי לצורך כתיבת חידו"ת, ובני ביתי השתמשו בזה לפעמים לצורך עבודתם וכדו', והכל התנהל על מי מנוחות עד יום א' שעברתי לדירה חדשה באיזור חרדי ובעיר חרדית, ואני מגלה שהמחשב מאותת לי כל מיני דברים, שפירושו בשפה המקצועית שהוא מזהה חיבורי רשת אינטרנט באיזור שבאופן אלחוטי אוכל להתחבר לא' הרשתות [ומדובר בכעשרה רשתות ויותר, שהמחשב זיהה, וזה לבד צריך דרישה וחקירה רבה איך ייתכן שבאיזור שכולו חרדי יימצא כ"כ הרבה אינטרנט ולו רק מהנקרא אינטרנט כשר], כמובן שיצר הסקרנות התגבר עלי וניסיתי להכנס, האמת שלרובם היה קוד וממילא לא יכולתי להכנס ולגלוש, אבל שניים מהם לא היו חסומים בקוד והצלחתי לגלוש לאינטרנט, א' מהם לפחות היה לזה חסימה של רימון [שאולי לציבור הדתי לאומי זה חסימה טובה] והשני היה אינטרנט פתוח לג' עבירות חמורות כפשוטו, וכאן נקלעתי למציאות מאד כואבת שלא האמנתי מעודי שאני בתור אברך חסידי רגיל ממוצע שלא היה לו כל קשר לכאלו דברים יגיע לכזה ניסיון ולכזה היסחפות שלא אוכל לעצור ברוחי ולהסתקרן עוד ועוד עד לדברים ששייכים לגרועים שבאומות ממש שאי אפשר כלל להעלותם על הכתב.
כמובן שמצב זה לא נמשך זמן רב כי חסד עשה ד' עמדי וראיתי מודעה באותו יום על גמ"ח ניתוק אינטרנט 'אאוטנט' שנותן בחינם כל מיני פתרונות של חסימה, וללא כל שהות יצרתי קשר עימהם, וב"ה עשו לי חסימה טובה על המחשב שלא יוכל להתחבר בשום פנים ואופן לאינטרנט אלחוטי או סוג חיבור אחר שיש היום, [דרך אגב באתו מעמד הגיע אברך א' גם אברך חסידי רגיל וסיפר שהוא מקבל אימייל באופן אלחוטי כנראה מא' השכנים, ושאל אותם אם כשיעשו לו החסימה הנ"ל יוכל עדיין לקבל זאת, כמובן שנענה בשלילה, כי כל מטרת החסימה הנ"ל הוא למנוע חיבור אלחוטי וכדומה (אך היום יש כבר פתרון גם לזה, שישאר רק מייל בלבד), הסתובב אותו אברך ופנה לו לדרכו, וחשבתי בליבי, רבש"ע געוואלד!!! נניח שהיום יש לשכן שלו רק שירות אימייל או עכ"פ אינטרנט כשר של חברת נתיב וכדו', אולם מה יהיה אם יבוא לידו שכן שיהיה לו חלילה וחס אינטרנט טמא, והוא לא חסם את הגישה לכך, הרי האברך הנ"ל יפול בבת אחת לנ' שערי טומאה].
נחזור לענינינו, הגם שמאמין אני באמונה שלימה שאפשר הכל לתקן וכמו שאי' בספה"ק שהכל יתוקן לעת"ל, ויותר מכך שמעתי מדרשן א' שליט"א שאמר עפ"י הכלל הידוע שזה לעומת זה כו' וכמו שברגע א' אפשר ליפול לבאר שחת של ערות הארץ טומאת מצריים ומעשי סדום ועמורה, כך אפשר ברגע א' לשוב בתשובה שלימה ויש קונה עולמו בשעה אחת, אך דעו נא רבותי שכמה שאין לי שייכות היום לזה וגם אז כמעט ולא היה לי עסק עם זה, מ"מ אני עובר ייסורי הגוף והנפש וקשה לי מאד לצאת מהשבר הגדול שפקד אותי, ומפעם לפעם עולים ובאים לקראתי המחזות הקשים שראיתי, וכמה שאני מנסה שוב ושוב לדחות את זה ולהתחזק, הדבר קשה עלי כקריעת ים סוף, ובטוח אני שאם יתאפשר לי עוד פעם להתחבר לאינטרנט הטמא, אזי אפול שוב ברשת היצר ואנסה לאגיע למקומות הכי גרועים שיש, ואיני בן יחיד בזה, ואל תאמינו לאף אחד אפילו לגאון וקדוש שיש לו אינטרנט פתוח שלא נכשל בדברים אסורים, עכ"פ אני לא מאמין.
וע"כ ראיתי חוב קדוש לפנות ולספר את העובדה ע"מ שיידעו שכמה שרק עושים בנידון אין יוצאים יד"ח [ולמשל אילו הייתי יודע ושומע שבכל מחשב נייד יש אפשרות להתחבר לאלחוטי ייתכן שכלל לא הייתי מחזיקו בבית או עכ"פ הייתי הולך לטכנאי וכדו' שיחסום זאת], ולהלחם בכל תוקף ועוז, והעיקר לא לתת אימון באף אחד, ואפי' באברך יר"ש ות"ח הנמצא בקהילתכם ויש לו מחשב פשוט צריך לקרוא לו ולברר אם עשה חסימה לאלחוטי וכן אם יש לו אפשרות לקבל אימייל וכדו' צריך לברר אם אין לו דרך להתחבר לאינטרנט הפתוח [כמו שיש אפשרות בכל מיני חברות שנותנים לך מודם של אימייל ואתה יכול על אותו מודם גם לרכוש מנוי אינטרנט] ולעבוד עם המומחים בטכנולוגיה וביחד לעבור מבית לבית בשכונה שלכם או בבית מדרש שלכם ולבדוק אם הכל כשורה, כמו"כ להפוך עולמות שבמוסדות החינוך לא יכניסו בנים או בנות שבביתם לא נשמר כראוי עניין זה בלי שום פרוטקציות ואמתלאות, כי כל באיה לא ישובון.
ואני תפילה שהשי"ת יערה עלינו רוח טהרה ממרום ונשוב אליו בתשובה שלימה לעבדו באמת ובתמים, ויתן לכם כוחות ללחום את מלחמת הדת כי לדאבונינו אנו נמצאים בסכנת כלי'ה רוחנית שלא היה מששת ימי בראשית, וילמדו תועים בינה בביאת משיח צדקינו בב"א.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

אינתיפאדת ה"כח אחר מעורב בו..."

כולנו עמדנו מבוהלים מהאינתיפאדה... של גל ההצתות... וכעת מועצת הבטחון ומשרד הפנים עסוקים בחקירות ודרישות בלהפיק לקחים מה עושים במקרה של הצתות מתחדשות וכו'... אז תרשה לי להרגיע אותך... שטויות!!!! אין מה להפיק לקחים!! אני יכול להבטיח לך שתוך שבוע שבועיים מקסימום כל הסכנה אמורה לחלוף... הרי אוטוטו הולך לרדת גשם... וברגע שירד גשם רציני וכל העצים יספגו במים... זהו!!! באותו רגע עברה העונה!!! מכאן ואילך כבר אי אפשר לעשות שריפות מהסוג הזה... אז ממה אתם כ"כ מפחדים...??? אה... מה תגידו... שכל המציתים למדו את המקצוע והם יחכו חלילה לשנה הבאה... הם יחכו ח"ו להזדמנות הבאה ששוב יהיה סוף סתיו... שוב העצים יהיו יבשים... ושוב יהיה רוח מזרחית... מזה אתם חוששים??? הוי... באמת... איך שכחתם... מי שקצת עוקב אחרי ההתנהלות של האינתיפאדות לאורך השנתים שלוש האחרונות... זה עובד ככה... מחבל אחד קם בבוקר ודוקר... המקרה הבודד הזה עובר לרשת המקוונת... ותוך כמה שעות עוד ארבעה מחבלים מנסים לדקור.. ואז כמו כדור שלג שמתגלגל... תוך יומיים עוד שלושים מקרים של דקירות... ואז זה נהיה קטסטרופה לכל דבר... התכנסות חירום של מועצת הבטחון... מה יהיה? מה עושים?? איך משתלטים על התופעה החדשה?? כולם חסרי אונים... כולם מסתובבים מפוחדים ברחובות... בטוחים שזהו!! אי אפשר להסתובב יותר ברחוב... ואז כולם מתחילים להתפלסף מה עושים??? ואיך מתמודדים וכו' וכו'... ואז איכשהו לאט לאט זה דועך... התופעה הולכת ונמוגה... עד שהיא פשוט נעלמת... איך היא נעלמת?? מישהו עשה משהו?? לא!!! מישהו הצליח ליצור כושר הרתעה? לא!!! אז מה כן??

זה כמו כל מודה... שיש שיא העונה... ואח"כ העונה דועכת עד שנעלמת...

ואז אחרי חצי שנה... שוב... מחבל אחד מופיע והפעם פיגוע דריסה... אה... ככה?? תוך רגע המחזה מוסרט ונשלח ישר לרשת המקוונת... מיליון נערים ערביים רואים את מעשה "הגבורה" ותוך שעתיים יש עוד שלוש פיגועי דריסה... ואחרי יומיים עוד עשרים ניסיונות של פיגועי דריסה... מועצת הבטחון מתכנסת בבהלה... וראש הממשלה מודיע על עידן חדש... של פיגועי דריסה... מה עושים?? ישיבות קבינט... בהלה ברחובות... מציבים בטוניידות ועמודים בתחנות... כולם מפחדים להסתוב ברחובות.. זהו... כולם חושבים לעצמם מה יהיה.. איך תגמר התופעה הזו אם תגמר בכלל... ואז איכשהו... כמו שהתופעה הזו התחילה בקול רעש גדול ככה איכשהו היא לאט לאט דועכת בקול דממה דקה... ואז לאחר כמה חודשים... שוב משהו חדש... תופעת ההצתות... מישהו הצית... אחרי שעתיים עוד עשר הצתות... תוך יומיים עוד שלושים הצתות... תוך ארבעה ימים עוד מאתיים הצתות... ומה יהיה... שוב מועצת הבטחון וישיבת ממשלה... ההההלו... רגע... למה אתם חוששים עכשיו רק מהצתות?? למה אתם לא חוששים שבדיוק עכשיו יגיע חלילה מחבל ויעשה פיגוע דריסה רח"ל?? הרי לפני לא הרבה זמן כולנו פחדנו מזה וחשבנו מה עושים נגד זה... אז למה משום מה הפסקנו לפחד מזה?

אלא מאי?? התשובה היא:

שזה לא אינתיפאדה של הצתות!! ולא אינתיפאדה של פיגועי דריסה!! ולא אינתיפאדה של פיגועי דקירה וגם לא של פיגועי טרקטורים... רק מה?? יש אנתיפאדה אחת ויחידה! אינתיפאדה של הרשת המקוונת!!!!! זה הכל!!!!! זה מתחיל בזה ונגמר בזה!!! מפגר מי שרואה את זה אחרת!!!! אם ערבי טיפש אחד החליט להדליק גפרור ולשרוף יער... הוא הרי לא חידש פה שום חידוש מיוחד... הוא הרי לא אדם הראשון שלראשונה הגיע במוצאי שבת וגילה שאפשר לחבר שתי אבנים ולהצית אש... כולנו הרי יודעים שאפשר לעשות שטויות ובגפרור אחד אפשר לשרוף יער שלם... נו... אז מה בכל זאת התחדש בשבוע שעבר???? החידוש היה שטיפש אחד עשה את זה... זה הכל!!!! אז אם זה היה לפני עשר שנים יער שלם היה נשרף וזהו... אבל ברגע שהיום זה עובר ברשת המקוונת... עם כיתובות של הסתה... ועם 8000 תגובות והודעות מתלהמות... ככככולם הולכים אחריו כמו כבשים... זה הכל!!! זה כל מה שהתחדש בשבוע האחרון!!! זה לא קשור לרוח מזרחית... ולא קשור לשום דבר... זה קשור לדבר אחד ויחיד שקוראים לו אינטרנט!!! וממילא אין שום טעם לטפל נקודתית בתופעת ההצתות... כי זה לא הנושא... ברגע שהמודה תסתיים.... ברגע שהתופעה הזו תרד מהכותרות ברשת אז זהו... זה יעבור כמו כל פיגוע דריסה שזהו... היה ונגמר... ואף אחד לא מפחד מזה עכשיו... לא אנחנו ולא המחבלים...

---

מי שקצת יודע מסכת בבא קמא... יש ארבעה אבות נזיקין ואחד מהם זה אש!!!! עכשיו ככה: לכל אחד מהאבות יש תולדות... מה פירוש תולדות??? הכוונה היא שלכל אב יש הגדרה ומאפיין מסויים שאנחנו מגדירים שזה הקטיגוריה שלו!!! לדוגמא: הגמ' מגדירה שהקטיגוריה של האב- אש זה "כח אחר מעורב בו"!!!! זה המאפיין שלו... זו התכונה שמאפיינת את האש... כן.. אני לא צריך לספר לך... כל מחבל שהדליק איזה צמיג בשבוע האחרון באמצע יער... הצמיג שנשרף או העץ שלידו שגם הוא נשרף לא זה הסיפור הגדול שלנו!!!!! לא בשביל זה הביאו מטוסי ענק מרוסיה וארצות הברית... נכון?? רק איפה מתחיל הסיפור הגדול?? שאחרי!!!! אחרי שהוא הצית... והלך לו לדרכו... פתאום הגיע כח אחר... כח זר... רוח זרה שלא קשורה להצתה והיא התחילה לעבוד פה שעות נוספות... וזה עשה את כל החורבן הנוראי של שבוע שעבר... מתאים להם... מתאים לחשודים שנתפסו מציתים... מתאים להם לטעון "בתום לב" מה בסך הכל עשינו...?? בסך הכל הדלקתי נרגילה ליד איזה עץ... בסה"כ הדלקתי איזה עץ שיחמם אותי ככה... כמה כבר עולה עץ??? אה... לא צודק? כן אדוני!!!! תמים שכמותך.. אתה מדליק פה עץ!!! אבל אז מגיע כח אחר שמעורב בו... הרוח הדרומית הנוראית הזו ומציתה את כל יערות הכרמל... ואת כל בתי המגורים שנבנו סביבו.

וזה בסדר!!! גם ערבי מבין את זה!!! תאמין לי שהוא הבין!!! לא צריך ללמוד בבא קמא בשביל להבין שמהאפיין של אש זה כח אחר מעורב בו.

---

זו האינתיפאדה שאנחנו נמצאים בה עמוק עמוק!!!!

אינתיפאדת הכח אחר מעורב בו!!!!!!

מישהו שולח איזה שטות לרשת המקוונת... ו... וזהו... הוא מצידו סיים... הוא כבר יכול ללכת... אבל אז מגיעה הרוח... הרוח הזו שקוראים לה בדורנו הרשת האלחוטית והיא מסיתה ומלהיטה אספסוף שלם של מחבלים... אספסוף שלם של רשעים ארורים... ש... שעשרים מטוסי כיבוי לא מצליחים לכבות את הרוח הזו.. משוגע מי שיחשוב שמדובר באינתיפאדה של הצתות!!!! זה אינתיפאדה הרבה יותר שורשית... זה טרור של כח אחר מעורב בו!!! אינתיפאדת הרשת האלחוטית!!!!

כואב הלב!!! ומפחיד לומר את המסר!!!!!

אם מחפשים אשמים... אם שואלים את השאלה: למה ככה עשה ה' לנו? מה פשר החרון אף הזה?? על מה ולמה זה קרה???

אחי היקר... תרשה לי להצמיד אותך לקיר... תגיד לי: האם שמת לב שברגע שאתה פותח את האינטרנט... אתה לאט לאט נכנס למצב של "כח אחר מעורב בו"??? אתה הרי מבין מצוין על מה אני מדבר... אמנם ההצתה הראשונה היא שלך... אתה קנית את המכשיר... אתה לחצת על הכפתור הראשון... אבל מכאן ואילך??? זהו!!! אתה יוצא מהתמונה ומכאן ואילך כח אחר מעורב בו... מגיעה רוח זרה... רוח חזקה... רוח מייבשת... והיא מעיפה אותך הלאה הלאה... רחוק רחוק... לאיפה?? לא יודע... מה שברור היא מכאן ואילך מחליטה לאיפה.. אתה כבר מחוץ לתמונה... ואני לא צריך להביא דוגמאות... ואני לא צריך להסביר מידי... אתה מבין הרבה יותר טוב ממני על מה אני מדבר!!!! אז זהו שמה שקרה שבוע שעבר עם אינתיפאדת ההצתות... זה מדגם מאוד נקודתי לתופעה גלובלית שאתה מכיר אותה מקרוב!!! יכולה להיות איזה שריפה קצת גדולה בזכרון יעקב... נו... בסיידר... קורה... אבל איך היא הגיעה לחלמיש?? איך היא הגיעה לחיפה?? איך היא הגיעה לבית מאיר ואיך היא הגיעה למאות רבות של הצתות?? איך??? אני לא צריך לענות את התשובה... אתה יכול לענות במקומי... בטח!!! אם אתה יכול לקרא כל שטות שאיזה טיפש מנס ציונה כתב!!! אז כל ערבי מאבו גוש יכול לראות את מעשה הגבורה של ידידו מדלית אל כרמל... ואם אתה מאשקלון מרשה לעצמך להיחשף לכל משפט מטופש שאמר איזה גוילם מהגליל התחתון... אז למה שהערבי ממג'ד אל כרום לא יתפוס "חיזוק" ממעשה הגבורה של השהיד מכפר קאסם... אינתיפאדת הכח אחר מעורב בו!!!! זה אינתיפאדה שמסתובבת עמוק עמוק בינינו... זו אש ששורפת!!!! אם אתה חרדי... מסוגל לקרא לשון הרע והוצאת שם רע שכל איזה חוטא ומחטיא מזנבות הציבור שלנו כותב בוואצ'אפ... אז יש לך בהחלט מה לחשוש על העור שלך!!!!! כי לא רק אתה קורא שטויות!!! גם השכן שלך החילוני קורא שטויות. ואם אתה נחשף ללשון הרע מסקרן... אז אתה מבין לבד שהוא כבר נחשף למשהו קצת יותר גרוע מזה... הוא כבר נחשף לאיזה מעשה של השחתת הנפש... ואם השכן החילוני נחשף לרוע והשחתה... אז מה אתה מצפה מהשכן הערבי?? הוא כבר נחשף למעשה רצח ואכזריות בלתי נתפסים... אם אתה מושפע מהלשון הרע והרכילות שאתה מקבל מלא-משנה-מי במייל... אל תהיה בהלם אם תפגוש את זה בתריס הבית שכמעט עולה בלהבות מהמחבל התורן שהושפע מחבירו... גם לו מותר להיות מושפע... לא רק לך...

---

אין ספק שהאינתיפאדה הזו באה לעורר אותנו!!!!!!

וחבל על האשליות... חבל להיצמד לתופעה הנקודתית... חבל להתמקד בתופעת ההצתות... הן בסה"כ המודה העונתית... אני בטוח שהמודה הזו תחלוף... אין מה לחשוש... בעזה"ש בגשם הראשון שיבוא במהרה... זה נעלם... אבל לחוש ליום שאחרי צריך!!! והיות והניסיון לאורך כל הדרך מוכיח שכל כמה חודשים מגיע גל טרור שמתחיל נטו ממשוגע אחד שעושה משהו... ומכאן ואילך ה"כח אחר" של הרשת החברתית מציתה את כל האספסוף ומכניסה את כולנו למצב חירום... תסתכל אחורה... מה... אתה עיוור?? אז זהו!!! שהגיע הזמן שלכל הפחות אנחנו שעדיין לא נמצאים בפשיטת רגל!!! לפחות אנחנו נסתכל במבט טיפה יותר רחב ונקלוט שהאש הדולקת באמת זו לא האש המצולמת בעיתונים... לא זה החזית!!!! ומטוסי הכיבוי וכל המשאבים שהופעלו כדי לכבות את האש תודה להם... אבל הם לא טיפלו במקור האש האמיתי!!! כי החזית האמיתית והטרור האמיתי נמצא אי שם... בחדרי חדרים... בכח אחר שמעורב בו... שהוא כיום הממליך מלכים... הוא זה שמכתיר את נשיא ארה"ב והוא זה שעשה את מרחץ הדמים ששמו האביב הערבי... והוא הוא זה שמרסק את הנשמות של אחינו בשרינו מבפנים... אז מה נגיד לאחינו התועים... החילונים... שהם כבר נמצאים עמוק מבפנים... אין הרבה מה להגיד... אבל אנחנו!!! שמנסים להשאר השפוים האחרונים בתוך המבול של כח אחר מעורב בו... אנחנו שנאחזים אנו בכוחות האחרונים בתואר אדם.... ומשתדלים שכח השכל ישפוט אותנו ולא הכח אחר המעורב בנו... אנחנו היחידים שעוד יכולים להעיז להסתכל ימינה ושמאלה ולהפיק לקחים מהנזקים הבלתי הפיכים שיכול לגרום אבי אבות האינתיפאדות של דורנו הלא היא הרשת החברתית... אני רוצה שתבין: זוית ראיה והפקת לקחים מהסוג הזה שאני מציע פה אתה כבר לא יכול לשמוע ממערכת הבטחון החילונית... כי זה כמו שאם יש היום תאונות דרכים... אף אחד לא מעלה על דעתו אפשרות להציע בועדת התחבורה.. רגע... אולי... אולי נשבית את הרכבים!!! אולי נחזור לסוס ועגלה!!! אי אפשר... למה?? כי די... זה כבר לאחר מעשה... האוטו זה עובדה... כעת לא נותר לנו אלא לנסות למזער את הנזקים... להוסיף עוד איזה כיכר או רמזור או עוד איזה אמצעי הרתעה... אז זהו!!! שבמערכת החילונית הנושא של האינטרנט זה כבר לאחר מעשה.. זה כבר לא נידון!!! אי אפשר כבר לפרוק את הנשק הזה!!! ממילא אצלם זה לא אופציה... אין להם ברירה אלא לנסות לחשוב איך מנסים להתמודד עם התופעה הקיימת... אבל אנחנו!!!! ברוך ה' אצלנו זה עדיין לא מאוחר!!! העסק עדיין לא!!! לא יצא מכלל שליטה!!! יש לנו עדיין אפשרות... ואל תגיד לי שאין!! כי יש!!! יש אלפי בחורי ישיבה טהורים וקדושים שאין להם שמץ של מושג מה זה אינטרנט!!! יש אלפי משפחות בני תורה שלא חסר להם כלום.. ואין להם אינטרנט... לא נותר לנו אלא לבחור בחיים ולהיאחז בכל שארית כוחנו בארץ החיים... יתן ה' וישוב מחרון אפו... עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט יאמר לצרותנו די... ותשקע האש...

---

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

כינוס אברכים בביהכנ"ס "תפארת ציון"

מוצש"ק פרשת תרומה תשע"ה



מורנו הגר"ש קניבסקי שליט"א

התאספנו פה היום לדבר בפגעי האינטרנט, אל אלה שכבר נפלו לא צריך לדבר הם כבר מבינים מה לא בסדר, אנחנו מנסים לשפוך מים על אותם המקומות שהאש אינה שולטת בהם.

איני הכתובת לספר מה שקורה בשטח ואיני הכתובת לומר דברי מוסר רק אגיד את אשר בלבי.

קראנו בפרשת השבוע "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מדייקים חז"ל בתוכו לא כתיב אלא בתוכם, בתוכו של כל אחד ואחד, הרי כאן רמז עכ"פ שעל כל אחד מישראל לבנות מקדש לה' שהשכינה תשרה בתוכו, כשאדם בונה בית כמה סיעתא דשמיא הוא צריך פרנסה, בריאות, שלום בית, ילדים, אם השכינה שורה בבית הברכה מצויה, אין לאדם מה לדאוג ממה לחשוש, יש לו על מי לסמוך. אבל מה יעשה אדם שמגרש את השכינה מביתו, אדם שמכניס לתוך ביתו דבר שעליו נאמר "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך", הרי עתה אין לו על מי לסמוך, איך הוא ממשיך לנהל את ביתו, איך אדם מסוגל לקחת על עצמו כזאת אחריות.

הקב"ה יעזור ונצא כולנו מחוזקים מאסיפה זו, ונזכה להכניס את השכינה בתוך הבית פנימה, ה' יצליח דרכנו שנראה נחת מכל צאצאינו אמן ואמן.


הגרא"צ ישראלזון

בע"ה נדבר על כמה נקודות שעוד לא דברו עליהם.

דבר ראשון נתחיל במה שסיים הרב לדרמן, אחז"ל אל תפרוש מן הציבור ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, מה הקשר בין שתי מימרות אלו, יש כאלו שחושבים הרי דברים אלו אין נוגעים לי, ב"ה לא לי ולא לאשתי יש גישה למחשב ולא אמור להיות גם בעתיד, על זה אחז"ל אל תאמין בעצמך עד יום מותך, זה נוגע גם אליך, אל תפרוש מן הציבור, וכן כתב מרן הרב אלישיב לפני כמה שנים "חובה על כל אחד להשתתף באסיפות האלו" ובאמת למה? אז דבר ראשון אמרנו אל תפרוש מן הציבור ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, דבר שני כותב החסיד יעב"ץ כח הציבור גדול משל כח היחיד בתפילה בתשובה ובכל העניינים, וכשהציבור רוצה משהו הכח שלו גדול יותר משל היחיד, אומר ר' ישראל כשיהודי בוילנא נחלש זה גורם ליהודי בפריז לעזוב את חיק היהדות וכן בהיפך כשיהודי בוילנא מתחזק זה מרומם את כל הגולה, וממילא אף בענייננו כשהחזקים יתחזקו יותר זה יגרום אף לחלשים להתרומם.

הגמ' בתענית דף י"א הפורש מן הציבור באים ב' מלאכי השרת שמלוין לו לאדם ומניחין ידיהם על ראשו ואומרים פלוני שפירש מן הציבור אל יראה בנחמתן, נחשוב לרגע כמה צער יש לבעל שאשתו נפלה רח"ל ועזבה את הבית, כמה צער יש לאשה שבעלה עזב את הכל, וכמה כאלו יש בעולם ה' ישמור כמה צער יש להורים שבנם יצא לתרבות רעה, ויש כאלה, כמה צער כמה ביזיונות, להשתתף באסיפה כזו זה כפשוטו להשתתף בצערם של ישראל, והכל בצער גשמי, ומלבד זאת הלא כמה צער יש לשכינה אין לתאר ואין לשער, שכינה בוכה ואת פלוני זה לא מעניין, הוא הרי אין לו שום קשר לדברים הללו.

שאל אותי מישהו הרי א"א לשמור על הילדים כל היום מה אני עושה, אי אפשר לא לשלוח אותם לנסוע באוטובוס לבד, לכל ילד יש חברים לכל ילדה יש חברות מה עושים, יש לי תשובה, ומרן הגריש"א הסכים איתי.

הבן איש חי שואל אותה קושיא על תולעים בחסה, שואל הבא"ח איך אשה יכולה להיות בטוחה במאה אחוז שאין בחסה חרק אחד, אומר הבן איש חי יסוד, אם האשה עשתה מה שהיא צריכה השאר יעשה הקב"ה, מה זה קשור אלינו? אם כל אחד יעשה מה שהוא יכול בבית שלו כפי שמורים גדולי ישראל אזי מובטח לו ההבטחה של הבן איש חי, ומרן הגריש"א הסכים לדבר.

ניגש אלי אברך לפני מס' שבועות להתייעץ על מקום עבודה לאשתו, בעיה של יחוד פתרנו בעיה של המעביד פתרנו, אבל הבעיה הכי חמורה זה אינטרנט פרוץ, אמרתי לו בלי חסימה כהלכה אסור לה לעבוד שם.

נקודה נוספת אדם עובר עבירה בסתר ואומר מ"מ על הילדים אני שומר, על עצמו אינו חס אבל הילדים בודאי בנפשו הדבר, צריך לדעת יסוד גדול ונורא, דבר ראשון אבא שעושה עבירה בביתו זה חיידק, והחיידק יכול לתפוס את הילד ופתאום הילד כבר לא מבין את הגמ', צריך לדעת את זה, אם האבא לא שמור אזי גם הילדים אינם שמורים.

דבר שני סיפר לי לפני ארבעים שנה יהודי ת"ח שפעם אחת נגשו שלושה בחורים מישיבת חברון לבעל הלשם ואמרו לו איזה ענין משמיה דרב מסוים, אמר להם הלשם איני מעוניין לשמוע עוד לא נברא סבון שמסוגל לשטוף את המח, צריך לדעת כל מה שנכנס למח אפי' בדרך אגב אין סבון שיכול לנקותו.

מרן הגריש"א היה נוסע למנוחה בטלז-סטון (מנוחה היינו במקום ללמוד כ"א שעות ביממה ללמוד רק י"ט...) פעם אחת באמצע הלימוד בשבת קם מרן הגריש"א והלך למטבח וניגש למגבת ופרס אותה על החלון, מה יש? החלון משקיף על הכביש הראשי ורואים מכוניות נוסעות בשבת, בסוף המנוחה ניגש אליו רב העיר ושאל אותו אם יש מה לתקן בקריה, אמר לו מרן אולי כדאי לשתול צמחיה גבוהה בצד הכביש שלא יוכלו לראות חילול שבת.

כתוב בדניאל פי"ב פס' א' "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך, והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר" מי ימלט מהצרות של אחרית הימים? כל הכתוב בספר באיזה ספר מדובר? אומר ר' סעדיה גאון מדובר בספר הנזכר בסוף מלאכי "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו", מי שמתאסף עם הציבור הוא הנכתב בספר ויזכה להינצל מהצרות, שכולנו נזכה להיוושע מהצרות של אחרית הימים ונראה פני משיח צדקנו בקרוב אמן.


דבר המערכה

ברשות הרב שליט"א ברשות הקהל הקדוש

משנכנס אדר מרבין בשמחה, ישראל שיש לו דין עם הנכרי יעשה זאת בחודש אדר. חודש אדר הוא חודש מסוגל לגבור על הגוים.

הנה בימינו הגוים המציאו כלי שמחריב את האנושות בכלל והיהדות בפרט, כבר 15 שנה שהכלי הזה הורס שורף ומחריב, הוא השטן הוא היצה"ר הוא מלאך המוות.

יש בידי עלון שהודפס בישיבה למתחזקים, הרב שלהם, אברך כמוני כמוכם, כותב כך: אף פעם לא ראיתי אדם נשרף, כלומר אף פעם עד יום שלישי השבוע, זה קשה מזעזע וממש לא מומלץ לצפייה, עריפת ראשים זה כלום לעומת הזוועה והאכזריות שנדרשת כדי לשרוף אדם חי וכו' האברך הצדיק הזה אין לו ח"ו אינטרנט פרוץ, יש לו מייל כשר, ובמייל הכשר הוא יכול לקבל ולצפות בחומרים כאלו, בא נחשוב מה זה יכול לעשות לבנ"א הוא ראה כזה דבר איך הוא מתייחס אח"כ לאשתו לילדים שלו האם הוא נשאר אותו אדם. ואני בכלל לא מדבר על כל הלשה"ר והרכילות שאדם יכול לקבל דרך המייל הכשר ממש קרח וכל עדתו נמצאים אצלו במחשב.

אני גר בי-ם, אשה של מו"צ שהיתה מחזקת נשים אחרות, החזיקה את בעלה, ויום אחד היה צריך פרנסה אז הלכה לעבוד בישיבה, ובישיבה היה אינטרנט פרוץ, והיא נפלה שם, ונעשתה ממש גרועה שבגרועות, מסיתה ומדיחה אחרות רח"ל, היה ויכוח מי יקבל אחריות על ה"יתומים" הבעל ניצח במשפט כי הוא הוכיח שהיא בכלל כבר לא "בן אדם", כל היום היא דבוקה במכשיר.

"למה תתן נחלתך למשול בם גוים", על מי מדברים על ערבים? מדברים על אמריקאים עם עניבות שבאמצעות המכשירים הנ"ל מושלים בנחלת ה'.

מדברים על גיוס? הרי כאן מגייסים נשים, ילדים, זקנים, לפני שבועיים סיפר לי אברך על אלמנה בת 83 שדאגו לה לתעסוקה והכניסו לה מחשב שלא תשתעמם, לא עברו כמה חודשים והיא כבר הגיעה לחילול שבת רח"ל, אלמנה בת 83!!

יש כאן ממש אותו מצב של דור הפלגה, כל העולם מדבר בשפה אחת .co.ilשטרודל, הסיטרא אחרא בנה לו מגדל בבל בגודל קופסת גפרורים, בית הועד יהיה לזנות, באותו מכשיר אפשר לשמוע ועדים ואפשר..., חיבור לרשעים רע להם ורע לעולם, מה אנחנו עושים, איך אנחנו נלחמים בזה, צריך לעשות חיבור לצדיקים טוב להם וטוב לעולם.

מרנן ורבנן שליט"א, מרן רה"י בעל אילת השחר, ומרן שר התורה בעל הדרך אמונה ברכו את המהלך להתאגד בתור ציבור. הרבה נשים באו בעקבות הכינוסים למעביד שלהם ואמרו לו אנחנו צריכות לחתום "חבר" צריך לעשות חסימה במחשב שלנו אין ברירה, אברכים באים לנתק את המחשב הנייד שלהם מחיבור לאינטרנט, אגב אורחא הגאון ר' דוד כהן שליט"א ר"י חברון אמר בשבוע שעבר בכנס בנוה יעקב שאברך שמחזיק מחשב לא מנותק צריך להתייחס אליו כבעל אייפון. אנשים יוצאים מהכנס ומתחילים לעשות בדק בית להוציא התועבה מהבית, לא להשכין באהליהם עולה.

צריך לדעת שהדברים נאמרו מראש ע"י עבדי ה' הנביאים שבאחרית הימים יהיה בירור אחר בירור מי הוא הדבק בה' לבדו, כדאיתא בגמ' סוף כתובות, כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלקיכם בכל לבבכם, צריך לדעת שזה המהלך וזה הניסיון ולהיערך בהתאם, לחנך בנינו אחרינו כי אין עוד מלבדו, אין שום דבר מלבד תורה ומצוות.

צריך לחזק את המחוזקים, מי שבפנים קשה להוציא אותו, דבר ראשון להתחיל עם הצדיקים אלו שאין להם שייכות לזה אשריהם ואשרי חלקם שימשיכו כך.

הרב דיבר מקודם על הקמת המשכן, הנה מצינו שמשה רבינו נצרך לסיוע של בצלאל בעשיית המשכן, לבצלאל היה יכולת להכניס את השכינה בתוך החוטים והקרשים, וכאן אנחנו בבעיה, הרשעים בבוץ, והבינונים מחכים לצדיקים, והרבה צדיקים בכלל לא יודעים במה מדובר, מגיעים לשאול שאלה את רב השכונה והרב בצדק אינו מבין את המושגים המדוברים, רבותי צריך להקים כאן צבא, צבא של רבנים צבא של טכנאים שיהיו המקשר בין הרב לשואל, בצלאל המקשר בין מרע"ה למשכן, אבל דבר ראשון צריך צבא של אברכים שאכפתיים לענין, לחזק את המחוזקים, מי שיש לו מחשב כמובן אם א"צ אינטרנט שלא יתחבר ואם יש לו צורך וקיבל אישור מרב מוסמך המבין בדבר אז שידאג לחסום כהלכה, שלא ילך לאיבוד לצרכי פרנסה, בין כך ובין כך צריך השגחה תמידית על ילדיו שח"ו לא ינצלו המחשב לרעה.

הטופס הזה של חבר אינו שאלון למלא ולחתום, זה שיעורי בית, מי שאין לו שום שאלה ודאי יחתום ויחזק את הציבור, כל חתימה עושה לחץ ציבורי חיובי, אבל מי שיש לו שאלות שיעשה שיעורי בית ככל אשר דברנו, ואם צריך יפנה למענה הטכני המופיע בטופס. אלו ואלו יכולים לסייע למערכה, כל אחד יכול להשפיע על הסביבה, על חברים משפחה צריך לדעת כל אחד יכול לעזור כל אחד הוא חלק מהמערכה.

אני רוצה לסיים בדברי השע"ת שער ג' אות קס"ח בהתאסף ראשי עם וקהילות הקודש לעבוד את ה' יתברך, ומסכימים הסכמות להעמיד להם מצוות, הנה הם מקדישים את השם יתגדל ויתקדש...והאיש הפורש מדרכי הציבור הנה הוא כמקטרג על הסכמת עבודת השם וכיוצא מכלל המקדשים את השם ומראה עצמו כי לא יחפוץ להיות בסודם ולהיכתב בכתבם וכו'.

אנחנו יוצאים מן הכינוס צריך שיהיה לזה המשך, צריך שיהיה בכל קהילה ועד הפועל, אני מבקש מהרב שימנה כמה אנשים מהקהילה שיקדישו מזמנם לעבודת הקודש לדאוג לטוהר המחנה, שכל אחד ואחד יחתום על הטופס, ואם הוא נדרש לבצע תיקונים שיעשה תיקונים, ואם יש שאלות לדאוג לרכז את השאלות ולהפנות אותם למי שצריך, רק כך נוכל לנצח במלחמה, חיבור לצדיקים טוב להם וטוב לעולם.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

"אמא, לו היית יודעת לאיזה תהום נפלנו בגלל האינטרנט בבית"
המכתב הזה לא מיועד רק לאמא של דינה (שם בדוי). הוא מיועד גם לכל ההורים, המחנכים, והאנשים שחושבים שהם מספיק חכמים להתמודד לבד עם הסכנות שבגלישה שאינה מבוקרת ומסוננת באינטרנט. לא מאמינים? תקראו.

אמא,
ביום שישי האחרון דיברנו על סינון אינטרנט במחשב של אחי הקטן, בגלל הפרסומות שקופצות, ואני העליתי באותה הזדמנות את הנושא של סינון האינטרנט של כל בני המשפחה, כולל בסמארטפונים.

את לא הבנת מאיפה אני מביאה את זה, וטענת שאין טעם לסנן תכנים, כי אנחנו אנשים פשוטים שיודעים לשלוט בעצמם, ובכלל, אנחנו בבית לא מכירים תכנים כאלה. הבטתי בך כשאמרת את זה, ורציתי לשאול אותך: אמא, האם את באמת חושבת שאני לא מכירה את זה מקרוב?

את האמת הזאת כנראה לא תדעי לעולם. אני מחביאה אותה ממך כבר לא מעט זמן, ולעת עתה יודעת להסתיר את המצב שלי מצוין, אבל האמת היא שאני כבר כמה שנים נופלת-קמה-נופלת-קמה ומחזקת את עצמי בעצמי, כי אין מישהו אחר שיתמוך בי בנפילות ובעליות. אין מישהו שאני מרגישה בנוח לספר לו על הנפילה לתהום הזו. אני מתביישת בזה, מתביישת בנפילה, מתביישת להודות שאני, הבת הצדיקה שלך, "ילדה טובה של אמא" כמו שאחותי מכנה אותי, אני, כן אני, נפלתי לשם.

אמא, אני מכירה את תעשיית הסרטים והזוהמה ישר והפוך, מסרטונים ותמונות ועד סיפורים שזיעזעו אותי – אבל לא היה לי את הכוח הדרוש כדי לצאת משם באמצע.
אמא, מכל האנשים בעולם קיוויתי שדווקא את תשימי לב לרמזים שניסיתי להסתיר. רציתי שתשימי לב שמחקתי מההסטוריה של המחשב אתרים שגלשתי בהם כל לילה, מהשעה שבה הלכתם לישון – ועד ארבע לפנות בוקר, במשך כמעט חצי מהחופש הגדול.

מסתבר שהסתרתי אותם טוב מדי. את לא מאמינה שיש אפשרות בכלל שנפלתי, סתמת לי את הרצון לספר לך על הנפילה שלי, כי אני לא יודעת איך תגיבי.
אני רוצה שיהיה סינון לאינטרנט בבית בלי שאצטרך להגיד לך למה.

חז"ל כבר אמרו לפני מאות שנים ש"אין אפוטרופוס לעריות", ועכשיו, כשאני כותבת את זה אני מצטמררת מכמה שזה נכון, מכמה אני מכירה את המציאות הזו מקרוב. כשסירבת לסנן את האינטרנט בבית, בעצם הצבת אותי במעין מלכוד – מצד אחד, אני לא רוצה ליפול לשם שוב, אבל לבד אני לא אצליח להחזיק את עצמי. אני צריכה שיהיה מַשהו חיצוני שלא אוכל להתגבר עליו, כמו סינון לאינטרנט.

מצד שני, אתם לא מבינים את הצורך בסינון ואני לא מרגישה מספיק בפתיחות כדי להסביר לכם למה צריך סינון בבית שלנו.

כן אמא, בבית שלך, הילדים שלך צופים בתכנים שאינם הולמים. ואם יכולתי, מעבר לכתיבה של המכתב הזה בעילום שם, הייתי צועקת לך את מה שהלב שלי מתחנן כבר חודשים: אמא, בשבילך ובשבילנו, שימי סינון. כן, גם בסמארטפון של האחות שלי, זאת שאני יודעת שנפלה לשם בדיוק כמוני.

תסמכי על חז"ל שהם ידעו טוב מאוד מה הם אומרים לדורות. אין מילים כדי לתאר את הנפילות האלה. את השריטה העמוקה שבה הן שורטות את הנפש, משחיתות אותה מבפנים ומוציאות את החשק לקיים מצוות ולהתעלות. כי איך אפשר להתעלות ולהתקדש, כשהנפש מלאה בזוהמה ורפש? איך אמא, תגידי לי איך??

אני לא צריכה שתתמכי בי, כבר התרגלתי להתמודד בעצמי, בכל יום שעובר מחדש. אני רק רוצה שתסנני את האינטרנט בבית ובסמארטפונים השונים, כדי שהאחים שלי לא יפלו לתהום אליה אני נפלתי, וממנה אני מתקשה כל כך לקום כרגע.

באהבה,
הבת שלך שרוצה לחיות חיי קודש.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

"חורבן": גדולי ישראל מזהירים מפני סכנת "השעון החכם"

"מתחבולות היצר המדמה שכביכול על מכשיר זה לא נאמר האיסור ויש שאף מוכרים אותם לילדים ובחורים והינם נוטלים חלק בהחטאת הרבים באופן חמור ביותר ומעמידים את כל עתיד הדור בסכנה עצומה", כותבים הרבנים במכתב שהתפרסם בביטאונים החרדים

גדולי הרבנים יוצאים בקריאה נגד "השעון החכם" שמנגיש, למעשה, באופן מתוחכם את כל הפונקציות ההרסניות של הסמארטפונים והמכשירים הפסולים למיניהם.
"נודע ברבים גודל החורבן שהביאו מכשירי הסמארטפון אשר הורידו רבים לבאר שחת רח"ל וכבר התריעו גדולי הדור על חומר העניין.
והנה לאחרונה נתחדשו סוגים שונים של מכשירים אלו!, אשר בחזותם ובשם הם נדמים כמכשירים אחרים המותרים. וכגון המכשיר הקרוי שעון חכם והינם מתחבולות היצר המדמה שכביכול על מכשיר זה לא נאמר האיסור ויש שאף מוכרים אותם לילדים ובחורים והינם נוטלים חלק בהחטאת הרבים באופן חמור ביותר ומעמידים את כל עתיד הדור בסכנה עצומה", נוסח המכתב שהתפרסם הבוקר בביטאונים החרדים.


הרבנים מוסיפים: "ועל כן הרינו להודיע דעתינו שמכשיר זה אסור להשתמש בו, הן למבוגרים והן לצעירים. והאיסור הוא אף בעת שאין בו כרטיס סים או שעשו בו איזה חסימה. וכן חל איסור למוכרו ולפרסמו.
ובזכות שמירת הקדושה יזכה כל אחד לנחת מכל צאצאיו ולכל הברכות האמורות בתורה".

