לימוד יידיש - עברית

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

נחמן
הודעות: 1274
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 11:42

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי נחמן »

בר אורייני כתב:מי יוכל לפענח לי מילה זו: "ערפאלגרייך" ואודה לו מאד.
ערפאלגרייך הוא לשון 'הצלחה' (כמו באידיש 'געלונגען')

סמל אישי של משתמש
המורה
הודעות: 1673
הצטרף: 01 אוגוסט 2014, 12:52
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 1 פעם

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי המורה »

בנש''ק כתב:
מורה כתב:
בנש''ק כתב:נושא הגוף בעברית/ ביידיש
גוף ראשון יחיד-- אני / איך
גוף שני יחיד-- אתה - את/ דוּ
גוף שלישי יחיד זכר-- הוא/ ער
גוף שלישי יחיד נקבה-- היא/ זי
גוף שלישי יחיד סתמי-- זה/ עס
גוף ראשון רבים-- אנחנו/ מיר/אונז
גוף שני רבים-- אתם - אתן/ איר/ענק/עטץ
גוף שלישי רבים-- הם - הן/ זײ
מה ההבדל למעשה?
באופן רגיל אומרים ענק/מיר וכשמדברים אל בן אדם חשוב כמו ראש ישיבה (וכן לכמה אנשים חשובים ביחד) אומרים "איהר", וכן אנשים חשובים כשהם מדברים, אומרים "מיר זאגן אזוי"...
חיים זה לא רק שיעור חשבון, זה גם מבחן.

בר אורייני
הודעות: 131
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:08

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי בר אורייני »

נחמן כתב:
בר אורייני כתב:מי יוכל לפענח לי מילה זו: "ערפאלגרייך" ואודה לו מאד.
ערפאלגרייך הוא לשון 'הצלחה' (כמו באידיש 'געלונגען')
תודה רבה ותזכה למצוות.
מעניין שהמילה הזו לא מופיעה בשום מילון שראיתי.

סמל אישי של משתמש
ידען
הודעות: 518
הצטרף: 27 אפריל 2014, 16:19
מיקום: מונסי, ניו יורק - ארה"ב

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי ידען »

בר אורייני כתב:
נחמן כתב:
בר אורייני כתב:מי יוכל לפענח לי מילה זו: "ערפאלגרייך" ואודה לו מאד.
ערפאלגרייך הוא לשון 'הצלחה' (כמו באידיש 'געלונגען')
תודה רבה ותזכה למצוות.
מעניין שהמילה הזו לא מופיעה בשום מילון שראיתי.
איני יודע איזה מילון אתה ראה, אבל גוגל מתרגמו כראוי "מוצלח":
https://translate.google.com/?ie=UTF-8& ... 7%99%D7%9A
-סליחה על העברית הקשה שלי, היא לא השפה הראשונה שלי, בעזרת השם, אני אלמד עם הזמן-

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכה
פאטאפאראט מצלמה
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

אולי כאן האשכול המתאים לזה:
המילה פרגון היא לא מילה שמקורה בשפת העברית אלא מילה [שיש המכנים אותה סלנג] משובשת משפת הייגיש [פארגינען] שנכנסה לשפת העברית אך בשפת העברית הרשמית לא היתה לזה ביטוי,
אחרי שהבחינו במצוקה החליטו לפני כמה שנים המועצה ללשון העברית להקצות לכך מילה והמילה שהומצאה לצורך כך היא "ריטוי"
[לדוגמא: אני מרטה מפרגן לך מכל הלב, למה הוא לא מוכן לרטות לפרגן לו?]
אגב המועצה האקדמית הזאת שפעם היתה פעילהותוססת, יושבת היום בחוסר מעש [ועל משכורת שמינה] ומשתשעת עם החלטות שונות משונות, כדי להצדיק את קיום המועצה הזאת, לאחרונה הם החליטו שלראש ממשלה נקיבה צריך להקצות מילה נפרדת וכינוייה מעתה היא: ראשת הממשלה [גולדה מאיר]וכדו'
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

אגב מעיון כאן נוכחתי לראות שאף שהאשכול צבר הרבה מאוד תגובות, בציפיות היא מאוד חלשה יחסית למספר התגובות, לע"ע היה היחידה בעמוד הזה עם מספר ציפיות פחותה מ- 1000 לעומת האחרים שעוברים אותה במאות אחוזים.
כך שהרעיון לפתיחת אשכול ביידיש עדיין נראית רחוקה
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

בנש''ק
הודעות: 295
הצטרף: 16 ספטמבר 2015, 18:32

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי בנש''ק »

פועלי עזר

יש שלושה פועלי עזר:

לעשות = טאָן (לא שימושי כל-כך כפועל עזר)
להיות = זײַן
להיות בעל = האָבן
להיות בעל = האָבן יש=האָבן
פועל עזר יכול גם לשמש גם כפועל עיקרי, לדוגמה:

הפועל האָבן כפועל עזר: דפקתי = איך האָב געקלאַפּט
הפועל האָבן כפועל עיקרי: יש לי = איך האָב
הפועל זײַן כפועל עזר: הלכתי = איך בין געגאַנגען
הפועל זײַן כפועל עיקרי: אני פה = איך בין דאָ
הפועל טאָן כפועל עזר: אני מתלבש = איך טו זיך אָן
הפועל טאָן כפועל עיקרי: אני עושה = איך טו
לחיוך, אין חלקי חילוף!!!

בנש''ק
הודעות: 295
הצטרף: 16 ספטמבר 2015, 18:32

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי בנש''ק »

בנש''ק כתב:פועלי עזר

יש שלושה פועלי עזר:

לעשות = טאָן (לא שימושי כל-כך כפועל עזר)
להיות = זײַן
להיות בעל = האָבן
להיות בעל = האָבן יש=האָבן
פועל עזר יכול גם לשמש גם כפועל עיקרי, לדוגמה:

הפועל האָבן כפועל עזר: דפקתי = איך האָב געקלאַפּט
הפועל האָבן כפועל עיקרי: יש לי = איך האָב
הפועל זײַן כפועל עזר: הלכתי = איך בין געגאַנגען
הפועל זײַן כפועל עיקרי: אני פה = איך בין דאָ
הפועל טאָן כפועל עזר: אני מתלבש = איך טו זיך אָן
הפועל טאָן כפועל עיקרי: אני עושה = איך טו
המשך לפי הגופים:
נושא הגוף===שם הנושא===האָבן===זײַן===טאָן
גוף ראשון יחיד===איך===האָב===בין===טו
גוף שני יחיד===דו===האָסט===ביסט===טוסט
גוף שלישי יחיד===ער, זי, עס===האָט===איז===טוט
גוף שני רבים===איר===האָט===זײַט (זענט בדיבור)===טוט
גוף ראשון רבים/גוף שלישי רבים===מיר/ זײ===אָבן===זײַנען (זענען בדיבור)===טוען
לחיוך, אין חלקי חילוף!!!

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24
קיבל תודה: 9 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי משולש »

נחמן כתב: ולכן לא תמצא כהיום ספרים או חוברת שכותבים 'ניט' במקום 'נישט' וכו', (חוץ מזה שהליטאים כהיום אינם כותבים באידיש...).
יש גם "ניקס". ויש "ניכט". (עם הגיית כמו כף רפויה ובגרמנית הוגים כמו כף רפויה מיוחדת (שדומה קצת לשין מוזרה) שאין לה דמיון בשום שפה אחרת ששמעתי).

סמל אישי של משתמש
המורה
הודעות: 1673
הצטרף: 01 אוגוסט 2014, 12:52
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 1 פעם

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי המורה »

7686775 כתב:והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכהמילה בצרפתית
פאטאפאראט מצלמהמילה בפלמית
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]ווינדא זה באנגלית
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
חיים זה לא רק שיעור חשבון, זה גם מבחן.

בר אורייני
הודעות: 131
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:08

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי בר אורייני »

7686775 כתב:והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכה
פאטאפאראט מצלמה
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
לייען היא מילה מאד שימושית. תעמוד רגע ליד בעל גמ"ח ותשמע...

בר אורייני
הודעות: 131
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:08

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי בר אורייני »

ידען כתב:
בר אורייני כתב:
נחמן כתב:
בר אורייני כתב:מי יוכל לפענח לי מילה זו: "ערפאלגרייך" ואודה לו מאד.
ערפאלגרייך הוא לשון 'הצלחה' (כמו באידיש 'געלונגען')
תודה רבה ותזכה למצוות.
מעניין שהמילה הזו לא מופיעה בשום מילון שראיתי.
איני יודע איזה מילון אתה ראה, אבל גוגל מתרגמו כראוי "מוצלח":
https://translate.google.com/?ie=UTF-8& ... 7%99%D7%9A

תודה רבה.
יש לי כמה מילונים מאוצה"ח ומה"ב, בהם אני מעיין, בגוגל אכן לא בדקתי.
ושוב תןדה לך וגם לנחמן.