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

תחשוב מה שזה... אסתר המלכה... כל כולה קודש קודשים... היא אחת מהנביאות
שעמדו לישראל... ואיפה היא נמצאת??

בתוככי ארמון אחשוורוש!!! כן... בתוך החור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ
וארגמן... בתוך כל המותרות ומנעמי עולם... שם היא נמצאת... ומשם!!! משם נדרש
ממנה להיות אסתר המלכה... משם נדרש ממנה ללבוש מלכות- שחז"ל דורשים
שזה רוח הקודש!!!! כלומר: נדרש מאסתר המלכה לחיות בסביבה ובצל כל
השפלות שיש לאחשוורוש... ומשם להישאר מרוממת!! להישאר מלכה!!! לא... לא
מלכה של אחשוורוש... אלא ותלבש אסתר מלכות- מלכות שמים... להשאר
ברוממות אמיתית... באצילות יהודית של שליטה ביצרים והתגברות על המידות...

נו... מי שקצת מבין את המפה של היום... וקורא את מגילת אסתר... אפשר לשבת
ולבכות... כן... התיאור של אסתר המלכה בתוככי ארמון אחשוורוש זה תיאור יותר
מידי חי ויותר מידי מוכר מהמצב שלנו כיום... אנחנו נמצאים ביום בעולם שכל
כולו ארמון של אחשוורוש... שטפון של חומריות ונהנתנות... כל אחד ואחת נמצא
בתוך ארמון אחשוורוש ונדרש מאיתנו להיות אסתר המלכה!! ליצור גבולות
ברורים וחומות אמתניים ולהשאר בחיקו של מרדכי... למרות שאנחנו נעולים בתוך
ארמונו של אחשוורוש... זה קל?? לא!!! זה פשוט?? ממש לא!!! כשאנחנו קוראים
מגילת אסתר ופוגשים שם את עצמנו בדור 2018 זה לשבת ולבכות... אשר הגלה
מירושלים... אבל לא!!!! בפורים אסור לבכות... פורים זה יום של שמחה!! פורים זה
יום של מחיית עמלק... אסור בפורים להתפלש באפר ולבכות.. .ממש לא... אדרבה...
אסתר המלכה מקבלת נזיפה ממרדכי... ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למכות...
מרדכי טוען לאסתר: פה אין זמן לשבת ולבכות... כאן זה לא המקום להשתתף
בצער השכינה... פה אנחנו צריכים לעמוד על נפשנו!!! את צריכה להאמין בשליחות
שלך... ולדעת שאם הקב"ה העמיד אותך במקום הזה... כנראה שהקב"ה כעת רוצה
שנמליך אותו ונייחד אותו דווקא מכאן!!! לאסתר המלכה של דורנו יש נטיה לדבר
על הדור שלנו... אוי... איזה דור ירוד... איזה שפלות... יש לנו נטיה לפכור ידינו בחצי
יאוש ולומר: אוי... הדור שלנו... אבל לא!!!!

מרדכי היהודי לא מרשה להסתכל על זה בעין כזו...

מרדכי היהודי לא מוכן לכתוב איש יהודי היה (תקוע) בשושן הבירה...

מרדכי מתעקש לטעון ש"מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"!!!!
אם הקב"ה העמיד אותנו מול סיטואציות כאלו... ומעמיד לפנינו ניסיונות שלא היו
בדורות אחרים... אז זה הכתר שהקב"ה מזמין מאיתנו... צריך לקדש את שמו
יתברך כאן ולתת לו כתר מלוכה דווקא מכאן!!!! אם אתה רוצה לבכות... תבכה
בתשעה באב... כשיש לנו עסק עם גלות השכינה... כשכבוד שמים מתפלש בעפר...
כאן אנחנו צריכים להביע השתתפות... להביע כאב... אבל כשהיהודי מתפלש בבוץ
של חומריות... כאן צריך ותלבש אסתר מלכות!!! ללבוש כתר מלכות על הראש
ולזכור שאני בן מלך!!! אני לא יכול לשחק בביובים...

כאן צריך להתייצב בכל עוז ותעצומות ולא לכרוע ולהשתחוות לפיתויים הקורצים
של הרחוב... אה... כמעט כולם כבר כורעים ומשתחוים...? אני היחיד שנשארתי בלי
אינטרנט...?? אה... כולם כבר כרעו והשתחוו ונכנעו לתואם הכשר... לכל הקליפים
המפוקפקים... רק אני נשארתי עם איזה מכשיר כזה צדיק כזה שאפשר לראות בו
רק עשרים שיחות אחרונות... כן... נכון!!!! כולם כורעים ומשתחווים... אבל
למי??? למישהו שאוטוטו הולך להיתלות על עץ של חמישים אמה... כולם כורעים
ומשתחוים ליצר הרע שאוטוטו הקב"ה הולך לבטל אותו... לצדיקים נדמה כהר
גבוה... כן... זה באמת נראה הר גבוה... נדמה לך שמי יודע מה אתה מפסיד... אז זהו
שלא!!! רשעים נדמה להם כחוט השערה... תראה איך הם נראים... הם לא נראים
כ"כ משכנעים... לא נראה שהם מאושרים במיוחד..

---

היחודיות של פורים היא: קיימו וקבלו היהודים עליהם!!! עם ישראל קיבל על
עצמו מיזמתו את פורים... זה הגיע דבר ראשון מעם ישראל... אח"כ מרדכי חוקק
את זה כמצוה גמורה מדברי סופרים... אבל עדיין הזכויות שמורות לעם ישראל...
שהם הראשונים שיזמו את הקבלה הזו... ולכן פורים נקרא "קבלת התורה ברצון"!!!
וזה!!!! בדיוק זה המשקל נגד- - מול גלות מדי ופרס!!!

שהנכונות להיות קדושים תגיע מאיתנו... לא ממרדכי... לא לחכות שמרדכי יתחנן
לפנינו שלא נלך לסעודה... ונעשה לומד'ס שלימה האם הוא צודק או לא צודק...
אלא אדרבה... שזה יגיע מצידנו... ממקום של הבנה... ממקום של בעירה פנימית
להתקרב לה'... והוא הדין בדורנו: אל תחכה לרבנים שהם אלו שיעשו לנו נו נו נו...
ויזהירו אותנו שלא נתקרב לכל מיני מכשירים אסורים... אם אתה מחכה שמרדכי
יתחנן לפניך... בסופו של נהנים מסעודתו של אותו רשע... אדרבה!! זה לא צריך
להגיע מהרבנים. זה צריך להגיע מרגש פנימי שבוקע מאיתנו... אני מבין את חומר
הדברים... אני מקבל על עצמי להיות קדוש ומרומם... ויש עוד להאריך בנושא זה...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

העולם שייך לאמיצים
מה שמכונה "העולם החרדי" מחולק כיום לארבעה חלקים ברורים, וברשותכם אינני מציין את גודלם של חלקים אלו, כדי לשמור על מצב רוח סביר ולא דיכאוני, בקרב אופטימיים כרוניים במחננו.
הסקטור הראשון: החניוקים. מדובר במתי-מעט, קומץ של בני-תורה אדוקים באמונתם, חזקים בהשקפתם, אשר אינם נסחפים אחר כל משב-רוח סלולרי רענן. הם שקועים בתורתם, ופניהם אומרות שירה. בידיהם מכשירים כשרים לחלוטין, ולחלקם אין אפילו מכשיר סלולרי. למה? כי לא צריך. הם הם נושאי דגל התורה והאמונה, בלעדיהם אנחנו אבק אדם.
הסקטור השני:הליצנים הקלים. טיפוסים אלו כבר רגל וחצי מחוץ לעולם התורה (הישיבה, הכולל, קביעות בסדר לימוד). יש בידיהם מכשיר כשר, או מכשיר טמא, אבל הם לא שקועים בו. יש להם משיכה לטמא, אבל אזעקות האמת של הרבנים, ומעט השכל הישר שמפעֵם בראשם, מונע מהם לצנוח. על כל פנים, הם נהנים מאד מהליצנות האינטרנטית במחשב ובסלולר, וסכנתם הרוחנית גדולה.
הסקטור השלישי: הליצנים הכבדים. הללו שקועים עמוק עמוק בתעלולי הגוגל הפייסבוק והווטסאפ. לא יכולים בלי זה. דקה או שתיים בלי דיפדוף, והם על סף אישפוז. הם מצויים על סף ההתמכרות הטוטלית. הם – כמעט – לא קשובים להַתְרָאוֹת, ולזעקות האמת. מציאות חייהם היא המסך המרצד בלבד, והם מצויים בתהליך התנתקות מן האשה, ההורים, הילדים, הלימוד ומנצלים כל דקה פנוייה לדפדף. מחלתם קשה וכבדה, אך עדיין הם ברי-הצלה, אם וכאשר יושיטו להם יד תומכת באופן קבוע, והם יגלו רצון דקיק להימלט מן השואה.
הסקטור הרביעי: המכורים הכבדים. בניגוד לדעת כמה מחבריי העוסקים בתחום, אני סבור שמדובר באנשים שאין צ'אנס להצילם (!!!), אין להם סיכוי לחזור בתשובה, להתעשת, להתאושש ולחזור לחיים תקינים. הם צוללים במצולות התאווה ותעתועי המכשיר. אבד להם שיקול הדעת, אין להם שום יכולת לנתח את מצבם הנפשי העגום, והם לא חפצים להינצל. עיניהם מימיות, ושיכלם ג'לי דליל דליל. אנשים אלו איבדו את הבחירה!!! פשוט כך (יש לכך ראיות. נעסוק בכך בעתיד ק.ל.). אין להם נקיפות מצפון, ולא יסורי נפש, כי הם בטוחים שהעולם האמיתי הוא המסך וכשפיו. עצוב, אבל מדובר במתים הולכי על שתיים, שמזמן לא מתגוררים באזורנו. לבכות.
למותר לציין, כי שלושת הסקטורים האחרונים סובלים ברמה כזו או אחרת ממחלת-נפש (בידי מחקרים מזעזעים, יפורסמו בעתיד. ק.ל.), אך אינם מודעים לה. ישנם יחידים שכן מודעים למחלתם האנושה, ומתחננים "תצילו אותנו".

על כתפיכם – הצלת הדור
כן, העולם שייך לאמיצים. שני הסקטורים שבמרכז (ליצנים קלים וכבדים) מצויים על סף האבדון, ומהם נדרשת מסירות נפש למען עצמם. הם יכולים להיות גיבורי הדור, מקדשי שם שמים, או לחילופין היתושים המרוססים למוות של העולם הוירטואלי. ידוע ומפורסם, שעדיפים חיים שיגרתיים של קידוש שם שמים, על פני מיתה חד-פעמית שמקדשת שם שמים. בידיהם של ליצני הסקטור (וצר לי על השימוש במינוח המעליב הזה, אבל לא מצאתי משהו מעודן יותר. ק.ל.) אפשרות לזכות בעולם של נצח, באור האורות, לא פחות – אם לא יותר – ממה שזכה בו אלעזר בן דורדיא, גדול עברייני העריות שבש"ס, עליו נאמר: "רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא" ורבי שמע ובכה ואמר "...יש קונה עולמו בשעה אחת".
כן, אחיי מסקטור האמצע, נפלתם, שקעתם, התמכרתם באופן קל או כבד, אך מגיעה לכם המון כף זכות. מי חלם על הטרוף האינטרנטי שמזמן עריות וסטיות בכל שנייה? תנאים ואמוראים קדושי עליון רעדו מפחד, לחיות בעידן משיח, "ייתי ולא אחמיניה", שמא יפלו בתאוות העריות האיומה, ואילו אתם אחיי, זכיתם בנסיון הכי אדיר מאז חטא הנחש הקדמוני. ליפול לתהום הזו, ובכוחות נפש אדירים להיחלץ ממנה כגיבורים עזי נפש, שבעצם מתקנים את הקילקול המסרטן את רוח האמונה, שנפצעה בגן-עדן.
במילים אחרות: על כתפיכם מוטל תיקון העולם. יש לכם אחריות עצומה כלפי כל יהודי, קטן כגדול. הנקיון שלכם, ייצור סחף אדיר לתיקון החברה החרדית בפרט, ותיקון עם ישראל, ותיקון העולם כולו בכלל. הליצנות הסלולרית הקלאסית מאזקת וכובלת אתכם, והיא נפשעת, ומתוחכמת וחכמה יותר מכל מאמר בעתון. אבל אם יוצא לכם לקרוא מאמר זה, קיראוהו הלוך ושוב, בלי הפסק, אל תרפו, כדי לנתק כבל, ועוד כבל.
אתם הכי חשובים בדור!!! אתם מצילי עם ישראל! אתם סוללים דרך לביאת המשיח! השטן כבל אתכם, ודווקא אתכם כי אתם היקרים והמובחרים שבדור!
אם נותרו בכם כמה טיפות של שכל ישר, של אמונה תמימה, של אהבת השי"ת, של ידיעה כי יש דין ויש דיין, אזי איזרו אומץ ותלחמו על חייכם וחיי כלל ישראל! אתם גיבורים וחזקים, ותזכו לסיעתא דישמיא אין סופית עד לטיהורכם המושלם, כי בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו. בקדושה.
העולם, אחים שלי, העולם שייך לאמיצים.

הגראי"ל שטיינמן: להתחמק
מלקחת סנדק עם אייפון
כמידי שבוע, מספר הרב משה יהודה שניידר, המשמש כ"חברותא" של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, על דברי ראש הישיבה בשבוע החולף. הפעם, מספר הרב שניידר על התייחסותו של מרן לנושא מחזיקי הסמארטפון.
"השבוע נשאל מרן אם אפשר לקחת לסנדק בברית, סבא של התינוק, שמחזיק מכשיר טלפון לא כשר. ואמר רבינו שינסה להתחמק מלקחתו לסנדק" מספר הרב שניידר.

לא לקבל ילדים לת"ת,
אם הוריהם נושאי סמארטפון
בשבוע שעבר יצאה "מועצת גדולי התורה" של אגודת ישראל בהתקפה חריפה כלפי מחזיקי מכשירי סלולר "לא כשרים" וביקשה לאסור קבלת ילדי בעלי סמארטפונים למוסדות חינוך.
במסמך התקנות של המועצת שנחשף לא מכבר, נאמר בין היתר כי: "מוסדות החינוך החרדיים לבנים ולבנות לא יכניסו למוסדותיהם תלמידים שבמשפחתם מחזיקים אינטרנט שלא על פי התקנות, או שאר מכשירים טכנולוגיים שאינם כשרים. על מנהלי המוסדות לעמוד על כך בתוקף כדי שאלו לא יגרמו חלילה לקלקול שאר התלמידים".
"אנשים שברשותם אינטרנט שלא על פי התקנות או שאר מכשירים טכנולוגיים שאינם כשרים, אינם כשרים לשמש ברבנות, בעבודת החינוך, כשוחטים, מוהלים, משגיחי כשרות, סופרי סת"ם, ומגיהים, וכיו"ב. ואין לסמוך עליהם כלל בענייני דת וכשרות ועבודת הקודש".
הרבנים חוזרים וקובעים כי "המוסדות החרדיים לא יקבלו לעבודות המשרד אנשים שברשותם אינטרנט שלא על פי התקנות הנ"ל, או שאר מכשירים טכנולוגיים שאינם כשרים ואנו תפילה שבזכות שאנו מקדשים עצמנו מלמטה וגודרים גדרים וסייגים לתורה, יערה עלינו השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו רוח טהרה ממרום, ונזכה לדורות ישרים מבורכים בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות בטהרה, ולגאולת עולמים בב"א".


מלמד חייב להוות דוגמא אישית
לתלמידיו!
שאלה: אני מלמד בת"ת ומעוניין בפלאפון שיש בו מצלמה ונגן, אך בלי אפליקציות. מה דעתך?
תשובה: ידידי האהוב, מלמד של תשב"ר הינו דמות חינוכית, ערכית, המשפיעה על נפש הילד. אתה חייב לשמש דוגמא אישית לחניכים. פלאפון כשר הינו קידוש ה', כך פסקו גדולי הדור. פלאפון עם תוספות שונות ומשונות, הוא חזיר הפושט טלפיו ואומר "כשר אני".צרף לכך את הנתון הפשוט, כי יש באחזקת לא כשר או מסונן סכנה גדולה. מדוע? כי רוצים מצלמה, ואחר כך נגן, ואחר כך רק אתר מסויים, ועוד אחד, עד שנופלים מטה מטה ולא יוצאים.
יקירי, הכרתי אברך מתוק נשוי לאשה צדיקה שהיה לו מחשב הכי פשוט שבעולם, לא מחובר לשומכלום. תכל'ס ניתן היה לחבר אליו כרטיסון קטן שהכיל 300 סרטים, וכך עשה. לפתע נולד לו בית קולנוע עשיר ומגוון בביתו הצנוע. תוצאה: גרושין, וחמישה ילדים חילוניים וחצופים. אז בוא תהיה הגיוני, צנוע, פשוט, ותעשה מה שגדולי הדור אומרים, בלי פילפולים ופטנטים, רכוש מכשיר פשוט ותזכה לקדש שם שמים.

הסבתא במצב סופני
תתכוננו לגרוע מכל
תתענגו בבקשה על סיפורו של י.ט. תלמיד בן 14.5 בת"ת במרכז הארץ.
"ר' לוי, יש לי אייפון 5 שקניתי בהסכמת אבא. (רחמנא ליצלן) לפני שבוע הודיעו לנו שסבתא שלנו איבדה את ההכרה ומצבה קשה. הדוקטור אמר "תתכוננו לגרוע מכל", בקיצור לעשות הכנות להלוויה. אני קורא את מאמריך כל שבוע, אבל לא חשבתי לעשות שום שינוי... אבל בעקבות המחלה של סבתא, החלטתי לעשות מעשה. בלובי של מחלקת טיפול נמרץ, ליד בני משפחתי הוצאתי את המכשיר מהכיס שעלה 3,000 ש"ח, וניפצתי אותו לרסיסים על הריצפה, והודעתי לפני כן "אני עושה זאת לכבוד השי"ת, ושירחם על סבתא שלי". אגב, מחלתה התחילה בדיוק בשבוע שקנו לי את המכשיר. כולם היו בהלם מאקט הניפוץ, ואני ליקטתי את שברי המכשיר והנחתים בארון למזכרת. תכל'ס, סבתא שוחררה היום מבית-חולים, בריאה ושלמה, הכל חלף כלא היה. בזכות ניפוץ האייפון, או שלא בזכות, אני מרגיש צורך לספר לך, כדי שאחרים יעשו חשבון נפש".
השם המלא והכתובת, והפלאפון החדש, שמורים אצלי. ק.ל.

קח על עצמך להיות
רמטכ"ל!
שאלה: "לראש הישיבה שלי נודע שיש לי אייפון. לא הכחשתי והוא העיף אותי, מבלי לחשוב פעמיים. למדתי בישיבה מצויינת, מהזעזוע וההשפלה שברתי את המכשיר לפני שבועיים, אבל אני מתייסר ורוצה לחזור לזה... וחוץ מזה – אדון לוי – לסלק מהישיבה זה פתרון? מה האופציה שאלך לישיבה פחות טובה עם חבר'ה מקולקלים ושוב אפול?!".
תשובה: יקירי, יישר כח על שבירת המכשיר. הדבר מוכיח שיש לך יראת שמים, ולמרות שאתה ברמה גבוהה של התמכרות, סיכוייך לצאת מן הבוץ המתועב הם טובים. לגופו של עניין, טוב ונכון עשה ראש הישיבה, שסילק אותך, כי אין לסגל הישיבה את היכולות הזמן והידע כדי לטפל בנגע הנורא הזה, שהוא נגיף המאיים לא רק על הישיבות אלא על כל העולם החרדי. הישיבות הטובות חייבות לשמר את עצמן ולא להתפשר, הן לא מוסדות של קירוב, אלא מפעלי התורה שמכשירים את גדולי הדור הבא. אתה כיום בעל תשובה ולא בן ישיבה. תתרגל לזה. לא נעים, אך לא נורא.
שאלה: "אז מה עושים איתי?".
תשובה: עליך להיחלץ חושים להיכנס עם אף וגב שפוף לישיבה פחות טובה, ולמרות ששם החבר'ה פתוחה ומסוכנת יותר, עליך למסור נפש ולהפוך לרמטכ"ל הנאבק בטומאה הסלולרית. עליך להיות השליח הנאמן שמתוך נסיונו המר יעשה למען הזולת, וכל נשמה שתציל היא עולם ומלואו. אל תאמר נואש, אתה בחור מוכשר וחכם, וביכולתך למנוע מעצמם את הנפילה לתהום. ושיהיה ברור, אתה באזור סכנה מובהק, התפשרת, נשרת תלחם על הצלת נפשך, תתפלל ותבכה ותזכה לס"ד לפתוח בדרך חדשה מאירה ובטוחה.
אין ספק שתצליח.

אשמח לשמוע על שינויים והתקדמויות
קובי לוי

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

התכנית הסודית של מלאך המות

אחת אחר חצות ליל.

שקט מפחיד שורר במחלקה האונקולוגית בתל השומר.

"תבטיח לי, מתחנן האב המיוסר, "תבטיח לי שלא תתקרב לזה לעולם".

מוטי בן השתים עשרה מבין היטב על מה אביו מדבר.

הוא דיבר איתו לאחרונה רבות על החורבן שמביאים האינטרנט הפרוץ והמכשירים הטמאים, אבל הוא לא יודע על מה שמביא את אביו לדבר על זה.

את מה שמתחולל מתחת לפני השטח ועומד לטלטל את חייו בעתיד הקרוב.

הוא אינו יודע שאמו כבר רחוקה עד מאד מחיים של תורה ויראת שמים.

שהיא כבר לא מקפידה על הלכות ושומרת שבת רק בפרהסיא.

לפני חצי שנה הם ניסו לבקש סינון לאינטרנט במשרד שבו היא עבדה, אבל הבוס שידר שהוא לא מתלהב מהרעיון ולא היה נעים להתעקש על זה.

עלה איזה פיתרון שאליו הוא נטה להסכים, אבל שיגרת החיים גרמה להם להזניח את הענין.

אם הוא היה יודע לאן תגיע אשתו, הוא היה הופך עולמות ובלבד שהיא לא תיחשף לאינטרנט פרוץ.

יסורי המחלה שפגעה בכבד, מתגמדים למול יסורי הנפש מהדאגה לעתידם הרוחני של הילדים.

כשהמצב מחמיר הוא מבקש לדבר ביחידות גם עם רחלי בת התשע.

הוא מנסה לומר משהו אך גרונו נשנק.

המחשבה על מה שעלול להיות איתה בזמן הקרוב מטריפה את דעתו.

דמעות גדולות נוטפות מעיניו, ולפתע הוא פורץ בבכי נוראי.

הילדה מתייפחת ביחד איתו, והרופאים שחוששים לבריאותו מסמנים לה לצאת מהחדר.

לאחר זמן מה מגיע לביקור רב השכונה.

האב שוטח בפניו אפשרויות שונות לטיפול בילדים שכל אחת מהן מלווה בחששות נוראיים.

הדמעות חונקות את גרונו והוא מבכה את חורבן ביתו, "מלאך המוות בדרך כלל לוקח את האבא ומשאיר יתומים, אחרי שהוא המציא את האינטרנט הוא מסוגל לקחת את האבא, להרוס את האמא, ולחטוף את היתומים"…

יצר הרע של תירוצים לפני כשנה וחצי התקיימה הלווייתו של אותו אברך יקר.

לאחר מכן נכנס רב השכונה למרן הגאון ר' ניסים קרליץ להתייעץ עמו כיצד לטפל במקרה המזעזע והמורכב.

הוא העלה את האפשרויות השונות שהציע האב, וחזר על המשפט הנורא שהשמיע.

ר' ניסים הוסיף על הדברים, שכפי שהוא שומע מדיינים שעוסקים בגיטין יש ממש מגיפה של הורים שנפלו, ואלפי יתומים חיים נשארו במצב נורא.

"הרי אנשים שומעים מהמקרים הללו", תמה רב השכונה, "איך הם לא מתעוררים לחסום לגמרי את האינטרנט הפרוץ".

ר' ניסים הירהר מעט ואחר אמר, "יש כאן יצר הרע מיוחד שנותן לאנשים תירוצים כדי להפיל אותם ולהרוס את משפחתם וילדיהם".

המלכודת העוקץ במלכודת שמכין מלאך המוות לאנשים הוא הדימוי החיצוני התמים של האינטרנט.

ישנם בין הנופלים רבים שמלכתחילה השתמשו רק לצרכי העבודה ובתואנות שונות התירו לעצמם את האסור.

הם טענו שעומס העבודה, או החשש שיראו, או הרצינות בחיים, יהוו מגן בפני הנסיון.

היו גם כאלו שמצאו תירוץ פשוט יותר: "פרנסה דוחה את כל התורה כולה"…

אם הם היו לומדים מנסיונם המר והנמהר של אנשים רבים שהיו לא פחות רציניים בחיים, הם היו מבינים שטמונה כאן מלכודת איומה.

פתיון שטני עם כח טומאה רוחני, שאורב לאדם כשהוא מגיע למקום "תמים" ומושך אותו בהדרגה בלא שימת לב, עד שהוא מגלה את עצמו במקום שקשה מאד לשוב ממנו.

לולא שהדברים מתרחשים לנגד העיניים, אי אפשר היה להאמין שיכולים להילכד אנשים מיושבים ובוגרים כמו אלו שמצויים בין הנופלים.

כאלו שהיו בטוחים במאת האחוזים שלהם זה לא יקרה.

לא לחינם הורו גדולי הדור באופן נחרץ, שאינטרנט פרוץ אסור גם לצורך פרנסה.

הדרך היחידה היא לחסום.

חסימה הרמטית שמונעת כל אפשרות מגע עם האינטרנט הפרוץ.

פתרונות פשוטים התירוץ של אינטרנט פרוץ ל"הכרח הפרנסה", הוא טעות קריטית – לא רק במישור העקרוני, אלא גם מבחינת המציאות בשטח.

מאות פניות – שהגיעו למוקדי היעוץ, ממשרדי תכנות, ראיית חשבון, גרפיקה ועוד, לימדו שניתן להתאים סינון איכותי לכל רמת צורך.

ברוב המקרים אף לא נדרש שיתוף פעולה מצד המעביד, כי ניתן באופן עצמאי ופשוט לסדר תוכנה על המחשב המסוים של העובד, בלא שהדבר יתבטא כלל בקצב העבודה ואיכותה.

גם במקרים הבודדים שנדרש שיתוף הפעולה של המעביד, הדברים סודרו לאחר שטכנאי מחשבים מטעם המוקד הסבירו לבוס מדוע הסינון אינו אמור כלל לפגוע בעבודה.

המעבר מהאיסור הנורא של אינטרנט פרוץ לפרנסה בדרך של היתר, כרוכה בדרך כלל בשני טלפונים.

אחד למוקד היעוץ ואחד לחברת הסינון.

מצמרר לחשוב על העובדה שחוסר המודעות או עצלות קטנה, גרמו לאיבוד נפשות ולמוות רוחני.

מה יכולים אב או אם לענות לילדיהם האומללים שחייהם התנפצו והתרסקו, בגלל שהוריהם דחו כל פעם בתירוץ אחר את ביצוע הסינון.

נציל אנו את נפשנו.

נתקשר לברר ונסדר את החסימה ללא עיכובים.

צאצאינו יחובו את חייהם לפעולות הפשוטות שביצענו.

הדרך אל השאול ישנו חוסר מודעות מסוג אחר.

יש שמודעים לכך שאינטרנט פרוץ ויהודי נאמן לד' הם תרתי דסתרי, אך טועים לחשוב שהעיקר שיש איזה סינון.

הם לא יודעים שיש סינונים שונים שקרובים לאינטרנט הפרוץ.

רימון, מורשת, וכל שכן הסינונים הבסיסיים שמציעים ספקי האינטרנט השונים, חוסמים אמנם את השאול תחתית בעצמו, אך רבות מהדרכים לשם נשארות פתוחות.

כשאדם מגיע לסוף הדרך, הסינון כבר לא יהווה עבורו מחסום.

הוא יבטל את הסינון וימשיך בגלישה אל התהום.

כל זאת, מלבד הטלוויזיה ושאר מרעין בישין שמצויים שם באופן רשמי.

נדמה שאין צורך להאריך ולשכנע אדם חרדי, שלא להחזיק טלוויזיה…

במקצועות הבכירים ביותר, עובדים אנשים ביעילות עם אחד מהסינונים המיועדים למגזר החרדי.

אלו שמדווחים על קשיים, הם ברובם כאלו שלא לקחו את המסלול המסוים המתאים לצרכיהם.

אך גם אם תהיה סיטואציה שבה "מסננת עם חורי ענק" תשפר את הנוחיות, אין זו עילה להיחשף לכל תחלואי העולם.

אין אדם חרדי שיקנה כל בשר באילת, כי "העיקר שכתוב כשר"…

גם לא אם ידרוש הדבר ויתור על נוחיות.

לא יהיה אדם חרדי שיקח כל סינון כחתול בשק, כי "העיקר שיש סינון".

נקודה מעשית נוספת שיש ליתן עליה את הדעת, שהחסימה צריכה להיות הן על ה"ספק") ובזאת למנוע אפשרות חיבור לאינטרנט פרוץ ע"י חיבור מחשב אחר שאין עליו תכנת חסימה), וכן להגן על המחשב ע"י תכנה, מפני התחברות ע"י ספק אחר באופן קווי, אלחוטי, או סלולרי.

חברות הסינון לא מיישמות בהכרח את שני מרכיבי ההגנה, בלא שהלקוח דואג לקבל מהם גם ספק מוגן וגם תוכנת חסימה.

ה"רע" ו"מיעוטו" העובדה שמתירים את המסונן לצורך הפרנסה, גורמת לאנשים לנסות להבין, "אם לשכן שלי מותר לעבודה, מדוע שלא אעשה כן גם אני ואחסוך לי למשל זמן המתנה בבנק".

השורות האחרונות בדבר חיסכון הזמן על ידי האינטרנט לבטח מעלים חיוך על שפתיו של מי שמשתמש בזה.

הוא נזכר כיצד גם הוא נכנס לתומו לאתר של הבנק "רק לדקה", עד שגילה שהוא עדיין לא יצא מה"בנק"…

ההתמכרות האיומה הקיימת באינטרנט אינה פוסחת על האינטרנט המסונן.

העוצמה של סוג ההתמכרות הזו נחשבת בעולם כאחת ההתמכרויות החזקות וההרסניות, ובתים רבים נהרסו בעקבותיה.

לרבים גם חסירה הידיעה שאף הסינונים הנחשבים טובים הצליחו רק לצמצם את הרע שבאינטרנט, אך עדיין מצויות מראות אסורות שכל השומר נפשו ועיניו ירחק מהם.

דבר נוסף התחדש בשנים האחרונות, שבכל מחשב נייד ישנה קליטה אלחוטית שניתן על ידה לגלוש בקלות באינטרנט פרוץ, ואסונות רבים כבר הגיעו מכך.

מוקדי ניתוק האינטרנט הפועלים ללא תשלום, מדווחים על אלפים רבים שניתקו את הקליטה האלחוטית.

מוכרחים להיות אחד מאותם אלפים, ולהגן על הנפש ועל הבית.

מנהרת טרור גדולי הדור מעוררים השכם והערב שחובתו הראשונה של כל יהודי היא להתרחק מהנסיונות הטכנולוגיים, ולנתק או לחסום את האינטרנט.

חזקה על כל יהודי שרצונו לעשות רצון אביו שבשמים.

ומי מעכב, השאור שבעיסה.

היצר הרע הוא אומן בעל נסיון וותק רב, במציאת עיכובים קטנים וטכניים לאחר שהאדם מתעורר.

אחרי העיכובים עוברת ההתעוררות, ותופסת את מקומה השכחה ושגרת החיים.

כשאדם יודע שמתחת לביתו ישנה "מנהרת טרור" אינטרנטית, שברגע בלתי ידוע עלול לצוץ משם אחד משלוחי היצר ולחטוף אותו או את אחד מבני ביתו, הוא לא משתהה ולא דוחה את הרגע.

הוא מתקשר מיד.

למוקד הניתוק, או לחברת הסינון, או למוקד היעוץ.

חיוג הטלפון הזה, שתלויים בו לעיתים חיים ומוות, הוא השמירה הבסיסית על המשפחה ועל הדורות הבאים.

הוא הבחירה לקיים את רצון ד', ולא חלילה…

כולנו רוצים בתים נקיים וטהורים.

בתים ששורה בהם השכינה ולא חלילה להיפך.

בתים שמגדלים בנים שמאירים את העולם.

נתאגד לעצור את המגיפה.

כולנו נבחר בחיים!!!

"אאוטנט" – מוקד עולמי ליעוץ וניתוק אינטרנט חינם: 0722613613

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

"לא מתגעגעים, זה היה מטרד": ראיונות עם האנשים שהתנתקו מהווטסאפ

תופעה: יותר ויותר אנשים מחליטים לוותר על אפליקציית המסרים החינמית. "המצב הפך לבלתי נסבל", מספר יוסי בן שושן; מבחינתה של רוחי רוזנבוים, זו לא היתה החלטה דרמטית; ורחלי כהן מסכמת: "אני רוצה לחוות את החיים באמת, לא חיקוי עלוב שלהם"

יוסי בן שושן הוא המתנתק הטרי ביותר מאפליקציית המסרים החינמית ווטסאפ, שמתראיין לכתבה הזאת. בימים אלו מלאו שבועיים להחלטה שלו להתנתק. "זה זמן רב ששקלתי להתנתק מהווטסאפ", הוא מספר. "זה התחיל בכמה קבוצות שהייתי שם והמצב הפך לבלתי נסבל. בכל שעה, בכל זמן, כל קשקוש וכל תמונה וסרטון אפשריים. ההתראות לא הפסיקו. תכנים לא רלוונטיים היו נשלחים בכל רגע נתון, וזה היה מבחינתי פשוט מטרד. באיזשהו שלב החלטתי להתנתק מרוב הקבוצות שהייתי חבר בהן, ונשארתי רק עם הקבוצה של המשפחה. אבל עדיין, הרגשתי שזה לא מספיק. במוצאי שבת פרשת כי תשא, שלחתי הודעה לכל אנשי הקשר שאני מתנתק מהווטסאפ באופן סופי. שלחתי ומחקתי את האפליקציה, ומאז אני נהנה מהשקט. זו איכות חיים אחרת לגמרי".

מה גרם להחלטה הזאת?

"אחד השיקולים המרכזיים שהביאו אותי להתנתק היה רמת התכנים, שנשלחים ללא בקרה. לא רציתי לפגוע באחרים ולחסום אותם באופן חד צדדי. החלטתי שאני שולח הודעה לכל אנשי הקשר שלי שאשמח להיות בקשר בדרכים אחרות, באמצעות המייל או הטלפון. בינתיים אני לא מתחרט".

בן שושן מדגיש כי בעיניו, מדובר בכלי חזק ויעיל, אבל בד בבד מקפיד לומר כי הוא סבור שלעיתים הסכנה שבהתמכרות עולה על התועלת. "אפשר לעשות דרך הווטסאפ הרבה דברים טובים, בלחיצת כפתור אתה יכול לשגר הודעות למי שאתה רוצה, אבל כגודל העוצמה כך גודל הסכנה. הסינון בטלפון שלי לא מצליח לחסום את כל ההודעות והתמונות שנשלחות דרך הווטסאפ, ואני חושב שזה מכרסם במידות של המשתמשים, גם אם הם לא דתיים. זה להיחשף לתכנים פוגעניים ולמלל לא ראוי, בלי אפשרות לחסום הכל. התפוצה של תמונות וסרטונים בימינו היא מדהימה. הקלות בה אפשר להזיק לאנשים דרך הרשתות החברתיות, כשהווטסאפ בראשן, היא בלתי נתפסת. ועוד לא דיברתי על זה שאתה מכלה את כל הזמן, בלי להרגיש, על רכילות מטופשת ועל לשון הרע".


אתה מרגיש שהניתוק הזה, ממוקד העניינים, חסר לך?

"לא אכחיש, זה קצת חסר לפעמים, אבל זו איכות חיים אחרת. הרוגע והשקט בלי הווטסאפ ממכרים. ובינינו, אני לא מודאג. מי שרוצה להשיג אותי יכול להשיג אותי בקלות גם היום".

דברים ברוח דומה אומרת גם רוחי רוזנבוים, שציינה בפורים שנתיים בלי ווטסאפ. "אצלי זו הייתה החלטה מודעת שהחלטתי חודש לפני פורים", היא מספרת. "בשל נסיבות אישיות, החלטתי לקבל על עצמי קבלה טובה, והחלטתי להתנתק מהווטסאפ לחודש. כמה ימים אחרי שנגמר אותו חודש שקיבלתי על עצמי, הבנתי שאני בכלל לא מרגישה שזה חסר לי. זו לא הייתה איזו החלטה דרמטית או משהו בסגנון, פשוט החלטתי שאני לא רוצה להתחבר לווטסאפ שוב כל זמן שזה לא חסר לי. עברו שנתיים מאז, ואני לא מתגעגעת".

מכל הקבלות שבעולם, למה החלטת להתנתק דווקא מהווטסאפ?

"באותה תקופה הייתי מחוברת להמון קבוצות, ברבות מהן הייתי במוקד העניינים, מהראשונות לשתף ולכתוב, ומה שהוביל להחלטה הזאת, היה ההבנה שזה גוזל המון זמן מהיום שלי. גם שנאתי את כל הקשקשת והרכילויות והשיתופים. את זה שאם נצפתה אישה עם רכבת בגרב, מישהו כבר הספיק לצלם ולהפיץ והתמונה שלה רצה בכל הקבוצות. קיבלתי על עצמי להתנתק לחודש, והופתעתי כמה שזה היה קל. גם היום, אין אף אחד שמונע ממני להתחבר שוב לווטסאפ. אף אחד לא מאיים עלי ואף אחד לא החליט בשבילי להתנתק. אני יכולה להתחבר שוב בכל רגע נתון, זה פשוט לא חסר לי בחיים".

אלו תגובות את מקבלת מהסביבה?

"יש כאלה שלא מבינים, כאלו שאומרים 'יאללה, תפסיקי לעשות פוזות ותתחברי', אבל יש הרבה יותר תגובות מעריכות ואפילו קצת מקנאות. תראי, אני לא רבנית ולא צדיקת העולם ולא שופטת אף אחד, שכל אחד יחליט לעצמו, אבל אני נהנית כשאני רואה כמה הראש שלי פנוי לבית ולילדים".



"אני מרוויחה שקט נפשי ומשפחה"

רחלי כהן היא ציירת וגרפיקאית, ומטבע הדברים מוצפת בלקוחות שרבים מהם תמהים על כך שאינה מחוברת לווטסאפ. היא מספרת שההחלטה להתנתק מהאפליקציה הייתה משותפת לה ולבעלה. "לצורכי פרנסה יש לי מחשב וגם חיבור כשר לאינטרנט", היא אומרת. "אבל דווקא בגלל שמתוקף העבודה שלי ושל בעלי, שעובד כמתכנת, אנחנו נמצאים הרבה ליד המחשב, חשבנו שאין לנו צורך בעוד מסך. ולמען האמת, גילינו שאנחנו יודעים להסתדר יפה מאד גם בלעדיו. אם אני נמצאת באיזה תור בבנק או משתרכת באוטובוס, אני אומרת תהילים או קוראת ספר שדאגתי שיהיה לי בתיק. מה רע?".

איך מסתדרים עם הלקוחות בלי ווטסאפ?

"מסתדרים יפה מאד. המשפחה מסביב מחוברת כולה לווטסאפ, ובאיזשהו שלב הגענו למסקנה שאנחנו יושבים במפגשים משפחתיים, וכל אחד שקוע במסך הקטן שמולו. לי זה לא מתאים, אני רוצה לחוות את החיים באמת, לא חיקוי עלוב שלהם. לא חסר לי חפירות ולא חסר לי חיי חברה, למרות שאין לי ווטסאפ".

לשאלה אם אין לפעמים רגעים של פיתוי, בהם היא שוקלת להתחבר לווטסאפ ולהיות מחוברת לעדכונים המשפחתיים, רחלי משיבה בחיוך. "וודאי שיש לפעמים מחשבות כאלו", היא אומרת. "הפיתוי לא מפסיק. אולי לא על בסיס יומיומי אבל פה ושם עולה לפעמים המחשבה שאולי בכל זאת כדאי להתחבר ולהיות חלק מהווי המשפחתי. אבל בינתיים אני עומדת בפיתוי הזה יפה מאד. הרווחים שבהתנתקות כל כך רבים על התועלת שתהיה אם אתחבר לכלי הזה, שאני מעדיפה להישאר בלי".

ויש כאלו שלא התנתקו מהווטסאפ, כי בחרו בדעה צלולה לא להתקין אותו מלכתחילה. תמר שלום, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית, היא אחת מהן. "אני סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית, בכיתה שאין בה הרבה דתיות", היא מספרת. "ללימודים הגעתי אחרי שאלת רב, כמובן. לכל כיתה שאני מגיעה, הדבר הראשון שעושים - יוצרים קבוצת ווטסאפ. והכי קל ופשוט לי לומר שאני ממש מוכרחה את זה. מעבירים שם ידע שקריטי לי, במיוחד כתלמידה חרדית שלא קל לה עם הלימודים הגבוהים. בקבוצות הווטסאפ נותנים חומר חשוב המסייע להתכונן למבחנים, שאלות לדוגמה ועוד, ותמיד אני צריכה להיות הגולם במעגל שאומר 'יש לי כסיל-פון, להבדיל מטלפון חכם, בבקשה תעברו למייל'. וברוב הפעמים מפנים אלי עיני עגל ולא מאמינים איך אני יכולה להסתדר בלי ווטסאפ. ונכון שבדרך כלל משתדלים לשתף אותי גם, אבל קשה וארכאי לעבור למייל, ולא תמיד זה מסתדר".


קורה לפעמים שאת מרגישה שאת מפסידה, בגלל הבחירה שלך לא להתחבר לווטסאפ?

"קורה הרבה", אומרת תמר בכנות. "יש לי לפעמים מחשבות כפירה כאלו, במיוחד לפני מבחנים שאני נחנקת ואומרת כן, אני הולכת לקנות מכשיר וזהו. וגם לפעמים התחושה הזאת שאני נשארת מאחור, מזדקנת וכל החברה רצה קדימה, ואני מיושנת ומרובעת וצו"לית ומעצבנת. אבל החיים שלי, הם באמת חשובים לי. באחד הקורסים שאני לומדת, אני לומדת על קץ החיים, ואני פוגשת במוות ומגדירה לעצמי בכל פעם מחדש מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, והווטסאפ והניתוק הזה מהחיים לא נכלל שם. אז נכון, אני מפסידה כנראה כמה נקודות במבחן וכמה שעות נוספות בחרישת חומר, אבל אני מרוויחה עוד קצת שקט נפשי. אני מרוויחה משפחה, אני מרוויחה את הילדים שלי, אני מרוויחה קשר עם בעלי ומרוויחה חיים פועמים וזורמים".



"לא רוצה להיות עבד לעבודה שלי"

פ', עובד מדינה בכיר שבמסגרת תפקידו ניהל ומנהל כמה מהגופים הגדולים במשק הישראלי, מתמיד בסירובו לא להתחבר לווטסאפ. "למה אין לי ווטסאפ? כי אני לא רוצה להשתעבד", הוא אומר כשאני שואלת אותו לפשר ההחלטה. "אני לא רוצה שאנשים יחפשו אותי, לא מעוניין לעבוד 24/7. גם כך סדר היום שלי עמוס וגדוש, ואני לא רוצה להיות עבד לעבודה שלי. לא פעם אני יושב בוועדות ובדיונים פנימיים חשובים, ונדהם לגלות בכל פעם איך אנשים שקועים במסך כל הזמן. הם זמינים למיילים ולהודעות בכל רגע נתון. זה שעבוד".

אילו תגובות אתה מקבל על ההחלטה הזאת?