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

בר אורייני כתב:
7686775 כתב:והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכה
פאטאפאראט מצלמה
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
לייען היא מילה מאד שימושית. תעמוד רגע ליד בעל גמ"ח ותשמע...
אולי באיזור מאה שערים, בחסידויות וויז'ניץ, בעלזא, ועוד שמדברים יידיש (לא צ'אלמרית), המילה לא כ"כ מוכרת.
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

סמל אישי של משתמש
שפיץ
הודעות: 367
הצטרף: 17 יולי 2014, 11:26

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי שפיץ »

7686775 כתב:
בר אורייני כתב:
7686775 כתב:והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכה
פאטאפאראט מצלמה
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
לייען היא מילה מאד שימושית. תעמוד רגע ליד בעל גמ"ח ותשמע...
אולי באיזור מאה שערים, בחסידויות וויז'ניץ, בעלזא, ועוד שמדברים יידיש (לא צ'אלמרית), המילה לא כ"כ מוכרת.
כד הוינא טליא שמעתי הבדל בין לייען אין בארגען, "לייען" זה כשמשתמשים עם דבר שמחזירים אותו דבר בלי לשלם כמו עט א.ד.ג. ו"בארגען" זה כשלווים כסף, סוכר, א.ד.ג. ומחזירים אחר.
מחכה לתגובות של המדייקים...

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

שפיץ כתב:
7686775 כתב:
בר אורייני כתב:
7686775 כתב:והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכה
פאטאפאראט מצלמה
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
לייען היא מילה מאד שימושית. תעמוד רגע ליד בעל גמ"ח ותשמע...
אולי באיזור מאה שערים, בחסידויות וויז'ניץ, בעלזא, ועוד שמדברים יידיש (לא צ'אלמרית), המילה לא כ"כ מוכרת.
כד הוינא טליא שמעתי הבדל בין לייען אין בארגען, "לייען" זה כשמשתמשים עם דבר שמחזירים אותו דבר בלי לשלם כמו עט א.ד.ג. ו"בארגען" זה כשלווים כסף, סוכר, א.ד.ג. ומחזירים אחר.
מחכה לתגובות של המדייקים...
שים לב שכתבתי שאילת חפצים ולא בכדי,
כי בלשה"ק יש אותו הבדל בין שאילה להלוואה, ואותו הבדל כאמור יש בין לייען - שאילה ובארגן - הלוואה
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

סמל אישי של משתמש
שפיץ
הודעות: 367
הצטרף: 17 יולי 2014, 11:26

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי שפיץ »

7686775 כתב:
שפיץ כתב:
7686775 כתב:
בר אורייני כתב:והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכה
פאטאפאראט מצלמה
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
לייען היא מילה מאד שימושית. תעמוד רגע ליד בעל גמ"ח ותשמע...
אולי באיזור מאה שערים, בחסידויות וויז'ניץ, בעלזא, ועוד שמדברים יידיש (לא צ'אלמרית), המילה לא כ"כ מוכרת.
כד הוינא טליא שמעתי הבדל בין לייען אין בארגען, "לייען" זה כשמשתמשים עם דבר שמחזירים אותו דבר בלי לשלם כמו עט א.ד.ג. ו"בארגען" זה כשלווים כסף, סוכר, א.ד.ג. ומחזירים אחר.
מחכה לתגובות של המדייקים...
שים לב שכתבתי שאילת חפצים ולא בכדי,
כי בלשה"ק יש אותו הבדל בין שאילה להלוואה, ואותו הבדל כאמור יש בין לייען - שאילה ובארגן - הלוואה[/quote]

ברוך שכוונתי...

בנש''ק
הודעות: 295
הצטרף: 16 ספטמבר 2015, 18:32

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי בנש''ק »

מבוא
כדי ללמוד את עקרונות הדקדוק בהטיות הפועל, נשתמש בדוגמאות עם פועל העזר הנפוץ יותר: להיות בעל = האָבן (בזמן עבר). בהמשך הפרק נלמד מתי משתמשים בפועל העזר זײַן (להיות).

חשוב לדעת! ביידיש לא מטים את הפועל כדי להבדיל בין לשון זכר ללשון נקבה. כאן נעשה שימוש בדוגמאות בנושא גוף בלשון זכר כדי לאחד את הדוגמאות, ומניעת בלבול בלימוד העקרונות. מומלץ מאוד לתרגל אח"כ לעצמכם גם משפטים בנושאי גוף בלשון נקבה.