"בדיוק היום שאלו אותי למה אין לי ווטסאפ. הייתי בישיבה במשרד הפנים וביקשתי כמו תמיד שישלחו לי את התמלול מהישיבה ואת המלצות הוועדה למייל שלי. היועץ המשפטי של הוועדה שאל איך אני מסתדר בלי, והשבתי לו שאני רוצה להיות חופשי. כשדחוף להשיג אותי, אפשר להשיג אותי בקלות בדרכים אחרות, בטלפון או במייל. באופן די משעשע, כל הנוכחים בחדר מיד התחילו להתנצל ולהסביר שאין להם ברירה, והם פשוט חייבים להיות מעודכנים, אבל היו שמחים מאד להתנתק מהווטסאפ כמוני".

גם מיכל אריאלי, כתבת אתר הידברות, מספרת שהיא מסתדרת מצוין בלי הווטסאפ. "לצערי, אני רואה סביבי הרבה מאוד אנשים שמשתמשים בווטסאפ", היא אומרת. "בעצם, לרוב האנשים שבמעגל הקרוב אליי יש. לדעתי, זה גורם לתלותיות שאי אפשר לתאר. נמצאים כל היום בקבוצות ובהודעות. אני יושבת במסיבה בגנים של הילדים שלי ורואה את כל האימהות מסביבי מתכתבות ושולחות הודעות, הן אפילו לא פנויות כדי לראות את הילדים שלהן. אני יושבת בגינה עם חברה, יש לנו הזדמנות נהדרת לדבר, אבל היא שקועה במסך. לאנשים שנמצאים בפנים קשה לראות את ההתמכרות שלהם, אבל לי, כצופה מבחוץ, זה בולט וזה מזעזע. איך הסבירה לי פעם מישהי ששכנעה אותי להצטרף? 'זה כל כך קל, את זמינה כל היום, אפילו בשירותים את יכולה להשיב להודעות'. אז זהו. שאני לא רוצה להיות זמינה כל היום, ולא רוצה שהמכשיר ילך איתי לשירותים... רוצה לחיות את החיים שלי בשקט וברוגע".

איך את מסתדרת בלי ווטסאפ, בעבודה תובענית כמו שלך?

"זהו באמת הניסיון הגדול. לאנשים ברור ומובן מאליו שיש לי ווטסאפ. הם אפילו לא טורחים לוודא, אלא ישר מנסים לשלוח הודעות. כמובן שהפלאפון הכשר למהדרין שלי לא מקבל אותן. לרבים מהאנשים שאני מתכתבת איתם אין מושג איך לשלוח תמונות דרך מייל, מבחינתם הם רוצים להעביר בלחיצת כפתור, ואני מסבכת אותם. גם מהדוברים של גופים וארגונים שונים אני שומעת תמיד פליאה: "את באמת רוצה להגיד שאין לך ווטסאפ?".

יש לך לפעמים הרהורים או מחשבות כפירה שאולי, עדיף להכניס ודי?

"כן. לפעמים אחרי תקשורת מעייפת עם מישהו במשך בוקר שלם, שרק צריך להעביר תמונה או תגובה, ואין לו שום דרך לשלוח חוץ מאשר בווטסאפ, עולים בי הרהורי כפירה. כיום אני מחזיקה בפלאפון כשר של נוקיה, הכי פשוט שיש. יש לי אותו כבר עשור. ברור לי שביום שהוא ילך לעולמו, אני אקנה מכשיר חדש, ואז מן הסתם איאלץ לקנות מכשיר מוגן אבל כזה שמאפשר הודעות ווטסאפ. אני מאוד לא רוצה להגיע לזה, ולכן שומרת על הפלאפון האהוב שלי מכל משמר. היו לי אתו כמה ניסים גלויים. פעם נסעתי בכביש בתוך העיר ובטעות הוא נפל לי מהרכב, הסתובבתי לנתיב השני כדי לחזור ולחפש אותו. בינתיים עברו שם משאיות, אוטובוסים ומה לא? למרבה הפלא והתדהמה הפלאפון נשאר על הכביש. שלם וללא פגע. אני מרגישה שמשמיים עוזרים לי לשמור עליו".

את מרגישה לפעמים שאת מפסידה משהו, שאת לא בעניינים?

"כן. למשפחה של בעלי יש קבוצת ווטסאפ מלוכדת ופעילה מאוד. קרה כמה פעמים ששמענו על אירועים קרובים כמו לידה ואירוסין הרבה זמן אחרי כולם, וכשהתפלאנו למה לא סיפר ולנו, אמרו: 'הודענו'. דרך הווטסאפ כמובן".

אילו תגובות את מקבלת מהסביבה על ההחלטה הזאת?

"אנשים מאוד מעריכים, אבל האמת היא שהסביבה פחות מעניינת אותי. זה לא מה שמשפיע על ההחלטות שלי".

(הידברות)

elramos
הודעות: 2
הצטרף: 01 אפריל 2018, 14:22

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי elramos »

מספר סרטונים מחזקים בעניין פגעי הטכנולוגיה
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D

elramos
הודעות: 2
הצטרף: 01 אפריל 2018, 14:22

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי elramos »

מאגר חדש בנושא "פגעי הטכנולוגיה"..גדול מאוד..מכיל המון חומר..
עלונים, קונטרסים,וידאו, שמע ועוד..
הפיצו לזיכוי הרבים..
https://drive.google.com/drive/folders/ ... sp=sharing

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

כל אחד מחובר, אבל למשהו אחר: מחשבון על עידן הסמארטפון

זה חיבור?! כשכל אחד מחובר לסמארטפון שלו? בואו נמגר את המכה הזו. בואו נתחבר לדבר הנכון

אני יושב במסיבה, שיעור או סתם בתחנת אוטובוס. ואנשים מחוברים. זה בצילום סלפי, זה בשיחה פעילה עם חבר, מישהו פה מעלה תמונה, ואחר מסתכל בסרטון מעניין.

כל אחד מחובר, אבל למשהו אחר. בין האנשים כולם? אין חיבור.

אפשר לחלוש ולשלוט בין כל הקבוצות האפשריות, אפשר להתעדכן בזמן המתאים בכל העדכונים. אפשר לצפות בדברים ייחודיים ואפשר,

ואפשר,

וגם, אפשר.

זה חיבור?!



לפני 10 שנים, לא הייתה מציאות כזו. היינו הולכים ברחוב ורואים אנשים! רואים עולם, פוגשים שכנים ומכרים. מתעניינים, שואלים, עוזרים ותומכים.

זה לא שאין היום אנשים טובים בעולם. יש היום מכה.

אם במצרים היו 10 מכות, היום ישנה מכה אחת בינלאומית, אבל היא מכה איומה. היום, כל עוד אתה ממשיך לתייג מישהו, זה נקרא שאתם "שומרים על קשר".

כשאדם שולח לחברו אימוג׳י צוחק עם דמעות, הפנים האמיתיות שלו לא באמת נראות ככה.

הבעת הפנים נשארת פני פוקר כשלחצנו send על כ-10 אימוג׳ים נוטפים דמעות.

למה?

כי זו המכה ה-11. מכת הניתוק.

למה קשה להשאיר את המכשיר בבית כשהולכים לשיעור תורה? הרי בכל מקרה המכשיר לא אמור להיות חלק מהשיעור.

למה קשה להשתיק אותו כשיוצאים עם חברים?

למה?

והילדים...

כשהם רואים הורים יושבים ומתכתבים, יושבים וצופים, יושבים ומסמנים לייקים כאילו זה נקרא חיבור...

הלב כואב.

ואח"כ, איך נבוא אליהם בטענות? איך אפשר להגיד להם "אתם כל היום במחשב! בגילך היינו יוצאים ומשחקים בחוץ"... זאת המציאות שהם רואים. איך אפשר לבוא אליהם בטרוניה?

בואו נמגר את המכה.

לתת קודם תשומת לב לאנשים שסביבנו. כל זאת ועוד יהפכו אותנו למחוברים לדבר הנכון. יהפכו אותנו לאנושיים יותר, רגישים ואכפתיים יותר.

בואו ביחד, נתחבר לדבר הנכון, נשקיע ולו מעט, בשביל העתיד שלנו, לילדים שלנו. שכשהם יסתכלו לאחור, יזכרו בהורים הטובים שהעדיפו שעת איכות איתם בעשרות מונים על שעת "חיבור" בכל רשת חברתית.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

בזכות מה עבר הנער מתיכון חילוני לישיבה קדושה?

את רעות האינטרנט, הן במחשב הביתי והן בסמארטפון, כמדומני שמיותר
לפרט ולבאר. כל אחד ואחת המחזיק ברשותו כלי משחית אלו - יודע לאילו
דיוטות תחתונות של טומאה מובילים אותו מכשירים אלו, ובוודאי כבר החליט
כמה וכמה פעמים להתנתק מהרעל הזה. הבעיה היא, שאנו חושבים שאנחנו
לא יכולים ולא מסוגלים לעשות זאת. כ-ו-ל-נ-ו מכורים לאינטרנט במידה
כזו או אחרת, וידוע שישנו קושי עצום כדי להיגמל מכל התמכרות שהיא.

חיים לא רגועים בגלל הגלאקסי

לפניכם מעשה גבורה של יהודי יקר, שהצליח להוציא את האינטרנט מהבית
ומהכיס לפני שלושה חודשים, למרות היותו כמו כולם מכור לזה. אם הוא
הצליח אז כל אחד יכול להצליח. וזה סיפור המעשה )הרחבנו בפרטי המאבק
הפנימי של יוסי, היות וללא ספק אלפים מקוראינו יזהו את המאבק הזה בלבם פנימה(: לפני
תשעה חודשים בערך, פנתה אלי אשתו של יוסי )שם בדוי( בבקשה, שאשכנע
את בעלה שיזרוק את הגלאקסי הטמא שלו ויעבור לסלולארי כשר. המכשיר
הקטן הזה אף הצליח להרוס את שלום-הבית שלהם...

אחרי מספר משפטים עם יוסי קלטתי שהבחור מכור למכשיר. הוא התוודה
בפני, שאפילו בלילות הוא לא ישן רגוע, הוא מתעורר פעם-פעמיים בכדי
לבדוק אילו הודעות "חשובות" נכתבו בווטצאפ. ה"גלינג" שמודיע על כניסת
הודעה היה מקפיץ לו את הלב, והוא היה חייב להסתכל מה כתוב, גם אם הוא
באמצע ארוחה או שיחה עם אשתו. ואל תחשבו שזה מקרה חריג, אני משער
שכעת חצי מהקוראים מחייכים בבושה שזה גם המצב שלהם: אתר מסוים
או אפליקציה מסוימת השתלטו על חייהם בצורה כזו או אחרת, ולא נותנת
להם מנוח... הובלתי את יוסי להכיר בכך שהוא "מכור
לאינטרנט". שכן שלב ראשון בהתרפאות ממחלת נפש
או מחלת נשמה היא הידיעה שאני חולה.

שלב שני ברפוי היא הידיעה שזו "מחלה", כלומר,
לדעת שזה דבר רע. השלב הזה היה קשה, מאחר וכבר
אמרו חכמי המוסר: "העובר עבירה ושונה בה פעמיים
ושלש - נעשית לו כמצווה". יוסי היה בטוח שהוא עושה
מצווה גדולה עם הסמארטפון שלו, מאחר והוא שולח
הלכה יומית ושיעורי תורה לחבריו בוואטצאפ, ואין לך
מצווה גדולה מזיכוי הרבים. לאדם מבחוץ טענה זו
נשמעת מגוחכת, אבל האסורים בבית הסוהר האינטרנטי
בטוחים הם בטענה זו, וכבר "זכיתי" לשומעה מכמה
וכמה "צדיקים", המצלמים שיעורי תורה באייפון ומעלים
ליוטיוב, אך רבים מהם נפלו במראות נגעים, וכבר אמרו
חז"ל: "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".

הנקי מטומאת האינטרנט יזכה
להנות בימות המשיח


באחד השיעורים בהם השתתף יוסי, אמרתי ללא תיכנון
מראש: "הגאון הגדול הרב חיים פלאג'י זצ"ל, אשר חי
לפני כ-180 שנה באיזמיר שבטורקיה, כותב בספרו )תוכחת
חיים ח"ג בסופו( דברים מבהילים: הקב"ה הודיע לנו ע"י
נביאיו הקדושים, בפסוקים מפורשים בכמה מקומות
בתנ"ך, כי לפני ביאת המשיח והגאולה השלימה, ה'
ישלח ניסיונות קשים בקיום המצוות בכלל, ובשמירת
הקדושה והצניעות בפרט, על מנת לבדוק את חוזק
האמונה של כל אחד ואחד. ורק אותם שיעמדו בגבורה
בניסיונות, הם ורק הם יזכו לזכות ולהתענג בתענוגי ימות
המשיח והעולם העתידי. וזו הסיבה שהתחדשו מכשירים
טכנולוגיים משכוללים בשנים אלו! )ללא ספק, הדברים מכוונים
גם ובעיקר לאינטרנט, שהרי אין לך שיכלול וניסיון גדול וקשה יותר
מהאינטרנט(. אלא שמסיים הרב חיים פלאג'י שם בדברים
מעודדים, הוא מגלה, שיחד עם הניסיון הגדול שהביא
עלינו האלוקים בדור הזה, שלח לנו הקב"ה כוחות גדולים ועצומים, שלא
היו לאנשים בדורות הקודמים, כדי שנוכל לעמוד בהצלחה מול המפלצת הזו
הנקרית "אינט-מת". )הרחבתי בזה בגיליון כסליו תשעז(.

הדברים פעפעו בלבו, כאשר בנוסף לכך שמע יוסי מרב ביהכ"נ: "מי שיש לו
אינטרנט בכיסו או בביתו לא יזכה לחיי העולם הבא". הוא שאל אותי מספר
פעמים אם זה באמת כך, והשבתי לו בחיוב. הוא נרתע ובכך התקדם לשלב
השני. אלא שהשלב השלישי והאחרון בריפוי, שהיא האמונה ביכולת שלי
להיגמל ולהתנקות, זה היה שלב קשה ביותר אצל יוסי. הוא טען בלהט והיה
מוכן להישבע בנקיטת חפץ, שהוא לא מסוגל להתנתק מ"ידידו הטוב". "זה
כאילו שמוציאים לי אבר חיוני מהגוף...", הוא טען, "לא מסוגל לדמיין איך
ייראו החיים שלי בלעדי הגלאקסי?! אני קם וישן עם זה... זה ממלא לי את
כל היום...". אך הוא לא ידע כלל חשוב בעבודת ה' – הקב"ה עוזר לאדם לנצח
את היצר הרע. ולכן כל אדם יכול להתגבר ולנצח את היצר הרע.

הישועה הגיעה דרך הבת. בתחילת השנה )אחרי החגים(, עם סיום עבודתה
ב"שירות לאומי", החלה בתו של יוסי ללמוד במדרשיה. שמה התחזקה היא
בקדושה וביראת שמיים, ובחג החנוכה האחרון )לפני שלושה חודשים( היא קמה
ועשתה מעשה, היא ניקתה את כל המשפחה מטומאת האינטרנט. כל ארבעת
הסמארטפונים של המשפחה: האבא, האמא, שלה ושל אחיה, כולם הוחלפו
במכשירים כשרים ללא אינטרנט כלל ועיקר. והאמא החליטה "אנחנו הולכים
עם הקב"ה עד הסוף", וגם הוציאה את האינטרנט מהמחשב הביתי שלהם.

הסמארטפון נזרק והבן עבר ללמוד בישיבה

שלושה חודשים בלבד שהבית התקדש וטוהר, ומהפך נרשם בקרב בני ביתו
של יוסי: האמא הולכת יחד עם בתה למדרשיה, שם היא מתעלה בצורה
מדהימה. ו... אצל הבן התחוללה "רעידת אדמה" של ממש: לאחר חודש מסילוק
הטומאה, הגיע הבן בתחינה ובקשה לאביו: "התיכון
החילוני בו אני לומד לא מתאים לי, אני לא מסוגל ללכת
לשם, ברצוני לעבור ללמוד בישיבה קדושה". נחישותו
של הבן הסירה את כל החששות של אביו ושל הרבנים
איתם הוא מתייעץ, והבן של יוסי עבר ללמוד בישיבה
קדושה באופן מלא! ואצל יוסי, אפילו חזותו החיצונית
השתנתה: זקן קצוץ מהדר את פניו, וכיפה שחורה
מפארת את ראשו. "הכל ב'אשמת' הבן", מסביר יוסי.

בתחילה הייתי מהסס אם יוסי יצליח להתמיד בטהרה
זו, אך בפגישה האחרונה עמו התרשמתי שהוא חזק
בזה, אם כי הדחף לסם ה"סמארטפון" עדיין מקנן
בלבו. )כנראה, לוקח זמן עד להתנקות וטהרה פנימית שלימה(.
יוסי מדגיש ואומר: "לפעמים ישנו פיתוי לחזור לזה,
אבל כשאני רואה את השינוי אצלנו במשפחה זה מאד
מחזק אותי: אנחנו בבית מרגישים הרבה יותר ביחד.
אנחנו מדברים אחד עם השני. אני ואשתי חזרנו לישון
באותו חדר. כמו כן, אני מרגיש רוחני יותר, טהור יותר,
חיים אחרים. חשוב לי לומר, שאני מרגיש יותר רגוע!!
תודה לא-ל, עכשיו, אני נכנס למיטה, שם את הראש
על הכרית וכבר נרדם, והשינה שלי רגועה כמו תינוק".

היצר הרע לא פראייר, והוא לא עוזב את הקליינטים
שלו כל-כך מהר. לפני חודש הגיע יוסי להתקבל
לעבודה בחברת הסעות פרטית בתור נהג טנדר, והחברה
דרשה שיהיה לו סמארטפון. מדוע? כדי לצלם תאונות
וכדומה, כדי לקבל במייל את סידור העבודה, ובשביל
הווי'ז )תוכנית ניווט בכבישים(. יוסי חשב בעצת רבו, לקחת
סמארטפון שיש בו רק שלושת התכונות הנ"ל. אבל
ליוסי אסור להתקרב לאינטרנט בכלל, כפי שאומרת
הגמרא, שאין לנזיר אפילו להתקרב לכרם, שמא יתפתה
ויאכל מענבי הכרם. בעצתי, מצא יוסי פתרון לכל דבר,
הוא קנה מצלמה ומכשיר ג'י פי אס בנפרד, ואת סידור
העבודה מקריא לו המעביד בטלפון ויוסי רושם. "אין
דבר העומד בפני הרצון".

(מתוך העלון "אור עליון")

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

אני חייבת לפרוק ולשתף את כולכן, שהייתן שותפות בהצלת נפשות ומשפחה- פשוט כמשמעו

האמת ניתנת להיאמר- אני לא בדיוק עובדת משרד כמוכן. כלומר: לא עובדת משרד בכלל (אלא…. נא לא להתעלף, ולא לשלוח אלי מיילים של 'מה את עושה כאן בכלל'... אני מורה!).

ל... אני רשומה כי המקום בו אני עובדת מייצר לתחושתי רבות מן הדילמות שמעסיקות כאן את כולן וגם אני רוצה וצריכה חיזוק ושמירה…

בית ספר בו אני עובדת הוא לצערי לא הפרופיל של המקום החביב והערכי הזה שאסוציאטיבית מתקשר לכן עם המונח "בית ספר". זה מקום מאווווווד פתוח, מהסוג הזה שהאמהות בו 'משתגעות' מאיך אפשר בכלל להסתדר בלי אייפון והודעות וכיו"ב וצורת הלמידה בו גם היא חדשנית למדי, כולל כל מיני רעיונות די הזויים…

בחדר מורות ישנם מחשבים לרשות המורות וכנ"ל בכל כיתה. המחשבים לא היו מוגנים כלל ואני- תמימה שכמותי, פשוט השת-ד-לתי לא לגשת אלא למייל.

באחת הפעמים המחשב היה פתוח, היכן שלא צריך----

הצצתי ונפגעתי, ואף פעם לא חשתי על בשרי את מהות הביטוי הזה ככה.. זה סיחרר, זה זה שיגע, זה שרף, זה מששששששששששך-----

נהיתי מטורללת!

למחרת הרגשתי שאני חוטפת מכת חשמל- מצאתי את עצמי שוב ניגשת, נסחפת…. לאאאא--- עצרתי איכשהוא והלכתי הביתה. המומה, לא נושמת, ראש מתפוצץ, בחילות. הרגשתי שעצרתי....מלחיות----

בלילה, כשבעלי ירד ללמוד, הגיעו סוף סוף הדמעות.

בכיתי- צעקתי- אמרתי לה': ה', אתה יודע מראש שזו מלחמה אבודה!! מה עושים מחר בעבודה שוב, עם החשק הזוועתי הזה והיצר האיום. עזור לי שלא תהיה לי האפשרות לעשות זאת!!!

תבינו, אני בת בית יעקב! המורה היותר דוסית! ב"ה שהספיקו לי פעמיים בשביל לומר לעצמי- אם ר' יוחנן לא עמד בזה תפסיקי לנפנף בבעל ת"ח, בהורים גדולי עולם ובמשפחה נערצת ומושא לגאוה על כל מורות הסמינרים...

מה שעוד עמד לי מול העיניים בס"ד ואולי דחף אותי ככה לצעוק-לצרוח את מצוקתי ישר לכסא הכבוד, זה שהייתי בהריון. ידעתי, מתוך האפילה הזו, שיש לי אחריות כפולה ומכופלת: איך אוכל לעמוד מול התינוק, כשזה הקטן גדול יהיה ויביט/תביט בי וישאל- למה גרמת לי לניסיונות האלו?! מדוע לא כבשת אותם עוד קצת בשבילי?! ואם אלו הניסיונות היום- עם אילו ניסיונות ילדינו יתמודדו עוד מספר שנים??!!

בכיתי בכיתי בכיתי… יכולת או כוח לכבוש את ההר הזה לבדי לא מצאתי בי, אבל לבכות ולצעוק כן. אמרתי: ה', אתה יודע שבן אנוש לא יכול לעמוד בזה לבד. אני מה שאוכל- אעשה, ואתה עשה את שלך!!

באותו לילה ישבתי שעתיים+ על המחשב בבית (החסום ומוגן לחלוטין) וקראתי את כל מה שכותבים גדולי עולם, עסקנים, וכו' נגד פרצות האינטרנט, קראתי מכתבים על קריעות של משפחות, בכי של נשים, ניסיתי לחוש מבעד למילים את מה שעומד מאחורה וכמה זה רעעעעע למי ששם.

ובהמשך הלילה הזה גם פתחתי אחורנית מיילים... - ככה אחד אחד, מיילים שנותנים כוח לעמוד בניסיונות מהסוג הזה או ניסיונות בכלל. הרגשתי כ"כ חלק, כ"כ משפחה, וכמה כוח זה נותן!!! קיוויתי שהשעות האלה יתנו לי את היכולת להתחיל להתמודד, אבל- ה'!!!, ביקשתי- תילחם בשבילי גם אתה, אחרת- אנה אני באה?!!

למחרת ליל השימורים הזה אני מגיעה כהרגלי לחדר המורות ושומעת… את אחת המורות מתלוננת שאינה מצליחה לפתוח אתר מסוים. עוד לא קולטת מה הולך פה ונכנסת המנהלת ומסבירה שמשרד החינוך שלח טכנאי שעבר על כל המחשבים, חידש אותם והגן עליהם על מנת ש'בנות לא תוכלנה לפתוח אותם'.

"אל דאגה"- היא מוסיפה- "מה שתצטרכנה בשביל הלמידה יהיה לכן". ולא מה שמעבר, לא מה שמעביר אתכן אל העבר השני, המשכתי בליבי, המומה.

איזו נשיקה!!! הרגשתי את האהבה בחוש! אף פעם לא חשבתי שמהפך כזה יכול אי פעם להתרחש במקום ההוא- זה שדגל בחדשנות, למידה, קידמה, עצמאות ושטויות נוספות… ושוב הדמעות… אבל הפעם---- איזו הקלה הייתה בהן, וכמה הודיה!!!

מאות ויותר נשים, חשבתי לעצמי בהתרגשות אדירה, התחילו כמוך ולא זכו. לא זכו לצאת משם, לא זכו לחוש את האהבה העצומה הזו, ובטח לא זכו (ולא תשכנעו אותי שהג'וק הזה שנכנס בהם לא היה מענה ישיר מהשם לתפילה-זעקה שלי ביום הקודם!) לזכות כך על הדרך רבות נוספות.

אני כן! היש אהבה גדולה מזו?????

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

האינטרנט "הכשר"?!
וכאן אנו רוצים לעבור לכמה נקודות נוספות מסוכנות הנוגעות לנושא: האינטרנט "הכשר", הפלאפון הפרטי, הטלפון הביתי הרגיל, ושליחת הודעות אס אם אס.
אומר הרב בידרמן: "אנשים אומרים "יש אינטרנט "כשר", אבל זה לא נכון! על אינטרנט אי אפשר לעולם לומר את המילה: "כשר". אפשר לומר, שזה "מאושר" וניתן לשימוש, אבל לא "כשר"!
והוא סיפר על בחורה אחת שהייתה צריכה לאכול בשר של חזיר לצורך רפואתה.
אביה הלך לשאול אם יש תחליף אחר ואמרו לו, שלא. וזה פיקוח נפש! וחייבים!
הבת הזאת אמרה: "בסדר, אם אני חייבת אז לפחות שיקחו את החיה הטמאה הזאת וישחטו אותה עם סכין כשרה ובדוקה..."
לאחר ששחטו את החיה הטמאה, היא ביקשה, שיבדקו את הריאות שלה ושהרב יגיד אם הריאות כשרות.
לקחו את הריאות לרב, והרב אמר: "אני לא יכול להגיד על ריאות של חיה טמאה שהן כשרות.
אם צריך לאכול את זה בגלל פיקוח נפש... אז אין מה לעשות! אבל להגיד שזה כשר?? זה אינני יכול לומר".
אותו דבר", אומר הרב בידרמן, "אם צריך להשתמש עם אינטרנט חסום (דרך חברת הסינון הטובה ביותר) לצורך עבודה אז בסדר! אין לנו ברירה אחרת. אבל מפה ולהגיד על אינטרנט חסום שהוא כשר... זה אי אפשר לומר!!"

ישנם 115 נציגים בחברת 'אאוט נט' של הרב אהרון אדרי מישיבת מיר בנשיאות הרב פינקל.
אתה מתקשר ובא אליך אחד הנציגים שבאיזור מגוריך מתי שנוח לך, ועובד על המחשב שלך חצי שעה בחינם (שזה בחוץ עולה 600 שקל).
בהתחלה, לאחר שניתקו את החלק האינטרנטי מהמחשב, רצו לשים מדבקה שכתוב עליה "כשר"... אבל כל הרבנים אמרו להם: "בשום פנים ואופן! מחשב זה נחש! אין נחש כשר!!!"
אז כתבו "נקי".
כיון שגם דרכו – דרך האינטרנט "הכשר" – אירעו אסונות קשים!!!
וכך סיפר הרב מאיר דוד:
"הלכתי השבוע יום שלישי או רביעי למסור שיעור. פגש אותי מורה הוראה גדול במשרד שלו ואומר לי: "איפה שאתה עומד... פה, פה, פה, עמדה אשה שומרת תורה ומצוות לפני חודש וביקשה ממני תיקון.
מה קרה?
ב–3 בלילה היא שיחקה באינטרנט "הכשר" במשחק מסוים (אני יודע בדיוק איך זה קרה. אי אפשר לפרט כאן) ואז היא נכשלה באיסור חמור ונורא של אשת איש!!! היא עמדה פה ושאלה אותי, איך מתקנים את העבירה שעשיתי?
אבל זה לא עזר לה...
דרך אותו אינטרנט "כשר" נמחק לבסוף הבית שלה!!!
ועוד ממשחק מטופש!!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

"גם אתה באת להתאבד?! לא אצלנו!!"
שוטרים מקבלים או אמורים לקבל (לפי החוק) טיפול מונע, שהם – עצמם – לא יתדרדרו לפשע.
מכיון שהם מתעסקים עם פושעים ועבריינים שעות רבות במשך היום, כתוצאה מכך הרמה המוסרית שלהם נפגמת בצורה קשה, כיון שהם מושפעים ממה שהם רואים בחוץ.
אם בשוטרים – שהם לא ילדים קטנים, והמקצוע שלהם זה לטפל בפשע, והם עושים זאת לתועלת הציבור – ובכל זאת הם חייבים לקבל טיפול מונע שלא יהיו מושפעים... אז נחשוב רגע מה זה עושה לילד?
חוקרת משטרה אחת, הייתה 'תקועה' עם הילדים שלה הקטנים בעת עבודתה במשטרה.
לא היה לה ביבי סיטר לחקירות המשטרתיות שלה והיא רצתה לחסוך... מה עשתה?
היא לקחה את ילדיה הקטנים איתה למשטרה.
הילדים הסתובבו שם ושיחקו להם במחלקת המשטרה.
לאחר כמה שנים אחד הילדים שלה יצא רוצח!!!
האמא האשימה מאוד את עצמה. היא אמרה, שהיא חושבת שבגלל שבקטנותו הוא שמע תמיד במחלקת המשטרה על רציחות, אלימות, פשעים, וגניבות, אז זה השפיע עליו בתת מודע.
"אני הייתי פעם בניו ג'רסי", מספר הרב עמנואל תהילה, "בשכונה יוקרתית שנקראת "דיל".
המלון היה ממוקם במרחק של 200 מטר מהאוקיינוס האטלנטי.
איזה אוויר... כל הקיר מול הים, היה מלא חלונות מלמעלה ועד למטה. קיר שלם של חלונות.
אני מנסה לפתוח עוד חלון ועוד חלון, ולא הולך. אני לא מבין למה? הרי יש ידית, יש חלון, והחלון לא נפתח!
אני עולה על כסא, מנסה לבדוק למה זה לא נפתח... מתברר שהם הבריגו בברגים קטנטנים את החלון למסגרת ולכן אי אפשר לפתוח!
ירדתי לפקיד הקבלה (כי אשתי שכחה לשים מברגה חשמלית במזוודה...) ושאלתי אותו אם יש לו איזה מברג או משהו...?"
הוא שואל אותי: "בשביל מה?"
"לפתוח חלון"
"יש לך מזגן", הוא אומר.
"מזגן יש לי ברכסים, אני רוצה את האוויר שבא מהאוקיינוס האטלנטי..."
הוא התעקש: "אתה יכול לרדת למטה וליהנות מהאוויר"
אני אומר לו: "אולי בכל אופן תן לי מברג אני פותח את החלון ומיד מחזיר לך!"
הוא הסתכל עלי בחיוך מלגלג. "תגיד לי", הוא שואל אותי, "גם אתה באת להתאבד?! לא אצלנו!! לך למלון הסמוך, שמה החלונות פתוחים!".
ילדים – בעקבות צפייה – חשבו שהם יכולים לרחף דרך החלונות החוצה כמו 'סופרמן'.
הם נפלו מכמה עשרות קומות ובזה הם מצאו את מותם האכזרי...
(מקרה דומה לזה היה, כשעשרות ילדים נמצאו כמעט חנוקים למוות במערכות ביוב באמריקה, בעיקבות סדרה הנקראת 'צבי הנינג'ה'... או שנדרסו בכביש וטבעו באמבטיה, בעיקבות סדרה הנקראת 'בילבי'.)
ילד חושב שאלה החיים. הוא חושב שזו המציאות.
סיפר אחד המרצים:
"יש לי קרוב משפחה, לא משנה מאיזה מקום בעולם. היה מכירת חיסול של דיסקים, הוא קנה 100 דיסקים לצפייה ב–80 דולר (80 סנט לדיסק). הכל היה משחקי מרוצי מכוניות.
יש דבר כשר יותר ממרוצי מכוניות?
הילד שלו התחיל לראות.
כעבור 3 ימים הוא כבר היה מכור לזה.
הוא הגיע לבית ספר, כל ילד שהיה עובר לידו... היה מקבל איזה 'פליק', מכה או בעיטה, מתנגש בכוונה... עד שכבר לא היה אפשר לסבול את זה.
המנהל התקשר לאבא ושואל אותו: "מה קרה לבן שלך? הוא השתגע...? הוא לא היה יכול ללכת כמה דקות מבלי להרביץ מכות מהצד??!"
האבא לא הבין. "אתה מדבר על הבן שלי???"
מה קרה? הוא לא היה כזה...
עד שהאבא תפס שהכל מונח בדיסקים!!!
מה הוא ראה שם כל הזמן? מכוניות מתנגשות אחת בשניה...
הבן שלו פשוט חיקה את מה שהוא ראה!!
האבא לא חשב פעמיים. הוא לקח את כל הדיסקים ועטף אותם במגבת, ריסק את כולם. וזרק אותם ישר לפח...
תוך שבועיים שלושה... התופעה נעלמה!"
פרופסור ג'ון קונבל מאוניברסיטת מילסקס מצא: ילדים נוטים יותר להתרגז... לצעוק... לדחוף ילדים אחרים... להרביץ להם... באותה מידה שהרבו לשחק משחקים במחשב.
האמא אולי חושבת, שבזה שהיא נותנת לילד שלה לשחק במחשב היא תשיג קצת שקט, אבל אחר כך היא "אוכלת" את זה בריבית דריבית!!!
היא באה אחר כך עם בעלה לשאול יועצי חינוך ומומחים: "למה כל הזמן הילד שלי רב ומתקוטט...? למה כל הזמן הילד שלי עצבני ומתוח...?"
נערך לאחרונה על ידי עזר ב 24 אפריל 2018, 03:10, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

בני 17 מחוברים למכשירים בטיפול נמרץ!!!
עורך תוכניות של מחשבים וטלוויזיות, מגלה סוד מקצועי:
כדי להשאיר את הילד (או את המבוגר) צמוד למסך, הם כל 14 שניות חייבים להכניס איזו סצנה של מתח או תמונת מתח... כדי שזה לא ישעמם אותם.
יצרני משחקי המחשב משקיעים מיליארדי דולרים, כדי לשלוט על ריכוזו המלא של הילד! צבעים... מוזיקה... תנועות... קולות... מסכים מתחלפים... אורות... הכל מרתק.
הילדים נעשים מאובנים במשך כמה שעות טובות! אי אפשר בכלל לדבר איתם!!
מה שזה גורם שכל הזמן הילד הזה נמצא במתח עצום... הרוגים... פצועים... דם... הוא צובר מתיחות ומתיחות ומתיחות... בלי סוף.
כשיש סכנה האדם נהיה בבת אחת עירני... ואפילו שהוא סחוט וגמור מעייפות.
מדוע?
יש חומר כימי – נקרא בשם אנדרלין – שמשתחרר לדם. החומר הזה גורם לאדם להיות במצב של עירנות ומתח. כשילד צופה במשחק או רואה סרט, תמיד הוא נמצא במתח! ובאותו זמן ממש חודרים אותם חומרים כימיים לדם, וזה גורם לילדים כבר בגיל צעיר למחלות קשות!!!
יש היום בני נוער בני 17 שמחוברים למכשירים בטיפול נמרץ!!! כי כל הזמן הגוף היה מתוח.
ועוד דבר:
אומרים החוקרים: לילד יש אכזבה נוראית.
כיון שאחר צפייה בסרט או משחק במחשב, הילד חוזר למציאות האמיתית ובמציאות האמיתית אנשים לא טסים באוויר... ולא מחסלים שונאים על ידי יריות...
ואז מה קורה לילד?
אומרים החוקרים: הוא נכנס לתיסכול! לדיכאון! לעייפות! לחרדות! לכאבי ראש! הבריאות שלו נהרסת! וזה גורם, למה שאמרנו, שנערים בני 17 היום מחוברים למכשירים במחלקות לטיפול נמרץ!!!
יצא לא מזמן יחסית ספר שנקרא "הסם עם התקע".
חיברו את הספר הזה קבוצה של חוקרים בראשם פרופסור ג'ון קטל מאוניברסיטת פנסילבניה.
הם קיבלו תקציב גדול מאוד ממשרד החינוך האמריקאי. עשו את המחקר הכי מבוסס, הכי גדול, רב ההיקף והאיכותי ביותר... על 800,000 בני נוער!! עקבו אחריהם מרגע הלידה עד גיל 18.
הם רצו לבדוק את השפעת הטלוויזיה והמחשבים על ילדים כאלה.
התוצאה הסופית שיצא להם מאותו מחקר – שהשתרע על גבי 18 שנים טובות – היה חד משמעית... לזרוק את המחשב והטלוויזיה מהבית!!! הנזק שנגרם לאותם ילדי מחקר, היה איום ונורא.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

בגיל 15 היו לי חברים בשכונה..
כולם בהתחלה היו חרדים ולאט לאט החבר'ה הפכו להיות שבאבניקים. חלקם גם לא היו דתיים.
אני בדרך כלל לא נגרר אחרי החברה, יש לי את הקווים שלי, את הסיגנון שלי, ככה תמיד הייתי. בתור ילד היו לי חברים שהייתי הולך לראות אצלם סרטים חילוניים.
היה לי חבר שהתחיל לדבר איתי על נושא פגם הברית והוא הכשיל אותי בעניין הזה מאוד.
לצערי, בהתחלה יש הנאה של רגע ואחר כך ישנה הרגשה של ריקנות ושל ירידה במצב הרוח והרגשתי ממש כשבר כלי. הייתי חושב אחר כך: 'למה? למה עשיתי את זה? מה יצא לי מזה?' ההרגשה הפנימית הייתה נוראה. האמת, בהתחלה לא ידעתי כל כך מה חומרת האיסור.
יום אחד מגיע אלי "חבר" שלי – שהיה בחור ישיבה חרדי – ואומר לי: "יש לי סרט להראות לך".
ההורים שלי באותו זמן לא היו בבית. הוא הראה לי סרט מהגרועים ביותר שיכולים להיות...
הייתי מזועזע כל כולי! הייתי המום!
לפני שהלך אמר לי: "אני משאיר לך את הסרט. הוא היה 'ספק' של הסרטים האלה (כיום הוא התחזק מאוד). הגעתי למצב שלא יכולתי לצאת מהדבר הזה.
פגשתי לאחר זמן מישהו שדיבר דברי חיזוק על כל הנושא של פגם הברית... ועד כמה שזה חמור... וכו' כששומעים את חומרת הדברים מזדעזעים, אבל הבעיה היא שבפועל קשה מאוד לצאת מזה.
הכרתי בחור אצלנו בישיבה שהיה חסון מאוד מבחינה גופנית, אבל כל הזמן היה חלוש, התברר שהיה נכשל בכך 5 פעמים כל יום (ה' יצילנו!!).
מתוקף תפקידי הוצרכתי להתעסק במחשב.
פנו אלי אנשים ורצו לעשות ערב יחיד במינו לבני תורה. זה היה אמור להיות מופע בבנייני האומה כ–4,000 איש וכ–20 נגנים. בטעות פירסמו אותי בעיתון. הראש ישיבה קרא על כך שאני עומד להופיע בעיתון... והעיף אותי מהישיבה.
הפעלתי רבנים... אמא של בכתה למשגיח... אבא שלי כעס, הוא אמר: "אתם זורקים אותו מהישיבה?! איזה חרדים אתם?? בגללכם הוא ילך לצבא..."
המשגיח היה אטום. היה שם בלגאן רציני.
הייתי שם בישיבה אך לא הייתי שם. אמנם נשארתי שם אך לא הייתי עושה כלום, כל הזמן הייתי ישן. לא נכנסתי לשיעורים ולא לתפילות פשוט התנחלתי שם.
התחלתי להופיע באירועים זה היה בערבים. הייתי חוזר מההופעה בסביבות השעה 1:00, 2:00 בלילה ורואה סרטים עד השעה 7 בבוקר, מניח תפילין, לפעמים מתפלל ולפעמים לא.
היה לי במחשב אינטרנט אלחוטי ככה שהיה לי אינטרנט חופשי. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להתחבר אליו.
וכאן בעצם התחילה הנפילה הגדולה שלי.
בהתחלה היו לי מלחמות עם 'היצר' כן לראות לא לראות... אבל מהר מאוד הוכרעתי בקרב הזה, היצר ניצח אותי!
הייתי מוריד סרטים מהאינטרנט וצופה בהם עד הבוקר ואחר כך הייתי ישן עד השעה 17:00 אחר הצהריים (לפעמים התפללתי מנחה).
הגעתי לצפיית 8 סרטים בלילה אחד!!! אם לא יותר.
אלפי סרטים עברו תחת עיניי (מה שחילוני ברחוב היה יודע, הייתי יודע פי 7 ממנו!!)
ולפעמים הייתי ער רצוף: משעה 18:00 בערב עד השעה 12:00 בצהריים!!!
ולפעמים כמעט הגעתי ל–24 שעות צפייה מול המחשב, תוך כדי אכילה, בלי לישון כלל!!
בקיצור, הכל היה הפוך אצלי שעות לא שעות. הכל ירד אצלי. התפילות, ובכלל כל לימוד התורה. וכל זה כשאני נמצא בישיבה.
התדרדרתי כל כך נורא עד שהגעתי לצפות בקולנוע. כל כך הרבה הייתי מבקר שם שהייתי צוחק עם חבר שלי ואומר לו: "שבכסף הזה היינו יכולים לקנות בית". בזבזתי אלפי שקלים!!!
(חוץ מהתשלום על האינטרנט).
וכאן אני רוצה לציין: שמבחינת הלבוש נשארתי כמו שאני: עם ציציות בחוץ, חולצה לבנה, מכנסיים שחורות, כמו בחור ישיבה לכל דבר!! רק לצאת מזה לא יכולתי. הרגשתי שאני ממש כבול ולא מצליח להשתחרר מזה.
יום אחד חבר הכיר לי רב גדול תלמיד חכם שהיה מחזק בחורים שנשרו וגם שנפלו בדברים הללו. החבר חשב שאולי הוא יצליח להוציא אותי מהדבר הזה.
הרב דיבר איתי על כך, הוא נכנס בי חזק בדברי תוכחה קשים מאוד על חומרת האיסור...
התחלתי לבכות, ממש מיררתי בבכי... הוא התחיל לחזק אותי, אבל... מהעבירה הזו קשה מאוד להשתחרר.
זה כמו להיות מכור לסיגריות ולדברים יותר קשים... אמנם קצת פחת אצלי תדירות העבירה אבל עדיין לא הייתי נקי מזה, הייתי ממשיך ליפול.
וככה המשכתי כ–3 או 4 חודשים עד החתונה.
חשבתי שנפטרתי מזה... אך לא! היצר חיכה לי בסיבוב.
לאחר החתונה, קניתי 'אייפון'.
בהתחלה לא היה לי כולל וגם אשתי לא עבדה. התחלנו לראות סרטים במחשב קרוב לחצי שנה עד שקיבלנו החלטה שיותר לא רואים סרטים! זה היה בתקופה שסבא שלה נפטר וגם קרוב לחודש אלול... כך שהבנו שזה ממש לא מתאים.
אבל לי היה אייפון בכיס.
היצר הרע היה בוער בי כמו אש. המשכתי לגלוש ולצפות בסרטים.
זה היה נורא.
הייתי מגיע ללמוד בסדרי הכולל, אבל הראש שלי היה מנותק לחלוטין מהלימוד.
הייתי על "קוצים" ממש, מחכה לצפות באיזה סרט בשירותים בלי שאף אחד יידע. הייתי עוזב את החברותא לשלושת רבעי שעה נכנס לשירותים ורואה חצי סרט. וכך גם בסדר השני של הכולל.
אפילו בחודש אלול – חודש הרחמים והסליחות – התחזקתי קצת ונפלתי. הרגשתי שזה לא הולך. כשיש את זה בכיס... אין כמעט מושג להתחזק.
כך זה המשיך כ–3 חודשים.
אז דיברתי עם החברותא שלי בנושאים הללו והוא הפנה אותי לתלמיד חכם מזכה הרבים (אשר גם חיבר ספרים בנושאים הללו). הגעתי אליו כדי לבקש ממנו תיקון על כל מה שפגמתי הן בשמירת העיניים והן בשמירת הברית, כי זה כבר החל לייסר אותי...
ואז באיזה שהוא שלב הוצאתי את המכשיר לראות מי התקשר... הרב מיד קלט שיש לי אייפון.
במשך שעה וחצי הוא שוחח איתי על כך ואמר לי: "תגיד, אתה רוצה להתגרש...? אתה רוצה שיהיו לך ילדים...? עם מה אתה מתעסק...???".
בשכל הבנתי והסכמתי עם כל מה שאמר לי, אבל מבחינה רגשית, מרוב שזה היה טבוע בי, הייתי קשוח ונוקשה! לכן לא כל כך התרגשתי ממה שאמר.
עד שהוא השביע אותי בתקיעת כף (שזה נחשב כ–40 שבועות. זה פי כמה וכמה יותר חמור משבועה רגילה). לא רציתי להישבע, אבל הוא הכריח אותי לטובתי שיותר אני לא אגע בדבר הזה, ולכן עלי פשוט לשבור את האייפון "אבל עד סוף שבוע", כך הזהיר אותי.
כל זה היה ביום ראשון.
אחרי שנשבעתי "נפל לי האסימון" על מה שעשיתי. נכנסתי למלכודת.
התקשרתי לאשתי וסיפרתי לה את מה שהרב אמר לי ושנשבעתי לו בתקיעת כף...
איך שהיא שמעה את זה היא ניתקה לי את הטלפון בפנים.
יום שלם היא לא רצתה לדבר איתי על זה.
היא אמרה לי בכעס: "מה אתה משוגע? אתה מבזבז סתם כסף 300 שקל כל חודש עבור האייפון?! לא מספיק שאני לא עובדת... אתה רוצה עוד לזרוק את האייפון שעלה לך 5,500??!! אני לא מוכנה!!". באותו זמן כמעט לא הייתה לי עבודה. הייתי חי רק מהמשכורת של הכולל.
כמובן שהיצר הרע ניסה למצוא איזה היתרים...
התקשרתי לכמה רבנים שיתירו לי את השבועת כף שנשבעתי... אף אחד לא רצה להתיר לי!
הם אמרו לי: "שבועה שעל דבר מצווה, איננו מתירים!"
לא הייתה לי ברירה והחלטתי לשבור אותו.
כשזה נודע לכמה מהחברים שלי, הם מיד התקשרו אלי ואמרו לי: "מה קרה לך? מה אתה נורמאלי? אנחנו נשלם לך כסף רק אל תשבור את המכשיר!! (זה מדהים כמה היצר הרע בא "לקראתנו"! בכל מחיר! העיקר שיישאר אצלנו האייפון).
אשתי הבינה שאם נשבעתי אז אין מה לעשות, היא לא רצתה לדבר איתי. היא כל כך כעסה עלי שבמשך שבוע שלם היא לא דיברה איתי כלום.
ניסיתי כל השבוע למצוא איזה שהם היתרים... כי לא עיכלתי את זה עדיין...
עד שהגיע יום שישי.
זהו! אין מנוס! סוף שבוע שהרב השביע אותי שעלי לשבור את האייפון, הגיע!
אשתי באה אלי ואומרת לי: "אל תשבור! תוציא את הכרטיס! או תמכור אותו!", היא התחילה לבכות... היא הייתה מאוד עצבנית.
כרבע שעה לפני כניסת שבת.
אני עומד עם האייפון בידי ומסתכל עליו וכולי מהורהר...
חמש דקות לפני כניסת שבת.
אני מנסה לשבור אותו אך לא מסוגל...
אין לכם מושג מה הרגשתי באותו רגע, יצר הרע נלחם בי עם כל הכוחות שלו:
'איזה טעות אתה עושה!'
'כל חודש יירד לך 300 שקל על כלום'
'אתה בתקופה שאתה בלחץ!'
'אין לך כסף מיותר!'
'כל החברים שלך נמצאים באייפון!'
'חבל, ב–200 ומשהו שקל אתה מדבר לכל היעדים עם מי שאתה רוצה!'
'אתה צריך את האינטרנט, אתה צריך להיות מחובר לאנשים, לחוץ לארץ... לפה לשם...'
'אם תעבור לפלאפון כשר, לא תוכל להעביר את המספר שלך הקודם!'
ככה היצר "ניגן" לי על המצפון.
שלוש דקות לפני כניסת שבת.
אתה יושב עם האייפון ולא מסוגל לשבור... לא מסוגל לשבור... אין, אני לא יכול... אני מנסה אבל לא יכול... היצר לא נתן לי... שמתי אותו על הריצפה, אני מנסה להרים את הרגל ולשבור אותו, לא יכולתי, הרגשתי שהרגל כבדה כמו עופרת... התחלתי לבכות.
אשתי לא הייתה מסוגלת לראות, היא הלכה לקצה השני של המרפסת.
פניתי להקב"ה בבכי: "ריבונו של עולם! קשה לי, אני רוצה להתקרב אליך"... אשתי אז הייתה בחודשים הראשונים של הריונה. "אני רוצה בנים תלמידי חכמים, אני רוצה שלום בית, אני רוצה בית של תורה"... ביקשתי כל מה שהייתי צריך מעומק הלב...
ואז... בבת אחת... פתאום הרגשתי שנכנסה בי רוח של טהרה וקדושה ממרום... תפסתי את האייפון וחבטתי אותו בריצפה בעוצמה 20 פעם!!! עד שריסקתי אותו לרסיסים!!!
ניגשתי לאשתי ואמרתי לה: "זהו! שברתי את היצר הרע!"
אתם לא יודעים, ואין לכם מושג, איזו הארה רוחנית גבוהה הייתי לי... אי אפשר להסביר... זו הרגשה שמימית חזקה מאוד שמרגישים אותה אולי רק פעם אחת בחיים... מעולם לא חוויתי כזאת הרגשה.
המעניין הוא, שבאותה שבת, הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר!
אשתי בהתחלה לא דיברה איתי על זה. היא ניגשה אלי אחר כך ואמרה לי: "שמע, רציתי להגיד לך שתשבור, אך לא העזתי! לא היו לי מספיק כוחות להגיד לך את זה! אני כל כך שמחה שאתה כבר מאחורי זה".
הלכתי וקניתי פלאפון כשר. הודעתי לכולם: "חבר'ה המספר שלי הוחלף לכשר, אין יותר אייפון!"
אני רוצה לומר: שמאז ששברתי את האייפון, פתאום יש לי יותר זמן לאשתי! לא הבנתי עד כמה הייתי מחובר לאינטרנט. כל פעם הייתי מתעניין מה התחזית... איזה הודעות שלחו לי... מה אומרים על הא ועל דא... כל מיני עיסוקים ושטויות... היא מאוד העריכה זאת.
ועוד דבר שגיליתי: נעשיתי יותר מרוכז! יותר מפוקס בחיים! כי שמתעסקים עם האינטרנט והמחשב, אתה פשוט מתנוון! המוח נהיה אטום! אתה נהיה מבולבל! זה פוגע ומוריד בכושר התפקודי שלך בחיי היום יום.
לסיום: מאז ששברתי את האייפון הטמא נהייתי אדם חדש! השלתי מעלי טומאה כבדה ביותר! התחלתי רק לעלות ולעלות, להתחזק בתורה וביראת שמים, ולראות סייעתא דשמייא מיוחדת על כל צעד ושעל בחיים.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הוא נשאר במיקרוגליות שלו
כמה ערוצים היו אז?
בסך הכל שני ערוצים! לא יותר.
על אותה טלוויזיה מסכנה של אז (לפני 50 שנה), יצאו נגדה כל גדולי ישראל והחרימו כל מי שמחזיק בה; לא מתחתנים עם ילדיו... לא עומדים בארבע אמותיו... לא מצטרף למניין ולזימון...
ובכל זאת, הטלוויזיה של אז הייתה 'צדיקה' לעומת הטלוויזיה של היום!!!
(הטלוויזיה של היום היא ענקית ומשוכללת, שיעור 'חזון איש' על כל הקיר, מלמעלה עד למטה ונרכשת ב–80,000 ש"ח.)
אז את נושא הטלוויזיה גדולי ישראל תפסו בזמן!
אף חרדי היום לא יבוא ויאמר: "אני מחזיק טלוויזיה בשביל לראות פעם תוכנית על הרב כדורי... לכן אני משאיר את זה בבית. זה בושה לאדם – שמגדיר את עצמו כחרדי – להחזיק טלוויזיה.
גדולי ישראל הצליחו ליצור סטיגמה שלילית לטלוויזיה: אתה מכניס כופר הביתה!!... אתה מכניס נואף הביתה!!... הצליחו במאבק הקשה לסלק את הבעיה הזו.
לא תמצא היום בית שהוא טיפה חרדי עם מסך טלוויזיה בסלון.
אבל מה לא הצליחו בינתיים?
למנוע את המחשב והאינטרנט!!!
מה עשה השטן? כשהוא ראה שנושא הטלוויזיה לא הצליח אצל הציבור החרדי, הוא המציא את האינטרנט! פטנט מתוחכם וגאוני שעקף בקלות את מערכת ההגנה של כל גדולי ישראל ונכנס אלינו מהדלת האחורית!!!
איך? פשוט מאוד...
אתה שואל בן אדם: "תסלח לי, אבל למה אתה מחזיק מחשב לא מוגן?"
הוא עונה לך: "מה אתה רוצה? זה לא טלוויזיה, זה מחשב! למי אין מחשב? זה מכשיר עבודה לכל דבר..."
"נכון", אתה עונה לו, "מחשב זה מכשיר עבודה ממש בדיוק כמו מקרר... כמו מיקרוגל... אבל בכל זאת אתה יודע מה ההבדל ביניהם?
מיקרוגל לא הופך להיות בית קולנוע ב–8 בערב בלחיצת כפתור!!
המיקרוגל הוא 'ילד טוב', הוא נשאר במיקרוגליות שלו כל 24 שעות במדף במטבח...
אבל מחשב, לא!
נכון שמחשב זה מכשיר עבודה נפלא ועוזר לאין ערוך... אבל תבין, זה טריק הסוואה מדהים שהמציא השטן.
אם תבוא היום לבית מינימום חרדי... האם תראה מסך של טלוויזיה בסלון?
מה פתאום?!
וגם אם תראה, הבן אדם הזה לא שייך אלינו בכלל... כל הציבור החרדי מוקיע אחד כזה.
אבל תבוא היום לבית חרדי ותראה מסך של מחשב... הוא יאמר לך שאשתו היא גרפיקאית, אשתו מנהלת חשבונות, אשתו מורה שמכינה דפי עבודה, הוא עצמו מקליד בו חידושי תורה וכותב ספרים... אבל עד הערב!!
בערב, פוק! יוצא השטן מן השק... ואז מתחילות "החגיגות". בבת אחת נהפך המחשב "התמים" להיות מכשיר בילוי הרסני מאין כמוהו! והבעל או האשה (או שניהם יחד. בר מינן) מתחילים לגלוש בכל מיני אתרים, רואים סרטים, חדשות, מתכתבים בפייסבוק, ומה לא...?
"אני מקבלת טלפונים מנשים שבוכות", אומרת הרבנית רות שמש, "פשוט בוכות... "איך קרה כזה דבר בבית שלנו??! איך זה קרה?!... בסך הכל זה התחיל מזה שהייתי גרפיקאית הכנסתי הביתה מחשב והייתי צריכה את הדואר האלקטרוני... ובעלי התעניין ורצה גם כן להיכנס וגם כן לדעת ו... היום הוא בפנים עמוק עמוק התוך התופת הנוראה של האינטרנט".
ואנה היא באה...
דבר כזה לא היה מימות עולם!!!



בלעם "הצדיק"
מי זה האינטרנט?
(כולל, כמובן, את כל "המשפחה המורחבת"; האייפון, האייפוד, הבלקברי, הסמארטפון, האל ג'י, הטאבלאט, והגלאקסי.)
הבה ונערוך היכרות כואבת ומזעזעת, באיזו מפלצת מבהילה זוועתית איומה נוראה והרסנית מאין כמוה מדובר. (אי אפשר להאמין שקיים כזה כלי כל כך מושחת בעולם שלנו.)
כמה ערוצים יש היום בטלוויזיה האם ידוע לך?
היום במערכת הטלוויזיה הביתית ישנם בין 80 ל–120 ערוצים.
אך גם הערוצים האלה, עוברים איזה שהוא סינון של ראש של גוי איטלקי או צרפתי שלא יכניס כל סוטה. (כמובן שגם זה בשבילנו אבי אבות הטומאה) אבל יש לו עוד איזה גדר והגבלה.
לכל הפחות במושגים של גוי.
זה בנוגע לטלוויזיה.
מה בנוגע לאינטרנט?
כמה ערוצי צפייה יש באינטרנט?
למעלה מ– 3,500,000,000 אתרי צפייה!!!
אני חוזר:
למעלה מ– 3,500,000,000 אתרים!!!
מה כבר יכול להיות שם? בשלוש וחצי מיליארד אתרים?
הכל בכל מכל כל!!!
נו, אז מה בדיוק הבעיה? בסדר, האינטרנט זה כמו טלוויזיה, רק יותר משוכלל עם יותר ערוצים...?
אז מה כל הסיפור??
זאת בדיוק הטעות...
אמנם 5% – מהאתרים, הם אתרי נוף והיסטוריה.
ו–10% – מהאתרים, הם אתרי מידע: חדשות, נדל"ן, בתי חולים, רפואה, עסקים, קניות, בנקים, מסעדות, מלונות וכו'.
אבל! וכאן בא האבל הגדול...
85% – מהאתרים הנותרים, הם אתרי...
זנות, זימה, תועבה וניאוף של מיליארדי סוטים וחולי נפש בלי שום ביקורת וללא הגבלה!!!
פחד פחדים!!!
איך אמר אחד הרבנים? אבי אבות הטומאה – בלעם הרשע – נחשב "לצדיק גמור" עם שטריימל ופאות ארוכות, לעומת האינטרנט!!! וכי אפשר להשוות את הטלוויזיה לעומתו??!!
"השבוע אמר לי מישהו", סיפר רב אחד מזכה הרבים, "הרב, סליחה שאני אומר לך, אתה אמנם מדבר נגד המכשיר הזה, הרב בכלל מבין על מה שהוא מדבר?? כל מה שהרב יחשוב כמה גרוע הוא האינטרנט, זה פי אלף אלפים יותר גרוע!!!"
כל יום מתחדש ברשת האינטרנט בממוצע כ–150,000 אתרים חדשים!!!
כלומר, אם אתה מחזיק פלאפון לא כשר, אתה יכול להגיד לו כל בוקר "מזל טוב"! יש לך 150,000 גויים חדשים!!! – סודנים, מקסיקנים, אמריקנים, צרפתים, שבדים, גרמנים... כל אלה פתחו אתר והם אצלך בכיס!!!
בכל יום נשלחים לאתר האינטרנט 2,500,000,000 מיילים בעלי תוכן מזוהם וגדוש בעריות לכל רחבי האינטרנט!!! בכל יום!!!
בכל שנייה, 4,000 כרטיסי אשראי ניתנים, עבור צפייה בתוכן מזוהם!!!
ביום אחד הם מכניסים מהזוהמה הזו... 345,000,000 דולר!!!
87% של הגלישות באינטרנט בעולם, הם רק לאתרי זימה ופריצות!!!
רמת אחוזי צפייה ליום אחד, זה מיליוני כניסות ביום!!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

"ככה אגמור אותם!!!"
פעם – כדי לעבור על כל כך הרבה איסורים מהתורה – היה צריך הרבה מאוד מאמץ והרבה מאוד זמן...
אבל היום?
זה קורה בצ'יק צ'ק!
אתה משקיע מינימום מאמץ ואתה מקבל מקסימום הנאה!!!
פעם הגיעו אל האדמו"ר מבעלז כמה עסקנים רשעים ובמשך שעה ארוכה ניסו בכל מיני דברי שכנוע לפתותו ולקרב אותו אל דעתם המשובשת.
כשסיימו את כל הפטפטת השקרית והמסולפת שלהם שאלו אותו מה דעתו?
אמר להם האדמו"ר מבעלז: "רואה אני כי היצר הרע אינו כסיל כלל וכלל, הוא מתאמץ בכל כוחו להיכנס בליבי באומרו 'למה לי להתייגע ללכת ולשכנע אלפי חסידים? מוטב לי להתאמץ, לטרוח ולהתייגע עד שאכנס אל ליבו של אדמו"ר אחד וממילא כל אותם אלפי החסידים יימשכו אחריו'". סיים הרבי את דבריו.
כך ממש בדיוק עובד היום יצר הרע...
יצר הרע עשה חשבון פשוט. הוא אמר לעצמו: 'רגע, מה אני כזה טיפש?! למה לי לעבוד כל כך קשה כדי להכשיל לפתות ולהפיל?! למה לי לרדוף אחרי כל אחד ואחרי כל אחת ולהכשיל אותם בחולשה שלהם, בביטול תורה, בפריצות, בהרהורים, בראיות אסורות, בתפילה, בבין אדם לחבירו, בלשון הרע, בגזל וכו'...?
יש לי פטנט פנטסטי להכשיל כמה שיותר! במהירות! בקלות! וללא כל מאמץ! – אני מביא להם את האינטרנט, מכניס להם את הפייסבוק, דוחף להם את האייפון... וזהו! ככה אני גומר אותם תוך שנים ספורות!!!'
גאון!!! פשוט גאון!!!
והוא מצליח בקצב מסחרר... אוהו, כמה שהוא מצליח!
אנחנו רואים את זה בחוש ממש בכל יום!
בגלישה אחת, בשניות ספורות ממש, אפשר לעבור על עשרות איסורים מהתורה חמורים מאוד מאוד!!!
איך הגדיר מישהו את האינטרנט?
כלי המאפשר מקסימום עבירות, במינימום זמן!!!
הנה כמה דוגמאות:
גזל... (כמה עובדים מרשים לעצמם לגלוש על חשבון העבודה מתי שהבוס לא מסתכל?)
לשון הרע... (כמה טונות של לשון הרע מדברים שם?)
ליצנות... (שזה כולל אפילו הבטה של כמה שניות בדברים העוסקים בכפירה בזנות וברצח!)
ניבול פה... (כמה מילים גסות ודיבורים אסורים כותבים ומדברים שם בחופשיות?)
זלזול... (כמה זלזול יש נגד שומרי התורה והמצוות ונגד כל הקדוש והיקר לנו בארץ ובעולם?)
אונאת דברים... (מאות אלפי ידיעות שמכאיבות ומצערות לכל מי שקורא אותן!)
אכזריות... (מכפישים אנשים "ויורדים" עליהם סתם כך, ללא כל עוול בכפם!)
גסות רוח... (כל אחד מרים שם את "האף" שלו מנופח מגאווה, חושב שהוא מנהל את העולם!)
חוצפה... (כל אחד מפרסם שעשה דברים חמורים אשר לא ייעשו, מבלי שום נקיפות מצפון!)
שנאת חינם... (כמה השתלחויות חסרות רסן אחד נגד השני, מלוות בשנאה תהומית חולנית?)
רכילות... (אין סוף של רכילויות ודיבורים אסורים מעבירים שם חופשי, כולם על כולם!)
נקימה ונטירה... (כמה "סוגרים שם חשבון" עם חבריהם מתוך שנאה בגלל דברים שעשו להם?)
חנופה... (מחניפים לכל מיני טיפוסים אך ורק למצוא חן בעיניהם ובליבם בזים להם!)
כעס... (כמה בתים נהרסו מריב ומכעס בין בני הזוג ובין הורים לילדיהם בעקבות השוטטות שם?)
גניבת דעת... (אין סוף של רמאויות, העלמות וגניבות דעת הולך שם בין כולם!)
ניאוף... (מיותר לציין את כל "חגיגת" "הסדום והעמורה" שהולך שם!)
הלבנת פנים... (מכניסים עשרות תמונות של כל מיני אנשים בתנוחות ובמצבים מביכים מאוד!)
כפירה... (כותבים שם נגד הקב"ה ונגד התורה ומציעים להתנסות בכל מיני עבודות זרות שונות!)
חומרנות... (בילויים... קניות... תאוות... לוקסוס... מותרות... ראוותנות... יש שם בלי סוף!)
החטאת הרבים... (מפרסמים מקומות בילוי פרוצים וכל מיני תמונות של נשים מלוכלכות!)
שקרים... (כל אחד מבטיח שאפשר לסמוך עליו ב... ובפועל הוא משקר עליך במצח נחושה!)
ביטול תורה... (מאות ואלפי שעות מתבזבזים להם סתם כך, על שוטטות ריקה וחסרת תוכן!)
קנאה... (כל אחד מגלה מה יש לו ומה הוא השיג והכל רק כדי "להוציא" לשני את "העיניים"!)
ואפילו... רצח!!!
לפני כמה שבועות, נער בן 15 וחצי התכתב בפייסבוק עם חברים בני גילו פחות או יותר.
הם התחילו ללעוג לו, להשמיץ אותו, "לרדת" עליו... הצטרפו עוד חברים והלהיבו גם אותם.
כולם עשו יד אחת נגדו... שמו באינטרנט כמה תמונות שלו שתפסו אותו בכל מיני מצבים מביכים... וההורים שלו לא ידעו מזה כלום!
הנער המסכן לא יכל לעמוד בעומס הנפשי הזה והוא התאבד!!!
לפני מספר שנים היה סיפור עם ילד בשם אופיר רחום. ילד מאשקלון.
ההורים "החכמים" שלו, במקום לתת לו – לבר מצווה שלו – ש"ס רמב"ם וראשונים... שייצא גדול בתורה, נתנו לו במתנה אתר גלישה באינטרנט, שירחיב (שיחריב) את האופקים.
הוא התכתב בפייסבוק עם אשה אחת שהייתה לא אחרת מאשר מחבלת ארורה מרמאללה.
המנוולת הזו משכה אותו לאט לאט עד שהגיע לרמאללה.
שמה כבר חיכו לו כמה ערבים עם סכינים שדקרו אותו וחתכו אותו לחתיכות.
היום, בשביל להרוג, לא צריך אקדח... מספיק פייסבוק!



"השטן הביט בי מחייך ולא אמר דבר"
סיפר הרב הקדוש, רבי יעקב שמשון משפיטובקה:
"לפני שנים רציתי לעלות לארץ ישראל. קניתי כרטיס הפלגה באוניה ארזתי את חפציי והתכוננתי לעלות לסיפון האוניה. והנה את מי אני רואה? את השטן.
פניתי אליו ואמרתי לו: "תראה חביבי, אני עכשיו בדרך נסיעה לארץ ישראל ויש לי רק כרטיס אחד. כך שאם תרצה להצטרף, אין לך מקום!... בסדר?"
השטן הביט בי מחייך ולא אמר דבר.
איך שדרכו רגליי על אדמת ארץ ישראל, ניגש אלי מישהו ואומר לי: "שלויים עלייכם!"
"שלום וברכה", אני משיב, "מי כבודו?"
"אני", הוא מחייך, "אני הוא השטן!"
"מהההה???", הזדעזעתי, "איך זה יתכן? הלוא השארתי אותך בחוץ לארץ??!"
"לא!", אומר לי השטן, "בחוץ לארץ דיברת עם אחד מהפעילים שלי, ואילו אני הוא השטן בכבודו ובעצמו!!!".
עד עכשיו, כל הניסיונות שעברנו בכל הדורות, היו פשוטים (יחסית) למה שקורה היום!
עד עכשיו היו פעילי השטן בשטח, מנסים להחטיא ולהכשיל...
אבל היום?
האינטרנט זה הוא הוא!!! זהו השטן בכבודו ובעצמו!!!
הוא קטן, קומפקטי, נכנס למיטה שלך (של אשתך, של הבן שלך ושל הבת שלך), מתחת לשמיכה, לוחץ על כפתור ו... רואה צרפתיות. לוחץ על כפתור אחר ועובר לרוסיות. מדפדף הלאה... שומע ורואה אנשי בוהמה, גויים, חילונים, כופרים, טרוריסטים, משוגעים, מיסיונרים, סוטים, חולי מין, חולי נפש, פדופילים, מסוממים, אינפנטילים, אלכוהוליסטים, אנסים, רוצחים, אלימים, ומה לא...?
לא היה כזה דבר מבריאת העולם!!! – כך העידו גדולי ישראל פה אחד!!!
זו ההמצאה הגאונית של השטן רגע לפני שהקב"ה הולך לשחוט אותו... הוא מוציא את כל הכלים שהקב"ה נתן לו ובהם הוא נותן לנו את המכה האחרונה שלו, בשיא העוצמה! ובכל הכוח! עד כמה שידו מגעת! (והיא אכן מגעת!!!)
הנה למשל:
פעם אייפון היה עולה 3,000 שקל, היום זה עולה 500 שקל וב–20 תשלומים.
פעם אינטרנט היה עולה כסף. היום זה בחינם.
אדם שיש ברשותו מחשב שאינו מוגן, יוכל לקלוט בקלות אינטרנט פרוץ שיש לחברו.
חוץ מעצם המכשיר הגאוני שפיתח השטן... הוא עוד מספק את זה בחינם.
העיקר שתרוויח את הגיהנום הזה כמה שרק אפשר...!!!
סיפר לי אחד שנמצא בצבא קבע, שהצבא החליט לצ'פר את החיילים.
אמרו להם: "כל חייל שיש ברשותו פלאפון ישן... יוכל לקבל במקומו אייפון חדש בלי כסף!!!"
אבל אם חשבת ידידי היקר שבזה היצר נרגע... טעית!
יצר הרע לא יושב במנוחה ולו לרגע אחד עד שימציא עוד ועוד מכשירים שטניים והרסניים!!!
בשעה זו ממש, יושבים מיליוני אנשים בעולם – מטובי המוחות בארץ ובעולם – בתקציבים של מיליארדי דולרים ומפתחים כבר את הטכנולוגיה המתקדמת להיום!
זאת אומרת, כל מה שאתה מכיר היום – את כל השיכלולים... האופציות... האפשרויות השונות... והביצועים המהירים... – זה לא מספק אותם! הם יושבים ממש בשקידה רבה במקומות רבים בעולם (אולי בעיקר במזרח הרחוק) ונותנים לטכנולוגיה לטוס קדימה...
לפני מספר חודשים סיימה חברת 'בזק' את הנחתו של כבל תת ימי (באורך 2,200 קילומטר ובעומק 3,600 מטר) המחבר בין ישראל לאיטליה, המסוגל להעביר 16,000 סרטים!!! ב–60 שניות!!! באיכות הכי גבוהה ובמהירות פי שלוש ממה שהיה עד היום.
חברת המחקר "סיסקו" האמריקאית ערכה סקר: עד שנת התשע"ו 90% מהשימוש באינטרנט יהיה אך ורק על ידי צפייה בוידאו ובתמונות.
מה שזה אומר, שכל טובי המוחות קמו כנגדנו!!!
אומר הרב רייזנמאן, "הדברים נעשים קשים יותר ויותר, ואני אומר לכם שקרוב היום – ואני לא אומר סתם דברים, אלא כבר יושבים מדענים שנים על גבי שנים ומפתחים המצאות שונות, עד כדי כך שלמשקפיים פשוטות שקונים, יהיה קשר לכל התועבות שבעולם!
הטכנולוגיה נעשית מתוחכמת יותר ויותר מיום ליום, וכך יוכלו שמשקפיים יהיו לפתע שחורות כמו משקפי שמש ונגד העיניים יוכלו לצפות בכל התועבות שבעולם.
אנחנו כבר כמעט אוחזים בשלב הזה".
כשאמרתי את הדברים בשיעור תורה, אמרו לי כמה אנשים שהיום כבר קיימות המשקפיים האלה! אתה שם אותם עליך ואתה רואה סרטים.
שאלתי אותם: "בשביל מה שמישהו ישים משקפיים כדי לראות סרטים? הרי יש לו את זה כבר באייפון או בסמארטפון?"
"נכון", הם אומרים, "אבל זה שונה. במשקפיים האלה אתה רואה את הסרטים בתלת מימדי!!!"
מחריד.



ועכשיו... לציבור החרדי!
אחרי שיצר הרע הכניס בנו את האינטרנט והאייפונים בצורה הכי משוכללת, הכי נועזת, והכי מטורפת שיכולה להיות, עדיין הוא מחפש מה הוא יכול עוד 'למצוץ' מאיתנו... איפה עוד אפשר להכשיל ולהפיל אותנו... אנחנו מסומנים אצלו! כיון שהוא רוצה לחסל אותנו! סופית!
והוא מצא! תרגיל זדוני ושטני מאין כמוהו...
מה הפעם הוא עשה לנו?
הודעה בעיתון לציבור החרדי.
מה כתוב שם?
"קורס עיצוב אתרים! ועכשיו לציבור החרדי! כיתות נפרדות לנשים".
מה היה רע אם היו כותבים במודעה: "לציבור החרדי!" מבלי להוסיף "כיתות נפרדות לנשים?"
אלא שכאן, בא היצר הרע בשיא ערמימיותו, וסתם לנו את הפה שלא נתלונן.
איך?
פשוט מאוד...
כדי לטשטש את הרוע הטמון במודעה הזו – כדי לא לגרום לזעזוע והתקוממות בציבור החרדי – הוסיפו בכוונה את המילים: "כיתות נפרדות לנשים". ולמה?
כדי להשקיט לנו את המצפון ולתת לנו תחושה ש... הכל בסדר! כל זה נעשה בהפרדה מלאה! – תרגיל פסיכולוגי פשוט זול ורקוב שבא לחפות על הליכלוך של המודעה.
זה כמו שמישהו ישאל, "האם המסעדה הזו כשרה?", ויענו לו, "לא, היא לא כשרה, אבל היא סגורה בשבת!".
פעם רצה מישהו לעבור עם מריצה מלאה חול את הגבול, כמובן שהשומר מיד עצר אותו ושאל אותו מה הוא מבריח בתוך החול?
ענה לו האיש: "שום דבר!"
השומר לא האמין לו ודחף את ידו לתוך החול לראות אולי ימצא משהו... לאחר רבע שעה של חיפושים, אמר לו השומר שהוא יכול לעבור.
האיש הודה לו ועבר את הגבול.
למחרת שוב חזר הסיפור על עצמו, המבריח שוב הגיע עם מריצה מלאה חול...
"עצור!", קרא השומר.
"אין שום בעיה", אמר האיש.
השומר החל לבדוק את החול במריצה, אולי יש שם כסף או יהלומים... אך לא מצא כלום.
"אתה יכול לעבור את הגבול!", הורה לו.
האיש קד בנימוס, אמר תודה, והמשיך את הגבול.
ביום השלישי, שוב חזר המחזה על עצמו...
"אתה בטח חושב שאני טיפש", נענע השומר בראשו, "אני יודע שאתה מחכה שיום אחד אני אתייאש מלבדוק מה אתה מבריח בתוך החול כדי שתוכל לממש את מה שאתה זומם... אז תדע, שעלי לא עובדים! וכל מריצה שאתה תוציא מעבר לגבול אני אבדוק טוב טוב כל פעם מחדש מה יש לך שם... ברור?"
"כן ברור".
ככה חזר הדבר על עצמו, יום אחרי יום, והשומר להפתעתו לא מצא דבר!
לאחר כמה שנים, שהשומר כבר עזב את תפקידו, פגש באותו אדם ושאל אותו: "תגיד ת'אמת, אבל מה הברחת? אולי אתה כזה אלוף בהברחות שלא הצלחתי לדעת ולמצוא מה אתה מבריח...?"
חייך האיש ואמר: "כל מה שהברחתי עד עכשיו היה מריצות! החול שהיה בתוך המריצה שימש לי בסך הכל להסוואה..."
זה התרגיל המלוכלך שעשה לנו יצר הרע! בעוד שהוא מכניס לנו את העניין של יצירת אתרים באינטרנט – שזה מתכון בטוח כדי לדרדר אותנו – הוא מכניס הסוואה ששמה: "כיתות הפרדה לנשים!"
פנטסטי!! הה...