הדוגמאות בהן אשתמש בחלק זה הן שלשה:

להאמין = גלויבן
לדפוק = קלאַפּן
לדבר = רעדן
הטיות פעלים עיקריים

הפועל במקור
הפועל במקור (שם הפועל) תמיד מקבל סיומת ן או ען. (בדרך כלל משתמשים בסיומת ן אך בפעלים חריגים משתמשים בסיומת ען ועל זה נלמד בהמשך הפרק)

דוגמאות: להאמין = גלויבן, לדפוק = קלאַפּן, לדבר = רעדן
זמן הווה
בזמן הווה משתמשים בדרך כלל רק בפועל העיקרי (ללא פועל עזר) כשהפועל מוטה לפי נושא הגוף.

גוף ראשון יחיד (אִיך): הפועל נשאר כמו במקור ללא הסיומת ען.
דוגמאות: אני מאמין = איך גלויב, אני מכה = איך קלאַפּ, אני מדבר = איך רעד.
גוף שני יחיד (דו): מוסיפים לפועל את הסיומת סט.
דוגמאות: אתה מאמין = דו גלויבסט, אתה מכה = דו קלאַפּסט, אתה מדבר = דו רעדסט.
גוף שלישי יחיד, (ער – זי - עס), ובגוף שני רבים (איר): מוסיפים לפועל את הסיומת ט.
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (זכר): הוא מאמין = ער גלויבט, הוא מכה = ער קלאַפּט, הוא מדבר = ער רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור).
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (נקבה): היא מאמינה = זי גלויבט, היא מכה = זי קלאפט, היא מדברת = זי רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור)
דוגמאות בגוף שני רבים: אתם מאמינים = איר גלויבט, אתם דופקים = איר קלאַפּט, אתם מדברים = איר רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור).
הערה! פעלים שכבר מסתיימים במקור בט אינם מקבלים את הסיומת ט בסוף הפועל, לדוגמה: הוא עובד = ער אַרבעט ולא ער אַרבעטט, הוא שומר = ער היט ולא ער היטט.
גוף ראשון רבים (מיר), גוף שלישי רבים (זײ) : הפועל נשאר כמו במקור (עם הסיומת ן או ען).
דוגמאות בגוף ראשון רבים: אנחנו מאמינים = מיר גלויבן, אנחנו דופקים = מיר קלאַפּן, אנחנו מדברים = מיר רעדן.
דוגמאות בגוף שלישי רבים: הם מאמינים - זײ גלויבן, הם דופקים = זײ קלאַפּן, הם מדברים = זײ רעדן.
תואר הפועל יבוא לאחר הפועל, כמו: אני דופק חזק = איך קלאַפּ שטאַרק.

מחר בע''ה זמן עבר
(אגב, להמשיך עם זה?)
לחיוך, אין חלקי חילוף!!!

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

בנש''ק כתב:מבוא
כדי ללמוד את עקרונות הדקדוק בהטיות הפועל, נשתמש בדוגמאות עם פועל העזר הנפוץ יותר: להיות בעל = האָבן (בזמן עבר). בהמשך הפרק נלמד מתי משתמשים בפועל העזר זײַן (להיות).

חשוב לדעת! ביידיש לא מטים את הפועל כדי להבדיל בין לשון זכר ללשון נקבה. כאן נעשה שימוש בדוגמאות בנושא גוף בלשון זכר כדי לאחד את הדוגמאות, ומניעת בלבול בלימוד העקרונות. מומלץ מאוד לתרגל אח"כ לעצמכם גם משפטים בנושאי גוף בלשון נקבה.

הדוגמאות בהן אשתמש בחלק זה הן שלשה:

להאמין = גלויבן
לדפוק = קלאַפּן
לדבר = רעדן
הטיות פעלים עיקריים

הפועל במקור
הפועל במקור (שם הפועל) תמיד מקבל סיומת ן או ען. (בדרך כלל משתמשים בסיומת ן אך בפעלים חריגים משתמשים בסיומת ען ועל זה נלמד בהמשך הפרק)

דוגמאות: להאמין = גלויבן, לדפוק = קלאַפּן, לדבר = רעדן
זמן הווה
בזמן הווה משתמשים בדרך כלל רק בפועל העיקרי (ללא פועל עזר) כשהפועל מוטה לפי נושא הגוף.