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

אין כניסה!
אינני יודעת בדיוק באיזה שלב זה התחיל.
כמו תמיד היו הילדים הראשונים ששמו לב שמשהו לא בסדר.
שימי, בני הגדול, היה מה שנקרא "הסנונית" הראשונה, "פתית השלג" הראשון שאפילו לא בישר את המפולת העתידה לבוא.
אני מוצאת אותו יושב ובוהה בספר, לא מעביר את הדף מזה מחצית השעה.
כשהתיישבתי לידו וניסיתי לדובב אותו, פרץ בבכי עז כל כך...
עברה בי צמרמורת... נחרדתי נורא... "שימי מה קרה?"
דקות ארוכות חלפו עד שהיה מסוגל לדבר.
"אבא לא התפלל היום, אמא" מירר הילד בבכי תמרורים. "בטוח בטוח, הוא לא התפלל. לא שחרית, לא הלל ולא מוסף".
ניסיתי לשכנע את הילד (ואת עצמי) שזה פשוט לא יכול להיות... אך לא עלה בידי.
הילד ידע טוב מאוד על מה הוא מדבר.
בעלי ניסה להוליך אותו שולל, אבל לא עלתה בידו.
זה היה חול המועד פסח, היום שיישאר צרוב בתודעתי לנצח כיום הכי שחור בחיי.
פתאום, כמו שורה של אסימונים נופלים, הבנתי למה היה ליל הסדר יבש כל כך וחסר לחלוחית. למה הייתה בדיקת חמץ מהירה בהרבה מתמיד, למה השנה היו מצות נהדרות מאח שלו והוא לא הלך בעצמו לאפות ב'חבורה'.
ההבנות תקפו אותי מכל הכיוונים. משפטים פה ושם, התבטאויות לא אופייניות, התנהגויות מוזרות שלגמרי לא הסתדרו לי במרקם הכללי. שיחות טלפון משונות שהוא ניהל לאחרונה, מכשירים מוזרים שצצו בכף ידו. יותר ויותר הוא הסתגר בחדר עבודתו, פחות ופחות הייתה נוכחותו בבית משדרת אהבת תורה ומסירות נפש עבור הילדים, יראת החטא ויראת הרוממות, אהבת ה' וקרבתו.
הפרויקט התורני שלו, עליו עבד במשך השנתיים האחרונות, טרם הסתיים. הרווחים האמורים להתקבל טרם הגיעו לשלב המימוש. שנתיים חיינו במצוקה קשה כי הפרויקט זלל משאבים ועדיין תנובה לא נראתה ממנו, וביחד חיכינו שנינו ליום הגדול שבו יוכר מפעל חייו לכלל עולם התורה...
לא העליתי בחלומות הכי שחורים... היכן אוחזים הדברים.
זה היה פשוט בלתי נתפס בשכל לא רק לי, אלא לכל מי שהכיר אותנו והתוודע לאסון המחריד הזה שתקף את בעלי, את משפחתנו כולה...
בעלי שתורתו אומנותו, ר"מ חשוב ונערץ המקפיד על קלה כבחמורה, מדקדק גדול במצוות – התגלגל לדיוטא התחתונה דרך מכשיר האינטרנט!!!
ועדיין לא ידעתי עד כמה עמוקה התהום!! עד כמה גדול האסון!!
אף אוקיינוס לא היה גדול דיו כדי להכיל את נחלי דמעותיי. כמה בכיתי לו, כמה התחננתי שיחזור בו ולו רק בשביל ששת ילדינו. שישה פרחים – ילדי חמד טהורים שעמדו מול הזוועה ולא ידעו את נפשם. אך... שום דבר לא עזר!
לאט ובהתמדה הוא פרק מצוה אחר מצוה, בירידה תלולה, תלולה כל כך...
עד שהקללה 'מי ייתן בוקר, מי ייתן ערב' נראתה ברכה לעומת מה שחשתי; 'שלא יבוא הבוקר וחדשותיו האיומות, שלא ייראה הערב בחרפתו הנוראה. כל יום גרוע מחבירו, כל יום נואש מחבירו'...
שבת אחת אחר הצהריים בא אליי בני הגדול בריצה היסטרית... הוא החוויר נורא: "אמא... מאיפה ריח הסיגריות הזה בבית... נראה לי... שאולי..."
התפרצתי בבכיי נורא... די!! כמה אני יכולה לסבול??!
מקרה דומה לזה חזר על עצמו באחד הימים. לאחר שסיים לאכול הוא קם ללכת.
הילדים הקטנים הזכירו לו: "אבא... ברכת המזון...?"
הוא הסתכל עלינו במבט מזוגג, כאילו אינו מבין מה בכלל רוצים ממנו, והלך לו מעדנות לחדרו.
אינכם מבינים מה חשתי באותו רגע... מה גודל עצמת הכאב! הרגשתי שאין גיהנום גדול מזה! אין כף הקלע איום מזה! אין עונש מר בעולם כולו לאשה, כמו לראות את הבית שלה החמים והטוב הולך ומתפרק, את ילדיי מסתובבים וזוועה בעיניהם. להרגיש יום יום את הקריעה החותכת, המדממת, בין אהבת ילד לאביו מולידו ומגדלו, לבין הסיוט לחיות בצל בעל ואב שמחלל את הדת קלה כחמורה...
ואז... זה קרה.
יום כיפור של שנת תשע"א. הוא נכנס לבית בשעה 7:30 בבוקר (אינני יודעת היכן היה כל הלילה) אחר שכל הילדים הבוגרים שהו כבר בבית הכנסת, ולנגד עיניי בלי שום בושה ונקיפות מצפון... הכין לעצמו כוס קפה... בעצם היום הקדוש!!!
ליבי סירב להאמין... פשוט לא האמנתי למה שראו עיניי, הייתי כל כולי מזועזעת מעצמת הדרדור... לאיזה תהום איום הוא נפל... עד כדי כך???
זה שבר וריסק אותי כליל.
פניתי לכמה מגדולי הדור, לאחר שראיתי להיכן המצב התדרדר, ובכיתי לפניהם על כל מה שקורה בבית. הם הורו לי: "שמרי על הבית ככל יכולתך". הם הבטיחו: "הילדים לא יינזקו יותר משיזיק להם הפירוד, אולי כשאת והילדים עדיין איתו, אולי יש איזושהי תקווה והוא יחזור בו".
קיבלתי את הדברים בלב כבד. לא הייתה לי כל ברירה אחרת.
וכך חיינו. חודש חודשיים שלושה...
ליבי נקרע לגזרים, כשששת ילדיי הקטנים (שהגדול שבהם טרם נכנס לישיבה גדולה) היו הולכים כל בוקר לגן ולבית ספר... כשעיניהם כבושות בקרקע. לא מדברים עם חברים, לא מחליפים מבטים, לא משתתפים בשיעורים... משהו השתנה בהם... הם הפכו יותר ויותר להיות מכונסים בעצמם... אלו לא היה הילדים שלי!! פשוט לא הכרתי אותם!!!
לא הייתה לי כמעט כל אפשרות להחזיר להם שוב את אותה שלוות חיים נעימה וטובה. אני בעצמי הייתי מדממת נפשית – מי יחזיר לי את מה שאיבדתי אני... את בעלי, את משפחתי??!
השלב הבא היה זוועתי לא פחות.
פתאום הגיעו אלי שמועות משמועות שונות... גיחותיו החוצה היו הרות אסון.
זהו! הוא הפסיק ללמוד, להתפלל, לא קיים שום מצוה, הוריד את הכיפה... ניסיתי כמה פעמים להציע לו שינסה להתייעץ עם דמות תורנית או אפילו להתייעץ עם איזה פסיכולוג חרדי... אך לא, כבר שום דבר לא עניין אותו!
הוא יצא רק למקומות אסורים שכל מי שיש לו ניצוץ יהודי סולד מהם!!! – אני ממש מתביישת לפרט! – בכל מקום לשם הלך השאיר שיקים חתומים, אישור על תשלומים בהוראות קבע ובכרטיס אשראי, שטרות כתובים וממתינים לפירעון. לקח זמן מה עד שהחלו מכתבים לגדוש את תיבת הדואר...
מעולם לא קיבלתי כזו כמות גדולה של מכתבים; דרישות לתשלומים כאלה ואחרים, לוגואים שלא שיערום אבותינו מוטבעים על המעטפות, מושגים שלא ידעתי אפילו לא בחלומות השחורים ביותר!!
הצגתי בפניו את כל ערימות המכתבים. הוא ענה לי בקול קר ויבש: "אל תדאגי, אני אטפל בהכל".
יום אחד הוא עזב ולא חזר יותר. לא השאיר מכתב פרידה, לא נשיקה לילדים, לא אמירת שלום. נעלם כאילו בלעה אותו האדמה, באקראי הגיעה השמועה שנראה מעבר לים. הרחק הרחק מעבר לים.
ואז, לחרדתי, התבררו לי מימדי הזוועה. לא האמנתי פשוט לא האמנתי להיכן נקלעתי...
מיליוני שקלים!!! חובות בבורסה, בהימורים, במשחקי מזל דרקוניים ועוד דברים קשים שאינני יכולה לפרט. הדירה המשותפת שועבדה לחובותיו, הר שלם של תביעות גדולות, בינוניות, קטנות. כל זה הצטבר לסכום אגדי...!!!
איבדתי את העשתונות. פרצתי בבכי נורא... לא ידעתי מה עלי לעשות?
פנו אליי נציגי התביעות, ודרשו בכל תוקף לממש את החובות!
כל בכיותיי וטענותיי של "מה לי ולזה"... "זה לא קשור אלי"... "אני כלל לא אשמה"... לא עזרו.
לא סייעו להציל את החשבונות מעיקול. שום הסברים לא הזרימו מזומנים כנגד כל משיכות היתר.
נשארתי לבד עם ששת ילדיי, וחובות ענק של מיליונים על כתפיי.
ארגון חסד מסוים אסף אותי ואת ילדיי. אמנם ארגון זה לא התיימר לשלם את חובות הענק. כל מה שרשום על שמו – יחכה לו ליום שירצה לשוב ארצה, או יחכה לתובעיו שינדדו אחריו ברחבי העולם להוציא דמיהם מידיו. אבל מה שהיה רשום על שמי, הצ'קים שזייף, החלק היחסי בדירה וברכוש – על אלו עלי להיאבק לבדי בכל כוחי!
בשביל זה יש לשכור את מיטב עורכי הדין, ולשלם טבין ותקילין, כי כל אגורה לעורך הדין יכולה לחסוך לי אלפי אלפי דולרים מצווארי, וזה חוץ מאחזקת הבית והוצאות הבית השוטפות, כולל טיפול הילדים מידי חודש בחודשו, המסתכמים לכמה אלפי שקלים!!
אמנם אינני אלמנה ולא גרושה – אבל מצבי גרוע מאלמנה ומגרושה עשרת מונים. נותרתי עגונה, שבעת יגון, שעברה ושעוברת עד עכשיו טרגדיה קשה מנשוא. עלי להניח את רגשותיי הצידה ולהתמקד בילדיי שיגדלו בריאים בנפשם וברוחם. אני צריכה טיפולים רגשיים לילדים, אוכל ומחיה. אני, עצמי, במצב קשה מאוד מאז המקרה. אני רדופה ללא הפסקה על ידי נושים למיניהם, אני חוששת לישון בבית לבדי, כל לילה אני מסתתרת בבית קרובי מרוב פחד וחרדה. ממש כך.
ומעל הכל, הנטל הכספי הכבד!
אני צריכה לשכור עורך דין המתמחה בצ'קים שעומדים לפירעון – להוכיח את הזיוף. גובה הצ'קים האלו שכביכול חתמתי עליהם, הוא קרוב למיליון ש"ח!!! – ושכר העורך דין הוא בהתאם.
ועוד עורך דין נוסף, המתמצא בענייני משפחה, ויודע איך להציל את הבית המשועבד ולמנוע את זריקתי מהדירה עקב השעבוד.
מלבד זאת אין לי ולילדיי מאום ממש, אני מדברת על מזונות וצרכים בסיסיים – ביטוח לאומי לא מכיר בי כפרודה, כיון שהבעל לא בארץ, ולא התקיים דיון בבית דין.
אני לא מאחלת לאף אחת לעבור את הסבל והייסורין שעברתי אני אודות המכשיר הטמא והארור – האינטרנט – שהרס במחי יד כל את משפחתי והותיר אותי שבר כלי!!!
אנא מכם! אל תעשו את הטעות האיומה הזאת!! אל תכניסו את האינטרנט – את המחבל הרוחני הזה – שהצליח להרוס משפחות רבות ומפוארות בישראל!!!
תלמדו ממני לקח להיכן הגעתי אני.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הכלה שנעלמה
את הסיפור שלי לא רציתי לחשוף מכל מיני שיקולים אישיים, אבל בלית ברירה החלטתי לבסוף כן לפרסם אותו וזאת במטרה אחת: כדי שנלמד את הלקח מפגעי הטכנולוגיה, וכדי שנתעורר כולנו מהר מהר לפני שיהיה מאוחר!
הסיפור שלי הוא אמיתי לחלוטין ולא הזוי, כל הפרטים בו מדויקים מאוד (כמובן ששיניתי פרטים מסוימים).
למדתי באחד הישיבות הטובות ביותר בירושלים. הייתי בחור די מצטיין, אוהב מאוד ללמוד, מקובל בחברה, וברוך ה' זכיתי לעלות ולהתעלות בלימוד התורה הקדושה עד שהגעתי לגיל השידוכין.
הציעו לי בחורה. בת הלומדת בסמינר מאוד חשוב. כמובן שביררנו עליה אצל כולם: מי היא? ומה היא? מה עיסוקיה? ואיך המשפחה שלה? מי החברות? ומה אומרות עליה המורות? וכו' וכו'.
לפי כל הבירורים ראיתי שהיא באמת בת טובה מאוד ודי מתאימה מכל הבחינות.
בפגישות השיחות בינינו זרמו. היה בינינו הרבה מכנה משותף. ראינו שההתאמה בינינו פשוט מושלמת. לאחר כמה פגישות נוספות, הוחלט לסגור ווארט.
ביום הווארט הגיעו הרבה בחורים מהישיבה שלי. וגם מהסמינר שלה הגיעו הרבה חברות, השמחה הייתה בעיצומה. שמחתי כמובן להכיר את בני המשפחה שלה, משפחה טובה ומעולה.
לאחר תקופה קצרה, חגגנו את אירוסינו.
לפני שבועיים וחצי בדיוק, ביום שלישי, נערכה החתונה שלנו ברוב פאר והדר באחד האולמות בבני ברק. היום היפה ביותר בחיי – יום חתונתי – הגיע.
זהו! החתונה הסתיימה בסופו של דבר. כולם הלכו, ונשארו רק בני המשפחה.
הם איחלו לנו מזל טוב בחום רב, ובירכו אותנו להצלחת דרכינו.
צעדנו לעבר ביתנו, להתחיל התחלה חדשה של כל זוג מתחיל.
עד עכשיו הכל היה בסדר.
למחרת בבוקר – יום לאחר החתונה – אני רואה את כלתי קצת עצבנית ומתוחה.
חשבתי אולי היא קצת לא מרגישה טוב מרוב לחץ ועייפות בגלל כל ההכנות שהיו בתקופה האחרונה וגם בגלל יום החתונה... הבנתי אותה. זה דבר טבעי ומובן מאליו וזה קורה להרבה. לכן לא הלחצתי אותה ונתתי לזה לעבור מאליו.
אכלנו יחד ארוחת בוקר. שוחחנו על החתונה... איך היה... ומה היה... היא דיברה בקושי ובהסתייגות והייתה קרה מאוד במשך כל השיחה. ראיתי עליה שהיא לא רגועה. משהו הציק לה ולא ידעתי מה... זה היה נראה כאילו שהיא סובלת להיות בחברתי ולשוחח איתי.
לא עשיתי מזה עניין. עזבתי אותה לנפשה והעדפתי לשתוק.
לאחר מספר שעות, שמתי את הכובע והחליפה והודעתי לה שאני יוצא להתפלל תפילת מנחה.
היא הנהנה בראשה.
לאחר 20 דקות אני חוזר מהתפילה. אני נכנס לבית ואומר: "שלום! הגעתי".
אין קול ואין עונה.
"רבקה (שם בדוי), הגעתי!"
שקט. דממה.
"רבקה...?"
הסתובבתי בחדרי הבית. חשבתי אולי היא במרפסת מדברת בפלאפון, או אולי הלכה לנוח...
לא! היא לא הייתה בבית.
התקשרתי לפלאפון שלה, הוא לא היה זמין.
'מעניין', חשבתי, 'אולי קפצה לקנות איזה משהו... או לאיזו חברה לכמה דקות?'
אני מחכה 10 דקות... רבע שעה... חצי שעה... שעה... והיא לא באה.
שוב אני מתקשר לפלאפון שלה, ואין מענה.
זה היה מוזר... להיכן היא הלכה?
התקשרתי להורים שלה. שאלתי אותם אולי רבקה הגיעה אליהם?
הם אמרו שלא.
"מה קרה?" הם שאלו בחשד מה.
"לא שום דבר! חשבתי שאולי היא קפצה לבקר". ניתקתי את השיחה.
משהו פה לא הסתדר לי...
אני אומר בכנות, אבל התחלתי לפחד שאולי קרה לה משהו?
הלכתי למשטרה.
פניתי אל השוטרים וממש התחננתי לפניהם: "תעשו לי טובה, אני ממש מתחנן, אני חתן צעיר, רק אתמול התחתנתי, ואני לא יודע מה קרה אבל הכלה שלי נעלמה..."
"מה זאת אומרת נעלמה?", לא הבינו השוטרים.
"באותו בוקר, ראיתי שהיא הייתה קצת מתוחה ועצבנית ולא רצתה כל כך לשוחח ולדבר, אז לא הפרעתי לה, נתתי לה להיות מכונסת בעצמה, לאחר מכן, הלכתי להתפלל תפילת מנחה, וכשחזרתי, ראיתי שהיא איננה..."
השוטרים הסתכלו עלי בתמיהה.
"רגע", שואל אותי שוטר אחד, "אולי רבתם ולכן היא ברחה מהבית?"
"לא, מה פתאום?!", עניתי, "אני אומר לך הכל היה בסדר בינינו! ולכן זה מה שמוזר לי בכל הסיפור!"
"אתה בטוח שהכלה שלך בסדר מבחינה נפשית?"
"כן, לא ראיתי אצלה איזה משהו שיעיד על הפרעה נפשית. היא דיברה רגיל והתנהגה רגיל".
"תשמע", הם אומרים, "זה מקרה מאוד מוזר. אנחנו לא יודעים מה לומר לך..."
"אני בלחץ... תעשו משהו בשבילי! אני חתן טרי, בערב יש לי שבע ברכות. אני מתחנן תעשו משהו..."
"טוב, תן לנו את המספר שלה ונבדוק מה קורה"
נתתי להם את המספר.
דרך המוקד המשטרתי הם הצליחו לאתר אותה.
הם ניגשו אלי ואמרו לי: "הכלה שלך נמצאת עכשיו בים!"
"בים???!!!", צעקתי מבוהל, "מה פתאום היא נמצאת עכשיו בים??? עוד כמה שעות יש לנו שבע ברכות...??!!", הייתי מבולבל לחלוטין.
הם התקשרו אליה. והיא ענתה.
השוטרים שאלו אותה: "תגידי, מה קרה? את נורמאלית? הרי רק אתמול התחתנת... מה בדיוק הבעיה שלך? "
"אין לי שום בעיה. אבל הוא לא בשבילי! הוא חזק מדי בשבילי!"
"אבל רק אתמול התחתנתם?"
"אני אגיד לכם את האמת, לפני שהכרתי אותו, היה לי אייפון! ואת האייפון אני לא זורקת! תגידו מה שתגידו, אני רוצה לחיות כמו חילונית עם אייפון, תגידו לו שאני יותר לא חוזרת אליו!!!"
השוטרים היו בהלם.
"תקשיבי טוב!", הם צעקו עליה, "את כרגע חוזרת לבית שלך ותסתדרי איתו! אחר כך תחליטי מה שתחליטי... יש לכם בערב שבע ברכות".
היא ניתקה את השיחה.
השוטרים ריחמו עלי, הם לא ידעו איך לספר לי את הדברים (ממש כמו שבאים להודיע למישהו שהקרוב שלו נהרג). הם הניחו יד על כתפי ואמרו לי בצער רב: "תראה, לפי מה שהבנו כששוחחנו איתה... היא יותר לא מעוניינת בקשר ביניכם! היא מעדיפה לחזור בשאלה ולהיות חילונית... ככה שאין לך הרבה מה לעשות".
כמה שאני בתור גבר חזק ולא מתרגש מדברים, אבל כאן לא יכולתי לעצור בעצמי... פשוט פרצתי בבכי... זה לא היה בשליטתי. לא האמנתי למשמע אוזניי... הרי רק אתמול התחתנו?... מה קרה כאן? איך הכל השתנה בבת אחת?
נו, עכשיו מה אני עושה?
חזרתי לבית הוריי וסיפרתי להם את הכל.
הוריי המסכנים קיבלו זעזוע... היה קשה להם לקבל את זה.
התקשרתי גם להורים שלה וסיפרתי להם בטלפון מה קרה עם הבת שלהם.
הם לא האמינו לי! הם חשבו שאני מתבדח... אבל כששמעו אותי בוכה בטלפון הם הבינו שאני רציני! הם לקחו את זה קשה מאוד.
אף אחד לא עיכל איך חתונה שהייתה שמחה כל כך, נהפכה ביום אחד לאבל ותוגה.
כאילו שאתמול לא היה כלום! לא חתונה מפוארת... לא מוזמנים... לא מתנות... לא חתן וכלה...
בשעת לילה מאוחרת, היא חזרה לביתה.
הוריה חיכו לה.
היא פתחה את הדלת ונכנסה לבושה בצורה מזעזעת ביותר, בשיער פזור ללא כיסוי ראש.
מיד הם שאלו אותה: "תגידי, מה זה צריך להיות?"
"אני עושה מה שבא לי", ענתה בחוצפה.
"רבקה, אנחנו מבקשים ממך, אל תעשי שטויות! רק עכשיו התחלת את החיים שלך! יש לך בעל צדיק, תלמיד חכם, טוב לב, ו..."
היא קטעה אותם: "מצידי שיהיה אדמו"ר! הוא בכלל לא מעניין אותי! יש לי אייפון, ואני חיה איתו חיים אחרים משלי".
מרוב תדהמה מצורת התגובה שלה, הם שתקו ולא ענו לה.
הם לא ידעו אם הבת שלהם היא זאת שדיברה, או שהשטן הוא זה שדיבר מתוך גרונה.
יום למחרת הם קבעו לה פגישה עם פסיכולוגית ידועה, על מנת שתגשש ותבדוק מה קורה איתה.
הפסיכולוגית ישבה ושוחחה איתה בנעימות ורצתה לראות מה קורה? והיכן הבעיה?
לאחר כשעה, ניגשת הפסיכולוגית להורים ואומרת להם: "תראו, דיברתי איתה. המסקנה שלי מכל השיחה הזאת היא, שאין לכם מה לעשות איתה! צר לי לומר זאת אבל הבת שלכם השתבשה לחלוטין!!! היא פשוט מטורפת על האייפון ועל כל הליכלוך שיש שמה!!! המכשיר הזה הוא כל חייה!"
"רגע, לאט לאט", הוריה המסכנים בקושי עיכלו את הדברים, "אנחנו רוצים להבין, אמרת לנו שנראה לך שאין מה לעשות איתה... תסבירי לנו בבקשה למה את מתכוונת?"
"סליחה שאני אומרת לכם את זה", התנצלה הפסיכולוגית, "אבל לפי מה שראיתי עליה בשעה ששוחחתי איתה... לא בטוח בכלל שגם מכון גמילה מסודר יוכל לעזור לה...".
ייאמר לזכותם של הוריה, שהם מיד צלצלו אלי וסיפרו לי כל מה שאמרה להם הפסיכולוגית.
הם בכו וביקשו סליחה על העוול הנורא שקרה לי.
פניתי לכמה רבנים וסיפרתי להם את כל מה שעבר עליי ביממה האחרונה.
"חבל לך על הזמן", הורו לי, "עליכם להתגרש באופן מיידי! חבל על כל יום שעובר! אי אפשר להקים בית עם בחורה כזו!"
בתהליך מזורז ביותר שנעשה בהתערבות כמה רבנים חשובים, יום לאחר ה-7 ברכות שלא התקיימו היה מעמד נתינת גט! – לפני שבוע בדיוק ביום רביעי.
היא, כמובן, קיבלה את הגט בשמחה והרגישה שירד ממנה "עול כבד". עכשיו היא משוחררת לעצמה ולתועבותיה עם מכשיר האייפון שלה.
פה בעצם מסתיים הסיפור שלי.
זה לא נתפס בשכל, מה מכשיר קטן ושטני זה יכול לחולל!!!
זה מבהיל.
לא יאומן כמה כוח של רוע יש לאייפון הזה!!!
הוא מחבל רצחני ביותר!
תברחו ממנו!
הוא בולע כל מה שבדרכו!
הוא מסוכן יותר ממחבל עם סכין!
אולי הסיפור שלי יעורר מישהו...
אולי נצליח להציל עוד מישהו מרדת שחת.
אולי...
והיה זה שכרנו.




________________________________________
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

הציץ ו... נפגע!
"שלום וברכה!
אני בוגר ישיבה. למדתי בישיבה לפני כמה שנים ומשם המשכתי לישיבה גדולה כמו כל אחד.
לאחרונה נכנסתי לבעיה שתופסת לי את הראש, ואני לא יודע למי לפנות.
מהרבנים שלי בישיבה לא נעים... מההורים שלי עוד יותר לא נעים... וגם לא מהחברים.
חיפשתי רב שמצד אחד אני יודע שהוא מבין עניין, ומצד שני אחד שלא נמצא איתי ביום יום ואני לא נפגש איתו כל הזמן ונבוך.
וחשבתי אולי הרב יוכל לעזור לי כי ממש אני מחזיק מהרב וחושב ומקווה שתוכל לעזור לי.
אספר קצת על עצמי: הייתי נחשב לבינוני. לא הייתי מהכישרוניים אבל גם לא מהשוליים.
הייתי מאוד חברותי, אהבתי את כולם, והרבה החזירו לי אהבה. הייתי תמים מאוד, ולא ידעתי על הרבה דברים שהעולם הגדול מציע.
את הישיבה הגדולה התחלתי ברגל ימין. שטייגן (בהתלהבות)... חברותות טובות... הערכה מצד הרבנים... ממש התלהבתי שהכל הולך על מישרים.
יום אחד הלכתי עם חבר שהיה לו אייפוד (טאצ') והוא הראה לי תוכנה בשם "יו טיוב" שזה משהו עולמי, שכל אחד שיש לו סירטון מצחיק, מעלה את זה לרשת וכולם יכולים לראות.
לא הכרתי את הדבר הזה וחבר שלי אמר לי שזה מוכר וזה "ממש חזק"... "יש מלא קטעים טובים". ובאמת הסירטון שראינו היה ממש נחמד, וזכרתי את העניין.
כמה שבועות לאחר מכן הייתי משועמם בבית. פתאום נזכרתי בדבר הזה. לקחתי את האייפוד של אחי והתחלתי לראות סירטונים נחמדים... ולכל סירטון שהתוכנה נותנת יש גם קישור לעוד סירטונים באותו עניין.
בהתחלה הסירטונים היו מעניינים וטובים, אבל מידי פעם צצו כל מיני סירטונים שתמונת התצוגה שלהם הייתה קצת פרוצה... והיצר נתן את עצתו ואמר: 'תפתח, רק תציץ מה זה... ותסגור!"
האמנתי לו ופתחתי.
וזה באמת לא היה כזה גרוע, אבל זה נתן לי את האומץ לפתוח עוד סירטונים שתמונת התצוגה שלהם הייתה פרוצה. וככה המשכתי והמשכתי לתוך הלילה... עד שפתאום תפסתי את עצמי מסתכל על דברים שלא האמנתי שאני מסתכל עליהם!!! כיביתי את המכשיר והלכתי לישון בהרגשה גרועה ואמרתי לעצמי: 'יותר אני לא פותח את המכשיר המחטיא הזה!!'
זה החזיק בדיוק שלושה ימים.
היה לילה משעמם. אמרתי לעצמי, 'עכשיו אני מסתכל רק בצנועים!'
נכנסתי, צפיתי... וכמובן גלשתי גם בגרועים, וביותר גרועים, ובממש גרועים...!!! באמצע הרגשתי שאני עושה דבר רע, אבל העיניים היו "תקועות"... ניסיתי להזיז אותם והם לא זזו... והאצבעות רצות על גבי המסך מביאות דבר יותר גרוע ויותר... ואני בפנים ממש צורח שאני רוצה להפסיק! אבל שום איבר לא מקשיב לי! הפסקתי רק שנגמר למכשיר הבטרייה לאחר 4 שעות.
וככה זה המשיך עוד ועוד... וכבר כהה הרגש! מה שהפריע לי פעם, כבר לא מזיז לי היום.
אני נכנס לדברים גרועים כל כך, שנראה לי שגם אם הרב יחשוב על הכי גרוע... זה אפילו לא חצי!!! אני עמוק עמוק בתוך ביצה טובענית שאין לה סוף, ואני שוקע ושוקע...
אני עושה את הכל בלילה לאחר שבני הבית הולכים לישון, ואף אחד לא יודע עלי כלום.
אם אמא שלי הייתה רואה על מה אני חושב מתי שאני חולם, היא הייתה מקבלת התקף (חס ושלום) מפחד על הבן התמים שלה.
ועכשיו אני רוצה להגיע לנקודה שהכי מפריעה לי וזה: המחשבות.
מאז שנכנסתי למערבולת הבוצית הזאת – אין לי תפילה אחת בלי מחשבה פרוצה!!
פתאום אני אומר "עושה שלום" ואני שם לב שלא רק שלא כיוונתי מילה אחת, אלא גם חשבתי על דברים כל כך גרועים...
אין לי סדר אחד נורמאלי שאני יכול לומר שלמדתי בלי שאיזו אשה קפצה לי בין השורות.
פתאום אני תופס את עצמי בוהה לאיזו נקודה והמחשבות שלי רצות ומתפרצות.
אין לי לילה שאני לא שוכב במיטה ועולות לי מחשבות טמאות. דברים שעד לפני שנה לא ידעתי שהם בכלל קיימים בעולם.
ואחרי שהרב קורא את השורות, הרב בטח חושב שאני איזה פושטק, מופקע, שלא קשור לעולם הישיבות... אבל זה לא נכון! כל מי שיש לו שאלה בהלכה פונה אלי.
סיימתי כמה מסכתות בישיבה, ואני שואל שאלות טובות בעיון!! הרבנים מרוצים ממני ואפילו מתייעצים איתי על בחורים אחרים. אני לא שומע מוזיקה לועזית, בקיצור מבחוץ אני נראה בחור מצויין שיחטפו בשידוכים אבל בפנים אני רקוב ומתולע...!!
לפני תקופה אמא שלי הלכה לשמוע דרשן שספר ממש את כל המגרעות של האינטרנט.
היא חזרה הביתה מאוכזבת למה היא הלכה לשם. 'הרי זה לא קשור למשפחה שלנו כל הדברים הטמאים של האינטרנט?!'. ואני צעקתי בתוך תוכי: 'אמא, זה כן קשור אלינו!!! נראה לך שבגלל שאת לא יודעת, אז זה לא אצלנו?! מה את רוצה? שאני אסתכל בזבל הזה מולך???!!!"
בקיצור אני מבולבל. לא יודע מה לעשות. לא מצליח ללמוד בשקט. אין לי תפילה נורמאלית רק מחשבות טמאות. ואני יודע שלמרות כל זה, כשאני אגיע הביתה, אז במוצאי שבת בלילה... אטבע עוד ועוד...
אף אחד לא חושד בי. והרבנים לא מדברים מה אפשר לעשות נגד? מה התרופה?
וגם החברותא שלי לא יודע על מה אני חושב, כשהוא מנסה להסביר לי את דברי הריטב"א בפעם השלישית.
מה שמוזר זה, בהתחלה חשבתי שאני הפושע היחידי פה בישיבה, הרי הדברים כל כך גרועים מי יעיז להסתכל אם לא פושע כמוני??!! אבל פעם אחת, חברותא שלי באמצע הסדר נאנח...
שאלתי אותו: "מה קרה?"
הוא אמר לי, שלקראת בין הזמנים הוא נפל!
"מה פירוש?", שאלתי.
הוא אמר, שבתחילת בין הזמנים הוא שמר על עצמו לא להיכנס לאינטרנט והצליח, אבל בשבוע האחרון הוא הרס את עצמו בשביל כל החודש!! ועד עכשיו, המראות והמחשבות לא עוזבות אותו...
אני נכנסתי 'לשוק' של החיים שלי.
הבחור הזה היה סמל ודוגמא של שטייגן בישיבה... לא האמנתי שהוא יכול ליפול באינטרנט...!! זה ממש 'שבר' אותי לדעת שגם חזקים כאלו נופלים.
מאז גיליתי עוד שניים שלא הייתי מאמין שהם בכלל יודעים מה זה, וגם הם נפלו וספגו פגיעות קשות!!!
זהו.
פרקתי את הלב עכשיו כאן, ואני אפילו לא יודע מה אני צריך לשאול את הרב, יש מצב לעלות בכלל מהמצב הזה?!
איך אני שוטף ממני את המחשבות הטמאות האלו?
איך אני מוריד את הדחף לרוץ למכשיר בכל מוצאי שבת ובכל בין הזמנים?
הרב, אני זקוק לעזרה!! אבל אני לא יכול לדבר עם הרב כי אני לא רוצה שהרב יידע מי אני, אני אנסה למצוא רב שלא מכיר אותי וככה אני גם אהיה יותר פתוח לדבר איתו.
ומכיון שאני כבר בתוך הבוץ ויודע עד כמה חשוך פה, אני מתחנן אל הרב: "בבקשה! תעזור לבחורים בישיבה שעדיין לא טבעו! תעזור להם שלא יהיו נגועים! כי מי שכבר נגע בזה, קשה לו מאוד לצאת מזה!!!"
יש עשרות בחורים עם אינטרנט רגיל בבית ואני מכיר כמה שהיו במקומות גרועים מאוד באינטרנט, ובטח המחשבות שלהם רצות בדיוק כמו שלי, ובטח יש עוד הרבה שאני לא יודע עליהם (כמו שהם לא יודעים עלי). הרב יש לך את הסמכות. בבקשה תעשה משהו! תציל נפשות רבות ממוות רוחני גמור!!!"
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

לבד בעולם
הסיפור שלי מתחיל כעשר שנים אחורה..
בעלי היה אברך כולל מבריק. ואני לא אומרת כך משום שהוא "היה" בעלי אלא כך העידו כל קרוביו וחבריו לכולל.
במשך עשר שנים של צמיחה לגובה, בהם בעלי עמל על התורה ועל העבודה. לומד במסירות נפש עצומה, תוך כדי ויתורים על עולם ומלואו... עשר שנים של לימוד ללא הפוגה.
(רק אחר כך נודע לי שהוא זכה לרכוש בקיאות מדהימה בש"ס ובראשונים בעל פה!!)
חבריו וראשי הכולל שלו ניבאו לו עתיד מזהיר. עתיד של גדול בישראל.
יום אחד בעלי חוזר הביתה וכולו נסער. פניו העידו שעבר איזשהו משבר קשה.
לא הבנתי במה מדובר, וגם הוא לא דיבר מאומה – נתתי לו להירגע. לא הלחצתי אותו.
לאחר זמן מה התברר לי שבעלי עבר איזושהי חוויה קשה מאוד. הוא עזב את הכולל בו למד פגוע עד עמקי נפשו. הוא הבטיח לי ולעצמו, שיותר הוא לא חוזר לשם לעולם...!
הבנתי אותו, אך היה קשה לי עד מאוד לדעת שבעלי הולך לסגור את הגמרא, ולא לחזור יותר למסגרת תורנית.
פעם שמעתי שאחד מגדולי ישראל התבטא ואמר: "שהעבודה זרה של ימינו, היא לסגור את הגמרא!". ניסיתי לדובבו ולעודדו שבכל זאת ינסה למצוא מסגרת אחרת בכולל אחר... אך כבר לא היה עם מי לדבר. הלב והאוזניים היו אטומים.
הרגשתי כאב חד בלב.
פרצתי בבכי – 'מה עם כל התקוות, השאיפות והחלומות? – האם הכל מתפרק עכשיו...?!'
"לאן תלך מה תעשה?"
"אני לא ילד קטן... אמצא איזה עבודה, נראה. אולי יום אחד אחזור ללימוד"
לא הייתה לי ברירה שתקתי. – לא הבעתי שום התנגדות.
אבל בליבי נשאתי תפילות רותחות שבעלי השקדן והמתמיד שוב יחבוש את ספסלי בית המדרש.
אני לא אשכח את אותו יום ששינה לי את חיי והפך אותם לקשים ומרים. את אותו יום מקולל בו הודיע לי חגיגית שמצא סוף סוף עבודה.
"במה?" – הייתי מסוקרנת.
"באינטרנט"
"מה...???" – הזדעזעתי כל כולי... בבת אחת חשכו עיניי לא האמנתי למשמע אוזניי. – "אבל זה האינטרנט הידוע לשמצה!" – לא יכולתי להשלים עם הדברים שאמר – "כל הרבנים אוסרים... זה אבי אבות הטומאה... איך אתה יכול לחשוב לעבוד עם הדבר הזה???!!" – התחלתי לבכות.
אבל הוא לא הקשיב, הוא היה להוט למצוא עבודה מכניסה ומכובדת, כזו שתפצה אותו על הפגיעה האנושה בכבודו העצמי.
וכך היה. את אשר יגורתי ממנו במשך כל חיי... בא לי.
למרות שלא הייתה לו כל השכלה אקדמאית, אפילו לא תיכונית – אבל היו לו חושים חדים וגם יכולת אנליטית מעולה, ולצערי הגדול, הוא הצליח להשתבץ ולקבל משכורת מכובדת מאוד.
בהתחלה הוא החל לגלוש למטרות העבודה, היה נראה שהוא שקוע בה ועושה את מלאכתו נאמנה... אך לאט לאט הוא סטה ממסלול העבודה והחל לגלוש אל אותו מדרון חלקלק ומסוכן, אל תהומות החטא, למקומות הכי משוקצים מלאי זימה ותועבה...
ראיתי בכאב לב נורא איך הולכת היראת שמים שלו ומצטננת, איך מתקצצים זמני התפילה והשיעור היומי מופסק לבסוף לחלוטין, איך בעלי שעדיו היה ממש לגדולות בלי כל ספק – נתון אך ורק בעולמו של האינטרנט הארור.
לאסוני, הבחנתי באותם פעמים שהוא "הולך להתפלל" אבל התפילין נשכחו בבית, מי יודע אם בכלל היה בבית הכנסת?!
בשבתות היו הילדים מנסים לברוח למניינים אחרים, רק כדי שלא יתבזו ליד אב שנראה כל כך רחוק מתפילה ומקריאת התורה...
יום אחד תפסתי אותו אוכל ללא ברכה. ניסיתי לרמוז לו איכשהו בעדינות על כך... לעורר את תשומת ליבו – הוא לא הניד עפעף.
חמישה ילדים קטנים היו בבית... שלושה בנים ושתי בנות קטנות.
ילדים רכים ומתוקים, שעולמם היפה החל להתנדנד ולהתערער בפראות.
מה הייתי צריכה לעשות? לברוח מהבית עם הילדים?... לאן הייתי הולכת??!
בעל כורחי נשארתי בבית, נושכת את שפתיי באיפוק עד זוב דם, מנסה איכשהו להעלים, לטשטש, שהילדים לא יראו ולא ירגישו. אני עצמי ניסיתי לברוח במחשבותיי... משתדלת לא לראות דברים...
אבל כמה אני יכולה...?
הייתי יוצאת מן הבית מוקדם בבוקר כדי שלא אראה אם הוא מתפלל או לא.
בסיום הארוחה אני הייתי נעלמת מהמטבח, שלא אדע האם הוא בירך ברכת המזון. כך לפחות הייתי משלה את עצמי שאולי כן... אולי הפעם בירך.
בתוך חדר העבודה שלו העמדתי כמה כרכים של גמרא, אולי מתי שהוא הוא יפתח וילמד (ולכל הפחות שהילדים יחשבו שהוא לומד בהם מידי פעם). אך זה לא עזר! גיליתי שהספרים נשארו באותו סדר, ללא תזוזה של מילימטר!!
הילדים הלכו וגדלו. ניסיתי לשמור על רוחניותם ככל יכולתי. הייתי צריכה להיות גם אמא וגם אבא, וגם... להתמודד עם המציאות של בעלי בבית – התנהגות שאף פעם לא הייתה צפויה; יעשה קידוש בשבת? לא יעשה? יחלל שבת בפרהסיה? – החרדה הזו הפכה להיות בן הלוויה הקבוע שלי.
בעל שילווה אותי ויתמוך בי כבר לא היה לי...
גם כסף הוא לא נתן. הילדים היו מתחננים אליו שייתן להם את צרכיהם: "אבא, אני צריך קלמר, מחברות... עפרונות חדשים". "אבא, חסר לי כסף לטיול, כולם כבר שילמו". "אבא, אני צריכה לתקן את הנעליים הן כבר קרועות..." – אך הוא הקשיח את ליבו וקפץ את אגרופו.
לא יכולתי לראות את ילדיי מתחננים לצרכים מינימלים שכל ילד וכל ילדה מקבלים.
התחננתי אליו ובכיתי שייתן להם את הדברים שזקוקים להם... אך הוא בשלו. לב אבן.
רק תבינו באיזה מצב הייתי, נאלצתי בעור שיניי פשוט להילחם על השגת כלכלה מינימלית, שיהיה בבית לחם חלב וביצים. שהילדים לא יסבלו גם ממצוקה כלכלית חונקת וקורעת.
כל כך קשות היו השנים האלה, כל כך קשות, אף אחד אינו יכול לאמוד איזה קושי אדיר היה לי במצב נורא שכזה. אשה שבעלה נפטר, חס ושלום, קשה לה להתמודד בחיי היום יום; הן בענייני הפרנסה להביא אוכל לבית, הן בענייני החינוך לתת תשומת לב לילדים, הן בענייני הטיפול בבית כגון כביסה, שטיפה וכו', אך אשה שיש לה בעל שאינו עושה כלום! – פשוטו כמשמעו, ולא עוד אלא שהוא מכביד על חייה ללא נשוא... קשים חייה שבעתיים!!!
הייתי מבקשת וממש מתחננת מתוך לב קרוע, שיסייע לנו קצת בפרנסה ובבית... אך הוא היה לועג ומלגלג.
החלק הכי כואב, שהוא היה צועק עליי ומבייש אותי בפני הילדים (מה שלא היה בשום פנים ואופן בעבר), ואני באותם רגעים הייתי מתכווצת מרוב בושה ומתייפחת בבכי.
ילדיי האומללים היו אוטמים אוזניים ובורחים אל החדר השני כדי שלא לראות, כדי שלא לשמוע. חשבתי: 'עד מתי אהיה קרבן להתעללויות שלו כלפי וכלפי ילדיי – אולי יותר טוב לפרק את הכל, ולמנוע מהילדים לפחות את הסבל הזה... – פניתי לאחד הרבנים הגדולים ושאלתי אותו, אם כדאי לי להתגרש. הוא הורה לי שבינתיים אמשיך לחיות ככה (בגיהנום הזה).
הילדים גדלו ולמדו להבין מה קורה. יותר ויותר הם נצמדו אלי, אבל אני כבר הייתי מותשת מכדי להיות אמא נורמאלית בשבילם. – שנים של מלחמה בבית, של כאב וצער לאין שיעור עשו את שלהן, אותי הם ריסקו רוחנית פיזית ונפשית. נותרה לי רק מלחמה אחת: מלחמת הישרדות, מלחמת קיום!!
אתם צריכים לבכות מרוב אושר על כך שזכיתם מה שלא זכיתי אני – לראות בית יהודי עשיר!!! לבעל המעניק יחס חם לאשתו ולילדיו, לבעל המחנך את ילדיו ומשקיע בהם, לשולחן שבת המלווה בשירים ובדברי תורה לשמוע מה יש לכל אחד לומר ולספר ולשוחח כולם בצוותא בנעימות ובשמחה. לחזור לבית ולדעת שיש מי שיחכה לך, שיש מי שיקשיב לך ויתמוך בך – ובמקום זה לחיות תחת מעטה של שקר, לראות דברים שאינם צריכים לראות, לחוות צער ודמעות וויכוחים שאין להם סוף...
יום אחד הוא עזב את הבית ולא שב יותר.
"תדרשי ממנו מזונות", יעצו לי מבני משפחתי, "תוכלי לדרוש ולקבל סוף סוף כסף לחיות... זה מגיע לך ביושר, החוק לצידך!"
ניסיתי. הפעלתי פרוצדורה שלימה וטירחה שאי אפשר לתארה, כדי להשיג את דמי המזונות המגיעים לי ביושר.
אבל ידעתי שהוא לא יתכונן לתת. בדיוק כמו שאטם את אוזנו בהיותו בביתו – כך הקשיח ליבו גם אחרי כן. בכל מיני תואנות ובתחבולות שונות ומשונות – התאכזר לי ולילדים כל פעם מחדש. מזונות לא קיבלתי.
ראיתי שאין עם מי לדבר. פחדתי ממנו נורא. החלטתי להתגרש.
בקשיים אדירים ממש לאחר זמן רב הצליחו להוציא ממנו גט. גט בלי תנאים, בלי מזונות, בלי התחייבויות. העיקר גט, כדי שלא אשאר עגונה כל ימי חיי.
זהו! נשארתי לבדי, עם כל הסבל!
לא הייתה לי כל דרך להתכלכל מההכנסה הזעומה שהייתה לי. נאלצתי ללוות כספים פעם אחר פעם לקיום היומיומי הבסיסי, כדי שלא לרעוב (ממש כך!). אני יודעת שזה אסור אבל מחוסר ברירה הייתי לווה מבלי שיהיה לי מהיכן לפרוע! (וגם את ההלוואות הקודמות לצערי לא פרעתי).
לאחר תקופה די ארוכה, בה אני סובלת וגוררת את עצמי בקושי... הגיעו ילדיי אל פרק הנישואין. כמו שאתם יודעים, לכל משפחה קשה במצב כזה, אבל לפחות יש את ההורים שנושאים ביחד את הקושי והם מתייעצים מה ניתן לעשות... חושבים ביחד... מתחלקים איכשהו בנטל... אני הייתי צריכה לעשות את הכל לבדי!!
זה הסיפור שלי. אני מתפללת לה' שיחלץ אותי מכל הצרות החרדות והדאגות הבלתי נסבלים, בתקווה לימים טובים שמחים ומאושרים בחיי יחד עם בני משפחתי, כמו כולם".






________________________________________







אין אפוטרופוס!
את הסיפור הבא אני מספר בכאב.
אני יודע שקשה להאמין שאכן הוא קרה, אבל בגלל שאנחנו שומעים מידי יום ביומו סיפורים מסמרי שיער על כל מיני נפילות שקרו כבר לאלפים, אז גם הסיפור שלי לא נחשב לחריג במיוחד.
הסיפור, בעצם, הוא לא עליי אלא על הרב שלי.
אני אתאר במקצת מי זה היה הרב שלי.
ובכן, הרב הוא תלמיד חכם גדול אשר ידיו רב לו בכל מקצועות התורה כולה כולל גם את חלק הסוד שבה.
הוא היה לומד בהתמדה עצומה, החל מהשעה 8 בבוקר ועד השעה 2 בצהריים.
בדרך כלל, כולם מנצלים את שעת הצהריים למנוחה קצרה או לאכילה או אפילו סתם להיות בבית,
אבל אצל הרב זה לא היה כך!
משעה 2 בצהריים ועד השעה 8 בערב, הוא היה ממשיך לענות בטלפון תשובות בהלכה לכל העולם!!
ואם חשבתם שבשעה 8 הוא מצא מנוחה לנפשו, טעיתם!
משעה 8 הוא המשיך למסור שיעורים בכל רחבי הארץ עד 12 בלילה!!
רק אז הוא הרשה לעצמו לנוח מעט עד לפנות בוקר.
לפנות בוקר הוא היה קם כמו אריה ועוסק בתורת הקבלה.
הוא היה דמות מכובדת מאוד שהשפיעה רבות על שומעי לקחו תורה, מוסר, יראת שמים ועבודת ה', ואף זכה לחבר כמה ספרים יסודיים מאוד.
ובנוסף, יש לו מאות תלמידים וכולל אברכים גדול מאוד שכל אברך מקבל שם 3,500 ש"ח לחודש.
כל זה היה עד לפני פחות משנה.
לפני פחות משנה – חורף שעבר – תלמיד אחד שלמד אצל הרב, הביא לו במתנה אייפון!
הוא אמר לו, שדרך המכשיר הזה יהיה לו הרבה יותר קל לענות תשובות בהלכה. כי דרך הטלפון זה קצת מסורבל ולוקח די הרבה זמן, והיות וזמנו של הרב יקר שכל דקה אצלו מחושבת, אז המכשיר הזה יוכל לקצר את התהליך וכך הרב יוכל להרוויח הרבה זמן.
כמובן, שהרב שלי שמח מאוד על ניצול הזמן שיהיה לו "בזכות" מכשיר האייפון.
הוא הודה לאותו תלמיד בחום רב על שדאג לקצר את זמנו דרך אותו מכשיר, ובירך אותו על כך במאור פנים.
הרב, שבחיים שלו לא ראה מה זה אייפון, לקח בתמימותו הרבה את המכשיר.
לאחר תקופה קצרה הגיעו מספר שאלות אל בית ההוראה שהיה בראשותו של הרב.
הרב הודיע, שכרגע הוא לא פנוי לענות לשאלות!
בחיים לא היה מצב כזה שלרב לא היה זמן לענות לשאלות. תמיד היה מוצא את הזמן לענות לשאלות בצורה המהירה ביותר ללא שום עיכוב.
חשבנו בהתחלה, שאולי יש משהו שמטריד אותו בתקופה האחרונה ולכן אינו פנוי לענות על שאלות. אבל לאחר שהגיעו אליו עוד ועוד שאלות נוספות, הודיע הרב שיותר הוא לא עונה על שאלות בהלכה!
טוב, חשבנו שכנראה הסדר יום שלו עמוס מאוד, לכן אין לו כבר זמן לענות לשאלות הלכתיות.
עוברת עוד תקופה, ואנחנו שמים לב שהרב מתחיל להיעדר הרבה גם ממסירת השיעורים.
כמה מהתלמידים פנו אליו ושאלו אותו על כך? ענה להם הרב שהוא מאוד מאוד עסוק ואין לו פנאי לזה.
לא הבנו, מה השתנה הפעם שהוא כל כך עסוק משאר הפעמים, עד כדי כך שהוא כבר לא עונה על שאלות וכבר לא מוסר שיעורים?
זה היה קצת מוזר...
החלטנו לבדוק את העניין.
לאחר כמה בירורים ומעקבים, התברר לנו הנורא מכל...
הרב שלנו – הלמדן הצדיק והקדוש – היה שקוע כל כולו בתוך האייפון שלו, שעות על גבי שעות בצורה מטורפת!!!
רק עכשיו הבנו בדיוק מדוע הפסיק לענות לשאלות בהלכה ומדוע הוא כבר אינו מוסר שיעורים.
מה הפלא?
וכי אפשר לענות לשאלות בהלכה ולמסור שיעורים כשאת כל הזמן הזה לוקח האייפון??
לאחר זמן – היה זה באזור חג השבועות – הרב כבר לא הגיע יותר! לא לישיבה לא לכולל ולא לבית מדרש!
לאחר מספר ימים, התקשר אחד מהתלמידים לביתו ושאל את אשתו, איפה הרב?
היא ענתה, שהוא טס לחו"ל לגייס תרומות, כדי להגדיל תורה ולהאדירה בעוד תלמידים ובעוד אברכים נוספים וכן לצורך המשך כתיבת ספריו והדפסתם.
עברו מאז חודשיים.
שוב התקשרנו לביתו, לשאול מתי הוא חוזר...?
אשתו ענתה לטלפון.
"שלום, מדברים מהכולל של הרב ו..."
איך שהיא שמעה אותנו, פרצה בבכי סוער"
"מה קרה??", נבהלנו.
היא בוכה ובוכה... לא מסוגלת להוציא מילה מהפה... רק לאחר כמה דקות, הצליחה להירגע קצת.
ואז אמרה לנו: "תשכחו מזה! הרב שלכם יותר לא יחזור! לא לישיבה, לא לכולל ולא לשיעורים... הבן אדם אבוד!"
"מה פירוש אבוד??", לא עיכלנו את מה שאמרה, "על מה את מדברת?"
"הוא שלח לי הודעה מחו"ל, שזהו! דרכינו נפרדות! הוא שינה את חייו למשהו אחר.
הוא אמר, שהוא ישלח לי גט בתקופה הקרובה, ככה שאין לי יותר מה לצפות ממנו".
לא האמנו למשמע אוזנינו.
הסיפור הזה הכה אותה, את משפחתה ואותנו בהלם מוחלט.
כבר באותו יום התפרסמה ההודעה, אבל כל בני קהילתו המפוארת לא רצתה להאמין!
או בגלל שחששו שאולי זה סתם שמועות, או שאולי לא רצו להכיר את המציאות המרה.
אבל בין כך ובין כך המצב נשאר כמו שהיה, הרב לא חזר!
כמובן שאנחנו – חסידיו ותלמידיו הנאמנים – לא היינו מוכנים לוותר עליו בקלות.
דיברנו בינינו מה אפשר לעשות בקשר למצב, והגענו לחלטה: קבוצת תלמידים מצומצמת, מהמקורבים אליו ביותר, טסים לחו"ל כדי להחזיר אותו "הביתה".
מיד התארגנו לטיסה. נפרדנו מבני המשפחה לכמה ימים, וכולנו עלינו למטוס.
הגענו לאותו בית, בו הוא היה אמור לשהות שם על פי הכתובת שנתנה לנו אשתו, ודפקנו בדלת.
מישהו פתח את הדלת.
"שלום, אפשר לקבל את הרב בנימין (שם בדוי)"
הוא צחק. "זה אני!"
הסתכלנו אחד על השני בהלם מוחלט!!! בכלל לא זיהינו אותו.
הוא היה יחף, בלי כיפה לראשו... לבוש במכנסי ג'ינס משופשפים... חולצת טריקו קצרה... הוא גילח את הזקן הארוך שהיה לו, ובמקום הפאות הארוכות עשה קרחות בצדדים...
הוא היה נראה כגוי גמור לכל דבר!!!
אבל הדבר שהכי זעזע אותנו היה, כשראינו שהייתה איתו אשה בבית.
הוא ראה שאנחנו לא מבינים מה שקורה פה, אז הוא מיהר להסביר: "קוראים לה מרגרט (שם בדוי), היא גויה! הכרתי אותה דרך האייפון!"
"הרב" (כמה מוזר היה עכשיו לקרוא לו "רב"), דיברנו אליו בכאב, "אבל זה איסור גמור! איך אתה חי עם גויה??? הרי כל רגע ורגע אתה עובר על איסורי תורה נוראיים???"
הוא פרץ בצחוק... כאילו שסיפרנו לו איזו בדיחה טובה, "זה בסדר!", אמר.
"מה בסדר??", היינו המומים מהאדישות שלו, "איך אתה יכול...?"
"אני איתה וטוב לי..."
"אף על פי כן", אמרנו, "אותנו לא מעניין איך אתה נראה, אתה הרב שלנו, ואתה בא איתנו בכל מחיר! רק תעזוב את הגויה המשוקצת הזו!"
הוא לא רצה בכלל להקשיב.
"הרב, אנחנו כבר לא יכולים... אנחנו מתפרקים!! קהילה שלמה על הגב שלך, וכל עתידה הרוחני עליך!
"אין מה לעשות", הוא אומר, "עכשיו זה כבר מאוחר! בשבילי אין כבר דרך חזרה! כבר שמעתי מאחורי הפרגוד את ה'שובו בנים שובבים' חוץ... מבנימין!"
"הרב, בכל זאת, הרי שערי תשובה לא ננעלו... בבקשה, לטובת אשתך ולטובת הילדים שלך, לטובת התלמידים ולטובת הקהילה כולה, בוא! חזור איתנו ונשתיק את הסיפור. אף אחד לא יידע מה היה ואיך היה..."
"לא!", הוא היה נחרץ, "לחזור למה שהייתי, אני יותר לא חוזר! את כל מה שאמרתם לי עכשיו, הייתם צריכים לומר לפני שנה לאותו תלמיד שהביא לי את האייפון! כעת מאוחר מדי..."
והוסיף ואמר: "אם אתם רוצים, אני מרשה לכם לפרסם את הסיפור שלי יחד עם השם שלי כי אין לי מה להפסיד! אני כבר שקוע עמוק בתוך זה! אבל כדי שאחרים לא יפלו כמוני תפרסמו את הסיפור"
(כמובן שמפני כבוד משפחתו איננו מפרסמים את שמו).
עזבנו אותו כמו שהוא יחד עם הגויה שלו בארץ נכר, וחזרנו לארץ.
יש "לרב", חתן תלמיד חכם וצדיק. היה קשה לו לקבל את הדברים ולהאמין עד היכן חמיו התדרדר...
וכדי לבדוק עד היכן הדברים מגיעים, הוא התקשר אליו כמה שעות לפני כניסת יום הכיפורים ושאל אותו כבדרך אגב איך הוא מתכונן לצום ביום הקדוש הזה?
הוא ענה לו: "אני כבר לא שומר בכלל תורה ומצוות, אז מה פתאום שאני אצום?! מה לי וליום כיפור?! אני הולך עם מרגרט (הגויה שהייתה איתו) לאיזה מסעדה טובה, וזהו!".
פחד אדירים! אין אפוטרופוס!
אין! ואל תאמין בעצמך עד יום מותך!
ובפרט לא כשיש לך בהישג יד אייפון או אינטרנט.
כי בכזה מקרה, לא רק שלא תאמין בעצמך, אלא תדע בוודאות שאתה בסכנת השמדה רוחנית.
"הרב" שלי עשה את הטעות הגורלית של חייו, בכך שלא שמע לגדולי ישראל שאסור להחזיק את זה, ועבר על הצו האלוקי של 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'!
עבירה גוררת עבירה, ומהקל נכשל אל הכבד, עד שאמר לו היצר לך ותבעט באלוקי ישראל!!!
אני יודע שלא קל בכלל לקרוא את הדברים הללו, אבל הדברים נכתבו כדי שנתעורר כבר ונבין את גודל ההרס שיש במכשיר האינטרנט וגרורותיו, זוהי מגפה כל כך נוראה שהורגת טובים ורעים כאחד, היא יכולה לקחת אפילו אדם גדול צדיק וקדוש ולהפוך אותו כופר... ה' יצילנו.
מחשב – אפילו לחידושי תורה – אם לא ניתקת אותו מחיבור לאינטרנט, או אם ברשותך אחד מהמכשירים הלא מאושרים, אתה בסכנת השמדה!!
כל מכשיר שלא עבר סינון וניתוק, הוא כלי רצח מפלצתי שיש לברוח ממנו מאוד!!!
הבירור שנעשה כאן – בדור עקבתא דמשיחא – הוא בירור חזק.
הבירור הוא קשה! והניסיונות רק הולכים וגדלים!
איי, איי, כמה צריכים להיות חזקים. וכמה דמעות צריכים לשפוך בתפילה.
אבא שבשמים, רחם עלינו! תציל אותנו מהטומאה הנוראה הזו! שלא אנו ולא צאצאינו ניפול ברשת השטן הזאת! אנא אבא תציל אותנו! זה נורא, כשל כבר כח הסבל! עד מתי?!!!
מעשי ידיך טובעים בים. בבקשה, אבא!
עם ה' החזק והחרד – רוצים גאולה למען שמך, למען שמך,
כדי להעביר גילולים מן הארץ, בקרוב אמן.







________________________________________






הכלה שנעלמה
את הסיפור שלי לא רציתי לחשוף מכל מיני שיקולים אישיים, אבל בלית ברירה החלטתי לבסוף כן לפרסם אותו וזאת במטרה אחת: כדי שנלמד את הלקח מפגעי הטכנולוגיה, וכדי שנתעורר כולנו מהר מהר לפני שיהיה מאוחר!
הסיפור שלי הוא אמיתי לחלוטין ולא הזוי, כל הפרטים בו מדויקים מאוד (כמובן ששיניתי פרטים מסוימים).
למדתי באחד הישיבות הטובות ביותר בירושלים. הייתי בחור די מצטיין, אוהב מאוד ללמוד, מקובל בחברה, וברוך ה' זכיתי לעלות ולהתעלות בלימוד התורה הקדושה עד שהגעתי לגיל השידוכין.
הציעו לי בחורה. בת הלומדת בסמינר מאוד חשוב. כמובן שביררנו עליה אצל כולם: מי היא? ומה היא? מה עיסוקיה? ואיך המשפחה שלה? מי החברות? ומה אומרות עליה המורות? וכו' וכו'.
לפי כל הבירורים ראיתי שהיא באמת בת טובה מאוד ודי מתאימה מכל הבחינות.
בפגישות השיחות בינינו זרמו. היה בינינו הרבה מכנה משותף. ראינו שההתאמה בינינו פשוט מושלמת. לאחר כמה פגישות נוספות, הוחלט לסגור ווארט.
ביום הווארט הגיעו הרבה בחורים מהישיבה שלי. וגם מהסמינר שלה הגיעו הרבה חברות, השמחה הייתה בעיצומה. שמחתי כמובן להכיר את בני המשפחה שלה, משפחה טובה ומעולה.
לאחר תקופה קצרה, חגגנו את אירוסינו.
לפני שבועיים וחצי בדיוק, ביום שלישי, נערכה החתונה שלנו ברוב פאר והדר באחד האולמות בבני ברק. היום היפה ביותר בחיי – יום חתונתי – הגיע.
זהו! החתונה הסתיימה בסופו של דבר. כולם הלכו, ונשארו רק בני המשפחה.
הם איחלו לנו מזל טוב בחום רב, ובירכו אותנו להצלחת דרכינו.
צעדנו לעבר ביתנו, להתחיל התחלה חדשה של כל זוג מתחיל.
עד עכשיו הכל היה בסדר.
למחרת בבוקר – יום לאחר החתונה – אני רואה את כלתי קצת עצבנית ומתוחה.
חשבתי אולי היא קצת לא מרגישה טוב מרוב לחץ ועייפות בגלל כל ההכנות שהיו בתקופה האחרונה וגם בגלל יום החתונה... הבנתי אותה. זה דבר טבעי ומובן מאליו וזה קורה להרבה. לכן לא הלחצתי אותה ונתתי לזה לעבור מאליו.
אכלנו יחד ארוחת בוקר. שוחחנו על החתונה... איך היה... ומה היה... היא דיברה בקושי ובהסתייגות והייתה קרה מאוד במשך כל השיחה. ראיתי עליה שהיא לא רגועה. משהו הציק לה ולא ידעתי מה... זה היה נראה כאילו שהיא סובלת להיות בחברתי ולשוחח איתי.
לא עשיתי מזה עניין. עזבתי אותה לנפשה והעדפתי לשתוק.
לאחר מספר שעות, שמתי את הכובע והחליפה והודעתי לה שאני יוצא להתפלל תפילת מנחה.
היא הנהנה בראשה.
לאחר 20 דקות אני חוזר מהתפילה. אני נכנס לבית ואומר: "שלום! הגעתי".
אין קול ואין עונה.
"רבקה (שם בדוי), הגעתי!"
שקט. דממה.
"רבקה...?"
הסתובבתי בחדרי הבית. חשבתי אולי היא במרפסת מדברת בפלאפון, או אולי הלכה לנוח...
לא! היא לא הייתה בבית.
התקשרתי לפלאפון שלה, הוא לא היה זמין.
'מעניין', חשבתי, 'אולי קפצה לקנות איזה משהו... או לאיזו חברה לכמה דקות?'
אני מחכה 10 דקות... רבע שעה... חצי שעה... שעה... והיא לא באה.
שוב אני מתקשר לפלאפון שלה, ואין מענה.
זה היה מוזר... להיכן היא הלכה?
התקשרתי להורים שלה. שאלתי אותם אולי רבקה הגיעה אליהם?
הם אמרו שלא.
"מה קרה?" הם שאלו בחשד מה.
"לא שום דבר! חשבתי שאולי היא קפצה לבקר". ניתקתי את השיחה.
משהו פה לא הסתדר לי...
אני אומר בכנות, אבל התחלתי לפחד שאולי קרה לה משהו?
הלכתי למשטרה.
פניתי אל השוטרים וממש התחננתי לפניהם: "תעשו לי טובה, אני ממש מתחנן, אני חתן צעיר, רק אתמול התחתנתי, ואני לא יודע מה קרה אבל הכלה שלי נעלמה..."
"מה זאת אומרת נעלמה?", לא הבינו השוטרים.
"באותו בוקר, ראיתי שהיא הייתה קצת מתוחה ועצבנית ולא רצתה כל כך לשוחח ולדבר, אז לא הפרעתי לה, נתתי לה להיות מכונסת בעצמה, לאחר מכן, הלכתי להתפלל תפילת מנחה, וכשחזרתי, ראיתי שהיא איננה..."
השוטרים הסתכלו עלי בתמיהה.
"רגע", שואל אותי שוטר אחד, "אולי רבתם ולכן היא ברחה מהבית?"
"לא, מה פתאום?!", עניתי, "אני אומר לך הכל היה בסדר בינינו! ולכן זה מה שמוזר לי בכל הסיפור!"
"אתה בטוח שהכלה שלך בסדר מבחינה נפשית?"
"כן, לא ראיתי אצלה איזה משהו שיעיד על הפרעה נפשית. היא דיברה רגיל והתנהגה רגיל".
"תשמע", הם אומרים, "זה מקרה מאוד מוזר. אנחנו לא יודעים מה לומר לך..."
"אני בלחץ... תעשו משהו בשבילי! אני חתן טרי, בערב יש לי שבע ברכות. אני מתחנן תעשו משהו..."
"טוב, תן לנו את המספר שלה ונבדוק מה קורה"
נתתי להם את המספר.
דרך המוקד המשטרתי הם הצליחו לאתר אותה.
הם ניגשו אלי ואמרו לי: "הכלה שלך נמצאת עכשיו בים!"
"בים???!!!", צעקתי מבוהל, "מה פתאום היא נמצאת עכשיו בים??? עוד כמה שעות יש לנו שבע ברכות...??!!", הייתי מבולבל לחלוטין.
הם התקשרו אליה. והיא ענתה.
השוטרים שאלו אותה: "תגידי, מה קרה? את נורמאלית? הרי רק אתמול התחתנת... מה בדיוק הבעיה שלך? "
"אין לי שום בעיה. אבל הוא לא בשבילי! הוא חזק מדי בשבילי!"
"אבל רק אתמול התחתנתם?"
"אני אגיד לכם את האמת, לפני שהכרתי אותו, היה לי אייפון! ואת האייפון אני לא זורקת! תגידו מה שתגידו, אני רוצה לחיות כמו חילונית עם אייפון, תגידו לו שאני יותר לא חוזרת אליו!!!"
השוטרים היו בהלם.
"תקשיבי טוב!", הם צעקו עליה, "את כרגע חוזרת לבית שלך ותסתדרי איתו! אחר כך תחליטי מה שתחליטי... יש לכם בערב שבע ברכות".
היא ניתקה את השיחה.
השוטרים ריחמו עלי, הם לא ידעו איך לספר לי את הדברים (ממש כמו שבאים להודיע למישהו שהקרוב שלו נהרג). הם הניחו יד על כתפי ואמרו לי בצער רב: "תראה, לפי מה שהבנו כששוחחנו איתה... היא יותר לא מעוניינת בקשר ביניכם! היא מעדיפה לחזור בשאלה ולהיות חילונית... ככה שאין לך הרבה מה לעשות".
כמה שאני בתור גבר חזק ולא מתרגש מדברים, אבל כאן לא יכולתי לעצור בעצמי... פשוט פרצתי בבכי... זה לא היה בשליטתי. לא האמנתי למשמע אוזניי... הרי רק אתמול התחתנו?... מה קרה כאן? איך הכל השתנה בבת אחת?
נו, עכשיו מה אני עושה?
חזרתי לבית הוריי וסיפרתי להם את הכל.
הוריי המסכנים קיבלו זעזוע... היה קשה להם לקבל את זה.
התקשרתי גם להורים שלה וסיפרתי להם בטלפון מה קרה עם הבת שלהם.
הם לא האמינו לי! הם חשבו שאני מתבדח... אבל כששמעו אותי בוכה בטלפון הם הבינו שאני רציני! הם לקחו את זה קשה מאוד.
אף אחד לא עיכל איך חתונה שהייתה שמחה כל כך, נהפכה ביום אחד לאבל ותוגה.
כאילו שאתמול לא היה כלום! לא חתונה מפוארת... לא מוזמנים... לא מתנות... לא חתן וכלה...
בשעת לילה מאוחרת, היא חזרה לביתה.
הוריה חיכו לה.
היא פתחה את הדלת ונכנסה לבושה בצורה מזעזעת ביותר, בשיער פזור ללא כיסוי ראש.
מיד הם שאלו אותה: "תגידי, מה זה צריך להיות?"
"אני עושה מה שבא לי", ענתה בחוצפה.
"רבקה, אנחנו מבקשים ממך, אל תעשי שטויות! רק עכשיו התחלת את החיים שלך! יש לך בעל צדיק, תלמיד חכם, טוב לב, ו..."
היא קטעה אותם: "מצידי שיהיה אדמו"ר! הוא בכלל לא מעניין אותי! יש לי אייפון, ואני חיה איתו חיים אחרים משלי".
מרוב תדהמה מצורת התגובה שלה, הם שתקו ולא ענו לה.
הם לא ידעו אם הבת שלהם היא זאת שדיברה, או שהשטן הוא זה שדיבר מתוך גרונה.
יום למחרת הם קבעו לה פגישה עם פסיכולוגית ידועה, על מנת שתגשש ותבדוק מה קורה איתה.
הפסיכולוגית ישבה ושוחחה איתה בנעימות ורצתה לראות מה קורה? והיכן הבעיה?
לאחר כשעה, ניגשת הפסיכולוגית להורים ואומרת להם: "תראו, דיברתי איתה. המסקנה שלי מכל השיחה הזאת היא, שאין לכם מה לעשות איתה! צר לי לומר זאת אבל הבת שלכם השתבשה לחלוטין!!! היא פשוט מטורפת על האייפון ועל כל הליכלוך שיש שמה!!! המכשיר הזה הוא כל חייה!"
"רגע, לאט לאט", הוריה המסכנים בקושי עיכלו את הדברים, "אנחנו רוצים להבין, אמרת לנו שנראה לך שאין מה לעשות איתה... תסבירי לנו בבקשה למה את מתכוונת?"
"סליחה שאני אומרת לכם את זה", התנצלה הפסיכולוגית, "אבל לפי מה שראיתי עליה בשעה ששוחחתי איתה... לא בטוח בכלל שגם מכון גמילה מסודר יוכל לעזור לה...".
ייאמר לזכותם של הוריה, שהם מיד צלצלו אלי וסיפרו לי כל מה שאמרה להם הפסיכולוגית.
הם בכו וביקשו סליחה על העוול הנורא שקרה לי.
פניתי לכמה רבנים וסיפרתי להם את כל מה שעבר עליי ביממה האחרונה.
"חבל לך על הזמן", הורו לי, "עליכם להתגרש באופן מיידי! חבל על כל יום שעובר! אי אפשר להקים בית עם בחורה כזו!"
בתהליך מזורז ביותר שנעשה בהתערבות כמה רבנים חשובים, יום לאחר ה-7 ברכות שלא התקיימו היה מעמד נתינת גט! – לפני שבוע בדיוק ביום רביעי.
היא, כמובן, קיבלה את הגט בשמחה והרגישה שירד ממנה "עול כבד". עכשיו היא משוחררת לעצמה ולתועבותיה עם מכשיר האייפון שלה.
פה בעצם מסתיים הסיפור שלי.
זה לא נתפס בשכל, מה מכשיר קטן ושטני זה יכול לחולל!!!
זה מבהיל.
לא יאומן כמה כוח של רוע יש לאייפון הזה!!!
הוא מחבל רצחני ביותר!
תברחו ממנו!
הוא בולע כל מה שבדרכו!
הוא מסוכן יותר ממחבל עם סכין!
אולי הסיפור שלי יעורר מישהו...
אולי נצליח להציל עוד מישהו מרדת שחת.
אולי...
והיה זה שכרנו.




________________________________________

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

עוד
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

איזה עוד תנא קדוש נטמן במירון... סמוך ונראה לרשב"י...??

ידידי וחברי היקר: פגשתי אותך שנה שעברה בל"ג בעומר במירון... עמדת שם עם המכשיר ה"לא
כל כך כשר" שלך... ותיעדת דרכו את המחזות... התפללת מתוכו... ונכנסת איתו אל הקודש פנימה...
דברתי איתך כמה פעמים על המכשיר הזה... הודית לי בשקט שזה לוקח אותך למחוזות לא הכי
טהורים... אבל אמרת שקשה לי... פעם אחת אפילו ניסית להתנתק ולא הצלחת... אתה עדיין מנסה
וכל פעם אתה נסוג לאחור... אתה קצת כועס עלי למה אני לא מבין אותך... שאני לא מבין כמה זה
קשה... אבל הפעם איש בשורה אני!!!!
אתה יודע מי מבין אותך מצוין??? לא תאמין... אבל רשב"י בכבודו ובעצמו!!!!!
הוא מכיר את ההתמודדות שלך מקרוב... אתה יודע למה??
היה לרשב"י נכד בדיוק כמוך!!!! כידוע במסכת בבא מציעא (דף פה.) מובא: שרבי אלעזר
ברבי שמעון נפטר והשאיר אחריו בן צעיר... בן שש עשרה... קראו לו יוסלה... היוסלה של
השכונה... והיות ויוסלה היה יתום ולא היה לו אבא שיעמוד לצידו ברגעים הקשים... אז
קרה מה שקרה ויוסלה קנה אייפון.. (אייפון מהסוג של פעם...)
ויום אחד הגיע רבי הקדוש ורצה להיפגש עם בן של ר"א נכד של רבי שמעון...
הוא ציפה לפגוש בן עליה נשגב עם השגות מרוממות... אבל למרבה התדהמה והזעזוע...
את מי הוא רואה?? את יוסלה!!!! יוסלה עם האייפון... רבי הקדוש לא ויתר... הוא תפס את
יוסלה וחיבק אותו ואמר לו: אתה יודע מי אתה??? אתה בן של הליגער רבי אלעזר... אתה
נכד של רשב"י... אתה לא יכול להיות כזה!! רבי הקדוש הלביש אותו בבגדי זהב!!! ואמר
לו: אתה רבה!!!! אתה מכובד... אתה חייב להיות צדיק... אין לך ברירה... אתה "אייניקל..."
בנן של קדושים... יוסלה הקשיב... שמע... הבין... אבל לפרוש מהאייפון ? ! ? ! ? ! ? עד
כאן!!!! את הצעד הזה הוא לא היה מסוגל לבצע!!! רבי הקדוש הצמיד ליוסלה חברותא..
התנא ר' שמעון בן איסי בן לקוניא... החברותא היה מגיע לסדר אבל יוסלה לא מגיע...
מה יש??? איפה היית?? חיכית לך... מה עונה יוסלה: "לקרייתי אנא אזיל..."
הוי הוי כמה שהתשובה הזו מוכרת... מה שנקרא "יצאתי לסידורים..." היום כשמישהו חוזר
ואומר הייתי בסידורים אני כבר מבין שהוא מתכוין לרשת האלחוטית הקרובה... יוסלה
דווקא רצה ללמוד... הוא רצה לעשות נחת רוח בשמים לאבא הגדול ר"א ולסבא הקדוש
רשב"י... אבל מה אעשה... יש לי סידורים!!!! יש לי כל מיני כל מיני סידורים!!! יש לי
באייפון כל מיני מושגים שקשה לי להתנתק מהם...
ליוסלה לא היה טוב עם זה... הוא דווקא היה מאוד רוצה להתנתק מזה... אבל קשה!!!!
קשה!!!! מישהו פה מבין את יוסלה???
כן... היוסלה הזה היה נכד של רבי שמעון בר יוחאי??? והסבא והאבא הגדולים יושבים
בשמים ומבינים את יוסלה... יודעים כמה שקשה לו... וסבא ואבא... שניהם עמדו בשמים
והתפללו על יוסלה שלהם... התפללו עליו שיצליח להתגבר... שיצליח להתנתק... שיצלח
את הניסיון הזה... ואכן יום אחד תפס החברותא ר' שמעון בן איסי... הוא תפס את יוסלה
בבגדיו!!!! הוא פנה אליו ודיבר איתו שיחת נפש... יוסלה... מה יהיה??? זה לא מתאים לך...
אתה מרומם... אתה יכול... תתנתק!!!! ויוסלה תפס את עצמו ברגע האחרון... ו ה ת נ ת ק !
! ! ! ! ! !
ניתק קשר עם כל "הסידורים..." שרף את כל הקשרים הפסולים... והתחיל ללמוד תורה ברצינות...
והוא עלה והתעלה ונהיה התנא הקדוש רבי יוסי בן רבי אלעזר בן רבי שמעון!!! וכשהוא נפטר יצאה
בת קול והעידה עליו שהוא היה גדול כמו אביו ר"א וכמו סביו רבי שמעון!!!! אמנם במערה הוא לא
זכה להיקבר כי הוא לא היה בצער מערה כמו אבא וסבא... אז הוא נטמן מחוץ למערה אבל הוא
כאן!!! כאן איתנו!!! בהר מירון!!!
- --
רבי יוסי מבין אותך הכי טוב בעולם... כשאתה עומד עם האייפון ומנסה למצא מילים איך לתרץ את
עצמך למה כ"כ קשה לך להתנתק מזה... אתה לא צריך להסביר יותר מידי... רבי יוסי הנכד של רבי
שמעון מבין אותך יותר מידי טוב!!! רבי אלעזר ורבי שמעון... גם הם מבינים אותך מצוין!!! היה להם
כזה בן... כזה נכד... אתה לא תספר להם מה זה יצר הרע... הם מכירים את הניסיונות שלך מקרוב...
אבל בכל זאת!!!!!! האבא והסבא והנכד... שלשתם כאחד!!!! עומדים ומבטיחים לך: אתה יכול!!!!
אתה יכול להתנתק מזה!!! ואם תתנתק מזה אתה קונה את עולמך... עוד לא מאוחר... אתה עדיין
יכול לדבוק בדרכו של אותו יוסלה... להתנתק ביום אחד... ולתפוס את עצמך ברצינות ולצמוח
ולגדול ולהיות כמו ר' יוסי נכדו של רבי שמעון שזכה והגיע לדרגת אביו וסבו...
---
כן!!!! היום כל בחור וגם נשוי הם בגדר יתומים לעניין ניסיונות... כי כמו שפעם יתום התבטא בזה
שאין לו מי שיעמוד לידו בשעת ניסיון... הרי היום בעידן האינטרנט כל אחד מאיתנו יכול למצא את
עצמו לבד לבד מול הניסיונות הקשים ביותר ואין לך אף אחד שעומד לידך... אז אבא ואמא ב"ה
חיים ושיהיו בריאים עד מאה ועשרים... אבל הם לא לידי!!!! הם לא נמצאים פה לידי... ולא רואים
ולא מעלים על דעתם באיזה ניסיונות אני מתמודד...
נו... מה זה אם לא יתום!!! אבל בשביל זה אבי ואמי עזבוני וה' יאספני... ה' כן נמצא פה... והוא מבין
אותך והוא יודע כמה קשה לך... והוא מבטיח לך... פתחו לי פתח כחודו של מחט... דוקר כמו מחט...
תתנתק... זה אמנם יהיה קשה בהתחלה כמו מחט... אבל אני מבטיח שאפתח לכם פתח כפתחו של
אולם... זה היום!!!! ביום ל"ג בעומר...
למרגלות ציונו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי!! של רבי אלעזר ברבי שמעון!!! ואחרון חביב: הנכד
הקדוש רבי יוסי! זו ההזדמנות להתנתק... ולבקש ולהתפלל: אנא ה'... שזכותם תגן עלינו ונזכה
לבער את הרע מקרבנו... שיהיו מליצי יושר שזה לא יהיה כ"כ קשה... ואז השקיפה ממעון קדשך מן
השמים ותראה את העמידה בניסיון קשה ובזכות זה תברך את עמך ישראל ותקרע רוע גזר דינם
ותמלא ידם מברכותיך ותמלא משאלות ליבם לטובה אמן.

ל"ג בעומר תשע"ח: שוברים את האייפון במירון!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

________________________________________

בכיס, מתחת לשמיכה, בשירותים...

היום ניתן להחזיק בכיס לא רק את כל קולנוע 'אדיסון' אלא את כל בתי הקולנוע שבישראל ושבחוץ לארץ גם יחד!!! – השטן מזעיר את עצמו לגודל... אצבע!!! – בצורת דיסק אונקי 128 ג'יגה שמכיל כ–800 סרטים לצפייה!!!
ב'נאס"א' – סוכנות החלל שבטקסס – היה אז מחשב אחד שתפס בנין שלם, מה שהיום תופס אייפון אחד מסכן במשקל 20 גרם!!!
הפלאפון הראשון, היה כבד מאוד. הוא תפס מושב שלם של רכב וזאת הייתה הפעם הראשונה שהצליחו לחייג ממנו מבלי שום חיבור לשקע! אבל מאז זה הלך והשתכלל בצורה שלא תיאמן.
עד כדי כך, שאני בתמימותי, הייתי פעם באיזו צרכנייה מסוימת ושם ראיתי מישהו שמתכופף למדף של העוגיות. לפתע הוא שואל אותי: "מה אתה אומר, איזה עוגיות ניקח?"
אני ברוב תמימותי, התפלאתי.
'מה פתאום הוא פונה אלי?! מה הוא שואל אותי איזה עוגיות ניקח?! אני בכלל לא מכיר אותו?'
אז אני אומר לו: "לא יודע, יש לך כל מיני סוגים... מה אתה מחפש בדיוק?"
אז הוא אומר לי: "רגע, ניקח את זה?"
"אמרתי לו: "מה שאתה מבין... אני לא יודע מה להגיד לך... אתה יכול לנסות את אלה או את אלה..."
"טוב, "הוא אומר, "אני אקח את הסוג הזה!"
ואז שמתי לב, שלאוזן שלו הייתה מחוברת אוזנייה של פלאפון שאיתה הוא דיבר עם אשתו, מה שלא ראיתי קודם!
בהתחלה התביישתי, אבל מהר מאוד נרגעתי, כי ידעתי שהוא בכלל לא שם לב שעניתי לו.
הפלאפון הפך להיות מאוד קטן וקומפקטי.
ובגלל שהוא כזה קטן וקומפקטי, הוא מוציא אותו מהכיס ומתחיל לדפדף בו מתחת לשמיכה, בשירותים, בחדר, בחוץ... לאחר מכן הוא סוגר אותו, כך שאף אחד לא יודע כלום ולא חושד בכלום!

פעם נכנס אל הרב הקדוש מצאנז יהודי מודרני לבוש ג'ינס וחולצת טריקו צמודה בעלת שרוולים קצרים מגולח... ושאל אותו: "תאמר לי רבי, במה אני יהודי לא טוב? זה שאני לא לבוש כמוך עם כל השמונה בגדים זה עושה אותי פחות טוב ממך?!"
ענה לו הרב: "תראה, אם יבוא אלי השטן ויאמר לי: "חיים, בוא נלך ביחד לקולנוע?", אתה יודע מה אני יאמר לו?"
"לא, מה?"
"אני אומר לו: "תראה שטן יקר, מילא אתה יכול ללכת לשם כי אתה השטן, אבל אני?? איך אני יכול ללכת לשם עם כובע גדול כזה?? הרי יצחקו ממני ויזרקו עליי ביצים ועגבניות, יחשבו שנפל לי בורג...
ואפילו אם הוא יצליח לשכנע אותי להוריד את הכובע שאלך לשם בלי כובע, אני אומר לו, "רגע, ומה עם המעיל?", ואז שוב הוא ינסה לשכנע אותי להוריד את המעיל... ואחר כך אומר לו, "ומה עם הציצית...?", ככה אני אמשיך לשגע אותו על כל בגד ובגד... ועד שיקח לו להוריד ממני את כל השמונה בגדים ואת הזקן והפאות, יימאס לו ממני!! וכך הוא יעזוב אותי.
אבל אם השטן יפנה אליך ויאמר לך: "אריק, בוא נלך לקולנוע?", מה תעשה? הרי אין לך בגדים ופאות וזקן שישמרו עליך שלא ללכת לשם...
אתה תשתכנע ממנו במהירות ותאמר לו: "הנני מוכן ומזומן ללכת איתך לשם עכשיו!"
אז עכשיו אתה מבין את ההבדל בינינו". סיים הרבי מצאנז את דבריו.
ועל זה", אמר הרב שכטר, "אני בוכה!!! – הניסיונות שהיו לנו עד עכשיו, ללכת למקומות אסורים, עצרו בידינו בגלל הלבוש החרדי יחד עם הזקן והפאות.
אבל בניסיון של היום – שזה להיכנס לאינטרנט, לפייסבוק, לאייפון ולשוטט בתוך אתרים אסורים פסולים ומתועבים... – אין לנו שום כוח ושום עזרה ושום הגנה מהלבוש החרדי ומהפאות והזקן..."









________________________________________






"אחותי התחילה לבכות באוטובוס"

סיפר הרב חיים לאנג:
"לפני שבועיים נזדמן לי להשתתף בכינוס של אבות בבני ברק.
יומיים אחרי זה אני מקבל טלפון מאברך.
הוא אומר לי: "התקשרה אלי אחותי, היא נסעה לירושלים, לפניה ישבו שני נערים צעירים בני 13 ו–14. לא היו אלו נערים מקולקלים, היו אלו נערים מבני ברק עם קרחות ופאות עבות.
הם החזיקו באיזה מכשיר וצפו בו".
אומר לי האברך: אחותי רצתה לראות במה הם מסתכלים... היא נחרדה... היו אלו סרטי תועבה!!!
אחותי התחילה לבכות באוטובוס".
נערים בני 13, 14, חשופים לכזה תוכן איום ונורא שאברך שכבר מחתן את ילדיו לא היה מעיז להיחשף לתוכן שכזה!!".

סיפר הרב שמחה רבינוביץ, מחבר ספר 'פסקי תשובות':
"באוזניי שמעתי על בחור חסידי בן טובים, זך לב וטהור עיניים, שנסע לישיבה לתחילת הזמן. וכמובן, שהבחור היה מלא ברצונות טובים ושאיפות טהורות, מלא בהתעוררות והתרגשות לקראת הזמן החדש.
במושב שלפניו באוטובוס התיישב איזה אדם רשע ומנוול, שנראה כחרדי, ופתח את אחד המכשירים הטמאים שהיה לו שם, וראה מה שראה.
אותו בחור חסידי, לא הצליח להתאפק ולהתגבר על סקרנותו... הציץ ונפגע.
מגיע הבחור לישיבה, מנסה לכווין ב"נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תלמוד תורתיך"...
מנסה "ב"חנינו מאיתך חכמה בינה ודעת", ב"השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו לעבודתך"...
אך כלום!
מחשבותיו התעופפו...
בראשו עלו שוב ושוב תמונות הזוועה שראה. אותן תמונות שסרטו לו את הנשמה.
הוא ניסה אחר כך ללמוד, הוא ניסה במוסר וחסידות – ולא הלך לו.
כל השאיפות שלו, כל הרצונות, הכל פרח ונעלם ברוח... והכל בגלל אותו רשע מרושע! אותו מנוול וטמא! שבמחי מכשיר אחד מטונף איבד עולם מלא!
"רצח" בחור צדיק וקדוש ברגע אחד על ידי שדרדרו לפי פחת ונפל שם בריסוק איברים.
והכל על ידי ראייה אחת! במכשיר אחד!
אוי לנו שכך עלתה בימינו..."
איפה זה היה?
לא במועדון בתל אביב, לא בפאב ביפו, ולא בקזינו ביריחו...
באוטובוס!!! קו 402!!! מירושלים לבני ברק!!! בהפרדה מלאה!!!"

במוצאי שבת חנוכה, התקיימה מסיבת חנוכה בבית הכנסת בו אני מתפלל, ואחד הרבנים שהוזמן שם לדרוש אמר כך:
"היוונים היו חכמים. וכמו שאומרים חכמינו זיכרונם לברכה שיפייפותו של יפת (הכוונה לחוכמה שלו) תשכון באוהלי שם. וחלק מהדבר "החכם" שעשו זה, לטמאות את כל השמנים!
נשים לב", אמר הרב, "היוונים לא שפכו את השמנים... היוונים לא שברו את הקנקנים... הם פשוט טמאו אותם!!
מה "החכמה הגדולה" שיש כאן?
מה ההבדל בין שמן טמא לשמן טהור? בחיצוניות באמת אין הבדל! הם נראים זהים אותו דבר!
אבל בפנימיות... זה טמא וזה טהור!!
כשהיוונים טימאו את השמנים, הם בעצם רצו להעביר כאן מסר:
"בחיצוניות שלך תישאר חרדי! תמשיך ללכת עם הכובע והחליפה שלך... תמשיך ללכת עם חולצה לבנה ומכנסיים שחורות... תמשיך ללכת עם פראק והמבורג... עם גרביים לבנות ושטריימל... עם פאות מסולסלות וזקן ארוך...
אבל בפנימיות שלך תהיה יווני!!!
"מה שחשוב לנו", אמרו היוונים, "זה שבפנים – בתוך הבית שלך – תמשיך לראות סרטים, לגלוש באינטרנט, ולשוטט בפייסבוק... שתעשה את כל התועבות שבעולם!! אחר כך כבר לא אכפת לנו מה שתעשה.
אתה רוצה אחר כך להתפלל?... ללמוד תורה?... לשמור שבת ולהניח תפילין?...
אין בעיה! לנו זה כבר לא מפריע".
אם פעם הסיסמה של המשכילים הייתה: הייה יהודי באוהליך ואדם בצאתך!"
היום הסיסמה היא הפוכה: "הייה יווני באוהליך וחרדי בצאתך!"







________________________________________






הוא מכבה את הנר ונכנס לגלוש...

פעם הייתה הבדלה בין ישראל לעמים. כולם ידעו שגוי זה גוי ויהודי זה יהודי.
היום, הגענו למצב כזה שאמנם כלפי חוץ היהודי נראה מובדל מן העמים, הוא עושה "הבדלה" עם השטריימל על הראש ואומר "המבדיל בין ישראל לעמים", אבל לאחר שהוא מכבה את הנר הוא נכנס לחדרו לגלוש באתרים של פריצות ותועבה... ואז כבר אין הבדלה בין ישראל לעמים!!
החיצוניות אולי מאוד מרשימה, לשטריימל יש כתר יפה, אבל בפנימיות שלו – איפה שאף אחד לא רואה אותו – שם, ה' ירחם, צריכים הרבה רחמי שמים עליו".
בסגנון דומה אומר גם הרב אשר רוזנבוים: "היום יש מציאות שכלפי חוץ יכול אדם להיראות כיהודי חרדי שומר תורה ומצוות לכל דבר, אבל בפנימיותו הוא חילוני גמור!! וכמו עץ חלול שמבחוץ הוא נראה יפה ומרשים אבל בתוכו הוא מרוקן מכל וכל..."
הדבר הכואב הוא: שלא מדובר ביחידים! לא מדובר באנשים בודדים!
"מדובר ברבבות רבבות של משפחות שנמצאים במצב של התפרקות!!!"
וזו לא גוזמה!!!
כך העיד בכאב, רבה של רכסים, רבי יעקב מאיר זוננפלד.
הוא אמר, "כל אחד צריך לשאול, הרי אם כל כך הרבה נופלים ונהרסים, היינו צריכים לראות את זה! היינו צריכים לראות שהפסיקו להגיע לבית הכנסת? שהפסיקו לבוא לכולל? לישיבות? ולסמינרים?
אבל זה בדיוק החורבן... הם נשארים אותו דבר!!! הכל נעשה בהסתר!! מבלי שאף אחד ירגיש או יידע!!
אותם גולשים ואותם אלה שנחשפים לאותם אתרים ומקומות מזוהמים, הם נראים כמו כולנו!! חזותם לא מוכיחה עליהם שום דבר!!
בבית כנסת, בכולל, בישיבה, בסמינר הם נראים רגיל ואפילו צדיקים!! – הם יכולים להיות עם זקן ארוך וכיפה גדולה, היא יכולה ללכת עם חצאית ארוכה וחולצה רחבה כשצווארונה סגור עד הכפתור העליון למעלה, ואף אחד לא יודע עד כמה הם שקועים עמוק עמוק בפנים בתוך הבוץ המלוכלך והמטונף של האינטרנט!!
דוגמא קטנה", אומר הרב, "שסיפר לי ידיד. באה אליו אשה יקרה אשת אברך כדי לשפוך את ליבה...
היא אומרת לו: "בעלי, שהוא אברך כולל, כבר ארבעה חודשים לא מניח תפילין!!
אני יודעת, שהוא שומר שבת רק בבית, לעיניי הילדים. אבל באמת הוא לא שומר שבת כלל...!!! ואף אחד לא יודע עליו דבר! חוץ ממני..."
מסיים הרב בכאב: "אף אחד לא יודע מה קורה אצל השכן שלו... ואף אחד לא יודע מה קורה אצל החברותא שלו בכולל..."

כשהשתתפתי בהלוויה של מרן הרב אלישיב פגשתי שם מלמד בתלמוד תורה חשוב.
והוא סיפר לי שיש לו חברותא שהגיס שלו הוא מתקן מחשבים.
יום אחד גיסו הוזמן לבני ברק לתיקון מחשב.
בשביל לעלות על התקלה, הוא היה צריך לדפדף אחורה כדי לראות מה קורה...
הוא סיפר לגיסו (החברותא), שכשהוא דפדף אחורה... הוא גילה שם אתרים נוראים ואיומים!!! שבעל המחשב נכנס אליהם.
כשהוא חקר ושאל אחר כך למי שייך המחשב?
התברר לו שזה היה מחשבו האישי של... ראש כולל חשוב ידוע ומפורסם בבני ברק!!!
לא פחות ולא יותר!!!

סיפר בעל עמדה חשובה ברבנות:
"לפני מספר חודשים התקיימה חתונה חשובה. דיין אחד מפורסם השיא את בתו.
היו שם כל צמרת הדיינים והרבנים.
כשסימנו לקהל לגשת לחופה, שמעו את הדיין החשוב מכריז ברמקול: 'רבותי, כל מי שמחזיק מכשיר טמא שלא ייכנס ולא יתקרב לחופה. אינני לוקח עדים לכתובה ולחופה שמחזיקים אייפון, אלא רק בעלי מכשירים כשרים. כל מי שיש לו אייפון, פסול לעדות!!!'
השתררה שם דממה מעיקה.
היו שם אישים תורניים בעלי עמדה תורנית חשובה, וכולם נאלצו לעמוד הרחק מן החופה.
אף אחד מהם לא היה ראוי להיות עד!!!
אותו דיין לבסוף לקח שני פקידים פשוטים בעלי פלאפון כשר, והם אלו שחתמו על הכתובה והעידו בחופה".
נורא ואיום.


________________________________________

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

________________________________________

בכיס, מתחת לשמיכה, בשירותים...

היום ניתן להחזיק בכיס לא רק את כל קולנוע 'אדיסון' אלא את כל בתי הקולנוע שבישראל ושבחוץ לארץ גם יחד!!! – השטן מזעיר את עצמו לגודל... אצבע!!! – בצורת דיסק אונקי 128 ג'יגה שמכיל כ–800 סרטים לצפייה!!!
ב'נאס"א' – סוכנות החלל שבטקסס – היה אז מחשב אחד שתפס בנין שלם, מה שהיום תופס אייפון אחד מסכן במשקל 20 גרם!!!
הפלאפון הראשון, היה כבד מאוד. הוא תפס מושב שלם של רכב וזאת הייתה הפעם הראשונה שהצליחו לחייג ממנו מבלי שום חיבור לשקע! אבל מאז זה הלך והשתכלל בצורה שלא תיאמן.
עד כדי כך, שאני בתמימותי, הייתי פעם באיזו צרכנייה מסוימת ושם ראיתי מישהו שמתכופף למדף של העוגיות. לפתע הוא שואל אותי: "מה אתה אומר, איזה עוגיות ניקח?"
אני ברוב תמימותי, התפלאתי.
'מה פתאום הוא פונה אלי?! מה הוא שואל אותי איזה עוגיות ניקח?! אני בכלל לא מכיר אותו?'
אז אני אומר לו: "לא יודע, יש לך כל מיני סוגים... מה אתה מחפש בדיוק?"
אז הוא אומר לי: "רגע, ניקח את זה?"
"אמרתי לו: "מה שאתה מבין... אני לא יודע מה להגיד לך... אתה יכול לנסות את אלה או את אלה..."
"טוב, "הוא אומר, "אני אקח את הסוג הזה!"
ואז שמתי לב, שלאוזן שלו הייתה מחוברת אוזנייה של פלאפון שאיתה הוא דיבר עם אשתו, מה שלא ראיתי קודם!
בהתחלה התביישתי, אבל מהר מאוד נרגעתי, כי ידעתי שהוא בכלל לא שם לב שעניתי לו.
הפלאפון הפך להיות מאוד קטן וקומפקטי.
ובגלל שהוא כזה קטן וקומפקטי, הוא מוציא אותו מהכיס ומתחיל לדפדף בו מתחת לשמיכה, בשירותים, בחדר, בחוץ... לאחר מכן הוא סוגר אותו, כך שאף אחד לא יודע כלום ולא חושד בכלום!

פעם נכנס אל הרב הקדוש מצאנז יהודי מודרני לבוש ג'ינס וחולצת טריקו צמודה בעלת שרוולים קצרים מגולח... ושאל אותו: "תאמר לי רבי, במה אני יהודי לא טוב? זה שאני לא לבוש כמוך עם כל השמונה בגדים זה עושה אותי פחות טוב ממך?!"
ענה לו הרב: "תראה, אם יבוא אלי השטן ויאמר לי: "חיים, בוא נלך ביחד לקולנוע?", אתה יודע מה אני יאמר לו?"
"לא, מה?"
"אני אומר לו: "תראה שטן יקר, מילא אתה יכול ללכת לשם כי אתה השטן, אבל אני?? איך אני יכול ללכת לשם עם כובע גדול כזה?? הרי יצחקו ממני ויזרקו עליי ביצים ועגבניות, יחשבו שנפל לי בורג...
ואפילו אם הוא יצליח לשכנע אותי להוריד את הכובע שאלך לשם בלי כובע, אני אומר לו, "רגע, ומה עם המעיל?", ואז שוב הוא ינסה לשכנע אותי להוריד את המעיל... ואחר כך אומר לו, "ומה עם הציצית...?", ככה אני אמשיך לשגע אותו על כל בגד ובגד... ועד שיקח לו להוריד ממני את כל השמונה בגדים ואת הזקן והפאות, יימאס לו ממני!! וכך הוא יעזוב אותי.
אבל אם השטן יפנה אליך ויאמר לך: "אריק, בוא נלך לקולנוע?", מה תעשה? הרי אין לך בגדים ופאות וזקן שישמרו עליך שלא ללכת לשם...
אתה תשתכנע ממנו במהירות ותאמר לו: "הנני מוכן ומזומן ללכת איתך לשם עכשיו!"
אז עכשיו אתה מבין את ההבדל בינינו". סיים הרבי מצאנז את דבריו.
ועל זה", אמר הרב שכטר, "אני בוכה!!! – הניסיונות שהיו לנו עד עכשיו, ללכת למקומות אסורים, עצרו בידינו בגלל הלבוש החרדי יחד עם הזקן והפאות.
אבל בניסיון של היום – שזה להיכנס לאינטרנט, לפייסבוק, לאייפון ולשוטט בתוך אתרים אסורים פסולים ומתועבים... – אין לנו שום כוח ושום עזרה ושום הגנה מהלבוש החרדי ומהפאות והזקן..."