גוף ראשון יחיד (אִיך): הפועל נשאר כמו במקור ללא הסיומת ען.
דוגמאות: אני מאמין = איך גלויב, אני מכה = איך קלאַפּ, אני מדבר = איך רעד.
גוף שני יחיד (דו): מוסיפים לפועל את הסיומת סט.
דוגמאות: אתה מאמין = דו גלויבסט, אתה מכה = דו קלאַפּסט, אתה מדבר = דו רעדסט.
גוף שלישי יחיד, (ער – זי - עס), ובגוף שני רבים (איר): מוסיפים לפועל את הסיומת ט.
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (זכר): הוא מאמין = ער גלויבט, הוא מכה = ער קלאַפּט, הוא מדבר = ער רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור).
דוגמאות בגוף שלישי יחיד (נקבה): היא מאמינה = זי גלויבט, היא מכה = זי קלאפט, היא מדברת = זי רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור)
דוגמאות בגוף שני רבים: אתם מאמינים = איר גלויבט, אתם דופקים = איר קלאַפּט, אתם מדברים = איר רעדט (הדל"ת נשמטת בדיבור).
הערה! פעלים שכבר מסתיימים במקור בט אינם מקבלים את הסיומת ט בסוף הפועל, לדוגמה: הוא עובד = ער אַרבעט ולא ער אַרבעטט, הוא שומר = ער היט ולא ער היטט.
גוף ראשון רבים (מיר), גוף שלישי רבים (זײ) : הפועל נשאר כמו במקור (עם הסיומת ן או ען).
דוגמאות בגוף ראשון רבים: אנחנו מאמינים = מיר גלויבן, אנחנו דופקים = מיר קלאַפּן, אנחנו מדברים = מיר רעדן.
דוגמאות בגוף שלישי רבים: הם מאמינים - זײ גלויבן, הם דופקים = זײ קלאַפּן, הם מדברים = זײ רעדן.
תואר הפועל יבוא לאחר הפועל, כמו: אני דופק חזק = איך קלאַפּ שטאַרק.

מחר בע''ה זמן עבר
(אגב, להמשיך עם זה?)
המילה גלויבן כמעט ואינה ברת שימוש, היום כולם אומרים גלייבן
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

בנש''ק
הודעות: 295
הצטרף: 16 ספטמבר 2015, 18:32

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי בנש''ק »

העיקר הכוונה
לחיוך, אין חלקי חילוף!!!

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 17512
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
נתן תודה: 238 פעמים
קיבל תודה: 352 פעמים
יצירת קשר:

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי יאיר »

בנש''ק, לא על [הלימוד ה]זה דיברנו... ;)
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

מורה כתב:
7686775 כתב:והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכהמילה בצרפתית
פאטאפאראט מצלמהמילה בפלמית
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]ווינדא זה באנגלית
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
לא שמתי לב שהדגשת פה במקביל לכיתוב שלי, בפעם הבא עדיף שתציין את זה, כי לא תמיד זה נראה לעין.
1. טראטעוואל היא מילה ביידיש, [בצרפתית - פראנצוזיש אומרים טראטואר]
2. לגבי פאטאפאראט איני יודע כ"כ בבירור, ויכול להיות שאתה צודק.
3. ווינדא זה בשפת היידיש , באנגלית אומרים את אותו מילה רק הוו היא בהגייה אמריקאית של W.
לגבי מספר 1 ו3 אני בטוח ב100%
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

סמל אישי של משתמש
המורה
הודעות: 1673
הצטרף: 01 אוגוסט 2014, 12:52
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 1 פעם

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי המורה »

7686775 כתב:
מורה כתב:
7686775 כתב:והנה לכם כמה מילים שלא כ"כ מוכרות/מדוברות בשפת היידיש
טראטעוואל מדרכהמילה בצרפתית
פאטאפאראט מצלמהמילה בפלמית
שויב זגוגית
ווינדא חלון [אפשר גם להשמש במילה פענסטער]ווינדא זה באנגלית
אטעל השחתה
בארוועס יחף
קאלדרע פוך/שמיכה
בוימל שמן [אפשר גם להשתמש במילה אויל]
לייען שאילת חפצים
ניכטע אחיינית
בויער מדקחה [אפשר להשתמש במילה בארער]
ולקינוח מילה שהומצאה ע"י הירושלמים/צ'אלמערס: מוצק'ה לחם [מלשון המוציא]
לא שמתי לב שהדגשת פה במקביל לכיתוב שלי, בפעם הבא עדיף שתציין את זה, כי לא תמיד זה נראה לעין.
1. טראטעוואל היא מילה ביידיש, [בצרפתית - פראנצוזיש אומרים טראטואר]
2. לגבי פאטאפאראט איני יודע כ"כ בבירור, ויכול להיות שאתה צודק.
3. ווינדא זה בשפת היידיש , באנגלית אומרים את אותו מילה רק הוו היא בהגייה אמריקאית של W.
לגבי מספר 1 ו3 אני בטוח ב100%
מי אני לחלוק עליך???
חיים זה לא רק שיעור חשבון, זה גם מבחן.

זעקל
הודעות: 333
הצטרף: 25 נובמבר 2014, 10:54

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי זעקל »

האק נישט אין טשייניק-הכוונה, אל תבלבל את המוח-התרגום המילולי, אל תכה בקומקום,
אגב בגוגל הוא מתרגם את זה גרזן לא בראש למי יש פתרון למה?

סמל אישי של משתמש
ידען
הודעות: 518
הצטרף: 27 אפריל 2014, 16:19
מיקום: מונסי, ניו יורק - ארה"ב

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי ידען »

זעקל כתב:האק נישט אין טשייניק-הכוונה, אל תבלבל את המוח-התרגום המילולי, אל תכה בקומקום,
אגב בגוגל הוא מתרגם את זה גרזן לא בראש למי יש פתרון למה?
'האק' לעצמו מיתרגם ל'גרזן'.
'נישט' היא 'לא'.
'אין טשייניק' הם כבר יודעים שמשתמשים בו ל"קומקום/ראש".
-סליחה על העברית הקשה שלי, היא לא השפה הראשונה שלי, בעזרת השם, אני אלמד עם הזמן-

בנש''ק
הודעות: 295
הצטרף: 16 ספטמבר 2015, 18:32

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי בנש''ק »

עקב תלונות מצד המנהל,
https://chl.co.il/viewtopic. ... 92#p219601
נעזוב לעת עתה את הדקדוק.

קרובי משפחה
אבא - טאטע (דער)
אמא - מאמע (די)
אח - ברודער (דער) ; אחים - ברידער
אחות - שוועסטער (די) ; אחיות - שוועסטער
סבא - זיידע (דער)
סבתא - באבע (די)
דוד - פעטער (דער)
דודה - מומע (די)
נכד/נכדה - אייניקל (דאס) ; נכדים - אייניקלעך
אחיין - פלימעניק (דער)
אחיינית - פלימעניצע (די)
גיס - שוואגער (דער)
גיסה - שוועגערין (די)
חם/חותן - שווער (דער)
חמות/חותנת - שוויגער (די)
בעל - מאן (דער), גם איש ; גברים/בעלים - מענער
רעיה - ווייב (דאס) ; רעיות - ווייבער
בן - זון (דער) ; בנים - זין
בת - טאכטער (די) ; בנות - טעכטער
חתן - איידעם
כלה - שנור
לחיוך, אין חלקי חילוף!!!

ישראליק
הודעות: 384
הצטרף: 28 יולי 2015, 05:10

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי ישראליק »

האם המילה "שפיץ"-(עפרון מחודד) היא באידיש? ואם לאו מהי המילה באידיש?

זעקל
הודעות: 333
הצטרף: 25 נובמבר 2014, 10:54

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי זעקל »

ישראליק כתב:האם המילה "שפיץ"-(עפרון מחודד) היא באידיש? ואם לאו מהי המילה באידיש?
לדעתי זה מילה באידיש שנכנס לעברית כמו להשפריץ שזה מלשון שפריצן-בעברית תקנית זה להתיז.

סמל אישי של משתמש
שפיץ
הודעות: 367
הצטרף: 17 יולי 2014, 11:26

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי שפיץ »

זעקל כתב:
ישראליק כתב:האם המילה "שפיץ"-(עפרון מחודד) היא באידיש? ואם לאו מהי המילה באידיש?
לדעתי זה מילה באידיש שנכנס לעברית כמו להשפריץ שזה מלשון שפריצן-בעברית תקנית זה להתיז.
לא יודע אבל אני בכל מקרה אידיש קינד :) :)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24
קיבל תודה: 9 פעמים

Re: לימוד יידיש - עברית

נושא שלא נקרא על ידי משולש »

בשולי הדברים דיברו פה על ההבדל בין לייען לבארגן, זכור לי מהפוסקים שבאידיש אין חילוק בין לשון שאלה להלוואה. (בסוגיית לא יאמר אדם לחבירו הלווני [בשבת]}
ושמא הוא חידוש מדורות מאוחרים

שלח תגובה