92522_tumb_750Xauto.jpg



________________________________________






"אחותי התחילה לבכות באוטובוס"

סיפר הרב חיים לאנג:
"לפני שבועיים נזדמן לי להשתתף בכינוס של אבות בבני ברק.
יומיים אחרי זה אני מקבל טלפון מאברך.
הוא אומר לי: "התקשרה אלי אחותי, היא נסעה לירושלים, לפניה ישבו שני נערים צעירים בני 13 ו–14. לא היו אלו נערים מקולקלים, היו אלו נערים מבני ברק עם קרחות ופאות עבות.
הם החזיקו באיזה מכשיר וצפו בו".
אומר לי האברך: אחותי רצתה לראות במה הם מסתכלים... היא נחרדה... היו אלו סרטי תועבה!!!
אחותי התחילה לבכות באוטובוס".
נערים בני 13, 14, חשופים לכזה תוכן איום ונורא שאברך שכבר מחתן את ילדיו לא היה מעיז להיחשף לתוכן שכזה!!".

סיפר הרב שמחה רבינוביץ, מחבר ספר 'פסקי תשובות':
"באוזניי שמעתי על בחור חסידי בן טובים, זך לב וטהור עיניים, שנסע לישיבה לתחילת הזמן. וכמובן, שהבחור היה מלא ברצונות טובים ושאיפות טהורות, מלא בהתעוררות והתרגשות לקראת הזמן החדש.
במושב שלפניו באוטובוס התיישב איזה אדם רשע ומנוול, שנראה כחרדי, ופתח את אחד המכשירים הטמאים שהיה לו שם, וראה מה שראה.
אותו בחור חסידי, לא הצליח להתאפק ולהתגבר על סקרנותו... הציץ ונפגע.
מגיע הבחור לישיבה, מנסה לכווין ב"נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תלמוד תורתיך"...
מנסה "ב"חנינו מאיתך חכמה בינה ודעת", ב"השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו לעבודתך"...
אך כלום!
מחשבותיו התעופפו...
בראשו עלו שוב ושוב תמונות הזוועה שראה. אותן תמונות שסרטו לו את הנשמה.
הוא ניסה אחר כך ללמוד, הוא ניסה במוסר וחסידות – ולא הלך לו.
כל השאיפות שלו, כל הרצונות, הכל פרח ונעלם ברוח... והכל בגלל אותו רשע מרושע! אותו מנוול וטמא! שבמחי מכשיר אחד מטונף איבד עולם מלא!
"רצח" בחור צדיק וקדוש ברגע אחד על ידי שדרדרו לפי פחת ונפל שם בריסוק איברים.
והכל על ידי ראייה אחת! במכשיר אחד!
אוי לנו שכך עלתה בימינו..."
איפה זה היה?
לא במועדון בתל אביב, לא בפאב ביפו, ולא בקזינו ביריחו...
באוטובוס!!! קו 402!!! מירושלים לבני ברק!!! בהפרדה מלאה!!!"

במוצאי שבת חנוכה, התקיימה מסיבת חנוכה בבית הכנסת בו אני מתפלל, ואחד הרבנים שהוזמן שם לדרוש אמר כך:
"היוונים היו חכמים. וכמו שאומרים חכמינו זיכרונם לברכה שיפייפותו של יפת (הכוונה לחוכמה שלו) תשכון באוהלי שם. וחלק מהדבר "החכם" שעשו זה, לטמאות את כל השמנים!
נשים לב", אמר הרב, "היוונים לא שפכו את השמנים... היוונים לא שברו את הקנקנים... הם פשוט טמאו אותם!!
מה "החכמה הגדולה" שיש כאן?
מה ההבדל בין שמן טמא לשמן טהור? בחיצוניות באמת אין הבדל! הם נראים זהים אותו דבר!
אבל בפנימיות... זה טמא וזה טהור!!
כשהיוונים טימאו את השמנים, הם בעצם רצו להעביר כאן מסר:
"בחיצוניות שלך תישאר חרדי! תמשיך ללכת עם הכובע והחליפה שלך... תמשיך ללכת עם חולצה לבנה ומכנסיים שחורות... תמשיך ללכת עם פראק והמבורג... עם גרביים לבנות ושטריימל... עם פאות מסולסלות וזקן ארוך...
אבל בפנימיות שלך תהיה יווני!!!
"מה שחשוב לנו", אמרו היוונים, "זה שבפנים – בתוך הבית שלך – תמשיך לראות סרטים, לגלוש באינטרנט, ולשוטט בפייסבוק... שתעשה את כל התועבות שבעולם!! אחר כך כבר לא אכפת לנו מה שתעשה.
אתה רוצה אחר כך להתפלל?... ללמוד תורה?... לשמור שבת ולהניח תפילין?...
אין בעיה! לנו זה כבר לא מפריע".
אם פעם הסיסמה של המשכילים הייתה: הייה יהודי באוהליך ואדם בצאתך!"
היום הסיסמה היא הפוכה: "הייה יווני באוהליך וחרדי בצאתך!"




image004.png
________________________________________






הוא מכבה את הנר ונכנס לגלוש...

פעם הייתה הבדלה בין ישראל לעמים. כולם ידעו שגוי זה גוי ויהודי זה יהודי.
היום, הגענו למצב כזה שאמנם כלפי חוץ היהודי נראה מובדל מן העמים, הוא עושה "הבדלה" עם השטריימל על הראש ואומר "המבדיל בין ישראל לעמים", אבל לאחר שהוא מכבה את הנר הוא נכנס לחדרו לגלוש באתרים של פריצות ותועבה... ואז כבר אין הבדלה בין ישראל לעמים!!
החיצוניות אולי מאוד מרשימה, לשטריימל יש כתר יפה, אבל בפנימיות שלו – איפה שאף אחד לא רואה אותו – שם, ה' ירחם, צריכים הרבה רחמי שמים עליו".
בסגנון דומה אומר גם הרב אשר רוזנבוים: "היום יש מציאות שכלפי חוץ יכול אדם להיראות כיהודי חרדי שומר תורה ומצוות לכל דבר, אבל בפנימיותו הוא חילוני גמור!! וכמו עץ חלול שמבחוץ הוא נראה יפה ומרשים אבל בתוכו הוא מרוקן מכל וכל..."
הדבר הכואב הוא: שלא מדובר ביחידים! לא מדובר באנשים בודדים!
"מדובר ברבבות רבבות של משפחות שנמצאים במצב של התפרקות!!!"
וזו לא גוזמה!!!
כך העיד בכאב, רבה של רכסים, רבי יעקב מאיר זוננפלד.
הוא אמר, "כל אחד צריך לשאול, הרי אם כל כך הרבה נופלים ונהרסים, היינו צריכים לראות את זה! היינו צריכים לראות שהפסיקו להגיע לבית הכנסת? שהפסיקו לבוא לכולל? לישיבות? ולסמינרים?
אבל זה בדיוק החורבן... הם נשארים אותו דבר!!! הכל נעשה בהסתר!! מבלי שאף אחד ירגיש או יידע!!
אותם גולשים ואותם אלה שנחשפים לאותם אתרים ומקומות מזוהמים, הם נראים כמו כולנו!! חזותם לא מוכיחה עליהם שום דבר!!
בבית כנסת, בכולל, בישיבה, בסמינר הם נראים רגיל ואפילו צדיקים!! – הם יכולים להיות עם זקן ארוך וכיפה גדולה, היא יכולה ללכת עם חצאית ארוכה וחולצה רחבה כשצווארונה סגור עד הכפתור העליון למעלה, ואף אחד לא יודע עד כמה הם שקועים עמוק עמוק בפנים בתוך הבוץ המלוכלך והמטונף של האינטרנט!!
דוגמא קטנה", אומר הרב, "שסיפר לי ידיד. באה אליו אשה יקרה אשת אברך כדי לשפוך את ליבה...
היא אומרת לו: "בעלי, שהוא אברך כולל, כבר ארבעה חודשים לא מניח תפילין!!
אני יודעת, שהוא שומר שבת רק בבית, לעיניי הילדים. אבל באמת הוא לא שומר שבת כלל...!!! ואף אחד לא יודע עליו דבר! חוץ ממני..."
מסיים הרב בכאב: "אף אחד לא יודע מה קורה אצל השכן שלו... ואף אחד לא יודע מה קורה אצל החברותא שלו בכולל..."

כשהשתתפתי בהלוויה של מרן הרב אלישיב פגשתי שם מלמד בתלמוד תורה חשוב.
והוא סיפר לי שיש לו חברותא שהגיס שלו הוא מתקן מחשבים.
יום אחד גיסו הוזמן לבני ברק לתיקון מחשב.
בשביל לעלות על התקלה, הוא היה צריך לדפדף אחורה כדי לראות מה קורה...
הוא סיפר לגיסו (החברותא), שכשהוא דפדף אחורה... הוא גילה שם אתרים נוראים ואיומים!!! שבעל המחשב נכנס אליהם.
כשהוא חקר ושאל אחר כך למי שייך המחשב?
התברר לו שזה היה מחשבו האישי של... ראש כולל חשוב ידוע ומפורסם בבני ברק!!!
לא פחות ולא יותר!!!

סיפר בעל עמדה חשובה ברבנות:
"לפני מספר חודשים התקיימה חתונה חשובה. דיין אחד מפורסם השיא את בתו.
היו שם כל צמרת הדיינים והרבנים מהרבנות.
כשסימנו לקהל לגשת לחופה, שמעו את הדיין החשוב מכריז ברמקול: 'רבותי, כל מי שמחזיק מכשיר טמא שלא ייכנס ולא יתקרב לחופה. אינני לוקח עדים לכתובה ולחופה שמחזיקים אייפון, אלא רק בעלי מכשירים כשרים. כל מי שיש לו אייפון, פסול לעדות!!!'
השתררה שם דממה מעיקה.
היו שם אישים תורניים בעלי עמדה תורנית חשובה ברבנות, וכולם נאלצו לעמוד הרחק מן החופה.
אף אחד מהם לא היה ראוי להיות עד!!!
אותו דיין לבסוף לקח שני פקידים פשוטים בעלי פלאפון כשר, והם אלו שחתמו על הכתובה והעידו בחופה".
נורא ואיום.
טביעת אצבע.jpg
________________________________________
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

"אני רוצה לקפוץ מהגג ושהרב יברך אותי שלא יקרה לי כלום"
סיפר הרב חזקיהו מישקובסקי:
"אספר לכם סיפור מעניין שקרה איתי. היה בחור בישיבה ליד בני ברק שנשבר.
היו לו, כביכול, סיבות "טובות" להישבר; בית הרוס... הורים גרושים... והוא החליט שהוא לא יכול להישאר בישיבה, הוא חייב לצאת לעבוד.
אבל אף על פי שהחליט לעבוד, הוא רצה להמשיך את חייו כבן ישיבה ולהקים בית של תורה עם בחורה מבית יעקב.
אז הוא ביקש ממני: "בוא תעשה לי טובה, לך איתי לרבי חיים קניבסקי"
אמרתי לו: "למה לא?"
נכנסנו לרבי חיים.
הבחור אומר לרבי חיים: "הרב אני שבור, המצב שלי קשה, אני לא יכול... אני חייב לצאת לעבודה! אני עוזב את הישיבה! אז שהרב יברך אותי בדבר אחד, שהרב יברך אותי שאני אמצא זיווג טוב, בחורה טובה מבית יעקב וילדים טובים תלמידי חכמים ויראי שמים..."
רבי חיים ענה לו: "לא רוצה לברך אותך!"
הבחור החליף צבעים.
הוא פנה שוב לרבי חיים: "הרב מה ביקשתי? לא ביקשתי להצליח בעסקים שלי... לא ביקשתי כלום! אני בסך הכל ביקשתי שאני רוצה אשה יראת שמים וילדים תלמידי חכמים..."
אמר לו רבי חיים: "אני שמעתי ואני אמרתי שאני לא רוצה לברך אותך"
הבחור סימן לי ביד...
ניגשתי אל רבי חיים ושאלתי אותו: "למה הרב לא רוצה לברך אותו?"
רבי חיים פונה אל שנינו ואומר: "תראה, אני מוכן לברך כל יהודי ואיזה ברכה שהוא רוצה... חוץ מדבר אחד, אם הוא יבוא ויגיד לי: 'הרב אני רוצה לקפוץ מהגג ושהרב יברך אותי שלא יקרה לי שום דבר...' אל תשתגע לי! אל תקפוץ מהגג ואל תבקש שום דבר! ברכות כאלו אני לא נותן!
הבחור לא שאל אף אחד אם לעזוב את הישיבה או לא... זה הוא החליט! להתאבד הוא החליט!
מי אמר שהוא צריך לעזוב את הישיבה? מי אמר שהוא צריך לצאת לרחוב? הוא שאל מישהו?!
אז אני אומר לו, אל תצא מהישיבה! אל תתאבד! תישאר בישיבה ואני אברך אותך לשידוך טוב".
אומר הרב מישקובסקי, "מזה למדתי, שאנחנו לא יכולים "להתאבד" – להביא את האינטרנט והאייפון ושאר המרעין בישין – ולבקש שיהיה לנו ילדים טובים... אין כזה דבר!"
ישנו יהודי אחד שתמיד מארח את האדמו"ר מסקולען אצלו באכסניה.
האדמו"ר נמצא שם כל השבת ובמוצאי שבת הוא נמשך עם הסעודת מלווה מלכה עד אור הבוקר, ואחר כך הרבי נסגר בחדרו ומתחיל את הסדרים שלו.
המארח עמד שם ליד האדמו"ר בשעה שנסגר בחדרו אחר סעודת מלווה מלכה.
על הבוקר מתקשר אליו ידידו הקרוב, אברך בן תורה חשוב, והוא מבקש מידידו שיעשה לו טובה אישית, הוא רוצה להיכנס אל האדמו"ר.
המארח אמר לו: "תראה בתור ידיד טוב שלי, בוא לכאן! ונראה מה אני אוכל לעשות..."
האברך מגיע. המארח מכניס אותו אל הרבי.
הרבי שואל אותו: "מה אתה רוצה?"
"אני רוצה ברכה!"
האדמו"ר מזדעזע: "ממני אתה רוצה ברכה...??!! אתה לא מתבייש??! הרי יש לך קללה בכיס!! אתה מחזיק מכשיר כזה שמביא רק קללה... ואתה עוד מעיז לבקש ממני ברכה??!!"
המארח – ששמע איך שהרבי "נכנס" בחבר שלו האברך וגוער בו כאילו היה רשע גמור – הרגיש שהוא עומד להתעלף מרוב בושה...
הוא שם לב שחבר שלו אמנם החוויר כמו מת אבל באמת הוא הוציא מהכיס של החליפה גלאקסי משוקץ והשליכו לאשפה...
אתה רוצה שכינה?
אתה רוצה ברכה?
אתה רוצה טובה?
אתה רוצה שפע?
אתה רוצה בית של תורה?
אתה רוצה שלום בית?
אתה רוצה ילדים טובים?
אתה רוצה הצלחה בפרנסה?
תוציא את הקללה...!!!"
כמו גלגל של רכב מפונצ'ר, כמה שתנסה ותתאמץ לנפח אותו... לעולם לא תצליח! כי יש חור!
כך גם אם יש לך אחד מאותם מכשירים פסולים, זה יוצר אצלך "חור" רציני שמוציא ממך את כל השפע והברכה שנותנים לך מהשמים!!!
לרבי חיים קניבסקי, הגיע בחור מבוגר מעוכב שידוך שלא הלך לו בשידוכים.
הוא שואל את רבי חיים: "כבוד הרב, מה לעשות? לא הולך לי..."
עד עכשיו רבי חיים היה משתמש בסגולה חזקה וידועה והיה אומר לפונים אליו בבקשות מעין אלו: "אם תמצא מישהו שפוגעים בו והוא מעביר על מידותיו ושותק... באותה שעה ממש יש לאותו אדם שעת רצון ואתה יכול לבקש ממנו ברכה.
ובאמת היו סיפורים מדהימים שאנשים שלא נפקדו עשרות שנים בילדים... או שהיו חולים במחלות קשות... ראו ישועות גדולות כשבאו להתברך מפי מישהו שביזו אותו והוא לא ענה.
היום הרב קניבסקי החליף את הסיסמה...
היום הוא אומר, "אם תראו מישהו ששובר את האייפון שלו, תבקש ממנו ברכה!!!"









‏‏- לג בעומר ללא חסות - עותק.jpg




"אני לא מפחד מהערבים... אני מפחד מהמאבטחים!!!"
פעם הרב פינקוס קרע מודעות של פוסטר לא צנועות בירושלים מול בנייני האומה.
תפסו אותו על חם ועשו לו משפט. אמרו לו: "אתה רוצה עורך דין?"
הוא אמר: "לא, אני אדבר בשביל עצמי"
הוא אמר לשופט: "אדוני, תקשיב טוב, אני לא קרימינל! (פושע), אני לא מסוכן לציבור!
תתעניין באופקים כמה אנשים יושבים ואוכלים על שולחני, איזה פעולות סיוע אני מסייע לנזקקים, אסביר לך למה עשיתי את זה.
לפי האמונה שלנו ושל אבא שלך וסבא שלך וסבא של סבא שלך... עד משה רבינו, במשך 3,300 שנה, התמונה הזאת שקרעתי, גורמת לבנך החייל להיהרג בלבנון על ידי החיזבאללה(אז הייתה מלחמה בדרום לבנון), התמונה הזאת מסלקת את השכינה ומאפשרת להרוג את הבן שלך, אני באתי להציל אותך!!! שהבן שלך לא ימות!!!"
אתה זוכר שבישיבת 'מרכז הרב' בא איזה מחבל בראש חודש אדר וריסס בחורים בספרייה והרג אותם... אפילו המשטרה פחדה לגשת לשם, עד שבא איזה אמיץ אחד שנכנס פנימה והרג אותו.
מישהו העמיד אותו למשפט? הרי הוא הציל חיים!!
אני בקריעת המודעה הזאת מציל אותך מפיגועים!!! – ואני לא אומר את זה להינצל מהבית סוהר שלך, אני לא מפחד מהבית סוהר שים אותי שם כמה שאתה רוצה – אבל זאת האמת לפי האמונה שלנו".
איך הצהיר אותו צורר – סאדם חוסיין – ימח שמו וזכרו? "את היהודים אני לא רוצה להרוג, אני רוצה להרוג את הישראלים!!"
למה התכוין "המשורר"?
סיפר הרב יוסף מוגרבי:
"אמר לי יהודי בשיעור תורה: "הרב אני לא יודע מה קרה אבל הערבים השתנו, קיבלו אומץ!".
אני חושב שזה המשפט הכי מרגיז ששמעתי בחיים שלי.
אמרתי לו: "אפיקורוס, רשע, שוטה וגס רוח, הערבים לא השתנו! הערבי נולד מבטן אימו עם הלכה של 'עשו שונא ליעקב'... היהודים הם אלו שהשתנו!!
לפני כ–40 שנה, אני בעצמי הייתי מסתובב ב'עזה' ו'ברפיח' בלילה חופשי. בלי שוטרים ובלי 'מגב' (ובלי סמרטוט), בלי כלום!
הייתי מסתובב ב'שכם' ו'טול כרם' עם אבא שלי עליו השלום בלי שום ליווי!!
הוא היה הולך לעבודה לקנות דברים... כבן יחיד הייתי מתלווה אליו.
גם אז הם שנאו אותנו... רק אז הקב"ה קשר אותם!"
כי אז היינו יהודים! (שמרנו על היהדות שלנו. על הצניעות שלנו. לא היה בלקברי וגלאקסי)
והיום אנחנו ישראלים!
למה אין רגע שקט למדינה הזאת מאז שהוקמה?
איך אמר מופז? שר הבטחון לשעבר, מה קורה למדינה הזו? אין לזה אח וריע בשום מדינה בעולם?
70% מהכספים שהמדינה משקיעה הולך על פצצות וצבא...
אם המדינה לא הייתה מוציאה כל כך הרבה כסף על נשק וביטחון, כל יהודי היה מקבל בסביבות ה–70,000 שקל!! הכל הכל הולך לפצצות, לשמירה ולביטחון!!
מה קורה פה?!
מישהו מכיר מדינה אחת בעולם שבכל גן ילדים יש שומר עם אקדח?!
פה, בישראל, בכל גן ילדים, בכל בנק, בכל קניון, בכל סניף של ביטוח לאומי או כל מוסד ציבורי אחר יש שומר חמוש בנשק!
יש את זה בלבנון? במצרים? בפריז? בפורטוגל? בלוקסמבורג? בפנמה...?
למה?... חשבת על זה?
אתה לא מבין שמאותתים לך??!
הסיכון הביטחוני החמור ביותר של מדינת ישראל, אלו מערכות הטלוויזיה והאינטרנט ושאר מכשירי המדיה!!!
איך אמר הרב ירחמיאל קראם? האויב הפנימי, יותר גרוע מהאויב החיצוני.
כשאני הולך לכותל המערבי, אני לא מפחד מהערבים... יש מאבטחים ברוך ה'. ככה שמהערבים אני רגוע. אבל ממי אני כן מפחד? מהמאבטחים!!! מתערובת של החיילים!
כשכל אחד מחזיק אייפון טמא ומטונף... זה הכי מפחיד!"


יש יהודי אחד שיש לו בית מסחר בבני ברק והוא גר בחולון.
יש לו מצלמות בבית המסחר ודרך הפלאפון שלו הוא רואה כל מה שקורה שם...
הוא הגיע להרב דוב קוק מטבריה.
הרב קוק אמר לו: "תדע לך, עם המכשיר הזה, אתה נותן כוח לישמעאל לדקור את ישראל!!!"


אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

בידיך להדליק את המדורה הקטנה שתעלה עד כסא הכבוד...
שנה שעברה הייתי נוכח באחת ההדלקות הגדולות במירון... ומכרו שם את ההדלקה לכל המרבה במחיר... ואז הגיע יהודי אחד שיש לו כנראה הרבה כסף... וקנה את זכות ההדלקה במאה אלף שקל!!!! ואז התזמורת פצחה בניגוני רגש: ארבע בבות... ואח"כ ניגון ההכנה: "לעשות רצונך אלוקי חפצתי..." זה היה מעמד מרטיט... האוירה הייתה מחשמלת.. הנה... עוד כמה שניות הולכים להדליק הנר הקדוש לכבוד התנא האלוקי... לא סתם נר... נר שיהודי היה מוכן לתרום בשבילו צדקה בסך 100.000₪... ראיתי שיש לחבר שלי דמעות בעיניים... הבנתי שזו עת רצון אצלו.. ניגשתי אליו ואמרתי לו: עזוב... "עזוב אותך" מאה אלף שקל... זה "קטן" עלי... בא איתי פה שניה ליער למטה... ואנחנו נעשה מדורה קטנה קטנה... ובמדורה הזו אנחנו נשרוף את הסמארטפון שלך לכבוד התנא האלוקי רשב"י!!!! ואני מוכן להתערב איתך: שהמדורה הזו תהיה שווה לרבי שמעון פי מיליון יותר מכל המשואה הענקית הזו... עם כל האלפי ליטרים של שמן שנשפכו פה בזה אחר זה... ועם כל המאה אלף שקל שהסכימו לתרום בשביל זה.. ועם כל העשרות אלפי איש שכעת מפזזים בכל עוז ושרים לכבוד התנא האלוקי.. תאמין לי שהמדורה הפיצפונית שלנו לכבוד התנא האלוקי רשב"י תעשה רעש הרבה יותר גדול בשמים!!!! ואני מאמין בזה במאה אחוז!!!!
  
מי אני שאדבר... קטונתי מלחוות דעה... אבל כשעמדתי שם במירון יחד עם אותם אלפים וכולם אחוזים ברטט של קדושה סביב המדורה... בו בזמן שמאות אם לא יותר אנשים עמדו במקביל עם המכשיר הטמא שלהם וצילמו את הרגעים המרטיטים האלו... אמרתי לעצמי: הרי בעוד כך וכך שעות האש הזו תכבה... וכל היהודים שנמצאים כאן יחזרו איש איש לביתו... ועם מה הם יחזרו??? עם כל ההודעות שהם שלחו בוואצפ באמצע ההדלקה...?? עם כל התגובות שהם קיבלו על התיעוד האון ליין האדיב ממעמד ההדלקה?? עם מה?? למען ה': עם מה אנחנו נצא מפה??? הרי בשביל מה בכלל באנו לכאן??? הרי כולנו באנו לכאן לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי... זאת אומרת: כל מי שנמצא כאן ביום ההילולא יצא לו להכריז לכה"פ עשרים פעמים (אם לא מאה פעמים) את ההכרזה: "אדוננו בר יוחאי"!!! אם אנחנו באמת מתכוונים שרבי שמעון הוא אדוננו... אז במה זה מתבטא שהוא אדוננו??? במה??? בזה שאנחנו מחליטים לו מה הוא היה רוצה מאיתנו??? אנחנו מחליטים לו שהוא רוצה מדורה... רוצה ריקודים... רוצה שנשיר אדוננו בר יוחאי... אבל עד כאן!!!! זהו!! מעבר לזה אנחנו החלטנו לו שהוא לא רוצה מאיתנו כלום ? ! ? ! את הרמאות הזו נשאיר בבית!!! לא אצל רבי שמעון!!! רבי שמעון זה משהו רציני מידי!!! ונוקב מידי!!! ואמיתי מידי!!! בשביל לרמות את עצמנו שאנחנו מרמים אותו!!! רבי שמעון יודע בדיוק במה אני ואתה צריכים להתחזק... וגם אנחנו בעצמנו יודעים טוב מאוד מה הוא מצפה מאיתנו!!!
נעמוד ביום הגדול הזה... ובמקום הקדוש הזה... ונקבל החלטה ונבצע אותה!!!!
נדליק מדורה קטנה... לא גדולה... (כמו ה"סעודה קטנה" שבשמיני עצרת) את המדורה הזו אנחנו נדליק מתוך לב מורתח ורותח מרוב הקושי של הניסיון שבזה... כן... בפירוש... זה קשה מאוד... וכשהאש תבער... נשליך לתוך האש את המכשיר הטמא הזה שטימא לנו את העיניים ואת הלב... נאמר עם כל הלב: לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי... ונכבה את המדורה הזו עם הרבה דמעות שיעלו עד כסא הכבוד ויעשו רעש גדול בשמים...
וכשאבא שבשמים יראה את העמידה בניסיון הקשה הזה... הוא יתן לרבי שמעון בר יוחאי אוקי!!!! לך... לך תפטור את כל העולם כולו מן הדין... כעת אני מרשה לך לפטור את העולם.. תבין: רבי שמעון בר יוחאי כבר ממזמן אמר לקב"ה: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין... נו... והשאלה זועקת: אם ככה... אז למה הוא לא עושה את זה??? עונה הערוך לנר (בסוכה שם): הקב"ה לא נתן לו את האוקי!!! ולמה לא?? כי צריך שיתוף פעולה מעם ישראל!!! לא מספיק שרבי שמעון יכול לפטור... צריך שגם עם ישראל יזיזו את עצמם... אם אני ואתה נזיז את עצמנו... אם אנחנו נעמוד בניסיון המר הזה... מול הקריעת ים סוף הזו... ונחליט בפה מלא: אבא שבשמים: אמנם קשה לי מאוד לפרוש מהיצר הרע הנוראי של הדור הזה... אבל יש כ"כ הרבה דין וכ"כ הרבה צרות ויסורים לכלל ישראל... ועם ישראל צריכים ישועה... צריך לפטור אותם מן הדין... אז אני אעשה את שלי ואתה תעשה את שלך!!! ולכן במעמד זה!! לכבוד התנא האלוקי רשב"י אני רוצה לפרוש מהחוטא והמחטיא הגדול ביותר ששוכב לי בכיס... ואז נשיר עם כל הלב: לעשות רצונך אלוקי חפצתי... נעצום עיניים מרוב שזה כ"כ כ"כ כ"כ קששששה... ו... ו... ועת להשליך...
ואז!!!! ברגע ובשניה שהמכשיר הזה יעלה כאישים וניחוחים השמיימה... באותו רגע הקב"ה יתן לרבי שמעון את האוקי!!! לך.. לך תפטור את כל העולם כולו מן הדין.. לך תגיד לאליהו הנביא שיעמוד על הרי ישראל ויכריז: ענוים הגיע זמן גאולתכם...
.   
חבר שלי היקר: כשהערתי לך בעדינות: מה זה המכשיר הזה... אתה התחמקת ממני באלגנטיות ואמרת לי ש... ש... ששום דבר... אני רואה בזה רק הודעות ואין בזה שום בעיה והכל בסייידר.. טוב... לי אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה... אבל לרבי שמעון?? לרבי שמעון לא!!! אתה יכול לרמאות אותו!!! ואתה יודע טוב מאוד שלא!! כשאתה עומד כעת עם הסמארטפון שלך כאן... אצל רבי שמעון... רבי שמעון יודע בדיוק מה יש לך שם!!!! ואת רבי שמעון אתה לא "תרגש" ולא "תקנה" לא עם ריקודים... ולא עם שירת בר יוחאי... מי כמוך יודע מה רבי שמעון באמת רוצה ממך!!! והוא רוצה ממך!! והוא יודע שאתה יכול!! אם הגעת עד אליו... ואתה עומד פה ויש לך כזה רגש עמוק של הידבקות בצדיק... כנראה שאתה לא סתם אחד... כנראה שיש לך משהו עם רבי שמעון... אז רבי שמעון מצפה ממך!! ואתה יודע בדיוק מה הוא רוצה ממך!!!! אל תאכזב אותו עם כמה ריקודים ועם עוד כמה פעמים ששרת בר יוחאי... לא זה מה שהוא רוצה ממך!!! אם אתה תתגבר ביום הזה ותעשה את הצעד הקשה שאתה כבר מבין שאתה צריך לעשות אותו... אם ביום הזה אתה תעשה את הצעד הזה ותתנתק מהמכשיר אחת ולתמיד... יהיה לך קשה!!!! קשה נורא!!! אתה תרגיש צער מערה... אבל אני מבטיח לך שבמערה הזו אתה תפגוש את רבי שמעון והוא יתן לך נשיקה חמה וירעיף עליך ברכות שאתה עוד תפגוש אותם בדרך חזור... רבי שמעון לא ישאר חייב... הוא יפעיל את הקשרים המיוחדים שיש לו עם הקב"ה והוא יסדר אותך פיקס!!!! תשמע לי...
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

יהודי יעבוד בכנסייה לצורך פרנסה?

לפני 100 שנה היה רב עיר שמנע מרוכל יהודי למכור ספרי כפירה ואפיקורסות בבית הכנסת. הרוכל טען שאין לו פרנסה אחרת. ענה לו הרב: "פרנסה? אין בעיה, הכומר מציע משכורת טובה למי שיצלצל בפעמון הגדול של הכנסייה, לקרוא לנוצרים לבוא להתפלל". הרוכל פרץ בבכי וזעק: "וכי אני חשוד להתפרנס מקריאת נוצרים לכנסייה?" הרב: "נכון שזה אסור, ולא התכוונתי ברצינות... אולם, היום שאתה קורא ליהודים (ע"י הספרים שאתה מפיץ) לכפירה, מצבך גרוע בהרבה, מיהודי העובד בכנסייה..."

ואכן כשנשאל מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אם מותר לעבוד עם אינטרנט פתוח, כאשר מוכרחים לכך לצורך פרנסה, הוא ענה: "וכי עבודה זרה מותרת לצורך פרנסה...?" אצל בחור ישיבה שהתחתן, נראה עליו תנועות משונות בימי ה"שבע ברכות". הכלה חקרה אותו עד שהתברר שע"י האינטרנט הוא נפל לכת של גורו – קרישנה, והיתה צריכה להתגרש. בת של הורים חרדיים מירושלים התנצרה בהשפעת הברית החדשה שראתה באינטרנט במקום העבודה שלה.

גם מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל נשאל לפני חמש שנים, אם מותר לעבוד עם אינטרנט שאינו חסום כהלכה לצורך פרנסה? הוא ענה: "בכל אופן זה אסור, ואני מברך את מי שמציית, בשפע פרנסה טובה".

כבר אמרו גדולי ישראל (מרן הגר"ש הלוי ווזנר, מרן הגר"ח קנייבסקי ומרן הגר"ש אוירבך), שגם אם הבעל יצטרך לעזוב את הכולל אם אשתו לא תעבוד עם אינטרנט הנ"ל, בכל אופן זה אסור. (מצוטט ב"הפלס" ט"ז אייר תשע"ג).

דיינים רבים קבעו: רוב הגירושין בתקופה האחרונה, הן במגזר הדתי – חרדי והן במגזר החילוני נבעו מצפייה באינטרנט וסרטים.

יש לזכור, שברגע שמתירים קירבה לסרטים ואינטרנט לצורך פרנסה, אז זה כבר לא "חזיר", ואז השני צריך את זה "קצת" לצורך פרנסה, והשלישי נורא משעמם לו בלי זה, וכו' וכו'. אחר כך אין להתפלא למה אנשים מוציאים אייפונים באוטובוס חרדי, בבית הכנסת, וכו' – כי טוענים: "מה יש? אילו היתה בעיה בזה, היו מתירים לצורך פרנסה...?"

[highlight=yellow]כל אחד יזהיר את הבת שלו לא ללמוד (בסמינרים ובקורסים פרטיים) מקצועות שגוררים בזמן הלימוד ו/או בזמן יציאה לעבודה לעבוד באינטרנט טמא – כגון עריכת וידיאו, מזכירה רפואית, גרפיקה ועוד. עדיף שאשה תעבוד בעבודות פשוטות כגון עוזרת לגננת, טבחית וכדומה, ממה שתעבוד במשרה "מכובדת", אבל עם גישה לכל העבירות שבתורה דרך האינטרנט.[/highlight]
אשתו של אברך ירושלמי עם 4 ילדים קטנים עבדה בחברת ביטוח שחייבה אינטרנט פתוח. על אף משכורת מכובדת מאד שהיא קיבלה, לא היתה ברכה בכסף – פשוט לא היה בבית מה לאכול. דווקא אחרי שהיא עזבה את העבודה, פתאום קיבלו ירושה ועוד הכנסות לא צפויות, ויש להם שפע בבית, וכן יש הרבה סיפורי ישועות כאלה. אף פעם לא שמענו על משפחה שנשארו מחוסרי פרנסה עקב השמירה על סביבת עבודה כשרה.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

ישנה חברה ציבורית בשם "נאסדק" אשר הוקמה ב–19 בדצמבר ב–1,999 והיא ממוקמת כיום בקליפורניה. ההכנסה שלה מגיעה ל–37,900,000,000 והיא מונה 33,077 עובדים (כל זה דיווח ישן של שנת 2012). החברה הזו מוכרת היום בשם: "גוגל".
הפלא הגדול הוא, שכל חברה משתמשת עם שם החברה שאותה היא מייצגת.
כאן, משום מה, החליטה חברת "גוגל" לכנות את עצמה לא אחרת מאשר...
'גוג'!!!

________________________________________

מי זה באמת 'גוג'?
וזה ממש לא מובן, הרי כל חברה קוראת לעצמה על שם החברה. ואילו כאן החליטה, משום מה, חברת 'גוגל' לשנות מהשם המקובל ולקרוא לעצמה בקיצור בשם: 'גוג'?!
זה בדיוק מה שאמרנו!!!
חברת 'גוגל' היא בכבודה ובעצמה 'גוג'!!!
הוא נלחם עם הקב"ה בזה שהוא עד עכשיו מצליח לפתות, להפיל, להכשיל, לטמאות, ולדרדר בצורה איומה את עם ישראל – ביניהם צדיקים קדושים וטהורים עובדי ה', בחורים יראי שמים שלא טעמו טעם חטא, בנות טובות כשרות, צנועות ותמימות – לגלוש באינטרנט לכל מיני אתרים זוועתיים... בזה הוא נלחם ישירות עם הקב"ה!!!
כי כל הנוגע בישראל, כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה!!!
פלא פלאות ממש!!!
עלינו להיות חכמים, כדי שנוכל להבין מי זה אותו "בולדוזר" מפלצתי שעומד מולנו ומה הוא מתכנן לעשות לנו.
לדעת שאותו מנוול, לא יבחל בשום דרך ובשום אמצעי ובשום גורם, כדי לנסות לפתות ולהכשיל אותנו כמה שיותר.
עלינו להתחזק בכל הכוח כנגדו.

________________________________________

תן לי ביס...
המדרש מספר על רבי תנחום שהלך לבקר ברומי העתיקה.
הוא רואה מאפייה ובתוכה עומד לו אופה כשעשרות מיני מאפה מונחים מסודרים במגשים יפים.
בפתח המאפייה רבץ לו שם כלב אחד כשלשונו בחוץ.
ראה רבי תנחום שהכלב זומם לקחת משהו...
האופה, כמובן, עמד בפתח המאפייה לשמור את מיני המאפה מהכלב.
הכלב, שראה שהאופה לא מתכוין לזוז מהשמירה, עשה חשבון פשוט. הוא אמר: 'אם אני אנסה לקפוץ עכשיו על המדפים כשבעל המאפייה עומד על המשמר, אני אקבל מכות בראש ולא אצליח לקחת כלום! לא עוגייה ולא לחמנייה... לכן, כרגע כדאי לי להתאפק. אעשה את עצמי ישן, אתן לבעל המאפייה לשכוח ממני שיחשוב שאני ישן, וכשהוא יסיח את דעתו אני שם זינוק, לוקח לחמנייה אחת ובורח...'
אומר רבי תנחום: הכלב המתוק הזה, הלך "לישון"! ובעל המאפייה היה רגוע.
איך שנכנס האופה להוציא את התבנית מהתנור... הוא שומע קול רעש חזק... טראחחח... כל הלחמניות שלו נפלו על הרצפה...
מיד הוא רץ בבהלה החוצה ורואה את הכלב בורח... הוא מרים את כל הלחמניות ומתחיל לספור... הוא גילה שהכלב לקח בסך הכל רק לחמנייה אחת! זה כל מה שהוא רצה!
עד כאן דברי המדרש.
סיפור משעשע... אבל מה הוא בא ללמדינו?
אומר רבי חיים שמואלביץ: "טמון בסיפור הזה סוד נפלא ממש! – המדרש בא לגלות לנו איך עובד היצר הרע! ומה השיטה שלו!
יצר הרע כל הזמן מחכה לך בפינה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. רק מה? אתה רגוע, כי כרגע הוא "ישן"... אבל באמת הוא לא ישן!! הוא רק עושה את עצמו "ישן" כי הוא מחכה לרגע "שתיפול" על "הריצפה" – שיהיה לך קצת חולשה בעבודת ה' – ואז הוא "יזנק עליך ויבקש ממך רק דבר אחד... "תן לי רק "נגיסה" אחת, תן לי רק "ביס" אחד – אל תבוא לשיעור תורה רק פעם אחת! אל תלך לתפילה פעם אחת!"
תן לו רק "ביס" אחד... והעסק כבר מובטח!
אתה בידיים שלו!!!
סיפר אחד מראשי הישיבות:
"אני אספר לכם על בחור שאני מכיר אותו. הוא נכנס לישיבה, זכיתי להיות מאלה שדרבנו אותו שילמד בישיבה. הבחור הזה למד ולמד ולמד וידע הרבה תורה, אבל הייתה לו מעידה קטנה. נפילה קטנה. כתוצאה מזה הוא התבייש לבוא לישיבה למחרת.
התקשרו אליו חברים: "מה קורה? למה אתה לא בא לישיבה? מחכים לך..."
הוא אמר: "אני מתבייש. תנו לי יום יומיים אני ארגע קצת ואז אני אגיע"
היום הזה רדף יום...
ורדף שבוע...
ושבועיים...
האמא התקשרה בוכה מתחננת: "תבואו להציל את הילד! הוא מסתגר, הוא מתבייש לצאת מהבית". הלכתי אליו הביתה ודיברתי איתו.
סיפרתי לו את הסיפור עם הכלב, פתחתי והראיתי לו את השיחה של רבי חיים שמואלביץ ואמרתי לו, "תשמע, יצר הרע לקח ממך "נגיסה" קטנה, הוא גרם לך פעם אחת לא לבוא לישיבה... ותראה אתה כבר שלוש שבועות בבית!!
ותדע שאם לא תשבור עכשיו את עצמך ותקום ותבוא לישיבה, הדרך שלך לאבדון קצרה מאוד..." ככה אמרתי לו.
אבל הוא לא הקשיב.
הבחור הזה היום, נשוי לגויה ואוכל נבילות וטריפות ביום כיפור, ועובר על כל תרי"ג מצוות!!!
כשאנחנו נפגשים פעם בשבע וחצי שנים, הוא אומר לי: "הכל התחיל מהלחמנייה של הכלב!"
וזה בדיוק – ידידי היקר – מה שרוצה ממך היצר...
'רק עוד פעם אחת תגלוש באינטרנט... רק עוד פעם אחת תכנס לפייסבוק... רק עוד פעם אחת תציץ באל ג'י... וזהו! יותר אני לא אשגע אותך! אחר כך תעשה על זה תשובה... תתחזק... תשתפר... תשתנה... אני אפילו מוכן לבוא אחר כך ולעזור לך... אבל תן לי רק את הפעם הזאת האחרונה שאתה פוגם בעיניים שלך וזהו!... מה אתה אומר?'
"מה אני אומר??! אני אגיד לך בדיוק מה אני אומר ומה אני חושב עליך... שקרן צבוע ונוכל שכמוך! כמה שאתה מלוכלך ומנוול! אני לא מאמין לאף מילה שלך! אני לא אעשה שוב צחוק מעצמי ואשמע לך! תשכח מזה... לחזור שוב על השטות הזו אני יותר לא חוזר! חפש לך פראייר אחר! איתי אין לך יותר עסק! אצלי גמרת! לך חפש את החברים שלך..."
ככה צריכים לענות ליצר הרע, בתוקפנות ובהחלטיות!! – לא לוותר לו אפילו פעם אחת!!!


________________________________________

"השכבתי אותו ושברתי לו את כל העצמות!!!"
סיפר הרב אריה שכטר:
"היה לי חבר שהיה בן כיתתי, החבר הכי טוב שלי. ממש כמו אח שלי.
הוא רצה לקחת אותי למקום ששם יש סרטים ה' ירחם. הוא ישב לי על הוורידים שבועיים.
"אני משלם את הכרטיס... בוא איתי! מה אכפת לך...?"
אני ידעתי, שאם פעם אחת אני אלך אני כבר לא אהיה אותו אחד!!!
כשהולכים לסרט יוצאים סרוטים!
אבל הוא חבר שלי, הוא מוציא לי את הנשמה... מנסה להשפיע ולהשפיע...
ראיתי שאין לי מה לעשות איתו והוא לא מרפה... אז הבנתי שהוא רוצה "להרוג" אותי! הוא רוצה "לרצוח" אותי! הוא רוצה לעשות ממני פושטק! כבר ראיתי את עצמי, מחר מחרתיים עם כרבולת על הראש... אבל סוף סוף הוא חבר שלי, מה אני אעשה איתו? ראיתי שאין לי ברירה...
השכבתי אותו על הריצפה ושברתי לו את כל העצמות!!! לא השארתי לו עצם אחת שלימה!!!
אחרי שנים קיבלתי על זה אסמכתא.
הייתי באמריקה לפני 52 שנה, ופתחתי את ה'אור החיים' הקדוש בפרשת נשא באותו קטע שמדבר על האשה הסוטה.
על כל הסיפור עם האשה הסוטה, שהבעל לוקח אותה לכהן, ושמים מים בתוך כלי עם עפר, וכותבים את שם ה' על מגילה ומוחקים אותו אחר כך במים וכו' שואל על זה האור החיים הקדוש: "לוקחים מים...? עפר...? מוחקים מגילה בתוך מים...? מה זה כל הטקס הזה???"
והוא מסביר כך: כשהקב"ה הבדיל בין מים למים, המים העליונים היו צוחקים ומאושרים, כי הם נשארו קרובים לבורא עולם.
לעומתם המים התחתונים, היו בוכים ועצובים. כי הם התרחקו מבורא עולם.
כשלוקחים מים רגילים ומכניסים אותם לכיור של המשכן שזה מקום הקדושה הכי גדול שיש בעולם... מה קורה למים? הם התקרבו חזרה לבורא עולם!!
אותו דבר אצל העפר. לוקחים עפר ושמים אותו בקרקע המשכן ומיד הוא מקבל קדושה!
כי קרקע המשכן זה מקום קדוש!
לוקחים את העפר המקודש עם המים המקודשים ומערבבים אותם יחד.
ואז, אם האשה הזאת לא טהורה... זה שוב מרחיק את המים מבורא עולם.
והמים, ברוב כעסם, רוצים לקרוע אותה לגזרים... 'למה הרחקת אותנו??? כבר היינו קרובים!!! כבר קיבלנו קירבה מבורא עולם ואת שוב מרחיקה אותנו מבורא עולם???!!!'
אבל אין להם כוח לעשות זאת.
לכן מוחקים את המגילה – שכתוב שם את שם ה' – בתוך המים, ועם שם ה' הם קורעים אותה לגזרים!!!
דומם?!
מים ועפר?!
כשרוצים להרחיק אותם מבורא עולם, זו התגובה שלהם?!
רוצים לקרוע אותה לגזרים?!
כן! כי עושים להם עוול! רוצים להרחיק אותם מבורא עולם! אז ברור שזו תהיה תגובתם.
אז אם יש כאלה מכשירים שרוצים להרחיק אותי מבורא עולם... אני צריך לפוצץ אותם!!!
לרסק אותם!!! לקרוע אותם לגזרים!!!
וכי הם ירחיקו אותי מבורא עולם...??!!
לפני שלוש שנים באו אלי בפורים בחורים אמריקאים, והם אמרו לי: "רבי, אברוכה" (תן לנו ברכה)
"איזה ברכה אתם רוצים?"
"מנסים לסחוב אותנו חברים לא טובים, שלא להיגרר אחריהם..."
סיפרתי להם את הסיפור עם הבחור ואמרתי להם: "אתם צריכים להכניס לראש שלכם שאין כזה מצב! תגידו אחריי: "נוו וויי" (אין סיכוי)
הם אמרו: "נוו וויי"
"לא ככה, תגידו יותר חזק: נוו וויי!"
הם אמרו: "נוו וויי!"
"לא מספיק, תצעקו חזק: "נוו וויי!!!"
"הם צעקו: "נוו וויי...!!!"
אמרתי להם: "עכשיו תזכרו, שאם מישהו בא להסית אותך: "תסתכל רגע כאן באייפון... בוא נלך לשם רק לכמה דקות"... תכניס לראש שלך ש..."נוו וויי"!!! אין מצב!!! אין שום סיכוי!!! אני לא מתקרב לא לאיזור הזה ולא למכשיר המסוכנים הללו!!!"

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

10 אצבעות לי יש...
הרב חיים מאיר הלוי אמר פעם דבר נפלא.
"פעם נשאתי דרשה בארצות הברית, הבאתי את דברי הגמרא שאומרת: בשעת פטירתו של רבי יהודה הנשיא הוא הרים את עשר אצבעותיו למעלה ואמר, "ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה, יהי רצון מלפניך שיהא שלום במנוחתי".
אמרתי לשומעים: רבותיי, איננו יכולים להגיע למדרגתו של רבי יהודה הנשיא ולומר מעולם לא נהנינו אפילו באצבע קטנה... אך יהודי בדור הזה יכול גם הוא לקבל את אותה קבלת הפנים המופלאה שרבי יהודה הנשיא זכה לקבל למעלה, על ידי אמירה דומה.
אם הוא יאמר אל הקב"ה: "ריבונו של עולם! כל חיי עברו בעולם של כלי טריפה מושחתים ביותר; אינטרנט, אייפון, אייפוד, גלאקסי, סמארטפון, בלקברי, אל ג'י, טאבלט, ושאר פלאפונים לא כשרים...", והוא יזקוף את עשר אצבעותיו למעלה ויאמר: "מעולם לא לחצתי על אלו אפילו באצבע קטנה!... לא "נהניתי" אפילו באצבע אחת...!"
אין ספק, וברור כשמש, שהקדוש ברוך הוא יקבל את דבריו ויברך אותו ללא שיעור וגבול!!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

מזוזה... בשירותים??!!

"ועשית מנורה" – המנורה מסמלת את האור שבבית.
יש לאנשים בבית מכשירים אסורים ששולחים הבזקים וכל מיני אורות, מכל מיני מסכים למיניהם.
אומרת התורה: חלילה! צריך שבבית יהיה אור קדוש וטהור של מחשבים ללא אינטרנט.
אנשים שואלים, מה כל כך נורא? מה כבר יש בזה?
אשה אחת שאלה את הרב יוסף בן פורת: "מה הרב אומר על אינטרנט לחרדים? הרי כן אפשר בלי טלוויזיה... אי אפשר ללא מכונת כביסה... האינטרנט נמצא איפה שהוא באמצע.
יש בו שימושים מצויינים שחוסכים זמן וכסף, אבל יש שם שימושים של בידור ובזבוז זמן (במקרה הטוב) מה הרב אומר על כך?"
ענה לה הרב: "ובכן, גברת, נכון שאת רואה לפעמים את הפח זבל בחוץ? יפה. ואת רואה, כמוני, שעוברים ערבים ומוציאים לפעמים כמה דברים מתוך הפח זבל...
האם את היית מעוניינת, גברת, שהילד שלך ילך לחפש ולחטט בתוך פחי הזבל הגדולים כי אולי הוא ימצא איזה מציאה כמו שעושים הערבים האלה??
תדעי לך, לא קם פח זבל ענק מאז בריאת העולם כמו האינטרנט...!!! זה פח זבל שמסוכן להתקרב אליו אפילו מאה קילומטרים!!! – אז איך את בכלל יכולה להבין שהאינטרנט הוא משהו באמצע??!!
אם נשים את זה לעומת הנזק שהוא גורם, זו סכנה מחרידה! סכנה מחרידה!
הרס של כל התורה והמצוות!
הרס של האישיות גם לגוי, לא רק ליהודי!
הרס של השחתה ותיעוב!
הרס נפשי ופסיכולוגי!
איך יכולה אשה לשאול כזאת שאלה??? אינני מבין."
אומר הרב צביאלי, "אני אומר לבן אדם, "אתה מבלבל בן נוחות לבין מחוייבות. זה שני דברים נפרדים. זה אמנם יותר נוח אבל לא חייבים את זה.
אומר לי אותו אחד: "כן, אבל אני יכול לקנות דרך איזה אתר במחירים מוזלים..."
האם השתגענו לגמרי?!
בשביל כמה שקלים של הנחה אנחנו הולכים לפגוע בעצמנו?!
צריך אייפון מלוכלך בשביל לעשות את הקניות המוזלות הללו??!!

פעם אחת הזאב רדף אחרי הכבש. הוא רץ... רץ... רץ... עד שהזאב החל להתעייף.
סחוט וגמור פונה הזאב אל הכבש ואומר לו: " היי... תעצור! תעצור! מה קרה לך? אתה לא רואה שאין לי זנב וכל גופי מלא בצלקות??! בקושי נשאר עורי לגופי וכמעט לא נשארו לי ציפורניים... אני פצוע מלחמה מהקרבות בלבנון, אז ממה אתה כל כך מפחד ממני?"
מסתובב אליו הכבש ואומר לו: "תגיד לי, אתה עושה צחוק?
וכי אני פוחד מהזנב המבלבל שלך?!
מהעור הקשה שלך?!
או מהציפורניים הדורסניות שלך?!
אני פוחד מהשיניים האימתניות שלך!!!
הן שנשארו אצלך פעילות עד עכשיו!!!".
אני פוחד מהחורבן שיש באינטרנט פחד מוות!!!
לכן, המנורה – שהיא מסמלת את הבזקי האור כפי שאמרנו – חייבת להיות טהורה!
אסור שיהיו הבזקים של אורות אחרים טמאים בתוך הבית!
רק אז – לאחר שדאגנו "שהכלים" שלנו יהיו נקיים קדושים וטהורים מכל לכלוך ומכל טומאה – יאמר לנו הקב"ה, "עכשיו תעשו לי מקדש ואשכון בתוכיכם".

אומר הרב מאזוז: "בית שיש בו אינטרנט... אותו בית פטור ממזוזה!!!
הבית הזה נהיה כמו שירותים מזוהמים ומטונפים... אז איך אפשר לקבוע שם מזוזה???
השכינה לא שורה שם.
זה לא ווארט יפה... זו המציאות!!!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

מי משלם לילד פרס בפרס??!!

הורים בוכים: "הוא לא רוצה לעשות שיעורים. הוא גומר אותם בשתי דקות!! אבל במחשב, השעה כבר 11 בלילה... והוא מתחנן: "אמא עוד חצי שעה... עוד חצי שעה..."

סיפר אחד המרצים:
"סיפר לי תלמיד, שבבית שלהם זה הולך ככה: אחיו, חייב לשחק בחוץ שעה, כדי שבתמורה ירשו לו אחר כך לשבת מול המחשב 4 שעות!
לא הבנתי", אומר המרצה, "אני בגילו הייתי חייב לסדר את הבית שעה, כדי שבתמורה ירשו לי לשחק שעה בחוץ! – המשחק בחוץ זה עצמו פרס, אז אתה משלם לילד פרס בפרס??!! אינני מבין..."
באנגליה, למשל, משלמים כסף מזומן לילדים כדי שילכו לשחק עם כדור בהפסקה.
הם לא יוצאים מהכיתות!! כל הזמן הם עם האייפונים שלהם...
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאני נזכר באותו אבא שאמר לי, "כבוד הרב, אמרתי לבן שלי אני אתן לך מה שאתה רוצה אייפון... אם פי שלוש... אם פי ארבע... אם פי חמש (אם פי ארבע וחמש זה סרטים לכל דבר!) מחשב... אינטרנט... רק תלמד!", כבוד הרב", אומר לי אותו מסכן ותמים, "אני רוצה שהבן שלי יהיה תלמיד חכם! רק שילמד!"

הגדיל לעשות בטיפשותו אב אחר, שסיפר על בנו בן ה–17 שמשוטט באינטרנט חופשי, והוא לא דואג.
"יש בינינו אימון", הוא אומר.
"מנין לך", שאלנו בהתפעלות.
מה הוא עונה? "מה, בטח, אפילו נכנסתי פעם לחדר בלי לדפוק בדלת, ראיתי שהוא נמצא במקום שאסור להיות שם. שאלתי אותו: "מה זה?" והוא אמר שבטעות, בדיוק לפני שנייה, הוא הגיע לשם, ובאמת מיד הוא לחץ על הכפתור ועבר למקום טוב, כי הוא יודע שאני לא מרשה".
רחמנות על האב הזה. ממש רחמנות.
הפלא הגדול הוא: שמדובר באדם נבון ואינטליגנטי. אדם שמסוגל לנתח סוגיה סבוכה בהגיון.
ובכל זאת הוא איננו קולט ולא שם לב, ש"האימון" שיש בינו ובין בנו... איננו שווה כקליפת השום!!!
איזו טיפשות. איזו בורות.

"אבל הבן שלי סוער", אומר לי הורה נוסף, "למה שאני לא אקנה לו מחשב?! מה אתה רוצה שהוא יסתובב לי ברחוב?! לך תדע מה הוא יראה שם..."
אמרתי לאותו הורה: "כן! כן! כן! בהחלט! לעניות דעתי עדיף הרחוב".
ואם הורה אומר לי: "המחשב זה ביבי סיטר נהדר כי ככה הוא לא יגיע לרחוב?"
אז אני שואל אותו: "אתה שומר את הילד מהרחוב, ומצד שני אתה מביא את הרחוב הביתה???!! ואני לא מתכוין לרחוב 'רבי עקיבא'... ולרחוב 'מלכי ישראל'... אתה מביא לו את פאריז! מנהטן! בוורלי הילס!... הרחובות הכי המזוהמים שיש!"
לטווח הקצר זה אולי נחמד, אך לטווח הארוך זה אסון!!!"
זאת הבעיה היום של ההורים, הם לא יודעים את המציאות!

מתוך 11 ילדים שגולשים באינטרנט, 10 הודו שהם הגיעו למקומות הכי שפלים והכי אפלים... וההורים שלהם לא ידעו מזה כלום! – רק שנבין, זה יותר מ–90% ילדים!!!
כך עולה ממחקר שנעשה בארצות הברית.






________________________________________




"אבא, תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל"
"לפני שנולדתי", מספר הרב מנחם שטיין, "אבא ואמא שלי הגיעו לארץ בשנת–51.
הייתי אז ילד.
אבי היה פקיד עשיר גדול באירופה שנאלץ לברוח על נפשו.
לארץ הוא הגיע בלי שקל. כשהגיע לארץ הוא לא האמין שזה המצב כאן.
אבא אמר לי: "חשבתי שהיהדות נגמרה. כל הרבנים... כל האנשים... כל קהילות".
אבא שלי דווקא היה איש עסקים, הוא לא היה רב. ובכל זאת הוא הלך עם מגבעת.
כשהוא בא לתל אביב עם מגבעת, התחילו לצחוק עליו: 'אדוני מה זו המגבעת הזאת?! פה גמרנו! את הדת שלך תשאיר שם, באירופה! אנחנו ישראלים'.
כשהגעתי לגיל 4, 5, הוא רשם אותי בבית ספר 'שארית ישראל' בפתח תקווה של החינוך העצמאי.
בינתיים הוא נאלץ להיות פקיד באיזה משרד של ההסתדרות באיזה קופת חולים או משהו כזה...
ואז הבוס אומר לו: "תשמע ראיתי שרשמת את הבן שלך ב'שארית ישראל'... אצלנו פה אין דבר כזה! יש לך רשימה מפורטת לאן תשלח אותו; פיק"ה, ביל"ו, הס, גורדון, סלומון.
פה כולנו ישראלים! פה לא צריך את הפאות והזקן והציצית...!!"
אבא שלי, בתמימותו, רצה לבדוק מה מלמדים שם...
התברר לו שמלמדים שם: כפירה, אפיקורסות, ליצנות... כל השולחן ערוך לפח, הרמב"ם לפח, ש"ס לפח, זוהר הקדוש לפח... בר מינן. הוא לא האמין שקיימת תופעה כזאת בארץ ישראל.
הוא בא לבוס ואמר לו: "וכי אתה חושב שאני אתן לבן שלי ללמוד את הסופרים התימהוניים והמשוגעים הללו...?? אני רוצה ללמד את הבן שלי תורה!! לא כפירה. אם העבודה שלי מותנית בזה, אז תפטר אותי!"
אמר לו הבוס: "אתה מפוטר ברגע זה!"
במשך קרוב לשנה, אבא – שהיה איש עסקים מכובד ועשיר גדול – היה מחטט ומחפש חצאי פרוסות לחם מפחי אשפה שבפתח תקווה. ומזה הוא ואנחנו התקיימנו!
עד היום אני עולה לקבר שלו ב'סגולה' שבפתח תקווה פעם בחודש, שם את הידיים על המצבה ואומר: "אבא! תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל, אם אתה היית נכנע אז, איפה הייתי היום??"

והיום מה עושים ההורים?
הפוך בדיוק...
היום האבא הוא זה שנותן לבן שלו לאסוף את ה"זבל" מכל פחי האשפה של כל העולם, ובזה הוא מתקיים!!!
במקום לשבת עם הבן שלו, לשוחח איתו, ללמוד איתו, לספר לו איזה סיפור... הוא מצמיד אותו למחשב ונותן לו לאסוף "זבל", הרבה מאוד "זבל".




________________________________________

"אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?"

עכשיו נפלו שניים. אח ואחות (הוא בן 19 היא בת 18). האמא קיבלה מזה אירוע מוחי... הם הלכו ל'משמר העמק' והיום הם מגלי עריות ומחללי שבתות. על כל האיסורים שבתורה הם עוברים.
נורא נוראות מה שהם עושים שם, בקיבוץ.
מה קרה?
האבא אמר לאחד הפעילים (שניסה להחזיר אותם למוטב): "אין לי אינטרנט? אין לי... אין לי"... – הוא אפילו נשבע לפעיל שאין לו אינטרנט.
הפעיל צלצל אל הבחור. היה לו קשר טוב איתו אבל הוא לא הצליח להציל אותו.
הוא שאל אותו: "תגיד לי ת'אמת, יש לך אינטרנט או אין לך אינטרנט? אבא שלך אומר שאין, אז מאיפה זה הגיע...?"
הוא צוחק לו בטלפון. "אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?", הוא אומר בלעג, "איזה יורמים, איזה מרובעים, איזה בוקים... אנחנו חוגגים על הטיפשות של ההורים שלי!"
"איזה טיפשות? על מה אתה מדבר?!", שואל אותו הפעיל.
"היה להורים שלי מחשב ענתיק מלפני 30 שנה. אני ואחותי גילינו דרך חברים, שיש כזה דבר שנקרא: 'יו אס בי'. מאחורי המחשב יש כמין חור קטן, אתה מכניס את החוט הזה... והמחשב מיד מקבל... תחייס המייסים (תחיית המתים!), פתאום הוא מקבל אינטרנטים מכל הבניינים הסמוכים. אבא ואמא הולכים לישון ב–21:00 בערב ואני ואחותי חוגגים עד 5:00 לפנות בוקר!!
אחותי", הוא ממשיך לספר, "כמובן קיצרה והצרה את החצאיות שלה... אני הקטנתי את הכיפה והגדלתי את הבלורית... אמרתי: "אבא, אין לי חשק לגמרא הזו היא לא מושכת אותי בכלל".
וככה הדרדרנו. את אחותי סילקו מהסמינר. לי עשו קונצים בישיבה. עד שהגענו לקיבוץ בצפון.
אותנו תעזוב! ההורים שלי הם האשמים!!! – טפל בהם! – למה הם הכניסו מחשב??"

ילד ממרכז הארץ, אושפז בתל השומר. הביאו לו לשם מחשב, עם כל מיני סרטים. אחרי שלושה שבועות הוא השתחרר אמנם בריא בגופו אבל... חולה בנפשו! לתלמוד תורה יותר הוא לא חזר!!!

"ילד בכיתה ו' ממשפחה חרדית ב'בת ים', הביא לתלמוד תורה מכשיר משחק (מעין גימבוי) שנקרא 'פי אס פי'. היה למכשיר הזה אנטנה חיצונית, והילד הזה קלט מאחד השכנים שהיה לו אינטרנט, תמונות זוועתיות! הכי גרועות שיש!!!
והוא, מהסקרנות, לקח איתו את המחשב והלך לתלמוד תורה. בהפסקה הוא קרא לכמה ילדים והם ראו תמונות שהם אפילו לא ידעו מה זה... בחיים הם לא ראו כאלו תמונות...
כשזה נודע להנהלה, הם היו בהלם לדעת באיזה תמונות מלוכלכות מדובר.
לפני כמה שבועות, מספרת האמא, לאחר שהבן שלה עשה בר מצוה וקנו לו תפילין, הוא ניגש אליה ואומר לה: "תדעי לך אמא, יש משהו שאני בוכה עליו... משהו שממש כואב לי..."
"מה?", היא שואלת.
"אמא, כל פעם שאני מניח תפילין, עולות לי התמונות האלו!!! ואני לא יודע מה לעשות...".

סיפר הרב מנשה ישראל רייזמאן:
"אני מכיר יהודי מחוץ לארץ שבתו בת ה–18 הגיעה הביתה עם כל מיני מושגים רחוביים קשים ביותר.
האב ניסה לשאול אותה בעדינות: "מהיכן לך הידיעות המבהילות הללו? הרי לא היה אף מחשב בבית, אז איך הגעת לדיבורים ומושגים כאלו?"
ענתה לו הבת, שהוא קנה לה לפני שנתיים משחק "גימבוי". ואותו משחק היה מסוג משוכלל שהאבא – מתמימות ומחסרון ידיעה – כלל לא ידע שהמשחק הזה הוא אינטרנט קטן שכל הליכלוך והטומאה נמצאים בתוכו.
הוא לא טרח לבדוק מה זה המכשיר הזה שהוא קנה לה!!!

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

מי משלם לילד פרס בפרס??!!

הורים בוכים: "הוא לא רוצה לעשות שיעורים. הוא גומר אותם בשתי דקות!! אבל במחשב, השעה כבר 11 בלילה... והוא מתחנן: "אמא עוד חצי שעה... עוד חצי שעה..."

סיפר אחד המרצים:
"סיפר לי תלמיד, שבבית שלהם זה הולך ככה: אחיו, חייב לשחק בחוץ שעה, כדי שבתמורה ירשו לו אחר כך לשבת מול המחשב 4 שעות!
לא הבנתי", אומר המרצה, "אני בגילו הייתי חייב לסדר את הבית שעה, כדי שבתמורה ירשו לי לשחק שעה בחוץ! – המשחק בחוץ זה עצמו פרס, אז אתה משלם לילד פרס בפרס??!! אינני מבין..."
באנגליה, למשל, משלמים כסף מזומן לילדים כדי שילכו לשחק עם כדור בהפסקה.
הם לא יוצאים מהכיתות!! כל הזמן הם עם האייפונים שלהם...
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאני נזכר באותו אבא שאמר לי, "כבוד הרב, אמרתי לבן שלי אני אתן לך מה שאתה רוצה אייפון... אם פי שלוש... אם פי ארבע... אם פי חמש (אם פי ארבע וחמש זה סרטים לכל דבר!) מחשב... אינטרנט... רק תלמד!", כבוד הרב", אומר לי אותו מסכן ותמים, "אני רוצה שהבן שלי יהיה תלמיד חכם! רק שילמד!"

הגדיל לעשות בטיפשותו אב אחר, שסיפר על בנו בן ה–17 שמשוטט באינטרנט חופשי, והוא לא דואג.
"יש בינינו אימון", הוא אומר.
"מנין לך", שאלנו בהתפעלות.
מה הוא עונה? "מה, בטח, אפילו נכנסתי פעם לחדר בלי לדפוק בדלת, ראיתי שהוא נמצא במקום שאסור להיות שם. שאלתי אותו: "מה זה?" והוא אמר שבטעות, בדיוק לפני שנייה, הוא הגיע לשם, ובאמת מיד הוא לחץ על הכפתור ועבר למקום טוב, כי הוא יודע שאני לא מרשה".
רחמנות על האב הזה. ממש רחמנות.
הפלא הגדול הוא: שמדובר באדם נבון ואינטליגנטי. אדם שמסוגל לנתח סוגיה סבוכה בהגיון.
ובכל זאת הוא איננו קולט ולא שם לב, ש"האימון" שיש בינו ובין בנו... איננו שווה כקליפת השום!!!
איזו טיפשות. איזו בורות.

"אבל הבן שלי סוער", אומר לי הורה נוסף, "למה שאני לא אקנה לו מחשב?! מה אתה רוצה שהוא יסתובב לי ברחוב?! לך תדע מה הוא יראה שם..."
אמרתי לאותו הורה: "כן! כן! כן! בהחלט! לעניות דעתי עדיף הרחוב".
ואם הורה אומר לי: "המחשב זה ביבי סיטר נהדר כי ככה הוא לא יגיע לרחוב?"
אז אני שואל אותו: "אתה שומר את הילד מהרחוב, ומצד שני אתה מביא את הרחוב הביתה???!! ואני לא מתכוין לרחוב 'רבי עקיבא'... ולרחוב 'מלכי ישראל'... אתה מביא לו את פאריז! מנהטן! בוורלי הילס!... הרחובות הכי המזוהמים שיש!"
לטווח הקצר זה אולי נחמד, אך לטווח הארוך זה אסון!!!"
זאת הבעיה היום של ההורים, הם לא יודעים את המציאות!

מתוך 11 ילדים שגולשים באינטרנט, 10 הודו שהם הגיעו למקומות הכי שפלים והכי אפלים... וההורים שלהם לא ידעו מזה כלום! – רק שנבין, זה יותר מ–90% ילדים!!!
כך עולה ממחקר שנעשה בארצות הברית.






________________________________________




"אבא, תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל"
"לפני שנולדתי", מספר הרב מנחם שטיין, "אבא ואמא שלי הגיעו לארץ בשנת–51.
הייתי אז ילד.
אבי היה פקיד עשיר גדול באירופה שנאלץ לברוח על נפשו.
לארץ הוא הגיע בלי שקל. כשהגיע לארץ הוא לא האמין שזה המצב כאן.
אבא אמר לי: "חשבתי שהיהדות נגמרה. כל הרבנים... כל האנשים... כל קהילות".
אבא שלי דווקא היה איש עסקים, הוא לא היה רב. ובכל זאת הוא הלך עם מגבעת.
כשהוא בא לתל אביב עם מגבעת, התחילו לצחוק עליו: 'אדוני מה זו המגבעת הזאת?! פה גמרנו! את הדת שלך תשאיר שם, באירופה! אנחנו ישראלים'.
כשהגעתי לגיל 4, 5, הוא רשם אותי בבית ספר 'שארית ישראל' בפתח תקווה של החינוך העצמאי.
בינתיים הוא נאלץ להיות פקיד באיזה משרד של ההסתדרות באיזה קופת חולים או משהו כזה...
ואז הבוס אומר לו: "תשמע ראיתי שרשמת את הבן שלך ב'שארית ישראל'... אצלנו פה אין דבר כזה! יש לך רשימה מפורטת לאן תשלח אותו; פיק"ה, ביל"ו, הס, גורדון, סלומון.
פה כולנו ישראלים! פה לא צריך את הפאות והזקן והציצית...!!"
אבא שלי, בתמימותו, רצה לבדוק מה מלמדים שם...
התברר לו שמלמדים שם: כפירה, אפיקורסות, ליצנות... כל השולחן ערוך לפח, הרמב"ם לפח, ש"ס לפח, זוהר הקדוש לפח... בר מינן. הוא לא האמין שקיימת תופעה כזאת בארץ ישראל.
הוא בא לבוס ואמר לו: "וכי אתה חושב שאני אתן לבן שלי ללמוד את הסופרים התימהוניים והמשוגעים הללו...?? אני רוצה ללמד את הבן שלי תורה!! לא כפירה. אם העבודה שלי מותנית בזה, אז תפטר אותי!"
אמר לו הבוס: "אתה מפוטר ברגע זה!"
במשך קרוב לשנה, אבא – שהיה איש עסקים מכובד ועשיר גדול – היה מחטט ומחפש חצאי פרוסות לחם מפחי אשפה שבפתח תקווה. ומזה הוא ואנחנו התקיימנו!
עד היום אני עולה לקבר שלו ב'סגולה' שבפתח תקווה פעם בחודש, שם את הידיים על המצבה ואומר: "אבא! תודה רבה לך שאספת בשבילי לחם מהזבל, אם אתה היית נכנע אז, איפה הייתי היום??"

והיום מה עושים ההורים?
הפוך בדיוק...
היום האבא הוא זה שנותן לבן שלו לאסוף את ה"זבל" מכל פחי האשפה של כל העולם, ובזה הוא מתקיים!!!
במקום לשבת עם הבן שלו, לשוחח איתו, ללמוד איתו, לספר לו איזה סיפור... הוא מצמיד אותו למחשב ונותן לו לאסוף "זבל", הרבה מאוד "זבל".




________________________________________

"אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?"

עכשיו נפלו שניים. אח ואחות (הוא בן 19 היא בת 18). האמא קיבלה מזה אירוע מוחי... הם הלכו ל'משמר העמק' והיום הם מגלי עריות ומחללי שבתות. על כל האיסורים שבתורה הם עוברים.
נורא נוראות מה שהם עושים שם, בקיבוץ.
מה קרה?
האבא אמר לאחד הפעילים (שניסה להחזיר אותם למוטב): "אין לי אינטרנט? אין לי... אין לי"... – הוא אפילו נשבע לפעיל שאין לו אינטרנט.
הפעיל צלצל אל הבחור. היה לו קשר טוב איתו אבל הוא לא הצליח להציל אותו.
הוא שאל אותו: "תגיד לי ת'אמת, יש לך אינטרנט או אין לך אינטרנט? אבא שלך אומר שאין, אז מאיפה זה הגיע...?"
הוא צוחק לו בטלפון. "אתה יודע איזה הורים טמבלים יש לי?", הוא אומר בלעג, "איזה יורמים, איזה מרובעים, איזה בוקים... אנחנו חוגגים על הטיפשות של ההורים שלי!"
"איזה טיפשות? על מה אתה מדבר?!", שואל אותו הפעיל.
"היה להורים שלי מחשב ענתיק מלפני 30 שנה. אני ואחותי גילינו דרך חברים, שיש כזה דבר שנקרא: 'יו אס בי'. מאחורי המחשב יש כמין חור קטן, אתה מכניס את החוט הזה... והמחשב מיד מקבל... תחייס המייסים (תחיית המתים!), פתאום הוא מקבל אינטרנטים מכל הבניינים הסמוכים. אבא ואמא הולכים לישון ב–21:00 בערב ואני ואחותי חוגגים עד 5:00 לפנות בוקר!!
אחותי", הוא ממשיך לספר, "כמובן קיצרה והצרה את החצאיות שלה... אני הקטנתי את הכיפה והגדלתי את הבלורית... אמרתי: "אבא, אין לי חשק לגמרא הזו היא לא מושכת אותי בכלל".
וככה הדרדרנו. את אחותי סילקו מהסמינר. לי עשו קונצים בישיבה. עד שהגענו לקיבוץ בצפון.
אותנו תעזוב! ההורים שלי הם האשמים!!! – טפל בהם! – למה הם הכניסו מחשב??"

ילד ממרכז הארץ, אושפז בתל השומר. הביאו לו לשם מחשב, עם כל מיני סרטים. אחרי שלושה שבועות הוא השתחרר אמנם בריא בגופו אבל... חולה בנפשו! לתלמוד תורה יותר הוא לא חזר!!!

"ילד בכיתה ו' ממשפחה חרדית ב'בת ים', הביא לתלמוד תורה מכשיר משחק (מעין גימבוי) שנקרא 'פי אס פי'. היה למכשיר הזה אנטנה חיצונית, והילד הזה קלט מאחד השכנים שהיה לו אינטרנט, תמונות זוועתיות! הכי גרועות שיש!!!
והוא, מהסקרנות, לקח איתו את המחשב והלך לתלמוד תורה. בהפסקה הוא קרא לכמה ילדים והם ראו תמונות שהם אפילו לא ידעו מה זה... בחיים הם לא ראו כאלו תמונות...
כשזה נודע להנהלה, הם היו בהלם לדעת באיזה תמונות מלוכלכות מדובר.
לפני כמה שבועות, מספרת האמא, לאחר שהבן שלה עשה בר מצוה וקנו לו תפילין, הוא ניגש אליה ואומר לה: "תדעי לך אמא, יש משהו שאני בוכה עליו... משהו שממש כואב לי..."
"מה?", היא שואלת.
"אמא, כל פעם שאני מניח תפילין, עולות לי התמונות האלו!!! ואני לא יודע מה לעשות...".

סיפר הרב מנשה ישראל רייזמאן:
"אני מכיר יהודי מחוץ לארץ שבתו בת ה–18 הגיעה הביתה עם כל מיני מושגים רחוביים קשים ביותר.
האב ניסה לשאול אותה בעדינות: "מהיכן לך הידיעות המבהילות הללו? הרי לא היה אף מחשב בבית, אז איך הגעת לדיבורים ומושגים כאלו?"
ענתה לו הבת, שהוא קנה לה לפני שנתיים משחק "גימבוי". ואותו משחק היה מסוג משוכלל שהאבא – מתמימות ומחסרון ידיעה – כלל לא ידע שהמשחק הזה הוא אינטרנט קטן שכל הליכלוך והטומאה נמצאים בתוכו.
הוא לא טרח לבדוק מה זה המכשיר הזה שהוא קנה לה!!!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

נו באמת
הודעות: 73
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 14:47

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי נו באמת »

בקשת עזרה: למישהו יש את העלונים של תולדות אברהם יצחק בענין זה של עזרה מפגעי הטכנולוגיה? זה נקרא משהו כמו משמרת הבית, אשמח לקבל אותם.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

לא רק כאב גב: כך הסמארטפון הורס לנו את הבריאות

הצוואר כואב אולי גם הגב? יש את מי להאשים. לפניכם 5 נזקים בריאותיים שנגרמים כתוצאה משימוש בסמארטפון:

1. כאבי גב

בשעה שהראש מכופף קדימה, העומס על הצוואר גדל, ויכולה להיווצר שחיקה, התנוונות ואפילו יתעורר צורך בניתוח. כמו כן מצב בו הראש כפוף מחליש את שרירי הגב וכך נוצר חוסר איזון שרירים. על מנת לצמצם נזקים שימו לב לעמוד כשהאוזניים נמצאות בקו הכתפיים, והכתפיים הן מתוחות ופתוחות, כך ייעלם העומס על הצוואר ועמוד השדרה.


2. כאב באגודל

על אף שכיום מדובר במסך מגע, האצבע שלנו ממשיכה בפעולת הלחיצה, ועלולה להינזק בדלקת באגודל, הנקראת גם "אגודל בלקברי". מדובר בדלקת הגורמת לכאבים, רגישות למגע ביד, ונפיחות. במידה והיא לא מטופלת בזמן הנכון, בהמשך היא עלולה לגרום לשחיקת סחוס במפרק בסיס האגודל.

3. כאבי מרפק

בשעת כיפוף המרפק ייתכן שתאמצו את העצבים שעוברים דרך מפרק המרפק. אלו יכולים לגרום עקצוץ או כאב שמקרין אל היד. בנוסף, כאשר אנשים מכופפים את היד והמרפק זמן רב (אופייני למצב שליחת הודעות) יכול להיווצר עומס גם על שרירי האמה, ולהוביל לכאבים בפרק כף היד.

4. כאבי צוואר

כאב שכיח ביותר שזכה לכינוי "צוואר סמס". זוהי תסמונת החדשה שבשנים האחרונות גורמת להתעקמות הצוואר והגב בקרב בני הנוער. לדברי מומחים, ישנו עומס המופעל על הצוואר וביכולתו לגרום מעבר לצוואר תפוס ועקום גם לדיכאון ואפילו לכאבי ראש.

שימו לב למחקרים האחרונים: רובנו עוסקים בממוצע כ-3 שעות ביממה בבהייה במסך הסלולרי שלנו. ראשו של מבוגר שוקל 4-5 בתנוחה הטבעית שלו, ואילו כשאנחנו מכופפים את הצוואר הוא הופך כבד יותר. כאשר נטה אותו בזווית של 60 מעלות, זה ממש כמו להעמיס 27 קילוגרמים על הצוואר.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

סיפורים אישיים
"הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו"

"מידה כנגד מידה. לחם תחת לחם. נפש תחת נפש. מעשה החסד שלי בירושלים הרחוקה, הציל את בני ביתי בבני ברק, באותן דקות ממש. הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו". סיפור מרגש מכלי ראשון


ביום ראשון ר"ח אייר נסעתי לכותל המערבי מביתי שבבני ברק. בדרך לכותל נעצרתי בחנות מזון והזמנתי לעצמי כוס קפה ודבר מאפה. לפתע נעמד בסמוך אלי אדם מבוגר. מבטאו אמריקאי. בידו החזיק עגלת קניות. אני שם לב שהוא ממלמל משהו ספק לעצמו ספק אלי. כשהמלמול ממשיך, אני מטה את עצמי לכוונו, לשמוע מה הוא אומר.

"תוכל לקנות שתיה גם עבורי?" מיד הבנתי שמדובר במקבץ נדבות. עכשיו גם הבחנתי שיש לו איזה שלט על העגלה, בעזרתו הוא כנראה פונה לציבור.

לקח זמן עד שהמשקה החם הגיע. ואז- במחשבה אחת טובה ומהירה- הצעתי לו.

"בבקשה קח את המשקה. זה בשבילך".

האיש אמר תודה, הצטודד לפינה, אך כעבור רגע שב ופנה. שוב מלמול. שוב הטיית אוזן, וזה מה שאני שומע: "תוכל לקנות לי גם מאפה?"

התחלתי להרגיש קצת לא טוב. זה כבר היה נשמע לי קרוב לסחיטה. הייתי אדם טוב, נתתי לך את המשקה שהזמנתי לעצמי, עכשיו אתה רוצה גם מאפה. אומרים על זה: "נותנים לך אצבע, אתה רוצה את כל היד?"

פניתי אליו בחיוך ואמרתי: "תראה. אנחנו עושים שותפות. הזמנתי משקה ומאפה. המשקה שלך. המאפה שלי. בסדר?

אבל האיש לא הרפה: "אני רוצה גם לאכול", אמר.

בשלב הזה אני קולט, שעיני ואוזני המוכרים כרויות לדו שיח שבינינו. עובר רגע והם מתחילים להתלוצץ על חשבוני. שמעתי את אחד המוכרים אומר לשני: "תראה איזה 'פרייאר'. נותן לו שתיה. עכשיו יתן לו מאפה. עוד מעט הוא ירצה שיקנה לו את כל החנות"...

אתם מבינים שזה לא עושה לי עודף מוטיבציה. אני מתחיל לתהות ביני לביני, איזה 'מספר' אני אצלו היום… כמה 'קליינטים' הוא כבר דג ברשת שלו, כאשר הוא מעורר את רחמיהם ומבקש שיקנו לו משקה ומאפה.

בכל זאת. נשמתי מקרקשת בקרבי. לא כך חונכתי. המאפה נוחת על שולחני. ההלך עדיין בסמוך. אני פונה אליו ואומר: "קח. גם זה בשבילך".

הוא נראה מופתע. "אולי נעשה חצי חצי? אמרת 'שותפות', לא?"

"לא תודה. אין צורך. תאכל אתה".

באותו רגע אני חושב לעצמי, שהפעם אצא מהחנות בלא כלום. אינני בעל אמצעים, ולקנות שתי מנות זה לא בתקציב שלי. לבסוף הרעב והצמא מכריעים אותי, ואני מזמין שוב לעצמי.

בזמן שאני מחכה למנתי החדשה, 'שכני' החדש מטיב את ליבו ובאותו זמן מספר לי את צרותיו. זו הרצאה של עשר דקות לפחות. את הרוב אני לא מבין. אבל אני מהנהן בראשי באמפתיה. העיקרון די ברור. אדם שמזלו לא שפר עליו והגיע לאן שהגיע.


זהו. האירוע הסתיים. יצאתי מהחנות. פני לכיוון הכותל.

לא הספקתי לצעוד חמישה צעדים והנייד שלי מצלצל. אשתי על הקו.

"האם כבר הגעת לכותל?", היא שואלת.

"עדיין לא. אני בדרך. התעכבתי קצת", השבתי.

"אז תנסה להשיג 'משקה' בדרך, ותבוא לכותל עם 'לחיים' גדול", השיבה לי.

"מה קרה? על מה 'לחיים'?", התפלאתי, והיא מספרת: "חיים שלנו רצה לאכול ארוחת ערב. הוצאתי לו לחם מהמקפיא ואמרתי לו שיפשיר במיקרוגל במשך שתי דקות, כמו שאנחנו עושים תמיד.

"הוא הפעיל את המכשיר, אך בטעות נלחץ לו עשרים דקות במקום שתי דקות. מיד אחרי ההפעלה הוא עלה לקחת משהו בקומה השניה. שם שקע לרגע במשחק ושכח מהכל.

"כעבור רבע שעה אנחנו מתחילים להרגיש ריח שריפה. מה יכול להיות? זה בטח מהשכנים. לנו אין שום דבר על האש. אבל הריח מתגבר. אנחנו יורדים למטה. חיים מקדים אותי.

הבית כולו אפוף עשן סמיך. מיד הוא נזכר. המיקרו!

באומץ לא מובן, ומבלי להתייעץ אתי, הוא רץ למטבח, חודר דרך מסך העשן, מוציא את התקע מהשקע ורץ בחזרה.

אם הוא לא היה עושה את זה ואם לא היינו מריחים ויורדים לבדוק, מי יודע איך זה היה נגמר?

עד כאן סיפורה של רעייתי.

אני שומע, נעמד ומצטמרר: זה קרה הרגע. היא מחייגת אלי דקה אחרי שהאירוע הסתיים. זה ארך בביתי כרבע שעה. זה בדיוק הזמן- ובאותו הזמן - שאני עמדתי ב'משא ומתן' עם ההלך.

מידה כנגד מידה. לחם תחת לחם. נפש תחת נפש. מעשה החסד שלי בירושלים הרחוקה, הציל את בני ביתי בבני ברק, באותן דקות ממש. הלחם שנתתי לאיש המסכן, הציל את בני מהלחם שהכין לעצמו.

עכשיו יום חמישי בלילה. חמישה ימים אחרי האירוע. הבית עד לרגע זה מלא בריח חריף של עשן. הוא לא עוזב את הכתלים והכלים. אנחנו לא מצליחים להתפטר.

כל פעם שאני נכנס הביתה בשרי נעשה חידודין חידודין. זה מזכיר לי את המעשה שהיה, על כל חלקיו. אתה מבין שזה עושה לי הרבה מחשבות.

שמעתי פעם מהגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, על יהודי שהוא ניסה להתרים אותו, אך הלה סירב ואף זלזל במצות הצדקה. כעבור זמן קצר הוא נספה בתאונה.

אמר אז הרב זצ"ל: "אפשר שזה היה כך. על האיש הזה נגזר מה שנגזר. מבלי שום קשר אלי ולצדקה שאספתי. אך משמים זימנו לו אותי, כדי שאם ירחם ויכפה את יצרו, ירחמו עליו ויקרעו את גזר דינו. כיון שלא עשה כך נשאר עליו הדין שהיה".

גם אני חושב על עצמי כך. יתכן שנגזר עלי חלילה שיקרה משהו בביתי. אך שלחו לי את הנסיון הזה, כדי שאעמוד בו וכך תתבטל הגזירה, כפי שב"ה היה.

הקטע לקוח מתוך המדור 'פטנט רשום', המופיע בעיתון המודיע.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

כרוז מועצת גדולי התורה נגד הסמרטפונים

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

כרוז מועצת גדולי התורה נגד הסמרטפונים

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

המודעה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

יום תפילה להצלה מאינטרנט
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

שבוע הניתוק הארצי
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

סיוון
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

תפילת השל"ה לכל עת ובפרט לער"ח סיון

אַתָּהּ הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹקֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קַל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִּשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ, יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֶצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ.

וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. (ראוי להוסיף: וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם כְּלָל וְעִקָר). אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ". כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ (ראוי להוסיף: וְלֹא יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם שַׁיָכוּת עִם הָאִינְטֶרְנֶט וְהַמַכְשִׁירִים הַטְמֵאִים כְּלָל וְעִקָר), אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְּנִימִית, וְלֹא יִרְאָה חִיצוֹנִית. וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וְכֹחַ, וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם הֵם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְּשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

אָנָּא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

ער"ח
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

שבוע ניתוקים בכל הארץ
וכן יום תפילה עולמי
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

עזר
הודעות: 1026
הצטרף: 10 ספטמבר 2015, 04:54

Re: אשכול מודעות למלחמה בפגעי הטכנולוגיה ומודעות מעניינות אח

נושא שלא נקרא על ידי עזר »

עוד
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה