היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

דוד לוי
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 15:00

היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי דוד לוי » 31 דצמבר 2012, 16:34

פתחתי אשכול מיוחד ל"קוק" וחבריו, כדי שיכניסו כאן את כל הזהמה והטומאה שלהם עם מגילות הארוכות ומכתבים מזוייפים כדרכם.

ובכדי שלא ילכלכו ויטנפו את כל הפורום בכל אשכול ואשכול, אבקש מכולם שלא יתייחס יותר בענין "קוק" וחבריו באשכולות אחרים, רק באשכול מיוחד זה, ולהשאיר את שאר הפורום נקיה.

(והאשכולות האחרים שכבר נפתחו, להשאיר אותם לירד לעומק בשאול תחתית, או שהמנהלים יסגרו אותם).

דוד לוי
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 15:00

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי דוד לוי » 31 דצמבר 2012, 16:35

מרן ה"חפץ חיים" זצ"ל כתב על קוק וחבריו שר"י: הם רוצים לעקור את כל התורה כולה ומצוותיה.

הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל כתב על קוק שר"י: הוא מחטיא את הרבים במדרגה היותר נראה! הוא רשע גמור! וראוי לנדותו!

דוד לוי
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 15:00

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי דוד לוי » 31 דצמבר 2012, 16:42

גדול הדור כתב:
דוד לוי כתב:אפשר לקבל תשובה על זה:
דוד לוי כתב:ב. אחרי שנחסמת בניקים הישנים?
ההחסימה לא משנה את העובדות ואת המציאות.
תודה על התשובה הנכונה!

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 18:04

דוד לוי כתב:מרן ה"חפץ חיים" זצ"ל כתב על קוק וחבריו שר"י: הם רוצים לעקור את כל התורה כולה ומצוותיה.

הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל כתב על קוק שר"י: הוא מחטיא את הרבים במדרגה היותר נראה! הוא רשע גמור! וראוי לנדותו!
אין שום מסמך של הח"ח שבו כתב כך על הרב קוק! לעומת זאת ישנו דברים אחרים המוכיחים את הכבוד הרב שחלק לרב קוק:
החפץ חיים עזב את הכינוס הראשון של אגודת ישראל ("הכנסייה הגדולה הראשונה") בתרפ"ג בווינה בטריקת דלת, לאחר שהרב חיים שמואל שור מבוקרשט (נולד בתרל"א והיה ראב"ד בוקרסט מתרנ"ג וחי עדיין בתרצ"ד) השמיע דברי פגיעה ברב קוק, ואז זעק החפץ חיים: "פגעו במרא דארעא דישראל! מען דורף קורע זיין (תרגום מיידיש: יש לקרוע קריעה)!" הוא חזר בכעס לאכסנייתו וסירב לחזור להמשך הכינוס, וכן סירב ללחוץ את ידיהם של בני המשלחת הירושלמית ואמר להם: "לאלה שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים איני נותן שלום!" והוסיף: "דעו לכם כי הוא קדוש וטהור, וכל הנוגע בו לא יינקה!".
וכן במכתב למשלחת הרבנים שיצאה לארה"ב בתרפ"ד מטעם מוסדות התורה בירושלים כתב בראשו:
'לכבוד הרבנים הגאונים הגדולים מהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק נ"י אב"ד דעיה"ק ירושלים, מו"ה אברהם דוב שפירא נ"י אב"ד דקאוונא, ומו"ה משה מרדכי אפשטיין אב"ד דסלאבאדקה.'
רואים ממכתב זה שהח"ח מתייחס לרבנות הרב קוק בירושלים כמו רבנותם של הרב שפירא בקובנה והרב אפשטיין בסלבודקה. וכן מזה שהרב קוק עמד בראש המשלחת הרבנית הזאת שיצאה מטעם מוסדות התורה בירושלים, מוכח שרוב ככל רבני ירושלים וראשי הישיבות בה תומכים ברב קוק ורואים בו את רבם ומנהיגם. ישנן טענות כי לאחר הנאום בפתיחת האוניברסיטה העברית הח"ח זלזל ברב קוק, אך בתרפ"ח פרסם חתנו של הח"ח, הגאון הרב אהרן הכהן זצ"ל, בעל "עבודת הקורבנות", מכתב מחאה כנגד יחסם ומעשיהם של הקנאים כלפי הרב קוק שבו כותב כי חותנו מוקיר ומחבב מאוד את הרב קוק והיה דוחה בבוז מכתבי פלסתר נגד הרב קוק שנשלחו אליו וכן רואים ממכתבו כי כלל גדולי ישראל ובארץ ובגולה מוחים בתוקף על מעשי הקנאים כנגד הרב קוק:
'בס"ד, יום ו' עש"ק לסדר "ולא יחללו את קודשי בני ישראל" שנת תרפ"ח לפ"ק.
אם כי תמיד התפלץ ליבי בקרבי בשומעי שאנשים אשר בשם שומרי תורה ומצווה יתיימרו יהינו לבזות את האי גאון וצדיק חסיד ועניו נשיא ארעא קדישא מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בכ"ז לא יצאתי ברבים להתריע על עלבונה של תורה ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם).
אולם בראותי עכשיו בירחון אשר הופיע (חוברת ניסן דנא) המעיז עוד עצמו להקרא בשם 'בית ועד לחכמים', דברי חירוף וגידוף נוראים על מרן הגרא"י הכהן שליט"א שאסור להעלותם אפילו על הגיליון מצאתי חוב קדוש בנפשי לא לחשות (כמבואר ברמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הל' י"א י"ב) שהמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב והרי זה בכלל כי דבר ה' בזה ומחוייבים לנדותו, ובפרט על עלבון ובזיון האי גאון וחסיד שאסור לעבור בשתיקה על זה ולצאת ולהתריע על האי עלבונה של תורה ולהצטרף למחאתם והתמרמרותם הגדולה של רבני וגאוני אה"ק והגולה על דברי הנבלה הזאת ולא לראות כבלע את הקודש ח"ו, והשי"ת יסיר חרפה מעל בני ישראל וכבוד התוה"ק ירים.
דברי הכותב בלב כואב ומורתח על כבוד התורה הק' הנתונה לשמצה.
אהרון הכהן חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח חפץ חיים שליט"א.'


בנוסף לכך חותנו של הרב וסרמן, ר"מ אטלס משאוול שקנאים יודעים לפרסם שכתב כרוז נגד הציונות בתרס"ה, אך הר אטלס היה מראשי הישיבות שהמליצו לרב קוק על קבלת תלמידים ל"מרכז הרב" לאחר שהוקמה בתרפ"ד.
במכתבו כותב הרב אטלס על תלמיד חתנו הר וסרמן, ישראל ליפקינד (נצר למרן הגאון ה"הגהות בן אריה" זצוק"ל) שמעוניין ללמוד ב"מרכז הרב" וממליץ עליו שהוא שקדן וירא שמים. במכתב כתב בפתיחה ובסיום כך:
'הוד כבוד ידי"נ ויד"ע, הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, מרן אברהם יצחק הכהן שליט"א...
מאת הדו"ש ושלו' כל החוסים בצל תורתו, מוקירו ומכבדו כערכו הרם, המצפה לתשועת השי"ת להרמת קרן התורה וביאת משיחנו בבי"א
מאיר אטלאס החופ"ק שאוולי'

לאור יחסם החיובי ביותר של רבו והמובהק ושל חותנו, דבריו של הרב וסרמן אינם מעלים ואינם מורידים!
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 18:12

דוד לוי כתב:פתחתי אשכול מיוחד ל"קוק" וחבריו, כדי שיכניסו כאן את כל הזהמה והטומאה שלהם עם מגילות הארוכות ומכתבים מזוייפים כדרכם.

ובכדי שלא ילכלכו ויטנפו את כל הפורום בכל אשכול ואשכול, אבקש מכולם שלא יתייחס יותר בענין "קוק" וחבריו באשכולות אחרים, רק באשכול מיוחד זה, ולהשאיר את שאר הפורום נקיה.

(והאשכולות האחרים שכבר נפתחו, להשאיר אותם לירד לעומק בשאול תחתית, או שהמנהלים יסגרו אותם).
אז זהו שהזלזול ברב קוק כמו שאתה מזלזל זה יחס המיעוט שבמיעוט מגדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות, כולל כאלו שאתם מזייפים ומשקרים על חשבונם.

אביא לדוגמה יחסם של מגדולי המקובלים לרב קוק:
מרן קדוש ישראל הגאון הרב שלמה אליעזר אלפנדארי זצוק"ל (בין תק"פ לתקפ"ב או תקפ"ו-תר"ץ), מגדולי יהדות המזרח וגדולי הדור שהיה גדול גם בכמה דורות לפניו. היה רבה של דמשק ובתרע"ז עלה לארץ וכיהן כרבה של צפת ומאוחר יותר עלה לירושלים. על אף התנגדותו החריפה לציונות, התייחס בכבוד רב לרב קוק ולתלמידו המובהק הרב חרל"פ ולעוד רבנים ציוניים אחרים כמו הרב אהרונסון, ובניגוד לפרסומים אנטי ציוניים קיבל את הרב קוק בכבוד רב בביתו בביקור של הרב קוק ומלוויו הרב חרל"פ והרב אהרונסון. הביקור שנערך בכ' בכסלו תרפ"ד מתועד ב"דאר היום", גיליון כ"ה בכסלו תרפ"ד, עמ' 4:
'רבני העדה ונכבדיה קדמו את פני הרבנים האורחים בברכות נלבבות ויביעו את שמחתם על הכבוד הגדול שחלקו לצפת בבקורם זה. גם הרב המפורסם זקן הרבנים בארץ ישראל רבי שלמה אליעזר אלפנדרי שלח מכתב ברכה יפה להרה"ג הכהן קוק לבואו הנה. וזה האחרון ובני לויתו, בלוית רבני צפת, הלכו לבקר את כבוד הרב הגאון אלפנדרי בביתו ונתקבלו בכבוד גדול, ובחביבות מרובה, ושוחחו יחד בדברי תורה.'
(קישור: http://jpress.org.il/Default/Scripting/ ... wMode=HTML)
במכתב הברכה לקראת הביקור המוזכר בידיעה מי"ט בכסלו כתב הס"ק:
'לכבוד הרב הגאון הגדול חריף ובקי כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א,
ואשר על ידו הרה"ג כמוהר"ר... רבנים גדולים!
בשמחה רבה הנני מקדם את פניכם בברכת ברוכים הבאים ומאחל לכם עבודה פוריה לטובת היהדות והחזקת תורתנו הקדושה...
מוקירכם כערככם הרם, הצב"י שלמה אליעזר אלפנדרי ס"ט.'

לאור קיומו של המגש ומכתב הברכה אין כל סיבה לפקפק במכתב מז' בשבט תרפ"ד אל מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל (צילום של המכתב הופיע בעתון "יום השישי" כ"ו בתשרי תשנ"ב) כתב במכתבו שממנו עולה הערכה גדולה מאוד לרב קוק עם תקיפה חריפה כלפי הפוגעים בכבודו:
'לכבוד הרה"ג איש תם וישר כש"ת רבי יעקב משה חרל"פ שליט"א... יר"א מרבים...
'ועתה באתי על בטול כבוד התורה ומהראוי שכבודו ישתדל אצל הכהן הגדול מוהרא"י קוק י"א שישים קץ לאי-הסדר ששורר בהנהלת ישיבת... וירים מכשול מדרך עמי. הלא זה הוא הפעם השלישית שקבלו התראות מהרב קוק, ועזי פנים שבדור לא שעו... הגיע לאזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ עם הרב, והתבטא בבטולים כלפי הרבי קוק וגדף מערכות ישראל אלופי ישורון, תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק!...
אבקשו להשתדל אצל הרבי קוק שיאחז באמצעים לכלות קוצים מכרם ה' ויקטע רגליהון ויחסום בעדם ההשפעה... נוראֹת נפלאתי אחרי שהרב הגאון קוק חזה בקשיוֹת ערפם מדוע טרם ידע ומלא כי הרב... וסיעתו הם הם ההגונים ביותר ויגוננם... לכתת רגלם של עושי מרמה ולסיע ביד הרבנים ההגונים.
יש לאל ידי להכניס הסדורים הרצוים אולם היות והגאון קוק שליט"א התחיל בשכלולה של הישיבה, כדי שהמתחיל במצוה יגמרה, וזכות הרבים תלוי לו... דרישת שלום להכהן הגדול וכו'.
בהדרת הכבוד, שלמה אליעזר אלפאנדארי ס"ט.'

כבר מראשית המכתב שפונה הוא פונה לגרי"מ חרל"פ בכבוד רב ('הרה"ג איש תם וישר כש"ת רבי יעקב משה חרל"פ שליט"א... יר"א מרבים...') רואים שהתייחס בכבוד רב לרב קוק ולהולכים בדרכו.
בנוסף הרב אלפנדרי ביקש את הערותיו של הרב קוק על גיליון של דברי קבלה שכתב וקיבל את השגותיו ולא פרסם את הדברים שבגיליון כשהגרי"מ חרל"פ היה השליח להעברת הגיליון. יש לציין שהקשר בין הרב אלפנדרי לרב חרל"פ נוצר דרך הגאון הרב בן ציון שפירא זצוק"ל, בן הגאון הרב יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל, מגדולי המקובלים ורבו הראשון של הרב חרל"פ. עצם הקשרים הטובים עם הרב חרל"פ שהיה תלמיד מובהק לרב קוק והשקפתו הייתה כהשקפת הרב קוק, מראה כאלף עדים שעל אף התנגדותו להשקפה זו, הרב אלפנדרי לא פסל מי שהולך בהשקפה זו, ואף רואים במכתבים הנ"ל הערכה רבה ביותר לרב קוק. ואף לגבי המכתב השלילי בתרפ"ב נגד הציונות הספר "אורות", ישנה עדות שהוא חוזר בו מהדברים במכתב. בגיליון של עתון "קול יעקב" מכ"ב באלול תרפ"ב שבועיים בדיוק לאחר פרסומו של המכתב השלילי בעתון הקנאים "קול ישראל" נכתבה הידיעה הבאה:
'להגרי"א ה"ס (ככל הנראה הכוונה לגאון הרב יקותיאל איסר הדס זצ"ל שהגן על הרב קוק מפני הקנאים - י"ק) - מכתבו קבלנו בתודה. צר לנו שמפני כבודו של זקן א"א לנו לפרסמו. הרה"ג הישיש מוהרש"א אלפנדרי הי"ו בעצמו הביע צערו על מכתבו הגלוי בפני הרב הגאון מוהרצ"פ פרנק שליט"א, ואמר שכתבו להפצרות ידועות וביום היותו חולה, ושישתדל לתקנו'.
מיותר לציין שמכתב זה לא פורסם אצל גורמים חרדיים שונים שפרסמו את המכתב מתר"ף כדי להוכיח את התנגדותו של הגרש"א אלפנדארי לציונות ולדרכו של הרב קוק ואף שזלזל ברב קוק כשהם מוסיפים בפרסומיהם שהרב אלפנדארי סרב לקבל את הרב קוק בביתו, אך התיעוד ב"דאר היום" מוכיח את ההפך הגמור.

מרן גאון הקבלה הרב שלמה אליישיב זצוק"ל (תר"א-תרפ"ו) - גדול המקובלים בדורו שנודע בחיבורו "לשם שבו ואחלמה" וכרבה של שאוול שהרב קוק היה תלמיד-חבר שלו בקבלה, ועלה מחו"ל לירושלים בתרפ"ב, אמר לגאון הרב אריה לוין זצ"ל (בתו נישאה לנכדו של הגר"ש אליישיב, מרן פוסק הדור הגאון הרב יוסף שלום אליישיב שליט"א, בן הגאון הרב אברהם אליישיב זצ"ל, חתן הגר"ש ששינה משם משפחתו המקורי שהיה לויסון בעצת הח"ח כדי לקבל אשרת עלייה אחידה לכל המשפחה): "רבי אברהם יצחק הוא כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה!" ועל גדולתו של הרב קוק בתורת הנסתר אמר הגר"ש שהרב קוק בקי בכל שיטות הקבלה "ועליו ניתן לאמר כל רז לא אניס ליה!"
פעם הרשה לעצמו אחד מגדולי הקנאים בירושלים להשמיע בפני ה'לשם' דברי קטרוג על הראי"ה, הפסיקו ה'לשם' ואמר: "לי לא תספרו מי זה הראי"ה ומה טיבו. מה אתם יודעים מי הוא? הלא לילות ישבנו יחד!"
בתרפ"ב בירך את הרב קוק על מינויו לרבנות ירושלים (שהיה בתר"ף):
'כבוד ידידי מאז, הרב הגאון, המאור הגדול, שמו נודע לתהילה ולתפארת, כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בירושלים עיה"ק תוב"ב. אחדשה"ט כמשפט.
הגד הוגד לי כי רום מעלתו נתמנה לרב הכולל בירושלים ושמחתי מאוד על זה, והנני מתכבד לברך את כבוד רומ"ל כי יאריך ימים על כסא הרבנות הזאת, וינוב שמו הטוב למרחוק, ויעלה מעלה מעלה אכי"ר. [...] ובזה אסיים בשים שלום, יתן ד' וירום קרנו בכבוד עד זקנה ושיבה, כאוות נפש ידידו ומכירו משכבר הימים. יתן ד' ויזכו גם אותנו לעלות לארה"ק בקרוב, לחון את עפר ארצנו, וגם לחדות בשמחה את פני רום מעלתו.
מלב ונפש ידידו עוז באהבת עולם, שלמה עליאשו, בעהמ"ח ספר "לשם שבו ואחלמה".'

וכן בהמשך השנה כשעדיין היה בחו"ל בהומל, מקום רבנות חתנו, הגאון הרב אברהם אליישיב זצ"ל (אביו של הגרי"ש שליט"א - שם המשפחה המקורי היה לוינסון והרב אברהם שינה בעצת החפץ חיים כדי אשרת עלייה אחידה לכל בני המשפחה), כתב הגר"ש מכתב לרב קוק:
'בעה"י עש"ק ס' אמור תרפ"ב האמעל.
כבוד הרב הגאון, פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי, מהרא"י הכהן, הרב הכולל, המכונה קוק שליט"א ויאר נרו לעולמים.
[...] אמנם ידידי, הנה יש לי פה [...] חתני הר' הג' מהר"א שליט"א (ר' אברהם אלישוב), אשר הוא משתמש פה זה איזה שנים בכתר הרבנות בתוך שאר הרבנים המובהקים דפה, וזה ערך ט"ו שנה אשר כבוד גאונו שליט"א היה מכיר לו היטיב ע"י שהיה עמו איזה פעמים בדובלין הסמוך לריגא על הרחצה בים, והוא מוסמך מכבודו. והנה קשה לי מאוד להפרד ממנו, ולזאת בבקשתי הוא לשלוח נא ונא היתר כניסה גם אליו, הוא עתה בן חמישים שנה, בתי היא בת מ"ח שנה, שמה הוא חיה מושא, ולהם בן יחיד שמו הוא יוסף שלום.
ואני מבקש מכבודו היתר כניסה עבורם ג"כ [...]. ימחול נא ידידי על צורת המכתב הזה, שלא נכתב כהראוי לאיש רום המעלה כמוהו, כי ל"ע לוקיתי מאוד בחולי עינים, ה"י ירחם. ולזאת מוכרח אני ג"כ לקצר בדברי אהבה וכבוד ולמעט בדברים בכל האפשרי.
ידידו המברכו שיתברך ממעון הברכות כנפשו הטהורה, מלב ונפש. שלמה ב"ר חיים חייקיל המכונה אלייאשיאוו.'


מרן הגאון המקובל הרב מנחם מנכין היילפרין זצוק"ל (תר"ד-תרפ"ד) - נולד בגרודנה שברוסיה הלבנה לר' שלום. סירב לקבל משרת רבנות וליהנות הנאה חומרית כל שהיא מתורתו והתפרנס ממסחר בספרי קודש ואתרוגים מארץ-ישראל. בגרודנה ניהל את בית המדרש "חברת אלשיך", ושם גירש פעם אחת דיבוק שנכנס בנערה יתומה, כשמדובר היה ברוחו של אחד שהיה מראשי ה"חוטפים" שמסר מאות מילדי ישראל לצבא ולשמד, ולאחר שהאדם שהבטיח לו לפני מותו שילמד משניות לעילוי נשמתו לא קיים את הבטחתו נכנס באותה נערה. ר' מנחם מנכין הוציא את הדיבוק מהנערה לאחר שביצע "תיקון" לנשמת החוטא הזה בלימוד משניות, קדיש ואמירת תפילת אשכבה. בתרס"א עלה לארץ לירושלים והתגורר ב"בתי מחסה" שבעיר העתיקה (שם, אגב, התגוררו רוב הקנאים וכן הרב זוננפלד שהיה גאב"ד "העדה החרדית" הראשון) והיה ממקימי ישיבת "שער השמים" ומראשיה לצד הגרחי"ל אויירבך והגרש"צ הורוביץ זצוק"ל עד פטירתו. היה מגדולי המקובלים וחיבר הוספות, הגהות וביאורים בשם "הגהות וביאורים" על "עץ חיים" מאת הגאון הרב חיים ויטאל זצוק"ל זיע"א (גדול גורי האר"י זצוק"ל זיע"א) כפי שקיבל מרבו האר"י עם מבוא לכתבי האר"י, ובתרמ"ה הוציא לאור את "עץ חיים" עם "הגהות וביאורים". בהמשך "פרסם את הספר "כבוד חכמים" בו הוכיח שהספר "חמדת ימים" חובר בידי מקובל אמתי ידוע בזמנו על יסוד קבלת האר"י וסתר את דברי מרן הגר"י עמדין זצוק"ל בספרו "קנאות" שבו טען שהספר חובר בידי נתן העזתי שר"י, תלמידו של שבתאי צבי שר"י.
כתב בראש מכתבו לרב קוק: 'ידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול, צדיק יסוד עולם, מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ, שבחו מי ימלל, כבוד קדושתו מי יספר, מו"ה מרנא ורבנא...', ובהתייחסו לדברי הרב קוק בספרו "ראש מילין" הוא כותב: 'ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא, ונקרא שמו 'ראש מילין', שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגבורתו עד אין חקר!" וכן דיבר הרבה עם הרב קוק בנגלה ובנסתר לאחר בחירת הרב קוק כראב"ד האשכנזים בירושלים ועד פטירת הרב היילפרין בו' בניסן תרפ"ד.

מרן הגאון המקובל הרב חיים יהודה לייב אוירבך זצוק"ל (תרמ"ז-תשי"ד), ראש ישיבת "שער השמים", ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים, היה מגדולי מעריציו של הרב קוק, והיה לוקח את בנו הגרש"ז זצ"ל להשתתף בסעודה השלישית של הרב קוק. בתחילה הביאו לרב קוק באופן גלוי יותר, אך בגלל תרעומת של חלק מבני משפחתו שהיו מהקנאים, לקחו רק לסעודה השלישית. במוצ"ש היה נוהג הגרש"ז לכתוב לעצמו את תוכנה. הדפים קיימים עד היום, עשרות שנים אחרי כתיבתם בתקווה לפרסומם.
הגרחי"ל לקח את הרב קוק כמסדר הקידושין לגרש"ז בתר"ץ.
הגרחי"ל כתב לראי"ה מכתב תנחומין על פטירת אמו (מובא בספר "פאר ישראל"), ובתחילתו כתב:
'ב"ה ניוארק יום י"ב לחודש אייר תרצ"א
המנחם ציון וירושלים הוא ינחם את מעלת כבוד תורתו, ידיד נפשי, הרב הגאון האדיר, שר התורה, פאר הדור, החסיד שבכהונה, החוקר ומקובל, העומד לנס עמו, מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים לארץ ישראל בעיר הקדש ירושלים תבנה ותכונן.
בלב צער עמוק קבלתי הידיעה על אודות הלקח הארון הקדוש אמו הצנועה...'
אוסיף כאן שישיבת "שער השמים" פרסמה כרוז לכבוד הגעתו של הרב קוק לירושלים וקבלתו את משרת הרבנות (בפועל הסכים לקבלה בטבת תר"פ, כארבעה חודשים לאחר הגיעו אליה) וכך נכתב בין הדברים:
ישיבה הקדושה שער השמים
בעיה"ק ירושלים תובב"א
'בשם הישיבה הקדושה שער השמים... נקדם בברכה את פני רבנו הגאון הצדיק אור ישראל וקדושו כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ליום עליתו ירושלימה עיה"ק תוב"א לשבת על כיסא כבוד התורה להיות אב ורועה את עמו בקודש. אנו מברכים את היום אשר זכינו לראות את רבנו מתבשר בבשורת ציון וככהן בבית ה' יהיה לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל ובישיבתנו שער השמים המוקדשת ללימוד רזי התורה וחכמת האמת אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה
ברגשי הכנעה יום התגלות אורו בקודש ב' רחמים עטר"ת
גבאי ומנהלי הישיבה שער השמים וסניפיה
נאם אהרן שלמה מהרי"ל מזאגר
נאם מנחם מענכין הלפרין
נאם חיים יהודה לייב אויירבך
נאם שמעון צבי הורוויץ לידער

מרן הגאון המקובל הרב משה יאיר וינשטוק זצוק"ל (תרנ"ט-תשמ"ב) - מתלמידיו הבולטים של הגרי"ל אשלג זצוק"ל ומחבר כ-80 חיבורים. על אף שתמך בדרכו של הרב זוננפלד, השתתף בקביעות בסעודה השלישית של הרב קוק. בנו שהיה אז בגיל בר-מצווה שאל אותו על כך והוא ענה: "בשביל לשמוע את הרב קוק כדאי ללכת אליו מרחק של פרסאות רבות!" והוסיף לתאר את מעמד הסעודה השלישית של הרב קוק ואמר: "הרב היה לבוש בבגדי לבן וכשאמר את ה'תורה', היו פניו כפני מלאך אלוקים צבאות".

מרן הגאון המקובל הרב יעקב [יוסף] מונסה זצוק"ל (תר"ם-תשי"ד) שהיה מגדולי חכמי ארם צובא שעלה לארץ והתיישב בירושלים, לא הכיר את הרב קוק ושמע על המחלוקת בין הרב קוק לרב זוננפלד ומעשי הקנאים נגד הרב קוק. בשבת הגדול תרפ"ו הוזמן הרב קוק לדרוש בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" ור' יעקב מונסה אמר לאחד מבניו, הגאון הרב אברהם [יעקב] מונסה זצ"ל (מחבר "פדה על אברהם" עם חידושים על הש"ס וביאורי הלכה): "בוא ונלך לשמוע את הרב קוק!" הם הגיעו למקום לפני בוא הרב קוק. כשהגיע הרב קוק ראה הרב מונסה האב את פני הרב קוק ואמר לבנו: "אפשר לחזור הביתה! כל מה שמספרים עליו מתנגדיו הוא הוצאת שם רע! אני מסתכל עליו ורואה את השכינה על פניו!" והמשיך לספר בנו שרצה לחכות מעט לשמוע את הדרשה, ועל ידי כך לעמוד יותר בבירור על אופיו של הרב. אך אביו השיב: "אין צורך בכך, כי כל מה שרציתי לדעת כבר ברור לי!"

הגאון המקובל ר' יהודה צבי ברנדויין זצ"ל (תרס"ג-תשכ"ט) - כבן דודו, הרבי מסטרטין בירושלים, ר' שמואל יוסף, היה דור שישי בארץ, כשמצד אביו היה נצר לאדמו"רי אליק-סטרטין ומצד אמו צאצא לגאונים ר' אלימלך מליז'נסק ור' לוי יצחק מברדיצ'ב, זצוק"ל. תלמידו, גיסו, וממשיך דרכו הקבלית של הגאון ר' יהודה לייב אשלג זצ"ל. הוסמך לרבנות בידי הרב קוק והגרי"ח זוננפלד זצוק"ל, זאת לאחר שלמד בהונגריה בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל הגאון ר' יואל טייטלבוים מסטמר זצ"ל. כשחזר לירושלים למד בישיבת "חיי עולם" וישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים". היה רב ההסתדות ('יו"ר המחלקה לסיפוק צרכי דת שע"י הועד הפועל של ההסתדרות הכללית בישראל') בשנות ה-60 למניינם, ולאחר מלחמת ששת הימים, עבר לעיר העתיקה והקים ישיבה. פרסם את "מעלות הסולם" - פירוש לתיקוני זוהר והגהות ומראי מקומות לכל כתבי האר"י בשישה-עשר כרכים.
זה שבא לרב קוק לקבל הסמכה לרבנות כמו שבא לרב זוננפלד, מראה שהעריץ את הרב קוק כפי שהעריץ את הרב זוננפלד. בן דודו היה הרבי מסטרטין בירושלים, ר' שמואל יוסף ברנדויין-מוריה שהיה דתי-לאומי מובהק.

הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א - מגדולי הדור ומרבני יהדות עיראק המתנגד בחריפות לציונות שנשאל לגבי כת הדרדעים התימנית הכופרת בתורת הנסתר, בניגוד גמור לכלל יהדות תימן בפרט ושומרי המצוות בכלל. בתשובתו כותב שרבנים מכל גוני הקשת גינו אותם ומזכיר את הרב קוק וכן את הרב חרל"פ והרב הרצוג והרב עוזיאל לצד הרב זוננפלד, הרב אלפנדארי, הרב יוסף ידיד הלוי, "כף החיים" ועוד גדולים חרדיים נודעים (שני הראשונים כאמור לעיל התייחסו בכבוד רב לרב קוק למרות המחלוקת ההשקפתית הקשה ושני האחרונים היו מהאנטי ציוניים הקיצוניים ביותר):
שאלה - 50510:
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום לכבוד הרב ושלומו יסגא לעד, תודה על אשר מחכימנו ביראה ודעת, חכמה ומוסר ודברי הלכה. חבר וידיד שלי אמר לי כי הכת הנקראת אצל התימנים "דרדעים", והם אינם מאמינים בקדמות ספר הזוהר, היו להם תומכים מקרב רבני ירושלים. האם הדבר נכון? ויש בדברים משהו מן האמת ?
תשובה:
אוי הדרדעים לפני קרוב למאה שנה חיבלו והשחיתו כרם השם צבאות בדיעותיהם הכוזבות והמשובשות וגרמו אש מחלוקת נוראה בתוך יהדות תימן המפוארת השלימה והשליווה. הגיעו הדברים לפני גדולי ישראל בארץ הקודש, כולם כאחד התייצבו מולם בנידוי חרם ושמתא עליהם ועל הנלווים אליהם במלים חריפות וקשות ללא יוצא מהכלל כל גווני הקשת החל מהגאון הרב קוק שהתבטא במלים חריפות ואתו הרב חרל״פ והרב הרצוג, הרב זוננפלד מהעדה החרדית והרב אלפנדרי ועמו המקובל הרב אלישיב וגדולי רבני תימן ורבני הספרדים כשמונים גדולים, עליהם נמנו הרב יוסף ידיד ראב״ד ירושלים, ואתו הרב כף החיים ורבנו שלום הדאיה ראש רבני בית אל והרב שאול דוויק הכהן והרבנים אפרים הכהן, והרב חזקיה שבתי ז"ל רבה של ירושלים, הרב עוזיאל הראשון לציון ועוד. וכל רבני הספרדים והאשכנזים השתמשו בביטויים חריפים של חרם נידוי ושמתא. ספר אמונת השם נדפס בשני כרכים להרב עראקי ז״ל בשנת תרח"ץ בירושלים, ואתו גדולי רבני תימן הגדולים שבירושלים ואגפיה וכל גדולי רבני אשכנז. שם יש חלק מפסקיהם של גדולי הדור ההוא עם תשובה לטענותיהם הנלוזות.
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 31 דצמבר 2012, 19:40, נערך פעם 1 בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

שכל חד וצלול
הודעות: 297
הצטרף: 12 דצמבר 2012, 18:17

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי שכל חד וצלול » 31 דצמבר 2012, 18:30

כדי לדעת מה גדולי ישראל חשבו, יש עצה פשוטה, תביאו לפני תלמיד חכם לא משנה איזה - את המשפט הבא "צעירי ישראל המתעמלים בשביל לחזק את כוח האומה חשובים יותר ממי שאומר תהילים ויותר משירות דוד המלך" מאה אחוז מהת"ח יגיבו אותה תגובה.
מעניין איזה?

דוד לוי
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 15:00

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי דוד לוי » 31 דצמבר 2012, 18:47

גדול הדור כתב:דבריו של הרב וסרמן אינם מעלים ואינם מורידים!
זהו דעתך ודעת חבריך המסריחיסטים הטמאים,

אמנם אצל כל גדולי ישראל הליטאים והחסידים דבריו של הרב הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל הוא קודש!
והוא אמר ש"קוק" הוא רשע גמור! וראוי לנדותו!

וכן מקובל עד היום כמעט בכל היהדות החרדית, ש"קוק" הוא וספריו ותלמידיו מחוץ למחנה הם, וטמא טמא יקרא!

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 19:18

ב"ה

רבנים מגדולי "העדה החרדית" ותומכיה שהעריצו אישית את הרב קוק:

מרן הגאון הרב יהודה ירוחם פישל פרלא זצוק"ל (תר"ו-תרצ"ד) - מכונה הגרי"פ. נולד בוורשה ולמד אצל "השרף מבריסק" בלומז'ה, בישיבת וולוז'ין ואצל מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל. עשיר גדול ובעל ספרייה פרטית מהגדולות בפולין. בתרע"ד-תרע"ז הוציא לאור את חיבורו המפורסם על "ספר המצוות" לרס"ג זיע"א. בכסלו תרפ"ז עלה לארץ לירושלים לאחר שקיבל אישור עלייה שהשיג עבורו לבקשתו ידידו מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל. היה מעורב בעסקי ציבור. חיבר גם ביאור מקיף בשם "פרחי ציון" ל"כפתור ופרח", אך נפטר לפני שהשלימו. רק הביאור לחמשת הפרקים הראשונים הודפס והשאר אבד בשואה. כן כתב הגהות והערות בספרים שלמד בהם. תלמידו הגרמ"מ כשר זצ"ל רכש מבנו את הספרים, ופרסם חלק מדברי הגרי"פ בקובצי "נועם". כמו כן נדפסו הגהותיו והערותיו למדרש "לקח טוב" ("פסיקתא רבתי"), ל"הלכות גדולות", לספר "זוהר הרקיע" לרשב"ץ זיע"א, ל'שו"ת הרשב"ש', לספר "התשב"ץ", לשו"ת "נודע ביהודה", ל"קצות החושן" ו"אבני מילואים", ל"ערוך לנר" (סדרת חידושים לש"ס), ל"מנחת חינוך" ולספר "שם הגדולים" של החיד"א במהדורות החדשות שלהם. חידושים נוספים הודפסו בקובצי "קול התורה" ובקבצים תורניים נוספים. ייתכן כי כתב ספר על הראב"ן באותה המתכונת כמו ספרו על הרס"ג, וכן חידושים על ראשונים נוספים, אך הם נעלמו.
שלח בג' באדר ב' תרפ"ז מכתב לרב קוק בעניין מכירת ספרו על "ספר המצוות" לרס"ג (שהוא בעצם פיוט ארוך) ומבקש לסייע לר"א קניג שמתעסק במכירתו, וכך כתב:
'כבוד הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מה"ר אברהם יצחק הגאב"ד דפה שליט"א... והנני משתמש במקרה זה לבקש מאת מעכ"ת... לסייע להר"א קעניג הנ"ל ע"י מכתב גלוי לאנשים ידועים פה אשר ידועים למעכ"ת כי ראוים הם לכך ויכולים לקנות ספר כזה ובזה ובזה יחזק את ידי ויטיב מצבי כי מכירת ספרי היא מחייתי כעת..
המכבדו כרם ערכו
ירוחם פישל פערלא'


מרן הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל (תר"ט-תרצ"ב) - היה רבה של "העדה החרדית" שהוקמה בגלל ההתנגדות לרבנותו של הרב קוק בירושלים כי דרכו לדעת מייסדיה אינה שמרנית דיה לירושלים, אך למרות זאת התייחס בהערכה אישית רבה ביותר לרב קוק גם אחרי פרסום "אורות", וב"האיש על החומה" בכרך השלישי בפרק "האמת והעימות" המתחיל בעמוד 399, מובא שגם במחלוקות הקשות ביותר, שרר בין שניהם יחס של הערצה הדדית, כלומר גם מצד הרב זוננפלד לרב קוק.
וב"יחידי סגולה" של הרב איסר פרנקל מובא בפרק על הרב זוננפלד שבתשובה לשאלת אנשיו מדוע הוא מדבר עם הרב קוק בדברי תורה בפגישותיהם ברחוב, ענה: "הרב קוק הוא צדיק גמור, אך דרכינו נפרדות!"
נכד של מקורב לרב זוננפלד ונכדה של מקורב לרב קוק, הרב אברהם יצחק לבקוביץ זצ"ל, באו בברית הנישואין ובתר"ץ נולד להם בן. המקורב לרב זוננפלד הזמינו להיות הסנדק, וכך הרב לבקוביץ מרחובות, שאצלו נפש הרב קוק בימי הקיץ, הזמין את הרב קוק להתכבד בסנדקאות. הכפילות הזו נודעה לרב לבקוביץ ברגע האחרון, ובדרך לברית המילה שהתקיימה בבית החולים "ביקור חולים" אמר זאת הרב לבקוביץ לרב קוק, והרב קוק אמר שהוא יסדר את העניין. כשהגיעו למקום הברית כבר היה שם הרב זוננפלד וכשראה את הרב קוק נכנס, קם מיד לכבודו. הרב קוק אמר לרב זוננפלד: "כיבדו אותי בסנדקאות ואני מכבד את מר". הרב זוננפלד סירב ולא הסכים בשום אופן לקבל את הכבוד להיות סנדק במקום הרב קוק.
בברית מילה אחרת שהתקיימה באותו בית חולים וגם בה נפגש הרב קוק עם הרב זוננפלד, עם סיום הברית רצו להזמין עגלה בעבור הרב קוק, אך הוא סירב והתעקש ללכת ברגל. הרב זוננפלד הלך עימו וליווהו עד ביתו של הרב קוק. הרב קוק ביקש מהרב זוננפלד להתפלל לרפואת אמו שהיית חולה אז. הרב זוננפלד הגיב מיד: "להתפלל על אותה צדקת, מרת פערלה זאלטא, די גאלדענע בויך ("בטן הזהב")? הרב קוק הוסיף שגם הוא אינו חש בטוב וביקש מר' יוסף חיים להתפלל לשלומו. מיד בירכו ר' יוסף חיים ואמר: "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך".
הרב הוטנר סיפר שבערב פסח אחד הוא ליווה את הרב קוק בדרכו לכותל המערבי וראו את הרב זוננפלד צועד לקראתם. הרב קוק הזדרז להקדים בברכת "חג כשר ושמח", והרב זוננפלד השיבו בברכת החג והוסיף: "אני מברך אותו שלשנה הבאה אראהו שוב כאן כשהוא טובל רגלו בדם, וכוונתו שיזכה להקריב קורבן פסח, לפי הגמרא בפסחים ס"ה, ע"ב: "שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם", והכוונה שם לדם קורבן פסח.
הגאון הרב מנחם יהודה אושפיזאי זצ"ל ליווה בבוקר אחד מחגי השבועות את הרב קוק בדרכו לכותל לאחר תפילת ותיקין בבית מדרשו, בית המדרש של ישיבת "מרכז הרב" בזמנו. בסמטה שליד הכותל נפגשו ברב זוננפלד שחזר מתפילת ותיקין בכותל, ובירך הרב זוננפלד את הרב קוק שיזכה להיות כהן גדול בבית המקדש.
לא פעם הרב זוננפלד והרב קוק נפגשו בשמחות, וכשהרב קוק נכנס כשהרב זוננפלד כבר נכח במקום, הרב זוננפלד היה קם לכבוד הרב קוק ומציע לו את כסאו, אך הרב קוק בענוותו היה מסרב ופעם אחת לפחות הגיב: "אינני רוצה לתפוס את כסאו של מר!"
כשהזדמנו שניהם לסעודות מצווה כגון בחנוכת הבית לבניין חדש של ישיבת "חיי עולם" בתרפ"ז, היה הרב זוננפלד לוקח "שיריים" מסעודת הרב.
הגאון הרב אברהם חיים בביוף שליט"א שהיה ממשמשיו של הרב זוננפלד סיפר כי שררו יחסים טובים מאוד בין הרב זוננפלד לבין הרב קוק שאותו הוא מכנה "צדיק יסוד עולם".
בכל מפגש מזדמן ביניהם ברחוב או באירוע, הרב קוק והרב זוננפלד היו משוחחים ביניהם בדברי תורה במשך זמן רב באהבה ואחווה כאילו אין כל מחלוקת ביניהם. ולמשל, בברית של בן הגרחי"ל אויירבך ואחי הגרש"ז, הגאון הרב אברהם דב אויירבך זצ"ל שהיה רבה של שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת "אור שמח", היה הרב זוננפלד המוהל והרב קוק הסנדק. הרב זוננפלד והרב קוק שוחחו לאחר הברית שעה ארוכה בדברי תורה.
כן סיפר הגאון ר' שמואל יוסף ברנדויין-מוריה זצ"ל, הרבי מסטרטין בירושלים, שבתרפ"ב נולד לו בנו הבכור יעקב. הוא כיבד את הרב קוק בסנדקאות, את הרב זוננפלד שהיה גם מוהל בחיתוך, ואת הרב חרל"פ שהיה רבו כיבד בברכות. וסיפר האדמו"ר מסטרטין ששררה אהבה בין הרב קוק לרב זוננפלד והם דיברו באריכות בזמן סעודת המצווה.
הרב גדליה אהרן הניג זצ"ל, מגדולי חסידי ברסלב, כתב לרב נריה מכתב שבו כותב על יחס אבי אמו ואביו לרב קוק ומתייחס למה שהעיד סבו מצד אמו על מראה מיחס הרבזוננפלד לרב קוק בסעודת פדיון בן (:
'בעזה"י היום יום שני בשבת ה' שמיני כ' לחודש אד"ש שנת תשל"ו לפ"ק.
לכבוד ידיד נפשי החה"ש אוהב נאמן לתורת אדמו"ר ציס"ע נחל נובע מקור חכמה כש"ת הרב משה צבי נריה שליט"א.
אחרי דרישת שלומו הטוב כיאות לרוממות מעלת כבוד תורתו הרמה. אודיעהו כי לנכון הגיעתני הגלויה מיום ה' אדר שני במועדה, ועם מעכת"ה הסליחה על איחור תשובתי. בוודאי ידינני לכף זכות כפי האמת אשר טרדותי כי רבו לא נתנוני השב תשובה מיד.
ועתה אודיע נאמנה למעכת"ה אשר מפי מו"ר עט"ר הגאון החסיד האמיתי כקש"ת הרב רבי אברהם זיע"א שטרנהארץ (כוכב לב) לא שמעתי בשום פעם בנוגע למרן הגרא"י קוק זצוק"ל, והדבר פשוט כי לא הכירו, כי מו"ר זיע"א הגיע לארצנו הקדושה בער"ח אדר דשנת תרצ"ו, היינו חצי שנה אחרי הסתלקותו של מרן הגאב"ד זצ"ל, ולא הכירו פנים אל פנים, ותמיד כשבאתי אליו ז"ל (= אל רבי אברהם) היה מדבר רק מחידושי תורותיו הק' של רבינו ננמ"ח זיע"א וסיפורי מעשיותיו ושיחותיו, ומהמאורעות שעברו עליו במשך ימי חייו הק' ובמשך חיי תלמידיו הק' זיע"א.
אבל מפי אדוני אבי מורי החסיד האמיתי מוהר"ר אליעזר מרדכי זצ"ל, כן שמעתי הרבה מפליג בשבחו (של הראי"ה), בגאונותו ובחסידותו, מאז היותי עלם רך ועד היותי אב לבתי הבכירה תחי' ובעיני ראיתי איך שמחה על זלזול בכבוד הרב זצ"ל, ובאוזני שמעתי הצעקות שצעק בכל כוחותיו בימי זקנתו, מתוך כאב ליבו באמת, על זלזול קל שזלזלו מתנגדי מרן הרב זצ"ל ומעשה שהיה כך היה:
היה זה בשנת תרצ"ב, אחי הבכור לאמי ע"ה הר"ר יוסף הלל ז"ל, התארס עם ב"ג בת הר"ר צבי בלויא, אחיו של הרב משה בלויא ז"ל, בקיץ שנה הנ"ל. כשבועיים לפני הנישואין, הופיעו בבית אבי ז"ל כמה אברכים משולהבים ממשפחת הכלה, אבי ז"ל קיבל אותם בסבר פנים יפות, כדרכו תמיד לקבל כל הבא לביתו ומכבדו במאכל ובמשתה, ובפרט קרובי הכלה, בחשבו שבאו באיזה שליחות מהמחותנים, לסדר מה שצריך לפני נישואין כנהוג. והנה התחילו לדבר דברי קנאות, ואמרו לו לאבי ז"ל, היות ושמענו שאתם מבאי ביתו של הרב קוק, תדעו שאם לא תפסיקו הקשר אתו, נבטל התנאים של בנך החתן. אבי ז"ל נדהם לשמע הדברים, ולא התחיל ליכנס עמם בשום ויכוח, אלא מיד עמד מכסאו וצעק כלפיהם: 'שקצים! על מי אתם מדברים, על קדוש ישראל כמוהו!' והרים כסא כאומר לזרוק עליהם, ודחפם מביתו החוצה בכוח... האברכים התחילו להתנצל שלא חשבו לצער אותו... אבל הוא באחת: 'הצער שלי אני מוחל לכם, אבל לדבר על איש מורם מעם אשר משכמו ומעלה גבוה מכל העם... על זה אין ברשותי לסלוח, ואיני רוצה להסתכל יותר בפניכם', וסגר הדלת והשאירם בחוץ עד שהלכו להם...
סוף דבר נתברר שהאברכים הנזכרים עשו זאת על דעת עצמם, בלי שאלת מי שהוא מהמחותנים... כי באמת עד כמה שהכרנו את המחותן הר"ר צבי בלויא ע"ה שהיה איש תמים וישר שומר פיו ולשונו שפל בעיניו וסבלן - תנצב"ה.
עוד מה ששמעתי מפי זקני אבי אמי הר"ר שמואל יעקב ווינברג ז"ל שפעם אחת בסעודת פדיון הבן ישבו יחד כ"ק מרן הגרא"י קוק זצוק"ל ועל ידו יושב כ"ק מרן הגר"ח זצוק"ל זוננפלד, וכשמרן הגרא"י הכהן בירך ברהמ"ז על הכוס וטפטפו כמה טיפות מידיו, שם מרן הגר"ח ידיו תחת ידי הכהן, לקבל הטיפות שטפטפו מהכוס, וליקק אותם כמה וכמה פעמים. ואמר לי אא"ז שמאז לא האמין לשום דבר לשון הרע על מרן הגרא"י הכהן זצוק"ל. כשסיפר לי זאת אא"ז ז"ל הייתי בגיל צעיר, וסיפור זה נחקק כל כך עמוק בלבבי, שאין אני יכול לשכוח, כי נדמה לי לפעמים כמו שאני בעצמי הייתי רואה בעיני את הדבר. זה מה שאנוכי יודע מפי הורי, בנוגע לצדקתו ואמיתותו של כ"ק מרן הגרא"י הכהן קוק זצוק"ל, וביותר הבינותי זאת כשגדלתי וזכיתי להתקרב בס"ד לתורת אדמו"ר הננמ"ח זיע"א, עד כמה שהבעל דבר וכו' מתגרה להרבות מחלוקת בישראל, ובפרט בין חכמי וצדיקי הדור, ועד כמה שצריכים ליזהר מלקבל דברי לשון הרע ורכילות וכו', שמדברים המדברים לזלזל ח"ו באחד המיוחד שבהם, ודיי בזה כעת.
גדליה אהרן קעניג.'


מרן הגאון הרב זליג ראובן בנגיס זצוק"ל (תרכ"ד-תשי"ג) - דגל בהשקפת העדה החרדית והיה ראב"ד העדה החרדית לאחר פטירת הרב קוק. ממכתבים שונים בהיות הרב קוק ראב"ד האשכנזים בירושלים, עולה הערצתו הגדולה לרב קוק.
'עמ"י עש"ו י"ד אחה"ש [אסרו חג השבועות] ותן ברכה [תרפ"ג] לפ"ק קלוויוריעא ליטא.
יאר ד' פניו אל כבוד ידי"ע וידיד נפשי, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישורון, נודע לתהילה בקרב עם סגולה כו' כקש"ת מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, האבד"ק ירושלים עיה"ק תובב"א.
אחרי תת לכתר"ה את ברכתי שלום ברגשי אהבה נאמנה, הנני להודיעו כי מכתבו נכון הגיעני במועדו, ורבת שבעה לה נפשי עונג בהתבשרי שלומו ושלום תורתו כי טוב, וכן אברכו גם לימים יבואו כי ישפות ד' שלומו ושלום משפחתו ושלו' תורתו לאושר ולתפארת עמו ועדתו ולשמחת כל מוקיריו דורשי אושרו והצלחתו, אשר בתוכם ימנה גם אני המתרפק באהבתו - וברך אברכנו בכל הני מילי דמיטב. יזכנו ד' לראותו עומד ועוסק בעבודה בבית מקדשנו אשר מהרה יבנה למראה עינינו בתוככי ירושלים עיה"ק, ישמח לבנו ותגל נפשנו אכי"ר. כא"נ אוהבו המיחל לישועת ד' על עמנו ועל ארצנו, זעליג ראובן בענגיס.'

בתגובה למכתב של הראי"ה, שלח לו ר' זליג ראובן מכתב נוסף סיוון תרפ"ה, שבו הוא עונה להערות על ספרו. בתוך מכתבו כתב:
'עמ"י עש"ו י"א אסרו חג השבועות, "תפר"ה ונחלת את הארץ" [תרפ"ה] לפ"ק, קלוואריעא - ליטא.
הוד כבוד ידי"ע וידי"נ, הרב הגאון האדיר, תפארת ישראל וכו', כקש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק קוק שליט"א, הכהן הגדול מאחיו, רב הראשי לאה"ק בתוככי ירושלים עיר קדשנו ת"ו, שלום לו ולתורתו, ושלום לכל החוסים בצל חכמתו ויראתו, וכל אנשי עדתו, יתברכו בכל טוב סלה איש איש כברכתו.
בברכת שלמא רבא למר ולתורתו, אודיעהו כי מכתבו היקר מיום כ"ז אייר נכון הגיעני בחג העצרת, ומשנה עונג נוסף לי על עונג יו"ט, להתבשר שלום כתר"ה ידיד נפשי עוז כי טוב, ולהודע יחד עם זה כי ספרי מצא חן בעיניו עין הבדולח, ואשר על כל חשתי ולא התמהמהתי להשיב לו על אתר נגדה נא כל טרדותי, ולברך את שלום הדר"ג וגם להשתעשע על דבר חדושי התורה אשר כבדני בהערתו על ספרי, כי ערבים לי דברי כבוד תורתו מאז באנו בכתובים...'

בהמשך המכתב, שצילומו מופיע ב'טל הראי"ה' עמ' קס"ד, מפלפל הרב בנגיס בהערותיו ההלכתיות של הרב קוק.
באדר שני תרצ"ה שלח הרב בנגיס לרב קוק מכתב בדבר רצונו לעלות לארץ ומבקש מהרב קוק לסייע בכך (אמנם לא הצליח הדבר ורק בתרצ"ח עלה הרב בנגיס לארץ, וכמו במכתביו האחרים ניכרת הערצתו אליו:
'ב"ה יום ה' ט' לחדש אד"ש שנת "ישועה ורחמים" לפ"ק תרצ"ה.
מע"כ ידי"ע וידי"נ, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישראל כו' כש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש הרבנים באה"ק. ישא ברכה מאת ד'.
הלא בטח עוד לא נשכח מעל זכרונו המצוין אשר כתבתי לו אז כשובי הנה אחרי המלחמה, אודות תשוקתי למצוא איזה מקום מנוחה בארצנו הק' בעזה"ש, ואשר השיב לי אז ע"ז, והנה עתה התגברה שאיפתי לזה, קרא כדכתיב, נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד'... נא בטובו לסייעני בזה בעזה"ש, אולי יש לו איזה מבט על הספקה לכלכל את מחייתי למצער כדרכה של תורה, ואני מישרים אשפוט כי בארעא קדישא רבים יודעים סוד הצמצום ושמחים בחלקם מפני חיבת הארץ, ואעשה כן גם אני בעזה"ש ולא אכביד על כ' הדר"ג נ"י...
והנני מתכבד לחכות על תשובתו אשר בטח לא יאחר, כמ"ש כהנים זריזין הן... וברך אברכנו בכל הני מילי מעליותא יקר ורבותא, ככל א"נ ונפש ידידו מוקירו ומכבדו כרום ערכו. זעליג ראובן בענגיס אב"ד דפה קלוואריא, ליטא.'

לאחר פטירת הרב קוק כתב לרצי"ה קוק מכתב שבו רואים לא רק הערצה כבירה לראי"ה אלא אף הערצה מרשימה לבנו:
'ב"ה קלוואריא יום ב' כ"ה לחדש טבת שנת תרצ"ו.
ישאו הרים שלו' למע"כ האי גברא רבא ויקירא, בר פחתי ובריבי, הרב הג' המפורסם לגאון ולתפארת כו' כש"ת מו"ה ר' צבי יהודה קוק נ"י, מנהל ישיבת "מרכז הרב" בתוככי ירושלים עיה"ק תובב"א.
ראשון תחילה הגדתי היום לכתר"ה מעט מהרבה דברי תנחומין מאוחרים מפני אי הכירי אותו אלא בידיעה בלא ראי', להסתלקותו הדר"ג מר אביו פאר הדור זצלה"ה, שאין זה אבל פרטי למשפחתו רק (אלא) אבל כללי לכל עדת ישראל למקומותם למושבותם, וצרת רבים חצי נחמה, כמש"א בביאור המקרא ראשיכם אל תפרעו וגו' באשר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה וגו'. ומה רבו בזה יקרא דשכבא, לא נשכח ולא ישכח זכרו לדור דורים, תנצב"ה [...].
והגומל לאיש חסד כמפעלו ישלם לו במלוא חפנו טיבותא כעל כל תגמולו, ישפות שלומו אשרו וטובו ונר ה' בהילו, וייטיב לכל החונים על דגלו, ככל א"נ ונפש המוקירו בלתי מכירו, זעליג ראובן בענגיס החופ"ק.'


מרן הגאון הרב פנחס הלוי אפשטיין זצ"ל (נפטר בתש"ל) - היה גם הוא ראב"ד העדה החרדית, כתב בתרפ"ג במכתב שבו דן בשאלה הלכתית וכותב לרב קוק כי רצה להציע לפניו את הערתו בעניין איסורים התלויים בו ביום:
'בעזרת הש"י יום חמישי חדש ניסן תרפ"ג
לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מוהרא"י הכהן שליט"א האב"ד דפעה"ק
ראיתי להציע להדר"ג הערה אחת ויען כי חדתא היא לי... ע"כ אקדמי' ברישא.
נתעוררתי לעיין בהא דפסיקא לן בכל דוכתי במכר חמץ בי"ד בניסן אח"ז איסורו שאסור וכן לענין כמה וכמה איסורים שתלוי' בו ביום, הא יש לספק בעיקרו של יום שמא י"ג הוא ואם כי אנן בקיאין בקביעה דירחא. אמנם בזמן שלא הי' בקיאין וקודם שתיקן ר"ה נשיאה את החשבון ובחו"ל (ומתבאר ענין זה קצת בספר ציץ הקודש סי' מ"ג) וכמו שהקשה כה"ג המרדכי לענין קריאת המגילה עיין מרדכי ריש מגילה, וכמו כן לענין חנוכה והדברים ידועים ועתיקים, ואף שאין נפ"מ כ"כ דמדרבנן מ"מ אסור והוי אינו ברשותו לאחר שש, דסד"א אף למ"ד מה"ת לקולא מ"מ מדרבנן מיהא אסור מ"מ נפ"מ לענין ס"ס או לענין תרי דרבנן וכדאמרי' המקדש בחיטי קורדנייתא עיין בפסחים ד"ז וכן לענין מלקות, וכדאשכחן בירושלמי פסחים פ"ה הל' ד' דאמר גבי מחלוקת ר"י ור"ל שם, דין כדעתי' ודין כדעתי' דאיפלגון, שני י"ט של גלויות, ר"י אמר מקבלין התראה על ספק, רשב"ל אמר אין מקבלין התראה על ספק ע"ש וצ"ע ובירור בזה.
ונזכרתי שבספר דרכי הוראה והוא בפרק כ"א מסתפק באחד שמכר חמץ בע"פ בכפר שלא היה לו מורה שעות והיה ספק אם מכר בזמנו או לאחר זמנו וכמדומה לי שגם הפר"ח כבר חקר בשאלה זו עיי"ש ודן שם בזה דלכאורה הוי סד"ר דהוי לקולא וכן כתב הח"ש חאור"ח סי' ד' עיי"ש שנגע בענין ספק חסרון ידיעה ולפמש"כ בכה"ג יש לדון בזה ס"ס דאף אי לאחר זמנו היה מ"מ שמא י"ג הוא כמקום דאיכא ספיקא דירחא ויל"ע בזה.
כ"ד הצעיר המחכה לתשובתו הרמתה ומברכו בחג כשר ושמח
פנחס עפשטיין'

בתחתית המכתב כתב: 'כמדומה לי שגם הפר"ח כבר חקר בשאלה זו עיי"ש.'

מרן הגאון הרב מנחם מנדל ז'ק זצוק"ל (תרל"א-תש"ג) - התפרסם כרבה של ריגה והיה מועמד להיות הגאב"ד השני של העדה החרדית לאחר פטירת הרב זוננפלד (בסוף נבחר מרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל).
במכתב לרב קוק בתענית אסתר תרפ"א כתב כך במכתב המלצה בעבוד אחד מנכבדי ריגה העולה לארץ לירושלים:
'מנחם מענדל דובער ז"ק
אב"ד דק"ק ריגא
י"ג זמן קהילה לכל צום תענית אסתר תרפ"א לפ"ק
להוד כבוד ידיד ד' וידיד עמו וידיד נפשי עד מאד ה"ה הרב הגאון הגדול הנשגב ונעלה בנגלה ונסתר, חוקר ומקובל צדיק במעשיו וחסיד בדיעותיו ואוצר כל מדה נכונה ומפורסם לתפארת ישראל וכו' וכו' וכו' כבקש"ת כמוהר"ר ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הגאב"ד דירושלם תבב"א.
כפילנא למר ידידי גרומתה"ר ולכל הנלוים והמצטופפים בצלו בהר ה' שלמא רבא. מאז חפצי לשלו' רומג"ת נ"י וכל היושבים עמו בהר הקודש, אבל גודל העבודה העמוסה מעסקי הכלל... עצרוני מזה, והן עתה בעלות להר הקודש ידיד נפשי האלוף היקר והנכבד והגביר הנכבד ומצוין ונעלה כמר יעקב כהנר שליט"א מיקירי ריגא וטובי עסקני הציבור, אמרת לפקוד ע"י לשלומו דרום גאונו שליט"א וכל הנלוים... וביחד עם זה הנני להכיר ולהוקיר לפני רומכתה"ר שיחיה את האלוף הנעלה כמה"ר יעקב כהנר נ"י מוכ"ז. נפשו אותה לעלות לארץ הקדושה ולהר הקודש... הנה עתה בדעתו לקבוע שמה מקום בעזר"ה. ולזאת באשר נפשי יודעת כי בו ברכה להישוב בארצנו... לזאת הנני לאסהודי עליו ולהכירו לפני רומעכב"ג נ"י ולבקש את רומכת"ה נ"י בהשפעתו הגדולה להכירהו ולהכירו ככל הנדרש לו...
ובזה לטרדותי ונחיצת המוכ"ז הנכבד לברכו לעלות להר קדשנו, אקצר... דורש שלו' כבוד גאונו הרמה ברגשי אהבה וברכה וכבוד הראוי...
מנחם מנדל ז'ק חופ"ק ריגא והגליל'

ובמכתב אחר מט' באלול תרפ"א המבקש מהרב קוק לעזור לרב ישיש (הגאון הרב אברהם צבי ברודנה זצ"ל מאפזין ואשקבה) ורעייתו, כתב בראשו כך:
'כתיבה וחתימה טוב להוד כבוד ידיד ה' וידיד חמדת ישראל וידיד נפשי עז עוד מאז ה"ה הגאון הגדול המובהק מעוז ומגדול בתורה חכמה ויראה, בגליא ורזיא, פאה"ד, מפורסם לתהלה וכו' כבקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן הגדול וגאב"ד דירושלים עיר קדשנו תבב"א'.
בתוך המכתב כתב: "הוד גאונו הרמה", 'הוד רומגפאת"ר', 'כתה"ר שליט"א', ומסיים:
'ומובטחני בהדרת גאוה"ר נ"י ובצדקתו. אקצר בדברים ואומר שלו' וברכה וכתיוחת"ט להוד רומכבתה"ר נ"י ולכל הנלוים ולכל היושבים לפני ה' בחצרות קדשו'.

מרן הגאון הרב בן ציון גולדברג-יאדלר זצ"ל (תרל"ב-תשכ"ו) - נודע כ"המגיד הירושלמי" והתפרסם בדרשותיו המרתקות. פעל רבות בתחום שמירת המצוות התלויות בארץ ולשם כך היה עובר באמצעות רכיבה על חמור בין המושבות, ממטולה ועד באר טוביה, כדי לסייע ולהדריך את החקלאים. בימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה היה עובר גם בין הערים תל אביב, פתח תקווה וחיפה לדרוש ולעורר את הציבור. אף שהיה ממתנגדי הציונות ודרכו של הרב קוק, התייחס בהערצה אישית לרב קוק מתוך היכרותו האישית עימו ככלל הגדולים מתנגדי הציונות ודעותיו של הרב קוק, ואמר שביקוריו אצל הרב קוק הוסיפו לו יראת שמים: "כשאני יורד ממדרגות ביתו של הרב קוק, אני מרגיש שנתווספה לי יראת שמים!"

מרן הגאון הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק זצוק"ל (תרמ"ו-תש"ך) - היה מתנגד חריף לציונות אך העריך ביותר את הרב קוק כפי שעולה ממכתבים ומקרים אחרים:
המכתב הראשון לרב קוק שבו פונה הגרי"ז לרב קוק היה מכתב שנשלח בתרפ"ג מביה"ד של בריסק בראשות הגאון הרב שמחה זליג ריגר זצ"ל, שאליו הצטרף הגרי"ז בסופו. הדיינים מבקשים במכתב מהרב קוק לשלוח כסף לאלמנה בודדה מרוסטוב שנמצאת עכשיו בבריסק כדי שתוכל להגיע לרחובות לנכסי אביה שנפטר שם והגרי"ז הצטרף בסוף המכתב. ממכתב זה רואים את הערצתו האישית לרב קוק כמו גם של דייני ביה"ד בבריסק שבמכתב חזרו 5 פעמים על "כג"ה שי' " והגרי"ז בתוספת הקצרה שלו המובאת להלן חזר 3 פעמים על 'כ"ג הרמה' (פעמיים מהם עם 'שליט"א'):
'ברכה ושלום לכבוד הגאון הגדול המפורסם וכו' כ"ג מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב בק"ק ירושלים עה"ק תוב"ב...
שמחה זעליג מו"צ פה אשר יהודה מאלין מו"צ פ"ק משה מאשמוף מו"צ פ"ק יצחק נח טשערקעס דומ"ץ פ"ק
הנני ג"א בברכה לכ"ג הרמה שליט"א, הלא אך למותר לי לבוא אחרי דברי הרבנים הגאונים בד"ר דפ"ק שיח' ובטח כ"ג הרמה למען המצוה יעשה זאת כל מה ביכולתו והי' ברכת כל טוב לכ"ג הרמה שליט"א.
הנני המוקירו ומכבדו
יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאוויציק'

במכתב השני שבו פונה הגרי"ז לרב קוק והראשון שהוא עצמו כתב בתרצ"ד בבקשה להוציא אישור כניסה לא"י עבור בחור מישיבתו:
"ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב דעה"ק ירושלים תובב"א. נעימות בימינו נצח.
אחרי הברכה להדר"ג הרמה כיאות, הנני פונה בזה להדר"ג בבקשה אחת... ובטח הדר"ג הרמה לא ימנע טוב מבעליו בכל היכולת לעשות בענין זה...
ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני החותם בכל רגשי כבוד ויקר הראויים."

וכן שלח מכתב בי"ח באדר תרצ"ה בהמלצה לת"ח גדול מתושבי פריז העולה לארץ:
'ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם וכו' וכו' כש״ת מ׳ ר׳ אברהם יצחק הכהן שליט״א קוק רב ראשי בעיר קדשנו ותפארתנו ירושלם תובב״א, נעימות בימינו נצח.
אהרי הברכה כמשפט, המוכ״ז הרב המאוה״ג ערוגת הבושם בכל יקר וסגלה וכו׳ וכו' ר׳ בנימין נחום נ״י זילבערשטראם מק׳ פאריז עולה לאה״ק בדעתו לקבוע מושבו שם. הנני בזה להכירו לפני הדר״ג הרמה שליט״א כי האיש הזה מצוין הוא למאד מיחידי סגולה בתורה ויראה ויקרת המדות, וכל יקר וכל המדה בו נמצא ולבו ער לכל דבר טוב, ורב פעלים. כי על כן ראוי הוא האיש הזה להתקרבות יתרה ולתת לו מהלכים בארצנו הן בעניני מסהר והן בעניני הצבור, כי איש תמודות הוא ורב הערך בכל הפרטים.
ואסיים בברכת כל טוב להדר״ג הרמה שליט"א, הנני המכבד ומוקיר את רום הדר״ג בכל רגשי כבוד ויקר הראויים.
יצחק זאב באאמו״ר הגאון ההסיד רשכבה״ג מרן חיים הלוי זצוקללה״ה סאלאווייציק
ח״י אדר ה׳תרצ״ה בריסק'

המכתב החמישי והאחרון של הרב מבריסק לרב קוק נשלח בחודש אייר תרצ"ה, כחודשיים לפני פטירת הראי"ה קוק, ובו מבקש שידרוש הרב קוק שחרור תלמיד ישיבה מהצבא הרוסי, וכך כתב:
"ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, פאר הדור וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א קוק, רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א. נעימות בימינו נצח.
אחרי הברכה כמשפט. על כן הנני פונה בזה בבקשתי להדר"ג הרמה כי בטובו ובאהבתו לתורת ד' ושוקדי' הטובים, ישים נא דעתו ולבו לנטע חמד זה, להמציא בעדו דרישה לעלות לארצנו הקדושה, שיוכל לעסוק הלאה בתורת ד' ולשקוד על דלתותי' ולהתעלות בה כראוי לו ולכשרונותיו הנעלים... אקוה כי הדר"ג בטובו ובחסדו ישים לב לדברי בקשתי ויתענין בזה בהתעניינות הראויה, למען הציל נפש יקירה שלא תאבד ח"ו מכרם התורה. ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני המכבד ומוקיר את רום הדר"ג בכל רגשי כבוד ויקר".

טענות שקריות הופצו בידי חרדים מזויפים כמו הציטוט הבא: 'ובאשר למכתבי מרן הגרי"ז מבריסק ספר בנו הגאון הגדול רבי דוד סולובייצ'יק שליט"א ראש ישיבת בריסק בירושלים [בעקבות פרסום אגרות אביו לראי"ה קוק בספר "אגרות הגרי"ז" שיצא לאור לאחרונה] כי היה ליד אביו מרן הגרי"ז בשעת כתיבת המכתבים וכנס את בית הדין של בריסק ודן עמהם אם מותר לו לכתוב התארי כבוד שכתב מאחר שמדובר בפקוח נפש של בחור ובקש מהם היתר על כל אחד ואחד מתארי הכבוד שבהם השתמש כך שודאי שלא ניתן להביא ראיה ממכתבים אלו להערכה מיוחדת שהיתה למרן הגרי"ז מבריסק לראי"ה קוק.'
רוב המכתבים לא קשורים לפיקוח נפש כלשהו כמו למשל במכתב הראשון מתרפ"ג כלל אינו קשור לפיקוח נפש, אלא עוסק בקיום צוואה של בת בריסק שאביה נפטר ברחובות, ובזמן זה היה בנו הגרמ"ד שליט"א בן שנה... וגם מתוך שאר המכתבים, רק שני מכתבים בלבד עוסקים במקרים הקשורים לפיקוח נפש, המכתב של הצלת בחור שגוייס לעבודת הצבא ובקשת אישור עלייה לארץ לאחר מתלמידיו כדי שיוכל ללמוד תורה כי בחו"ל הוא עלול להיות אבוד לעולם התורה. לכן רואים שהגרי"ז כתב תארים מופלגים לרב קוק גם ללא קשר לפיקוח נפש. וגם בשני המקרים של פיקוח נפש, אין זה מכריח לחזור כמה פעמים באותו מכתב על 'הדר"ג [הרמה]', ולא מכריח לכתוב 'רב דעה"ק ירושלים תובב"א'/'רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א' כשההכרה ברבנותו של הרב קוק בירושלים, היא עצמה מראה על הערכה רבה ביותר.
וכן אחד מגדולי תלמידי הרב קוק ב"מרכז הרב", הגאון הרב שמעון סטרליץ זצ"ל, היה מבאי ביתו של הגרי"ז שאמר עליו "למרות שר' שמעון הוא ציוני, אוהב אני אותו מאוד כי בכל מקום ששואלים אותו עונה כהלכה, ואם אינו יודע אומר לא ידעתי!"
וכן הגאון הרב משה לייב שחור זצ"ל, ממעריציו ומקורביו והתומכים בדרכו של הרב קוק, היה גם הוא מבאי ביתו של הגרי"ז. הוא ניסה להסביר לפני הגרי"ז את השקפתו של הרב אך ללא הועיל. בביקור אחד שמע את הגרי"ז תוקף בחריפות את מנהיגי הציונות בכלל והמזרחי בפרט, למעט הרב מאיר בר אילן זצ"ל, שהיה בן זקוניו של מרן הגאון הנצי"ב זצוק"ל והגרי"ז היה נין של הנצ"יב דרך אמו שהייתה בת בתו של הנצי"ב (אביו הגר"ח זצוק"ל היה חתנו של הגאון הרב רפאל שפירא זצוק"ל, חתן הנצי"ב). כאן ניצל את ההזדמנות ושאל הגרי"ז מדוע אינו מדבר נגד הרב בר-אילן, והגרי"ז השיב כי הוא משפחה. הגיב הרב שחור ואמר שהרב קוק מתייחס לכל יהודי כבן משפחה ומכאן יחסו המקרב כלפי החלוצים החילוניים. הגיב הגרי"ז: "כן, אצל הרב קוק כל יהודי הוא כמו דוד!"
הגרי"ז היה שולח אנשים שבאו לברכות בעבור כאלו הזקוקים לרחמי שמים, לרב חרל"פ ולר' אריה לוין, תלמידים מובהקים לרב קוק ותומכים בדעותיו.
ב"עובדות והנהגות לבית בריסק", חלק ג' או ד', עמ' ס"ב, כתוב כך: 'חובה להדגיש, כי למרות שרבנו מרן הגרי"ז ידע היטב כי השקפתם של גדולי תורה מסויימים על המדינה ושותפיה שונה מדעתו, וכמה פעמים היו ויכוחים נוקבים ביניהם בעניינים אלו, הדבר לא גרע כי הוא זה מחשיבותם וערכם הרם בעיניו. וכסדר השרישו "בבית בריסק" בענין המלחמה על טהרת ההשקפה, שאין לנו שום דבר אישי כנגד גדולי ישראל שאינם דוגלים באותה שיטה.
מרן הגרי"ז זצ"ל הסביר פעם, כי יש להבין שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, וכשם שפרצופיהם אינם שוים, כך דעותיהם אינם שוות, ואי אפשר לפסול ולבטל לחלוטין את כל האנשים והרבנים שאינם כהשקפת "בית בריסק". מחובתנו להשמיע את האמת... אך למרות הכל חייבים לנהוג בתלמידי חכמים בכבוד הראוי להם.'

לאחר דברים אלה מובאים הדברים הבאים המראים על הערצתו של הגרי"ז לגרי"מ חרל"פ, תלמידו וממשיך דרכו של הרב קוק: 'מרן הגרי"ז זצ"ל החשיב מאוד את הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל, ואמר עליו שהוא "עובד ה'", ובבואו לירושלים שלח את בניו לחזות באמירת שיר השירים שלו בעש"ק לאחר חצות, מלובש בבגדי שבת קודש, שנאמרה מתוך דביקות נפלאה. וכן נהג הגרי"ז זצ"ל להזמין אותו דרך קבע לשמחותיו, והושיבו במזרח, וכשחלה רבי יעקב משה זצ"ל, הלך מרן הגרי"ז לבקרו.
' ("עובדות והנהגות לבית בריסק", ח"ג או ח"ד עמ' ס"ב)
ובספר 'בינו שנות דור ודור' להגר"ש דבליצקי שליט"א (ובו סיפורים על כמה מגדולי ישראל ועל הנהגותיהם המיוחדות בקודש) יש פרק שלם על קדושתו המופלאה של הגרי"מ חרל"פ, ועל הנהגותיו המיוחדות במצוות ויראת שמים. בין השאר מצטט הגר"ש את הסיפורים הנ"ל, ומוסיף, כי בהלוויתו של הגרי"מ חרל"פ זצוק"ל, בין ההמונים שבאו לחלוק לצדיק את כבודו האחרון, היה גם הגרי"ז זצ"ל.
גם הגרא"א כהנא-שפירא זצ"ל, ראש ישיבת "מרכז הרב" והרב הראשי האשכנזי לישראל, זכה להערכה רבה מצד הגרי"ז. וידוע כי שנה אחת התקרבו הימים הנוראים, ובמניינו המצומצם של הגרי"ז לא היה כהן שישא את כפיו. ביקש הגרי"ז מהג"ר אברהם שפירא שיואיל להשתתף בתפילתם, ולברכם בנשיאת כפיו. הרב שפירא נעתר לבקשתו, ומאותה שנה (למשך עשר שנים) הקפיד להתפלל במניינו של הגרי"ז בימים נוראים. לפני נשיאת הכפיים היה הגרי"ז נוטל את ידיו של הרב שפירא, כפי ההלכה שהלוי יטול ידיו של הכהן.
הרב טננבאום ז"ל, לימים מזכיר ועד הישיבות, שהיה בעת ובעונה אחת מקורב לרב הראשי הגאון הרב יצחק אייזיק הרצוג זצ"ל ולרב מבריסק. פעם שאל את הרב מבריסק לפשר דבריו החריפים והבוטים נגד 'היכל שלמה', משכן הרבנות הראשית לישראל באותם הימים. השיב הרב מבריסק שבוודאי הוא יודע ומכיר שהרב הרצוג הוא גאון וצדיק, אבל הדרך שלו עלולה להביא לטעויות חמורות ומכשלות קשות, ובלית ברירה הוא חייב להתנגד.
כשרצו להקים מטעם הסוכנות סמינר לרבנים בקהילות בחוץ לארץ, יצא הרב מבריסק כנגד זה בחריפות. לבסוף לא הצליחו לארגן את הקבוצה והתלמידים הלכו ללמוד בישיבת "מרכז הרב" ולזה לא התנגד כי ראה את ישיבת "מרכז הרב" הציונית מיסודו של הרב קוק כישיבה ככל הישיבות על אף התנגדותו החריפה לציונות.

מרן הגאון הרב גרשון לפידות זצ"ל (תרל"ח-תשט"ז) - נולד ביאסי שברומניה לרב חיים אברהם לפידות זצ"ל, מחסידי הגאון ר' אברהם מתתיהו משטפנשט זצוק"ל. עלה עם משפחתו לירושלים בגיל 3. למד בירושלים אצל הגאון הרב בצלאל ברנשטיין זצ"ל. היה מקורב לגאון ר' דוד בידרמן מללוב. כיהן בירושלים כרב שכונת בית ישראל לאחר פטירת הגרש"א פולונסקי ("הרב מטפליק") זצ"ל, וכן מילא את מקומו בבית הדין של אגו"י. נודע בגאונותו ובהתמדתו ללא לאות. לצד שקדנותו בתורה, הרבה במעשי חסד. למשל, התברר לו משיחה עם בחור שהגיע אליו שהוא התארס ובגלל שאין לזוג היכן להתגורר החתונה עומדת להידחות. משהבין זאת אמר לבחור שיגורו אצלו כדי שהחתונה לא תידחה, וכך אירח את הזוג הצעיר במשך כחצי שנה עד שעברו לדירה משלהם. נסע מספר פעמים לארצות הברית כשליח לאיסוף תרומות עבור ישיבת תורת חיים הירושלמית. למד בחברותא עם מרן הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל, ממנהיגי "העדה החרדית" בירושלים, אך שוחח רבות בדברי תורה גם עם הרב קוק שראה בו את אחד מגדול הדור ובמכתב אליו לגבי דעתו בשדאלה שבאה לפני הרב קוק כתב כך בפסקה הראשונה:
'נתתי לבי לעיין בדבר השאלה אשר באה לפני מרן הגאון הגדול שליט"א בדבר גבאי צדקה אשר נתנו בידו בצירוף עוד ב' גבאים מעות עבור גמ"ח בעיר אחת בחו"ל ועתה השני גבאים שחל"ח (שבקו חיים לכל חי) ונותר הוא לבדו ובראותי כי בעוה"ר היהדות נתמוטט שם, ומיראתו כי הכסף לא יפול בידי אנשי רשע לכן הוא רוצה לשלוח הכסף לפעה"ק, ובא בשאלה לפני מרן הגאון אם מותר לו לשנות, ויען כי בעווניי לא מצאתי בזה מקום לפלפל בארוכה, רק אני מודיע לפני מרן מלכא מה שעלה בידי בנדון זה, ורבינו ברוחב בינתו אשר יבחר יקרב...
הק' גרשון לפידות'
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 31 דצמבר 2012, 20:10, נערך 2 פעמים בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
אמלתראות
הודעות: 707
הצטרף: 17 דצמבר 2012, 23:54

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי אמלתראות » 31 דצמבר 2012, 19:33

הגה"ק ר' שלמה זלמן פישער זצ"ל תלמיד החת"ס:
בפרט בזמן שאנו בו שחוגגים חגי העם גם אנו נחוג חג העם בזמן שמחפשים קורות ישנים ומעמידים לעצמם נאטיאנאליטעטס פרינציפ ]עקרון הלאומיות[ וכ"א מחפש נאטיאנאליטעט שלו גם אנו נעמיד עצמינו על נאטנאליטעט שלנו. אבל לא כדי לכבוש ולא לדחות אחרים ממשפט שלהם לא
94 לבקש פאררעכט ואף לא שום דבר מהיות העולם אבל נזכור כי אנו בני אברהם יצחק ויעקבזה נאטיאנאליטעט שלנו . . . ובשנה זו לפנינו אי" ה הדרך להראות לעולם כי אנו בני אברהם יצחק ויעקב בבחינה הנ" ל כי קרוב הזמן שיחוגו כל עמי עסטרייך אונגארן מלאת שנת ארבעים למלוכת המלך יר" ה . . .'

הגה"ק רבי עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל:
כי לא יבושו עמי לעולם . לא פחות אנחנו מעם רומיניע"ן או אונגאר"ן תודה לאל , וכאשר הם מקפידים על לשונם וארצם , מה גם אנו . . . ואם השוואבען אשר לא ידברו ג" כ בלשון אשכנז שלהם בלשון צח , כ" א מעוקל ומקולקל ,לא יעזבו שפת אמם , והמה יבשו . . . ואנחנו לא נירא לא נבוש ? . . .'

לך ורעה בשדות הרועי"ם
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]

סמל אישי של משתמש
אמלתראות
הודעות: 707
הצטרף: 17 דצמבר 2012, 23:54

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי אמלתראות » 31 דצמבר 2012, 19:35

האם יודעים מי חידש לשון הקודש עיברית הקדומה?

בן יהודה?

כן בן יהודה אבל "רבי יעקב בן יהודה בן יהודה" בעל מחבר ספה"ק תורת חסד
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 19:48

דוד לוי כתב:
גדול הדור כתב:דבריו של הרב וסרמן אינם מעלים ואינם מורידים!
זהו דעתך ודעת חבריך המסריחיסטים הטמאים,

אמנם אצל כל גדולי ישראל הליטאים והחסידים דבריו של הרב הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל הוא קודש!
והוא אמר ש"קוק" הוא רשע גמור! וראוי לנדותו!

וכן מקובל עד היום כמעט בכל היהדות החרדית, ש"קוק" הוא וספריו ותלמידיו מחוץ למחנה הם, וטמא טמא יקרא!
אז זהו שרק אצל האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר כאלו שכיום רואים את המדינה כמעשה שטן, רק אלו פוסלים את הרב קוק ופוסלים רבנים ציוניים באופן גורף.
המקובלים הגדולים שהבאתי והרבנים מגדולי "העדה החרדית" ותומכיה שהבאתי, ככל גדולי היהדות החרדית, התייחסו (והרב מוצפי מתייחס) לרב קוק כגדול בדור למרות המחלוקת ההשקפתית החריפה, ודעת הפוסלים אותו הינה המיעוט שבמיעוט ביהדות החרדית מכל החוגים והעדות, וכך רובם ככולם של גדולי הליטאים וגדולי האדמו"רים.
האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר הם המיעוט ביהדות החרדית גם ביחס לרב קוק ורבנים ציוניים אחרים וגם ביחס למידת ההתנגדות לציונות ולמדינה.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 19:54

תודה רבה על הרעיון המוצלח של פתיחת אשכול מיוחד. נבקש מאוד מכל הגולשים לא להזכיר את הרב קוק בשום אשכול אחר. כדי להשאיר את ה"אז זהו" כאן.

דוד לוי
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 15:00

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי דוד לוי » 31 דצמבר 2012, 20:19

גדול הדור כתב:האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר הם המיעוט ביהדות החרדית גם ביחס לרב קוק ורבנים ציוניים אחרים וגם ביחס למידת ההתנגדות לציונות ולמדינה.
אז מה אם הם המיעוט?
גם החרדים הם המיעוט נגד החילונים, וגם היהודים הם המיעוט נגד כל האומות.
ולכן המה חשובים ביותר, כדכתיב "לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים".

ולעתיד לבוא לא ישאר רק המיעוט, והשאר יאבדו.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 21:03

דוד לוי כתב:
גדול הדור כתב:האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר הם המיעוט ביהדות החרדית גם ביחס לרב קוק ורבנים ציוניים אחרים וגם ביחס למידת ההתנגדות לציונות ולמדינה.
אז מה אם הם המיעוט?
גם החרדים הם המיעוט נגד החילונים, וגם היהודים הם המיעוט נגד כל האומות.
ולכן המה חשובים ביותר, כדכתיב "לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים".

ולעתיד לבוא לא ישאר רק המיעוט, והשאר יאבדו.
אך זה לא שייך בין כלל גדולי התורה כאן המעוט של גדולי התורה לא חשוב יותר מהרוב של גדולי התורה כי זה לא מיעוט שומרי מצוות נגד חילוניים, או מיעוט של עם ישראל נגד הגויים, אלא כולם גדולי תורה, ולכן רוב גדולי התורה קובע יותר וחשוב יותר מהמיעוט מעצםהיותו רוב גדולי התורה.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
מתלמידיו של אהרון
הודעות: 512
הצטרף: 30 דצמבר 2012, 10:47

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי מתלמידיו של אהרון » 31 דצמבר 2012, 21:08

מה הבעיה שלכם? ר' אלחנן חשב כך, רוב גדו"י ישראל חשבו אחרת, ומי אנחנו שנפתח את הפה נגד מי שרוב גדו"י העריצוהו, גם אם מעט חלקו ע"ז?
"אנחנו דומין כמו מי שמנגן - והעולם מרקדין, ומי שאינו מבין ושומע את הניגון - היא פליאה בעיניו מה הם רצים אחריו ומה הם מרקדים, כך היא הפליאה אצל העולם - על מה אתם רצים אחריי" (חיי מוהר"ן)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:18

ר' אלחנן וסרמן: "רשע גמור ומחטיא הרבים".
הגרי"ח זוננפלד: "רוח הכפירה". ואחריו גדולי ירושלים, רי"י דיסקין,
ר' משה יוסף האפמאן ראב"ד דק"ק פאפא ר' משה נחום וואללענשטיין
מרדכי ליב רובין ר' יצחק במוהר"א ז"ל פרענקעל
וכן הצטרפו לדברים ה"כף החיים" והחכם יצחק ברוך.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:23

הרידב"ז: "ולא יתעקר ח"ו השמיטה מפני אימת קוק המשוגע"
ר' יעקב רוזנהיים: "בין הרבנים הבערים והבלתי מבוגרים מבחינה פוליטית נמנה כעת גם הרב קוק".

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:28

מתוך "המעיין" ניסן תשסט: "הרב (קוק) התייחס אל חיילי הגדוד העברי כ"צבאות קדושים, כמלאכי השרת נדמו לי". למרות שידע שהרוב המוחלט של החיילים בגדוד לא היו דתיים ושהיו בו בעיות בקיום המצוות... הדגל ממלא את הלב כבוד והערצה ויש בחיבה כלפיו "קוי קדושה", "קודש היא לנו".

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:31

מתוך אורות: "ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים העוסקים ביחודים של שמות הקדושים... עבודת הקודש הזאת (של הספורט) מעלה את השכינה מעלה מעלה"

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:36

כידוע לכולם הפרשה העגומה של הבאת יהודי תימן ארצה והעברתם על דתם, מה שפחות ידוע, שהמשת"פ של החילונים ששכנע בשקר את יהודי תימן לעלות ארצה, היה הרב קוק. בשליחות הציונים הרשעים. (ראה בהרחבה בספר "על צפרני נשרים" הוצאת תורת אבות בני ברק תשמח)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:41

ובכן ספר הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל [אביו של הגאון המפורסם רבי משה שפירא שליט"א] כי פעם השתתף בשיעור של הר' קוק ואח"כ הלך עם אברך נוסף שהיה עמו בשיעור אל בעל ה"לשם" ורצו לספר לו ממה ששמעו מהר' קוק. מרן בעל ה"לשם" עצרם ואמר להם: "עוד לא נברא הסבון שיכול לנקות מחשבות פסולות" [המעשה מובא גם בספרו של הגרש"ד פינקוס זצ"ל על ימים נוראים עמ' כג' אלא ששם לא מובא מי האברכים ומי הרב בעל הדעות הכוזבות, אך ספר הרב י.ה. מתלמידי מרן ה"פחד יצחק" זצוק"ל וראש כולל בנתניה ת"ו כי שמע ספור זה אישית מפי הגרש"ד פינקוס זצ"ל אודות הר' קוק.]. ובבדיקה נוספת של אמיתות הספור עם אחד מבני משפחתו של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל אמר שהספור אמת והוסיף כי בעל ה"לשם" רצה לצאת במודעות נגד הר' קוק בחוצות ירושלים אך רבי אריה לוין ז"ל מנעו מכך מחמת חשש לחילול ה' שיצא מכך.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:46

בדרשה שאמר מרן הגר"א וסרמן בלונדון העיד על עצמו ששימש את מרן ה"חפץ חיים" ארבעים שנה ומעולם לא אמר דבר מבלי שבדק קודם אם יש לו הסכמת ה"חפץ חיים" לאומרו. כך שגם אם לא היה תלמיד של מרן ה"חפץ חיים" כלל הרי שכשמגדיר את הר' קוק כ"רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה" בטוח מרן הגר"א וסרמן כי מרן החפץ חיים מסכים לכך ללא כל ספק היפך כל הבדותות שניסה הרצי"ה קוק למכור לתלמידיו באשר ליחס החפץ חיים לאביו.
"חייו ופועלו של החפץ חיים" (חלק ב' עמ' 771): "רבי אלחנן היה תלמידו המובהק, המקובל והמפורסם של ה"חפץ חיים". הוא נחשב ממשיך דרכו הקרוב והמסור ביותר. מידותיו, מעשיו והנהגותיו, זהירותו, זריזותו וקנאותו הלוהטת, פשטותו, ישרותו ותמימותו היו התגלמות דרכו והשפעתו של ה"חפץ חיים".

ואם כן, אם ר' אלחנן וסרמן אומר על הרב קוק "רשע ומחטיא הרבים", בוודאי שזו דעת רבו המובהק.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:48

הר' קוק מקונן(באגרות הראי"ה חלק א' אגרת רעד') כי "קשה לי מאד לבא לעמק השוה עם רוב גדולי הזמן, ד' ישמרם, שהם חפצים ללכה רק במסלול הישן, להתרחק מכל כשרון ומכל תנועה של חיים מה שהוא לדעתי ברור נגד דרך ד' לגמרי, ובזה נותנים יד לפריצים ומחזיקים ידי מרעים, ואוי לנו מענותנותם של אלה, אע"פ שכוונתם רצויה". (דוק-בודה מלבו דרך חדשה ואח"כ אומר על אלה שהולכים בדרך הישנה כי הם ההולכים נגד דרך ה' והם הנותנים כח לפריצים בשעה שהוא מהלל רשעים מהבוקר עד הלילה ומוסר בידיהם את קדשי ישראל, כלל ישראל וארץ ישראל וטוען שהאפיקורסים הם מביאים ל"תחיית עם ישראל" עפ"ל.). עכ"פ הר' קוק מודה כי דרכו החדשה היא דעת מיעוט שרוב גדולי הזמן לא מסכימים עמה.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:51

גדול הדור זה לא מי שיש מכתבים מגדולי ישראל שמשבחים אותו אלא מי שכל גדולי ישראל או רובם מבטלים עצמם לדעתו ורואים בו מנהיגם ורבם!!! אף לא אחד מגדולי ישראל התבטל הלכה למעשה כלפי הראי"ה קוק. כולם עמדו מנגד לשיטתו וגם תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם נשארו בצד שכנגדו ואין זכר כמעט לתורתו בשום בית מדרש של תלמידיהם של גדולי ישראל (גם תלמידי הגדולים שהעריכוהו רבות) ועד היום משקלו בעולם התורה הוא אפסי ביחס לכל הגדולים שבדורו והמקומות העיקריים שבהם מזכירים את שמו בתדירות גבוהה הם מקומות שבהם לומדים תורה וקולנוע, תורה ותיאטרון, תורה ואבולוציה, תורה ושירי ביאליק, תורה ושירת סופוקלס, תורה וביקורת המקרא וכד'.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:52

מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:53

מועצת גדולי התורה של אגו"י החליטה כי בכל עניני ארץ ישראל הדעה המכריעה תהיה זו של בית הדין של הגרי"ח זוננפלד, וגם אחרי שנפטר הגרי"ח זוננפלד חיפשו בקדחתנות אחרי מחליף מתאים ואף לא אחד מגדולי ישראל סמך על כך שהראי"ה קוק נמצא בירושלים, ואפילו כשקבלו אנשי הרב קוק על העובדה שמחפשים מחליף לרב זוננפלד בזמן שהראי"ה קוק הוא ה"מרא דאתרא" המשיכו בחיפושים אחר מחליף מתאים.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 21:58

מפניני הרב קוק: (שמונה קבצים קובץ ב' אות רפג'):

המחלוקת של הדיעות על דבר הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאים דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהיה להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כח השלום הכללי מכריע את הכל, כל עיקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה מצד חיצוניות נפשה, והיא מיטהרת והולכת. אלה הכתות יחדו הנם מדרגת שתים נשים זונות שבאו אל שלמה. הדיבור הביאו חרב, נסיון הוא מחכמת אלקים שבמלכות ישראל. והזונה הראויה להידחות, המעלילה עלילות בשקר, היא הטוענת גזורו, ובהתמרמרה מבלטת היא את אמיתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל ענינה הוא רק גם לי גם לך לא יהיה, גזורו. והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת, תנו לה את הילד והמת אל תמיתוהו. ורוח הקדש צווחת, תנו לה את הילד החי, היא אמו. אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אף על פי שפירוד גמור, כהעולה על לב המנתחים האכזרים, לא אפשר, והיה לא תהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקיים, אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. וככל מחשבה של עבודה זרה, היא מחריבה ומדאיבה אפילו שלא באה ולא תבוא לידי מעשה. יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמכת היא ברשעת הרשעים, שבאמת אינם רשעים כלל כל זמן שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, ועמך כולם צדיקים, וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה לאמץ כוחם של צדיקים, כדורדיא לחמרא. ועל ידי הפירוד המדומה, חותרים תחת יסוד הקדושה כולה, עושים מעשה עמלק שזינב את הנחשלים, פליטי הענן, שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו. ע"כ.

במילים אחרות: הרשעים הם מחזקים את כחם של הצדיקים. והם באמת אינם רשעים כלל רק "חיצוניות הרשעות". אבל גדולי הדור שמורים להפרד מהרשעים, הם "אכזרים", "חותרים תחת יסוד הקדושה", "עושים מעשה עמלק". ועוד פנינים.

שיראל
הודעות: 171
הצטרף: 22 נובמבר 2012, 15:17

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי שיראל » 31 דצמבר 2012, 21:59

כמו שאין ספק שהשקפותיו טריפה כך אין ספק על עצם גדלותו בתורה,
גם גדולי תורה שאחזו מגדלותו בתורה וצידקותו רובם ככולם החזיקו דעותיו לדעות טריפה רח"ל,
ולכן כל הדיון איננו רלוונטי, אם כן היה גדול בתורה או לא, התשובה היא היה גדול בתורה אך הגיע להשקפות פסולות לדעת רוב מנין ובנין של גדולי ישראל, גם אם היו כאלו שהתיחסו בסלחנות מה להשקפותיו ודאי שהם עצמם לא אחזו מהשקפותיו
ומסתבר שגם אותו מיעוט שהתיחס לדעותיו בסלחנות, היום כשהיה רואה לאן הגיעו ממשיכי דרכו היה חוזר בו,

ולכן הנסיון לטהר את שמו ובכך לנסות להחדיר את דרך הדלי"ם הארורה
איננו רלוונטי משום שאת דעותיו אף אחד לא הכשיר
איזהו מכובד המכבד את הבריות

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:03

משולש כתב:מפניני הרב קוק: (שמונה קבצים קובץ ב' אות רפג'):

המחלוקת של הדיעות על דבר הדרכת הכלל, אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאים דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהיה להם שום יחש עם פורקי העול הפושעים, או שמא כח השלום הכללי מכריע את הכל, כל עיקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה מצד חיצוניות נפשה, והיא מיטהרת והולכת. אלה הכתות יחדו הנם מדרגת שתים נשים זונות שבאו אל שלמה. הדיבור הביאו חרב, נסיון הוא מחכמת אלקים שבמלכות ישראל. והזונה הראויה להידחות, המעלילה עלילות בשקר, היא הטוענת גזורו, ובהתמרמרה מבלטת היא את אמיתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל ענינה הוא רק גם לי גם לך לא יהיה, גזורו. והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת, תנו לה את הילד והמת אל תמיתוהו. ורוח הקדש צווחת, תנו לה את הילד החי, היא אמו. אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אף על פי שפירוד גמור, כהעולה על לב המנתחים האכזרים, לא אפשר, והיה לא תהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקיים, אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן, אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. וככל מחשבה של עבודה זרה, היא מחריבה ומדאיבה אפילו שלא באה ולא תבוא לידי מעשה. יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמכת היא ברשעת הרשעים, שבאמת אינם רשעים כלל כל זמן שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, ועמך כולם צדיקים, וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה לאמץ כוחם של צדיקים, כדורדיא לחמרא. ועל ידי הפירוד המדומה, חותרים תחת יסוד הקדושה כולה, עושים מעשה עמלק שזינב את הנחשלים, פליטי הענן, שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו. ע"כ.

במילים אחרות: הרשעים הם מחזקים את כחם של הצדיקים. והם באמת אינם רשעים כלל רק "חיצוניות הרשעות". אבל גדולי הדור שמורים להפרד מהרשעים, הם "אכזרים", "חותרים תחת יסוד הקדושה", "עושים מעשה עמלק". ועוד פנינים.
אפילו בנו של הרב קוק מהלל הרשעים הגדול שאמר על נורדאו (הנשוי נכרית) והרצל שהם "גדולי האומה" ונשמות פלאי פלאים. לא הצליח להתמודד עם הדברים הקשים שאמר אביו כאן, ולכן הוא צינזר אותם.(אורות התחיה אות כ') ועידן אותם כדי להסתיר את שנאתו של אביו לגדולי הדור, ואת אהבתו לרשעים הכופרים.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:06

להלן מכתבו של מרן בעל ה"חפץ חיים" ובו תוכחה כלפירבני משרד הרבנות בירושלים (שבראשם הראי"ה קוק) על השמצת ובזוי גדולי ישראל ע"י בטאונה הרשמי של הרבנות הראשית לישראל בראשותו של הראי"ה קוק- הבטאון "קול יעקב"


ב"ה יום יג' לחדש ניסן תרפ"ד


אל כבוד הרבנים הגאונים המפורסמים וכו' במשרד הרבנים בירושלים שליט"א


אחד"ש כתר"ה בהדרת הכבוד

מה מאד שמחתי לקראת הבשורה הטובה שנתבשרתי זה לא מכבר כי בע"ה נתקיים השלום בין יראי אלקים בארצה"ק אחרי שבאו שני הצדדים לקו המשוה וקבלו עליהם לכל הפחות לחדול מלשלוח ריב ומדנים איש על רעהו בלשון ובכתב ע"י השתדלות האדמו"רים מגור וסאקאלאוו שליט"א שהתענינו בזה אך מה נכפלה דאגתי וצערי בראותי כי אחרי כל אלה השטן עדיין מרקד עוד ביתר תוקף ושאת בראותי את עיתונכם "קול יעקב" גליון כ"ה יום חמישי י"ז אדר שנה זו אשר מלא חירופים וגידופים בנאצות גדולות לאנשים גדולים בתורה ויראה והלצות בגימטריאות אשר תגעל נפש כל שומע ולולא שראיתיו בעיני לא האמנתי מעולם על זאת שימצאו דברים כאלו בעיתון אשר קול החרדים מדבר מתוכו ומה גם בהיות אשר לפי הנראה הצד השני עומד בדיבורו בכגון זאת שלא לכתוב ולהדפיס דברי גידופים וגם לו אם לא באתם לידי פסק דין וגמר בסכסוך שלכם אך איפה בזה הותרה הרצועה להוסיף אש על המדורה עוד עד אשר תבערו בכל הגולה כשלהבת, אנא חוסו עליכם ועלינו כלל ישראל כולנו. על מה חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו על שנאת חנם שהיתה בנו ואם זאת היתה הסיבה שהחריבה את ביתינו בודאי היא היא המעכבת לביאת משיח צדקנו וברור לי שאם ח"ו תלהט אש המחלוקת יותר ויותר ותוכל לעכב ביאת משיח צדקנו ולמה לכם להיות מעכבי הגאולה ח"ו ע"כ בקשתי שטוחה אליכם ידידי רוב שיחי וצערי לא אוכל להגיד לכם אשר אני סובל מזה מנעו עצמכם מגי-הנם הזה אשר תבער עד לשמים ושימו לביכם לדברי לכה"פ בזאת שלא להוציא ריב ומצה בדפוס לכל העולם למען לא יחולל שמו ית' בין העמים וידוע מאמרם ז"ל שאין מקיפין בחילול השם והיה זה שכרכם בזה ובבא בבלימת פיכם בעת מריבה כמאמרם ז"ל על מי העולם קיים על מי שבולם את פיו בשעת מריבה והיה כאשר אם לא תחושו לדברי זכרו נא אחי כי יש לאל ידינו בעוד איזה דברים אחרים אשר תתחרטו לבסוף ואז לא אוכל לעזור לכם אך דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ולתשובתם הנכבדה אחכה והיה זה שלום על ישראל.


ידידכם אוהבכם ונצח דורש טובתכם וטובת כלל ישראל


הקטן ישראל מאיר הכהן.


(ראה צילום המכתב המקורי בספר "מרא דארעא ישראל", חלק ב' עמ' שכ"ה)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:07

. האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק ובו כתב: "אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:07

מרן האדמו"ר מסאטמר רבנו יואל טיטלבוים: "איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק, הוא הגבר אשר הרחיב גבול הטומאה ר"ל, היא העדה הרעה המכנים עצמם בשם ציונים , אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים ארה"ק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה"ק והאמונה המסורה לנו, שהוא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה...(שו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"א ועיי"ש גם סי' קל"ב).

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:07

מכתב הרב יקותיאל יהודא רוזנברגר (בעל שו"ת "תורת יקותיאל"): "...כללא דמלתא בקצירת אומר. ספרי קוק נידונים כספר מינים ודינם בשריפה, כל איש ירא ד' יתרחק ממנו ומספריו הרחק כמטחוי קשת כי פורש רשת לצוד בנ"י לכפירה ח"ו". (שם)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:08

מרן רבי יוסף יהודא ליב בלאך -אב"ד ור"מ טלז: קבלתי מכתבו עם כל החמר הציונים והציטוטים מספרי הרב קוק, ואומנם הדברים מבהילים מאד וסוערים לב כל איש ישראל נאמן לתורת ד' ודת קודשו...(שם בנספח 14 לפרק על פרשת הרבנות)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:08

מכתב מאת הגאון ר'יוסף מרדכי ידיד הלוי לסבא קדישא מרן רבי אלעזר אלפנדרי: "נא גבור איש אלקים קדוש הוא יעמוד לימין התורה הקדושה שנתחלל כבודה אשר בעוונותינו הרבים איש אחד קם להשתרר על עם ד' ובתחבולותיו ישב רב על עדה קדושה וגדולה עדת אשכנזים שיש רבנים וגאונים חסידים ואנשי מעשה, ולא יגיע בתורה אפילו לקרסולי רגליהם של הגאונים הגדולים ובפרט זקני הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים בתורה ויראה ובחסידות הרי הם מ"ע כבוד רבינו הגאון יצחק ירוחם דיסקין שליט"א והרב הגאון יוסף חיים זוננפלד שליט"א, ובעוונותינו הרבים זה האיש לרוב גאותו כי גבה לבו מאוד כמעט נטרפה דעתו וחיבר ספר אשר כתוב בו דברים של דופי ודברי אפיקורסות נגד תוה"ק והוא ודאי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה דברים שאסור לשומען כמו שיראה כת"ר במחברת הנ"ל הנקראת "אורות" אוי לאוזניים שכך שומעות...ובלי ספק שספר הנ"ל טעון שריפה שלא יהיו נגררין אחריו...(שם עמ' שה')

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:10

משולש כתב:ר' אלחנן וסרמן: "רשע גמור ומחטיא הרבים".
הגרי"ח זוננפלד: "רוח הכפירה". ואחריו גדולי ירושלים, רי"י דיסקין,
ר' משה יוסף האפמאן ראב"ד דק"ק פאפא, ר' משה נחום וואללענשטיין
מרדכי ליב רובין ר' יצחק במוהר"א ז"ל פרענקעל
וכן הצטרפו לדברים ה"כף החיים" והחכם יצחק ברוך.
כבר הראתי היטב שהיחס האישי של הרב וסרמן היה שונה לחלוטין מחותנו הר אטלס ומרבו המובהק הח"ח.
גם לגבי הרב זוננפלד הראיתי שלמרות המחלוקת החריפה כיבד מאוד את הרב קוק ובכל מפגש עימו ברחוב או באירוע, דיבר עימו בכבוד רב.
הרב הופמן היה מהאנטי ציוניים הקיצוניים ביותר.
וזהו בדיוק העניין בדיוק כמו הרב זוננפלד והח"ח והס"ק, כלל גדולי היהדות החרדית וביניהם גדולי העולם שהבאתי עד כה, העריצו אישית את הרב קוק למרות המחלוקת ההשקפתית. כלל גדולי היהדות החרדית עשו את ההבדל בין היחס להשקפה לבין היחס האישי. רק המיעוט של הקנאים הקיצוניים ביותר לא עשה אבחנה זו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:14

משולש כתב:ובכן ספר הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל [אביו של הגאון המפורסם רבי משה שפירא שליט"א] כי פעם השתתף בשיעור של הר' קוק ואח"כ הלך עם אברך נוסף שהיה עמו בשיעור אל בעל ה"לשם" ורצו לספר לו ממה ששמעו מהר' קוק. מרן בעל ה"לשם" עצרם ואמר להם: "עוד לא נברא הסבון שיכול לנקות מחשבות פסולות" [המעשה מובא גם בספרו של הגרש"ד פינקוס זצ"ל על ימים נוראים עמ' כג' אלא ששם לא מובא מי האברכים ומי הרב בעל הדעות הכוזבות, אך ספר הרב י.ה. מתלמידי מרן ה"פחד יצחק" זצוק"ל וראש כולל בנתניה ת"ו כי שמע ספור זה אישית מפי הגרש"ד פינקוס זצ"ל אודות הר' קוק.]. ובבדיקה נוספת של אמיתות הספור עם אחד מבני משפחתו של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל אמר שהספור אמת והוסיף כי בעל ה"לשם" רצה לצאת במודעות נגד הר' קוק בחוצות ירושלים אך רבי אריה לוין ז"ל מנעו מכך מחמת חשש לחילול ה' שיצא מכך.
הדברים הללו לגבי ר"ש אלישוב בעל ה"לשם" הם שקרים וסילופים כפי שרואים ממכתביו לרב קוק ומהתייחסותו אליו כהרב הכולל של ירושלים, כך שלא יעזרו כל הבדיקות כביכול ואמותים שבינם לבין האמת אין כל קשר, ולר' אריה לוין בעל הלשם אמר שהרב קוק הוא כליל השלמות בגאונות, בצדקות במחשבה ובהנהגה.

דיברת על תלמיד "הפחד יצחק", אז ה"פחד יצחק" היה מעריץ גדול של הרב קוק ואף תמך במשנתו כולל מה שב"אורות", על אף התנגדותו לציונות:
היכרותו עם הרב קוק החלה בתרפ"ה כבחור בישיבת "כנסת ישראל" שעלתה מסלבודקה לחברון, ועלה לירושלים מדי פעם ובא לפני הרב קוק ושוחח עמו בדברי תורה והפך לתלמידו אף שחלק על השקפתו הציונית. בתרצ"ב יצא לעיר הולדתו ורשה לביקור משפחתי ולהוצאתו את ספרו הראשון והחשוב "תורת הנזיר" כשהסכמת הרב קוק מתנוססת בראש ההסכמות, ובמכתב הבקשה להסכמה מכ"ב בטבת תרצ"ב כתב הרב הוטנר: 'הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול, עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א', וחתם: 'בצפיה למכתב כ"ג (כבוד גאונו) הנני חותם המתאבק בעפר רגליו'. לאחר הוצאת הספר לאור חזר הרב הוטנר לקרבתו של הרב קוק עד נסיעתו לארה"ב לכהן בראשות ישיבת "רבי חיים ברלין".
הרב ישעיה שטיינברגר, מתלמידי הגר"י הוטנר בישיבת רבי חיים ברלין, אמר שהלך בחג סוכות להקביל את פני רבו והוא שם לב בביקורו זה בסוכת רבו לתמונת הרב קוק שקישטה את הסוכה. שאל אותו הרב שטיינברגר על תליית התמונה בסוכה כשבסביבה גרו גם מחוגי המתנגדים לרב קוק. הרב הוטנר השיב לו והפליג רבות בשבחו של הרב קוק ואמר: "הרב היה בקי בכל התורה כולה, בבלי וירושלמי, בנגלה ובנסתר, כל רז לא אניס ליה...!" "הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אותם אשר חלקו עליו!" (כל זאת אינו סותר להערצתו לבן דורו, הגאון ר' יואל טייטלבוים זצ"ל מסטמר, אך הרב הוטנר מהיכרותו האישית והקרובה עם הרב קוק ראה שהיה גדול מכל אלו שחלקו עליו.)
בביקורו של הרב נריה אצל הרב הוטנר בניו-יורק בראשית קיץ תשי"ז אמר לרב נריה: 'הרב היה איש הגר"א!' וכוונתו למה שכתב ב"פחד יצחק" (ר"ה, מאמר י"ד)"הגר"א - איז דער פשט - התיחסות לכל מקצועות התורה מבל להבליט פנים אחד על השני - היקף כללי המאחד את כל חלקי התורה". ועל קשריו על הרב אמר: "הקומה התחתונה שלי... היא הסבא מסלבודקה והקומה העליונה היא הרב קוק!" ו"אלמלא נפגשתי עם הרב קוק הייתי חסר 50% מהווייתי!"
באותו ביקור של הרב נריה, הוא ביקר גם בישיבת ר' חיים ברלין לשמוע שיעור מחשבתי של הרב הוטנר לקראת חג השבועות. כנכנס אחרי כן לחדרו של הרב הוטנר להודות לו על העונג הרוחני, אמר הרב הוטנר בין היתר לרב נריה: "איהר זעהט וויא איך ארבעט-איבער א שטיקעלע 'עולת ראי"ה'." ("ראה איך אני מעבד קטע מ'עולת ראי"ה'.")
וכן התבטא פעם: "איך בין דאך גיווען ביי הרב קוק אונטער זיין טלית קטן!"="הלא הסתופפתי אצל הרב קוק תחת הטלית הקטן שלו!"
הרב מתיתיהו גרינברג מספרינג-וואלי, מתלמידי הגר"י הוטנר, אמר לרב נריה שהגר"י הוטנר קרא למאמריו "הלכות דעות וחובות הלבבות", ואת הביטוי הזה הרב הוטנר לקח ממאמרו של הרב "תחיית הקודש" שנדפס ב'מאמרי ראי"ה' ח"א, עמ' 49 (וכן במאמר "עצות מרחוק" שהודפס בירחון "הפלס" שנת תרס"ב).
ב'ספר הזכרון למרן בעל ה"פחד יצחק" זצ"ל' בחלק התולדות בעמ' ל"ב מובא מאמר אחד על מאמר חז"ל משען לחם זו הלכה משען מים זו אגדה ומפרש שלחם מביא צימאון למים ולא להפך ומקור הדברים ב"ערפילי טהר" (הקובץ השני מכתבי "שמונה קבצים" של הרב קוק שיצא כספר בפני עצמו כבר בחייו של הרב קוק שנתן לו את שמו).
הסברו הנודע של הרב הוטנר על הקשר שבין הודאה על טובה לבין הודאת בעל דין ("פחד יצחק", חנוכה, מאמר ב', אות ה'), מקורו בתחילת 'עולת ראי"ה', על ""מודה אני".
בכ"ח באלול תשכ"ב כתב לרב נריה מכתב תודה על החוברת "רבנו" שהוקדשה לרב קוק ובו כותב הרב הוטנר: "תשואות חן בעד החוברת רבנו. בעיני חוברת זו היא הופעה כדאית להורות עליה באצבע. שתי כוסות עמדו לפניך בכתיבת חוברת זו... סערת נפש של התבטלות תלמיד לרב... שלות נפש של הערכה שקולה של המורה הגדול. והנה רוחב דעתך הוליד כוס שלישית. אשר לתוכה... הנך עומד ומערה שתי הכוסות הקודמות הסותרות זו את זו, ראה זה פלא, שתי הכוסות... מתמזגות בהתאמה נכונה... קצב אחיד של סערה ושלוה בנשימה אחת. העיניים מפיקות שקט של הסתכלות המוחין, והיד רועדת מחמת האש היוקדת בלב. חילך לאוריתא, חביבי!"
אחרי כן מתייחס למקרה של ביקורת המקרא באוניברסיטה העברית שהוכנסה לשם בניגוד למה שהובטח לרב קוק ובהתייחסו למקרה זה כותב על הרב קוק פעמיים "מרן, נ"ע" ולקראת הסוף 'מרן זצוק"ל'. כלומר גם מההתייחסות למקרה זה רואים את הערצתו הגדולה לרב קוק. ובכל מקרה הוא לא אמר לו בסוף שכנראה לרב זוננפלד זה לא היה קורה אלא אמר, כפי שהוא עצמו כותב במכתב זה, "כנראה שמלבד הנשמה צריך להכיר את הגוף".
וכן במכתב למרן הרצי"ה קוק זצ"ל באותו יום של המכתב לרב נריה, שבו מכנה את הרצי"ה "אלופי ומיודעי" ופונה אליו כ'הדר"ג' ("הדרת גאונו") כתב עד כמה הוא מבין שהיה תלמידו של הרב קוק וכותב:
'הנני בזה להגיד להדר"ג... הנה אמרו חכמים: 'לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין' ולמדים אנו מזה 'אז כאפן צושנל די דעה פון א רבי'ן איז נישט א גוטער סימן פאר א תלמיד'. בבחינה זו הנני מכיר את עצמי עכשו בתור תלמידו של הרב, נשמתו עדן, הרבה יותר מכל אלה שתפסו, כביכול, את תורתו תכך בזיקה ראשונה... התחדשות ההרגשה בתורתו של הרב, היתה מלפפת אותי בכל עת שהותי הפעם בארץ..." ומסיים את מכתבו "בבקשה מיוחדת להתפלל עלי שאזכה להצטרף... לבנין מהלך התורה בארץ. באהבה, יצחק הוטנר.'
ובמכתב לרצי"ה עוד בחיי הרב קוק:
'ואני בעצמי כמעט תמיד רוחשים ולוחשים בי הרהורי געגועים וכיסופים קלים על "ארץ ישראל", אולם לעיתים תכופות יש אשר יתלכדו כולם לשטף אחד ועברוני ושטפוני על כל קרבי ועל כל הוויתי. ולאמיתו של דבר רק אחרי צאתי את הארץ נתחוור לי המושג "ארץ ישראל" לכל מלא היקפו... וכמדומה לי עכשיו שאם אזכה לעלות ולהאחז בה שוב, אדע כבר לנשום באוירה המחכים לגמרי בדרגא אחרת.
ומעין הרגשת סבי דבי אתונה בהריחם בניכר את ריח עפר ארצם ותחי רוחם, הנני מוצא עכשיו בעיוני בספריו של הרב שליט"א (הראי"ה). יש לי הרושם כאילו נתקפל בהם, בעמודיהם, בטוריהם, הרבה הרבה מאוירא דארעא דישראל, ובכל פעם מדי עייני בהם עולה באפי ריחה של ארץ חמדה, וכל כגון דא כולי עלמא מודו דריחא מילתא היא. ברי לי עכשיו שעל ידי מי שלא טעם מטעמה של ישיבת ארץ ישראל לא ניתנו ספרים כאלו להכתב. אותה התפיסה האורגנית את אחדותה הכללית של כנסת ישראל לכל דורותיה ולכל שדרותיה ובכל הופעותיה... וכל אותם סגנוני הציורים ודרכי ההסברה שבהם היא באה לכלל ביטוי בספרים הנ"ל (של הראי"ה) - אי אפשר להם שיוולדו כי אם על הרי יהודה וירושלים. ומכיוון שעמדתי על המומנט המכריע של "ארץ ישראל" החי בכל עורקי מחשבותיהם והשקפותיהם - נכנסו אצלי בהחלט לכלל "תורת ארץ ישראל...
'
המכתבים מעידים כאלף עדים על הערצתו קרבתו של הרב הוטנר לרב קוק וכן לבנו הרצי"ה שהרב הוטנר ביקש ממנו להתפלל עליו.
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 31 דצמבר 2012, 22:19, נערך פעם 1 בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:15

בתו של הגאון הרוגוטשובער אויימה שאם אביה יכתוב שוב נגד הרב קוק תקופח פרנסתה כפי שספר הרוגוטשובער לרבי משה בלוי (כתבי רבי משה בלוי, עמ' 67, פורסם בשעתו גם ב"קול ישראל" בטאונה של אגודת ישראל)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:19

האדמור מגור, גיסו, והאדמור מסוקולוב, סכמו את התרשמותם מגדולי ירושלים:
"לעומת זאת, הרב קוק, על אף היותו תלמיד חכם מלא וגדוש במקצועות שונים וגם נואם מצויין, איננו יכול להיחשב כממלא מקום וממשיך דרכם של הגאונים והצדיקים של הדורות הראשונים. הרב קוק מקושר כבר עם רוח הזמן ומדבר גדולות על "תחיית עמנו". ולמרות הירידה המוסרית והדתית של דורנו רואה הוא בעיני רוחו "תחיית הלאום" וכדומה, והוא מועיד לרבנות הראשית תפקיד חשוב בתהליך זה. ("בדור תהפוכות", עמ' 358 ש.ז.זוננפלד, התשנ"ד)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:21

מרן הגאון רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי- ( גדול וזקן הרבנים הספרדים באה"ק וז"ל אחרי שמסביר מדוע מתחילה נסה לדון לכף זכות את הראי"ה קוק למרות הטענות ששמע אודותיו): "אולם הן עתה בראותי עתה את החוברת בשם "אורות", מה שכותב על אותן האנשים דבזמן הזה נושאי דגל ההפקרות ביד רמה ושהם רשעים ופושעים, שעל ידי אלו ביותר יתגלה המשיח ונתן להם השבח. עמדתי מרעיד ונבהלתי מראות שיגעון כזה, ונשתוממתי על המראה, ולא ידעתי מאי אידון ביה, איך שם אור לחושך וחושך לאור, ולא ירא לנפשו מעלבון תוה"ק וכל הנביאים צועקים עליו במרה על זה במרום קודשם. ואף התינוקות יודעים שבתנ"ך מקללים אותן להרשעים ושהם אויבי ה'...והנה עתה ראיתי בחבורתו בפרק כ' שכתב: שיש דעות דבזמן הזה שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה ויש מחלוקת הדעות אם ראוי להפריד את האומה שהכשרים נושאי דגל שם ה' לא יהיה להם שום יחס עם פורקי העול והפושעים והוא הכריע נגד זה, דהחיבור הכללי הוא הטוב, משום דיסוד צדקת הצדיקים בכל דור נתמך ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כל זמן שהם דבקים לכללות האומה הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים כדורדיא לחמרא [כשמרים ליין].


והנה כדי לפשוט ספק זה כפה פסכתר על כל דברי תורה שבכתב ותורה שבע"פ, והעלים עיניו מהם, ורק הביא איזה דמיונות כוזבות לסמות עיני העם אשר אין להם חכמה. כי העיני בשר יראו כי גם לפי חלומותיו בשקר אשר דימה לשמרים ביין, הרי משם תברא, דצריך ליזהר שלא יתערבו השמרים עם היין ויקלקל היין, ורק לפי שעה ישארו בתחתית החבית ואח"כ ישפוך השמרים לאיבוד...על כן אני אומר דעשה כן בכוונה להרבות במרד האנשים האלו ביותר ממה שהם, ומ"ש שעכ"ז צדקת הצדיקים נתמך על ידם, כדי ליתן אצבעו בין שיני נושאי דגל ה' וליתן פתחון פה להם מה שלא עלה במחשבה בדברים בדויים, דודאי לא ישתוקו ויוכיחו בחכמה ודעת ובראיות נכונות להרחיקם".

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:22

אזי עמד הרב מטורנא זי"ע על רגליו! ועשה הכנה כמה רגעים, וכרך איזורו סביביו, ואח"כ פתח פה קודשו ואמר: אתם שואלים אותי על קוק, והכריז בכל כוחו בזה"ל: "שבתי צבי בשעתו". ומחלישתו שסבל הרבה על כאב הראש נפל על כסאו באין אונים לאחוריו...

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:22

משולש כתב:בתו של הגאון הרוגוטשובער אויימה שאם אביה יכתוב שוב נגד הרב קוק תקופח פרנסתה כפי שספר הרוגוטשובער לרבי משה בלוי (כתבי רבי משה בלוי, עמ' 67, פורסם בשעתו גם ב"קול ישראל" בטאונה של אגודת ישראל)
"קול ישראל" היה בטאונם של הקנאים הקיצוניים ולא של כלל אגו"י ואינו אמין כלל ביחס לרב קוק. הרוגצ'ובר לא כתב את המכתב המיוחס לו נגד הרב קוק מפני שאחד אם דעות כאלו לא היה לוקח לבת שלו חתן ציוני כמו הרב ציטרון מפ"ת.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:23

משולש כתב:אזי עמד הרב מטורנא זי"ע על רגליו! ועשה הכנה כמה רגעים, וכרך איזורו סביביו, ואח"כ פתח פה קודשו ואמר: אתם שואלים אותי על קוק, והכריז בכל כוחו בזה"ל: "שבתי צבי בשעתו". ומחלישתו שסבל הרבה על כאב הראש נפל על כסאו באין אונים לאחוריו...
הרב מטורנא היה מהאנטי ציוניים הקיצוניים ביותר כך שאינו דוגמה כמו שהרבי מסטמר אינו דוגמה.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:24

מרן הרוגוטשובער (רבי יוסף רוזין בעל שו"ת "צפנת פענח", מהבולטים מגאוני דורו של הראי"ה קוק):


ב"ה עש"ק י"א שבט תרפ"ז דווינסק


קבלתי ג' מכתביך על דבר הבור השוטה המכונה בשם אשר רש"י ז"ל פותר עצמו: עי' חולין דף ס"ג ע"א (אר"י קאת זו "הקוק") ודף קל"ח ע"ב ודף ק"מ ע"ב אם הוא מין טמא או טהור ובאמת לפי הנראה הוא מגדר המין דחולין דף ס"ב ע"ב ונדה דף ג' ע"ב ע"ש בתוספות תרנגלא דאגמא דהזכר טמא והנקבה טהור גדר עמוני שהם נפנו על ס"ת יבמות דף ט"ז ע"ב ולמסקנא כולם טמאים. וצא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו כמבואר בסנהדרין דף ל"ח ע"ב כל שכן דפקר טפי. ועיי' מכילתא פ' בשלח מלחמה לד' בעמלק מדור דור דורו של משיח והרי הוא כופר בהשגחה עליונה" .

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:24

מתראיין הר' קוק בהיותו בארה"ב לעיתון "הדואר" (גליון יח' אדר תרפ"ב) ומדבר אודות האוניברסיטה את הדברים הבאים: "בפתיחת המכללה העברית על הר הצופים הריני רואה התגשמות של אחת ממטרותינו ושאיפותינו הנעלות ביותר. לעת עתה עומד אני, במובן ידוע, מן הצד, כלומר: נייטראלי אנכי; עד שאדע לבטח את צורתה של המכללה לא אוכל לקחת חלק אקטיבי בה. אבל מובטחני שהמכללה תהיה למקור ברכה לבני הנעורים שלנו והלימודים יהיו על 'טהרת הקדש', כלומר: לא נכניס את החיקויים לתרבות זרה. שיטת הלימודים במכללה שלנו תהיה מבחינה לאומית טהורה ותשמור על תרבותנו...אם המכללה לא תכזיב את תוחלתי זו, מקוה אני כי תלמידי ישיבתי יכולים יהיו ליהנות בתור 'שומעים חופשיים' במכללה..."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:25

האדמו"ר ממונקטש: "האחרון הכביד מ"ש לייקר את שמו של רב קוק המסית ומדיח בחיבוריו הטמאים שמלאים מינות וכפירה ר"ל כנודע".

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:29

משולש כתב:. האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק ובו כתב: "אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..."
נכון הא"א רק את הרב קוק כמי שאין כמותו בדורו אך אי אפשר לחשוב כמותו בהשקפה, וובאותו מכתב גם משבחו כאיש אשכולות בתורה ומידות תרומיות.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:34

כך למשל בניגוד לאחרים, לא ראה כל בעיה בקבלת תורת האבולוציה ואף הכריז שהיא עולה בקנה אחד עם מושגים קדומים המופיעים בתורת הקבלה
(ויקיפדיה על הרב קוק)

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:36

משולש כתב:מרן הרוגוטשובער (רבי יוסף רוזין בעל שו"ת "צפנת פענח", מהבולטים מגאוני דורו של הראי"ה קוק):


ב"ה עש"ק י"א שבט תרפ"ז דווינסק


קבלתי ג' מכתביך על דבר הבור השוטה המכונה בשם אשר רש"י ז"ל פותר עצמו: עי' חולין דף ס"ג ע"א (אר"י קאת זו "הקוק") ודף קל"ח ע"ב ודף ק"מ ע"ב אם הוא מין טמא או טהור ובאמת לפי הנראה הוא מגדר המין דחולין דף ס"ב ע"ב ונדה דף ג' ע"ב ע"ש בתוספות תרנגלא דאגמא דהזכר טמא והנקבה טהור גדר עמוני שהם נפנו על ס"ת יבמות דף ט"ז ע"ב ולמסקנא כולם טמאים. וצא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו כמבואר בסנהדרין דף ל"ח ע"ב כל שכן דפקר טפי. ועיי' מכילתא פ' בשלח מלחמה לד' בעמלק מדור דור דורו של משיח והרי הוא כופר בהשגחה עליונה" .
המכתב מזויף כי לא אפשרי שמי שלקח לבת שלו חתן ציוני כהרב ציטרון מפ"ת שהיה כמובן כציוני מעריץ של הרב קוק, יהיה בעל דעה כזו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:37

ועיי' בספר "ארחות רבנו בעל הקהילות יעקב" להגר"א הורביץ תלמיד מרן ה"קהילות יעקב" [רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק"ל] חלק ה' עמ' קעא-קעב מה שכתב שם וז"ל: ספר לי הרה"ג רבי פייבל שטיינברג זצ"ל, מנאמני ביתו של מרן החזו"א זצוק"ל, בליל יוה"כ חזר עם מרן זצוק"ל מבית הכנסת, ושח מרן לרבי פייבל שהרב הראשי של הרבנות הראשית ז"ל [הר' קוק], פרסם מאמר טרף בעתון "היסוד" (מהציונים) (ובאותה שנה נפטר אותו הרב). עוד ספר לי ר"פ, שמרן זצוק"ל אמר לו שבחו"ל לא ידעו מהשקפותיו ומדרכי הרב הנ"ל "ומחשבותיו" שאינן בסדר, שם חשבו שהשקפתו יותר טובה. והוסיף מרן זצוק"ל בשבחו בעת שלמד בוולאז'ין למד הרבה טור ובית יוסף אמנם כאן בארץ רואים שסטה עם מחשבותיו לכיוון לא נכון ואמר מרן לר' לייב שוחט ז"ל מנחלת גנים שאסור לו לסחור עם הביכאלעך של הרב הנ"ל (כונתו כנראה לחוברת המחשבה שלו). וספר לי ר"פ זצ"ל, שזוכר בעת שהרב הנ"ל בא להנחת אבן הפנה לישיבת בית יוסף בב"ב, ובעת שקם לדרוש קם גם מרן זצוק"ל ועמד כל זמן שעמד, ויש תמונה מזה.

עוד אמר לי הרה"ג רפ"ש זצ"ל, שמרן זצוק"ל גם התנגד לזה שאחד הרבנים המפורסמים זצ"ל תלמידו של הרב הנ"ל זצ"ל [הר' יעקב משה חרל"פ] יהיה רב ראשי ומאחורי הקלעים עבד כנגדו והשתדל לבחירתו של הרב הרצוג זצ"ל וגם אצל רבן של כל בני הגולה מרן הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל פעל בכיוון זה. ונימוקו, שמחשבותיו של התלמיד לא בסדר, וכמו דרכו של רבו הנ"ל, ומזה יש לפחד. משא"כ הרב הרצוג". ע"כ מספר "ארחות רבינו"].

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:38

משולש כתב:האדמו"ר ממונקטש: "האחרון הכביד מ"ש לייקר את שמו של רב קוק המסית ומדיח בחיבוריו הטמאים שמלאים מינות וכפירה ר"ל כנודע".
מדובר באחד מהקנאים הקיצונים ביותר שאינו דוגמה לכלל גדולי היהדות החרדית, וכך כלל גדולי הונגריה ואחרים כמותם כמו ר"מ אריק מגליציה
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

רוצה להיות טוב
הודעות: 98
הצטרף: 22 נובמבר 2012, 00:08

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי רוצה להיות טוב » 31 דצמבר 2012, 22:39

אני המום
אין לי ספק באיזה בית נולד משולש או דוד לוי, ואין לי ספק באיזה בית נולד גדול הדור.
כל אחד ינק את השקפתו מבית הוריו וממוסדות הלימוד אליהם הוא נשלח, ובאם הוא היה נולד להורים מהזרם ההפוך, הרי שדעותיו היו גם הם הפוכות.
ועל זה אמרו חכמינו " אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ".
למרות שכפי שנראה לי קטנכם עבה מקטני (נראה לי שכך אומרים, לא? ) מכל מקום לא אמנע עצמי מלהעיר ולהאיר שמאמר התנא "והוי זהיר בגחלתן" נאמר על החכמים ,וודאי שכל הרבנים שנדונים בפורום הם מגדולי חכמי התורה, ולא ראוי לזלזל באף אחד, למרות שהיו אחרים מגדולי ישראל שהסתייגו מאחרים , מי שלא אוחז בדרגה הגבוהה מהשני, שלא יפער את פיו נגדו.
והאמת והשלום אהבו,- ועולה בדעתי לומר שהאמת לבדה היא לא תמיד בבחינת אהבו, שהרי לפעמים האמת לבדה עלולה לגרום להיפך אהבה, והשלום לבד גם הוא יכול להיות מזיק לפעמים, באם השלום הוא עם גורמים שעדיף להיות עמם שלא בשלום, השילוב המושלם הוא האמת והשלום כשהם הולכים יחדיו אז "אהבו".
נ.ב. אני אברך חסידי שחונכתי לא לדבר על אף אחד

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:41

משולש כתב:מרן רבי יוסף יהודא ליב בלאך -אב"ד ור"מ טלז: קבלתי מכתבו עם כל החמר הציונים והציטוטים מספרי הרב קוק, ואומנם הדברים מבהילים מאד וסוערים לב כל איש ישראל נאמן לתורת ד' ודת קודשו...(שם בנספח 14 לפרק על פרשת הרבנות)
הגרי"ל בלוך התכתב בידידות רבה עם הגרצי"ה שנה לאחר מכן ומשבח את תכנית ישיבת מרכז הרב" שהייתה אז בתכנון.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:42

גדול הדור כתב: המכתב מזויף כי לא אפשרי שמי שלקח לבת שלו חתן ציוני כהרב ציטרון מפ"ת שהיה כמובן כציוני מעריץ של הרב קוק, יהיה בעל דעה כזו.
ראיה מוחצת לזיוף.
אבל המכתבים שאתה מביא אפילו נניח שאינם זיוף. (הזייפן חושב שכולם זייפנים כמוהו) הרי הם נכתבים לאדם שמקורב למלכות. והשעה משחקת לו. ובוודאי יחניפו לו כדי שלא יזיק להם כמו שמסר את שני הרבנים לכלא הבריטי על שכתבו נגדו. וכמו שעיכב משכורות של אנשים שדברו נגדו, וכמו האיום שהבאנו קודם על הבת של הרוגוטשובר.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:45

משולש כתב:מרן הגאון רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי- ( גדול וזקן הרבנים הספרדים באה"ק וז"ל אחרי שמסביר מדוע מתחילה נסה לדון לכף זכות את הראי"ה קוק למרות הטענות ששמע אודותיו): "אולם הן עתה בראותי עתה את החוברת בשם "אורות", מה שכותב על אותן האנשים דבזמן הזה נושאי דגל ההפקרות ביד רמה ושהם רשעים ופושעים, שעל ידי אלו ביותר יתגלה המשיח ונתן להם השבח. עמדתי מרעיד ונבהלתי מראות שיגעון כזה, ונשתוממתי על המראה, ולא ידעתי מאי אידון ביה, איך שם אור לחושך וחושך לאור, ולא ירא לנפשו מעלבון תוה"ק וכל הנביאים צועקים עליו במרה על זה במרום קודשם. ואף התינוקות יודעים שבתנ"ך מקללים אותן להרשעים ושהם אויבי ה'...והנה עתה ראיתי בחבורתו בפרק כ' שכתב: שיש דעות דבזמן הזה שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה ויש מחלוקת הדעות אם ראוי להפריד את האומה שהכשרים נושאי דגל שם ה' לא יהיה להם שום יחס עם פורקי העול והפושעים והוא הכריע נגד זה, דהחיבור הכללי הוא הטוב, משום דיסוד צדקת הצדיקים בכל דור נתמך ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כל זמן שהם דבקים לכללות האומה הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים כדורדיא לחמרא [כשמרים ליין].


והנה כדי לפשוט ספק זה כפה פסכתר על כל דברי תורה שבכתב ותורה שבע"פ, והעלים עיניו מהם, ורק הביא איזה דמיונות כוזבות לסמות עיני העם אשר אין להם חכמה. כי העיני בשר יראו כי גם לפי חלומותיו בשקר אשר דימה לשמרים ביין, הרי משם תברא, דצריך ליזהר שלא יתערבו השמרים עם היין ויקלקל היין, ורק לפי שעה ישארו בתחתית החבית ואח"כ ישפוך השמרים לאיבוד...על כן אני אומר דעשה כן בכוונה להרבות במרד האנשים האלו ביותר ממה שהם, ומ"ש שעכ"ז צדקת הצדיקים נתמך על ידם, כדי ליתן אצבעו בין שיני נושאי דגל ה' וליתן פתחון פה להם מה שלא עלה במחשבה בדברים בדויים, דודאי לא ישתוקו ויוכיחו בחכמה ודעת ובראיות נכונות להרחיקם".
4 שנים לאחר מכן קיבל את הרב קוק בביתו בכבוד רב יחד עם מלוויו הרב חרל"פ והרב אהרונסון בביקורם בגליל בכ' בכסלו תרפ"ד כמתועד ב"דאר היום" גיליון כ"ה בכסלו תרפ"ד, עמ' 4, ואף בי"ט בכסלו שלח להם מברק ברכה מיוחד לקראת הביקור (המכתב מוזכר בידיעה).
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:47

משולש כתב:
גדול הדור כתב: המכתב מזויף כי לא אפשרי שמי שלקח לבת שלו חתן ציוני כהרב ציטרון מפ"ת שהיה כמובן כציוני מעריץ של הרב קוק, יהיה בעל דעה כזו.
ראיה מוחצת לזיוף.
אבל המכתבים שאתה מביא אפילו נניח שאינם זיוף. (הזייפן חושב שכולם זייפנים כמוהו) הרי הם נכתבים לאדם שמקורב למלכות. והשעה משחקת לו. ובוודאי יחניפו לו כדי שלא יזיק להם כמו שמסר את שני הרבנים לכלא הבריטי על שכתבו נגדו. וכמו שעיכב משכורות של אנשים שדברו נגדו, וכמו האיום שהבאנו קודם על הבת של הרוגוטשובר.
הדברים שהבאת הם עלילות דם על הרב קוק מעשה ידי קנאים קיצוניים שאין לדבריהם כל אמינות כלפי הרב קוק. הר קוק היה מעביר על מידותיו עד לאין שיעור ואף היה כותב לקנאים שבאו אליו בלית ברירה להמלצות לרופאים ועוד, המלצות נלהבות אף יותר מאשר לאוהביו!

לגבי הדברים של בת הרוגצ'ובר זהשוב דברי הקנאים הקיצוניים בביטאונם ואין להם כל אמינות. והעובדה שלקח חתן ציוני שהעריץ את הרב קוק לבת שלו היא בהחלט ראיה שלא היה יכול להיות אנטי ציוני קיצוני ומזלזל ברב קוק.
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 31 דצמבר 2012, 22:49, נערך פעם 1 בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:48

מי שגדלותו בתורה נמדדת רק על פי מידת ידידותו עם גדולי התורה, ׁועל פי התארים שכתבו לו. בשעה שאין אף גדול בעולם שהלך בשיטתו, ואין אף אחד כיום שלומד את כתביו, רק כופרים וחילונים. צריך בדיקה גדולה מאוד.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:50

גדול הדור כתב: הדברים שהבאת הם עלילות דם על הרב קוק מעשה ידי קנאים קיצוניים שאין לדבריהם כל אמינות כלפי הרב קוק. הר קוק היה מעביר על מידותיו עד לאין שיעור ואף היה כותב לקנאים שבאו אליו בלית ברירה להמלצות לרופאים ועוד, המלצות נלהבות אף יותר מאשר לאוהביו!

לגבי הדברים של בת הרוגצ'ובר זהשוב דברי הקנאים הקיצוניים בביטאונם ואין להם כל אמינות. והעובדה שלקח חתן ציוני שהעריץ את הרב קוק לבת שלו היא בהחלט ראיה שלא היה יכול להיות אנטי ציוני קיצוני ומזלזל ברב קוק.
אנשים ישבו בכלא הבריטי וכל העולם רעש וגעש. ואתה מכחיש?

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 22:53

גדול הדור כתב: 4 שנים לאחר מכן קיבל את הרב קוק בביתו בכבוד רב יחד עם מלוויו הרב חרל"פ והרב אהרונסון בביקורם בגליל בכ' בכסלו תרפ"ד כמתועד ב"דאר היום" גיליון כ"ה בכסלו תרפ"ד, עמ' 4, ואף בי"ט בכסלו שלח להם מברק ברכה מיוחד לקראת הביקור (המכתב מוזכר בידיעה).
גם החזון איש קיבל את בן גוריון בכבוד רב.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:54

משולש כתב:מי שגדלותו בתורה נמדדת רק על פי מידת ידידותו עם גדולי התורה, ׁועל פי התארים שכתבו לו. בשעה שאין אף גדול בעולם שהלך בשיטתו, ואין אף אחד כיום שלומד את כתביו, רק כופרים וחילונים. צריך בדיקה גדולה מאוד.
זה לא עניין של ידודות אלא שהתייחסו אליו כאל אחד מגדולי הדור אף שחלקו על דעותיו, כך כלל גדולי היהדות החרדית, למעט המיעוט האנטי קיצוני שדברי רבנים הפוסלים אותו שהבאת הם מהם.
גם שומרי מצוות לומדים את כתביו, וגם דתיים-לאומיים יכולים להיות לא פחות מאמינים מאנטי-ציוני כמוך.
ובנוסךף לכך כבר הראיתי שהיו גדולי עולם רבים שתמכו בדעותיו ובציונות, ואף ממתנגדי הציונות היו שתמכו בדעותיו כמו ה"פחד יצחק" והרמטפליג והרב מבראשוב (ר"ד שפרבר).
ועוד אחזור לזה באשכול זה.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 22:56

משולש כתב:
גדול הדור כתב: 4 שנים לאחר מכן קיבל את הרב קוק בביתו בכבוד רב יחד עם מלוויו הרב חרל"פ והרב אהרונסון בביקורם בגליל בכ' בכסלו תרפ"ד כמתועד ב"דאר היום" גיליון כ"ה בכסלו תרפ"ד, עמ' 4, ואף בי"ט בכסלו שלח להם מברק ברכה מיוחד לקראת הביקור (המכתב מוזכר בידיעה).
גם החזון איש קיבל את בן גוריון בכבוד רב.
אך החזו"א לא שלח מכתב לב"ג עם כבוד רב כמו ששלח הס"ק לרב חרל"פ שבו מתייחס הס"ק לר קוק בכבוד גדול ביותר ומכבד מאוד גם את הר חרל"פ כשלושה שבועו לאחר המפגש. ובכל מקרה החזו"א לא שלח מכתב ברכה לקראת ביקור ב"ג כמו ששלח הס"ק לרב קוק ומלוויו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:04

אנחנו בד"ץ הח"מ הננו מוצאים לנו לחוב קדוש לפרסם ברבים כי ביום עשרה באב קבלנו כתב מאת הרבנים ה"ר מאיר סמניצר וה"ר יוסף האפמאן הי"ו שהם נכונים להשיב לד"ת על תביעת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק נ"י וחבריו האשכנזים חברי משרד הרבנות בדבר המחברת "קול גדול" לפנינו בד"צ הח"מ או לפני ב"ד של זבל"א ושהם מקבלים עליהם את דין התורה, על יסוד זה שלחנו את שמש הבד"צ אל הרב רא"י קוק נ"י ראש התובעים והודענו כי על פי ד"ת מחוייב הוא לסלק את תביעת הערכאות, והשמש מסר לו על פינו העתקת סעי' השו"ע חו"מ (סי' כ"ו סעי' א') ואחרי שלא שמעו ומסרו אותם אח"כ למאסר ותפיסה שלא עפ"י ד"ת הננו מחויבים להודיע שיש להם הדין המבואר בשו"ע סי' הנ"ל וע"ד או"צ באעה"ח למען כבוד התורה וכבוד ירושלם עה"ק ת"ו.
בד"ץ לכל מקהלות אשכנזים פעה"ק ירושלם ת"ו כ"ו לחדש מנחם אב תרפ"ב.
נאם מרדכי ליב רובין
נאם יצחק במהר"א פרענקיל
ראיתי החתימות שנים מהבד"צ שי' ופשיטא שעשייתם כהוגן לפרסם המעשה כאשר הוא וכן לא יעשה כי אין לנו תורה חדשה חלילה וכנראה שדנו אותם לפי שיטתם לעמלקים השי"ת ברחמיו ישים בלבם לשוב בתשובה שלמה ולאסירים פקח קוח כעתירת לב ונפש המחכה לישועה קרובה שיתמו חטאים ולא חוטאים מן הארץ.
הק' יוסף חיים זאנענפעלד

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:08

רוצה להיות טוב כתב:אני המום
אין לי ספק באיזה בית נולד משולש או דוד לוי, ואין לי ספק באיזה בית נולד גדול הדור.
כל אחד ינק את השקפתו מבית הוריו וממוסדות הלימוד אליהם הוא נשלח, ובאם הוא היה נולד להורים מהזרם ההפוך, הרי שדעותיו היו גם הם הפוכות.
ועל זה אמרו חכמינו " אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ".
למרות שכפי שנראה לי קטנכם עבה מקטני (נראה לי שכך אומרים, לא? ) מכל מקום לא אמנע עצמי מלהעיר ולהאיר שמאמר התנא "והוי זהיר בגחלתן" נאמר על החכמים ,וודאי שכל הרבנים שנדונים בפורום הם מגדולי חכמי התורה, ולא ראוי לזלזל באף אחד, למרות שהיו אחרים מגדולי ישראל שהסתייגו מאחרים , מי שלא אוחז בדרגה הגבוהה מהשני, שלא יפער את פיו נגדו.
והאמת והשלום אהבו,- ועולה בדעתי לומר שהאמת לבדה היא לא תמיד בבחינת אהבו, שהרי לפעמים האמת לבדה עלולה לגרום להיפך אהבה, והשלום לבד גם הוא יכול להיות מזיק לפעמים, באם השלום הוא עם גורמים שעדיף להיות עמם שלא בשלום, השילוב המושלם הוא האמת והשלום כשהם הולכים יחדיו אז "אהבו".
נ.ב. אני אברך חסידי שחונכתי לא לדבר על אף אחד
אתה משווה את דברי גדולי ישראל שציטטתי כבעלי מחלוקת וכך היה תמיד דרכם של הרשעים למחות על הצדיקים שהם כביכול בעלי מחלוקת.
איזה חסיד אתה? כמעט כל גדולי החסידות דברו בחריפות גדולה נגד הרב קוק או נגד הציונות הדתית לאומית המזרחי.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:15

גדול הדור כתב:
משולש כתב:
גדול הדור כתב: 4 שנים לאחר מכן קיבל את הרב קוק בביתו בכבוד רב יחד עם מלוויו הרב חרל"פ והרב אהרונסון בביקורם בגליל בכ' בכסלו תרפ"ד כמתועד ב"דאר היום" גיליון כ"ה בכסלו תרפ"ד, עמ' 4, ואף בי"ט בכסלו שלח להם מברק ברכה מיוחד לקראת הביקור (המכתב מוזכר בידיעה).
גם החזון איש קיבל את בן גוריון בכבוד רב.
אך החזו"א לא שלח מכתב לב"ג עם כבוד רב כמו ששלח הס"ק לרב חרל"פ שבו מתייחס הס"ק לר קוק בכבוד גדול ביותר ומכבד מאוד גם את הר חרל"פ כשלושה שבועו לאחר המפגש. ובכל מקרה החזו"א לא שלח מכתב ברכה לקראת ביקור ב"ג כמו ששלח הס"ק לרב קוק ומלוויו.
במחיצתם חלק א' עמ' 75 אמר מרן: הצעתך תתקבל במחציתה, אני אחתום אבל מהגאון מבריסק לא נבקש. על פליאתי מדוע השיב החזון איש: מכתב בקשה כזה לראש הממשלה לא יתכן שיהיה ללא אבק חנופה וכיון שהגאון מבריסק הוא כולו אמת הוא לא מסובל לחתום על מכתב שיש בו שמץ של חנופה. כאשר בהזדמנות סיפרתי למרן הגרי"ז את המעשה הנ"ל הוא הניד בראשו לאות הסכמה. וזה נוסח המכתב לב"ג:
"כבוד ראש הממשלה נ"י
אחדשה"ט
אתכבד לבקש דלהלן
קרוב לי להאמין כי רה"מ החדור במדה הנבחרת של חפש המצפון לבו נוקפו בהוצאת חובה של גיוס בנות לשרות לאומי פן יפגע במצפון של רבים או של יחיד זאת ירהיבני להביע צערי הגדול לפניו מפחד גזירה זו ולבקש מרה"מ לותר על זה
עד עכשיו לא יכולתי לבקש זאת בעוד שהויתור היה נראה כנתון תחת סיבות מכריחות אבל עכשיו שכבר עלה ביד רה"מ להגות מן המסלה את כל המכשולים הויתור יופיע בתור יליד עדינות מזוקקה של רה"מ להכיר את צערן של הדתיים ומצפונם, זאת עכשיו כבוד רה"מ תפארתו ותפארת לו מן האדם.
אני מאחל כי מפי השלום – עם הדתיים – כולם יברכון.
בכבוד הראוי אי"ש.
יום א יט כסלו תשיג זכרון מאיר

ומכאן שבן גוריון שר"י היה גדול בתורה, שהרי החזון איש פונה אליו במכתב עם תארי כבוד!!!

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:23

גדול הדור כתב:
משולש כתב:. האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק ובו כתב: "אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..."
נכון הא"א רק את הרב קוק כמי שאין כמותו בדורו אך אי אפשר לחשוב כמותו בהשקפה, וובאותו מכתב גם משבחו כאיש אשכולות בתורה ומידות תרומיות.
איש אשכולות שאומר על טמא טהור. והופך את כל התורה על פיה. וזה עוד נחשב אצלך לראיה על גדלותו בתורה.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:27

גדול הדור כתב:
משולש כתב:האדמו"ר ממונקטש: "האחרון הכביד מ"ש לייקר את שמו של רב קוק המסית ומדיח בחיבוריו הטמאים שמלאים מינות וכפירה ר"ל כנודע".
מדובר באחד מהקנאים הקיצונים ביותר שאינו דוגמה לכלל גדולי היהדות החרדית, וכך כלל גדולי הונגריה ואחרים כמותם כמו ר"מ אריק מגליציה
כל גדולי הונגריה שעמלו בתורה בקדושה ובטהרה אינם דוגמא ליהדות חרדית, ולמה? בגלל שטיפש אחד לא מצליח להתמודד עם דבריהם.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:31

גדול הדור כתב:
משולש כתב:ר' אלחנן וסרמן: "רשע גמור ומחטיא הרבים".
הגרי"ח זוננפלד: "רוח הכפירה". ואחריו גדולי ירושלים, רי"י דיסקין,
ר' משה יוסף האפמאן ראב"ד דק"ק פאפא, ר' משה נחום וואללענשטיין
מרדכי ליב רובין ר' יצחק במוהר"א ז"ל פרענקעל
וכן הצטרפו לדברים ה"כף החיים" והחכם יצחק ברוך.
כבר הראתי היטב שהיחס האישי של הרב וסרמן היה שונה לחלוטין מחותנו הר אטלס ומרבו המובהק הח"ח.
גם לגבי הרב זוננפלד הראיתי שלמרות המחלוקת החריפה כיבד מאוד את הרב קוק ובכל מפגש עימו ברחוב או באירוע, דיבר עימו בכבוד רב.
הרב הופמן היה מהאנטי ציוניים הקיצוניים ביותר.
וזהו בדיוק העניין בדיוק כמו הרב זוננפלד והח"ח והס"ק, כלל גדולי היהדות החרדית וביניהם גדולי העולם שהבאתי עד כה, העריצו אישית את הרב קוק למרות המחלוקת ההשקפתית. כלל גדולי היהדות החרדית עשו את ההבדל בין היחס להשקפה לבין היחס האישי. רק המיעוט של הקנאים הקיצוניים ביותר לא עשה אבחנה זו.
כל מי שלא הצלחת לסלף את דבריו אתה הופך אותו ל"מיעוט קנאי קיצוני".
את הכבוד שהם נתנו לרב קוק המקורב למלכות, ניתן בקלות לתרץ כחנופה. מה שאין כן את הדברים הנחרצים שהם כתבו נגדו אין הסבר אחר מלבד העובדה שהגרי"ח זוננפלד כותב במפורש על כתבי הרב קוק ש"רוח הכפירה" נושבת בהם. ואם כן הוא כופר.

רוצה להיות טוב
הודעות: 98
הצטרף: 22 נובמבר 2012, 00:08

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי רוצה להיות טוב » 31 דצמבר 2012, 23:37

משולש כתב:
רוצה להיות טוב כתב:אני המום
אין לי ספק באיזה בית נולד משולש או דוד לוי, ואין לי ספק באיזה בית נולד גדול הדור.
כל אחד ינק את השקפתו מבית הוריו וממוסדות הלימוד אליהם הוא נשלח, ובאם הוא היה נולד להורים מהזרם ההפוך, הרי שדעותיו היו גם הם הפוכות.
ועל זה אמרו חכמינו " אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ".
למרות שכפי שנראה לי קטנכם עבה מקטני (נראה לי שכך אומרים, לא? ) מכל מקום לא אמנע עצמי מלהעיר ולהאיר שמאמר התנא "והוי זהיר בגחלתן" נאמר על החכמים ,וודאי שכל הרבנים שנדונים בפורום הם מגדולי חכמי התורה, ולא ראוי לזלזל באף אחד, למרות שהיו אחרים מגדולי ישראל שהסתייגו מאחרים , מי שלא אוחז בדרגה הגבוהה מהשני, שלא יפער את פיו נגדו.
והאמת והשלום אהבו,- ועולה בדעתי לומר שהאמת לבדה היא לא תמיד בבחינת אהבו, שהרי לפעמים האמת לבדה עלולה לגרום להיפך אהבה, והשלום לבד גם הוא יכול להיות מזיק לפעמים, באם השלום הוא עם גורמים שעדיף להיות עמם שלא בשלום, השילוב המושלם הוא האמת והשלום כשהם הולכים יחדיו אז "אהבו".
נ.ב. אני אברך חסידי שחונכתי לא לדבר על אף אחד
אתה משווה את דברי גדולי ישראל שציטטתי כבעלי מחלוקת וכך היה תמיד דרכם של הרשעים למחות על הצדיקים שהם כביכול בעלי מחלוקת.
איזה חסיד אתה? כמעט כל גדולי החסידות דברו בחריפות גדולה נגד הרב קוק או נגד הציונות הדתית לאומית המזרחי.



חלילה לי מלומר על אי מי מגדולי ישראל ביטוי שלילי וק"ו לא לומר שהוא בעל מחלוקת. אך חלילה לי מלצטט ולנופף בכל מילה שלילית שאמר גדול אחד על גדול אחר למרות שהראשון גדול יותר לדעתי.
לא כל מה שמותר לגדולי ישראל לומר, מותר גם לפשוטי העם לומר.
גדולי ישראל קודם שהוציאו מפיהם מילה הם שקלו אותה בפלס ולמדו גם את הלכות לה"ר ורכילות וכבוד ת"ח ואח"כ אמרו מה שאמרו, לא יתכן שכל אחד יצטט את המילים האלו כרצונו.
לא עברתי מעולם קורס אצל אנשי יתד מההנהלה הישנה ולקבוע מי גדול ממי ומי צודק ומי לא, את השקפתי ינקתי מבית הורי ומרבותי שיחיו וכך אני נוהג, ועובדה שהחיבור שלי לרשת הוא ע"י נתיב ולא ע"י אחרים (רק מנותבים גולשים כאן...)
יתכן ומה שאמרו גדולי ישראל הוא לפי צורך השעה לדעתם כדי למנוע זליגה ועיוות דעות, ואנו הקטנים צריכים לשמוע לדעתם לקבל את דבריהם ו...לסתום את הפה ולא לדבר על אנשים שהם ת"ח גדולים מאיתנו.
תאר לעצמך שכל אחד יעשה במה לעצמו וידבר על גדו"י שלא נראים לו
אנשי הפלג הירושלמי ידברו כנגד כולם...
והפלג הבני ברקי נגד גדולים אחרים
והחסידים נגד...
והליטאים נגד...
והספרדים נגד...
איזה דור יגדל ויצמח מאנשים כאלו
עדיף לומר כולם אהובים, כולם מתכוונים לשם שמים, ואפ"ה לא עם כולם אתה חייב להשתדך, תמיד היו בעם ישראל ויכוחים ועימותים גם עם גדולי תורה מובהקים אליבא דכו"ע ובמרחק של שנים אפשר לראות שהיו אמנם שראו את העתיד בצורה נכונה יותר, ועם כל זה לא צריך לפסול את האחרים.
שלא ישתמע בדבריי שאני מזרוחניק חלילה וכדו', אני מודה לה' שנטע אותי בזרם השחור כמעט בקצה הסקאלה, אבל גם מי שה' נטע אותם מבחינה דתית שמקוטלגת קצת פחות שחורה הם אנשים שיכולים להיות יראי ה' ואין אפשרות לדעת מי יהיה בגן עדן במקום טוב יותר.

רוצה להיות טוב
הודעות: 98
הצטרף: 22 נובמבר 2012, 00:08

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי רוצה להיות טוב » 31 דצמבר 2012, 23:37

משולש כתב:
רוצה להיות טוב כתב:אני המום
אין לי ספק באיזה בית נולד משולש או דוד לוי, ואין לי ספק באיזה בית נולד גדול הדור.
כל אחד ינק את השקפתו מבית הוריו וממוסדות הלימוד אליהם הוא נשלח, ובאם הוא היה נולד להורים מהזרם ההפוך, הרי שדעותיו היו גם הם הפוכות.
ועל זה אמרו חכמינו " אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ".
למרות שכפי שנראה לי קטנכם עבה מקטני (נראה לי שכך אומרים, לא? ) מכל מקום לא אמנע עצמי מלהעיר ולהאיר שמאמר התנא "והוי זהיר בגחלתן" נאמר על החכמים ,וודאי שכל הרבנים שנדונים בפורום הם מגדולי חכמי התורה, ולא ראוי לזלזל באף אחד, למרות שהיו אחרים מגדולי ישראל שהסתייגו מאחרים , מי שלא אוחז בדרגה הגבוהה מהשני, שלא יפער את פיו נגדו.
והאמת והשלום אהבו,- ועולה בדעתי לומר שהאמת לבדה היא לא תמיד בבחינת אהבו, שהרי לפעמים האמת לבדה עלולה לגרום להיפך אהבה, והשלום לבד גם הוא יכול להיות מזיק לפעמים, באם השלום הוא עם גורמים שעדיף להיות עמם שלא בשלום, השילוב המושלם הוא האמת והשלום כשהם הולכים יחדיו אז "אהבו".
נ.ב. אני אברך חסידי שחונכתי לא לדבר על אף אחד
אתה משווה את דברי גדולי ישראל שציטטתי כבעלי מחלוקת וכך היה תמיד דרכם של הרשעים למחות על הצדיקים שהם כביכול בעלי מחלוקת.
איזה חסיד אתה? כמעט כל גדולי החסידות דברו בחריפות גדולה נגד הרב קוק או נגד הציונות הדתית לאומית המזרחי.



חלילה לי מלומר על אי מי מגדולי ישראל ביטוי שלילי וק"ו לא לומר שהוא בעל מחלוקת. אך חלילה לי מלצטט ולנופף בכל מילה שלילית שאמר גדול אחד על גדול אחר למרות שהראשון גדול יותר לדעתי.
לא כל מה שמותר לגדולי ישראל לומר, מותר גם לפשוטי העם לומר.
גדולי ישראל קודם שהוציאו מפיהם מילה הם שקלו אותה בפלס ולמדו גם את הלכות לה"ר ורכילות וכבוד ת"ח ואח"כ אמרו מה שאמרו, לא יתכן שכל אחד יצטט את המילים האלו כרצונו.
לא עברתי מעולם קורס אצל אנשי יתד מההנהלה הישנה ולקבוע מי גדול ממי ומי צודק ומי לא, את השקפתי ינקתי מבית הורי ומרבותי שיחיו וכך אני נוהג, ועובדה שהחיבור שלי לרשת הוא ע"י נתיב ולא ע"י אחרים (רק מנותבים גולשים כאן...)
יתכן ומה שאמרו גדולי ישראל הוא לפי צורך השעה לדעתם כדי למנוע זליגה ועיוות דעות, ואנו הקטנים צריכים לשמוע לדעתם לקבל את דבריהם ו...לסתום את הפה ולא לדבר על אנשים שהם ת"ח גדולים מאיתנו.
תאר לעצמך שכל אחד יעשה במה לעצמו וידבר על גדו"י שלא נראים לו
אנשי הפלג הירושלמי ידברו כנגד כולם...
והפלג הבני ברקי נגד גדולים אחרים
והחסידים נגד...
והליטאים נגד...
והספרדים נגד...
איזה דור יגדל ויצמח מאנשים כאלו
עדיף לומר כולם אהובים, כולם מתכוונים לשם שמים, ואפ"ה לא עם כולם אתה חייב להשתדך, תמיד היו בעם ישראל ויכוחים ועימותים גם עם גדולי תורה מובהקים אליבא דכו"ע ובמרחק של שנים אפשר לראות שהיו אמנם שראו את העתיד בצורה נכונה יותר, ועם כל זה לא צריך לפסול את האחרים.
שלא ישתמע בדבריי שאני מזרוחניק חלילה וכדו', אני מודה לה' שנטע אותי בזרם השחור כמעט בקצה הסקאלה, אבל גם מי שה' נטע אותם מבחינה דתית שמקוטלגת קצת פחות שחורה הם אנשים שיכולים להיות יראי ה' ואין אפשרות לדעת מי יהיה בגן עדן במקום טוב יותר.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 23:40

גדול הדור כתב:
משולש כתב: במחיצתם חלק א' עמ' 75 אמר מרן: הצעתך תתקבל במחציתה, אני אחתום אבל מהגאון מבריסק לא נבקש. על פליאתי מדוע השיב החזון איש: מכתב בקשה כזה לראש הממשלה לא יתכן שיהיה ללא אבק חנופה וכיון שהגאון מבריסק הוא כולו אמת הוא לא מסובל לחתום על מכתב שיש בו שמץ של חנופה. כאשר בהזדמנות סיפרתי למרן הגרי"ז את המעשה הנ"ל הוא הניד בראשו לאות הסכמה. וזה נוסח המכתב לב"ג:
"כבוד ראש הממשלה נ"י
אחדשה"ט
אתכבד לבקש דלהלן
קרוב לי להאמין כי רה"מ החדור במדה הנבחרת של חפש המצפון לבו נוקפו בהוצאת חובה של גיוס בנות לשרות לאומי פן יפגע במצפון של רבים או של יחיד זאת ירהיבני להביע צערי הגדול לפניו מפחד גזירה זו ולבקש מרה"מ לותר על זה
עד עכשיו לא יכולתי לבקש זאת בעוד שהויתור היה נראה כנתון תחת סיבות מכריחות אבל עכשיו שכבר עלה ביד רה"מ להגות מן המסלה את כל המכשולים הויתור יופיע בתור יליד עדינות מזוקקה של רה"מ להכיר את צערן של הדתיים ומצפונם, זאת עכשיו כבוד רה"מ תפארתו ותפארת לו מן האדם.
אני מאחל כי מפי השלום – עם הדתיים – כולם יברכון.
בכבוד הראוי אי"ש.
יום א יט כסלו תשיג זכרון מאיר

ומכאן שבן גוריון שר"י היה גדול בתורה, שהרי החזון איש פונה אליו במכתב עם תארי כבוד!!!
אך אין אלו תארי כבוד כמו 'הכהן הגדול מוהרא"י קוק', "פאר הדור", "שר התורה", "מרא דארעא דישראל", "ראש הרבנים", ועוד תארים רבים שהם רק כלפי גדולי תורה הגדולים ביותר.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:42

רוצה להיות טוב כתב: "לא כל מה שמותר לגדולי ישראל לומר, מותר גם לפשוטי העם לומר."

בוודאי שצריכים לדעת את דעתם של גדולי ישראל, ואסור להסתיר אותם בטענות מזויפות של צדקות.
מצטדקים תמימים כאלו, מסכנים את עצמם ואת כלל ישראל, כיון שהכשרת ההשקפות הפסולות של הד"לים, גורמת ללכת בדרכיהם, ולהגיע לעבירות החמורות שהם דשים בעקביהם לכתחילה.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 23:42

משולש כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:האדמו"ר ממונקטש: "האחרון הכביד מ"ש לייקר את שמו של רב קוק המסית ומדיח בחיבוריו הטמאים שמלאים מינות וכפירה ר"ל כנודע".
מדובר באחד מהקנאים הקיצונים ביותר שאינו דוגמה לכלל גדולי היהדות החרדית, וכך כלל גדולי הונגריה ואחרים כמותם כמו ר"מ אריק מגליציה
כל גדולי הונגריה שעמלו בתורה בקדושה ובטהרה אינם דוגמא ליהדות חרדית, ולמה? בגלל שטיפש אחד לא מצליח להתמודד עם דבריהם.
לא, אלא בגלל שדעתם הקנאית הייתה והיאהמיעוט בין כלל היהדות החרדית גם בפסילה הגורפת לרבנים ציוניים וגם בהתנגדות הקיצונית לציונות ולמדינה כולל אי השתתפות בבחירות.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:44

גדול הדור כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב: במחיצתם חלק א' עמ' 75 אמר מרן: הצעתך תתקבל במחציתה, אני אחתום אבל מהגאון מבריסק לא נבקש. על פליאתי מדוע השיב החזון איש: מכתב בקשה כזה לראש הממשלה לא יתכן שיהיה ללא אבק חנופה וכיון שהגאון מבריסק הוא כולו אמת הוא לא מסובל לחתום על מכתב שיש בו שמץ של חנופה. כאשר בהזדמנות סיפרתי למרן הגרי"ז את המעשה הנ"ל הוא הניד בראשו לאות הסכמה. וזה נוסח המכתב לב"ג:
"כבוד ראש הממשלה נ"י
אחדשה"ט
אתכבד לבקש דלהלן
קרוב לי להאמין כי רה"מ החדור במדה הנבחרת של חפש המצפון לבו נוקפו בהוצאת חובה של גיוס בנות לשרות לאומי פן יפגע במצפון של רבים או של יחיד זאת ירהיבני להביע צערי הגדול לפניו מפחד גזירה זו ולבקש מרה"מ לותר על זה
עד עכשיו לא יכולתי לבקש זאת בעוד שהויתור היה נראה כנתון תחת סיבות מכריחות אבל עכשיו שכבר עלה ביד רה"מ להגות מן המסלה את כל המכשולים הויתור יופיע בתור יליד עדינות מזוקקה של רה"מ להכיר את צערן של הדתיים ומצפונם, זאת עכשיו כבוד רה"מ תפארתו ותפארת לו מן האדם.
אני מאחל כי מפי השלום – עם הדתיים – כולם יברכון.
בכבוד הראוי אי"ש.
יום א יט כסלו תשיג זכרון מאיר

ומכאן שבן גוריון שר"י היה גדול בתורה, שהרי החזון איש פונה אליו במכתב עם תארי כבוד!!!
אך אין אלו תארי כבוד כמו 'הכהן הגדול מוהרא"י קוק', "פאר הדור", "שר התורה", "מרא דארעא דישראל", "ראש הרבנים", ועוד תארים רבים שהם רק כלפי גדולי תורה הגדולים ביותר.
וכי חשבת שיכתבו על בן גוריון "ראש הרבנים"? :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen:
אבל מכאן אתה רואה שגדולי ישראל כותבים כינויים להחניף למי שהכוח בידו.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 31 דצמבר 2012, 23:47

טוב,
אני הולך לישון.
השארתי לך הרבה עבודה.
אני מציע לך להתמודד עם זה בצורה פשוטה מאוד: כל מי שדיבר נגד הרב קוק היה אחד משלושה דברים:
או קנאי. :twisted:
או מיעוט, :ugeek:
או זיוף ;) .
ושלום על ישראל.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 23:49

משולש כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:ר' אלחנן וסרמן: "רשע גמור ומחטיא הרבים".
הגרי"ח זוננפלד: "רוח הכפירה". ואחריו גדולי ירושלים, רי"י דיסקין,
ר' משה יוסף האפמאן ראב"ד דק"ק פאפא, ר' משה נחום וואללענשטיין
מרדכי ליב רובין ר' יצחק במוהר"א ז"ל פרענקעל
וכן הצטרפו לדברים ה"כף החיים" והחכם יצחק ברוך.
כבר הראתי היטב שהיחס האישי של הרב וסרמן היה שונה לחלוטין מחותנו הר אטלס ומרבו המובהק הח"ח.
גם לגבי הרב זוננפלד הראיתי שלמרות המחלוקת החריפה כיבד מאוד את הרב קוק ובכל מפגש עימו ברחוב או באירוע, דיבר עימו בכבוד רב.
הרב הופמן היה מהאנטי ציוניים הקיצוניים ביותר.
וזהו בדיוק העניין בדיוק כמו הרב זוננפלד והח"ח והס"ק, כלל גדולי היהדות החרדית וביניהם גדולי העולם שהבאתי עד כה, העריצו אישית את הרב קוק למרות המחלוקת ההשקפתית. כלל גדולי היהדות החרדית עשו את ההבדל בין היחס להשקפה לבין היחס האישי. רק המיעוט של הקנאים הקיצוניים ביותר לא עשה אבחנה זו.
כל מי שלא הצלחת לסלף את דבריו אתה הופך אותו ל"מיעוט קנאי קיצוני".
את הכבוד שהם נתנו לרב קוק המקורב למלכות, ניתן בקלות לתרץ כחנופה. מה שאין כן את הדברים הנחרצים שהם כתבו נגדו אין הסבר אחר מלבד העובדה שהגרי"ח זוננפלד כותב במפורש על כתבי הרב קוק ש"רוח הכפירה" נושבת בהם. ואם כן הוא כופר.
א"א להסביר בקלות כחנופה מכתבי ידידות ומכתבי תורה רבים שנכתבו אליו גם בלי שהיו צריכים טובה כלשהי ממנו, ודבריהם הנחרצים הם נגד דעותיו אך לא אישית וכך כלל גדולי היהדות החרדית, למעט הקיצוניים ביותר.
דבריך לגבי הרב זוננפלד הם על דעתך ולא על דעתו כי עובדה היא שבכל מפגש ביניהם ברחוב או באירוע דיבר ביניהם בכבוד רב כפי שישנן עדויות שונות על כך, והרב גדליה אהרן קניג, מגדולי חסידי ברסלב כותב במכתב לרב נריה שאבי אימו היעד לכך שבסעודת פדיון הבן הרזונפלד שם ידיו תחת הכוס בירך עליו הר קוק וליקק את הטיפות שנטפו על ידיו מכוס היין שבירך עליו הרב קוק. כך נוהגים בכופר?! והזדמנות מסוימת שקנאים רצו למנוע מנו הגיע לחתונה שהר קוק היהמסדר הקידושין שלה הגיבהרב זוננפלד: "הר קוקהוא צדיק גמור, אך דרכינו הן נפרדות!" כך אומרים על כופר?!
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 23:53

גדול הדור כתב:
משולש כתב: וכי חשבת שיכתבו על בן גוריון "ראש הרבנים"? :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen:
אבל מכאן אתה רואה שגדולי ישראל כותבים כינויים להחניף למי שהכוח בידו.
א"א לפתור תארים כאלו בחנופה במכתבי ידידות ומכתבי תורה ללא כל בקשה של טובה כלשהי, ובוודאי כאלו שפוסלים את הרב קוק לא ישלחו לו מכתבי ידידות ולא יתכתבו עימו בחילופי מכתבי תורה. ומכתבים כאלו כללו תארים מופלגים ביותר וכולל התייחסות אליו כרבה של ירושלים וא"י במקרים רבים.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 31 דצמבר 2012, 23:58

משולש כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:. האדמו"ר מגור פרסם מכתב לאחר פגישתו הראשונה עם הראי"ה קוק ובו כתב: "אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...גם שיטתו בענין העלאת הניצוצות הוא דרך מסוכן..."
נכון הא"א רק את הרב קוק כמי שאין כמותו בדורו אך אי אפשר לחשוב כמותו בהשקפה, וובאותו מכתב גם משבחו כאיש אשכולות בתורה ומידות תרומיות.
איש אשכולות שאומר על טמא טהור. והופך את כל התורה על פיה. וזה עוד נחשב אצלך לראיה על גדלותו בתורה.
גם על רבי מאיר אמרו שאומרעל טמא טהור אך התייחסו אליו כאחד שאין כמותו בדורו אעפ"כ, וכך התייחס הא"א לרב קוק בדורו.
הא"א נפגש עם הרב קוק בידידות רבה במשך כל פגישותיו עימו ואף הקפיד לבקרו לפני הר זוננפלד והרב דיסקין, וכן מביקורו השני קנה בשר מהשחיטה שבהשגחת הר קוק ולא מזו שבהשגחת הרב זוננפלד.
זה מראה שכיבד את הרב קוק מאודלא פחות ממה שכיבד את הרב זונפלד, אך הבדיל בין ההתנגדות להשקפת הרב קוק לבין היחס האישי אליו, ככלל גדולי היהדות החרדית.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 00:02

משולש כתב:אנחנו בד"ץ הח"מ הננו מוצאים לנו לחוב קדוש לפרסם ברבים כי ביום עשרה באב קבלנו כתב מאת הרבנים ה"ר מאיר סמניצר וה"ר יוסף האפמאן הי"ו שהם נכונים להשיב לד"ת על תביעת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק נ"י וחבריו האשכנזים חברי משרד הרבנות בדבר המחברת "קול גדול" לפנינו בד"צ הח"מ או לפני ב"ד של זבל"א ושהם מקבלים עליהם את דין התורה, על יסוד זה שלחנו את שמש הבד"צ אל הרב רא"י קוק נ"י ראש התובעים והודענו כי על פי ד"ת מחוייב הוא לסלק את תביעת הערכאות, והשמש מסר לו על פינו העתקת סעי' השו"ע חו"מ (סי' כ"ו סעי' א') ואחרי שלא שמעו ומסרו אותם אח"כ למאסר ותפיסה שלא עפ"י ד"ת הננו מחויבים להודיע שיש להם הדין המבואר בשו"ע סי' הנ"ל וע"ד או"צ באעה"ח למען כבוד התורה וכבוד ירושלם עה"ק ת"ו.
בד"ץ לכל מקהלות אשכנזים פעה"ק ירושלם ת"ו כ"ו לחדש מנחם אב תרפ"ב.
נאם מרדכי ליב רובין
נאם יצחק במהר"א פרענקיל
ראיתי החתימות שנים מהבד"צ שי' ופשיטא שעשייתם כהוגן לפרסם המעשה כאשר הוא וכן לא יעשה כי אין לנו תורה חדשה חלילה וכנראה שדנו אותם לפי שיטתם לעמלקים השי"ת ברחמיו ישים בלבם לשוב בתשובה שלמה ולאסירים פקח קוח כעתירת לב ונפש המחכה לישועה קרובה שיתמו חטאים ולא חוטאים מן הארץ.
הק' יוסף חיים זאנענפעלד
דווקא מהמכתב הזה עצמו רואים שמתייחסים בכבוד לרב קוק ולא מזלזלים בו כמו הרבנים סמניצר והופמן.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

שילת
הודעות: 668
הצטרף: 11 דצמבר 2012, 23:52

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי שילת » 01 ינואר 2013, 01:04

לענ"ד צריך לחסום את הניק 'דוד לוי' שמזלזל במרן הראי"ה קוק זצ"ל בצורה בוטה כ"כ.
היו גדולי ישראל שחלקו עליו, אולי רוב ואולי מיעוט (אני משאיר לאחרים להתווכח על כך במגילות אינסופיות), אך כמעט כולם ללא יוצא מן בכלל העריכו מאוד את גדלותו בתורה ובעבודת ה'.
אם אותו 'דוד לו' היה כותב "לייזר שך" או "מנדלה שניאורסון" או אפילו "שרולצ'ה הגר", הוא היה נחסם מיד, ובצדק.
מדוע על דבריו החצופים כנגד הראי"ה קוק הוא לא נחסם?

את הביטויים הבאים כתב גדול הקנאים הגרי"ז סולובייציק זצ"ל ("הבריסקער רב") על הראי"ה קוק: "פאר הדור", "הדר"ג הרמה שליט"א", ,הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל". והבריסקער רב לא היה חשוד לרגע על קבלת הגותו והשקפותיו של הראי"ה קוק, אך הוא ידע להבחין בין מחלוקת על דעות מסוימות ובין הערכת האדם הגדול על מעלותיו.
אבל 'דוד לוי' קנאי יותר מהבריסקער רב, ומעז להתבטא בזלזול על הראי"ה קוק, כאחד הריקים.
חסימה תהיה צעד בהחלט מתאים לשוטה זה.
"עומד על גשר ההלכה, מחפש את דרך השלום"

סקאפלער
הודעות: 210
הצטרף: 09 נובמבר 2012, 11:43

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי סקאפלער » 01 ינואר 2013, 01:12

מי שהרב קוק אצלו הוא "מרן" שלא יגלוש אצלנו בחרדים שילך ויחפש אתרים של חברים שלו
אצלנו החרדים לא צועקים על מי שכותב עליו ככה
סקאפלער יש רק אחד!

דוד לוי
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 15:00

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי דוד לוי » 01 ינואר 2013, 02:38

שילת כתב:לענ"ד צריך לחסום את הניק 'דוד לוי' שמזלזל במרן הראי"ה קוק זצ"ל בצורה בוטה כ"כ.
היו גדולי ישראל שחלקו עליו, אולי רוב ואולי מיעוט (אני משאיר לאחרים להתווכח על כך במגילות אינסופיות), אך כמעט כולם ללא יוצא מן בכלל העריכו מאוד את גדלותו בתורה ובעבודת ה'.
אם אותו 'דוד לו' היה כותב "לייזר שך" או "מנדלה שניאורסון" או אפילו "שרולצ'ה הגר", הוא היה נחסם מיד, ובצדק.
מדוע על דבריו החצופים כנגד הראי"ה קוק הוא לא נחסם?
א. על הגדולים האלו שהזכרת כהרב ש"ך וכו', אף גדול לא כתב עליהם דברי גנאי, נקודה.

ב. מימות ה"שבתי צבי" שר"י כמעט שלא שמענו שיצאו גדולי ישראל נגד איזה גדול, כמו שיצאו נגד "קוק".

ג. הביטויים האלו (כדלהלן) שאמרו גדולי ישראל על "קוק", לא תמצא שאמרו על גדול אחר, ואלו הן:

הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל כתב עליו:
הוא מחטיא את הרבים במדרגה היותר נראה! הוא רשע גמור! וראוי לנדותו.

החכם הגאון הרב אלפאנדארי זצוק"ל, גדול המקובלים, כתב עליו:
איך שם אור לחושך וחושך לאור, ולא ירא לנפשו מעלבון תוה"ק וכל הנביאים צועקים עליו במרה על זה במרום קדשם.

הרה"ק בעל "צפנת פענח" זצ"ל כותב עליו:
וצא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו, והרי הוא כופר בהשגחה עליונה.

הרה"ק רבי יואל טייטלבוים זצ"ל כתב עליו:
איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה, הוא הגבר אשר הרחיב גבול הטומאה ר"ל, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה.

הגאון בעל "תורת יקותיאל" כתב עליו:
ספרי קוק נידונים כספר מינים ודינם בשריפה, כל איש ירא ד' יתרחק ממנו ומספריו הרחק כמטחוי קשת כי פורש רשת לצוד בנ"י לכפירה ח"ו.

הרה"ק מטורנא זי"ע הכריז עליו:
שבתי צבי בשעתו.

הרה"ק בעל "מנחת אלעזר" זצ"ל כותב עליו:
המסית ומדיח בחיבוריו הטמאים שמלאים מינות וכפירה ר"ל.

ועוד הרבה גדולי ישראל אמרו עליו דברים נוראים מאוד.

וכבר כתב אחד מהגדולים מדור הקדום, שברור כשמש דגם גדולי ישראל הללו שדיברו בשבחו, אם היו יודעים את גודל טומאתו הטמון בלבו כמו שאנחנו יודעים, בוודאי שהיו יוצאים נגדו בקול חוצב וצא טמא יקרא.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 08:44

גדול הדור כתב:
משולש כתב:אנחנו בד"ץ הח"מ הננו מוצאים לנו לחוב קדוש לפרסם ברבים כי ביום עשרה באב קבלנו כתב מאת הרבנים ה"ר מאיר סמניצר וה"ר יוסף האפמאן הי"ו שהם נכונים להשיב לד"ת על תביעת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק נ"י וחבריו האשכנזים חברי משרד הרבנות בדבר המחברת "קול גדול" לפנינו בד"צ הח"מ או לפני ב"ד של זבל"א ושהם מקבלים עליהם את דין התורה, על יסוד זה שלחנו את שמש הבד"צ אל הרב רא"י קוק נ"י ראש התובעים והודענו כי על פי ד"ת מחוייב הוא לסלק את תביעת הערכאות, והשמש מסר לו על פינו העתקת סעי' השו"ע חו"מ (סי' כ"ו סעי' א') ואחרי שלא שמעו ומסרו אותם אח"כ למאסר ותפיסה שלא עפ"י ד"ת הננו מחויבים להודיע שיש להם הדין המבואר בשו"ע סי' הנ"ל וע"ד או"צ באעה"ח למען כבוד התורה וכבוד ירושלם עה"ק ת"ו.
בד"ץ לכל מקהלות אשכנזים פעה"ק ירושלם ת"ו כ"ו לחדש מנחם אב תרפ"ב.
נאם מרדכי ליב רובין
נאם יצחק במהר"א פרענקיל
ראיתי החתימות שנים מהבד"צ שי' ופשיטא שעשייתם כהוגן לפרסם המעשה כאשר הוא וכן לא יעשה כי אין לנו תורה חדשה חלילה וכנראה שדנו אותם לפי שיטתם לעמלקים השי"ת ברחמיו ישים בלבם לשוב בתשובה שלמה ולאסירים פקח קוח כעתירת לב ונפש המחכה לישועה קרובה שיתמו חטאים ולא חוטאים מן הארץ.
הק' יוסף חיים זאנענפעלד
דווקא מהמכתב הזה עצמו רואים שמתייחסים בכבוד לרב קוק ולא מזלזלים בו כמו הרבנים סמניצר והופמן.
בוקר טוב!! מקודם הכחשת לגמרי שהרב קוק מסר יהודים לשלטון הבריטי, פתאום כשראית שלא תוכל לשקר פה על כולם אז מצאת תירוץ אחר?
הנה הכחשתך:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:
גדול הדור כתב: המכתב מזויף כי לא אפשרי שמי שלקח לבת שלו חתן ציוני כהרב ציטרון מפ"ת שהיה כמובן כציוני מעריץ של הרב קוק, יהיה בעל דעה כזו.
ראיה מוחצת לזיוף.
אבל המכתבים שאתה מביא אפילו נניח שאינם זיוף. (הזייפן חושב שכולם זייפנים כמוהו) הרי הם נכתבים לאדם שמקורב למלכות. והשעה משחקת לו. ובוודאי יחניפו לו כדי שלא יזיק להם כמו שמסר את שני הרבנים לכלא הבריטי על שכתבו נגדו. וכמו שעיכב משכורות של אנשים שדברו נגדו, וכמו האיום שהבאנו קודם על הבת של הרוגוטשובר.
הדברים שהבאת הם עלילות דם על הרב קוק מעשה ידי קנאים קיצוניים שאין לדבריהם כל אמינות כלפי הרב קוק. הר קוק היה מעביר על מידותיו עד לאין שיעור ואף היה כותב לקנאים שבאו אליו בלית ברירה להמלצות לרופאים ועוד, המלצות נלהבות אף יותר מאשר לאוהביו!

לגבי הדברים של בת הרוגצ'ובר זהשוב דברי הקנאים הקיצוניים בביטאונם ואין להם כל אמינות. והעובדה שלקח חתן ציוני שהעריץ את הרב קוק לבת שלו היא בהחלט ראיה שלא היה יכול להיות אנטי ציוני קיצוני ומזלזל ברב קוק.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 08:49

איש לא חולק על כך שחלק מגדולי ישראל העריך את הרב קוק כגדול מופלג בתורה. אתה מתעקש להשתמש בהערכות אלה ובתוארי כבוד כאלה או אחרים כהוכחה לכך שהראי"ה קוק היה אחד מגדולי דורו, ואני אמשיך לומר לך כי מה שהופך ת"ח מאחד מגדולי ישראל לגדול הדור הוא אך ורק התבטלות עולם התורה (כולו או רובו) להנהגתו ולתורתו. אינך חייב להסכים. אתה מוזמן להפנות אותנו לכל מקור לפיו גדול הדור זה מי שפונים אליו בתוארים נכבדים ותו לא.
ועכשיו תמצא לי ולו מקום אחד בו גדול בישראל שינה את דעתו בגלל דעת הרב קוק "גדול הדור".

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 08:56

בשנת תרפ"א לפני בואו של מרן ה"אמרי אמת" לביקורו המפורסם בא"י שלח גיסו האדמו"ר חנוך צבי מבענדין מכתב לידידו הר' הירש דוד הירשבין וכתב לו שם בין היתר: "והנה כאשר כבוד תורתו מאוהביו של הרב הגאון הרא"י קוק שליט"א, צריך לראות שיבטל דעתו מפני דעת הרבים, כי כל הגדולים בפה מרעישים על חיבוריו כי יכולים חס ושלום לעשות קלקול גדול בעולם רחמנא ליצלן, והנה כתבתי כן לרב בעצמו.."

למכתב זה צורף גם מכתב של מרן ה"אמרי אמת" וז"ל:

ב"ה ה' לסדר כי השוחד יעור עיני פקחים

גם אני דורש שלום ידידי הרב הירש דוד נ"י. כנים דברי גיסי שי' מעל"ד- ויותר ממה שכתוב הקולות נשמעים על חיבורים כאלה המערבים רע בטוב, וחושך באור ואומרים לרשע צדיק אתה- האומנם הותרה כלאים בלבושי כהונה- אך בזמן בית המקדש, ובשעת עבודה ובלבוש החיצון ובגזירת הכתוב, אולם עירבוב בדעת ובהנפש הפנימי- בזה אי אפשר לאור וחושך לשמש כאחת. בטח ראית דברי אבי מורי ז"ל בשפת אמת פ' קדושים שנת תרנ"ה בפי' יכול כמוני- וכבר הוזהרנו לבל להתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה, לזאת רק יתפרדו מפועלי און, ויקבלו דברי חברות יוכל הרב שי' לקרבם ולקבלם, אולם לא בעוד שהשרץ בידם לא יועיל כל מימות שבעולם לטהרם אפי' מי זהב".


לאחר ביקורו כתב את מכתבו המפורסם בו כתב כי אהבתו של הרב קוק לא"י עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור (משפט שב"טעות" שכחו להכניס לספר "מלאכים כבני אדם") וששיטתו מסוכנת.

בשנת תרפ"ד הגיע שוב מרן ה"אמרי אמת" עם גיסו ועם מרן האדמו"ר מסוקולוב בשליחות גדולי ישראל שבחו"ל על מנת להשכין שלום (כשמרן הגרי"ח זוננפלד חתם מידית כי יקבל כל החלטה של המשלחת בעוד אנשי הרב קוק השתמטו ובסוף לא חתמו על החלטת משלחת הגדולים הנ"ל). בדו"ח המסכם של שלושת ענקים אלה נכתב מפורשות:

"לעומת זאת, הרב קוק, על אף היותו תלמיד חכם מלא וגדוש במקצועות שונים וגם נואם מצויין, איננו יכול להיחשב כממלא מקום וממשיך דרכם של הגאונים והצדיקים של הדורות הראשונים. הרב קוק מקושר כבר עם רוח הזמן ומדבר גדולות על "תחיית עמנו". ולמרות הירידה המוסרית והדתית של דורנו רואה הוא בעיני רוחו "תחיית הלאום" וכדומה, והוא מועיד לרבנות הראשית תפקיד חשוב בתהליך זה. ("בדור תהפוכות", עמ' 358ש.ז.זוננפלד, תשנ"ד).

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 10:59

משולש כתב:כידוע לכולם הפרשה העגומה של הבאת יהודי תימן ארצה והעברתם על דתם, מה שפחות ידוע, שהמשת"פ של החילונים ששכנע בשקר את יהודי תימן לעלות ארצה, היה הרב קוק. בשליחות הציונים הרשעים. (ראה בהרחבה בספר "על צפרני נשרים" הוצאת תורת אבות בני ברק תשמח)
דווקא רבני תימן בירושלים העריצוהו מאוד. בירושלים תרצ"ח יצא לאור הספר "אמונת ה'" התומך בתורת הנסתר שהביאו לבית הדפוס הרב חיים בן שלמה עראקי-כ"ץ, הרב יהודה אברהם חבשוש והרב שלום שלמה נג’אר, זצ"ל, כנגד החיבור "מלחמות ה'" של הרב יחיא קאפח זצ"ל השולל את חכמת הקבלה. והרב קוק הוזכר בספר ותואר כך: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו' ".
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 11:12

משולש כתב:איש לא חולק על כך שחלק מגדולי ישראל העריך את הרב קוק כגדול מופלג בתורה. אתה מתעקש להשתמש בהערכות אלה ובתוארי כבוד כאלה או אחרים כהוכחה לכך שהראי"ה קוק היה אחד מגדולי דורו, ואני אמשיך לומר לך כי מה שהופך ת"ח מאחד מגדולי ישראל לגדול הדור הוא אך ורק התבטלות עולם התורה (כולו או רובו) להנהגתו ולתורתו. אינך חייב להסכים. אתה מוזמן להפנות אותנו לכל מקור לפיו גדול הדור זה מי שפונים אליו בתוארים נכבדים ותו לא.
ועכשיו תמצא לי ולו מקום אחד בו גדול בישראל שינה את דעתו בגלל דעת הרב קוק "גדול הדור".
1. בדברים שהבאתי בהמשך מיחס הא"א לרב קוק ישנם שני דברים שבהם שינה דעתו בגלל דעתו של הרב קוק.
2. אפשר לחלוק אף בחריפות על דעתו של מישהו ועדיין לראות בו אחד מגדולי הדור. זה שרואים במישהו את אחד מגדולי הדור לא אומר שחייבים להסכים עם דעתו. אפשר לתמוך בדעת של אחד אחר שרואים בו מגדולי הדור ולראות גם באחרים גדולי הדור אף שחולקים עליהם, הרי לא כל גדולי הדור בכל דור ודור הם בדעת אחת וגם בין גדולי הדור ישנן מחלוקות. לכן זה שחלקו על דעותיו של הרב קוק אינו אומר שלא ראו בו את אחד מגדולי הדור, ולהפך ביטויים רבים שהתבטאו גדולי היהדות החרדית כלפי הרב קוק הם ביטויים המתאימים רק ביחס לגדולי הדור וכןהבאתי גם דברים של התבטלות כמו למשל במכתבו של רמ"מ הלפרין (ראה בהודעתי על מגדולי המקובלים שהעריצו אישית את הרב קוק).
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 01 ינואר 2013, 12:01, נערך פעם 1 בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 11:15

גדול הדור כתב:
משולש כתב:בוקר טוב!! מקודם הכחשת לגמרי שהרב קוק מסר יהודים לשלטון הבריטי, פתאום כשראית שלא תוכל לשקר פה על כולם אז מצאת תירוץ אחר?
1.זה לא תירוץ אחר אלא מה שכתוב במכתב לגבי הרב קוק כשחברי הבד"ץ ככל גדולי היהדות החרדית, כולל מגדולי "העדה החרדית" ותומכיה התייחסו בכבוד רב לרב קוק למרות המחלוקת החריפה בהשקפה, בניגוד לרבנים סמניצר והופמן שייצגו את הדעה הקנאית הקיצונית ביותר שהייתה דעת המיעוט שבמיעוט בין כלל גדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות.
2. הם לא ביזו רק את הרב קוק אלא גם גדולי ישראל נודעים נוספים כמו "האמרי אמת" והריי"צ מלובביץ' ועוד (חלק מהמקרים יכולים להיות גם אחרי מכתב זה) וכלפי הרב סמניצר נשלח לרב זוננפלד מגדולי ישראל בחו"ל דרישה להחרימו והוא לימד עליו זכות ואמר שזהו "שיגעון של יראת שמים". בגלל התנהגותם תביעת הרב קוק הייתה מוצדקת ולא נגעה לכבודו האישי אלא לכבוד התורה בכלל שהם ביזו בצורה מחפירה ביותר.
ביחס לכבודו האישי בלבד הוא מחל ואף סייע לקנאים שבאו אליו בלית בררה להמלצות שונות וגם סייע כספית במקרים שונים כמו לגבי אחד אחר מבני משפחת סמניצר, ברל סמניצר.
ראה כאן עד כמה הרב קוק העביר על מידותיו ור' יוחנן טברסקי מטולנה זצ"ל שהיה בצעירותו בירושלים והכיר גדולי תורה רבים, אמר שהרב קוק היה מעביר על מידותיו יותר מכל הרבנים שהכיר:
היו באים לפניו גם קיצוני הקנאים בעבור המלצות לרופאים ואף לנדבות כי מצבם היה בכי רע, והיה כותב להם המלצות נלהבות ביותר כפי שנאתם לו, או נותן להם הכסף שהיה בידו. אף מימן בשלב מסוים את ר' ברל סמניצר, ממשפחת סמניצר הקנאית הקיצונית, שהיה מאלו שביזו ביותר את הרב, וראה בו תלמיד חכם במצוקה קשה שחובה לעזור לו.
במקרים שונים היה הגאון הרב אריה לוין זצ"ל, שליח הרב להמלצות כאלו. במקרה מסוים שבו בתו של אחד הקנאים הגדולים שביזו את הרב הייתה זקוקה בדחיפות לטיפול רפואי, ויעצו לו לפנות אל רופא פרופסור מסוים בחו"ל שהוא אחד המומחים הגדולים בבעיה הרפואית הזו. אך רבים הפונים לרופא הדגול הזה והתשלום גבוה. נודע לאב שהפרופסור הוא ממעריצי הרב קוק ואם יקבל המלצה מהרב יקדים הטיפול וייתן הנחה בתשלום. האב הקנאי לא העז לבוא אל הרב וביקש מהרב אריה לוין להיות לו למליץ יושר לפני הרב, והצדיק הירושלמי נענה בנפש חפצה. הרב קוק הזדרז לכתוב מיד מכתב המלצה נלהב שבו מפליג בשבחו של האב. ר' אריה כבר החל ללכת עם המלצה חמה, ואז שמע את הרב קוק קורה לו לחזור. הרב קוק אמר לו: 'ראה מה עושה נגיעה! הלוא הנסיעה לחו"ל עולה כסף רב, ונזכרתי בחברת ספנות שמתחשבת בהמלצותיי, ומעניקה הנחה גדולה לנזקקים. הא לך אפוא מכתב נוסף עבור אותה חברה'. (את המעשה סיפר לרב נריה הגרח"י לוין זצ"ל, בכורו של ר' אריה)
ובמקרה אחר שבו נוכח הגר"י הוטנר שבו כתב הרב המלצה נלהבת לקנאי קיצוני שפגע באופן חמור בכבודו, שהתרגשה עליו צרה גדולה ורק המלצת הרב יכולה הייתה לעזור. הקנאי הזה התבייש לבוא ביום והגיע לרב קוק בלילה. אך כמה תלמידים מתמידים ראו אותו וידעו במי המדובר וכשהבינו שהרב קוק נתן לו המלצה התרגזו ואמרו את הדבר למשפחת הרב. רעייתו הרבנית טענה שהוא לא צריך לזלזל כ"כ בכבודו ואביו אוסיף אף שאין הוא רשאי למחול על כבודו עד כדי כך, ויש גבול לדבר זה. הרב השיב בנחת: "כיוון שישנם שמאשימים אותי שאני עושה מעשים מסוימים משום כבודי, ואיני חס, חס ושלום, על כבוד שמים, לכן אני מצווה שכבוד עצמי לא יהיה חשוב בעיני כלל וכלל". ואמר על כך הרב הוטנר: "הרבה יראת שמים נוספה לי כששמעתי תשובה זו מפי הרב!"
באחת הפעמים כשחזר מברית מילה בעיר העתיקה בלוויית עשרות מאוהביו, קנאים קיצוניים שפכו עליו מי שופכין. כשחזר הרב קוק לביתו כולו מלוכלך, אמר שלמרות מה שעשו לו הוא אוהבם והוא בוער מאהבה לכל אחד מישראל! (ברוך דובדבני)
רב אחד מפולין לארץ היה מעריץ של הרב קוק ואחד משכניו היה מהקנאים שהיה מדבר בגנותו של הרב קוק ופרסם כתב פלסתר נגדו והיה מציק מאוד לכל מי שהיה מהתומכים ברב קוק. הרב ביקר בארץ ובא לפני הרב קוק ודרש מהרב קוק לקללו. הרב סירב בתקיפות ואמר: "חס ושלום! שיאריך ימים! אסור לקלל שום יהודי!" הרב האורח ניסה לשכנעו כי אותו אדם ראוי שלא יוציא את שנתו וכך דינו של מבזה תלמידי חכמים. הרב קם מכסאו והגיב שוב: "חס ושלום! שיאריך ימים!" וכפי שמספר אותו רב, הקנאי הזה האריך ימים וחי מעל 90 שנים. (הרב שבתאי שמואלי, מתלמידי הרב קוק ב"מרכז הרב" ששימש כמזכיר הישיבה)
כשסיפרו לו בהזדמנות מסוימת שהקנאים תלו בחוצות העיר מודעות בגנותו, השיב: "פרנסתם של בעלי הדפוס בירושלים אינה מצויה, ואם מתפרנסים בגיני, שוב איני מקפיד!"
הרב זושא ברנדוויין זצ"ל היה אחיו של הרבי מסטרטין בירושלים, ר' שמואל יוסף ברנדוויין מוריה זצ"ל. צדיק ואוהב ישראל גדול. לידתו הייתה במירון, ליד ציונו הקדוש של הרשב"י, וכל חייו היה קשור מאוד למקום זה. ר' זושא היה תלמיד חכם ובקי במיוחד בשו"ע חושן משפט. בצעירותו למד בישיבת חיי עולם בירושלים. קשרים טובים היו לו עם האדמורי"ם מרוז'ין, הוסיאטין וסדיגורה. אצל האדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מבעלז זי"ע היה ר' זושא בן בית. בנוסף לכך, במשך כל השנים, ובפרט לעת זקנה, היה קשור בלב ונפש לאדמו"ר מלעלוב זי"ע, ובשנותיו האחרונות לא חיסר שבת אחת שלא עשה אצלו בבני ברק, ואף האדמו"ר חיבבו ביותר והשיב לו אהבה על אהבתו. כאחיו היה מעריץ גדול של הרב קוק. סיפר הסופר ש"י עגנון ז"ל: "הרב זושא ברנדוויין בעל בית דפוס היה בירושלים. אירע שכמה ימים לא בא לבית הדפוס. כשבא ראה ערימה של מודעות שיצאו מבית דפוסו. נטל אחת מהן וראה שכולה חירופים וגידופים על קדוש ד' מכובד מורנו הגאון ר' אברהם יצחק קוק זצ"ל. אחזה אותו חלחלה וצעק בחמתו, מי עשה את הנבלה הזאת להדפיס כתב פלסתר שכזה. מהרו והוציאו את כל הטפסים לשריפה ואל תשאירו מהם אות. אמר לו זקן המסדרים, אל נא באפך רב זושא. איש פלוני ידידך בא לכאן ונתן לנו להדפיס מודעה זו ונתן את שכרה משלם על מנת שנדפיס אותה עוד היום, ואנחנו קיבלנו עלינו בתקיעת כף להדפיס היום, ואין אנו יכולים לחזור בנו ואף לא נחזור בנו. עמד ר' זושא בצער גדול ולא ידע מה יעשה. איש פלוני ידידו מנוער היה, ופועלי הדפוס שותפים היו לריווח ולהפסד, ומורנו הרב קוק מכובד היה עליו מכל אדם. וכאן בית דפוסו מוציא עליו כתב פלסתר שכזה. נתיישב בדעתו והלך לשאול עצה ממנו. בא וסיפר לרבנו כל הדבר. אמר לו רבינו: הן בית דפוסך לא יחיד הוא בירושלים, ואם אתה מבער את כתבי הפלסתר ימצא לו כותביהם בית דפוס אחר להדפיסם, נמצאת אתה מפסיד והם נדפסים. בכך חזור לבית הדפוס ותן לו לבעל כתבי הפלסתר את כתבי הפלסתר המודפסים, והטוב בעיניו יעשה, וד' הטוב יכפר. הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו שרואה שממרים עמו ויושב ושותק."
אחד ממפיצי כתבי הפלסתר נגדו בא אליו לבקש תרומה ל"הכנסת כלה", הרב קוק הוציא מיד ממגירתו שתי לירות ארצישראליות ונתן לו. מקורביו טענו נגדו שהוא לא צריך כל כך למחול על כבודו וזה ביזוי כבוד התורה והתנהגותו תגרום לאותו אחד להמשיך להפיץ כתבי פלסתר נגדו. ענה הרב קוק להם שגם לשמש המלקה ביום הכיפורים משלמים שכר, לכן גם אותו אחד ראוי לתשלום. הרב יהושע קניאל, תלמידו עוד מיפו ולימים רבה הראשי האשכנזי של חיפה, שאל אותו ביחידות: "לאלה דחית בקש, בבדיחה, אך לי מה אתה אומר? הלא ישנם מאמרי חז"ל שאומרים שמנהיג בישראל לא צריך ולא יכול לוותר על כבודו." הרב קוק הזכיר בתשובתו לרב קניאל את דברי הרמב"ם בהלכות דעות שאומר ששנאה שבלב חמורה משנאה גלויה. לאחר מכן הסביר שכדי להתרחק מכל טינה שבלב על כל יהודי שהוא, הוא מקרב, כדי שליבו יהיה טהור ביחס לכל יהודי שהוא ולא יהיה חשש "שנאת חינם", הוא מקרה אנשים כאלו עוד יותר וכשהם באים לבקש ממנו עזרה, אינו רוצה לעכבם במשהו, שלא תיכנס בלבו מחשבה של שנאה לאח. והוסיף שלא יצטער אם לא שנא את מי שצריך לשנוא, אך יצטער אם לא אהב את מי שצריך לאהוב.
בביקורו של האדמו"ר הגאון ר' חיים אלעזר שפירא ממונקץ', שהיה מתנגד חריף ביותר גם לאישיותו של הרב ובא בטענות קשות לרבי מגור על השבחים האישיים לרב קוק במכתבו הידוע מהאונייה, רצה הרב קוק לקבל פניו, אך מקורביו ותלמידיו התנגדו בתוקף והוא נכנע, והוסכם שהגרי"מ חרל"פ זצ"ל יקבל את פניו. אך לפני כן הרב כינס את מקורביו ותלמידיו והפליג בשבחו של הרבי ממונקץ'.
האדמו"ר ר' יוחנן טברסקי מטולנה זצ"ל שעלה לארץ לאחר בר המצווה ואחרי כמה שנים ירד לקנדה ולאחר שנים חזר לישראל, סיפר שבנעוריו כשהתגורר בארץ, זכה להכיר מקרוב את הרב קוק, וזכה להכיר את כל אדירי התורה של ירושלים, אבל אצל הרב קוק הוא ראה מעלת מעביר על מידותיו יותר מכולם. ואמר שראה במו עיניו כמה פעמים כיצד ביזו באופן מחפיר ביותר את הרב קוק, אך לא נראה בפניו כל שינוי ולא הייתה לו כל שנאה או אף טינה. והוסיף הרבי מטולנה שהמקובלים אומרים שכל התיקונים שאפשר להשיג בתעניות וסיגופים לא מגיעים לפעם אחת שבה אדם מעביר על מידותיו, והשבירה שבה אדם שובר עצמו ומעביר על מידותיו היא כפרה ותיקון יותר מהכול.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 11:17

גדול הדור כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:בוקר טוב!! מקודם הכחשת לגמרי שהרב קוק מסר יהודים לשלטון הבריטי, פתאום כשראית שלא תוכל לשקר פה על כולם אז מצאת תירוץ אחר?
1.זה לא תירוץ אחר אלא מה שכתוב במכתב לגבי הרב קוק כשחברי הבד"ץ ככל גדולי היהדות החרדית, כולל מגדולי "העדה החרדית" ותומכיה התייחסו בכבוד רב לרב קוק למרות המחלוקת החריפה בהשקפה, בניגוד לרבנים סמניצר והופמן שייצגו את הדעה הקנאית הקיצונית ביותר שהייתה דעת המיעוט שבמיעוט בין כלל גדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות.


2. הם לא ביזו רק את הרב קוק אלא גם גדולי ישראל נודעים נוספים כמו "האמרי אמת" והריי"צ מלובביץ' ועוד (חלק מהמקרים יכולים להיות גם אחרי מכתב זה) וכלפי הרב סמניצר נשלח לרב זוננפלד מגדולי ישראל בחו"ל דרישה להחרימו והוא לימד עליו זכות ואמר שזהו "שיגעון של יראת שמים". בגלל התנהגותם תביעת הרב קוק הייתה מוצדקת ולא נגעה לכבודו האישי אלא לכבוד התורה בכלל שהם ביזו בצורה מחפירה ביותר.
ביחס לכבודו האישי בלבד הוא מחל ואף סייע לקנאים שבאו אליו בלית בררה להמלצות שונות וגם סייע כספית במקרים שונים כמו לגבי אחד אחר מבני משפחת סמניצר, ברל סמניצר.

ראה כאן עד כמה הרב קוק העביר על מידותיו ור' יוחנן טברסקי מטולנה זצ"ל שהיה בצעירותו בירושלים והכיר גדולי תורה רבים, אמר שהרב קוק היה מעביר על מידותיו יותר מכל הרבנים שהכיר:
היו באים לפניו גם קיצוני הקנאים בעבור המלצות לרופאים ואף לנדבות כי מצבם היה בכי רע, והיה כותב להם המלצות נלהבות ביותר כפי שנאתם לו, או נותן להם הכסף שהיה בידו. אף מימן בשלב מסוים את ר' ברל סמניצר, ממשפחת סמניצר הקנאית הקיצונית, שהיה מאלו שביזו ביותר את הרב, וראה בו תלמיד חכם במצוקה קשה שחובה לעזור לו.
במקרים שונים היה הגאון הרב אריה לוין זצ"ל, שליח הרב להמלצות כאלו. במקרה מסוים שבו בתו של אחד הקנאים הגדולים שביזו את הרב הייתה זקוקה בדחיפות לטיפול רפואי, ויעצו לו לפנות אל רופא פרופסור מסוים בחו"ל שהוא אחד המומחים הגדולים בבעיה הרפואית הזו. אך רבים הפונים לרופא הדגול הזה והתשלום גבוה. נודע לאב שהפרופסור הוא ממעריצי הרב קוק ואם יקבל המלצה מהרב יקדים הטיפול וייתן הנחה בתשלום. האב הקנאי לא העז לבוא אל הרב וביקש מהרב אריה לוין להיות לו למליץ יושר לפני הרב, והצדיק הירושלמי נענה בנפש חפצה. הרב קוק הזדרז לכתוב מיד מכתב המלצה נלהב שבו מפליג בשבחו של האב. ר' אריה כבר החל ללכת עם המלצה חמה, ואז שמע את הרב קוק קורה לו לחזור. הרב קוק אמר לו: 'ראה מה עושה נגיעה! הלוא הנסיעה לחו"ל עולה כסף רב, ונזכרתי בחברת ספנות שמתחשבת בהמלצותיי, ומעניקה הנחה גדולה לנזקקים. הא לך אפוא מכתב נוסף עבור אותה חברה'. (את המעשה סיפר לרב נריה הגרח"י לוין זצ"ל, בכורו של ר' אריה)
ובמקרה אחר שבו נוכח הגר"י הוטנר שבו כתב הרב המלצה נלהבת לקנאי קיצוני שפגע באופן חמור בכבודו, שהתרגשה עליו צרה גדולה ורק המלצת הרב יכולה הייתה לעזור. הקנאי הזה התבייש לבוא ביום והגיע לרב קוק בלילה. אך כמה תלמידים מתמידים ראו אותו וידעו במי המדובר וכשהבינו שהרב קוק נתן לו המלצה התרגזו ואמרו את הדבר למשפחת הרב. רעייתו הרבנית טענה שהוא לא צריך לזלזל כ"כ בכבודו ואביו אוסיף אף שאין הוא רשאי למחול על כבודו עד כדי כך, ויש גבול לדבר זה. הרב השיב בנחת: "כיוון שישנם שמאשימים אותי שאני עושה מעשים מסוימים משום כבודי, ואיני חס, חס ושלום, על כבוד שמים, לכן אני מצווה שכבוד עצמי לא יהיה חשוב בעיני כלל וכלל". ואמר על כך הרב הוטנר: "הרבה יראת שמים נוספה לי כששמעתי תשובה זו מפי הרב!"
באחת הפעמים כשחזר מברית מילה בעיר העתיקה בלוויית עשרות מאוהביו, קנאים קיצוניים שפכו עליו מי שופכין. כשחזר הרב קוק לביתו כולו מלוכלך, אמר שלמרות מה שעשו לו הוא אוהבם והוא בוער מאהבה לכל אחד מישראל! (ברוך דובדבני)
רב אחד מפולין לארץ היה מעריץ של הרב קוק ואחד משכניו היה מהקנאים שהיה מדבר בגנותו של הרב קוק ופרסם כתב פלסתר נגדו והיה מציק מאוד לכל מי שהיה מהתומכים ברב קוק. הרב ביקר בארץ ובא לפני הרב קוק ודרש מהרב קוק לקללו. הרב סירב בתקיפות ואמר: "חס ושלום! שיאריך ימים! אסור לקלל שום יהודי!" הרב האורח ניסה לשכנעו כי אותו אדם ראוי שלא יוציא את שנתו וכך דינו של מבזה תלמידי חכמים. הרב קם מכסאו והגיב שוב: "חס ושלום! שיאריך ימים!" וכפי שמספר אותו רב, הקנאי הזה האריך ימים וחי מעל 90 שנים. (הרב שבתאי שמואלי, מתלמידי הרב קוק ב"מרכז הרב" ששימש כמזכיר הישיבה)
כשסיפרו לו בהזדמנות מסוימת שהקנאים תלו בחוצות העיר מודעות בגנותו, השיב: "פרנסתם של בעלי הדפוס בירושלים אינה מצויה, ואם מתפרנסים בגיני, שוב איני מקפיד!"
הרב זושא ברנדוויין זצ"ל היה אחיו של הרבי מסטרטין בירושלים, ר' שמואל יוסף מוריה (ברנדוויין) זצ"ל. צדיק ואוהב ישראל גדול. לידתו הייתה במירון, ליד ציונו הקדוש של הרשב"י, וכל חייו היה קשור מאוד למקום זה. ר' זושא היה תלמיד חכם ובקי במיוחד בשו"ע חושן משפט. בצעירותו למד בישיבת חיי עולם בירושלים. קשרים טובים היו לו עם האדמורי"ם מרוז'ין, הוסיאטין וסדיגורה. אצל האדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מבעלז זי"ע היה ר' זושא בן בית. בנוסף לכך, במשך כל השנים, ובפרט לעת זקנה, היה קשור בלב ונפש לאדמו"ר מלעלוב זי"ע, ובשנותיו האחרונות לא חיסר שבת אחת שלא עשה אצלו בבני ברק, ואף האדמו"ר חיבבו ביותר והשיב לו אהבה על אהבתו. כאחיו היה מעריץ גדול של הרב קוק. סיפר הסופר ש"י עגנון ז"ל: "הרב זושא ברנדוויין בעל בית דפוס היה בירושלים. אירע שכמה ימים לא בא לבית הדפוס. כשבא ראה ערימה של מודעות שיצאו מבית דפוסו. נטל אחת מהן וראה שכולה חירופים וגידופים על קדוש ד' מכובד מורנו הגאון ר' אברהם יצחק קוק זצ"ל. אחזה אותו חלחלה וצעק בחמתו, מי עשה את הנבלה הזאת להדפיס כתב פלסתר שכזה. מהרו והוציאו את כל הטפסים לשריפה ואל תשאירו מהם אות. אמר לו זקן המסדרים, אל נא באפך רב זושא. איש פלוני ידידך בא לכאן ונתן לנו להדפיס מודעה זו ונתן את שכרה משלם על מנת שנדפיס אותה עוד היום, ואנחנו קיבלנו עלינו בתקיעת כף להדפיס היום, ואין אנו יכולים לחזור בנו ואף לא נחזור בנו. עמד ר' זושא בצער גדול ולא ידע מה יעשה. איש פלוני ידידו מנוער היה, ופועלי הדפוס שותפים היו לריווח ולהפסד, ומורנו הרב קוק מכובד היה עליו מכל אדם. וכאן בית דפוסו מוציא עליו כתב פלסתר שכזה. נתיישב בדעתו והלך לשאול עצה ממנו. בא וסיפר לרבנו כל הדבר. אמר לו רבינו: הן בית דפוסך לא יחיד הוא בירושלים, ואם אתה מבער את כתבי הפלסתר ימצא לו כותביהם בית דפוס אחר להדפיסם, נמצאת אתה מפסיד והם נדפסים. בכך חזור לבית הדפוס ותן לו לבעל כתבי הפלסתר את כתבי הפלסתר המודפסים, והטוב בעיניו יעשה, וד' הטוב יכפר. הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו שרואה שממרים עמו ויושב ושותק."
אחד ממפיצי כתבי הפלסתר נגדו בא אליו לבקש תרומה ל"הכנסת כלה", הרב קוק הוציא מיד ממגירתו שתי לירות ארצישראליות ונתן לו. מקורביו טענו נגדו שהוא לא צריך כל כך למחול על כבודו וזה ביזוי כבוד התורה והתנהגותו תגרום לאותו אחד להמשיך להפיץ כתבי פלסתר נגדו. ענה הרב קוק להם שגם לשמש המלקה ביום הכיפורים משלמים שכר, לכן גם אותו אחד ראוי לתשלום. הרב יהושע קניאל, תלמידו עוד מיפו ולימים רבה הראשי האשכנזי של חיפה, שאל אותו ביחידות: "לאלה דחית בקש, בבדיחה, אך לי מה אתה אומר? הלא ישנם מאמרי חז"ל שאומרים שמנהיג בישראל לא צריך ולא יכול לוותר על כבודו." הרב קוק הזכיר בתשובתו לרב קניאל את דברי הרמב"ם בהלכות דעות שאומר ששנאה שבלב חמורה משנאה גלויה. לאחר מכן הסביר שכדי להתרחק מכל טינה שבלב על כל יהודי שהוא, הוא מקרב, כדי שליבו יהיה טהור ביחס לכל יהודי שהוא ולא יהיה חשש "שנאת חינם", הוא מקרה אנשים כאלו עוד יותר וכשהם באים לבקש ממנו עזרה, אינו רוצה לעכבם במשהו, שלא תיכנס בלבו מחשבה של שנאה לאח. והוסיף שלא יצטער אם לא שנא את מי שצריך לשנוא, אך יצטער אם לא אהב את מי שצריך לאהוב.
בביקורו של האדמו"ר הגאון ר' חיים אלעזר שפירא ממונקץ', שהיה מתנגד חריף ביותר גם לאישיותו של הרב ובא בטענות קשות לרבי מגור על השבחים האישיים לרב קוק במכתבו הידוע מהאונייה, רצה הרב קוק לקבל פניו, אך מקורביו ותלמידיו התנגדו בתוקף והוא נכנע, והוסכם שהגרי"מ חרל"פ זצ"ל יקבל את פניו. אך לפני כן הרב כינס את מקורביו ותלמידיו והפליג בשבחו של הרבי ממונקץ'.
האדמו"ר ר' יוחנן טברסקי מטולנה זצ"ל שעלה לארץ לאחר בר המצווה ואחרי כמה שנים ירד לקנדה ולאחר שנים חזר לישראל, סיפר שבנעוריו כשהתגורר בארץ, זכה להכיר מקרוב את הרב קוק, וזכה להכיר את כל אדירי התורה של ירושלים, אבל אצל הרב קוק הוא ראה מעלת מעביר על מידותיו יותר מכולם. ואמר שראה במו עיניו כמה פעמים כיצד ביזו באופן מחפיר ביותר את הרב קוק, אך לא נראה בפניו כל שינוי ולא הייתה לו כל שנאה או אף טינה. והוסיף הרבי מטולנה שהמקובלים אומרים שכל התיקונים שאפשר להשיג בתעניות וסיגופים לא מגיעים לפעם אחת שבה אדם מעביר על מידותיו, והשבירה שבה אדם שובר עצמו ומעביר על מידותיו היא כפרה ותיקון יותר מהכול.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 11:41

דוד לוי כתב:
שילת כתב:לענ"ד צריך לחסום את הניק 'דוד לוי' שמזלזל במרן הראי"ה קוק זצ"ל בצורה בוטה כ"כ.
היו גדולי ישראל שחלקו עליו, אולי רוב ואולי מיעוט (אני משאיר לאחרים להתווכח על כך במגילות אינסופיות), אך כמעט כולם ללא יוצא מן בכלל העריכו מאוד את גדלותו בתורה ובעבודת ה'.
אם אותו 'דוד לו' היה כותב "לייזר שך" או "מנדלה שניאורסון" או אפילו "שרולצ'ה הגר", הוא היה נחסם מיד, ובצדק.
מדוע על דבריו החצופים כנגד הראי"ה קוק הוא לא נחסם?
א. על הגדולים האלו שהזכרת כהרב ש"ך וכו', אף גדול לא כתב עליהם דברי גנאי, נקודה.

ב. מימות ה"שבתי צבי" שר"י כמעט שלא שמענו שיצאו גדולי ישראל נגד איזה גדול, כמו שיצאו נגד "קוק".

ג. הביטויים האלו (כדלהלן) שאמרו גדולי ישראל על "קוק", לא תמצא שאמרו על גדול אחר, ואלו הן:

הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל כתב עליו:
הוא מחטיא את הרבים במדרגה היותר נראה! הוא רשע גמור! וראוי לנדותו.

החכם הגאון הרב אלפאנדארי זצוק"ל, גדול המקובלים, כתב עליו:
איך שם אור לחושך וחושך לאור, ולא ירא לנפשו מעלבון תוה"ק וכל הנביאים צועקים עליו במרה על זה במרום קדשם.

הרה"ק בעל "צפנת פענח" זצ"ל כותב עליו:
וצא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו, והרי הוא כופר בהשגחה עליונה.

הרה"ק רבי יואל טייטלבוים זצ"ל כתב עליו:
איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה, הוא הגבר אשר הרחיב גבול הטומאה ר"ל, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה.

הגאון בעל "תורת יקותיאל" כתב עליו:
ספרי קוק נידונים כספר מינים ודינם בשריפה, כל איש ירא ד' יתרחק ממנו ומספריו הרחק כמטחוי קשת כי פורש רשת לצוד בנ"י לכפירה ח"ו.

הרה"ק מטורנא זי"ע הכריז עליו:
שבתי צבי בשעתו.

הרה"ק בעל "מנחת אלעזר" זצ"ל כותב עליו:
המסית ומדיח בחיבוריו הטמאים שמלאים מינות וכפירה ר"ל.

ועוד הרבה גדולי ישראל אמרו עליו דברים נוראים מאוד.

וכבר כתב אחד מהגדולים מדור הקדום, שברור כשמש דגם גדולי ישראל הללו שדיברו בשבחו, אם היו יודעים את גודל טומאתו הטמון בלבו כמו שאנחנו יודעים, בוודאי שהיו יוצאים נגדו בקול חוצב וצא טמא יקרא.
א. על אלה אף אחד לא אמר דברי גנאי בגלל שהיו בהשקפה "הנכונה". אז זהו שגם כלל גדולי היהדות החרדית שתקפו בחריפות את דעותיו של הרב קוק ראו בו גדול בדורו.

ב. גדולי ישראל שיצאו אישית נגד הרב קוק וזלזלו בו היו המיעוט שבמיעוט בכלל גדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות. וגם היו גדולי עולם רבים שתמכו בדעותיו (בהזדמנות אתייחס לזה).

ג. רוב מכריע הרבנים שהבאתי בתגובה זו או שהובאו בתגובות אחרות שלך ושל "משולש" שייכים לדעה האנטי ציונית הקיצונית ביותר שממשיכיהם מקום המדינה (למעט הרבי מסטמר שחי לאחר קום המדינה) רואים בה מעשה שטן, ודעתם זו היא המיעוט שבמיעוט בין גדולי היהדות החרדית וכך גם לגבי הפסילה הגורפת של רבנים ציוניים ובראשם הרב קוק.
דעתו של הרב וסרמן היא לא רק בניגוד גמור לכלל גדולי היהדות החרדית כאמור בפסקה הקודמת, אלא אף בניגוד גמור לרבו המובהק הח"ח שחתנו העיד במפורש בתרפ"ח שחותנו מוקיר ומחבב מאוד את הרב קוק וממכתבו עולה גם שכלל רבני הארץ והגולה מוחים בתוקף נגד מעשי הקנאים כנגד הרב קוק.
ובנוסף דעתו של הרב וסרמן היא בניגוד גמור לחותנו ר"מ אטלס משאוול שהיה מראשי הישיבה הרבים מרחבי אירופה שהמליצו לרב קוק על קבלת תלמידים ל"מרכז הרב" ולמעשה המליץ על תלמיד של הרב וסרמן בברנוביץ שרצה ללמוד ב"מרכז הרב".

הסבא קדישא קיבל בכבוד רב את הרב קוק ומלוויו הרב חרל"פ והרב אהרונסון בביקורם בגליל בתרפ"ד ושלח לכבוד ביקורם זה מכתב ברכה מיוחד.
שבועיים וחצי לאחר מכן שלח מכתב לרב חרל"פ שעימו היה בידידות רבה דרך רב"צ שפירא שהיה בנו של רבו המובהק הראשון של הרב חרל"פ וחברו של הרב חרל"פ משנים אלו. עצם הידידות עם הרב חרל"פ כבר מראה שלא זלזל אישית ברב קוק ובתלמידיו כמו הרב חרל"פ, ומתוכן המכתב שעוסק במחלוקת בישיבה מסוימת שהרב קוק הזהיר את מחרחרי המחלוקת רואים את הערצתו של זקן המקובלים לרב קוק שאותו מכנה 'הכהן הגדול מוהרא"י קוק' ובהיחחס למי שדיב בביזיון כלפי הרב קוק הוא כותב בין הדברי ש"התבטא בביטולים כלפי הרבי קוק" וש"גדף מערכות ישראל ואלופי ישורון. תאלמה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק".
וכן הס"ק קיבל את הערותיו של הרב קוק על גיליון דברי קבלה שלו ששלח לרב קוק דרך הרב חרל"פ, ולא הביאו לדפוס.
ככלל גדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות הס"ק חלק כבוד רב לרב קוק על אף המחלוקת ההשקפתית החריפה.

כל ה"הרבה גדויל ישראל אמרו עליו דברים נוראיים מאוד" היו הרבה של הונגריה והמסתעף ואחרים כמותם מקהילות אחרות, אך כל אלו היו המיעוט שבמיעוט מכלל גדולי ישראל בכל העולם היהודי בכלל, ובאירופה בפרט.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 11:55

משולש כתב:בשנת תרפ"א לפני בואו של מרן ה"אמרי אמת" לביקורו המפורסם בא"י שלח גיסו האדמו"ר חנוך צבי מבענדין מכתב לידידו הר' הירש דוד הירשבין וכתב לו שם בין היתר: "והנה כאשר כבוד תורתו מאוהביו של הרב הגאון הרא"י קוק שליט"א, צריך לראות שיבטל דעתו מפני דעת הרבים, כי כל הגדולים בפה מרעישים על חיבוריו כי יכולים חס ושלום לעשות קלקול גדול בעולם רחמנא ליצלן, והנה כתבתי כן לרב בעצמו.."

למכתב זה צורף גם מכתב של מרן ה"אמרי אמת" וז"ל:

ב"ה ה' לסדר כי השוחד יעור עיני פקחים

גם אני דורש שלום ידידי הרב הירש דוד נ"י. כנים דברי גיסי שי' מעל"ד- ויותר ממה שכתוב הקולות נשמעים על חיבורים כאלה המערבים רע בטוב, וחושך באור ואומרים לרשע צדיק אתה- האומנם הותרה כלאים בלבושי כהונה- אך בזמן בית המקדש, ובשעת עבודה ובלבוש החיצון ובגזירת הכתוב, אולם עירבוב בדעת ובהנפש הפנימי- בזה אי אפשר לאור וחושך לשמש כאחת. בטח ראית דברי אבי מורי ז"ל בשפת אמת פ' קדושים שנת תרנ"ה בפי' יכול כמוני- וכבר הוזהרנו לבל להתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה, לזאת רק יתפרדו מפועלי און, ויקבלו דברי חברות יוכל הרב שי' לקרבם ולקבלם, אולם לא בעוד שהשרץ בידם לא יועיל כל מימות שבעולם לטהרם אפי' מי זהב".


לאחר ביקורו כתב את מכתבו המפורסם בו כתב כי אהבתו של הרב קוק לא"י עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור (משפט שב"טעות" שכחו להכניס לספר "מלאכים כבני אדם") וששיטתו מסוכנת.

בשנת תרפ"ד הגיע שוב מרן ה"אמרי אמת" עם גיסו ועם מרן האדמו"ר מסוקולוב בשליחות גדולי ישראל שבחו"ל על מנת להשכין שלום (כשמרן הגרי"ח זוננפלד חתם מידית כי יקבל כל החלטה של המשלחת בעוד אנשי הרב קוק השתמטו ובסוף לא חתמו על החלטת משלחת הגדולים הנ"ל). בדו"ח המסכם של שלושת ענקים אלה נכתב מפורשות:

"לעומת זאת, הרב קוק, על אף היותו תלמיד חכם מלא וגדוש במקצועות שונים וגם נואם מצויין, איננו יכול להיחשב כממלא מקום וממשיך דרכם של הגאונים והצדיקים של הדורות הראשונים. הרב קוק מקושר כבר עם רוח הזמן ומדבר גדולות על "תחיית עמנו". ולמרות הירידה המוסרית והדתית של דורנו רואה הוא בעיני רוחו "תחיית הלאום" וכדומה, והוא מועיד לרבנות הראשית תפקיד חשוב בתהליך זה. ("בדור תהפוכות", עמ' 358ש.ז.זוננפלד, תשנ"ד).
ב"מלאכים כבני אדם" לא שכחו את המשפט הזה, כי הספר עוסק בשבחיו של הרב קוק לכן מה ששייך הוא היחס האישי לרב קוק ולא להשקפתו.
לעומת זאת הרב אליעזר מלמד בטורו ב"בשבע" שעסק בעניין זה כתב את כל הדברים כולל הביקורת. ומעצם דברי הביקורת דווקא אתה מלמד על הערצת הרבי מגור לרב קוק, כיוון שהוא משווה אותו לרבי מאיר שלא היה בדורו כמותו אך לא פסקו הלכה כמותו בגלל שאמר על טמא טהור ועל טהור טמא וכך ראה הרבי מגור את הרב קוק כמי שאין בדורו כמותו אך א"א לקבל את השקפתו ולכן הוא אינו יכול להיות המשך בהשקפתו לגדולי הדורות הקודמים, אך עדיין התייחסו אליו שאל מי שאין בדורו כמותו, גדול הדור.

וראהעוד על יחס הא"א לרב קוק וכן יחס הרבי מסוקולוב והרב מבנדין לאחר פגישתם עם הרב קוק:
סיפר בנו האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר: "אחרי הפגישה הראשונה של אבא עם הרב [קוק], הוא הורה מיד לאנשי פמלייתו שיקנו בשר רק מהשחיטה העומדת תחת פיקוחו של הרב", ולא מהשחיטה שבפיקוח "העדה החרדית". גם הרב ברומברג כותב בספר "הרבי מגור" בסדרת "מגדולי התורה והחסידות", כרך כ"ד, כי הרבי הקפיד תמיד לבקר תחילה את הרב קוק, ורק אח"כ את רבני העדה החרדית, למרות שהיו מבוגרים מהרב קוק ואף היו קשורים ל'אגודת ישראל' שהוא היה ממנהיגיה הבולטים.
כשביקר מרן הרב קוק במקום אכסנייתו של הרבי, סיפר לו הרבי שעתה הוא עומד להפריש תרומות ומעשרות בפעם הראשונה. אמר לו הרב קוק, אם כן תזכה גם בברכת 'שהחיינו', כדברי רש"י (מנחות עה, ב) ביחס לכהן המקריב בפעם הראשונה, וכפסק הרמ"א ביורה דעה כ"ח. הרבי הקשה, הרי הש"ך מערער על פסק הרמ"א, וכן דעת הפר"ח. אולם מרן הרב חזר וביסס את דעתו, תוך כדי בירור שיטות החולקים ביסודיות ובהרחבה כדרכו. ואף הוסיף לומר לרבי, כי שמחת בואו לארץ ישראל אף היא מצטרפת לשמחת קיום המצווה בפעם הראשונה, והרי הוא יכול לברך בלא חשש. אחרי ששמע הרבי את דבריו המקיפים של הרב, קם ואמר: "אם מרא דאתרא, רבה של ירושלים, פוסק שיש לברך, מקבל אני את דעתו". וברך 'שהחיינו' בשמחה. הרב קוק הציע לרבי לשבת בכורסה. אולם הרבי סירב, ואמר שגם בביתו אינו יושב אלא על כסא רגיל. אבל הרב שרצה לכבדו אמר לו: "כל מה שבעל הבית אומר לך עשה חוץ מצא" (דרך ארץ פ"ז). השיב הרבי, אבי מורי מפרש "חוץ מצא" - חוץ מן הדברים המוציאים את האדם מן העולם, והרי אחד מהם הוא 'כבוד'. נענה הרב, אמנם פירוש נאה הוא, אבל הוא נגד התוס' בפסחים פ"ו, ב', שם מפורש שאע"פ שיש בכך כבוד, יש לשמוע בקול בעל הבית. הרבי, שהיה בעצמו גאון מופלג, וכבר זכה להכיר רבים מגאוני הזמן, התפעל מאוד מהערתו של מרן הרב שנאמרה כלאחר יד, והצביעה על זיכרון וחריפות שאין דוגמתם. אע"פ כן לא ויתר הרבי על מנהגו ולא ישב על הכורסה (הרב ברומברג).
במכתבו המפורסם מהאונייה לאחר ביקורו הראשון בארץ כתב הרבי מגור: 'והרב הגאון רבי אברהם קוק שיחיה הוא איש האשכולות בתורה ומדות תרומיות. גם רבים אומרים כי הוא שונא בצע. אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול, ואומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבע הלכה כמותו, ומזה באו הדברים הזרים שבחיבוריו...' שאלוהו מה ראה לכנות את הרב קוק "איש אשכולות", השיב שהתשובה ברש"י. כוונתו לרש"י על דברי הגמרא בסוטה: "מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: 'איש שהכול בו' ", ופירש רש"י: " 'איש שהכל בו' - תורה לאמתה, אין דופי שכחה ומחלוקת". וכן שאלוהו, והרי אמרו במשנה (סוטה ט, י), שבטלו אנשי אשכולות, והשיב: עיינו בתוספות בבא מציעא כט, ב', וכוונתו הייתה שאע"פ שבטלו, מעת לעת עדיין ייתכן שיופיעו אנשי אשכולות. גם מהמשפט הביקורתי ניתן לראות את הערצת הרבי לגדולתו של הרב קוק שרואה את הרב קוק כמי שאין כמותו בדורו אף שלא פוסקים כמותו, כמו במקור בגמרא. בנוסף כתב במכתב: "והנה מדברי הרב הגאון רבי אברהם קוק שיחיה הנ"ל תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי עיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה חולק כבוד להרבנים הזקנים". כאן רואים עדות מפורשת מפורש שרוב הקהילה היהודית והרבנים בירושלים תמכו ברב קוק וראו בו את רבם ולא ברב זוננפלד.
בעת ביקורו השני של הרבי בירושלים, בשנת תרפ"ד, ביקש אחד מחסידיו לכבד את הרבי בסנדקאות, ורק אחר שהתברר לרבי שהרב קוק לא ייפגע מזה, הסכים. הרב קוק כובד בברכות, ושלא כמנהג הרווח, לאחר שגמר את ברכת 'כורת הברית', שתה מן היין, ורק אח"כ המשיך "אלוקינו ואלוקי אבותינו קיים את הילד הזה" וכו'. כשקם הרבי מכסא סנדקאותו, שאל את הרב מדוע נהג כך. השיב לו הרב: "כורת הברית" זה סוף הברכה, ואילו ההמשך הוא תוספת בקשה. תשובתו של הרב נראתה מאוד בעיני הרבי, והוא כתב אח"כ לאחיו והודיע לו שאע"פ שמקודם נהג לשתות בסוף הבקשה, הרי מכאן ואילך גם הוא ינהג כך. ואמנם כך נוהגים בניו אחריו.
בתרפ"ג-תרפ"ד שהה מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק בוורשה לרגל נישואיו, וכדי לעשות תעמולה למען עליית יהודים יראי שמיים ובעלי הון, כדי לבנות את הארץ ולהשפיע על אופייה של החברה המתגבשת בה. לאחר ביקורו השני של הרבי בארץ, נכנס אליו הרצי"ה לשאול בשלום אביו, אמר לו הרבי בהתרגשות: "מה כבודו שואל על אבא? הלא הוא מלא קדושה!" אח"כ הוסיף: "כבוד מעלת אביו הוא איש אמת וכל מעשיו לשם שמים!"
בביקור השלישי של ה'אמרי אמת' בארץ, בשנת תרפ"ז, התלווה אליו גיסו הגאון הרב צבי חנוך הכהן לוין זצ"ל, ראב"ד בנדין. סיפר הרב אהרון טייטלבום, ממקורבי הרב קוק, על ביקורם של הרבי וגיסו אצל הרב קוק: "הייתי נוכח אז בבית הרב. לאחר חילופי דברים בין הרב לרבי, התחיל הרב מבנדין שואל את הרב על דברים בהלכה שהוקשו לו בלימודו במקומות שונים, והרב השיב על כל שאלה ושאלה, מתרץ קושיות, מיישר תמיהות ומגלה עמוקות. והנה שמתי לב שעם כל תשובה שהרב משיב, מפנה הרבי מגור את ראשו אל הרב מבנדין, בתוספת של הנהון, שמשמעותו היא "אתה רואה!" כיוון שהדבר התמיה אותי, הרשיתי לעצמי לפנות אחר תום הביקור אל הרב מבנדין ולשאול אותו לפשר הדבר. הסביר לי האורח החשוב: כשנסעתי עם הרבי באוניה, נשאנו ונתנו בהלכות שונות. היו דברים שהרבי השיב עליהם, והיו דברים שעליהם אמר: כשנבוא ירושלימה וניפגש עם הרב קוק תשאל אותו והוא כבר ישיב לך. כפי שראית, השיב לי הרב על כל שאלותיי, ותנועותיו של הרבי באו לומר שאכן צדק כשהיה בטוח שהרב ישיב לי על הכול". הרב מבנדין עוד הספיק לשאול את הרב שאלות בענייני קודשים וענייני קבלה, וכולו היה מלא הערצה כלפיו. לאחר שחזר לפולין, סיפרו שהרב מבנדין היה מספר בשבחו של מרן הרב, ואמר: "העולם אינו יודע את הגדלות של הרב קוק! בירושלים מכהן רב בעל השגות מופלאות ביותר!"
באחד מביקוריו כשנלוו אליו גיסו, הרב מבנדין והאדמו"ר הגאון ר' יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, ולאחר ביקור הרב קוק במעונו של הרבי מגור שבו התווכחו על דברי הרב בעניין ההתעמלות של צעירי ישראל, מיהר האדמו"ר מגור ללכת לבית הרב כדי להחזיר ביקור, וסירב לנסוע בעגלה. הוא רצה לכבד את הרב קוק בביקור ברגליו וצעד מאכסנייתו בעיר העתיקה עד ביתו של הרב קוק.
האדמו"ר מסוקולוב זצ"ל היה נוהג להתקיף את מרן הראי"ה במאמרים שונים, וכשבא בפעם הראשונה שלו לירושלים לביקור עם גיסו, ובאו לבקר את הראי"ה, והנה ראו לפניהם רב מלובש כאדמו"ר, הרב חבוש היה בספודיק, עד שהאדמו"ר מסוקולוב אמר בהשתאות: 'והרי הוא כאדמו"ר ממש!' וע"ז ענה לו האדמו"ר מגור: "ידע כבודו מעתה שהרב קוק הוא גאון וצדיק, ואף אם איננו מסכימים לדרכו, אפילו הכי יפסיק כבודו לכתוב עליו." ומאז פסקו המאמרים.
בסיום סעודת נישואי בן אחיו של הרבי, שאליה הוזמן גם הרב קוק, כיבד האדמו"ר את הרב קוק גם בזימון לברכת המזון וגם בשבע ברכות. וכן אחרי הקידוש בשבת "שבע ברכות" ערבב הרבי את השיריים מכוס הקידוש שלו וכוס הקידוש של הרב ונתן לחסידים לשתות.
בסעודה כזו (ייתכן שזו אותה סעודה מהפסקה הקודמת), נמצא חסיד קנאי שלא רצה להיכנס לאולם ועמד על המרפסת. האדמו"ר הרגיש בדבר. האדמו"ר קרא לו ואמר: "בוא, תקבל שיריים". האדמו"ר עירב את היין מהכוס שלו עם היין מכוסו של הרב והגיש לאותו חסיד: "הא לך שיריים!". (הרה"ג שמואל אהרן שזורי [ובר] זצ"ל)
כששמע הרבי על מחלתו של הרב, פקד במכתב על בנו רבי שמחה בונים אלתר (שלימים היה האדמו"ר) לבקר את הרב ולמסור לו את איחוליו בכתב ידו: "הנני לברך את כבוד תורתו ברפואה שלמה. המקום יהיה בעזרו שישלח לו רפואה שלמה בקרוב, לשמחת לב אוהביו". סיפר האדמו"ר ר' פינחס מנחם, שבהיות הרבי באנייה בדרכו לארץ ישראל, באלול תרצ"ה, שמע על פטירתו של הרב, וגעה בבכייה בלתי רגילה. זה היה דבר נדיר מאוד אצל הרבי, שכמעט ולא בכה. אין זאת אלא כי ידע את גדולתו של מרן הרב קוק זצ"ל. וכן בביקורו הזה אמר לגרי"צ דושינסקי זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית (כשהרב בנגיס שימש בהמשך כראב"ד לצדו) שלא השתתף בלוויית הרב קוק, שאם הוא היה בירושלים בזמן הלוויה הוא היה צועד ברגל אחר מיטתו של הרב קוק עד הר הזיתים.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

דוד לוי
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 15:00

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי דוד לוי » 01 ינואר 2013, 12:50

אז זהו...
כבר נתברר כמה פעמים והדבר ידוע, שרוב הסיפורים מלאים עם שקרים,
ובפרט המכתבים רובם ככולם הם מזוייפים ושקרים, גם יש הרבה מכתבים שנתחדשו לאחרונה מבית היוצר של המסריחיסטים,
וחבל על הוויכוחים.

בן ארי
הודעות: 303
הצטרף: 15 נובמבר 2012, 17:09

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי בן ארי » 01 ינואר 2013, 13:23

דוד לוי כתב:פתחתי אשכול מיוחד ל"קוק" וחבריו, כדי שיכניסו כאן את כל הזהמה והטומאה שלהם עם מגילות הארוכות ומכתבים מזוייפים כדרכם.

ובכדי שלא ילכלכו ויטנפו את כל הפורום בכל אשכול ואשכול, אבקש מכולם שלא יתייחס יותר בענין "קוק" וחבריו באשכולות אחרים, רק באשכול מיוחד זה, ולהשאיר את שאר הפורום נקיה.

(והאשכולות האחרים שכבר נפתחו, להשאיר אותם לירד לעומק בשאול תחתית, או שהמנהלים יסגרו אותם).
ימח שמך
אתה מדבר נגד ערליכע ייד
אתה גורם רק למחלוקת
האינך חושש על חייך

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 13:39

דוד לוי כתב:אז זהו...
כבר נתברר כמה פעמים והדבר ידוע, שרוב הסיפורים מלאים עם שקרים,
ובפרט המכתבים רובם ככולם הם מזוייפים ושקרים, גם יש הרבה מכתבים שנתחדשו לאחרונה מבית היוצר של המסריחיסטים,
וחבל על הוויכוחים.
לא נתברר בשום מקום אלא רק במוחם הקודח של קנאים כמוכם, ואף מכתב ממה שהבאתי לא נתחדש לאחרונה.
דווקא לכם ישנם שקרים וזיופים רבים שבאים להראות כאילו כל הגדולים תומכים בדעתכם.
כמו שלגבי הקיצוניות ביחס לציונות ולמדינה ואי ההשתתפות בבחירות, הדעה הקנאית הקיצונית היא המיעוט שבמיעוט בין כלל גדולי היהדות החרדית, כך גם ביחס לרבנים ציוניים ובראשם הרב קוק שכלל גדולי היהדות החרדית העריצו ביותר וחלקו כבוד רב גם לרבנים ציוניים אחרים כי הם חילקו בין מחלוקת בהשקפה ליחס אישי ופסילת ההשקפה אינה מחייבת פסילה אישית וע"כ אמר הנצי"ב בפתיחתו לחומש בראשית שזו הייתה הבית בבית שני שצדיקי הדור שהיו עוסקים בתורה וגומלי חסדים לא היו ישרים בהליכות עולמים שכל מי שהיה שונה מדעתם היו מתייחסים אליו כאל צדוקי ואפיקורס וזה היה מיסודות שנאת החינם שהחריבה את ביה"ק השני שהייתה קודם כל גם אצל צדיקי הדור, וכך אתם אינכם ישרים בהליכות עולמים ומי שלא מתאים לאג'נדה הקנאים שלכם הוא בהכרח פסול וזו שנאת חינם שבינה לבין דרך יהודית תורנית אמתית אין כל קשר.


והנה הערצתם של גדולי ראשי הישיבות ומשגיחיהן (כולל מגדולי תנועת המוסר):

מרן הגאון הרב ירוחם הלוי לייבוביץ' זצוק"ל (תרל"ג-תרצ"ו) - היה אף הוא מתנגד חריף לציונות אך כתב לרב קוק: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א'. ובמכתב אחר: 'הגאון הגדול, נר ישראל, אור עולם, כקש"ת מהרא"י קוק נ"י ויזרח לעולם באורו ותורתו'. בסוף המכתב חתם ר' ירוחם: "והנני המשתחווה לפניו באהבה וברוב הדרת הכבוד." ('אגרות לראי"ה' אגרות שכ"ג, שמ"ב).
במכתב ששלח ר' ירוחם לרצי"ה הקדים ר' ירוחם שורות אלו: "ברוך הבא בשם ה', הו"כ ידיד נפשי הרב הגאון וכו', בנם של קדושים אור ישראל ומאורו, ה"ה כש"ת מהרצי"ה קוק נ"י ויזרח לעולמי עד" ('אגרות לראי"ה', נספחות, 29). רואים הערצה לא רק הערצה גדולה לאב אלא גם הערצה לבן.
כשהספידו את הראי"ה זצ"ל במיר, ניגש ר' ירוחם לספדן ואמר לו: "תאמר ותדגיש, שכל מעשיו היו לשם שמים!" (חוברת 'לכבודה של תורה', עמ' 86).
וכן הגר"ש ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, שכשבא אל ר' ירוחם זצ"ל לקבל ברכת פרידה, לפני עלותו ארצה לישיבת מרכז הרב, אמר לו המשגיח הנערץ: "תגיד בשמי לגאון הרב קוק שיחי', שאני מקנא בעוה"ב שלו, בזכות מה שהוא עושה למען התורה!" ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 135).

הגאון הרב ברוך דב לייבוביץ זצוק"ל (תר"ל-ת"ש) - היה גם הוא מתנגד חריף לציונות, כתב בראש מכתבו לרב קוק: 'כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת'. ובמכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן.
דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'

לעומת מכתבו זה לרב קוק במכתב לרב זוננפלד כתב 'אב"ד בירושלים' ללא ה' הידיעה.

הגאון הרב משה מרדכי אפשטיין זצוק"ל (תרכ"ו-תרצ"ד) - מראשי ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ומתרפ"ה בחברון ולאחר פרעות תרפ"ט שם, עברה לירושלים בשם "כנסת ישראל - חברון" המוכרת כישיבת "חברון". בזמן שהותם בארה"ב של חברי המשלחת לארה"ב בתרפ"ד לגיוס כספים למוסדות התורה בארץ ובאירופה שבה היו חברים הרב קוק, הגרמ"מ אפשטיין והגרא"ד כהנא-שפירא מקובנה זצוק"ל הי"ד, יצאו מספר מלעיזים על הראי"ה זצ"ל, כי דרשותיו "אינן על חיזוק התורה". בתגובה פרסמו חברי המשלחת, הרב אפשטיין והרב אברהם דובער כהנא שפירא, את גילוי הדעת הבא ('אגרות לראי"ה' עמ' רנ"ב-רנ"ג):
"מכתב גלוי שנשלח למערכת "קול ישראל" בירושלים עיה"ק תובב"א.
בהיותינו יחד עם חברנו הגאון הגדול האמיתי מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בעבודת הקודש למצוא עזר ותמיכה למוסדות התורה באה"ק ובאירופה, ובראותנו את עבודתו המסורה והפוריה למטרה קדושה זו, הננו מצטערים מאוד ומשתוממים לראות שלמרות מסרו את נפשו לצאת מהארץ לחוץ לארץ בדרך רחוקה כזו, ולמרות עמלו הרב להרמת קרן התורה, נמצאו כאלה שמעיזים להעליב אותו ולהוציא לעז לאמור: שנושא דרשותיו אינו כלל לחיזוק התורה וכו'..."
כשחזר הרב קוק לארץ בשבט תרפ"ה כותב לו הגרמ"מ שכבר היה בארץ ('אגרות לראי"ה', עמ' רס"ו-רס"ז):
'ב"ה יום כ"ב לחודש כסלו תרפ"ה
החיים והברכה להוד כבוד ידיד ה' וידיד בית ישראל, הגאון האמיתי, מופת הדור, אוצר התורה החכמה והיראה, מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל... שמחתי על מכתב כבוד הדר"ג, המבשר שלו'... ושב הוא כבר אל ארץ קדשינו, ולעבודתו הקדושה... ויוסיף לו ה' עוז ואיל, לפעול ולעבוד לטובת ארצנו ועמנו ברוח קדשינו. חפצתי מאד לידע מתוצאות הטובות מנסיעתו בלונדון, אכן בטח המה מהדברים הנמסרים בע"פ, וע"כ אחכה לעת שיזכני ה' להתראות בשמחה, אחשוב בע"ה לערך בחצי שבט לבא לאה"ק.
ב"ה ששבתי מדרכי בחו"ש, אך הלחץ והטרדה והמצוקה הקיפוני, ואך לחסדי הנותן ליעף כח, [אקוה] כי יחזקני ויאמצני. הנני בזה ידידו, מוקירו כגאון קדושת ערכו, מקוה להתראות בחו"ש בקרוב, משה מרדכי עפשטיין.
ד"ש באה"ר, לכבוד ידי"נ חתנא דבי נשיאה, בנן של קדושים, הרב הג' איש חמודות, מו"ה ר' ישראל ראבינאויץ שליט"א... והנני מסיים בברכה רבה, בהצלחה בכל מעשי ידיו, ידידו ומוקירו, משה מרדכי עפשטיין.'

המכתב האחרון ששלח הרב אפשטיין לרב קוק היה בתרפ"ט ('אגרות לראי"ה', עמ' שס"ג):
'עה"ק חברון, ז' ניסן תרפ"ט
חג שמח וכשר לכבוד ידי"נ הגאון האמיתי מופת הדור והדרו כש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן שליט"א, הרב הראשי לאה"ק.
קבלתי מכתבו היקר ואפריון נמטי להדר"ג, שרוצה לתרץ דברי קדשו של הגר"א זצוק"ל, שאנכי תמהתי עליו בספרי (על ב"מ) דף י"ג ע"א....


מרן הגאון הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצוק"ל (תר"ט-תרפ"ז) - עלה לארץ עם חלק נכבד מישיבת סלובודקה כדי להקים סניף של הישיבה בחברון, כשביקש להעניק סמיכה לתלמידיו, הוא פנה לרב זצ"ל בבקשה שיעניק סמיכה לשני תלמידים אשר "לבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה" ('אגרות לראי"ה', עמ' ש"י):
'בעז"ה שבת להורת לששון לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל'
וכן אמר לתלמידו הגר"י הוטנר זצ"ל: "הוא אמנם לא למד בישיבות המוסר, אבל 'ער איז די צורה פון מוסר!' ('הוא הצורה של המוסר!')"

מרן הגאון הרב אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל (תרל"ז-תשכ"ה) - בנו המפורסם של "הסבא מסלבודקה" שהתפרסם כראש ישיבת מיר. בדברי תנחומיו על פטירת הרב קוק כתב: "רעדה ופלצות אחזתנו למשמע השמועה הנוראה על האסון הנורא שקרה לנו ולכל בית ישראל ומה נורא השבר לכל בית ישראל בהיעדר מנהיגו וקברניטו הדגול, אשר הקריב תמיד את נפשו לטובת האומה, וברוחב לבבו ואהבת ישראל הטהורה, בגדלותו, בצדקתו וברוחו הכביר היה לסמל השלום...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ח)

מרן הגאון הרב אברהם שמואל פינקל זצוק"ל - בן "הסבא מסלבודקה שהיה ראב"ד יזנה בליטא. ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.
באתי לבקש מהדר"ג בטח הדר"ג יודע אאמו"ר שליט"א המנהל ומיסד הישיבה הגדולה דסלאבאדקע הגה"צ ר' נתן צבי שליט"א קודם המלחמה יסדתי ישיבה גדולה מבחורים גדולי תורה בפארשט אצל גראדנא הייתי שם מנהל ור"מ אך עבור הסבות המלחמה בטל הדבר עבורי וכעת יושב אני במדינת ליטא בעיר יעזנא לרב להם וכאשר נמצא אני פה גלמוד בלא חבורת ת"ח אשר מילדותי הורגלתי בזה וגם חוץ מזה חפצי מאד מאד להיות בא"י הקדושה והעיקר מונח במוחי תמיד המחשבות להפיץ תורה ויראה בא"י הקדושה במסירות נפש. ע"כ באתי להדר"ג נ"י להציע לי כי כת"ר אשר כוונתו במסירות נפש לרומם קרן התורה והיראה בא"י הקדושה כי מציון תצא תורה לכל העולם חשב זאת בלא פניות אשר הדר"ג יבין זאת כי רק יתקשר כת"ר עמי ליסד בירושלים ישיבה גדולה ומפוארה כי גם בהמשך הימים אחרי ביאתי לגבולכם אחשוב להביא גם אאמו"ר שליט"א אשר בעזהי"ת בדורותינו זכה ליסד כמעט כל הישיבות הגדולות ולהעמיד על בסיס נכון וידוע זאת לכל כי נמשכים אחריו בכל מקום אשר הוא נמצא באהבת ובמסירות נפש לו כל בני תורה ואברכים אשר נדבקים הם לאאמו"ר שליט"א. ע"ז אבקש מהדר"ג לכתוב לי מזה אם יסכים לזה עמי ולשלוח לנו רשיון הממשלה עכ"פ אבקש מהדר"ג להשתדל עבורי איזה משרת רבנות או משרה למנהל או ר"מ בישיבה גדולה כן תוכלו לנסות אותי ובעזהי"ת לא להתפאר לי כי חוץ מרוחניות אביא גם תועלת רב בל"נ בגשמיות להישיבה כי אוכל לנסוע בעיירות גדולות ליסוד הישיבה כי בעזה"י אמצא חן גם בדרוש אחכה לתשובתו בכליון עיניים.
ממני אברהם שמואל פינקעל הרב דפה

מרן הגאון הרב יהודה לייב חסמן זצוק"ל (תרכ"ט-תרצ"ו) - המנהל הרוחני של ישיבת חברון ומראשי תנועת המוסר. אף שהתנגד לדעותיו של הרב קוק ולא נמנע מלהוכיחו על כך לשיטתו בפני אחרים, היה מעריץ של הרב קוק כמו "הסבא מסלבודקה" שהיה גם הוא מראשי תנועת המוסר ומראשי ישיבת חברון. סיפר הגאון הרב יעקב בצלאל ז'ולטי זצ"ל, שבהלוויתו של מרן הרב קוק זצ"ל התהלך יחד עם המשגיח ר' יהודה לייב חסמן, והרחוב שליד בית הרב התמלא ברבנים וראשי ישיבות ותלמידי חכמים מירושלים וכל הארץ. אמר לו הרב חסמן ביידיש: "אתה רואה פה כל כך הרבה ראשים, ובכן דע לך, שאנו הולכים ללוות ראש שהיה גדול מכל הראשים האלה יחד." ('לקוטי הראי"ה' א', עמ' 52) וכן הרב ישראל שורין כותב בכרך השני של ספרו "מורי האומה" על לווית הרב: "סמוך לקבר עמד רבי יהודה לייב חסמן, המשגיח של ישיבת חברון, פניו חיוורות כסיד וראשו מורד לארץ. פתאום הרים את ראשו ואמר לכל התלמידים אשר הקיפו אותו: "איר זעט די אלע קעפ וואס זיינען דא, אזא קאפ צונופגענומען לייגט מען יעצט אריין אין קבר!" ("הסתכלו והביטו, רואים אתם את כל הראשים [היו כמו חמישים אלף ראשים], ראש שקול כנגד כל הראשים מורידים עתה לקבר!". שמעתי מפי גיסי הרב יהודה צביק ע"ה, אשר היה באותו מעמד."

מרן הגאון הרב יחזקאל סרנא זצ"ל (תר"ן-תשכ"ט) - כיהן כראש ישיבת חברון לאחר פטירת הגרנ"צ פינקל, לצד שני גיסיו, הרב משה חברון והרב אהרן כהן. היה האחראי לבחירת מקום בא"י לישיבת סלבודקה שעלתה לארץ בתרפ"ד-תרפ"ה ומסיבות שונות בחר בחברון, ולאחר פרעות תרפ"ט היה האחראי למעבר לירושלים. היה גם מראשי ועד הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה. היה מעריץ גדול של הראי"ה ככלל צוות הישיבה וגדולי ישראל. סיפר תלמידו, הרב יהושע סלומון: 'מו"ר ראש ישיבת חברון, הגר"י סרנא זצ"ל, היה ממעריציו הגדולים של הראי"ה, והפליג לא פעם בשבחו כגאון וצדיק.' ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 218). הגר"י סרנא למד ושנה בספריו של הראי"ה, ביניהם הספר 'שבת הארץ'. כשיצא ספרו של הראי"ה 'מוסר אביך', אמר הגר"י בשמחה: "סוף סוף אנו זוכים לפגוש את תורת המוסר של הרב!". כמו כן עודד הגר"י הוצאה לאור של ספרי ביאורים על תורתו של הראי"ה.

מרן הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ו) - במכתב לרב קוק ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת שלא יצא אל הפועל לאחר פטירתו של הגאון הרב ישראל אבא ציטרון זצ"ל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו: 'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א'.

מרן הגאון הרב יוסף יהודה לייב בלוך זצוק"ל (תר"ך-תר"ץ) - שנודע כראש ישיבת טלז וכיהן גם כראב"ד טלז, אמנם פורסם מכתב חריף נגד "אורות" בחתימתו לאחר יציאתו לאור בתר"ף, אך התכתב בתרפ"א בידידות רבה עם הגרצי"ה ובמכתב תשובה לרצי"ה משבח את התוכנית להקמת "ישיבת "מרכז הרב" שהרב קוק קרא לה "ישיבה מרכזית עולמית" והרב בלוך מכנה אותה במכתב "ישיבה גדולה עולמית" (המכתב הודפס כנספח ל'אגרות הראי"ה' ג', עמ' ש"ז-ש"ח):
'יוסף יהודה ליב בלאך
אב"ד ור"מ בטלז
בעזהי"ת אור לי"ד שופ"ק תרפ"א
לכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה צבי יהודה הכהן קוק שליט"א שלו' וברכה עד עולם!
אחד"ש באהבה...
ד) ומה מאוד מצאתי לטוב בהרשמים לפרוגרומה ששלח לי כת"ר בדבר יסוד ישיבה גדולה עולמית בירושלים עיר הקודש...
הנני מחכה על מכתב מכתר"ה שנית... ואומר שלו' וברכה לכתר"ה כחפצו וחפץ ידידו... מברכו בהצלחה רבה בל מפעלי' למען שמו ית'... יוסף ליב בלאך.'
בנוסף, כשאחד מבחירי תלמידיו בטלז שכונה "העילוי מריטובה" או "אליהו ריטובר", הגאון הרב אליהו יצחק פריסמן זצ"ל, יצא מהישיבה כדי לעלות לארץ ללמוד בישיבת "מרכז הרב", הגריי"ל בלוך ליווהו בצאתו, כבוד נדיר של ראש הישיבה לתלמידיו. ב"מרכז הרב" הפך לבחיר הישיבה שהגרא"א בורשטיין שהספיק ללמד כתשעה חודשים בישיבה עד שנפטר בפתאומיות בי"ט בכסלו תרפ"ו, אמר שהוא התלמיד היחיד המבין את כל דבריו בשיעור (כאן יש להעיר שהרב בורשטיין הכיר את משפחת פריסמן מהשנים שבהן היה ראב"ד ריטובה), ואז היה ב"מרכז" מבחר איכותי ביותר של עילויים מובחרים מישיבות אירופה וגם מישיבות אחרות בירושלים.

מרן הגאון הרב יצחק הוטנר זצ"ל (תרס"ו-תשמ"א) - היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בדורו שהתפרסם כראש ישיבת רבי חיים ברלין בניו-יורק וכמחבר "פחד יצחק" על התורה והמועדים. היכרותו עם הרב קוק החלה בתרפ"ה כבחור בישיבת "כנסת ישראל" שעלתה מסלבודקה לחברון, ועלה לירושלים מדי פעם ובא לפני הרב קוק ושוחח עמו בדברי תורה והפך לתלמידו אף שחלק על השקפתו הציונית. בתרצ"ב יצא לעיר הולדתו ורשה לביקור משפחתי ולהוצאתו את ספרו הראשון והחשוב "תורת הנזיר" כשהסכמת הרב קוק מתנוססת בראש ההסכמות, ובמכתב הבקשה להסכמה מכ"ב בטבת תרצ"ב כתב הרב הוטנר: 'הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול, עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א', וחתם: 'בצפיה למכתב כ"ג (כבוד גאונו) הנני חותם המתאבק בעפר רגליו'. לאחר הוצאת הספר לאור חזר הרב הוטנר לקרבתו של הרב קוק עד נסיעתו לארה"ב לכהן בראשות ישיבת "רבי חיים ברלין".
הרב ישעיה שטיינברגר, מתלמידי הגר"י הוטנר בישיבת רבי חיים ברלין, אמר שהלך בחג סוכות להקביל את פני רבו והוא שם לב בביקורו זה בסוכת רבו לתמונת הרב קוק שקישטה את הסוכה. שאל אותו הרב שטיינברגר על תליית התמונה בסוכה כשבסביבה גרו גם מחוגי המתנגדים לרב קוק. הרב הוטנר השיב לו והפליג רבות בשבחו של הרב קוק ואמר: "הרב היה בקי בכל התורה כולה, בבלי וירושלמי, בנגלה ובנסתר, כל רז לא אניס ליה...!" "הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אותם אשר חלקו עליו!" (כל זאת אינו סותר להערצתו לבן דורו, הגאון ר' יואל טייטלבוים זצ"ל מסטמר, אך הרב הוטנר מהיכרותו האישית והקרובה עם הרב קוק ראה שהיה גדול מכל אלו שחלקו עליו.)
בביקורו של הרב נריה אצל הרב הוטנר בניו-יורק בראשית קיץ תשי"ז אמר לרב נריה: 'הרב היה איש הגר"א!' וכוונתו למה שכתב ב"פחד יצחק" (ר"ה, מאמר י"ד)"הגר"א - איז דער פשט - התיחסות לכל מקצועות התורה מבל להבליט פנים אחד על השני - היקף כללי המאחד את כל חלקי התורה". ועל קשריו על הרב אמר: "הקומה התחתונה שלי... היא הסבא מסלבודקה והקומה העליונה היא הרב קוק!" ו"אלמלא נפגשתי עם הרב קוק הייתי חסר 50% מהווייתי!"
באותו ביקור של הרב נריה, הוא ביקר גם בישיבת ר' חיים ברלין לשמוע שיעור מחשבתי של הרב הוטנר לקראת חג השבועות. כנכנס אחרי כן לחדרו של הרב הוטנר להודות לו על העונג הרוחני, אמר הרב הוטנר בין היתר לרב נריה: "איהר זעהט וויא איך ארבעט-איבער א שטיקעלע 'עולת ראי"ה'." ("ראה איך אני מעבד קטע מ'עולת ראי"ה'.")
וכן התבטא פעם: "איך בין דאך גיווען ביי הרב קוק אונטער זיין טלית קטן!"="הלא הסתופפתי אצל הרב קוק תחת הטלית הקטן שלו!"
הרב מתיתיהו גרינברג מספרינג-וואלי, מתלמידי הגר"י הוטנר, אמר לרב נריה שהגר"י הוטנר קרא למאמריו "הלכות דעות וחובות הלבבות", ואת הביטוי הזה הרב הוטנר לקח ממאמרו של הרב "תחיית הקודש" שנדפס ב'מאמרי ראי"ה' ח"א, עמ' 49 (וכן במאמר "עצות מרחוק" שהודפס בירחון "הפלס" שנת תרס"ב).
ב'ספר הזכרון למרן בעל ה"פחד יצחק" זצ"ל' בחלק התולדות בעמ' ל"ב מובא מאמר אחד על מאמר חז"ל משען לחם זו הלכה משען מים זו אגדה ומפרש שלחם מביא צימאון למים ולא להפך ומקור הדברים ב"ערפילי טהר" (הקובץ השני מכתבי "שמונה קבצים" של הרב קוק שיצא כספר בפני עצמו כבר בחייו של הרב קוק שנתן לו את שמו).
הסברו הנודע של הרב הוטנר על הקשר שבין הודאה על טובה לבין הודאת בעל דין ("פחד יצחק", חנוכה, מאמר ב', אות ה'), מקורו בתחילת 'עולת ראי"ה', על ""מודה אני".
בכ"ח באלול תשכ"ב כתב לרב נריה מכתב תודה על החוברת "רבנו" שהוקדשה לרב קוק ובו כותב הרב הוטנר: "תשואות חן בעד החוברת רבנו. בעיני חוברת זו היא הופעה כדאית להורות עליה באצבע. שתי כוסות עמדו לפניך בכתיבת חוברת זו... סערת נפש של התבטלות תלמיד לרב... שלות נפש של הערכה שקולה של המורה הגדול. והנה רוחב דעתך הוליד כוס שלישית. אשר לתוכה... הנך עומד ומערה שתי הכוסות הקודמות הסותרות זו את זו, ראה זה פלא, שתי הכוסות... מתמזגות בהתאמה נכונה... קצב אחיד של סערה ושלוה בנשימה אחת. העיניים מפיקות שקט של הסתכלות המוחין, והיד רועדת מחמת האש היוקדת בלב. חילך לאוריתא, חביבי!"
אחרי כן מתייחס למקרה של ביקורת המקרא באוניברסיטה העברית שהוכנסה לשם בניגוד למה שהובטח לרב קוק ובהתייחסו למקרה זה כותב על הרב קוק פעמיים "מרן, נ"ע" ולקראת הסוף 'מרן זצוק"ל'. כלומר גם מההתייחסות למקרה זה רואים את הערצתו הגדולה לרב קוק. ובכל מקרה הוא לא אמר לו בסוף שכנראה לרב זוננפלד זה לא היה קורה אלא אמר, כפי שהוא עצמו כותב במכתב זה, "כנראה שמלבד הנשמה צריך להכיר את הגוף".
וכן במכתב למרן הרצי"ה קוק זצ"ל באותו יום של המכתב לרב נריה, שבו מכנה את הרצי"ה "אלופי ומיודעי" ופונה אליו כ'הדר"ג' ("הדרת גאונו") כתב עד כמה הוא מבין שהיה תלמידו של הרב קוק וכותב:
'הנני בזה להגיד להדר"ג... הנה אמרו חכמים: 'לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין' ולמדים אנו מזה 'אז כאפן צושנל די דעה פון א רבי'ן איז נישט א גוטער סימן פאר א תלמיד'. בבחינה זו הנני מכיר את עצמי עכשו בתור תלמידו של הרב, נשמתו עדן, הרבה יותר מכל אלה שתפסו, כביכול, את תורתו תכך בזיקה ראשונה... התחדשות ההרגשה בתורתו של הרב, היתה מלפפת אותי בכל עת שהותי הפעם בארץ..." ומסיים את מכתבו "בבקשה מיוחדת להתפלל עלי שאזכה להצטרף... לבנין מהלך התורה בארץ. באהבה, יצחק הוטנר.'
ובמכתב לרצי"ה עוד בחיי הרב קוק:
'ואני בעצמי כמעט תמיד רוחשים ולוחשים בי הרהורי געגועים וכיסופים קלים על "ארץ ישראל", אולם לעיתים תכופות יש אשר יתלכדו כולם לשטף אחד ועברוני ושטפוני על כל קרבי ועל כל הוויתי. ולאמיתו של דבר רק אחרי צאתי את הארץ נתחוור לי המושג "ארץ ישראל" לכל מלא היקפו... וכמדומה לי עכשיו שאם אזכה לעלות ולהאחז בה שוב, אדע כבר לנשום באוירה המחכים לגמרי בדרגא אחרת.
ומעין הרגשת סבי דבי אתונה בהריחם בניכר את ריח עפר ארצם ותחי רוחם, הנני מוצא עכשיו בעיוני בספריו של הרב שליט"א (הראי"ה). יש לי הרושם כאילו נתקפל בהם, בעמודיהם, בטוריהם, הרבה הרבה מאוירא דארעא דישראל, ובכל פעם מדי עייני בהם עולה באפי ריחה של ארץ חמדה, וכל כגון דא כולי עלמא מודו דריחא מילתא היא. ברי לי עכשיו שעל ידי מי שלא טעם מטעמה של ישיבת ארץ ישראל לא ניתנו ספרים כאלו להכתב. אותה התפיסה האורגנית את אחדותה הכללית של כנסת ישראל לכל דורותיה ולכל שדרותיה ובכל הופעותיה... וכל אותם סגנוני הציורים ודרכי ההסברה שבהם היא באה לכלל ביטוי בספרים הנ"ל (של הראי"ה) - אי אפשר להם שיוולדו כי אם על הרי יהודה וירושלים. ומכיוון שעמדתי על המומנט המכריע של "ארץ ישראל" החי בכל עורקי מחשבותיהם והשקפותיהם - נכנסו אצלי בהחלט לכלל "תורת ארץ ישראל...' ('אגרות לראי"ה', עמ' תקס"ז)
המכתבים מעידים כאלף עדים על הערצתו קרבתו של הרב הוטנר לרב קוק וכן לבנו הרצי"ה שהרב הוטנר ביקש ממנו להתפלל עליו. (ראו המכתב ב'בשדה הראי"ה', עמ' 437 וב'אגרות לראי"ה', עמ' 47.)

מרן הגאון הרב איסר זלמן מלצר זצוק"ל (תר"ל-תשי"ד) - ראש מוסדות "עץ חיים" בירושלים ובראשם ישיבת "עץ חיים". אמר לרב גרודז'ינסקי בביקור אצלו בהתייחסו לרב קוק: "אנו גדולים עד בריח הדלת שלו!"
אמר על רב אחד שדיבר בגנותו של הרב קוק: "קודם שיתפלל תפילת נעילה כפי שהרב קוק מתפלל מנחה רגילה ואז יוכל לדבר עליו!"
ובהספדיו על הרב קוק אמר ר' איסר זלמן:
"יחיד בדור בגאונותו, ביראתו, בצדקותו ובחסידותו ובמעשיו הגדולים!"
"אבי אבי רכב ישראל ופרשיו... צריך להרגיש, שנפגע עמוד השדרה של כלל ישראל...!"
"במשך תשע שנים, רוב הזמן - ישב הרב וכתב "הלכה ברורה", ולפעמים ממש כאבה היד. מידי פעם, הייתי נכנס לברר עניינים קשים. הרב היה שקוע בעניינים אחרים, אבל מיד כששאלתי, נפתח המעיין, והכול קיבל אור חדש, עד שנדמה שזה עתה עסק הרב בדיוק בסוגיה זו!"
"הלוואי שביום כפור הייתי זוכה להתפלל כמו תפילת הרב בכל יום של חול."
בשנתיים האחרונות הזדמן לנו להיפגש יחד על הכרמל, להתפלל יחד וכו'. במשך שבועות אחדים, היינו בצוותא בחלק גדול מן היום, וניתנה לי אפשרות להתבונן עליו הרבה יותר מאשר בפגישה ארעית. אז ניתנה לי הזדמנות לראות איך נראה פרצופו של אדם שאין לו רגע בלי קדושה!".
וכן כתב לכבוד הוצאה לאור של ספרים של הרב קוק בכ"ח באב תש"ה:
'ב"ה, ירושלים, יום ג' כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות 'ולדבקה בו', שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.
איסר זלמן מלצר.' (ב'שיחות הראי"ה', עמ' י"ד, "במלאת"-"עצומה"; מעט מובא ב'בשדה הראי"ה', עמ' 96 ו-132)
במכתב עידוד לאדריכל יעקב יהודה שבנה דגם של בית המקדש והתייעץ בעניין עם הרב קוק והרב מלצר, הזכיר הגרא"ז במכתבו את הרב קוק וכה כתב: "...אשר עבודתו עבודת הקודש נעשתה בפיקוח ובהתייעצות תמידית עם גאון ישראל מרן הגרא"י הכהן קוק זצ"ל... ואבדל לחיים גם עימדי..."
הגרש"ז אוירבך זצ"ל שהיה תלמידו אמר לגרמ"צ נריה זצ"ל בשיחה ביניהם על כך שהגרא"ז כינה את הרב קוק "שר התורה" אמר לרב נריה שהגרא"ז היה חסיד של הרב.

מרן הגאון הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל (תרמ"א-תשל"ג) - תלמידו המובהק של הגרא"ז ומתנגד מובהק למדינה היה גם הוא ממעריציו של הרב קוק וכך כתב נכדו הגאון הרב יהודה הרצל שליט"א מפי אברך שלמד עם הגרי"א הנקין בשנתו האחרונה: 'מו"ר הגאון זצלה"ה היה ממעריציו הגדולים של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה ואמר עליו שהיה איש קדוש ופלאי וגדול שבגדולים, ואע"פ שחלקו עליו חבריו בעניין הציונות, הצדק היה אתו.
אמר לי שבדרך כלל דעתו הייתה מסכמת עם דעותיו של הגרא"י קוק זצלה"ה, וכששאלתי אותו על אודות הקמת מדינת ישראל שכידוע התנגד אליה בתוקף. ענה לי שהרב קוק זצלה"ה לא היה סובר להקים מדינה על ידי מלחמה ושפיכות דמים (וזו הייתה סיבת התנגדותו של מורי ורבי' (הדברים הובאו בידי נכדו בשו"ת "בני בנים" חלק שני, חלק המאמרים המצורף בסוף, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל', אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט - כך הבנתו של הרב הנקין בדעתו של הרב קוק לגבי הקמת המדינה כפי שהייתה, אך לא כך דעתם של כל גדולי תלמידי הרב קוק כגרי"מ חרל"פ, הגר"י אריאלי, הגאון הרב "הנזיר", ר' אריה לוין ובנו הרצי"ה).

מרן הגאון הרב שלמה זלמן זלזניק זצ"ל - ראש ישיבה בישיבת "עץ חיים" לצד הגרא"ז מלצר, סיפר לגרמ"צ נריה זצ"ל: "פעם אחת ביום שישי אחר הצהריים, הייתי מוכרח לגשת אל הראי"ה לסדר איזה עניין בקשר לישיבה. כשבאתי לביתו וניגשתי לדלת חדרו הקטן בו ישב, למד וכתב, לא דפקתי מייד אלא שמתי אוזן לשמוע אולי הרב לומד, ואין להפריעו. והנה עולה באוזני קול המיה נרגשת... הרב לומד פרקי תנ"ך בהטעמה מרובה, וחוזר עליו ביתר הטעמה. ופתאום קולו עולה והוא חוזר וקורא את הפסוק בהתרגשות גוברת, וכאילו נתגלו לו דברי הנביא בגילוי חדש. הוא עובר לפסוק נוסף, וחוזרים הדברים, והלימוד נמשך. גדלתי בירושלים בין גדולים ויראים, צדיקים וחסידים. ראיתים בלימודם ושמעתים בתפילתם. אבל מעולם לא שמעתי לימוד תנ"ך כזה. היה זה לא לימוד, אלא תפילה. ולא תפילה רגילה, אלא עבודה שבלב. כך מתפללים קדושי עליון בעת רצון, בשעת התעלות, בדחילו ורחימו. עמדתי נרגש וחיכיתי, וגם כאשר נגמר הלימוד, כשנדמה התפילה, עדיין נשארתי עומד רתוק למקומי עד אשר שבה נפשי למנוחתה, ורק אז העזתי לדפוק בדלת. כשנכנסתי היו עוד פני הרב מלאים ריגוש, אולם הוא קיבלני כדרכו במאור פנים, וכשרק שמע את משאלתי הזדרז למלאותה. כשנפרדתי ממנו אמרתי לעצמי: ידעתי שהרב הוא גאון וצדיק, אולם כאן הוא נתגלה לפני כאחד קדמון, שלא מהעולם שלנו... וכל אלה שמרשים לעצמם לבקר את מעשיו או את דבריו, אינם מכירים אותו כלל וכלל. מי שמסוגל ללמוד כך פרק תנ"ך, לא רק שאסור לדבר בו סרה, אלא שאסור גם להרהר אחריו. לא לנו למדוד דרכיו בקנה מידה רגיל, כי גבוה ונשגב הוא מכולנו."
וכן סיפר בנו של הגרש"ז זלזניק, הרב שמעון זלזניק זצ"ל: "אבא ז"ל היה אומר ש'גאון' הוא הרב קוק. ישנם בירושלים ראשי ישיבות גדולים ששיעוריהם טובים מאוד, אבל היקף גדול כזה בכל מקצועות התורה - זה יש רק אצל הרב קוק. והוא הוא הגאון האמיתי".

מרן הגאון הרב אהרן קוטלר זצ"ל (תרנ"ב-תשכ"ג) - כותב בראש מכתבו לרב קוק: 'מעלת כבוד הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי הארץ, פאר הדור, עמוד הימיני, פטיש החזק, מעוז ומגדול לתורה ולדת...".

מרן הגאון הרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה זצוק"ל הי"ד (תרל"א-תש"ג) - היה מגדולי הדור הנודעים ונודע בעולם התורה בשו"ת "דבר אברהם". כך סיפר הרב ישראל שורין לרב יואל קטן: "סיפר לי הרב יצחק פייבלזון ז"ל, שהיה מלווהו של הרב מקובנה ר' אברהם דובער כהנא-שפירא בעל ה'דבר אברהם' זצ"ל בשנת תרפ"ד, כאשר הפליג לאמריקה עם הרב קוק זצ"ל במשלחת לגיוס כספים לישיבות (השלישי במשלחת שהיה הרב אפשטיין, ר"י חברון, כבר היה באמריקה): "הגיע ערב שבת באניה עליה הפלגנו, ואחרי שהכין את עצמו הרב מקובנה לְשבת אמר לי: 'בוא וניכנס אל הרב קוק'. הלכנו לתאו של הרב קוק, ומצאנוהו יושב לבוש לבן ועטור שטריימל. אחרי שהתיישבנו התחיל הרב קוק לדבר על קדושת עם ישראל וקדושת ארץ ישראל וקדושת השבת, והמשיך כך כשעה תמימה. כשיצאנו מתאו של הרב קוק היה הרב מקובנה נרגש מאוד, ופנה אליי ואמר: 'אילו היו אומרים לי עכשיו שהרב קוק הוא המשיח - הייתי מאמין'!" הרב שורין הכניס מקרה זה לכרך השני של חיבורו "מורי האומה".
בכ"ג בניסן תרפ"ה כתב ה"דבר אברהם" לרב קוק מכתב ידידות שבו כתב:
'אל הוד כבוד ידידי ואהובי הרב הגאון הגדול פאר הדור והדרו אב (?) התורה והיראה וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים בארץ הקודש...
הגיעוני דבריו החמודים והמסולאים, אמנם באחור זמן, אבל חיבה יתרה [מילה לא ברורה] לי מהם ולהם ויהיו לי לעונג...'

מרן הגאון הרב אהרן וולקין זצוק"ל הי"ד (תרכ"ה-ת"ש) - התפרסם כרבה של פינסק-קארלין ומחבר שו"ת "זקן אהרן". חיבר גם את "מצח אהרן" על התורה והמועדים, "בית אהרן" על הש"ס, "חשן אהרן" על השו"ע, "סביב ליראיו" על ספר "יראים", ועוד. היה פעיל מאוד בענייני ציבור והיה ממייסדי "אגודת ישראל" ואף נשא דברים בכנס היסוד בקטוביץ בשנת תרע"ג ונשא דברים במעמד. קודם לכן בשנת תר"ע נסע לאנגליה יחד עם רבי אליעזר גורדון ראש ישיבת טלז כדי להניח יסודות לתנועה בלונדון. כמו כן השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י בווינה בתרפ"ג. פעל למען מוסדות התורה באירופה ונסע מספר פעמים לארצות הברית כדי לגייס כספים לקרנות חסד ומוסדות ציבור. בשנת תרצ"ז כתב אגרת שיצאה לכל רחבי עולם התורה בבקשת סיוע לישיבת וולוז'ין עקב מצבה הכלכלי הקשה. היה מתנגד תקיף לציונות ונלחם בהקמת מרכז ציוני בפינסק. למרות זאת היה אהוב על כל גווני הקהילה בפינסק. למד עם הרב קוק בישיבת וולוז'ין והתייחס אליו בהערצה גם לאחר שהתפרסמו דעותיו כמו הדברים שב"אורות" (למעשה כאמור לעיל ולהלן, כך התייחסו לרב קוק כלל גדולי היהדות החרדית, למעט האנטי-ציוניים הקיצוניים ביותר). בחשוון תרפ"ד שלח מכתב לרב קוק כשהיה ראב"ד אמציסלאב שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה, שבו מבקש ממנו לעזור לשניים מקהילתו שנמצאים בסכנת נפשות, אח"כ כותב שהצליח להשתיק דברים שנאמרו נגדו (נגד הרב קוק) בכינוס הגדול של אגו"י בווינה, ובהמשך בעיקר המכתב שואלו לגבי ההתלבטות שלו במצבו: האם להישאר במקומו או לברוח בגלל המצב הרוחני כשיש לו בנות שעדיף שיהיו רחוקים משערי הטומאה שבמקום הנוכחי כשגם בניו ששלח לישיבות לא יכולים להגיע אליו, ואם לברוח, האם גם לעיר קטנה או לחכות להצעה מעיר גדולה כי בני ביתו רגיעים לעיר כזו (בסופו של דבר התקבל כרב בעיר הגדולה פינסק וכותב לרב קוק על כך בב' בחשוון תרפ"ה):
'אהרן במהרי"ץ ז"ל וואלקין
אב"ד
דאמציסלעוו פלך מולוב
בעה"י יום ב' י"ט לחודש מרחשון תרפ"ד
אישי כהן גדול ידידי חביבי, הרב הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, פאר ישראל והדרו, כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, מרא דארעא דישראל ביתו וזרעו יתברכו בכל טוב
תיטיב נא עתירתי מאת כ"ג ידידי שליט"א בעד הני תרי אחי ילידי עירנו, הנמצאים כעת באה"ק, איום ונורא מצבם, על תומתם וישרתם באתי להעיד במכתב מיוחד הנשלח בזה, כאשר עיני כ"ג רואות. ולא באתי בזה כי אם לעורר את כ"ג לרחמם בעת צרתם אשר הגיע עד סכנת נפשות, ולדרוש טוב עבורם באיזה מקום ממקומות העבודה נוצרי תאנה מילדותם עד עתה, במסירת נפש, מהראוי שיאכלו גם את פרי הארץ ותבואתה. בידעי היטב את נפש כ"ג כי ישיש לעשות חסד על כל אדם ישר הולך, אבטח כי דבריי הנאמרים ברגש ימצאו מסלות בלבבו הטהור להיות בעזרתם בכל האמצעים אשר בידו.
כגון דא צריך לאודועי, כי בהיותי על הכנסי' בווינא, עלתה בידי לסתום פיות דוברי שקר, הדוברות על צדיק וגאון עתק. פרטי הדברים אוכל להודיע לכ"ג במכתב מיוחד, אם ימצא חפץ בזה.
מצבי אני נבוך כעת הנני עומד על פרשת דרכים ולא אדע מה לעשות... ולזה אבקש את שאהבה נפשי הוא כ"ג שליט"א שיואיל להתענין במצבי ולשלוח לי עצתו הנאמנה להשיבני על ספקותי הללו. א) לצאת לגמרי מפה, או אולי לא טוב אנכי מיתר שלשת מליונים יהודים הנמצאים פה, ואשר בתוכם נמצאו עוד כמה גדולים ויראי ה', ואיני רשאי לעת זקנתי כמעט בלי מצב קבוע מראש. ב) אם לדעתו מחויב אני לברוח אם אקבל הרבנות בעיר קטנה הזאת. או יותר טוב להתישב דירת ארעי, בלא מצב, ולחכות עד שיזמין לי ה' מקום הגון ביותר, כי בהיותי פנוי לגמרי אהי' פנוי יותר להשיג מקום. אחכה לתשובתו.
והנני יוצא מאת כ"ג ברגשי ידידות ואהבה נאמנה ובברכת שלו' וברכה לכ"ג וכאש"ל כנפש ידידו עוז המוקיר רום ערכו מברכו,

בברכת אהרן וואלקין החופ"ק

מרן הגאון הרב יהודה לייב צירלסון זצוק"ל (תר"ך-תש"א) - מגדולי רבני רוסיה ורומניה. התפרסם כראב"ד קישינב וראש ישיבה שם וכרב הראשי של חבל בסרביה. נולד לגאון הרב משה חיים זצ"ל, ראב"ד קוזלץ שבמחוז צ'רניגוב באוקראינה. בבחרותו למד אצל האדמו"ר מגזע חב"ד הגאון ר' ישראל נח שניאורסון מניעז'ין, בנו של הגאון ה"צמח צדק" זצוק"ל, והוסמך על-ידו לרבנות. בגיל 20 מונה לרבה של פרילוקי ולאחר 28 שנים עבר לקישינב כשהייתה ברוסיה, וכשחבל בסרביה סופח לרומניה בסוף מלה"ע הראשונה קיבל גם את משרת רבו של החבל. רבים מתלמידיו בישיבת קישינב הפכו לאדמו"רים ורבנים. בתחילה היה בתנועת ה"מזרחי" ובתרנ"ג השתתף בועידת הציונים הרוסיים בורשה, אך לאחר שראה שהתנועה הציונית לא מוכנה שכל ענייני הדת החינוך יהיו בידי הצירים הדתיים של התנועה, פרש ממנה, והיה בתרע"ב ממקימי "אגודת ישראל" ונבחר לחבר ב"מועצת גדולי התורה" שלה. אמנם עדיין התייחס בחיוב להתיישבות הציונית ותמך במגביות הציונית ועמד בראש התומכים בהקמת מדינה ליהודים בכינוס הגדול השלישי של אגו"י בתרצ"ז. נהרג בהפצצה אווירית של הגרמנים על קישינב במלה"ע השנייה.
כתב מכתב תשובה לרב קוק שכתב לו על מצבה הקשה של ישיבתו וזה לשונו:
ב"ה יום כ"ה לחודש אלול שנת תרצ"א
שלום רב לכבוד ידי"נ הרב הגאון האדיר, העומד לנס עמנו וארצנו, פאר הדור כו' וכו' מו"ה אברהם יצחק הכהן נ"י קוק. בתשובה על מכתבו הנשגב הנני מודיעו את צערי העמוק, אשר לבי יכאב ויהמה על המצב הרעוע של ישיבת הדר"ג הקדושה ועל שלרגלי העניות העצומה השוררת בבסרביא בכלל ובעירנו בפרט, אין לאל ידי לעשות מאומה לטובת מוסד נאדר בקודש כזה. יתברך בכוח"ט, כרצון ידידו דוש"ת מלו"ן, יהודה ליב צירלסאהן.
נ.ב. כצאתי מאת פניו הנני מתכוון לשלוח להדרת גאונו בתור מנחה את ספרי "הגיון לב. הנ"ל.

מרן הגאון הרב יהודה מאיר שפירא זצ"ל (תרמ"ז-תרצ"ד) - ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד מפעל לימוד הדף היומי בתלמוד הבבלי. כתב לרב קוק בתר"ץ בלשון זו: 'חכימא דיהודאי, רב האי גאון ודגול מרבבות קודש, שר התורה ופאר הדור, מרא דארעא דישראל כש"ת אברהם יצחק הכהן שליט"א רב ראשי בא"י'. וכן באותו מכתב מבקש מרב קוק: "יאציל נא כבוד גאון תורתו מהודו עלינו... ישא נא כפיו הטהורות בתפילה ויברך גבולנו בתלמידים הגונים וגדול יהיה כבוד הבית שיגדלו בו תורה ויראה".

הגאון הרב שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל (תרמ"ו-תש"ח) - שהיה מגדולי היהדות החרדית של ארה"ב וראש ישיבת "תורה ודעת" בניו-יורק, היה מעריץ גדול של הרב קוק וכששמע על פטירת הרב קוק הוא התעלף. הוא למד בקביעות בספר "אורות התשובה". כאן יש לציין שהוא נפטר בג' אלול, באותו תאריך פטירה של הרב קוק.

הגאון הרב יהושע בוימל זצ"ל (נפטר בתשי"א) - מחבר "עמק הלכה" שהוא בעיקר שו"ת ששני חלקיו יצאו לאור בתרצ"ד ובתש"ה ומגדולי רבני ארה"ב. נולד בטארנה (טארנוב) בגליציה ודרום-מזרח פולין ונודע כבר בגיל 9 בכינוי "העילוי מטארנא" (היהודים כינוי אותה גם בשם "טארנע") והוסמך לרבנות בגיל 13 בידי אחד מגדולי הדור אז, הגאון הרב שמואל אנגל מרדומישל זצוק"ל שפגש בו בפונדק והתפעל מאוד מגדולתו התורנית בגיל כה צעיר. תלמיד אביו הגאון הרב נחום זצוק"ל שכיהן 44 שנים כראב"ד שצאווניץ (קראשצינקי). בגיל 24 מונה לראש ישיבת ויז'ניץ וכעבור זמן מה עבר לכהן כראב"ד סלטון בבוקובינה. במלה"ע הראשונה התגלגל לחבל בוהמיה שבצ'כיה ושימש כרב קהילת "מחזיקי הדת" בברונה (שהיהודים קראו לה גם ברין הידועה היום כברנו). בתרפ"ד היגר לארה"ב וייסד את "אגודת ישראל" בארה"ב ושימש כיו"ר ועד הפועל שלה. כן שימש כרב קהילת "עדת ישורון" בויליאמסבורג שברובע ברוקלין בעיר ניו-יורק. כותב למרן הרב זצ"ל:
"אחרי נאחז בשבח הוד גאון תפארתו! את ספריו היקרים אורות התשובה וחבש פאר קבלתי וברכתי עליהם ברכת הנהנין.. ויהי רעוא שיאריך ימים על ממלכתו ויוציא לאור את שאר מעשי אצבעותיו. הנני לוטה פה דאלאר אמעריקאי אחד ואבקש לפני מאוד שישלח לי את שאר ספריו, ויתר אין ביכולתנו, ומאוד חשקה נפשי לראות בתפארת שאר ספריו". (אגרות לראי"ה, רס"א)

מרן הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל (תרנ"ה-תשמ"ו) - בתגובה לחתן נכדתו, הרב שבתאי רפפורט, שהראה לפניו בהתפעלות הגדרה של הרב קוק, השיב: "מה החידוש, הוא הלא היה גאון הגאונים!" ('ליקוטי הראי"ה' חלק א' עמ' 53-59).

מרן הגאון הרב חזקיה יוסף מישקובסקי זצ"ל (תרמ"ד-תש"ז) - התפרסם כרבה של קרינקי שבפולין. בנו של מרן הגאון חיים לייב מסטאוויסק זצוק"ל וחתנו של מרן הגאון הרב יצחק בלאזר זצוק"ל (מגדולי תנועת המוסר ותלמידי מרן הגר"י ליפקין מסלנט זצוק"ל שייסדה) כשנשא בתחילה את חנה הבכורה ולאחר פטירתה נשא את בריינה. בתרס"ד עלה עם חותנו לארץ לירושלים. בתרע"ג נשלח לבדוק מועמדים מגדולי רבני פולין וליטא למשרת רב הקהילה האשכנזית ירושלים שהייתה ללא רב מפטירת מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל בסוף אב תרס"ט. בגלל פריצת מלה"ע הראשונה נשאר בפולין וכיהן כרב בז'אלודוק ובוֶרנובה ומתרפ"ב בקרינקי. בת"ש ברח לווילנה מפני הכיבוש הנאצי. היה סגן יו"ר "אגודת הרבנים" של רבני פולין ורוסיה. מקורבם של הח"ח ורח"ע, שלוחם בענייני ציבור, וממייסדי ועד הישיבות בפולין וליטא שבראשו עמדו השניים. בפרוץ מלה"ע השנייה עבר לווילנה שהייתה בשלטון עצמאי ונבחר להיות נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין והיה ממנהיגי פעולות הסיוע לפליטים שהגיעו לווילנה שהעומד בראשם היה ר' חיים עוזר. בניסן תש"א הצליח לחזור לארץ עם חלק ממשפחתו, אך בנו ובתו הנשואים ואחיו ואחיותיו, וכל בני משפחותיהם, נספו בשואה הי"ד. ממייסדי "ועד הישיבות" בארץ יחד עם מרן הגרי"א הרצוג, הגר"מ קרליץ (אחיו הבכור של מרן הגאון החזו"א זצוק"ל) ומרן הגר"ז סורוצקין, זצ"ל. ממובילי ניסיונות ההצלה של היהודים בתקופת השואה ופעולות הסיוע לנותרים אחריה, וכן פעל יחד עם הרב הרצוג להוצאת ילדים יהודים ממנזרים וכנסיות שהוחבאו שם בידי הוריהם כדי שיינצלו מהשמדה. נפטר בצום גדליה ונקבר בהר הזיתים לצד חותנו. על שמו ישיבת "כנסת חזקיהו" שהוקמה בזכרון-יעקב ועברה לכפר חסידים.
ראשית היכרותו עם הרב קוק היה בשנים תרס"ד-תרע"ג שבהן היה בארץ לאחר עלייתו עם חותנו. היכרותו ההיתה דרך הרב חרל"פ שעימו התיידד מאוד והיה חברותא שלו.
במכתב תודה של הרב מישקובסקי לרב קוק על מכתב ברכתו למינוי לרבנות קרינקי מכ"ח באייר תרפ"ב כתב בראשו:
'להארז אשר בלבנון, תפארת ארץ הצבי, נזר ועטרה, הרב הגאון הגדול, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, אוצר כל יקר וסגולה, אבן פינה בציון המצוינת, הכהן הגדול מאחיו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו, ראש הרבנים ונשיא קרתא קדישא וארעא קדישא. אחדשת"ה.
...מכתבו הטהור מיום כ"ט לחודש העבר ותוכנו רצוף אהבה וכבוד ויקר ברכה מקודש ברכות כהן גדול נשיא ארץ הקודש... תודתו לרום כתר"ה גאון ישראל ותפארתו... יפוצו מעינותיו הטהורות היצאות מקודהק"ד... ויאציל מואור המבהיק והבהיר... יגדל שמו ותרבה השפעתו על כל שדרות עמנו...
והנני אסיר תודה משתחוה מארץ מרחק מול רום גאונו ומתכבד להוקירו כרוב ערכו הנשא.
חזקיהו מישקובסקי
רב דפ"ק הנ"ל.' ('אגרות לראי"ה', מכתב פ' מהדורה הראשונה וקל"ג בשנייה)
וכן כתב במכתב לעורכי הירחון "שערי ציון" בב' אדר תרפ"ד וכן הודפס גם בעתון "קול יעקב" תרפ"ד, גליון כ"ד: 'כבר ידוע למדי בכל תפוצות הגולה צדקתו וגדולתו של מרן ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק שליט"א וכי בכל מעשיו כוונתו אך לשם שמים. מידותיו הנעלות, הלך רוחו וטוהר לבבו המלא אהבה בלי מצרים לכלל ישראל לכל שדרותיו, ועיניו הטהורות רק אל הטוב שבכל דבר יביטו.'

מרן הגאון הרב שמעון יהודה הכהן שקופ זצוק"ל (תר"ך-ת"ש) - מגדולי ראשי הישיבות שהתפרסם בספרו "שערי ישר" ניסה פעמים שונות לעלות לארץ בין השנים תר"פ-תר"צ (הפרטים להלן מובאים בהרחבה עם מקורות במאמר 'עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב : רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' - מסורות ועובדות', ב"המעיין" תמוז תש"ע, המופיע גם בכתובת:
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=333).
בין ניסיונותיו ניסה לפעול להעלאת ישיבתו ("שער התורה" בגרודנה) או בגלל חוסר באמצעים לעלות לבדו, ובעניין זה פנה לרב קוק עצמו בב' אדר א' תרפ"א וכותב בראשו: 'לכבוד הרב הגאון הג' פאה"ד כש"ת אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א...'; ניסה להתמנות לראשות ישיבת "עץ חיים" אם הגרא"ז מלצר לא מגיע; פנה לראשי אגודת ישראל בוינה שיקימו ישיבה בירושלים ויקבלוהו כעובד בתוכה; פעל בעניין קבלת משרה תורנית בירושלים אצל הרב זוננפלד שמקורביו הציעו לפני הרב חסמן להקים ישיבה בירושלים, והרב חסמן שיתף בהצעה הזו את הרב שקופ וכתב לרב זוננפלד שהוא מציע שהוא והרב שקופ יקימו יחד את הישיבה; בנוסף ניסה להתמנות לר"מ ואף כראש ישיבה ('ר"מ ראשי') בישיבת "מרכז הרב"; הניסיון האחרון היה להקים ישיבה בתל-אביב.
יש לציין שלגבי הבדיקה לגבי ישיבת "עץ חיים" הוא פנה לגאון הרב ישעיה זאב וינוגרד זצ"ל שהשיב לו בכסלו תרפ"ב שהוא לא יכול להיענות לבקשתו כי הרב מלצר מתכוון להגיע וכותב לרב שקופ: 'דברתי גם עם הגאון מהרא"י קוק שליט"א, שטוב ונכון לפני מעכ"ג שקודם שיבא לירושלים אל המנוחה יסע קודם לאמעריקא, ושם בסיוע של תלמידיו הרבנים הגאונים דשם יעלה בידו ליסד פה עיה"ק ישיבה'. הרב שקופ המשיך לפעול בעניין זה כשראה שהרב מלצר מתעכב וסבר שעדיין הוא יכול להתמנות לראש ישיבת "עץ חיים" במקומו, ובכ"ח כסלו תרפ"ד כתב בעניין זה לרב וינוגרד וביקש בסופו להביא את הבקשה לפני הרב קוק: '...ולהגיש בקשתי להגאון מהרא"י קוק שליט"א, שיהיה בטח כהנא מסייע כהנא, להוציא מחשבתי לאור אם יהיה ביכולתו'. בעניין אפשרות משרת ר"מ ב"מרכז הרב" ואף ראש ישיבה ('ר"מ ראשי'), בחורף תרפ"ו הייתה התכתבות בעניין זה בין הרב שבתי שמואלי, תלמידו לשעבר ותלמיד "מרכז הרב", לבין הגריש"ש: הרב שמואלי שלח מכתב לרב שקופ בכ"ב בכסלו בעניין אפשרות עלייתו לארץ ללמד בה תורה והרב שקופ שלח מכתב תשובה בי"א בטבת שבו מבקש מהרב שמואלי שיברר בעניין אפשרות לקבלו כר"מ ב"מרכז הרב". זמן קצר לאחר מכן אכן קוּדם עניינו של הרב שקופ בידי ידידו הגרח"י מישקובסקי, ששלח לגרי"מ חרל"פ זצוק"ל מכתב ישיר בנושא משרת ראש ישיבה ('ר"מ ראשי') ב"מרכז הרב" בי"ג שבט תרפ"ו. כפי שהוא מציין הוא שלח מכתב בעניין גם לראי"ה עצמו, אך עתה הוא פונה לרב חרל"פ, מעמודי התווך בישיבה, כדי שיסייע לדבר. בהתייחסו להתאמת המשרה לרב שקופ הוא כותב '...כאשר בפטירתו של הגאון הג' אבד"ק טאווריג ע"ה נפקד מקום ר"מ בישיבת 'מרכז הרב', והנה הודיעני ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר שמעון הכהן שקאפ הי"ו, שנפשו איוותה לעלות לציון ולהרביץ תורה מציון. והנה למותר לדבר בשבחו של הגר"ש הי"ו...' ובהתייחסו למכתב ששלח לרב קוק כתב: 'הצעתי זאת במכתב לפני שבועות אחדים לפני ראש הרבנים לארץ הקודש, הגאון הגדול פאר דורנו מוהרא"י הכהן קוק הי"ו'. הרב חרל"פ השיב על דעת הרב קוק שמשרה זו שמורה לרב קוק עצמו שמעדיף את שיטת הלימוד של הגר"א (המבוססת על בקיאות, היקף וחיבור לפסיקת ההלכה, וכפי דרך רבותיו, הגאון הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק זצוק"ל, שאמר לו ש"כל סברה היא חשודה", והגאון הנצי"ב זצוק"ל) על פני שיטת החקירות והסברות. אמנם יש לציין שהגרא"א בורשטיין היה ראש ישיבה, אך כנראה ששיטתו הייתה כשיטה המועדפת על הרב קוק, או שתוך כדי כהונת הגאון מטבריג הייתה נסיגה מדעתו של הרב קוק ש"כוחות הוראה גדולים, חשובים ועצומים, נוסף על הכוחות החשובים שיש לנו מכבר, ילוו אלינו מן הגולה בתור ראשי ישיבות ומורים מובהקים לכל המלאכות השונות ולנצח על כל מלאכת העבודה..." (כפוף כמובן לשיטת הלימוד המועדפת עליו).
מעט לאחר מכן הרב שקופ היה במשא ומתן עם ישיבת "שער השמים" בראשות הגאון הרב חיים יהודה לייב אויירבך זצוק"ל (אבי הגרש"ז זצ"ל שהיה לוקח את בנו זה לרב קוק לשמוע מדבר תורתו): במכתב מי' אלול תרפ"ו, פירט הרב שקופ מגעים שהיו לו באותו זמן עם ישיבת 'שער השמים' בירושלים, והפעם היה זה הרב שקופ שדחה את ההצעה, כיוון שזו ישיבת מקובלים ו"לא משך לבי בזה כ"כ בלי דעת תכונת הרב המנהל". הרב שקופ כבר התייאש מלעלות לארץ, אך בכל מקרה הניסיונות לא היו יכולים להצליח בגלל התנגדותו של הגרח"ע גרודזינסקי שהרב שקופ יעזוב את גרודנה שאליה הגיע בהזמנתו. ומאותה סיבה לא התממשה ההצעה בתרפ"ט להיות ראש הישיבה ב"ישיבת רבי יצחק אלחנן" בניו-יורק, בעת שהותו בארה"ב. בתרצ"ה הוסרה התנגדות הרב גרודזינסקי, ואז שוב ניסה הרב שקופ לעלות לארץ. הרב שקופ ביקש מתלמידו הרב ברוך יצחק לוין לסדר בעבורו ישיבה בתל-אביב, והתנגד לרצון מעריציו בארץ שיעלה ללא משרה תורנית. תלמידו זה עלה לארץ בתרצ"ו לשם כך, והתוכנית כמעט יצאה אל הפועל, אך בוטלה בגלל פטירת חתנו של הרב שקופ, הגאון הרב שרגא פייבל הינדס זצ"ל. הרב שקופ לא רצה שעלייתו תפגע באופן רציני בישיבת "שער התורה" בגרודנה, ורצה להעמיד את חתנו בראשותה, אך הוא נפטר. בחשוון ת"ש רצה שוב הרב לוין להעלות את הרב שקופ לארץ ישראל (לאחר שישיבת גרודנה נסגרה עם פרוץ המלחמה), ואף דאג להשיג עבורו אישור עלייה מגרי"א הלוי הרצוג זצ"ל, אך בט' בחשוון נפטר.

המשך בהודעה הבאה בגלל האורך
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 01 ינואר 2013, 14:38, נערך 2 פעמים בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 13:41

לאחר הקמת ישיבת "מרכז הרב" ראשי ישיבות גדולים מרחבי אירופה שונים פנו לרב קוק לקבל תלמידים מישיבתם לישיבתו, וביניהם: הגאון הרב שלמה יוסף כהנמן מפוניבז' זצוק"ל (תרמ"ו-תשכ"ט; שלח מכתב ה' תשרי תרפ"ה שבו ממליץ לקבל תלמיד מישיבתו); בי"א בשבט שלח הגאון הרב יעקב שפירא זצוק"ל (תרל"ג-תרצ"ו), ראש ישיבת וולוז'ין המחודשת ובן הגאון הרב רפאל שפירא זצוק"ל (חתן הנצי"ב שהיה ראש הישיבה הראשון של ישיבת וולוז'ין המחודשת), מכתב שבו ביקש מהראי"ה לקבל ל'מרכז הרב' עשרה מתלמידיו שהשלטון אינו מניח להם להישאר אצלו; בי"ח בשבט שלח הגאון הרב משה סוקולובסקי מבריסק זצוק"ל, ראש ישיבת "תורת חסד" בבריסק, מכתב שבו המליץ לראי"ה על קבלת שבעה מתלמידיו ל'מרכז הרב'; מכתבי המלצה דומים על תלמידים הגיעו בח' שבט מהגאון הרב נפתלי צבי טרופ מראדין זצוק"ל (תרל"א-תרפ"ט) שהיה מגדולי ראשי הישיבות ונודע בכינויו 'הגרנ"ט'; בב'-ג' סיון מהגאון הרב מאיר אטלס משאוול זצוק"ל (תר"ח-תרפ"ו); מהגאון הרב יהודה לייב פיין מסלונים זצוק"ל (מגדולי רבני רוסיה ואביו של הגאון הרב ראובן פיין זצ"ל (תרפ"ד-תשנ"ג) שהיה מגדולי ראשי הישיבות ומחבר "בין משפתיים" על הש"ס), ועוד רבים.
בקשות אלו החלו לפני מינויו של הגאון הרב אברהם אהרן בורשטיין מטבריג זצוק"ל (תרכ"ז-תרפ"ז), מגדולי גאוני דורו, ונבעו מהערכה רבה ביותר לרב קוק לראש ישיבה ב"מרכז הרב" באדר א' תרפ"ה, והתחזקו בעקבות בואו של אחד מגדולי גאוני דורו וצירופו יחד עם הרב קוק (ראו ב'אגרות לראי"ה' מכתבים שונים בעניין זה מראשי ישיבות רבים). הגרא"א בורשטיין הספיק לכהן במשרה רמה זו עד יום י"ט בסלו תרפ"ו שבו נפטר בפתאומיות (גם פרטי פסקה זו מהמאמר הנ"ל מכתב העת "המעיין").
במכתב הנ"ל של ר"י וולוז'ין המחודשת מודה הגר"י שפירא, לרב קוק על פעלו למען מוסדות התורה וכן כותב שהוא מבקש להעביר חלק מישיבתו לארץ ומבקש מהרב קוק שינהל את ענייניה אם המעבר יתבצע וכאמור גם מבקש לקבל ל"מרכז הרב" תלמידים לישיבתו שמאוד רוצים בכך:
'לכבוד הוד כבוד ידיד נפשי הגאון הגדול המפורסם פאר הדור, נרו יאיר, עומד בפרץ עמו, כקש"ת מה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב הכולל דעיה"ק ירושלים תובב"א
הנני מוצא חובה לנפשי להביע לפני הדר"ג שי' את את רחשי ברכותינו ותודתנו מעומקא דליבא, בשם הישיבה הק' 'עץ חיים' דוואלזין יצ"ו, עבור פעולותיו הכבירות והתועלתיות, אשר פעל ועשה בס"ד בין אחינו בני ישראל אשר במדינת ארצות הברית, לקיום מוסדות התורה בכל ארצות פזורינו – ובתוכם גם לטובת מוסדנו אנו. חיבה יתירה נודעת לנו מאת הדר"ג שי' המתיחס אל בית האולפנא רבתא דמחננו בתור אחד בניה בוניה, אשר זכה ליהנות מזיו הודה והדרה בתקופת אא"ז הגאון רשכבה"ג מרן הנצי"ב זצוק"ל, והאציל [שהאציל] מרוחו על אלו יקירי האומה העומדים בראש היהדות החרדית העולמית... כי מעכתר"ה שי' מתייחס אל מקום מקדשנו זה, מקור מחצבתו, בחבה וכבוד מיוחד...
אגלה את אזנו דמר הדר"ג שי', כי עלה בדעתנו להתחיל ולהתעסק בדבר העברת חלק הישיבה הק' לארצנו הקדושה... מה טוב ומה נעים היה לנו אילו כבוד תורתו שי' היה מנהל אותנו בעצתו והוראתו בנידון זה. דעתו דמר תהיה נחשבת בעינינו כיתד בל ימוט, אשר ממנו לא נזוז ימין ושמאל!
...הנה שמענו את שמע ישיבתו הק' אשר מעכתר"ה יסד ושכלל בעיה"ק תובב"א בשם 'מרכז הרב'... ישמש היכלו דמר למקום מסוגל בעד יקירינו מיטב צעירינו... בחורי חמד... בעלי כשרון מצוין, ישרים ונכוחים... אוותה נפשם לפנות אל רומעכת"ר שי' בבקשתם לקבלם אל ישיבתו הק', ולשלוח להם ע"י עו"ר כל התעודות הנחוצות, וכל הצריך אל ענייני הנסיעה... ומבקש אני לקבלם ולהכניסם תחת כנפיו... ורום מעלת כבו תורתו יזכה לבנות כמו רמים מקדשו, להגדיל תורה ולהאדירה...'


הגרנ"ט מראדין מבקש במכתבו לקבל את תלמידו ישראל ביארסקי ל"מרכז הרב" וכותב במכתבו:
'מתיבתא רבא "חפץ חיים"
בראדון פלך ווילנא
ב"ה יום ה' לחודש שבט תרפ"ה
כבוד הגאון האמתי, סוע"ה, מדברנא דאומתי', כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א קוק, הרב הראשי לעדת ישראל בירושלים...
הכותב למען קיום התורה ולומדיה
נפתלי צבי טראפ ר"מ בהישיבה'


במכתב הגר"מ סוקולובסקי חוץ מלגבי התלמידים מבקש מהרב קוק לשלוח אשרת עלייה עבורו וששולח את חיבורו "אמרי משה". ממכתבו:
'משה סאקאלאווסקע
ר"מ בישיבת "תורת חסד" בבריסק
הוד כבוד ידי"נ כב"י הגאון הגדול האמתי, ראש גולת אריאל, מעוז ומגדול, המפורסם בכל אפסים, כקש"ת ר' אברהם יצחק קוק שליט"א...
המצפה לישועה בתוך אסירי התקוה
משה סאקאלאווסקע'


הגר"מ אטלס שכיהן ברבנות סלנט, קוברין, ליבוי ושאוול, אמנם פרסם בתרס"ה מכל נגד הציונות, אך ככלל הגדולים מתנגדי הציונות התייחס בהערצה אישית לרב קוק ובמכתבו הנ"ל כותב על תלמיד חתנו הגרא"ב וסרמן זצ"ל הי"ד, ישראל ליפקינד (נצר למרן הגאון ה"הגהות בן אריה" זצוק"ל) שמעוניין ללמוד ב"מרכז הרב" וממליץ עליו שהוא שקדן וירא שמים. במכתב כתב בפתיחה ובסיום כך:
'הוד כבוד ידי"נ ויד"ע, הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, מרן אברהם יצחק הכהן שליט"א...
מאת הדו"ש ושלו' כל החוסים בצל תורתו, מוקירו ומכבדו כערכו הרם, המצפה לתשועת השי"ת להרמת קרן התורה וביאת משיחנו בבי"א
מאיר אטלאס החופ"ק שאוולי'


הגאון הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד - בן הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצוק"ל ובעצמו מגדולי דורו. שלח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו:
'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.' ומסיים את מכתבו ב'דברי המשתחוה מול הדר"ג וקדושתו הרמה דוב בעריש בהרה"ג א"צ.'

הגאון הרב עובדיה הדאיה זצוק"ל (תר"ן-תשכ"ט) - מגדולי המקובלים והפוסקים וראש ישיבת המקובלים הספרדית "בית אל", כותב למשל, בשו"ת "ישכיל עבדי" ח"ב קונטרס אחרון או"ח סימן ב' בפנייתו לרב קוק "גאון ישראל וקדושו, פאר הדור והדרו". הרב הדאיה היה מבקש בקשות שונות מהרב קוק במשך שנות היכרותו עם הרב קוק, והרב קוק היה נענה מיד. הרב הדאיה אמר שהוא נוכח לדעת שהרב קוק הוא "לא רק גדול בתורה אלא גם גדול במידות ונשמה גבוהה שממנה יש ללמוד אורחות חיים!"

הגאון הרב שלמה-זלמן אויירבך זצ"ל (תר"ע-תשנ"ה) - פוסק הדור שנודע בעדינות נפשו ומידותיו הנעלות לצד גאונותו בתורה. נולד ונפטר בירושלים. אמר על הרב קוק: "הרב היה גדול בכל, איש האשכולות. מאיזה צד שהיית מתבונן בו, היית רואה את גדולתו, את יחידותו. גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד." בהזדמנות אחרת אמר: "הרב היה גאון מופלא וקדוש עליון! וחבל מאוד שבגלל ניגודי דעות בתוך הציבור התורני ממעטים את דמותו ומתנכרים אפילו לספריו ההלכתיים. והלא ספריו מצטיינים בישרותם ומתשובותיו הבהירות לשאלות השונות שנתעוררו בזמנו אפשר ללמוד דרכי פסיקה והוראה". ועוד אמר על הרב קוק: "...לא היו גדולים כמוהו בדורו. זו הייתה גדלות מיוחדת... היה הרב גדול לא רק בדורו אלא בדורות!" כן במכתב תודה לרב נריה על קבלת 'שיחות הראי"ה' כינה הגרש"ז את הרב קוק 'רבנו זצ"ל' ('ליקוטי ראי"ה' ג', עמ' 104-97). וכן סיפר ר' יהושע הרשקוביץ, יו"ר המועצה הדתית ברמת הגולן, ששמע מהרב אברהם דוב אוירבך אב"ד טבריה, ראב"ד טבריה שאביו אמר שהרב קוק היה היחיד בדורו שידע ללמוד את חכמת הקבלה ואת חכמת האגדה לעומקה של הלכה. סיפר הגאון הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל, שהיה מנהל 'מכון ירושלים' ותלמידו של הגרש"ז: 'עד סוף ימיו של מו"ר הגאון ר' שלמה זלמן אויירבך, כשהוא היה אומר "דער רב", "הרב", זה היה הרב קוק.' יש לציין שאמר לבעל אחייניתו, הגרי"מ שטרן שליט"א, שדעתו כדעת הרב קוק בענייני השקפה.
סיפר הרב אהרן גולדנברג, נכדו של הגרש"ז ובן חתנו הגאון הגרז"נ גולדנברג שליט"א: "פעם כשדברו מענייני רבנים ורבנויות התבטא סבא ואמר: 'היחיד שהנני מכיר שמגיע לו התואר 'רב' בכל המשמעויות של תואר זה הוא מרן הרב קוק זצ"ל'.
בהזדמנות אחרת אמר לקבוצת תלמידים בשיעור: "אני אינני תלמיד של הרב זצ"ל, אני חסיד שלו..." (שני העובדות האחרונות מ"שיחת אבות", עמ' ס"ד מפי הרב יעקב בס ששמע מהרב אויירבך)
הרב זק"ש ראש ישיבת "בית זבול" (ע"ש ספרו ההלכתי של הגרי"מ חרל"פ שחתן שלו היה ממשפחת זק"ש) סיפר, כי פעם פגש את הגאון הרב חיים קרויזווירט זצ"ל (שימש ברבנות בבלגיה והיה אחד מגאוני הדור) בצאתו מביתו של הרב אויירבך, וסיפר לו הרב קרויזווירט כי הוא משתומם למשמע דברי ההערכה המופלגים שאמר הרב אויירבך על הרב קוק, והוסיף כי לא הכיר עד כה את גדולתו של הרב קוק זצ"ל.
בחוברת 'סיני', כרך מ"ז אלול תש"כ, שהוקדשה לזכרו של מרן הרב זצ"ל במלאות עשרים וחמש שנה להסתלקותו, מובאים שמונה מאמרים, מרבנים גדולים, וביניהם מרן הגאון הרצי"ה זצ"ל, הגאון הרב יהודה גרשוני זצ"ל, הגאון הרב ראובן כ"ץ זצ"ל, ראב"ד פ"ת, וגם הגרש"ז כתב מאמר בעניין "תנאי שלא נעשה כמשפט התנאים". ובפתח מאמרו כתב: 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, למלאת כ"ה שנה לפטירתו'.
הקונטרס "ישועת הארץ" שבהוצאת "מדרש בני ציון", ירושלים תרצ"ח, שהרב אוירבך היה מעורכיה, התבסס על הלכות שביעית של הרמב"ם עם הערותיהם של "פאת השולחן", הרידב"ז ודברי הרב קוק ב"שבת הארץ".
וכן יש לציין שבספר "מאורי אש" על חשמל בשבת שהוא ספרו הראשון שיצא לאור בתרצ"ה, בין ההסכמות נמצאים הסכמותיהם של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל ושל מרן הגאון אבא יעקב הכהן בורוכוב זצוק"ל שהיה מהרבנים הראשונים שהצטרפו ל"מזרחי", בנוסף להסכמותיהם של מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל, מרן הגרח"ע גרודזינסקי זצוק"ל ואביו, הגרחי"ל אויירבך זצוק"ל. הגרש"ז העניק עותק מספרו לרב קוק וכתב בהקדשה: 'למעלת כבוד רבנו מרא דארעא דישראל הגאון הגדול אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א מאת שלמה זלמן אויערבאך.'
סיפר בחור שלמד בישיבה לצעירים של "מרכז הרב" שפעם התלבט בדרכו, ופנה אל הגרש"ז זצ"ל ושאלו, שמא כיוון שרוב הגדולים אינם הולכים בדרכו של הרב קוק, גם הוא צריך ללכת בדרכם של הרוב. ענה לו הרב אוירבך: "מה אתה מדבר? בזמן הרב קוק רוב ככל גדולי ישראל היו בטלים אצלו!"
אמר בעניין על המבזים כבודו של הרב קוק: "אני מפחד מיום הדין על שלא מחיתי על ביזוי כבוד הרב (קוק) זצ"ל." ואח"כ הוסיף דוגמא: "היה מקרה מסוים שהתפרסמה חוברת (השמצות) כנגדו, והכרתי את העניין וידעתי שזה לא היה נכון, אבל לא מחיתי..." ואח"כ הוסיף שאין לו כוח לזה (כך אמר לרב אליעזר מלמד קרוב משפחתו ששמע הדברים מהרב אויירבך וראו בקונטרס "אור שלמה").
סיפר הרב חיים שלום פרוש, מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהרב אויירבך שוחח עמו על גדולתו של מרן הרב קוק זצ"ל, ואח"כ אמר לו שלצערו בעקבות השפעת בעלי המחלוקת הקנאים אינו יכול לדבר כך עם הצעירים.
כן סיפר כתב "בקהילה", יעקב פרידמן לגבי יחס הגרש"ז לרב קוק: "שמעתי במו אוזניי ממרן הגרש"ז אויירבך: 'הוא הרי היה קדוש עליון, אך אם אומר זאת ברחוב ישליכו עליי אבנים!'" (גיליון כ' אייר, תשס"ט, מוסף "קולות")

הגאון הרב גדליה איזמן שליט"א (תר"ע-תשע"ב), הוא זקן המשגיחים היום בעולם הישיבות, כשגילו מעל מאה ואחת שנים, (נולד ה' ניסן שנת השמיטה עת"ר) שלח מכתב לגרצי"ה קוק זצ"ל לאחר פטירת אביו, כנראה בשנת תרצ"ו, בהיות הרב איזמן תלמיד ישיבת קמניץ שבליטא בראשות הגאון ר' ברוך בער ליבוביץ זצ"ל בעל 'ברכת שמואל' (שהיה מידידיו ומעריציו של הרב), לאחר שהגיעו אליו כמה מספרי מרן הראי"ה זצ"ל. הרב איזמן עלה לארץ בשנת תש"א ולמד כשנתיים בישיבת 'מרכז הרב', ומאז שנת תש"ד הוא משמש כמשגיח רוחני בישיבת 'קול תורה' בירושלים. בזמנו הוא הזמין את הרצי"ה להיות הכהן שיפדה את בנו בכורו, ושמר עמו על קשרי ידידות חמים ומיוחדים עד לפטירת הרצי"ה בפורים תשמ"ב. עוד ינוב בשיבה דשן ורענן בבריאות ובנחת.
'בע"ה ב' לס' אמור קמניץ ליטא.
הוד כבוד הרב הגאון המפורסם בצדקותו ובחסידותו כמוהר"ר צבי יהודה קוק שליט"א מנהל רוחני דישיבת 'מרכז הרב' בירושלים.
שלום וכל טוב לרו"מ הדר"ג שליט"א.
הנה ארהיב עוז בנפשי לגשת מול הוד מעלת הדר"ג במכתבי זה - אף שלא היה לי הזכות עד עתה להכירו פנים בפנים - בקשר לקבלתי מאת תלמידו הוד ידיד הנעלה כמה"ר מה בוריסרובסקי נר"ו ספרים אחדים מספרי כ"ק אביו מרן ומאורן של ישראל זצ"ל שהואיל הוד רום מעלת הדר"ג שליט"א, ברוב הדרת טובו וענוותו, ליתן לו בעדי. ליבי מלא על כל גדותיו רגשי תודה עמוקה, להוד כבוד הדר"ג שליט"א בעד טובתו הרבה, מבלי שקדם שום זכות מאיתי על זה. הטבה הלזו שיש [בה] משום הליכה בדרכיו ית' על דרך "מי הקדימני ואשלם" (איוב מ"א, ג'), ובחז"ל (ויק"ר כ"ז, ב') מי מל לפי עד שלא נתתי לו בן וכו'. ואם חז"ל בנועם מוסרם העירו "כל הפותח פתח לחברי נפשו חייב לו" (שמו"ר ד', ב'), כמה יש לי הדל להכיר טובה בכל ישות נפשי אל הוד רום מעלת הדר"ג שליט"א, בעד פתיחת לי פתחו של אולם לחדור, כפי רוח בינתי החלושה, לתוך עמקי תורת כ"ק אביו מרן זצ"ל, ע"י ספריו הקדושים. והנה, לבוא לתוך עומק כוונת כ"ק אביו זצ"ל בספריו הקדושים, מובן – שמפאת אי ידיעת לאנשים שכמוני בחכמת האמת היא חכמת הנסתר - אין לחשוב כלל. אבל מה שעשה עלי רושם כביר, ושהיה לי כמדומה תועלת רב בע"ה, מתוך עיון שטחי בספריו הק', הוא ההכרה שלו, כה ברורה, בפנימיות ובפנימי פנימיות, בכל העניינים שנגע, במידה כה חזקה שהוא כראיה ממש, עד למדריגה שנעלם מאיתו זצ"ל לגמרי החיצוניות והקליפה, באפיסותה ובשלילתה, לעומת עשירות וזוהר התוך והפנים. כל מה שמוסר לנו עושה רושם עלינו מפני שמספר לנו מה שרואה, לא מה שחושב ולא מה שמרגיש לבד, כי אם מה שנתגלה לו לעיניו ממש.
ההשגחה העליונה ברוב טובה וחסדה, שלחה אלינו נשמה אצילה זו המוכרחת ביחוד לדורנו, דור דל הפנים, דור שנמשך לגמרי אחרי דרך החומריות והחיצון, מבלי הבין כלל עשירות תוכן הפנימי של הישות ומלואה, שלעומתה החיצון הוא שלילה גמורה במלוא מובנה של המילה. והלא זה כמדומה, הוא הסיבה העיקרית להירידה הנוראה של הדור בתור 'מחלל את הקודשים' (אבות ג', י"א). בהורקת כל תוכן קודש פנימי ורוחני מן היצירה, ורק אל זוהמת החומריות והחיצון עיניו. ובחז"ל, "תשת חושך ויהי לילה, זה עולם הזה שדומה ללילה" (ב"מ פג:), וכביאור הגרש"ז זצ"ל (הג"ר שמחה זיסל זיו מקלם) מפני "שפנימיות עוה"ז נעלם ונסתר מבני אדם", "בו תרמוש כל חייתו יער, אלו הרשעים שדומים לחיות היער". ועוד בראשית התייסדות האומה האלוקית מבט חיצוני זה עשה הקרע הנורא ומחיצה עולמית בין בחיר האבות הוא יעקב אע"ה ובין עשיו, מקור הקליפה והחומר, כמו שביאר הספורנו זצ"ל על "הלעיטני נא מן האדם וכו' על כן קרא שמו אדום" [בראשית כה, ל], כשראה שכל כך נתמכר למלאכתו הנפסדה עד שלא הכיר בנזיד כי אם צבעו", ומחמת כן בא אליו בטענה שימכור לו הבכורה, הוא ירושה הרוחנית של אברהם אבינו ע"ה, מכיוון שאין לו יכולת להכיר הפְנים, יעוי"ש בספורנו. מני אז ואילך נתפרדו השבילים, יעקב בתור נשמת היצירה וסגולתה, ועשיו בתור קליפתה, כי כל מבטו ומגמתו היה אך ורק אל החיצון.
ומה מאוד מורגש הירידה הנוראה הלזו בימינו, שנגררים אחרי הקליפה והחיצון בכל מקצועות החיים הרוחניים והגשמיים באופן מבהיל למדי. ואז הורד אלינו נשמת כ"ק אביו מרן זצ"ל, לפקוח עיניים עוורות ולאמור לאסירי החיצון צאו. ומבעד ערפילי החציון חדר לתוך פנימי פנימיות החיים, וכשופר נשא קולו אל כל אנשי החיים להרים להם וילון הדק של הקליפה, להראות להם העשירות, הזוהר וההוד שיש בנשמות ובפנימיות היצירה האנושית והאומה האלוקית. כמה מקסימים דבריו כשאומר "הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלוקי" כו' ('אורות התשובה' ז, ה), פשוט רואה ומספר מה שרואה. חדר בברירות הראיה אל הפנימיות של "החוצפה דעקבתא דמשיחא", שהסיבה הוא "מפני שהעולם כבר הוכשר להבין איך כל הפרטים מקושרים עם הכלל" וכו' (שם ד, י), ראה, פשוט, איך זרמי התשובה שוטפים כגלי שלהבות שעל גוף השמש, והם נותנים חיים לכל הישות (שם ד, א). ראה, איך שכל חטא סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית עם ההוויה כולה (שם ח, ג). הוא זצ"ל ראה מה שלא ראו כל בני דורו, איך שכל הכרה ומחשבה יורדת ממקום גדולתה לשעה, ירידה צורך עליה, כדי שתקנה לה בסיס חומרי בכמות המספרי וכוחני (שם יב, יב). ומהו הפלא אם לא הבינו אותו רבים ואף גדולים מבני דורו, כשהיה חסר להם החזיון הזה. עוד יותר העמיק וחדר לתוך פנימי הפנימיות של מקור הרע והקליפה, עד שחדר לאותו הפינה הנוראה, שמשם ראה במבט "הצדיקים הבהירים" שהרשע ונושאיו המה רק מסכים להסתיר את ריבוי השפע של האור העליון, והמתקנים בעצם את הזרחת האור [שם טז, ב]. עומדים אנו נבהלים על מקומנו מרחוק, ואין אנו מרשים לעצמינו אף לחשוב איך להתאים החזיון הנורא הזה עם מהלך מחשבותינו הרגילים, כי מראש ידענו כי לא תצלח.
מה מאושרים היו אנשי הדור שלנו אילו היו זוכים לקבל שפע הבנת פנימיות נשמת היצירה, ומקול רעש ורעם של ההוויה לשמוע איך היא צועקת כלביאה נוראה ומתגעגעת לתיקונה הגמור (שם ד, א). ובחז"ל, הובא בתחילת 'שערי תשובה' לרבינו יונה על רעת המתאחר מן התשובה, משל לכת של ליסטין שחבשן המלך בבית האסורים, חתרו מחתרת פרצו ויעבורו, ונשאר אחד מהם. בא שר בית הסוהר וכו', ויך אותו במטהו, אמר לו, קש יום, הלא המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מיהרת להימלט על נפשך [קהלת רבה ז, טו]. ומעולם היה קשה לי, הלא אין המשל מתאים עם המציאות, כי הלא השר צריך להיות שבע רצון שעל כל פנים נשאר אחד מהם, ויהיה עליו עונש יותר פחות בעד שמירתו הפחותה? וכמו כן בנמשל? אמנם כל זה לפי מבט החיצוני על עולמנו הגשמי. אבל לפי מהלך הראיה של כ"ק מרן זצ"ל כמה פשוטים הדברים, האם עולמנו החשוך אינה מתגעגעת לתיקונה הגמור בתור שאר העולמות אין מספר, והאם ממעמקי סתריה אין היא צועקת אל האדם "הלא המחתרת חתורה לפניך"?
הארכתי לדבר, מרוב שמחתי בספרי כ"ק אביו זצ"ל, ומרוב רצוני להראות אל הוד מעלת רום הדר"ג שליט"א אותו הכרת טובתי בהראותי לו עוצם שמחתי בהם. כעת אני לוקח לי פנאי להגות ב'אגרות ראיה' [מהדורת תרפ"ג], כמה הון ועשירות יש שם על כל מילה ומילה.
יתן ד' שיחדרו מי הדעת של תורת כ"ק אביו זצ"ל, לשמחת לב כל ההוגים בה, בכל רחבי תבל, לטוב לה בשני העולמים, אמן.
מנבכי לבבי נובע חפצי העז, ששמש העליון, שמש ההשגחה העליונה, תשלח אל מול עבר פני הדר"ג שליט"א את זהריה, זהרי עונג ועידון, ומנוחה נפשית שלמה ומקיפה.
כחפץ לב עבדו מוקירו בהערצה רבה,
גדליה איזמן.'
המכתב עם הערות ומקורות בכתובת: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=214.
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 01 ינואר 2013, 13:54, נערך פעם 1 בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 13:49

חיפוש באוצר החכמה (גירסה 10) בכל ספרי הרב יצחק הוטנר:
המילה "קוק" – 0 תוצאות. (וכן המילים אברהם יצחק מובילות אותנו רק לאבות הקדושים. אף לא תוצאה אחת על השם הפרטי של הרב קוק.)
המילה "וסרמן" = תוצאה אחת בשבחו.
המילים "חזון איש" – 20 תוצאות. (כמה דוגמאות: איגרת סו "על פי הוראתו של מרן בעל חזון איש זצוק"ל החלטנו..." איגרת פב: "ווייל סאיז מבואר אין די אגרות חזון איש..." איגרת קכט: "תשומת לב מיוחדת תהיה לך בענין זה לפסקיו של מרן בעל חזון איש" איגרת רנז: "דבוודאי לא יתכן לעבור על רצונו הקדוש של אותו זקן בעל חזון איש זי"ע".)

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 14:01

משולש כתב:חיפוש באוצר החכמה (גירסה 10) בכל ספרי הרב יצחק הוטנר:
המילה "קוק" – 0 תוצאות. (וכן המילים אברהם יצחק מובילות אותנו רק לאבות הקדושים. אף לא תוצאה אחת על השם הפרטי של הרב קוק.)
המילה "וסרמן" = תוצאה אחת בשבחו.
המילים "חזון איש" – 20 תוצאות. (כמה דוגמאות: איגרת סו "על פי הוראתו של מרן בעל חזון איש זצוק"ל החלטנו..." איגרת פב: "ווייל סאיז מבואר אין די אגרות חזון איש..." איגרת קכט: "תשומת לב מיוחדת תהיה לך בענין זה לפסקיו של מרן בעל חזון איש" איגרת רנז: "דבוודאי לא יתכן לעבור על רצונו הקדוש של אותו זקן בעל חזון איש זי"ע".)
אם הרב הוטנר היה בגלוי כותב דברים בשם הרב קוק זה היה מביא מחלוקת גדולה מצד קנאים והדבר היה גורם נזק לספריו, וכמו שהבאתי הוא הבליע בכתביו דברים בשם הרב קוק ודבריו לתלמידגו הרב שטיינברגר מדברים בעד עצמם ודברין לרב נריה והרצי"ה במכתביו אליהם עם התייחסותו לדברי המחשבה של הרב קוק כ"תורת ארץ ישראל" מדברים בעד עצמם, והיותו מקורב לרב קוק עד פטירת הרב קוק מדבר בעד עצמו, מכתב הבקשה להסכמה מהרב קוק מדבר בעד עצמו, ומה שתלה את תמונת הרב קוק בסוכתו בניו-יורק במשך השנים שגר שם והיה ר"י "ר' חיים ברלין" מדבר בעד עצמו.
ותוצאות החיפוש שעשית אינם משנים עובדות אלו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 14:08

גדול הדור כתב: אם הרב הוטנר היה בגלוי כותב דברים בשם הרב קוק זה היה מביא מחלוקת גדולה מצד קנאים והדבר היה גורם נזק לספריו,
:lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol:
איפה היו כל הקנאים כשהרבה גדולים אחרים הזכירו את הרב קוק?

דוד לוי
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 15:00

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי דוד לוי » 01 ינואר 2013, 14:21

בן ארי כתב: ימח שמך
הרה"ק רבי יואל מטייטלבוים מסאטמר זצ"ל לא אמר אף פעם על יהודי ימח שמו,
רק פעם אחת אמר על "קוק" ימח שמו!
בן ארי כתב: אתה גורם רק למחלוקת
הגורם למחלוקת הוא אך ורק המסריחיסט הזה עם שמות הנרדפים שלו "רואה - מרא - גדול".

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 14:30

מכתבים מהמשגיח ר' שלמה וולבה תשובה קפא (עמוד קפז) "ודא עקא: מסתגרים בד"א שלהם ואינם רוצים כלל להכיר גדולי ישראל. ראיתי דבר נורא בספרו של "הנזיר" ע"ה שכתב שם שבקדיש דרבנן הוא מכוון "על ישראל ועל רבנן" – תלמידי הרב קוק. "ותלמידיהון" – התלמידים שהם העמידו כבר. "ותלמידי תלמידיהון" הלומדים בישיבות בני עקיבא. עוד לא ראיתי אצל שום גדול צמצום כזה שכאילו כל הכלל ישראל הוא רק לחוג המצומצם של הרב קוק ותלמידיו. כמובן בהשקפה כזאת ובחינוך כזה אין עוד מקום לגדול שאינו נמנה על תלמידי הרב קוק. הן רק מי שמרחיב דעתו להכיר גדולים יכול לראות איפה יש תורה לאמיתה."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 14:31

אגרות וכתבים ממורנו המשגיח ר' שלמה וולבה זצ"ל (עניינים שונים קעט עמ' קפה) לגבי ציונות ומדינה הכריעה אצל הגדולים שאנו סומכים עליהם החכמה העמוקה לראות את הנולד בלי אילוציות (דמיונות) סיפר לי ראש ישיבה אחד שהיה במחיצתו של הרב קוק זללה"ה בשעה שנוסדה הרבנות הראשית לארץ ישראל והרב קוק שמח על מאוד כעל צעד נוסף לביאת המשיח, ראש ישיבה זה נסע אז לוילנא ונכנס אל גאון הדור ר' חיים עוזר גרודזינסקי זללה"ה ומצא אותו יושב ובוכה, לתדהמתו מה קרה, ענה ר' חיים עוזר: נודע לי שבארץ ישראל נוסדה הרבנות הראשית מטעם כנסת ישראל מי יודע איזה חורבנות זה יביא לכלל ישראל! הרי שמחה בירושלים ובכי בווילנא על הרבנות הראשית, מי מרחיק ראות? היום נוכח כהונתו של הרב ... (גורן) אנו יכולים לשפוט על זה.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 14:33

לגבי המכתב שכתב ר' גדליה אייזמן בהיותו בחור. הוא בעצמו כותב במכתבו שאינו מבין בעניינים שעליהם מדבר הרב קוק, ושרק קרא את זה בקריאה שטחית. ואתה מנסה לשים את הדעה הזו נגד כל גדולי ישראל. וכן לא יעשה.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 15:34

משולש כתב:לגבי המכתב שכתב ר' גדליה אייזמן בהיותו בחור. הוא בעצמו כותב במכתבו שאינו מבין בעניינים שעליהם מדבר הרב קוק, ושרק קרא את זה בקריאה שטחית. ואתה מנסה לשים את הדעה הזו נגד כל גדולי ישראל. וכן לא יעשה.
הבאתי אותו כדוגמה להערצה אישית לרב קוק, וזה לא היה נגד כל גדולי ישראל כי גם הרוב הגדול של הגדולים שהתנגדו לדעותיו העריץ אישית את הרב קוק למרות המחלוקת החריפה על דעותיו, וכמו גדולים רבים אחרים שהבאתי לפני הרב אייזמן.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 15:48

גדול הדור כתב:
דוד לוי כתב:אז זהו...
כבר נתברר כמה פעמים והדבר ידוע, שרוב הסיפורים מלאים עם שקרים,
ובפרט המכתבים רובם ככולם הם מזוייפים ושקרים, גם יש הרבה מכתבים שנתחדשו לאחרונה מבית היוצר של המסריחיסטים,
וחבל על הוויכוחים.
לא נתברר בשום מקום אלא רק במוחם הקודח של קנאים כמוכם, ואף מכתב ממה שהבאתי לא נתחדש לאחרונה.
דווקא לכם ישנם שקרים וזיופים רבים שבאים להראות כאילו כל הגדולים תומכים בדעתכם.
כמו שלגבי הקיצוניות ביחס לציונות ולמדינה ואי ההשתתפות בבחירות, הדעה הקנאית הקיצונית היא המיעוט שבמיעוט בין כלל גדולי היהדות החרדית, כך גם ביחס לרבנים ציוניים ובראשם הרב קוק שכלל גדולי היהדות החרדית העריצו ביותר וחלקו כבוד רב גם לרבנים ציוניים אחרים כי הם חילקו בין מחלוקת בהשקפה ליחס אישי ופסילת ההשקפה אינה מחייבת פסילה אישית וע"כ אמר הנצי"ב בפתיחתו לחומש בראשית שזו הייתה הבית בבית שני שצדיקי הדור שהיו עוסקים בתורה וגומלי חסדים לא היו ישרים בהליכות עולמים שכל מי שהיה שונה מדעתם היו מתייחסים אליו כאל צדוקי ואפיקורס וזה היה מיסודות שנאת החינם שהחריבה את ביה"ק השני שהייתה קודם כל גם אצל צדיקי הדור, וכך אתם אינכם ישרים בהליכות עולמים ומי שלא מתאים לאג'נדה הקנאים שלכם הוא בהכרח פסול וזו שנאת חינם שבינה לבין דרך יהודית תורנית אמתית אין כל קשר.


והנה הערצתם של גדולי ראשי הישיבות ומשגיחיהן (כולל מגדולי תנועת המוסר):

מרן הגאון הרב ירוחם הלוי לייבוביץ' זצוק"ל (תרל"ג-תרצ"ו) - היה אף הוא מתנגד חריף לציונות אך כתב לרב קוק: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א'. ובמכתב אחר: 'הגאון הגדול, נר ישראל, אור עולם, כקש"ת מהרא"י קוק נ"י ויזרח לעולם באורו ותורתו'. בסוף המכתב חתם ר' ירוחם: "והנני המשתחווה לפניו באהבה וברוב הדרת הכבוד." ('אגרות לראי"ה' אגרות שכ"ג, שמ"ב).
במכתב ששלח ר' ירוחם לרצי"ה הקדים ר' ירוחם שורות אלו: "ברוך הבא בשם ה', הו"כ ידיד נפשי הרב הגאון וכו', בנם של קדושים אור ישראל ומאורו, ה"ה כש"ת מהרצי"ה קוק נ"י ויזרח לעולמי עד" ('אגרות לראי"ה', נספחות, 29). רואים הערצה לא רק הערצה גדולה לאב אלא גם הערצה לבן.
כשהספידו את הראי"ה זצ"ל במיר, ניגש ר' ירוחם לספדן ואמר לו: "תאמר ותדגיש, שכל מעשיו היו לשם שמים!" (חוברת 'לכבודה של תורה', עמ' 86).
וכן הגר"ש ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, שכשבא אל ר' ירוחם זצ"ל לקבל ברכת פרידה, לפני עלותו ארצה לישיבת מרכז הרב, אמר לו המשגיח הנערץ: "תגיד בשמי לגאון הרב קוק שיחי', שאני מקנא בעוה"ב שלו, בזכות מה שהוא עושה למען התורה!" ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 135).

הגאון הרב ברוך דב לייבוביץ זצוק"ל (תר"ל-ת"ש) - היה גם הוא מתנגד חריף לציונות, כתב בראש מכתבו לרב קוק: 'כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת'. ובמכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן.
דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'

לעומת מכתבו זה לרב קוק במכתב לרב זוננפלד כתב 'אב"ד בירושלים' ללא ה' הידיעה.

הגאון הרב משה מרדכי אפשטיין זצוק"ל (תרכ"ו-תרצ"ד) - מראשי ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ומתרפ"ה בחברון ולאחר פרעות תרפ"ט שם, עברה לירושלים בשם "כנסת ישראל - חברון" המוכרת כישיבת "חברון". בזמן שהותם בארה"ב של חברי המשלחת לארה"ב בתרפ"ד לגיוס כספים למוסדות התורה בארץ ובאירופה שבה היו חברים הרב קוק, הגרמ"מ אפשטיין והגרא"ד כהנא-שפירא מקובנה זצוק"ל הי"ד, יצאו מספר מלעיזים על הראי"ה זצ"ל, כי דרשותיו "אינן על חיזוק התורה". בתגובה פרסמו חברי המשלחת, הרב אפשטיין והרב אברהם דובער כהנא שפירא, את גילוי הדעת הבא ('אגרות לראי"ה' עמ' רנ"ב-רנ"ג):
"מכתב גלוי שנשלח למערכת "קול ישראל" בירושלים עיה"ק תובב"א.
בהיותינו יחד עם חברנו הגאון הגדול האמיתי מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בעבודת הקודש למצוא עזר ותמיכה למוסדות התורה באה"ק ובאירופה, ובראותנו את עבודתו המסורה והפוריה למטרה קדושה זו, הננו מצטערים מאוד ומשתוממים לראות שלמרות מסרו את נפשו לצאת מהארץ לחוץ לארץ בדרך רחוקה כזו, ולמרות עמלו הרב להרמת קרן התורה, נמצאו כאלה שמעיזים להעליב אותו ולהוציא לעז לאמור: שנושא דרשותיו אינו כלל לחיזוק התורה וכו'..."
כשחזר הרב קוק לארץ בשבט תרפ"ה כותב לו הגרמ"מ שכבר היה בארץ ('אגרות לראי"ה', עמ' רס"ו-רס"ז):
'ב"ה יום כ"ב לחודש כסלו תרפ"ה
החיים והברכה להוד כבוד ידיד ה' וידיד בית ישראל, הגאון האמיתי, מופת הדור, אוצר התורה החכמה והיראה, מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל... שמחתי על מכתב כבוד הדר"ג, המבשר שלו'... ושב הוא כבר אל ארץ קדשינו, ולעבודתו הקדושה... ויוסיף לו ה' עוז ואיל, לפעול ולעבוד לטובת ארצנו ועמנו ברוח קדשינו. חפצתי מאד לידע מתוצאות הטובות מנסיעתו בלונדון, אכן בטח המה מהדברים הנמסרים בע"פ, וע"כ אחכה לעת שיזכני ה' להתראות בשמחה, אחשוב בע"ה לערך בחצי שבט לבא לאה"ק.
ב"ה ששבתי מדרכי בחו"ש, אך הלחץ והטרדה והמצוקה הקיפוני, ואך לחסדי הנותן ליעף כח, [אקוה] כי יחזקני ויאמצני. הנני בזה ידידו, מוקירו כגאון קדושת ערכו, מקוה להתראות בחו"ש בקרוב, משה מרדכי עפשטיין.
ד"ש באה"ר, לכבוד ידי"נ חתנא דבי נשיאה, בנן של קדושים, הרב הג' איש חמודות, מו"ה ר' ישראל ראבינאויץ שליט"א... והנני מסיים בברכה רבה, בהצלחה בכל מעשי ידיו, ידידו ומוקירו, משה מרדכי עפשטיין.'

המכתב האחרון ששלח הרב אפשטיין לרב קוק היה בתרפ"ט ('אגרות לראי"ה', עמ' שס"ג):
'עה"ק חברון, ז' ניסן תרפ"ט
חג שמח וכשר לכבוד ידי"נ הגאון האמיתי מופת הדור והדרו כש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן שליט"א, הרב הראשי לאה"ק.
קבלתי מכתבו היקר ואפריון נמטי להדר"ג, שרוצה לתרץ דברי קדשו של הגר"א זצוק"ל, שאנכי תמהתי עליו בספרי (על ב"מ) דף י"ג ע"א....


מרן הגאון הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצוק"ל (תר"ט-תרפ"ז) - עלה לארץ עם חלק נכבד מישיבת סלובודקה כדי להקים סניף של הישיבה בחברון, כשביקש להעניק סמיכה לתלמידיו, הוא פנה לרב זצ"ל בבקשה שיעניק סמיכה לשני תלמידים אשר "לבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה" ('אגרות לראי"ה', עמ' ש"י):
'בעז"ה שבת להורת לששון לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל'

וכן אמר לתלמידו הגר"י הוטנר זצ"ל: "הוא אמנם לא למד בישיבות המוסר, אבל 'ער איז די צורה פון מוסר!' ('הוא הצורה של המוסר!')"

מרן הגאון הרב אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל (תרל"ז-תשכ"ה) - בנו המפורסם של "הסבא מסלבודקה" שהתפרסם כראש ישיבת מיר. בדברי תנחומיו על פטירת הרב קוק כתב: "רעדה ופלצות אחזתנו למשמע השמועה הנוראה על האסון הנורא שקרה לנו ולכל בית ישראל ומה נורא השבר לכל בית ישראל בהיעדר מנהיגו וקברניטו הדגול, אשר הקריב תמיד את נפשו לטובת האומה, וברוחב לבבו ואהבת ישראל הטהורה, בגדלותו, בצדקתו וברוחו הכביר היה לסמל השלום...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ח)

מרן הגאון הרב אברהם שמואל פינקל זצוק"ל - בן "הסבא מסלבודקה שהיה ראב"ד יזנה בליטא. ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.
באתי לבקש מהדר"ג בטח הדר"ג יודע אאמו"ר שליט"א המנהל ומיסד הישיבה הגדולה דסלאבאדקע הגה"צ ר' נתן צבי שליט"א קודם המלחמה יסדתי ישיבה גדולה מבחורים גדולי תורה בפארשט אצל גראדנא הייתי שם מנהל ור"מ אך עבור הסבות המלחמה בטל הדבר עבורי וכעת יושב אני במדינת ליטא בעיר יעזנא לרב להם וכאשר נמצא אני פה גלמוד בלא חבורת ת"ח אשר מילדותי הורגלתי בזה וגם חוץ מזה חפצי מאד מאד להיות בא"י הקדושה והעיקר מונח במוחי תמיד המחשבות להפיץ תורה ויראה בא"י הקדושה במסירות נפש. ע"כ באתי להדר"ג נ"י להציע לי כי כת"ראשר כוונתו במסירות נפש לרומם קרן התורה והיראה בא"י הקדושה כי מציון תצא תורה לכל העולם חשב זאת בלא פניות אשר הדר"ג יבין זאת כי רק יתקשר כת"ר עמי ליסד בירושלים ישיבה גדולה ומפוארה כי גם בהמשך הימים אחרי ביאתי לגבולכם אחשוב להביא גם אאמו"ר שליט"א אשר בעזהי"ת בדורותינו זכה ליסד כמעט כל הישיבות הגדולות ולהעמיד על בסיס נכון וידוע זאת לכל כי נמשכים אחריו בכל מקום אשר הוא נמצא באהבת ובמסירות נפש לו כל בני תורה ואברכים אשר נדבקים הם לאאמו"ר שליט"א. ע"ז אבקש מהדר"ג לכתוב לי מזה אם יסכים לזה עמי ולשלוח לנו רשיון הממשלה עכ"פ אבקש מהדר"ג להשתדל עבורי איזה משרת רבנות או משרה למנהל או ר"מ בישיבה גדולה כן תוכלו לנסות אותי ובעזהי"ת לא להתפאר לי כי חוץ מרוחניות אביא גם תועלת רב בל"נ בגשמיות להישיבה כי אוכל לנסוע בעיירות גדולות ליסוד הישיבה כי בעזה"י אמצא חן גם בדרוש אחכה לתשובתו בכליון עיניים.
ממני אברהם שמואל פינקעל הרב דפה


מרן הגאון הרב יהודה לייב חסמן זצוק"ל (תרכ"ט-תרצ"ו) - המנהל הרוחני של ישיבת חברון ומראשי תנועת המוסר. אף שהתנגד לדעותיו של הרב קוק ולא נמנע מלהוכיחו על כך לשיטתו בפני אחרים, היה מעריץ של הרב קוק כמו "הסבא מסלבודקה" שהיה גם הוא מראשי תנועת המוסר ומראשי ישיבת חברון. סיפר הגאון הרב יעקב בצלאל ז'ולטי זצ"ל, שבהלוויתו של מרן הרב קוק זצ"ל התהלך יחד עם המשגיח ר' יהודה לייב חסמן, והרחוב שליד בית הרב התמלא ברבנים וראשי ישיבות ותלמידי חכמים מירושלים וכל הארץ. אמר לו הרב חסמן ביידיש: "אתה רואה פה כל כך הרבה ראשים, ובכן דע לך, שאנו הולכים ללוות ראש שהיה גדול מכל הראשים האלה יחד." ('לקוטי הראי"ה' א', עמ' 52) וכן הרב ישראל שורין כותב בכרך השני של ספרו "מורי האומה" על לווית הרב: "סמוך לקבר עמד רבי יהודה לייב חסמן, המשגיח של ישיבת חברון, פניו חיוורות כסיד וראשו מורד לארץ. פתאום הרים את ראשו ואמר לכל התלמידים אשר הקיפו אותו: "איר זעט די אלע קעפ וואס זיינען דא, אזא קאפ צונופגענומען לייגט מען יעצט אריין אין קבר!" ("הסתכלו והביטו, רואים אתם את כל הראשים [היו כמו חמישים אלף ראשים], ראש שקול כנגד כל הראשים מורידים עתה לקבר!". שמעתי מפי גיסי הרב יהודה צביק ע"ה, אשר היה באותו מעמד."

מרן הגאון הרב יחזקאל סרנא זצ"ל (תר"ן-תשכ"ט) - כיהן כראש ישיבת חברון לאחר פטירת הגרנ"צ פינקל, לצד שני גיסיו, הרב משה חברון והרב אהרן כהן. היה האחראי לבחירת מקום בא"י לישיבת סלבודקה שעלתה לארץ בתרפ"ד-תרפ"ה ומסיבות שונות בחר בחברון, ולאחר פרעות תרפ"ט היה האחראי למעבר לירושלים. היה גם מראשי ועד הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה. היה מעריץ גדול של הראי"ה ככלל צוות הישיבה וגדולי ישראל. סיפר תלמידו, הרב יהושע סלומון: 'מו"ר ראש ישיבת חברון, הגר"י סרנא זצ"ל, היה ממעריציו הגדולים של הראי"ה, והפליג לא פעם בשבחו כגאון וצדיק.' ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 218). הגר"י סרנא למד ושנה בספריו של הראי"ה, ביניהם הספר 'שבת הארץ'. כשיצא ספרו של הראי"ה 'מוסר אביך', אמר הגר"י בשמחה: "סוף סוף אנו זוכים לפגוש את תורת המוסר של הרב!". כמו כן עודד הגר"י הוצאה לאור של ספרי ביאורים על תורתו של הראי"ה.

מרן הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ו) - במכתב לרב קוק ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת שלא יצא אל הפועל לאחר פטירתו של הגאון הרב ישראל אבא ציטרון זצ"ל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו: 'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א'.

מרן הגאון הרב יוסף יהודה לייב בלוך זצוק"ל (תר"ך-תר"ץ) - שנודע כראש ישיבת טלז וכיהן גם כראב"ד טלז, אמנם פורסם מכתב חריף נגד "אורות" בחתימתו לאחר יציאתו לאור בתר"ף, אך התכתב בתרפ"א בידידות רבה עם הגרצי"ה ובמכתב תשובה לרצי"ה משבח את התוכנית להקמת "ישיבת "מרכז הרב" שהרב קוק קרא לה "ישיבה מרכזית עולמית" והרב בלוך מכנה אותה במכתב "ישיבה גדולה עולמית" (המכתב הודפס כנספח ל'אגרות הראי"ה' ג', עמ' ש"ז-ש"ח):
'יוסף יהודה ליב בלאך
אב"ד ור"מ בטלז
בעזהי"ת אור לי"ד שופ"ק תרפ"א
לכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה צבי יהודה הכהן קוק שליט"א שלו' וברכה עד עולם!
אחד"ש באהבה...
ד) ומה מאוד מצאתי לטוב בהרשמים לפרוגרומה ששלח לי כת"ר בדבר יסוד ישיבה גדולה עולמית בירושלים עיר הקודש... הנני מחכה על מכתב מכתר"ה שנית... ואומר שלו' וברכה לכתר"ה כחפצו וחפץ ידידו... מברכו בהצלחה רבה בל מפעלי' למען שמו ית'... יוסף ליב בלאך.'

בנוסף, כשאחד מבחירי תלמידיו בטלז שכונה "העילוי מריטובה" או "אליהו ריטובר", הגאון הרב אליהו יצחק פריסמן זצ"ל, יצא מהישיבה כדי לעלות לארץ ללמוד בישיבת "מרכז הרב", הגריי"ל בלוך ליווהו בצאתו, כבוד נדיר של ראש הישיבה לתלמידיו. ב"מרכז הרב" הפך לבחיר הישיבה שהגרא"א בורשטיין שהספיק ללמד כתשעה חודשים בישיבה עד שנפטר בפתאומיות בי"ט בכסלו תרפ"ו, אמר שהוא התלמיד היחיד המבין את כל דבריו בשיעור (כאן יש להעיר שהרב בורשטיין הכיר את משפחת פריסמן מהשנים שבהן היה ראב"ד ריטובה), ואז היה ב"מרכז" מבחר איכותי ביותר של עילויים מובחרים מישיבות אירופה וגם מישיבות אחרות בירושלים.

מרן הגאון הרב יצחק הוטנר זצ"ל (תרס"ו-תשמ"א) - היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בדורו שהתפרסם כראש ישיבת רבי חיים ברלין בניו-יורק וכמחבר "פחד יצחק" על התורה והמועדים. היכרותו עם הרב קוק החלה בתרפ"ה כבחור בישיבת "כנסת ישראל" שעלתה מסלבודקה לחברון, ועלה לירושלים מדי פעם ובא לפני הרב קוק ושוחח עמו בדברי תורה והפך לתלמידו אף שחלק על השקפתו הציונית. בתרצ"ב יצא לעיר הולדתו ורשה לביקור משפחתי ולהוצאתו את ספרו הראשון והחשוב "תורת הנזיר" כשהסכמת הרב קוק מתנוססת בראש ההסכמות, ובמכתב הבקשה להסכמה מכ"ב בטבת תרצ"ב כתב הרב הוטנר: 'הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול, עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א', וחתם: 'בצפיה למכתב כ"ג (כבוד גאונו) הנני חותם המתאבק בעפר רגליו'. לאחר הוצאת הספר לאור חזר הרב הוטנר לקרבתו של הרב קוק עד נסיעתו לארה"ב לכהן בראשות ישיבת "רבי חיים ברלין".
הרב ישעיה שטיינברגר, מתלמידי הגר"י הוטנר בישיבת רבי חיים ברלין, אמר שהלך בחג סוכות להקביל את פני רבו והוא שם לב בביקורו זה בסוכת רבו לתמונת הרב קוק שקישטה את הסוכה. שאל אותו הרב שטיינברגר על תליית התמונה בסוכה כשבסביבה גרו גם מחוגי המתנגדים לרב קוק. הרב הוטנר השיב לו והפליג רבות בשבחו של הרב קוק ואמר: "הרב היה בקי בכל התורה כולה, בבלי וירושלמי, בנגלה ובנסתר, כל רז לא אניס ליה...!" "הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אותם אשר חלקו עליו!" (כל זאת אינו סותר להערצתו לבן דורו, הגאון ר' יואל טייטלבוים זצ"ל מסטמר, אך הרב הוטנר מהיכרותו האישית והקרובה עם הרב קוק ראה שהיה גדול מכל אלו שחלקו עליו.)
בביקורו של הרב נריה אצל הרב הוטנר בניו-יורק בראשית קיץ תשי"ז אמר לרב נריה: 'הרב היה איש הגר"א!' וכוונתו למה שכתב ב"פחד יצחק" (ר"ה, מאמר י"ד)"הגר"א - איז דער פשט - התיחסות לכל מקצועות התורה מבל להבליט פנים אחד על השני - היקף כללי המאחד את כל חלקי התורה". ועל קשריו על הרב אמר: "הקומה התחתונה שלי... היא הסבא מסלבודקה והקומה העליונה היא הרב קוק!" ו"אלמלא נפגשתי עם הרב קוק הייתי חסר 50% מהווייתי!"
באותו ביקור של הרב נריה, הוא ביקר גם בישיבת ר' חיים ברלין לשמוע שיעור מחשבתי של הרב הוטנר לקראת חג השבועות. כנכנס אחרי כן לחדרו של הרב הוטנר להודות לו על העונג הרוחני, אמר הרב הוטנר בין היתר לרב נריה: "איהר זעהט וויא איך ארבעט-איבער א שטיקעלע 'עולת ראי"ה'." ("ראה איך אני מעבד קטע מ'עולת ראי"ה'.")
וכן התבטא פעם: "איך בין דאך גיווען ביי הרב קוק אונטער זיין טלית קטן!"="הלא הסתופפתי אצל הרב קוק תחת הטלית הקטן שלו!"
הרב מתיתיהו גרינברג מספרינג-וואלי, מתלמידי הגר"י הוטנר, אמר לרב נריה שהגר"י הוטנר קרא למאמריו "הלכות דעות וחובות הלבבות", ואת הביטוי הזה הרב הוטנר לקח ממאמרו של הרב "תחיית הקודש" שנדפס ב'מאמרי ראי"ה' ח"א, עמ' 49 (וכן במאמר "עצות מרחוק" שהודפס בירחון "הפלס" שנת תרס"ב).
ב'ספר הזכרון למרן בעל ה"פחד יצחק" זצ"ל' בחלק התולדות בעמ' ל"ב מובא מאמר אחד על מאמר חז"ל משען לחם זו הלכה משען מים זו אגדה ומפרש שלחם מביא צימאון למים ולא להפך ומקור הדברים ב"ערפילי טהר" (הקובץ השני מכתבי "שמונה קבצים" של הרב קוק שיצא כספר בפני עצמו כבר בחייו של הרב קוק שנתן לו את שמו).
הסברו הנודע של הרב הוטנר על הקשר שבין הודאה על טובה לבין הודאת בעל דין ("פחד יצחק", חנוכה, מאמר ב', אות ה'), מקורו בתחילת 'עולת ראי"ה', על ""מודה אני".
בכ"ח באלול תשכ"ב כתב לרב נריה מכתב תודה על החוברת "רבנו" שהוקדשה לרב קוק ובו כותב הרב הוטנר:
"תשואות חן בעד החוברת רבנו. בעיני חוברת זו היא הופעה כדאית להורות עליה באצבע. שתי כוסות עמדו לפניך בכתיבת חוברת זו... סערת נפש של התבטלות תלמיד לרב... שלות נפש של הערכה שקולה של המורה הגדול. והנה רוחב דעתך הוליד כוס שלישית. אשר לתוכה... הנך עומד ומערה שתי הכוסות הקודמות הסותרות זו את זו, ראה זה פלא, שתי הכוסות... מתמזגות בהתאמה נכונה... קצב אחיד של סערה ושלוה בנשימה אחת. העיניים מפיקות שקט של הסתכלות המוחין, והיד רועדת מחמת האש היוקדת בלב. חילך לאוריתא, חביבי!"
אחרי כן מתייחס למקרה של ביקורת המקרא באוניברסיטה העברית שהוכנסה לשם בניגוד למה שהובטח לרב קוק ובהתייחסו למקרה זה כותב על הרב קוק פעמיים "מרן, נ"ע" ולקראת הסוף 'מרן זצוק"ל'. כלומר גם מההתייחסות למקרה זה רואים את הערצתו הגדולה לרב קוק. ובכל מקרה הוא לא אמר לו בסוף שכנראה לרב זוננפלד זה לא היה קורה אלא אמר, כפי שהוא עצמו כותב במכתב זה, "כנראה שמלבד הנשמה צריך להכיר את הגוף".
וכן במכתב למרן הרצי"ה קוק זצ"ל באותו יום של המכתב לרב נריה, שבו מכנה את הרצי"ה "אלופי ומיודעי" ופונה אליו כ'הדר"ג' ("הדרת גאונו") כתב עד כמה הוא מבין שהיה תלמידו של הרב קוק וכותב:
'הנני בזה להגיד להדר"ג... הנה אמרו חכמים: 'לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין' ולמדים אנו מזה 'אז כאפן צושנל די דעה פון א רבי'ן איז נישט א גוטער סימן פאר א תלמיד'. בבחינה זו הנני מכיר את עצמי עכשו בתור תלמידו של הרב, נשמתו עדן, הרבה יותר מכל אלה שתפסו, כביכול, את תורתו תכך בזיקה ראשונה... התחדשות ההרגשה בתורתו של הרב, היתה מלפפת אותי בכל עת שהותי הפעם בארץ..." ומסיים את מכתבו "בבקשה מיוחדת להתפלל עלי שאזכה להצטרף... לבנין מהלך התורה בארץ. באהבה, יצחק הוטנר.'
ובמכתב לרצי"ה עוד בחיי הרב קוק:
'ואני בעצמי כמעט תמיד רוחשים ולוחשים בי הרהורי געגועים וכיסופים קלים על "ארץ ישראל", אולם לעיתים תכופות יש אשר יתלכדו כולם לשטף אחד ועברוני ושטפוני על כל קרבי ועל כל הוויתי. ולאמיתו של דבר רק אחרי צאתי את הארץ נתחוור לי המושג "ארץ ישראל" לכל מלא היקפו... וכמדומה לי עכשיו שאם אזכה לעלות ולהאחז בה שוב, אדע כבר לנשום באוירה המחכים לגמרי בדרגא אחרת.
ומעין הרגשת סבי דבי אתונה בהריחם בניכר את ריח עפר ארצם ותחי רוחם, הנני מוצא עכשיו בעיוני בספריו של הרב שליט"א (הראי"ה). יש לי הרושם כאילו נתקפל בהם, בעמודיהם, בטוריהם, הרבה הרבה מאוירא דארעא דישראל, ובכל פעם מדי עייני בהם עולה באפי ריחה של ארץ חמדה, וכל כגון דא כולי עלמא מודו דריחא מילתא היא. ברי לי עכשיו שעל ידי מי שלא טעם מטעמה של ישיבת ארץ ישראל לא ניתנו ספרים כאלו להכתב. אותה התפיסה האורגנית את אחדותה הכללית של כנסת ישראל לכל דורותיה ולכל שדרותיה ובכל הופעותיה... וכל אותם סגנוני הציורים ודרכי ההסברה שבהם היא באה לכלל ביטוי בספרים הנ"ל (של הראי"ה) - אי אפשר להם שיוולדו כי אם על הרי יהודה וירושלים. ומכיוון שעמדתי על המומנט המכריע של "ארץ ישראל" החי בכל עורקי מחשבותיהם והשקפותיהם - נכנסו אצלי בהחלט לכלל "תורת ארץ ישראל...'
('אגרות לראי"ה', עמ' תקס"ז)
המכתבים מעידים כאלף עדים על הערצתו קרבתו של הרב הוטנר לרב קוק וכן לבנו הרצי"ה שהרב הוטנר ביקש ממנו להתפלל עליו. (ראו המכתב ב'בשדה הראי"ה', עמ' 437 וב'אגרות לראי"ה', עמ' 47.)

מרן הגאון הרב איסר זלמן מלצר זצוק"ל (תר"ל-תשי"ד) - ראש מוסדות "עץ חיים" בירושלים ובראשם ישיבת "עץ חיים". אמר לרב גרודז'ינסקי בביקור אצלו בהתייחסו לרב קוק: "אנו גדולים עד בריח הדלת שלו!"
אמר על רב אחד שדיבר בגנותו של הרב קוק: "קודם שיתפלל תפילת נעילה כפי שהרב קוק מתפלל מנחה רגילה ואז יוכל לדבר עליו!"
ובהספדיו על הרב קוק אמר ר' איסר זלמן:
"יחיד בדור בגאונותו, ביראתו, בצדקותו ובחסידותו ובמעשיו הגדולים!"
"אבי אבי רכב ישראל ופרשיו... צריך להרגיש, שנפגע עמוד השדרה של כלל ישראל...!"
"במשך תשע שנים, רוב הזמן - ישב הרב וכתב "הלכה ברורה", ולפעמים ממש כאבה היד. מידי פעם, הייתי נכנס לברר עניינים קשים. הרב היה שקוע בעניינים אחרים, אבל מיד כששאלתי, נפתח המעיין, והכול קיבל אור חדש, עד שנדמה שזה עתה עסק הרב בדיוק בסוגיה זו!"
"הלוואי שביום כפור הייתי זוכה להתפלל כמו תפילת הרב בכל יום של חול."
בשנתיים האחרונות הזדמן לנו להיפגש יחד על הכרמל, להתפלל יחד וכו'. במשך שבועות אחדים, היינו בצוותא בחלק גדול מן היום, וניתנה לי אפשרות להתבונן עליו הרבה יותר מאשר בפגישה ארעית. אז ניתנה לי הזדמנות לראות איך נראה פרצופו של אדם שאין לו רגע בלי קדושה!".
וכן כתב לכבוד הוצאה לאור של ספרים של הרב קוק בכ"ח באב תש"ה:
'ב"ה, ירושלים, יום ג' כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות 'ולדבקה בו', שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.
איסר זלמן מלצר.'
(ב'שיחות הראי"ה', עמ' י"ד, "במלאת"-"עצומה"; מעט מובא ב'בשדה הראי"ה', עמ' 96 ו-132)
במכתב עידוד לאדריכל יעקב יהודה שבנה דגם של בית המקדש והתייעץ בעניין עם הרב קוק והרב מלצר, הזכיר הגרא"ז במכתבו את הרב קוק וכה כתב: "...אשר עבודתו עבודת הקודש נעשתה בפיקוח ובהתייעצות תמידית עם גאון ישראל מרן הגרא"י הכהן קוק זצ"ל... ואבדל לחיים גם עימדי..."
הגרש"ז אוירבך זצ"ל שהיה תלמידו אמר לגרמ"צ נריה זצ"ל בשיחה ביניהם על כך שהגרא"ז כינה את הרב קוק "שר התורה" אמר לרב נריה שהגרא"ז היה חסיד של הרב.

מרן הגאון הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל (תרמ"א-תשל"ג) - תלמידו המובהק של הגרא"ז ומתנגד מובהק למדינה היה גם הוא ממעריציו של הרב קוק וכך כתב נכדו הגאון הרב יהודה הרצל שליט"א מפי אברך שלמד עם הגרי"א הנקין בשנתו האחרונה: 'מו"ר הגאון זצלה"ה היה ממעריציו הגדולים של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה ואמר עליו שהיה איש קדוש ופלאי וגדול שבגדולים, ואע"פ שחלקו עליו חבריו בעניין הציונות, הצדק היה אתו.
אמר לי שבדרך כלל דעתו הייתה מסכמת עם דעותיו של הגרא"י קוק זצלה"ה, וכששאלתי אותו על אודות הקמת מדינת ישראל שכידוע התנגד אליה בתוקף. ענה לי שהרב קוק זצלה"ה לא היה סובר להקים מדינה על ידי מלחמה ושפיכות דמים (וזו הייתה סיבת התנגדותו של מורי ורבי' (הדברים הובאו בידי נכדו בשו"ת "בני בנים" חלק שני, חלק המאמרים המצורף בסוף, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל', אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט - כך הבנתו של הרב הנקין בדעתו של הרב קוק לגבי הקמת המדינה כפי שהייתה, אך לא כך דעתם של כל גדולי תלמידי הרב קוק כגרי"מ חרל"פ, הגר"י אריאלי, הגאון הרב "הנזיר", ר' אריה לוין ובנו הרצי"ה).

מרן הגאון הרב שלמה זלמן זלזניק זצ"ל - ראש ישיבה בישיבת "עץ חיים" לצד הגרא"ז מלצר, סיפר לגרמ"צ נריה זצ"ל: "פעם אחת ביום שישי אחר הצהריים, הייתי מוכרח לגשת אל הראי"ה לסדר איזה עניין בקשר לישיבה. כשבאתי לביתו וניגשתי לדלת חדרו הקטן בו ישב, למד וכתב, לא דפקתי מייד אלא שמתי אוזן לשמוע אולי הרב לומד, ואין להפריעו. והנה עולה באוזני קול המיה נרגשת... הרב לומד פרקי תנ"ך בהטעמה מרובה, וחוזר עליו ביתר הטעמה. ופתאום קולו עולה והוא חוזר וקורא את הפסוק בהתרגשות גוברת, וכאילו נתגלו לו דברי הנביא בגילוי חדש. הוא עובר לפסוק נוסף, וחוזרים הדברים, והלימוד נמשך. גדלתי בירושלים בין גדולים ויראים, צדיקים וחסידים. ראיתים בלימודם ושמעתים בתפילתם. אבל מעולם לא שמעתי לימוד תנ"ך כזה. היה זה לא לימוד, אלא תפילה. ולא תפילה רגילה, אלא עבודה שבלב. כך מתפללים קדושי עליון בעת רצון, בשעת התעלות, בדחילו ורחימו. עמדתי נרגש וחיכיתי, וגם כאשר נגמר הלימוד, כשנדמה התפילה, עדיין נשארתי עומד רתוק למקומי עד אשר שבה נפשי למנוחתה, ורק אז העזתי לדפוק בדלת. כשנכנסתי היו עוד פני הרב מלאים ריגוש, אולם הוא קיבלני כדרכו במאור פנים, וכשרק שמע את משאלתי הזדרז למלאותה. כשנפרדתי ממנו אמרתי לעצמי: ידעתי שהרב הוא גאון וצדיק, אולם כאן הוא נתגלה לפני כאחד קדמון, שלא מהעולם שלנו... וכל אלה שמרשים לעצמם לבקר את מעשיו או את דבריו, אינם מכירים אותו כלל וכלל. מי שמסוגל ללמוד כך פרק תנ"ך, לא רק שאסור לדבר בו סרה, אלא שאסור גם להרהר אחריו. לא לנו למדוד דרכיו בקנה מידה רגיל, כי גבוה ונשגב הוא מכולנו."
וכן סיפר בנו של הגרש"ז זלזניק, הרב שמעון זלזניק זצ"ל: "אבא ז"ל היה אומר ש'גאון' הוא הרב קוק. ישנם בירושלים ראשי ישיבות גדולים ששיעוריהם טובים מאוד, אבל היקף גדול כזה בכל מקצועות התורה - זה יש רק אצל הרב קוק. והוא הוא הגאון האמיתי".

מרן הגאון הרב אהרן קוטלר זצ"ל (תרנ"ב-תשכ"ג) - כותב בראש מכתבו לרב קוק: 'מעלת כבוד הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי הארץ, פאר הדור, עמוד הימיני, פטיש החזק, מעוז ומגדול לתורה ולדת...".

מרן הגאון הרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה זצוק"ל הי"ד (תרל"א-תש"ג) - היה מגדולי הדור הנודעים ונודע בעולם התורה בשו"ת "דבר אברהם". כך סיפר הרב ישראל שורין לרב יואל קטן: "סיפר לי הרב יצחק פייבלזון ז"ל, שהיה מלווהו של הרב מקובנה ר' אברהם דובער כהנא-שפירא בעל ה'דבר אברהם' זצ"ל בשנת תרפ"ד, כאשר הפליג לאמריקה עם הרב קוק זצ"ל במשלחת לגיוס כספים לישיבות (השלישי במשלחת שהיה הרב אפשטיין, ר"י חברון, כבר היה באמריקה): "הגיע ערב שבת באניה עליה הפלגנו, ואחרי שהכין את עצמו הרב מקובנה לְשבת אמר לי: 'בוא וניכנס אל הרב קוק'. הלכנו לתאו של הרב קוק, ומצאנוהו יושב לבוש לבן ועטור שטריימל. אחרי שהתיישבנו התחיל הרב קוק לדבר על קדושת עם ישראל וקדושת ארץ ישראל וקדושת השבת, והמשיך כך כשעה תמימה. כשיצאנו מתאו של הרב קוק היה הרב מקובנה נרגש מאוד, ופנה אליי ואמר: 'אילו היו אומרים לי עכשיו שהרב קוק הוא המשיח - הייתי מאמין'!" הרב שורין הכניס מקרה זה לכרך השני של חיבורו "מורי האומה".
בכ"ג בניסן תרפ"ה כתב ה"דבר אברהם" לרב קוק מכתב ידידות שבו כתב:
'אל הוד כבוד ידידי ואהובי הרב הגאון הגדול פאר הדור והדרו אב (?) התורה והיראה וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים בארץ הקודש...
הגיעוני דבריו החמודים והמסולאים, אמנם באחור זמן, אבל חיבה יתרה [מילה לא ברורה] לי מהם ולהם ויהיו לי לעונג...
'

מרן הגאון הרב אהרן וולקין זצוק"ל הי"ד (תרכ"ה-ת"ש) - התפרסם כרבה של פינסק-קארלין ומחבר שו"ת "זקן אהרן". חיבר גם את "מצח אהרן" על התורה והמועדים, "בית אהרן" על הש"ס, "חשן אהרן" על השו"ע, "סביב ליראיו" על ספר "יראים", ועוד. היה פעיל מאוד בענייני ציבור והיה ממייסדי "אגודת ישראל" ואף נשא דברים בכנס היסוד בקטוביץ בשנת תרע"ג ונשא דברים במעמד. קודם לכן בשנת תר"ע נסע לאנגליה יחד עם רבי אליעזר גורדון ראש ישיבת טלז כדי להניח יסודות לתנועה בלונדון. כמו כן השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י בווינה בתרפ"ג. פעל למען מוסדות התורה באירופה ונסע מספר פעמים לארצות הברית כדי לגייס כספים לקרנות חסד ומוסדות ציבור. בשנת תרצ"ז כתב אגרת שיצאה לכל רחבי עולם התורה בבקשת סיוע לישיבת וולוז'ין עקב מצבה הכלכלי הקשה. היה מתנגד תקיף לציונות ונלחם בהקמת מרכז ציוני בפינסק. למרות זאת היה אהוב על כל גווני הקהילה בפינסק. למד עם הרב קוק בישיבת וולוז'ין והתייחס אליו בהערצה גם לאחר שהתפרסמו דעותיו כמו הדברים שב"אורות" (למעשה כאמור לעיל ולהלן, כך התייחסו לרב קוק כלל גדולי היהדות החרדית, למעט האנטי-ציוניים הקיצוניים ביותר). בחשוון תרפ"ד שלח מכתב לרב קוק כשהיה ראב"ד אמציסלאב שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה, שבו מבקש ממנו לעזור לשניים מקהילתו שנמצאים בסכנת נפשות, אח"כ כותב שהצליח להשתיק דברים שנאמרו נגדו (נגד הרב קוק) בכינוס הגדול של אגו"י בווינה, ובהמשך בעיקר המכתב שואלו לגבי ההתלבטות שלו במצבו: האם להישאר במקומו או לברוח בגלל המצב הרוחני כשיש לו בנות שעדיף שיהיו רחוקים משערי הטומאה שבמקום הנוכחי כשגם בניו ששלח לישיבות לא יכולים להגיע אליו, ואם לברוח, האם גם לעיר קטנה או לחכות להצעה מעיר גדולה כי בני ביתו רגיעים לעיר כזו (בסופו של דבר התקבל כרב בעיר הגדולה פינסק וכותב לרב קוק על כך בב' בחשוון תרפ"ה):
'אהרן במהרי"ץ ז"ל וואלקין
אב"ד
דאמציסלעוו פלך מולוב
בעה"י יום ב' י"ט לחודש מרחשון תרפ"ד
אישי כהן גדול ידידי חביבי, הרב הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, פאר ישראל והדרו, כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, מרא דארעא דישראל ביתו וזרעו יתברכו בכל טוב
תיטיב נא עתירתי מאת כ"ג ידידי שליט"א בעד הני תרי אחי ילידי עירנו, הנמצאים כעת באה"ק, איום ונורא מצבם, על תומתם וישרתם באתי להעיד במכתב מיוחד הנשלח בזה, כאשר עיני כ"ג רואות. ולא באתי בזה כי אם לעורר את כ"ג לרחמם בעת צרתם אשר הגיע עד סכנת נפשות, ולדרוש טוב עבורם באיזה מקום ממקומות העבודה נוצרי תאנה מילדותם עד עתה, במסירת נפש, מהראוי שיאכלו גם את פרי הארץ ותבואתה. בידעי היטב את נפש כ"ג כי ישיש לעשות חסד על כל אדם ישר הולך, אבטח כי דבריי הנאמרים ברגש ימצאו מסלות בלבבו הטהור להיות בעזרתם בכל האמצעים אשר בידו.
כגון דא צריך לאודועי, כי בהיותי על הכנסי' בווינא, עלתה בידי לסתום פיות דוברי שקר, הדוברות על צדיק וגאון עתק. פרטי הדברים אוכל להודיע לכ"ג במכתב מיוחד, אם ימצא חפץ בזה.
מצבי אני נבוך כעת הנני עומד על פרשת דרכים ולא אדע מה לעשות... ולזה אבקש את שאהבה נפשי הוא כ"ג שליט"א שיואיל להתענין במצבי ולשלוח לי עצתו הנאמנה להשיבני על ספקותי הללו. א) לצאת לגמרי מפה, או אולי לא טוב אנכי מיתר שלשת מליונים יהודים הנמצאים פה, ואשר בתוכם נמצאו עוד כמה גדולים ויראי ה', ואיני רשאי לעת זקנתי כמעט בלי מצב קבוע מראש. ב) אם לדעתו מחויב אני לברוח אם אקבל הרבנות בעיר קטנה הזאת. או יותר טוב להתישב דירת ארעי, בלא מצב, ולחכות עד שיזמין לי ה' מקום הגון ביותר, כי בהיותי פנוי לגמרי אהי' פנוי יותר להשיג מקום. אחכה לתשובתו.
והנני יוצא מאת כ"ג ברגשי ידידות ואהבה נאמנה ובברכת שלו' וברכה לכ"ג וכאש"ל כנפש ידידו עוז המוקיר רום ערכו מברכו,

בברכת אהרן וואלקין החופ"ק'


מרן הגאון הרב יהודה לייב צירלסון זצוק"ל (תר"ך-תש"א) - מגדולי רבני רוסיה ורומניה. התפרסם כראב"ד קישינב וראש ישיבה שם וכרב הראשי של חבל בסרביה. נולד לגאון הרב משה חיים זצ"ל, ראב"ד קוזלץ שבמחוז צ'רניגוב באוקראינה. בבחרותו למד אצל האדמו"ר מגזע חב"ד הגאון ר' ישראל נח שניאורסון מניעז'ין, בנו של הגאון ה"צמח צדק" זצוק"ל, והוסמך על-ידו לרבנות. בגיל 20 מונה לרבה של פרילוקי ולאחר 28 שנים עבר לקישינב כשהייתה ברוסיה, וכשחבל בסרביה סופח לרומניה בסוף מלה"ע הראשונה קיבל גם את משרת רבו של החבל. רבים מתלמידיו בישיבת קישינב הפכו לאדמו"רים ורבנים. בתחילה היה בתנועת ה"מזרחי" ובתרנ"ג השתתף בועידת הציונים הרוסיים בורשה, אך לאחר שראה שהתנועה הציונית לא מוכנה שכל ענייני הדת החינוך יהיו בידי הצירים הדתיים של התנועה, פרש ממנה, והיה בתרע"ב ממקימי "אגודת ישראל" ונבחר לחבר ב"מועצת גדולי התורה" שלה. אמנם עדיין התייחס בחיוב להתיישבות הציונית ותמך במגביות הציונית ועמד בראש התומכים בהקמת מדינה ליהודים בכינוס הגדול השלישי של אגו"י בתרצ"ז. נהרג בהפצצה אווירית של הגרמנים על קישינב במלה"ע השנייה.
כתב מכתב תשובה לרב קוק שכתב לו על מצבה הקשה של ישיבתו וזה לשונו:
'ב"ה יום כ"ה לחודש אלול שנת תרצ"א
שלום רב לכבוד ידי"נ הרב הגאון האדיר, העומד לנס עמנו וארצנו, פאר הדור כו' וכו' מו"ה אברהם יצחק הכהן נ"י קוק. בתשובה על מכתבו הנשגב הנני מודיעו את צערי העמוק, אשר לבי יכאב ויהמה על המצב הרעוע של ישיבת הדר"ג הקדושה ועל שלרגלי העניות העצומה השוררת בבסרביא בכלל ובעירנו בפרט, אין לאל ידי לעשות מאומה לטובת מוסד נאדר בקודש כזה. יתברך בכוח"ט, כרצון ידידו דוש"ת מלו"ן, יהודה ליב צירלסאהן.
נ.ב. כצאתי מאת פניו הנני מתכוון לשלוח להדרת גאונו בתור מנחה את ספרי "הגיון לב. הנ"ל.'


מרן הגאון הרב יהודה מאיר שפירא זצ"ל (תרמ"ז-תרצ"ד) - ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד מפעל לימוד הדף היומי בתלמוד הבבלי. כתב לרב קוק בתר"ץ בלשון זו: 'חכימא דיהודאי, רב האי גאון ודגול מרבבות קודש, שר התורה ופאר הדור, מרא דארעא דישראל כש"ת אברהם יצחק הכהן שליט"א רב ראשי בא"י'. וכן באותו מכתב מבקש מרב קוק: "יאציל נא כבוד גאון תורתו מהודו עלינו... ישא נא כפיו הטהורות בתפילה ויברך גבולנו בתלמידים הגונים וגדול יהיה כבוד הבית שיגדלו בו תורה ויראה".

הגאון הרב שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל (תרמ"ו-תש"ח) - שהיה מגדולי היהדות החרדית של ארה"ב וראש ישיבת "תורה ודעת" בניו-יורק, היה מעריץ גדול של הרב קוק וכששמע על פטירת הרב קוק הוא התעלף. הוא למד בקביעות בספר "אורות התשובה". כאן יש לציין שהוא נפטר בג' אלול, באותו תאריך פטירה של הרב קוק.

הגאון הרב יהושע בוימל זצ"ל (נפטר בתשי"א) - מחבר "עמק הלכה" שהוא בעיקר שו"ת ששני חלקיו יצאו לאור בתרצ"ד ובתש"ה ומגדולי רבני ארה"ב. נולד בטארנה (טארנוב) בגליציה ודרום-מזרח פולין ונודע כבר בגיל 9 בכינוי "העילוי מטארנא" (היהודים כינוי אותה גם בשם "טארנע") והוסמך לרבנות בגיל 13 בידי אחד מגדולי הדור אז, הגאון הרב שמואל אנגל מרדומישל זצוק"ל שפגש בו בפונדק והתפעל מאוד מגדולתו התורנית בגיל כה צעיר. תלמיד אביו הגאון הרב נחום זצוק"ל שכיהן 44 שנים כראב"ד שצאווניץ (קראשצינקי). בגיל 24 מונה לראש ישיבת ויז'ניץ וכעבור זמן מה עבר לכהן כראב"ד סלטון בבוקובינה. במלה"ע הראשונה התגלגל לחבל בוהמיה שבצ'כיה ושימש כרב קהילת "מחזיקי הדת" בברונה (שהיהודים קראו לה גם ברין הידועה היום כברנו). בתרפ"ד היגר לארה"ב וייסד את "אגודת ישראל" בארה"ב ושימש כיו"ר ועד הפועל שלה. כן שימש כרב קהילת "עדת ישורון" בויליאמסבורג שברובע ברוקלין בעיר ניו-יורק. כותב למרן הרב זצ"ל:
"אחרי נאחז בשבח הוד גאון תפארתו! את ספריו היקרים אורות התשובה וחבש פאר קבלתי וברכתי עליהם ברכת הנהנין.. ויהי רעוא שיאריך ימים על ממלכתו ויוציא לאור את שאר מעשי אצבעותיו. הנני לוטה פה דאלאר אמעריקאי אחד ואבקש לפני מאוד שישלח לי את שאר ספריו, ויתר אין ביכולתנו, ומאוד חשקה נפשי לראות בתפארת שאר ספריו". (אגרות לראי"ה, רס"א)

מרן הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל (תרנ"ה-תשמ"ו) - בתגובה לחתן נכדתו, הרב שבתאי רפפורט, שהראה לפניו בהתפעלות הגדרה של הרב קוק, השיב: "מה החידוש, הוא הלא היה גאון הגאונים!" ('ליקוטי הראי"ה' חלק א' עמ' 53-59).

מרן הגאון הרב חזקיה יוסף מישקובסקי זצ"ל (תרמ"ד-תש"ז) - התפרסם כרבה של קרינקי שבפולין. בנו של מרן הגאון חיים לייב מסטאוויסק זצוק"ל וחתנו של מרן הגאון הרב יצחק בלאזר זצוק"ל (מגדולי תנועת המוסר ותלמידי מרן הגר"י ליפקין מסלנט זצוק"ל שייסדה) כשנשא בתחילה את חנה הבכורה ולאחר פטירתה נשא את בריינה. בתרס"ד עלה עם חותנו לארץ לירושלים. בתרע"ג נשלח לבדוק מועמדים מגדולי רבני פולין וליטא למשרת רב הקהילה האשכנזית ירושלים שהייתה ללא רב מפטירת מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל בסוף אב תרס"ט. בגלל פריצת מלה"ע הראשונה נשאר בפולין וכיהן כרב בז'אלודוק ובוֶרנובה ומתרפ"ב בקרינקי. בת"ש ברח לווילנה מפני הכיבוש הנאצי. היה סגן יו"ר "אגודת הרבנים" של רבני פולין ורוסיה. מקורבם של הח"ח ורח"ע, שלוחם בענייני ציבור, וממייסדי ועד הישיבות בפולין וליטא שבראשו עמדו השניים. בפרוץ מלה"ע השנייה עבר לווילנה שהייתה בשלטון עצמאי ונבחר להיות נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין והיה ממנהיגי פעולות הסיוע לפליטים שהגיעו לווילנה שהעומד בראשם היה ר' חיים עוזר. בניסן תש"א הצליח לחזור לארץ עם חלק ממשפחתו, אך בנו ובתו הנשואים ואחיו ואחיותיו, וכל בני משפחותיהם, נספו בשואה הי"ד. ממייסדי "ועד הישיבות" בארץ יחד עם מרן הגרי"א הרצוג, הגר"מ קרליץ (אחיו הבכור של מרן הגאון החזו"א זצוק"ל) ומרן הגר"ז סורוצקין, זצ"ל. ממובילי ניסיונות ההצלה של היהודים בתקופת השואה ופעולות הסיוע לנותרים אחריה, וכן פעל יחד עם הרב הרצוג להוצאת ילדים יהודים ממנזרים וכנסיות שהוחבאו שם בידי הוריהם כדי שיינצלו מהשמדה. נפטר בצום גדליה ונקבר בהר הזיתים לצד חותנו. על שמו ישיבת "כנסת חזקיהו" שהוקמה בזכרון-יעקב ועברה לכפר חסידים.
ראשית היכרותו עם הרב קוק היה בשנים תרס"ד-תרע"ג שבהן היה בארץ לאחר עלייתו עם חותנו. היכרותו ההיתה דרך הרב חרל"פ שעימו התיידד מאוד והיה חברותא שלו.
במכתב תודה של הרב מישקובסקי לרב קוק על מכתב ברכתו למינוי לרבנות קרינקי מכ"ח באייר תרפ"ב כתב בראשו:
'להארז אשר בלבנון, תפארת ארץ הצבי, נזר ועטרה, הרב הגאון הגדול, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, אוצר כל יקר וסגולה, אבן פינה בציון המצוינת, הכהן הגדול מאחיו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו, ראש הרבנים ונשיא קרתא קדישא וארעא קדישא. אחדשת"ה.
...מכתבו הטהור מיום כ"ט לחודש העבר ותוכנו רצוף אהבה וכבוד ויקר ברכה מקודש ברכות כהן גדול נשיא ארץ הקודש... תודתו לרום כתר"ה גאון ישראל ותפארתו... יפוצו מעינותיו הטהורות היצאות מקודהק"ד... ויאציל מואור המבהיק והבהיר... יגדל שמו ותרבה השפעתו על כל שדרות עמנו...
והנני אסיר תודה משתחוה מארץ מרחק מול רום גאונו ומתכבד להוקירו כרוב ערכו הנשא.
חזקיהו מישקובסקי
רב דפ"ק הנ"ל.'
('אגרות לראי"ה', מכתב פ' מהדורה הראשונה וקל"ג בשנייה)
וכן כתב במכתב לעורכי הירחון "שערי ציון" בב' אדר תרפ"ד וכן הודפס גם בעתון "קול יעקב" תרפ"ד, גליון כ"ד: 'כבר ידוע למדי בכל תפוצות הגולה צדקתו וגדולתו של מרן ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק שליט"א וכי בכל מעשיו כוונתו אך לשם שמים. מידותיו הנעלות, הלך רוחו וטוהר לבבו המלא אהבה בלי מצרים לכלל ישראל לכל שדרותיו, ועיניו הטהורות רק אל הטוב שבכל דבר יביטו.'

מרן הגאון הרב שמעון יהודה הכהן שקופ זצוק"ל (תר"ך-ת"ש) - מגדולי ראשי הישיבות שהתפרסם בספרו "שערי ישר" ניסה פעמים שונות לעלות לארץ בין השנים תר"פ-תר"צ (הפרטים להלן מובאים בהרחבה עם מקורות במאמר 'עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב : רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' - מסורות ועובדות', ב"המעיין" תמוז תש"ע, המופיע גם בכתובת:
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=333).
בין ניסיונותיו ניסה לפעול להעלאת ישיבתו ("שער התורה" בגרודנה) או בגלל חוסר באמצעים לעלות לבדו, ובעניין זה פנה לרב קוק עצמו בב' אדר א' תרפ"א וכותב בראשו: 'לכבוד הרב הגאון הג' פאה"ד כש"ת אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א...'; ניסה להתמנות לראשות ישיבת "עץ חיים" אם הגרא"ז מלצר לא מגיע; פנה לראשי אגודת ישראל בוינה שיקימו ישיבה בירושלים ויקבלוהו כעובד בתוכה; פעל בעניין קבלת משרה תורנית בירושלים אצל הרב זוננפלד שמקורביו הציעו לפני הרב חסמן להקים ישיבה בירושלים, והרב חסמן שיתף בהצעה הזו את הרב שקופ וכתב לרב זוננפלד שהוא מציע שהוא והרב שקופ יקימו יחד את הישיבה; בנוסף ניסה להתמנות לר"מ ואף כראש ישיבה ('ר"מ ראשי') בישיבת "מרכז הרב"; הניסיון האחרון היה להקים ישיבה בתל-אביב.
יש לציין שלגבי הבדיקה לגבי ישיבת "עץ חיים" הוא פנה לגאון הרב ישעיה זאב וינוגרד זצ"ל שהשיב לו בכסלו תרפ"ב שהוא לא יכול להיענות לבקשתו כי הרב מלצר מתכוון להגיע וכותב לרב שקופ: 'דברתי גם עם הגאון מהרא"י קוק שליט"א, שטוב ונכון לפני מעכ"ג שקודם שיבא לירושלים אל המנוחה יסע קודם לאמעריקא, ושם בסיוע של תלמידיו הרבנים הגאונים דשם יעלה בידו ליסד פה עיה"ק ישיבה'. הרב שקופ המשיך לפעול בעניין זה כשראה שהרב מלצר מתעכב וסבר שעדיין הוא יכול להתמנות לראש ישיבת "עץ חיים" במקומו, ובכ"ח כסלו תרפ"ד כתב בעניין זה לרב וינוגרד וביקש בסופו להביא את הבקשה לפני הרב קוק: '...ולהגיש בקשתי להגאון מהרא"י קוק שליט"א, שיהיה בטח כהנא מסייע כהנא, להוציא מחשבתי לאור אם יהיה ביכולתו'. בעניין אפשרות משרת ר"מ ב"מרכז הרב" ואף ראש ישיבה ('ר"מ ראשי'), בחורף תרפ"ו הייתה התכתבות בעניין זה בין הרב שבתי שמואלי, תלמידו לשעבר ותלמיד "מרכז הרב", לבין הגריש"ש: הרב שמואלי שלח מכתב לרב שקופ בכ"ב בכסלו בעניין אפשרות עלייתו לארץ ללמד בה תורה והרב שקופ שלח מכתב תשובה בי"א בטבת שבו מבקש מהרב שמואלי שיברר בעניין אפשרות לקבלו כר"מ ב"מרכז הרב". זמן קצר לאחר מכן אכן קוּדם עניינו של הרב שקופ בידי ידידו הגרח"י מישקובסקי, ששלח לגרי"מ חרל"פ זצוק"ל מכתב ישיר בנושא משרת ראש ישיבה ('ר"מ ראשי') ב"מרכז הרב" בי"ג שבט תרפ"ו. כפי שהוא מציין הוא שלח מכתב בעניין גם לראי"ה עצמו, אך עתה הוא פונה לרב חרל"פ, מעמודי התווך בישיבה, כדי שיסייע לדבר. בהתייחסו להתאמת המשרה לרב שקופ הוא כותב '...כאשר בפטירתו של הגאון הג' אבד"ק טאווריג ע"ה נפקד מקום ר"מ בישיבת 'מרכז הרב', והנה הודיעני ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר שמעון הכהן שקאפ הי"ו, שנפשו איוותה לעלות לציון ולהרביץ תורה מציון. והנה למותר לדבר בשבחו של הגר"ש הי"ו...' ובהתייחסו למכתב ששלח לרב קוק כתב: 'הצעתי זאת במכתב לפני שבועות אחדים לפני ראש הרבנים לארץ הקודש, הגאון הגדול פאר דורנו מוהרא"י הכהן קוק הי"ו'. הרב חרל"פ השיב על דעת הרב קוק שמשרה זו שמורה לרב קוק עצמו שמעדיף את שיטת הלימוד של הגר"א (המבוססת על בקיאות, היקף וחיבור לפסיקת ההלכה, וכפי דרך רבותיו, הגאון הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק זצוק"ל, שאמר לו ש"כל סברה היא חשודה", והגאון הנצי"ב זצוק"ל) על פני שיטת החקירות והסברות. אמנם יש לציין שהגרא"א בורשטיין היה ראש ישיבה, אך כנראה ששיטתו הייתה כשיטה המועדפת על הרב קוק, או שתוך כדי כהונת הגאון מטבריג הייתה נסיגה מדעתו של הרב קוק ש"כוחות הוראה גדולים, חשובים ועצומים, נוסף על הכוחות החשובים שיש לנו מכבר, ילוו אלינו מן הגולה בתור ראשי ישיבות ומורים מובהקים לכל המלאכות השונות ולנצח על כל מלאכת העבודה..." (כפוף כמובן לשיטת הלימוד המועדפת עליו).
מעט לאחר מכן הרב שקופ היה במשא ומתן עם ישיבת "שער השמים" בראשות הגאון הרב חיים יהודה לייב אויירבך זצוק"ל (אבי הגרש"ז זצ"ל שהיה לוקח את בנו זה לרב קוק לשמוע מדבר תורתו): במכתב מי' אלול תרפ"ו, פירט הרב שקופ מגעים שהיו לו באותו זמן עם ישיבת 'שער השמים' בירושלים, והפעם היה זה הרב שקופ שדחה את ההצעה, כיוון שזו ישיבת מקובלים ו"לא משך לבי בזה כ"כ בלי דעת תכונת הרב המנהל". הרב שקופ כבר התייאש מלעלות לארץ, אך בכל מקרה הניסיונות לא היו יכולים להצליח בגלל התנגדותו של הגרח"ע גרודזינסקי שהרב שקופ יעזוב את גרודנה שאליה הגיע בהזמנתו. ומאותה סיבה לא התממשה ההצעה בתרפ"ט להיות ראש הישיבה ב"ישיבת רבי יצחק אלחנן" בניו-יורק, בעת שהותו בארה"ב. בתרצ"ה הוסרה התנגדות הרב גרודזינסקי, ואז שוב ניסה הרב שקופ לעלות לארץ. הרב שקופ ביקש מתלמידו הרב ברוך יצחק לוין לסדר בעבורו ישיבה בתל-אביב, והתנגד לרצון מעריציו בארץ שיעלה ללא משרה תורנית. תלמידו זה עלה לארץ בתרצ"ו לשם כך, והתוכנית כמעט יצאה אל הפועל, אך בוטלה בגלל פטירת חתנו של הרב שקופ, הגאון הרב שרגא פייבל הינדס זצ"ל. הרב שקופ לא רצה שעלייתו תפגע באופן רציני בישיבת "שער התורה" בגרודנה, ורצה להעמיד את חתנו בראשותה, אך הוא נפטר. בחשוון ת"ש רצה שוב הרב לוין להעלות את הרב שקופ לארץ ישראל (לאחר שישיבת גרודנה נסגרה עם פרוץ המלחמה), ואף דאג להשיג עבורו אישור עלייה מגרי"א הלוי הרצוג זצ"ל, אך בט' בחשוון נפטר.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 16:29

משולש כתב:
גדול הדור כתב: אם הרב הוטנר היה בגלוי כותב דברים בשם הרב קוק זה היה מביא מחלוקת גדולה מצד קנאים והדבר היה גורם נזק לספריו,
:lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol:
איפה היו כל הקנאים כשהרבה גדולים אחרים הזכירו את הרב קוק?
מה הקשר?! כל אחד לפי שיקול דעתו. איך תסביר למשל את בקשת ההסכמה שעצם הבקשה מעיד על הערצתו לר קוק ובהסכמה עצמה כותב 'אדמו"ר עטרת ישראל וקדושו", איך תסביר זאת? כך כותב מי שאינו מעריץ את הרב קוק?! מי שאינו חולק כבוד רב לרב קוק היה מבקש ממנו הסכמה?! ואיך תסביר שהיה בקרבת הרב קוק עד פטירת הרב קוק?
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 16:37

דוד לוי כתב:
בן ארי כתב: ימח שמך
הרה"ק רבי יואל מטייטלבוים מסאטמר זצ"ל לא אמר אף פעם על יהודי ימח שמו,
רק פעם אחת אמר על "קוק" ימח שמו!
בן ארי כתב: אתה גורם רק למחלוקת
הגורם למחלוקת הוא אך ורק המסריחיסט הזה עם שמות הנרדפים שלו "רואה - מרא - גדול".
1. אז זה בדיוק שהרבי מסטמר ואחרים שבדעתו אחרים היו מהמיעוט שבמיעוט מבין כלל גדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות גם ביחסו הגורף לרבנים ציוניים וגם שקנאות הקיצונית ביחס לציונות ולמדינה ובאי ההשתתפות בבחירות.

2. לא אני הגורם למחלוקת אלא קנאים קיצוניים כמוכם שפוסלים מי שלא חושב כמותם ואינם ישרים בהליכות עולמים ודרך הביאה לחורבן בית שני כדברי הנצי"ב בפתיחה לספר בראשית שצדיקי בית שני שעסקו בתור ובגמ"ח לא היו ישרים בהליכות עולמים והתייחסו למי שלא כדעתם כצדוקי ואפיקורס וזה היה בסיס לשנאת חינם שהייתה הסיבה המרכזית לחורבן ביהמ"ק השני, וכך אתם הקנאים בדיוק הולכים בדרך זזו דרך של מחלוקת ושנאת חנם.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 16:39

משולש כתב:אגרות וכתבים ממורנו המשגיח ר' שלמה וולבה זצ"ל (עניינים שונים קעט עמ' קפה) לגבי ציונות ומדינה הכריעה אצל הגדולים שאנו סומכים עליהם החכמה העמוקה לראות את הנולד בלי אילוציות (דמיונות) סיפר לי ראש ישיבה אחד שהיה במחיצתו של הרב קוק זללה"ה בשעה שנוסדה הרבנות הראשית לארץ ישראל והרב קוק שמח על מאוד כעל צעד נוסף לביאת המשיח, ראש ישיבה זה נסע אז לוילנא ונכנס אל גאון הדור ר' חיים עוזר גרודזינסקי זללה"ה ומצא אותו יושב ובוכה, לתדהמתו מה קרה, ענה ר' חיים עוזר: נודע לי שבארץ ישראל נוסדה הרבנות הראשית מטעם כנסת ישראל מי יודע איזה חורבנות זה יביא לכלל ישראל! הרי שמחה בירושלים ובכי בווילנא על הרבנות הראשית, מי מרחיק ראות? היום נוכח כהונתו של הרב ... (גורן) אנו יכולים לשפוט על זה.
דווקה מהדברים האלו אתה רואה כבוד אישי רב כלפי הרב קוק למרות המחלוקת וכך בדיוק יחסם האישי של כלל גדולי היהדות החרדית לרב קוק, כנמו ר"ש וולבה!
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 17:22

סקאפלער כתב:מי שהרב קוק אצלו הוא "מרן" שלא יגלוש אצלנו בחרדים שילך ויחפש אתרים של חברים שלו.
אצלנו החרדים לא צועקים על מי שכותב עליו ככה
אז זהו שאני מראה שגם רובם הגדול של גדולי החרדים התייחסו לרב קוק כגדול שהגדולים על אף שחלקו בחריפות על השקפתו, והם דווקא צעקו על מי שביזה את הרב קוק.

וכך כתב חתנו של הח"ח בעל "עבודת הקרבנות" בתרפ"ח במכתב נגד הקנאים שכמובן צועקים מזויף על כל מכתב שלא מתאים לדעתם:
'בס"ד, יום ו' עש"ק לסדר "ולא יחללו את קודשי בני ישראל" שנת תרפ"ח לפ"ק.
אם כי תמיד התפלץ ליבי בקרבי בשומעי שאנשים אשר בשם שומרי תורה ומצווה יתיימרו יהינו לבזות את האי גאון וצדיק חסיד ועניו נשיא ארעא קדישא מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בכ"ז לא יצאתי ברבים להתריע על עלבונה של תורה ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם).
אולם בראותי עכשיו בירחון אשר הופיע (חוברת ניסן דנא) המעיז עוד עצמו להקרא בשם 'בית ועד לחכמים', דברי חירוף וגידוף נוראים על מרן הגרא"י הכהן שליט"א שאסור להעלותם אפילו על הגיליון מצאתי חוב קדוש בנפשי לא לחשות (כמבואר ברמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הל' י"א י"ב) שהמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב והרי זה בכלל כי דבר ה' בזה ומחוייבים לנדותו, ובפרט על עלבון ובזיון האי גאון וחסיד שאסור לעבור בשתיקה על זה ולצאת ולהתריע על האי עלבונה של תורה ולהצטרף למחאתם והתמרמרותם הגדולה של רבני וגאוני אה"ק והגולה על דברי הנבלה הזאת ולא לראות כבלע את הקודש ח"ו, והשי"ת יסיר חרפה מעל בני ישראל וכבוד התוה"ק ירים.
דברי הכותב בלב כואב ומורתח על כבוד התורה הק' הנתונה לשמצה.
אהרון הכהן חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח חפץ חיים שליט"א.'
.

הנה מחאה של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן בירושלים שהתפרסמה בטבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי הרב קוק:
'מחאה גלויה, מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו. בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק והגאב"ד דפעיה"ק ירושלים ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של "אגודת ישראל" בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של "יהדות חרדית" והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל[...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
[...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית.'

על כרוז נוקב וחריף זה, שאינו משתמע לשתי פנים, חתומים כלל גדולי ירושלים, ראשי הישיבות, ומנהלי המוסדות של הישוב הישן.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 17:35

משולש כתב:ועיי' בספר "ארחות רבנו בעל הקהילות יעקב" להגר"א הורביץ תלמיד מרן ה"קהילות יעקב" [רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק"ל] חלק ה' עמ' קעא-קעב מה שכתב שם וז"ל: ספר לי הרה"ג רבי פייבל שטיינברג זצ"ל, מנאמני ביתו של מרן החזו"א זצוק"ל, בליל יוה"כ חזר עם מרן זצוק"ל מבית הכנסת, ושח מרן לרבי פייבל שהרב הראשי של הרבנות הראשית ז"ל [הר' קוק], פרסם מאמר טרף בעתון "היסוד" (מהציונים) (ובאותה שנה נפטר אותו הרב). עוד ספר לי ר"פ, שמרן זצוק"ל אמר לו שבחו"ל לא ידעו מהשקפותיו ומדרכי הרב הנ"ל "ומחשבותיו" שאינן בסדר, שם חשבו שהשקפתו יותר טובה. והוסיף מרן זצוק"ל בשבחו בעת שלמד בוולאז'ין למד הרבה טור ובית יוסף אמנם כאן בארץ רואים שסטה עם מחשבותיו לכיוון לא נכון ואמר מרן לר' לייב שוחט ז"ל מנחלת גנים שאסור לו לסחור עם הביכאלעך של הרב הנ"ל (כונתו כנראה לחוברת המחשבה שלו). וספר לי ר"פ זצ"ל, שזוכר בעת שהרב הנ"ל בא להנחת אבן הפנה לישיבת בית יוסף בב"ב, ובעת שקם לדרוש קם גם מרן זצוק"ל ועמד כל זמן שעמד, ויש תמונה מזה.

עוד אמר לי הרה"ג רפ"ש זצ"ל, שמרן זצוק"ל גם התנגד לזה שאחד הרבנים המפורסמים זצ"ל תלמידו של הרב הנ"ל זצ"ל [הר' יעקב משה חרל"פ] יהיה רב ראשי ומאחורי הקלעים עבד כנגדו והשתדל לבחירתו של הרב הרצוג זצ"ל וגם אצל רבן של כל בני הגולה מרן הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל פעל בכיוון זה. ונימוקו, שמחשבותיו של התלמיד לא בסדר, וכמו דרכו של רבו הנ"ל, ומזה יש לפחד. משא"כ הרב הרצוג". ע"כ מספר "ארחות רבינו"].
דווקא זה שהחזו"א עמד משך כל נאומו של הרב קוק בהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בבני ברק זה כבוד גדול מאוד, הרבה יותר גדול מאשר היה עומד בתחילת הדברים ובסופם כפי שנהג כלפי שאר גדולי התורה שנאמו במעמד.
שנית, שאלו אותו מדוע שלא ישב, הוא ענה: "די תורה שטייט!" (מיידיש: "התורה עומדת!")
שלישית, לפני כן היה מפגש בין הרב קוק לחזו"א בבית החזו"א כשהחזו"א לבש לקראת המפגש את בגדי השבת שלו.
וכן יש להוסיף כששכב מרן הרב קוק זצוק"ל על ערש דווי, הגאון הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי זצ"ל סיפר לחזו"א על מחלת הרב. כששמע החזו"א על מצבו הקשה של הרב זלגו עיניו דמעות ושלח מיד שליח להודיע לרב קוק שהוא מתכוון לבקרו, אך הרב קוק ענה לשליח: "החזון איש הוא מהשקדנים הגדולים שבדור, ואני חס על ביטול התורה שלו. אנא מסור לו שאני מבקש שיתפלל עלי בביתו."
מכאן אתה למד שהטענות של חרדים כאלו ואחרים כאילו החזון איש אמר על הרב קוק שיהיה בגיהינום שקריות לחלוטין. וכן הטענה שמה שה'חזון אי"ש' לא עלה לירושלים בזמן שהרב קוק היה רב שם זה זו ראיה להתנגדותו האישית לרב קוק, טענה זו אינה נכונה. הרב קוק נפטר שנתיים וחודש ושבועיים וחצי אחרי עלותו של החזון אי"ש לארץ, והחזון אי"ש ביקר בירושלים רק 3 פעמים בעשרים השנים ושמונת החודשים שחי בארץ ולא לפני שמלאו 7 שנים מיום עלייתו ארצה, כך שמה שלא ביקר בירושלים במשך קצת יותר משנתיים שעברו בן עלייתו של החזון אי"ש לפטירת הרב קוק, אין זו ראיה להתנגדות אישית לרב קוק, כיוון שהיו תקופות ארוכות בהרבה שבהן לא ביקר בירושלים, וכאמור, לראשונה עלה לירושלים, לאחר 7 שנים מעלייתו לארץ, כ-5 שנים מפטירת הרב קוק, ועוד כאמור לעיל החוזו"א מבחינתו רצה לבקר את הרב קוק בחוליו אך הרב קוק התנגד כי לא רצה שהחזו"א יפסיק מלימודו הרגיל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 17:42

משולש כתב:בדרשה שאמר מרן הגר"א וסרמן בלונדון העיד על עצמו ששימש את מרן ה"חפץ חיים" ארבעים שנה ומעולם לא אמר דבר מבלי שבדק קודם אם יש לו הסכמת ה"חפץ חיים" לאומרו. כך שגם אם לא היה תלמיד של מרן ה"חפץ חיים" כלל הרי שכשמגדיר את הר' קוק כ"רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה" בטוח מרן הגר"א וסרמן כי מרן החפץ חיים מסכים לכך ללא כל ספק היפך כל הבדותות שניסה הרצי"ה קוק למכור לתלמידיו באשר ליחס החפץ חיים לאביו.
"חייו ופועלו של החפץ חיים" (חלק ב' עמ' 771): "רבי אלחנן היה תלמידו המובהק, המקובל והמפורסם של ה"חפץ חיים". הוא נחשב ממשיך דרכו הקרוב והמסור ביותר. מידותיו, מעשיו והנהגותיו, זהירותו, זריזותו וקנאותו הלוהטת, פשטותו, ישרותו ותמימותו היו התגלמות דרכו והשפעתו של ה"חפץ חיים".

ואם כן, אם ר' אלחנן וסרמן אומר על הרב קוק "רשע ומחטיא הרבים", בוודאי שזו דעת רבו המובהק.
בוודאי שזו לא דעת רבו המובהק מפני שחתנו של רבו המובהק מעיד במפורש שחותנו מוקיר ומחבב מאוד את הרב קוק, וזה לא קשור לדברים של הרצי"ה.
ויש לציין שגם חותנו של הרב וסרמן, ר"מ אטלס חלק כבוד רב לרב קוק על אף התנגדותו לציונות והיה מראשי הישיבות הרבים שהמליצו לרב קוק על קבלת תלמידים ל"מרכז הרב" (מדובר אגב דווקא בתלמיד חתנו בברנוביץ שהיה מעוניים מאוד ללמוד ב"מרכז הרב").
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 17:56

משולש כתב:גדול הדור זה לא מי שיש מכתבים מגדולי ישראל שמשבחים אותו אלא מי שכל גדולי ישראל או רובם מבטלים עצמם לדעתו ורואים בו מנהיגם ורבם!!! אף לא אחד מגדולי ישראל התבטל הלכה למעשה כלפי הראי"ה קוק. כולם עמדו מנגד לשיטתו וגם תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם נשארו בצד שכנגדו ואין זכר כמעט לתורתו בשום בית מדרש של תלמידיהם של גדולי ישראל (גם תלמידי הגדולים שהעריכוהו רבות) ועד היום משקלו בעולם התורה הוא אפסי ביחס לכל הגדולים שבדורו והמקומות העיקריים שבהם מזכירים את שמו בתדירות גבוהה הם מקומות שבהם לומדים תורה וקולנוע, תורה ותיאטרון, תורה ואבולוציה, תורה ושירי ביאליק, תורה ושירת סופוקלס, תורה וביקורת המקרא וכד'.
1. כשמשבחים בביטויים מופלגים ביותר המיוחדים לגדולי הדור במכתבי ידידות ומכתבי תורה זה מראה שהתייחסו אליו כאל אחד מגדולי הדור גם אם חלקו על דעותיו. והראיתי גם דברים שהם ביחס של התבטלות כמו "שמה ראיתי מיעוט שכלי לעומת כוחו וגבורתו עד אין חקר" שכותב הגרמ"מ הלפרין שהיה מגדולי המקובלים ומייסדי ישיבת "שער השמים" לגבי ספרו של הרב קוק "ראש מילין", או דברים בסגנון "המשתחווה אל מול קדושתו הרמה" שמופיע בכמה וכמה מכתבים של גדולי עולם כולל מהידועים כמתנגדים חריפים לציונות, או בקשות כמו להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו ("הסבא מסלבודקה") או להאציל מברכתו על הישיבה שפתח (הגרי"מ שפירא מלובלין ומייסד יח"ל) ועוד דברים שונים כאלו המדברים על הערצה אישית גדולה ויחס אל אחד מגדולי הדור על אף שחלקו על דעותיו. וכך כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו לרב קוק כקדוש עליון, ציס"ע וגאון אדיר ומגדולי דורו.
2. בישיבות הציוניות הגבוהות כמו "מרכז הרב" וכמו ישיבות ההסדר כמו ישיבת קריית שמונה שבה למדתי וישיבת שעלבים שבה אחי למד לא לומדים קולנוע, לא תיאטרון, לא אבולוציה ולא ביקורת המקרא. וגם בישיבות תיכוניות לומדים תנ"ך לפי הפרשנים המסורתיים ולא לפי ביקורת המקרא.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 18:03

משולש כתב:מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד.
1. לא ה"פחד יצחק" השמיט אלא המו"ל השמיט שלא על דעת המחבר ובלי לשואלו.
וכמו שאמרתי מכתביו לרב נריה ולרצי"ה והתייחסותו למשנת הרב קוק כ"תורת ארץ ישראל" מדברת בעד עצמה ודבריו לתלמידו הרב שטיינברגר מדברים בעד עצמם. וכן מה שתלה בסוכתו את תמונתו של הרב קוק ולא של גדול אחר ובעקבות זאת באה שאלתו של הרב שטיינברגר ותשובתו של ה"פחד יצחק", מדברת בעד עצמה. מהדברים האלו התעלמת!
2. ברור שה"פחד יצחק" לא השמיט בעצמו את ההסכמה מפני שאין כל סיבה ששנים לאחר פטירתו יתייחס אליו אחרת מבחינה אישית מה גם שמכתביו לרב נריה ולרצי"ה מעידים על המשך יחסו המעריץ כלפי הרב קוק ואף התייחסותו למשנת הרב קוק כ"תורת ארץ ישראל".
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 18:33

משולש כתב:מועצת גדולי התורה של אגו"י החליטה כי בכל עניני ארץ ישראל הדעה המכריעה תהיה זו של בית הדין של הגרי"ח זוננפלד, וגם אחרי שנפטר הגרי"ח זוננפלד חיפשו בקדחתנות אחרי מחליף מתאים ואף לא אחד מגדולי ישראל סמך על כך שהראי"ה קוק נמצא בירושלים, ואפילו כשקבלו אנשי הרב קוק על העובדה שמחפשים מחליף לרב זוננפלד בזמן שהראי"ה קוק הוא ה"מרא דאתרא" המשיכו בחיפושים אחר מחליף מתאים.
1. כלל הקהילה האשכנזית ראתה בכל מקרה ברב קוק את רבה של ירושלים, ורק מיעוט מהם היה ב"עדה החרדית" שהוקמה ע"י המעוט שלא קיבל את מינויו של הרב קוק, ובעיני רובם המכריע של רבני ירושלים האשכנזיים, הרב קוק היה מרא דאתרא.
2. רואים במפורש ממכתבים של גדולי עולם לרב קוק התייחסות אליו כאל רבה של ירושלים. חלקם כדי לא להתער במחלוקת התייחסו כך גם לרב קוק וגם לרב זוננפלד, ובכל מקרה זה אומר שהתייחסו בכבוד רב לרב קוק כמו שהתייחסו לרב זוננפלד.


אביא כאן את הדברים המראים התייחסות לרב קוק כאל רבה של ירושלים וגם מגדולים באגו"י וכולל מתנגדים חריפים לדעותיו ולציונות כשלפני כן אביא הקדמה קצרה:

מי שמונה כרבה של ירושלים בתר"ף כיורש של מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל (תקע"ה-תרס"ט) הוא מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל (תרכ"ה-תרצ"ה), והוא זה שמרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל (תרל"ג-תשכ"א) ירש אותו. "העדה החרדית" הוקמה כי אלו שהקימו והיו בה לא הסכימו לרבנות הרב קוק בירושלים כי לא ראו בדרכו, דרך המתאימה לקהילת ירושלים כי היא מודרנית מדי בשבילה בראייתם. הרב זוננפלד מונה כרבה של "העדה החרדית" בירושלים, ובהגדרה רשמית היה גאב"ד "העדה החרדית", ומבחינת "העדה החרדית" בלבד זה היה גם מינוי כ'גאב"ד ירושלים'. אך כפי שנראה להלן כלל יהודי ירושלים ורבניה התייחסו לרב קוק כרבם (כך למשל גם משפחות אויירבך ואליישיב), וכן גדולי ישראל מהעולם היהודי ראו ברב קוק את רבה של ירושלים. כאמור ייתכן שתמכו ברב זוננפלד אך הכירו גם בגדולתו של הרב קוק והתייחסו גם אליו כך כדי לא להתערב במחלוקת. ויש לציין כאן שגם מתנגדי דעותיו ודרכו שלא קיבלו את רבנותו בירושלים עדיין חלקו לו כבוד רב מבחינה אישית כמו הרב זוננפלד עצמו שלא התייחס לרבנות הרב קוק בירושלים אך עדיין התייחס בכבוד רב לרב קוק למרות שראה בדבריו כמו ב"אורות "רוח הכפירה" ובמפגשים ביניהם ברחוב או באירוע דיבר עימו בכבוד רב כפי שכבר הבאתי שהעידו על מקרים כאלו בין השאר ה"פחד יצחק", רא"ד אויירבך (דוד של זה מטבריה ואחי הגרש"ז) ר"י "אור שמח" ורב שכונת בקעה, הרב מסטרטין-ירושלים (רי"ש מוריה [ברנדויין]), רמ"י אושפיזאי מר"ג, רא"ח בביוף שהיה ממשמשיו של הרב זוננפלד, וסבו ואבי אמו של הרב גדליה אהרן קניג העיד כמו שכתב הרב קניג לרב נריה שבסעודת פדיון בן הרב זוננפלד שם ידיו תחת הכוס שבירך עליו הרב קוק וליקק את טיפות היין שנטפו על ידיו מהכוס הזו.

במכתב למשלחת הרבנים שיצאה לארה"ב בתרפ"ד מטעם מוסדות התורה בירושלים וליטא כדי להתרים בעבורם כתב מרן הגאון הרב ישראל מאיר הכהן קגן (הח"ח) מראדין זצוק"ל (תקפ"ט/תקצ"ט-תרצ"ג) בראשו:
'לכבוד הרבנים הגאונים הגדולים
מהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק נ"י אב"ד דעיה"ק ירושלים,
מו"ה אברהם דוב שפירא נ"י אב"ד דקאוונא,
ומו"ה משה מרדכי אפשטיין אב"ד דסלאבאדקה.'
רואים ממכתב זה שהח"ח מתייחס לרבנות הרב קוק בירושלים כמו רבנותם של הרב שפירא בקובנה והרב אפשטיין בסלבודקה. וכן מזה שהרב קוק עמד בראש המשלחת הרבנית הזאת שיצאה מטעם מוסדות התורה בירושלים, מוכח שרוב ככל רבני ירושלים וראשי הישיבות בה תומכים ברב קוק ורואים בו את רבם ומנהיגם, וכן יש לציין שבפרידה לפני צאת הרב קוק לארה"ב השתתפו בין השאר מרנן הגאונים זצוק"ל נציגי הישיבות "עץ חיים" (הרי"מ טיקוצ'ינסקי), "תורת חיים" (הרב זרח אפרים אפשטיין), "מאה שערים" (הרי"ג הורוביץ שכיהן גם כרב השכונה), "חיי עולם" (הרב אלימלך רובינשטיין) ו"שער השמיים" (הרחי"ל אויירבך), הגר"א פילוסוף זצ"ל כנציג הרבנים הספרדיים, הרב חיים מן זצ"ל כנציג ועד המלמדים ונציגי "הועד הכללי - כנסת ישראל". בעתון החרדי "קול יעקב" כתבו בראשית דבריהם על הפרידה:
"היהדות החרדית כולה על רבניה, ומלמדיה ולומדיה, עסקניה וראשי ישיבותיה, היתה עסוקה בנסיעתו של ראש הרבנים לארץ ישראל, הגאון רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, לאמריקא, לשם החזקת הישוב הקדוש בארץ ישראל ומוסדותיה הדתיים. כולם התחרו להנעים לרבנו הגדול את פרידתו מארצנו הקדושה חביבת-נפשו ודאגו להכשיר לו את הנסיעה בכל האפשר."
להשלמה אביא כי לאחר חזרת הרב קוק מארה"ב נערכה אספת רבנים וראשי מוסדות תורה בבית "הועד הכללי - כנסת ישראל" ובין הדברים הכרוז שפורסם בעקבות האספה הייתה התייחסות לעניין זה:
'האספה כלה מביעה את רגשי תודתה והערצתה לכבוד מרן ראש רבני א"י הגאון רא"י קוק שליט"א על מס"נ לטובת מוסדות התורה והדת באה"ק וכתותו את רגליו בארצות אמריקא לקיומה של תורה בארץ ובגולה ומכירה את פעולותיו הכבירות לחזוקם של מוסדות התורה.'
על הדברים חתומים 24 מרבני ירושלים ומנהלי מוסדותיה.

כמו כן חתנו של הח"ח, הגאון הרב אהרן הכהן זצ"ל בעל "עבודת הקורבנות", במכתב שבו הודה לרב קוק בתרפ"ג על שסידר לו ולמשפחתו אשרת עלייה לארץ וכן שאל אם גם השיג משרה בשבילו לפרנסת משפחתו ובירר האם הקים את ישיבת "תורת כהנים" שרצה להקים שתעסוק בעבודת הכהנים במקדש, וכן מבקש מהרב קוק הסכמה על קונטרס על סדר קרבן פסח שחיבר כחלק שני מספרו "עבודת הקרבנות" ששלח לו כחודש לפני כתיבת המכתב הזה, מתייחס אליו כרבה של ירושלים:
אהרן הכהן
אב"ד דק"ק גאוואשווענצא פלך ווילנא
בע"ה יום ב' ה' ויגש שנת תרפ"ג
כל טוב סלה אל כבוד ידיד ה' וידיד נפש כל חי, הרב הגאון הגדול, נר ישראל, נזר תפארת עדת ישורון, גודר גדר ועומד בפרץ, רב פעלים לתורה כו', כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן, ראב"ד דק"ק ירושלים קדישא, שליט"א
שלום לו ולכל הנלוים אליו והחוסים בצל תורתו שלום לעד. אדשה"ט כיאות.
ברגש קודש הנני נותן לרוקת"ר תודה על אשר הגדיל חסדו עמדי ומילא הבטחתו אלי, כי הגיעני מכתב מהמשרד הארץ הישראלי המרכזי אשר בווארשא כי בא עבורי ועבור ב"ב וויזא לכניסת ארץ ישראל. הבשורה באה וביתי מלא אורה ושמחה, אך אחת צמאה נפשי לדעת אם כינן השי"ת מחשבתו דכקת"ר דבר התיסדות הישיבה הק' של תורת כהנים אשר כתב לי רופקת"ר מזה במכתבו הראשון אלי רק ראשי פרקים, אשר הבטיח ליחן לי משרה בקודש או אולי בדעתו להמציא לי איזה משרה אחרת שיהיה מזה סיבה לכלכל את ב"ב. וידע כקת"ר אשר אין אנכי הולך תמיד בגדולות בשולחן מרוח כי אם במידה ממוצעת וחלק גדול ממדת הסתפקות כי אין דרכי להעמיס ולהכביד על זולתי בכבירות, ולזאת הנני בעיר קטן אף כי כמה פעמים נזדמן לפני עירות גדולות כמו בהוראדנא ובמאראמפאל פלך סוואלק אשר שלחו אל אדמו"ר ובקשו לקבלני עליהם לרב. הלכתי בעצת אדמו"ר למאן בעיר גדולה כדי שיהי' לי בנקל חינוך בני לגדלם על מי התורה והיראה וכן עלתה לי ב"ה עצת אדמו"ר בהצלחה כי בני ב"ה המה מופלגי תורה וי"א ומצוינים במידות טובות. שני בני הגדולים המה בגדר עילויים, אדמו"ר למד בעצמו עמהם כמה שנים וכל הימים היו בישיבה של אדמו"ר שליט"א, ועתה המה צעירי ימים כולם חזקים קודם שנת העשרים, וידוע אשר בפולין מצודה פרוסה על כל בני הצעירים. לזאת, זולת מה שהיא ארץ חמדה, חמדת כל ישראל, ארץ אשר עיני ה' בה מראשית השנה עד אחרית שנה, נחוץ לי כעת להעתיק דירתי ממדינה זו בשביל הצלת בני. לכן יגדל נא חסדו עמדי להודיעני איזה משרה הזמין ה' לרוכקת"ר לסיבת פרנסת ב"ב שיחיו, כי זה יהיה כח המשכה למשוך לב ב"ב לנסיעה להפיג צערם מה שמפחדים ממה שאניח מקום מנוחה המכלכלני בכבוד פן ח"ו אהיה מוכרח להיות... נודד ללחם. וכאשר אקבל מכתב מרוכקת"ר שיש לו עבורי איזה משרה לסיבת פרנסתי, ישאו רגליהם בשמחה לבוא לארצנו הקדושה.
עוד אקדם פני כקת"ר בבקשה באשר זה כחדש ימים אשר שלחתי לכק"ת את הקונטרס מסדר קרבן פסח מספרי חלק שני, לבקרו ולשום עינו עליו, ואם יפיק הקונטרס רצון מכקת"ר, ייטיב נא לשלוח אלי הסכמתו כי עומד הוא לדפוס. וגם על חלק שני יש לי ב"ה הסכמות מהגאון הצדיק ר' רפאל אב"ד דק"ק ולוז'ין זצ"ל ומהגאון וכו' ר' חיים עוזר ראב"ד דווילנא שליט"א אשר ראוהו ב"ה ושבחוהו ומאד הפיק גם חלק השני רצון מהם. לזאת צמאה נפשי לקבל גם מרוכקת"ר הסכמתו לזאת אם באפשר ימלא בקשתי בטובו כי גם ע"ז מחכה אנכי על תשובתו.
והשי"ת יברך את רוכקת"ר שעולמו יראה בחייו וירבה גבולו בתלמידים ויזכה לראות בנחמת ישראל בגאולה אמיתית ובהרמת קרן התורה, ויזכה לעבוד עבודתו במעשה להקריב תמידין כסדרן ומוספין כהלכתם בבנין בית מקדשינו.
כחפצו וכחפץ המתכבד בידידותו, אהרן הכהן.'

מרן הגר"ש אלישוב (בעל ה"לשם [שבו ואחלמה]") זצוק"ל (תר"א-תרפ"ו) כתב בתרפ"ב מכתב שבו מברכו על מינויו לרבה הראשי האשכנזי של ירושלים:
'כבוד ידידי מאז, הרב הגאון, המאור הגדול, שמו נודע לתהילה ולתפארת, כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בירושלים עיה"ק תוב"ב. אחדשה"ט כמשפט.
הגד הוגד לי כי רום מעלתו נתמנה לרב הכולל בירושלים ושמחתי מאוד על זה, והנני מתכבד לברך את כבוד רומ"ל כי יאריך ימים על כסא הרבנות הזאת, וינוב שמו הטוב למרחוק, ויעלה מעלה מעלה אכי"ר. [...]
ובזה אסיים בשים שלום, יתן ד' וירום קרנו בכבוד עד זקנה ושיבה, כאוות נפש ידידו ומכירו משכבר הימים. יתן ד' ויזכו גם אותנו לעלות לארה"ק בקרוב, לחון את עפר ארצנו, וגם לחדות בשמחה את פני רום מעלתו. מלב ונפש ידידו עוז באהבת עולם, שלמה עליאשוב, בעהמ"ח ספר "לשם שבו ואחלמה".'
וכן בתרפ"ב כשעוד היה בחו"ל בהומל, מקום רבנות חתנו, הגאון הרב אברהם אלישוב זצ"ל (אביו של הגרי"ש שליט"א - שם המשפחה המקורי היה לוינסון והרב אברהם שינה בעצת החפץ חיים כדי אשרת עלייה אחידה לכל בני המשפחה), כתב הגר"ש מכתב לרב קוק שבו מכנהו "הרב הכולל" חוץ מהתייחסותו אליו כ"פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי" (ראה סריקת המכתב ב-http://www.otzar.org/forums/viewtopi...be93dd1cb760):
'בעה"י עש"ק ס' אמור תרפ"ב האמעל. כבוד הרב הגאון, פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי, מהרא"י הכהן, הרב הכולל, המכונה קוק שליט"א ויאר נרו לעולמים. [...]
אמנם ידידי, הנה יש לי פה [...] חתני הר' הג' מהר"א שליט"א (ר' אברהם אלישוב), אשר הוא משתמש פה זה איזה שנים בכתר הרבנות בתוך שאר הרבנים המובהקים דפה, וזה ערך ט"ו שנה אשר כבוד גאונו שליט"א
היה מכיר לו היטיב ע"י שהיה עמו איזה פעמים בדובלין הסמוך לריגא על הרחצה בים, והוא מוסמך מכבודו. והנה קשה לי מאוד להפרד ממנו, ולזאת בבקשתי הוא לשלוח נא ונא היתר כניסה גם אליו, הוא עתה בן חמישים שנה, בתי היא בת מ"ח שנה, שמה הוא חיה מושא, ולהם בן יחיד שמו הוא יוסף שלום. ואני מבקש מכבודו היתר כניסה עבורם ג"כ [...]. ימחול נא ידידי על צורת המכתב הזה, שלא נכתב כהראוי לאיש רום המעלה כמוהו, כי ל"ע לוקיתי מאוד בחולי עינים, ה"י ירחם. ולזאת מוכרח אני ג"כ לקצר בדברי אהבה וכבוד ולמעט בדברים בכל האפשרי.
ידידו המברכו שיתברך ממעון הברכות כנפשו הטהורה, מלב ונפש. שלמה ב"ר חיים חייקיל המכונה אלייאשיאוו.' ('אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב)

ישיבת "שער השמים" פרסמה כרוז לכבוד הגעתו של הרב קוק לירושלים וקבלתו את משרת הרבנות (בפועל הסכים לקבלה בטבת תר"פ, כארבעה חודשים לאחר הגיעו אליה) וכך נכתב בין הדברים:
ישיבה הקדושה שער השמים
בעיה"ק ירושלים תובב"א
'בשם הישיבה הקדושה שער השמים... נקדם בברכה את פני רבנו הגאון הצדיק אור ישראל וקדושו כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ליום עליתו ירושלימה עיה"ק תוב"א לשבת על כיסא כבוד התורה להיות אב ורועה את עמו בקודש. אנו מברכים את היום אשר זכינו לראות את רבנו מתבשר בבשורת ציון וככהן בבית ה' יהיה לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל ובישבתנו שער השמים המוקדשת ללימוד רזי התורה וחכמת האמת אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה
ברגשי הכנעה יום התגלות אורו בקודש ב' רחמים עטר"ת
גבאי ומנהלי הישיבה שער השמים וסניפיה
נאם אהרן שלמה מהרי"ל מזאגר
נאם מנחם מענכין הלפרין
נאם חיים יהודה לייב אויירבך
נאם שמעון צבי הורוויץ לידער

מרן הגאון הרב יהודה ירוחם פישל פרלא זצוק"ל (תר"ו-תרצ"ד) - מכונה הגרי"פ. נולד בוורשה ולמד אצל "השרף מבריסק" בלומז'ה, בישיבת וולוז'ין ואצל מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל. עשיר גדול ובעל ספרייה פרטית מהגדולות בפולין. בתרע"ד-תרע"ז הוציא לאור את חיבורו המפורסם על "ספר המצוות" לרס"ג זיע"א. בכסלו תרפ"ז עלה לארץ לירושלים לאחר שקיבל אישור עלייה שהשיג עבורו לבקשתו ידידו מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל. היה מעורב בעסקי ציבור. חיבר גם ביאור מקיף בשם "פרחי ציון" ל"כפתור ופרח", אך נפטר לפני שהשלימו. רק הביאור לחמשת הפרקים הראשונים הודפס והשאר אבד בשואה. כן כתב הגהות והערות בספרים שלמד בהם. תלמידו הגרמ"מ כשר זצ"ל רכש מבנו את הספרים, ופרסם חלק מדברי הגרי"פ בקובצי "נועם". כמו כן נדפסו הגהותיו והערותיו למדרש "לקח טוב" ("פסיקתא רבתי"), ל"הלכות גדולות", לספר "זוהר הרקיע" לרשב"ץ זיע"א, ל'שו"ת הרשב"ש', לספר "התשב"ץ", לשו"ת "נודע ביהודה", ל"קצות החושן" ו"אבני מילואים", ל"ערוך לנר" (סדרת חידושים לש"ס), ל"מנחת חינוך" ולספר "שם הגדולים" של החיד"א במהדורות החדשות שלהם. חידושים נוספים הודפסו בקובצי "קול התורה" ובקבצים תורניים נוספים. ייתכן כי כתב ספר על הראב"ן באותה המתכונת כמו ספרו על הרס"ג, וכן חידושים על ראשונים נוספים, אך הם נעלמו.
שלח בג' באדר ב' תרפ"ז מכתב לרב קוק בעניין מכירת ספרו על "ספר המצוות" לרס"ג (שהוא בעצם פיוט ארוך) ומבקש לסייע לר"א קניג שמתעסק במכירתו, וכך כתב:
'כבוד הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מה"ר אברהם יצחק הגאב"ד דפה שליט"א...
והנני משתמש במקרה זה לסייע למעכ"ת... לסייע להר"א קעניג הנ"ל ע"י מכתב גלוי לאנשים ידועים פה אשר ידועים למעכ"ת כי ראוים הם לכך ויכולים לקנות ספר כזה ובזה ובזה יחזק את ידי ויטיב מצבי כי מכירת ספרי היא מחייתי כעת..
המכבדו כרם ערכו
ירוחם פישל פרלא

מרן הגאון הרב חזקיה יוסף מישקובסקי זצ"ל (תרמ"ד-תש"ז) כתב לרב קוק מכתב תודה על מכתב הברכה על מינויו למשרת הרבנות בקהילת קרינקי באזור ביאליסטוק בפולין, ובראשו כתב: 'להארז אשר בלבנון, תפארת ארץ הצבי, נזר ועטרה, הרב הגאון הגדול, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, אוצר כל יקר וסגולה, אבן פינה בציון המצוינת, הכהן הגדול מאחיו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו, ראש הרבנים ונשיא קרתא קדישא וארעא קדישא. אחדשת"ה. ('אגרות לראי"ה', מכתב פ' מהדורה הראשונה וקל"ג בשנייה)

מרן הגאון הרב זליג ראובן בנגיס זצוק"ל (תרכ"ד-תשי"ג) שהייתה היכרות בינו לרב קוק בישיבת וולוז'ין וכרבנים צעירים, היה ראב"ד העדה החרדית לאחר פטירת הרב קוק ובשנים מאוחרות יותר אף בתפקיד הבכיר יותר של גאב"ד שהוא בעתם משרת רבה של "העדה החרדית". ממכתבים שונים בהיות הרב קוק ראב"ד האשכנזים בירושלים, עולה הערצתו הגדולה לרב קוק והתייחסותו לרב קוק כרבה של ירושלים ולמשל:
'עמ"י עש"ו י"ד אחה"ש [אסרו חג השבועות] ותן ברכה תרפ"ג לפ"ק קלוויוריעא ליטא.
יאר ד' פניו אל כבוד ידי"ע וידיד נפשי, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישורון, נודע לתהילה בקרב עם סגולה כו' כקש"ת מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, האבד"ק ירושלים עיה"ק תובב"א.
אחרי תת לכתר"ה את ברכתי שלום ברגשי אהבה נאמנה, הנני להודיעו כי מכתבו נכון הגיעני במועדו, ורבת שבעה לה נפשי עונג בהתבשרי שלומו ושלום תורתו כי טוב, וכן אברכו גם לימים יבואו כי ישפות ד' שלומו ושלום משפחתו ושלו' תורתו לאושר ולתפארת עמו ועדתו ולשמחת כל מוקיריו דורשי אושרו והצלחתו, אשר בתוכם ימנה גם אני המתרפק באהבתו - וברך אברכנו בכל הני מילי דמיטב. יזכנו ד' לראותו עומד ועוסק בעבודה בבית מקדשנו אשר מהרה יבנה למראה עינינו בתוככי ירושלים עיה"ק, ישמח לבנו ותגל נפשנו אכי"ר.
כא"נ אוהבו המיחל לישועת ד' על עמנו ועל ארצנו, זעליג ראובן בענגיס.' ('אגרות לראי"ה' אגרת קמ"ג)

אף מרן הגאון הרב פינחס הלוי אפשטיין זצ"ל שהיה מרבני "העדה החרדית" ושימש כמה שנים כראב"ד העדה החרדית, כתב בה' בניסן תרפ"ג בראש מכתב שבו מציע לפני הרב קוק את הערתו ההלכתית לגבי איסורים התלויים בו ביום:
'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד דפעה"ק.'
רואים כאן שהרב פינחס אפשטיין שהיה מהעדה החרדית מכיר ברבנותו של הרב קוק בירושלים וזה עצמו מראה על הכבוד הרב שרחש לרב קוק, וכן מכך שר' פנחס אפשטיין הציע לפני הרב קוק את הערתו ההלכתית בלי שיהיה מוכרח לעשות זאת, מוכיחה שהעריך מאוד את הרב קוק.

מרן הגאון הרב מנחם מנדל ז'ק זצוק"ל (תרל"א-תש"ג) - התפרסם כרבה של ריגה והיה מועמד להיות הגאב"ד השני של העדה החרדית לאחר פטירת הרב זוננפלד (בסוף נבחר מרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל).
במכתב מט' באלול תרפ"א המבקש מהרב קוק לעזור לרב ישיש (הגאון הרב אברהם צבי ברודנה זצ"ל מאפזין ואשקבה) ורעייתו, כתב בראשו כך:
'כתיבה וחתימה טוב להוד כבוד ידיד ה' וידיד חמדת ישראל וידיד נפשי עז עוד מאז ה"ה הגאון הגדול המובהק מעוז ומגדול בתורה חכמה ויראה, בגליא ורזיא, פאה"ד, מפורסם לתהלה וכו' כבקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן הגדול וגאב"ד דירושלים עיר קדשנו תבב"א...'
מרן הגאון הרב ברוך מרקוס זצוק"ל (תר"ל-תשכ"א) - התפרסם כרבה הראשי האשכנזי של חיפה וחיבר את "אמרי ברוך". היה שליח מרן הגאון "הסבא מקלם" זצוק"ל להקים את ישיבת המוסר "אור חדש" בירושלים. היה מהמשתתפים במסע המושבות בתרע"ד יחד עם הרב קוק, הרב זוננפלד, הרב חרל"פ, הרב קליערס מטבריה, ועוד.
בט' בניסן תר"פ כתב מכתב לרב קוק בעניין אספת הנבחרים שעמדה להיערך כמה ימים לאחר כתיבת המכתב. וכך כתב במכתבו:
'ברוך מרקוס רב ואב"ד
פעיה"ק חיפה תובב"א
ב"ה יום ט' חדש ניסן תר"פ
כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, אור ישראל, נזר תפארתו כקש"ת מו"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש הרבנים בעה"ק ירושלים תובב"א.
אחדשה"ט באהבה והדרת הכבוד והמשפט לגאון כמוהו!
בבקשה מהדר"ג ולהודיעני תשובה ברורה בהחוזר ללא שום איחור... עוד פעם בבקשה מהדר"ג להודיעני תיכף את דעתו הרמה בנידן זה.
לפני שבועות אחדים הייתי בירושלים עיה"ק ולמרות רצוני החזק לראות את פני ק', שמעתי אז כי נסע לפתח-תקוה.
אסיים דבריי בברכת שמחת החג. ידידו הנאמן המתכבד לדרוש שלומו ושלו' תורתו הק'
ברוך מרקוס

מרן הגאון הרב ברוך דב לייבוביץ (ה"ברכת שמואל") זצוק"ל (תר"ל-ת"ש) - במכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן. דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'
בהשוואה למכתב שכתב הגרב"ד למרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל, וכידוע ר' ברוך דב היה בדעתו של הרב זוננפלד בהתנגדות לציונות, כותב ה"ברכת שמואל 'אב"ד בירושלים' ללא ה' הידיעה במכתב שבו ביקש מהרב זוננפלד עזרה בהשגת אישורי עלייה לכמה מתלמידיו בגלל שהם במצב פיקוח נפש.

מרן הגאון הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצוק"ל (תר"ט-תרפ"ז) כשביקש להעניק סמיכה לשניים מתלמידיו בשנת חייו האחרונה, הוא פנה לרב קוק בבקשה שיעניק "סמיכת חכמים", כלשונו, לתלמידיו ('אגרות לראי"ה', עמ' ש"י):
בעז"ה שבת 'להורת לששון' לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל

מרן הגאון הרב אברהם שמואל פינקל זצוק"ל - בן "הסבא מסלבודקה שהיה ראב"ד יזנה בליטא. ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.

מרן הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ו) - במכתב לרב קוק ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת (איני יודע אם רבנותו שם התקיימה בפועל) לאחר פטירתו של הגאון הרב ישראל אבא ציטרון זצ"ל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו:
'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א.'

מרן הגאון הרב סלימן מנחם מני זצוק"ל (תר"י-תרפ"ד) - מגדולי רבני הספרדים בדורו, ובנו של הגאון הרב אליהו סלימן מני (הרא"ם) זצוק"ל, כיהן כאביו כראב"ד הספרדים בחברון לאחר פטירת הגאון הרב חיים חזקיהו מדיני (ה"שדי חמד") זצוק"ל. הרב קוק פנה אליו בבקשה להתקין תקנה בענין חימום המקוה.
בתשובתו בי' בתמוז תר"פ מגלה הרב מני את עומק ההערצה שרחש לראי"ה זצ"ל ('אגרות לראי"ה', עמ' קע"ז):
'לכבוד מ"ע עטרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, כתר תורה, הוא זיוה הוא הדרה, הרב הגאון המפורסם לשם טוב ולתהלה, ראשון לציון וראש רבני עיה"ק ירושלם ת"ו, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק קוק שליט"א, ויהי שמו לעולם, כירח יכון עולם, כי"ר...
התכבדתי בכתב ידי קדשו הנעלה למן י"א העבר, ואחר עד עתה להשיבו מפני חולשתי הרבה, ועד אשר עלה בידי לקבוע איש שיחמם הטבילה כנהוג, ונתנו מכיס אחינו ק"ק אשכנזים הי"ו לי"מ אחת, ומק"ק ספרדים הי"ו לי"מ אחת, ומכיסי חצי לי"מ לכל חדש, ונתקיימה גזירתו הטהורה בכל תוקף תלי"ת. אקוה כי יסלח לי על כל מכתביו הטהורים שהדר"ג שולח לי ואני מקיימם ולא שלחתי להודיעו, יען כי סופר אין לי, ואני רב ימי מוטל על דוי לא אליכם, בטחתי ביקרת לבו הטהור כי מלך מוחל וסולח הוא.
ובכן כסא כבוד הדר"ג שליט"א ירום ונשא להוד ולתפארת וללבי עטרת, כאות נפשו הטהורה וכעטרת המוקירו ומכבדו ברגשי כבוד ויקר, סאלימן מנחם מני הי"ו.'

מרן הגאון ר' שלמה גולדמן מזוויהל זצוק"ל (תרכ"ט-תש"ה) - היה בראשי חודשים מבקר את הרב קוק ויושב לפניו בהתבטלות גמורה כדי ליהנות מזיו פניו של הרב קוק ולהאזין לדברי תורתו. וראה בהמשך בעניין גיליון ירחון "קול תורה". ויש לציין שאת נכדו, מרן הגאון ר' מרדכי זצ"ל שטיפל בחינוכו עד עלות האב, מרן הגאון ר' גדליה משה זצ"ל, שלח ללמוד ב"מרכז הרב".

כשביקר הרב קוק במקום אכסנייתו של מרן הגאון הרבי מגור זצוק"ל (תרכ"ו-תש"ח) בביקורו הראשון בארץ בתרפ"א, סיפר לו הרבי שעתה הוא עומד להפריש תרומות ומעשרות בפעם הראשונה. אמר לו הרב קוק, אם כן תזכה גם בברכת 'שהחיינו', כדברי רש"י (מנחות ע"ה, ב') ביחס לכהן המקריב בפעם הראשונה, וכפסק הרמ"א ביו"ד כ"ח. הרבי הקשה, הרי הש"ך והפר"ח חולקים. אולם מרן הרב חזר וביסס את דעתו, תוך כדי בירור שיטות החולקים ביסודיות ובהרחבה כדרכו. ואף הוסיף לומר לרבי, כי שמחת בואו לארץ ישראל אף היא מצטרפת לשמחת קיום המצווה בפעם הראשונה, והרי הוא יכול לברך בלא חשש. אחרי ששמע הרבי את דבריו המקיפים של הרב, קם ואמר: "אם מרא דאתרא, רבה של ירושלים, פוסק שיש לברך, מקבל אני את דעתו". וברך 'שהחיינו' בשמחה.

מכתב מרנן האדמו"רים הגאונים הרבי מגור, הרבי מאוסטרובצה הי"ד (תרמ"ז-תש"ג), הרבי מראדזין (תרל"ג-תרפ"ט) והרבי מנובומינסק, ר' אלטר אלעזר שמעון פרלוב (בנו הבכור של מייסד חסידות נובומינסק שהוא מרן הגאון ר' יעקב פרלוב זצוק"ל - תרל"ד-תרצ"ג), זצוק"ל, שבו מביאים את השקפתם כנגד השקפתו אך עדיין מעניקים לו כבוד רב:
'בעזה"י חודש מ"ח ובחרת בחיים [תרפ"ו] לפ"ק ווארשא
כבוד ידידינו הרב הגאון המפורסם איש האשכולות וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א
כאשר שמענו כי כ"ג שיחי' מתרעם על עמידתינו מנגד לסייע לקופת הקק"ל וקרן היסוד ואדרבה הנני מזהירים שלא ליתן לקופות הללו, הננו בזה להודיע לכ"ג שיחי' כי לדעתינו מאחר שחובתנו ליישב ישראל בארצינו הקדושה על יסוד התורה"ק והדת, והכספים הנאספים לקופות הללו דעת הנותנים רובם ככולם אף החפשים עכ"פ רוצים שהישוב הקדוש באה"ק יעמד על יסוד התורה"ק ובניית הדת על תלה, ולאשר בהתמיכה מהכספים הנאספים לקופות הללו הוא מסייע ידי עוברי עבירה ומחללי הדת בפומבי כנודע ואין מי מהחרדים לדבר ה' בראש המוסדות שישגיח שיהיה הסיוע רק למשפחות אחב"י שומרי הדת בעלי אומנות ועבודה משומרי התורה לזאת מלבד כי זה גזל הרבים אין באפשריות להחזיק בידי המחללים כל קדשי בני ישראל, ולכן מבקשים אנחנו גם את כ"ג שיחי' כי גם הוא יעמוד בפרץ לתקן גדרו של עולם ולעורר על דברינו הנאמרים באמת מקרב לב כי יסייעו אך ורק בידי המתיישבים באה"ק שומרי התורה והדת להרבות כבוד שמים וכבוד ישראל ובטוחים אנו כי בעזה"י יעמוד לנו זכות התורה והמצוה ושבו בנים לגבולם ונזכה לראות בהמ"ק בבניינו וירושלים עיר קדשינו בתפארתה בב"א
ונאום אברהם מרדכי אלטר
הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא
מרדכי יוסף אלעזר ליינער
אלטר ישראל שמעון'
ראיתי טענה של אנטי-ציוני קיצוני שהאדמו"רים נקטו בכבוד מזערי ולא יותר מצד הנימוס וכן כתבו "רב ראשי" ולא "הרב הראשי", ו"איש אשכולות" זה כלל לא תואר כבוד לרב. ראשית, רואים שהאדמו"רים ראו ברב קוק את ידידם, ואם היו מתייחסים אליו בשלילה, לא היו רואים בו ידיד, ולא בכל מכתב שגרתי לרב מקובל לכתוב "ידידי"/"ידידנו", אא"כ מדובר באמת בידידים. שנית, "רב ראשי בירושלים" או "הרב הראשי בירושלים" זה אותו הדבר כמו ב"רב עיר"/"רב העיר" וכן "רב אזורי"/"הרב האזורי" (ההבדל היחיד הוא שכשמדובר ביידוע מתכוונים דווקא לרב של של עיר מסוימת שמדובר עליה או של אזור מסוים שמדובר עליו וללא יידוע הביטוי בפני עצמו שייך לכל עיר או אזור ולפי ההקשר במשפט יודעים לאיזו עיר או לאיזה אזור הכוונה). שלישית, "איש האשכולות" הוא בהחלט תואר לרב ותואר מיוחד ולא שגרתי. רביעית, בנוסף הם חוזרים כמה פעמים על "כ"ג שיחי' "="כבוד גאונו שיחיה" המראה על כבוד רב שרחשו לו.

האדמו"ר מסוכצ'וב השלישי, שלח לרב קוק מכתב ידידות לקראת ראש השנה תרפ"ו בו חוץ מאיחולי שנה טוב וכתיבה וחתימה טובה כותב לו איך התענג לפגושו כאשר זכה להיות בירושלים:
'דוד בארנשטיין
אבדק"ק טאמשוב
ב"ה יום ג' דסליחות תפר"ה לפ"ק, טאמשוב
השוכן בציון ובוחר בירושלים יחון בספר החיים את כבוד ידידנו ידיד ישראל והרב הגאון הנפלא, הצדיק המפורסם, חכם חרשים ונבון לחשים, דורש טוב לעמו, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א, רב הראשי לעה"ק ירושלים תובב"א ולארץ ישראל.
אחדשכגת"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו. כאשר בחסדי ה' זכיתי להיות בתוככי ירושלים והתענגתי להתודע כ"ג שליט"א וחיבתו חיבת הקודש נתקעה בלבי וכמו כן נתכבדתי ממעכ"ג באות אהבה וידידות, והנני ממקום מרחוק להרגיש רחשי תודה ולהגיש ברכתי אל הכהן הגדול מאחיו בברכת השנים שיכתב ויחתם בספשצ"ג לחיים טובים ארוכים ומתוקנים ועד מהרה תחזינה עיניו ועינינו ירושלים נוה שאנן בנוי' על תלה וארמון על משפטו ישב ופדויי ה' ישובון ובאו לציון ברינה ולירושלים בשמחת עולם.
כתקות ועתירת ידידו הדושכגת"ה מוקירו ומכבדו כערכו הקודש, המצפה לישועת ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו.
דוד בהגר"ש שליט"א מסוכטשאב האבק"ק טאמשוב'

ועד כולל גאליציה שלח בתרפ"ב מכתב לרב קוק שבו שאלוהו על חצר שלהם בעיר העתיקה שבה דירות לעניים ונותרה ריקה ועזובה בגלל הסכנות מהערבים הגרים סביבה וישנו מוסלמי הרוצה לקנותה, האם אפשר למכור אותה לו כשבכסף שיתקבל מהמכירה יקנו שטח בעיר החדשה שעליו יבנו בתים לעניים שלהם:
'ועד כוללות גליציען חבת ירושלים
דכל ערי הקודש ת"ו ואהבת ציון את תשכח לנצח
בעה"ק ירושלים תו"ב
ב"ה ירושלים כ"ה בסיון תרפ"ב
כבוד הרב הגדול הגדול המפורסם סוע"ה וכו' מרן הרא"י הכהן קוק שליט"א ראש רבני א"י בירושלים ת"ו
... ובהיות שנזדמן לנו נכרי מושלמי לקנותו שואלים אנו מכבוד הדר"ג שליט"א אם מותר לנו למכור החצר הזו לנכרי עמ"נ שבדמיו נקנה תכף מגרש מחוץ לעיר ע"ש הנדיבה בעלת החצר הנז' לבנות עליו בתים, בהזדמנות הראשונה עבור עניי כוללנו.
נבקש מהדר"ג שליט"א תשובה מידית בכתב כדי שלא נאחר את ההזדמנות הטובה.
בכבוד רב, בשם הנהלת כולל גאליציען:
שלמה פרלמן
אליעזר סג"ל לנדא
דוד בריזל
מכך שהם פנו לרב קוק בשאלה שהטרידה אותם לגבי החצר שלהם שבעיר העתיקה, ולא פנו לרב זוננפלד שגר בבתי מחסה שבעיר העתיקה עצמה, מרא שהתייחסו לרב קוק כמרא דאתרא ולא לרב זוננפלד.

מרן הגאון הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד - בן הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצוק"ל ובעצמו מגדולי דורו. שלח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו 'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.'

מרן הגרנ"ט זצוק"ל (תרל"א-תרפ"ט) – ראש ישיבת ראדין. מבקש במכתבו לקבל את תלמידו ישראל ביארסקי ל"מרכז הרב" וכותב במכתבו:
'מתיבתא רבא "חפץ חיים"
בראדון פלך ווילנא
ב"ה יום ה' לחודש שבט תרפ"ה
כבוד הגאון האמתי, סוע"ה, מדברנא דאומתי', כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א קוק, הרב הראשי לעדת ישראל בירושלים...
הכותב למען קיום התורה ולומדיה
נפתלי צבי טראפ ר"מ בהישיבה

מרן הגאון הרב יעקב שפירא זצוק"ל (תרל"ג-תרצ"ו), ראש ישיבת וולוז'ין המחודשת, שלח מכתב לרב קוק שבו הוא מודה לו על פעלו למען מוסדות התורה וכן כותב שהוא מבקש להעביר חלק מישיבתו לארץ ומבקש מהרב קוק שינהל את ענייניה אם המעבר יתבצע וכאמור גם מבקש לקבל ל"מרכז הרב" תלמידים לישיבתו שמאוד רוצים בכך:
'לכבוד הוד כבוד ידיד נפשי הגאון הגדול המפורסם פאר הדור, נרו יאיר, עומד בפרץ עמו, כקש"ת מה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב הכולל דעיה"ק ירושלים תובב"א
הנני מוצא חובה לנפשי להביע לפני הדר"ג שי' את את רחשי ברכותינו ותודתנו מעומקא דליבא, בשם הישיבה הק' 'עץ חיים' דוואלזין יצ"ו, עבור פעולותיו הכבירות והתועלתיות, אשר פעל ועשה בס"ד בין אחינו בני ישראל אשר במדינת ארצות הברית, לקיום מוסדות התורה בכל ארצות פזורינו - ובתוכם גם לטובת מוסדנו אנו. חיבה יתירה נודעת לנו מאת הדר"ג שי' המתיחס אל בית האולפנא רבתא דמחננו בתור אחד בניה בוניה, אשר זכה ליהנות מזיו הודה והדרה בתקופת אא"ז הגאון רשכבה"ג מרן הנצי"ב זצוק"ל, והאציל [שהאציל] מרוחו על אלו יקירי האומה העומדים בראש היהדות החרדית העולמית... כי מעכתר"ה שי' מתייחס אל מקום מקדשנו זה, מקור מחצבתו, בחבה וכבוד מיוחד...
אגלה את אזנו דמר הדר"ג שי', כי עלה בדעתנו להתחיל ולהתעסק בדבר העברת חלק הישיבה הק' לארצנו הקדושה... מה טוב ומה נעים היה לנו אילו כבוד תורתו שי' היה מנהל אותנו בעצתו והוראתו בנידון זה. דעתו דמר תהיה נחשבת בעינינו כיתד בל ימוט, אשר ממנו לא נזוז ימין ושמאל!
...הנה שמענו את שמע ישיבתו הק' אשר מעכתר"ה יסד ושכלל בעיה"ק תובב"א בשם 'מרכז הרב'... ישמש היכלו דמר למקום מסוגל בעד יקירינו מיטב צעירינו... בחורי חמד... בעלי כשרון מצוין, ישרים ונכוחים... אוותה נפשם לפנות אל רומעכת"ר שי' בבקשתם לקבלם אל ישיבתו הק', ולשלוח להם ע"י עו"ר כל התעודות הנחוצות, וכל הצריך אל ענייני הנסיעה... ומבקש אני לקבלם ולהכניסם תחת כנפיו... ורום מעלת כבו תורתו יזכה לבנות כמו רמים מקדשו, להגדיל תורה ולהאדירה...'

מרן הגרי"ז זצוק"ל (תרמ"ו-תש"ך) - במכתב השני שבו פונה הגר"יז לרב קוק והראשון שכתב הוא עצמו אליו והיה בתרצ"ד (ישנו מכתב מתרפ"ג שבו מצטרף הגרי"ז למכתב דייני ביה"ד בבריסק לרב קוק) ביקש הגרי"ז להוציא אישור כניסה לא"י עבור בחור מישיבתו וכך כתב:
"ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב דעה"ק ירושלים תובב"א. נעימות בימינו נצח.
אחרי הברכה להדר"ג הרמה כיאות, הנני פונה בזה להדר"ג בבקשה אחת... ובטח הדר"ג הרמה לא ימנע טוב מבעליו בכל היכולת לעשות בענין זה...
ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני החותם בכל רגשי כבוד ויקר הראויים."
ישנן טענות שכל הכבוד הרב הזה הוא בגלל שמדובר בפיקוח נפש. אך מבין המכתבים שבהם פונה הגרי"ז לרב קוק הגרי"ז לרב קוק, רק שניים קשורים לפיקוח נפש (השני הוא מכתב שבו ביקש הגרי"ז לפעול למען הצלת בחור מהגיוס לצבא).
רוב המכתבים לא קשורים לפיקוח נפש כלשהו כמו למשל במכתב הראשון מתרפ"ג כלל אינו קשור לפיקוח נפש, אלא עוסק בקיום צוואה של בת בריסק שאביה נפטר ברחובות, ורק שני מכתבים בלבד עוסקים במקרים הקשור לפיקוח נפש, המכתב של הצלת בחור שגוייס לעבודת הצבא ובקשת אישור עלייה לארץ לאחר מתלמידיו כדי שיוכל ללמוד תורה כי בחו"ל הוא עלול להיות אבוד לעולם התורה, וגם במכתבים הארים ישנם תארים מופלגים, כך שהגרי"ז כתב תארים מופלגים לרב קוק גם ללא קשר לפיקוח נפש. וגם אם מדובר בפיקוח נפש, אין זה מכריח לחזור כמה פעמים באותו מכתב על 'הדר"ג [הרמה]' , ולא מכריח לכתוב 'רב דעה"ק ירושלים תובב"א' או 'רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א' (במכתב להצלת בחור ישיבה מגיוס לצבא בתרצ"ה), כשההכרה ברבנותו של הרב קוק בירושלים, היא עצמה מראה על הערכה רבה ביותר.
אמנם, גם במכתב למרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל הוא כותב 'רב ואב"ד למקהלות האשכנזים', כשכמובן ביחס לרב קוק גם מדובר ברב לאשכנזים. אלא שהגרי"ז לא רצה להתערב במחלוקת והתייחס לשניהם כרבני הקהילה האשכנזית. בכל מקרה, מכך שהתייחס כך גם לרב קוק בנוסף לאיך שכותב לרב קוק במהלך המכתב, רואים את הערכתו הרבה אליו כפי שהעריך את הרב דושינסקי.

הגאון הרב ישראל חיים דייכס מלידס זצוק"ל - מגדולי הדור באותה תקופה. היה מעריץ נלהב של הראי"ה. למשל, בפתחו של אחד מספריו הרבים של הגרי"ח דייכס, מובאת הסכמה מרגשת של הראי"ה, והרב דייכס מכנהו:
'ידיד נפשי הגאון הגדול האמיתי, תפארת ישראל, אוצר תורה יראה ותבונה, חוקר ומקובל, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בעה"ק ירושלים תובב"א'.
הקנאים שלחו מכתב לגרי"ח דייכס, וציפו כי הוא יענה לבקשתם להחרים את הראי"ה וספרו, הם לא ידעו שהרב דייכס הוא מעריץ של הרב קוק, ולא היה סיכוי שיחרים את הרב קוק. אדרבא, הוא הזדעזע ממעשיהם המגונים, ומחה על כך בחריפות.

הגאון הרב צבי אריה יעקב מייזלש זצוק"ל - התפרסם כרבה של לאסק הסמוכה לפיוטרקוב ומחבר שו"ת "חדוות יעקב".
כתב בתרפ"ה מכתב לרב קוק שבו מודיע לו על שליחת ספרו ומבקש לשלוח לו את הערותיו, וכך כתב בפתיחה:
'צבי אריה יעקב מייזלש
בן הגאון מו"ה דוד זצל"ה
אבד"ק לאסק והגליל כ"ה יום א' ויקרא תרפ"ה
כבוד גאון הגאונים, רב רבנים, שר התורה, כל רז לא אניס ליה, מופת הדור, איש אשכולות הצדיק וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק שליט"א קוק, ראש הרבנים בירושלים עה"ק דארעא דישראל...'

הנה מחאה של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן בירושלים שהתפרסמה בטבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי הרב קוק:
'מחאה גלויה מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו.
בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק והגאב"ד דפעיה"ק ירושלים ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של "אגודת ישראל" בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של "יהדות חרדית" והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל[...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
[...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל
ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית.' (מובא בספר "בתוך החומות" עמ' 330)

בירחון קול תורה תמוז-אב תרצ"ה (עמ' כ"א-כ"ה) מופיעה הכרזה על יום תפילה לרפואת הרב קוק שבו הוא מוגדר "רבנו גאון ישראל וקדושו מרן..", 'רבנו גאון עוזנו הגאון הגראי"ה קוק שליט"א', 'גאון הדור שבית ישראל נשען עליו, עמוד התווך של התורה והיהדות באה"ק', ועל ההכרזה הזו חתומים מרנן הגאונים מגדולי ירושלים ובהם מגדולי הדור זצוק"ל: רא"ז מלצר (תר"ל-תשי"ד), רש"א פולונסקי ("הרב מטפליק" - תר"ל-תש"ח), רצ"פ פרנק זצ"ל (תרל"ז תשכ"א, הרבי מזוויהל, ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ (תרמ"ח-תש"ח), ר' מנחם נחום טברסקי מרחמסטריבקה (ת"ר/תר"ג-תרצ"ו), מרן הגאון ר' זאב טברסקי מרחמסטריבקה (תר"י-תרצ"ז), רי"ג הורוויץ (ר"י "מאה שערים" ורב השכונה - תרכ"ט-תשי"א), הרב משה חסקין ("הרב מפרילוקי" - תרל"ב-תש"י), הרב מאיר סטלביץ ("הרב מחסלביץ'" שהיה רב שכונת "זכרון משה"), ר"א אליישיב ("הרב מהומל"), הרב משה פריצקר ("הרב מברדיצ'וב"), הרב שלום מלמד ("הרב מאומן"), הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין ("הרב מראדין"), רש"ז זלזניק (ר"י "עץ חיים" לצד הגרא"ז), רי"י וכטפויגל (ר"י "מאה שערים" וחתן ראש הישיבה הקודם מרן הגרז"ר ברוורמן זצוק"ל [נפטר בתרפ"ט] - תרמ"ז-תשל"ח), הרבנים שמחה ושמעון וינוגרד (ראשי ישיבת "תורת חיים"), ר"י סרנא (מראשי ישיבת "חברון" - תר"ן-תשכ"ט), ראשי ישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים" - רחי"ל אויירבך (תרמ"ז-תשי"ד) והרב שמעון צבי [לידר-]הורוויץ (תר"ל-תש"ז), הרב יחיאל מיכל הורוויץ ("ר' מיכל דיין" שהיה דיין ביפו אצל מרן הגרנ"ה הלוי וידנבוים זצוק"ל ואח"כ רב שכונות "כנסת ישראל" ובתי ברוידא והסביבה בירושלים ומקורב לרב קוק והרב זוננפלד), הגאון הרב חיים קלידצקי זצ"ל (כ-30 שנים רב בארה"ב ועלה בתרפ"ח לירושלים - נפטר בתשי"ד), הרב יעקב הניך סנקביץ והרב חיים אלעזר אלתר (ראשי ישיבת "שפת אמת" הראשונים), הרב משה אריה לייב שפירא (ראש ישיבת "תורת אמת" החב"דית ומחשובי רבני חב"ד) ועוד.
וכן נשלחו מכתבים שונים מרבנים גדולים שבהם איחולי החלמה חמים לרב קוק ובהם הוא מוגדר 'הגאון מוהרא"י קוק שליט"א' (הגרח"ע גרודזינסקי), 'כבוד הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק כקש"ת... האב"ד בירושלים...' (מכתב הגרב"ד לייבוביץ מקמניץ המוזכר לעיל), 'כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר' (הגאון ריי"צ מלובביץ' זצוק"ל), 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א' (הגאון ר' יחזקאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה זצוק"ל הי"ד - תרמ"ז-תש"ג). עם חתימת החוברת הרב קוק נפטר. קישור:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... A%E5%F8%E4

לאחר פטירת הרב קוק פרסמו גורמים שונים מודעות אבל ובהם מוסדות שאינם ציוניים אך ראו ברב קוק את גדול הדור שנלקח לבית עולמו, וביניהם ישיבות "עץ חיים", ו"כנסת ישראל - חברון" ו"ועד השחיטה האשכנזית" שיש לציין שהוקם כוועד שחיטה נפרד מהשגחת השחיטה של הרב קוק.
ישיבת "עץ חיים" פרסמה את הדברים הבאים:
' "הצור תמים פעלו".
מוסד התורה הראשון באה"ק אשר לפני 16 שנה בשנת התרע"ט באותה עונה ג' אלול, היה ממביאי ומכתירי רבן של ישראל בשערי ירושלים, מבכה עתה יחד עם היישוב הארצישראלי את האבדה הגדולה שאינה חוזרת בהילקח מאתנו פאר דורנו גאון עוזנו, מרן רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, ינחם הית"ש את משפחתו הגדולה ואת כל בית ישראל וירפא שבר בת עמו.'

וכן ראו בקישור הבא את מינויו של הרב פרנק לרבה האשכנזי הראשי של ירושלים כיורש לרב קוק:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=19.
כאן רואים בבירור שכלל הקהילה האשכנזית על רבניה תמכה ברב קוק כרבה ואחריו ברב פרנק.
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 01 ינואר 2013, 19:12, נערך פעם 1 בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 18:38

משולש כתב:הרידב"ז: "ולא יתעקר ח"ו השמיטה מפני אימת קוק המשוגע"
עם כל דבריו החריפים בעניין היתר המכירה בשמיטה, עדיין גם אחרי כן המשיכה ידידות רבה ביניהם והתכתבו באהבה והרידב"ז כותב לו "ידיד נפשי", וכן הרידב"ז היה מדי פעם טורח מצפת ליפו בדרכים ובתחבורה של אז כדי לבקר את הרב קוק.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:05

גדול הדור כתב:
משולש כתב:
גדול הדור כתב: אם הרב הוטנר היה בגלוי כותב דברים בשם הרב קוק זה היה מביא מחלוקת גדולה מצד קנאים והדבר היה גורם נזק לספריו,
:lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol:
איפה היו כל הקנאים כשהרבה גדולים אחרים הזכירו את הרב קוק?
מה הקשר?! כל אחד לפי שיקול דעתו. איך תסביר למשל את בקשת ההסכמה שעצם הבקשה מעיד על הערצתו לר קוק ובהסכמה עצמה כותב 'אדמו"ר עטרת ישראל וקדושו", איך תסביר זאת? כך כותב מי שאינו מעריץ את הרב קוק?! מי שאינו חולק כבוד רב לרב קוק היה מבקש ממנו הסכמה?! ואיך תסביר שהיה בקרבת הרב קוק עד פטירת הרב קוק?
אחר כך הוא הוציא את ההסכמה של "עטרת ישראל וקדושו" ולא הדפיס אותה במהדורה הבאה.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:07

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (שכללה את כל הציבור החרדי באירופה) החליטה שהרב זוננפלד הוא המכריע בכל ענייני ארץ ישראל.
המגילות לא מעניינות אף אחד.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:08

שכל חד וצלול כתב:כדי לדעת מה גדולי ישראל חשבו, יש עצה פשוטה, תביאו לפני תלמיד חכם לא משנה איזה - את המשפט הבא "צעירי ישראל המתעמלים בשביל לחזק את כוח האומה חשובים יותר ממי שאומר תהילים ויותר משירות דוד המלך" מאה אחוז מהת"ח יגיבו אותה תגובה.
מעניין איזה?
משולש כתב:מתוך אורות: "ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים העוסקים ביחודים של שמות הקדושים... עבודת הקודש הזאת (של הספורט) מעלה את השכינה מעלה מעלה"
אז זהו גם כלל גדול היהדות החרדית שהכירו את הדברים לאחר פרסומם, התייחסו בכבוד רב לרב קוק למרות שחלקו בחריפות על דבריו. והדוגמה הטיפוסית היא ה"אמרי אמת" שמתייחס לדבריו אלו של הרב קוק ותוקפם בחריפות אך גם משבח אישית את הרב קוק ורואה כמו כמו רבי מאיר בדורו שלא היה כמותו בדורו אך לא פסקו הלכה כמותו כי אמר על טמא טהור ועל טהור טמא.
כך כלל גדולי היהדות החרדית אף שהתנגדו לדעותיו של הרב קוק כמו אלו שב"אורות" ודברים אחרים, ראו בו גדול שבגדולים.
וכן יש לתקן שדבריו אינם לספורט התחרותי אלא לאימונים של חברי המחתרות למחמה בערבים.

בכל מקרה דבריו כאן קצרים ואינם מובנים כפי שהתכוון הרב קוק והדברים מוסברים מעיון במקומות אחרים בכתביו של הרב קוק. וכך בדברים אחרים ממחשבתו של הרב קוק שתקפו אותו עליהם לא הובנו כהלכה כלל:
בעניין הנפש של החילונים העוסקים ביישוב בארץ שהיא שהיא שלמה יותר מהנפש של שומרי המצוות שלא עוסקים ביישוב הארץ, הרב קוק בהמשך הדברים כותב שברמת הרוח החרדים לדבר ה' עולים בהרבה על החילונים.
במכתב לרב דוד טביל דיינובסקי זצ"ל, שהיה אז ראב"ד פיאנטניצה (כנראה בתרצ"ד) כותב הרב קוק שהמקור הוא בשער הגלגולים מגאון הקבלה ר' חיים ויטאל זצוק"ל זיע"א, גדול גורי האר"י עמוד הקבלה זצוק"ל זיע"א, בשער הגלגולים בסוף הקדמה ז' כותב שאמרו חז"ל שלמרות כל הדברים הרעים שאמרו על אחאב, מ"מ הוא היה שקול מבחינת הנפש, 'ועיין שם שישנם צדיקים גדולים שמכל מקום מצד בחינת הנפש אינם בשלמות, רק הרוח הוא המשלים את בחינת הנפש שלהם ע"י קדושת תורה ויראה'.
ועוד מוסיף הרב במכתב וכותב שההמשכה הטבעית לאהבת ישראל היא בחינת נפש מלידה כמבואר בזוהר (משפטים צ"ד ב') שהנפש ניתנה מלידה והרוח ונשמה ניתנות לפי מה שזוכה יותר. 'נמצא', כותב הרב, 'שגעגועים טבעיים לדבר טוב וקדוש, אפילו לא נתגלה עניין הקדושה שבהם, יש בזה משום שלמות הנפש, ואם יש בזה חיסרון, זה קלקול בנפש, אבל מכל מקום קדושת הרוח משלימה את החיסרון בנפש. אבל השלמות האמתית באה בשילוב כל המעלות בבחינת נר"ן... וע"י התאחדות הכלל כולו נזכה לתשובה שלמה שתתפשט בכל ישראל ע"י סגולת א"י שתתאחד באור התורה והיראה, ובוודאי יש תועלת רבה לפרסם דברים כאלה בכל הצדדים. חדא, שמתעוררת לפעמים עי"ז זיק של קדושה אצל הרחוקים וסוף סוף אל ידח ממנו נדח, וקל וחומר שהכשרים מתעוררים עי"ז להיכנס באהבת ארץ הקודש ואהבת כלל ישראל ובזה מתעלים הם הרבה מאוד'.

לגבי ההתעמלות של צעירי ישראל כוונתו למצב שהגבורה הגופנית באה מתוך הקדושה, מתוך גבורה רוחנית, כפי שהיה למשל, אצל משה רבנו, דוד המלך וחייליו ושמשון הגיבור, ושכשההתעמלות הזו מנותקת מתורה ומצוות היא פסולה.
למעשה דבריו מוסברים בדברים שכתב הוא עצמו ומופיעים גם בסמוך לדברים על ההתעמלות ב"אורות" ובמקומות אחרים ב"אורות" ו"אורות הקודש" (כלומר מדובר באותם דברים מ"שמונה קבצים" שנכנסו ל"אורות" שערך הרצי"ה ול"אורות הקודש" שערך הגאון הרב דוד יהודה אריה לייב הכהן זצ"ל, "הרב הנזיר"):
באותו עמוד ב"אורות" (עמ' פ') כתוב: 'גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים... שכחנו שיש לנו בשר קודש לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש ("תיקוני זוהר", תיקון י"ט, ושם בביאור הגר"א ובשל"ה "בית ישראל": 'הגוף קדוש והנשמה ק"ק'). עזבנו את החיים המעשיים... ואת הקישור עם המציאות הגופנית המוחשית מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ... כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה... תשובה גשמית יוצרת דם בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנחלשה.'
וכן כותב בסוף עמ' ע"ט-תחילת עמ' פ' (וכן ב"אורות הקודש" א' עמ' קמ"ו, וב' בעמ' שי"ג): "כשמתרבה הכוח החומרי של האומה, נשמה מתפשטת ומתגדלת יותר, וכך היחידים שואבים כל אחד לפי צינורו חיים מהמעיין הכללי." מקור הדברים ב"מורה נבוכים" (ג', כ"ה) ובשמונה פרקים (פרק ה') לנשר הגדול הרמב"ם זיע"א.
אותו רעיון בסגנון אחר מופיע בעמ' קמ"א ב"אורות": "כשעם הקודש יהיה בריא וחזק בגופו תתגבר ותתחזק הקדושה בעולם... ומובן בזה שהבריאות והיתרון הגשמי של כללות ישראל זהו היסוד לאור עולם, לקודש העולם, לגילוי האלוקות בעולם, לטהרת המידות לרוממות הצדק והופעת המוסר בניצחונו בעולם... כל דבר גשמי ישראלי הוא מוכן לקדוש ואצילות עליונה. פיתוח האומץ הגופני שבישראל יוציא מן הכוח אל הפועל אימוצי נשמה נפלאים, ואורה העליון של תורה ימצא את הבסיס האיתן הראוי לו."
מכל הדברים האלה הכתובים בדברי הרב עצמו שהחיוב באומץ הגופני, הגבורה הגופנית, הוא רק כשהיא נעשית לפי ההלכה, קשורה בקדושה ומשרתת אותה.
במכתב לגאון הרב יוסף משאש זצ"ל, אז ראב"ד תלמסאן באלג'יר ובהמשך רבה הראשי הספרדי של חיפה, בי"ג באדר תרפ"ח כתב: 'אפילו אלה הצעירים שרוצים להתפתח בבריות גופא כדי שיהיה כוחם חזק להגן על אומתנו הקדושה... דרכי להגיד להם שיכולים לכוון מעשיהם לשם שמים להוסיף אומץ וגבורה בכנסת ישראל כדי שקדושת השי"ת ואור שכינתו הקדושה תהיה מופיעה בגבורה בעולם, אז שכרם רב וחלקם יהיה חלק צדיקים קדושי עליון כמו שיהיו אבותינו הגיבורים חיילותיו של בית דוד, גבורי כח ואזורי גבורה, ובזה חזקו את אור הקדושה, ודברים כאלה ראויים כל חכמי ישראל צדיקי הדור להגיד לדורנו, ויקרבו הרבה לבבות לאבינו שבשמים... ואם אפשר להכניס רוח קדושה גם באלה שהם מתגדרים בגבורה גופנית, הלא נוציא יקר מזולל, ובזה כוחם של צדיקים מתעלה וגבורת הקודש מתרוממת בתפארת עוזה...'
ובמכתב לרב ד"ר חנה (אלחנן) אנסבכר, רבה של דוויסבאדן, בט' בתמוז תרפ"ז, בעניין בחורים שיכולים לשבת וללמוד ונמשכים למשחקי כדור, כותב שמטרתו "להראות לצעירים השטופים באימוץ הגוף ע"י ההתעמלות, שהם חושבים את זה לשלמות רבה, ומבזים הם את תופסי התורה בחשבם שאין להם מושג באמוץ החיים, שאין הדבר כן, שאם רק יקדשו את דרכיהם ואת מחשבותיהם יש ג"כ אפשרות לרומם כ"כ את הרעיון של אימוץ הגוף של כלל ישראל עד שיהיה עומד במדרגה קדושה ונפלאה עד מאוד, שייתן כח ואומץ ג"כ על ידי זה לצדיקים ולקדושים בישראל להיות מתעלים בקדושה...", והוסיף בסוף המכתב: "אבל התעסקות והתעמלות בפריקת עול תורה ומצות, חס ושלום לומר עליה אלו המדות האמורות בקדושת גבורת ישראל".
ומצד אחר כותב לגאון הרב יעקב זריהן זצ"ל, רב בטבריה, בי"ב בטבת תרפ"א: '...כלפי קדושתה של כנסת ישראל הכל הוא קדוש ונשגב לאין חקר. ושמשון שנשתבח בגבורת גופו, הוא קְדוש השם... ונקרא על שמו של הקב"ה (סוטה י' ע"א). ומתוך הצורך הגדול של התגברות הקדושה בעולם באחרית הימים על ידי כנסת ישראל, מוכרחת גם הגבורה הגופנית להתעורר ברב כח. ועל עובדי ה' באמת, החובה מוטלת לזכך היסוד הפנימי של הגבורה בגבורה קדושה ברוחניות... וכשם שהעבודה הפנימית של קדושי עליון שבדורות כולם היא נמשכת מהשפעת קדושתו של בניהו בן יהוידע ע"ה כן כל העבודה של התגברות הגבורה הגופנית בכללות כנסת ישראל, היא נמשכת מקדושת נזיר אלוקים שמשון הגיבור ע"ה.'
וכן אמר לפני שלושה מתלמידיו: "קדושה זקוקה גם לגבורה, אף לגבורה גופנית. שמשון הגיבור היה גבור בגופו והייתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג (סוטה ט' ע"ב) ודוד המלך היה גיבור ממש, גיבור בגופו והיה כולו קדושה". ('שבחי ראי"ה', עמוד קס"ג, מפי הרב אברהם יצחק שרייבר, וראה המשך דבריו לפני התלמידים בפסקה הבאה בעניין העלאת ניצוצות הקדושה מתוך החול והטומאה)
בעניין הקודש שבחול לעומת הקודש שבקודש, הקשור ישירות לעניין ההתעמלות, כוונתו היא שכשמעלים את ניצוצות הקדושה שבחול ומבטלים את ההשפעה השלילית של דברי החול, אז מקדשים ומעלים את החול ומבטלים את הרע, ולכן הקודש שבחול מעולה מהקודש שבקודש כי על ידו ניתן לבטל את הרע, אך היתרון הזה בפועל קיים רק במצב של אחרי ביטול הרע, וכל עוד ההשפעה הרעה קיימת, ברור שהקודש שבקודש עדיף לאין שיעור. ובדברים לפני שלושה מתלמידיו אמר: "יש ערך גם לניצוץ של קדושה. אם יש אפילו ניצוץ קטן של קדושה אף בתוך תוכה של הטומאה, הרי כשהניצוץ הזה מתגלה, כלה הטומאה בהכרח ועוברת מן העולם. משום כך אין הסטרא אחרא מניחה לגלות את הניצוץ של קדושה'. ולגבי ניצוץ הקדושה שבהתעמלות ההתעמלות אמר בהמשך דבריו לפני שלושת התלמידים: 'ההתעמלות יש בה ניצוץ של קדושה, אך יש ונלווים אליה ע"י צעירינו היום דברים של טומאה, על כן יש לגלות את ניצוץ הקדושה שבהתעמלות ואז תכלה ותעבור מן העולם כל הטומאה הנלווית אליה..."

לגבי דבריו "הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו", ותקפו אותו קשות על שמשבח את הפיסול, אז הפיסול אינו פסול באופן גורף, אלא רק דמות שלמה כפי שנפסק בשו"ע וכפי שהרב קוק כותב בהתייחסות הלכתית שלו לעניין זה.

בעניין "כשהרע הוא גורם טוב - נעשה כסא אל הטוב, והכל טוב גמור, כמעט ביטול הקליפות, מעין העתיד". וכן בעוד מקורות נוספים בכתביו הרב מדבר על הניצוץ הטוב שברע ושע"י שמגלים את הניצוץ הטוב שברע גוברים על הרע. מקורו הישיר של המשפט הנ"ל הוא בפירוש מרן הגאון הבעש"ט זצוק"ל זיע"א: המופיע בדברי אחד מתלמידיו והמשפט הראשון בו הוא בדיוק המשפט שבדברי הרב קוק: "ופרעה הקריב (שמות י"ד, י'). והנה קבלתי ממורי, כשהרע הוא גורם טוב נעשה כסא אל הטוב והכל טוב גמור, כמעט ביטול הקליפות מעין העתיד. הגם שיש בזה דברים עמוקים לענין מ"ז וכו', ודי בזה. ואפשר שזהו כוונת חז"ל אליעזר עבד אברהם ע"י הטובה שעשה לאברהם אבינו יצא מכלל ארור ונכנס לכלל ברוך, והכוונה ע"ד הנ"ל, והבן' ("כתר שם טוב", כרך א', ק"ו, עמ' כ' במהדורת בני-ברק תשי"ז). פירוש הבעש"ט הזה מופיע גם ב"בית ישראל : מבחר מאמרים על התורה ולמועדים" שבו ליקוט של הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן מדברי ר' ישראל בעש"ט, מרן הגאון ר' ישראל מרוז'ין זצוק"ל ומרן הגאון ר' ישראל גוטמן מסדילקוב זצוק"ל שהיה נכד הבעש"ט, בעמ' 26, אות נ"ב, אך על בראשית ולא שמות, כשלפני "קיבלתי ממורי" כתוב "בתולדות (פרשת בא)", ואותיות נ"א ("ויהי חיים שרה") ונ"ג (על "ואבא היום אל העין") הן על "חיי שרה". אפשר לקשר דבר זה למה שאמרו חז"ל: "והנה טוב מאוד זה יצר הרע".

לגבי הפסוק "כי מציון תצא תורה" בנאום הברכה לפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, מי שיקרא את כל הנאום יראה שהפסוק נאמר על לימוד התורה בישיבות ולא על לימודי החול באוניברסיטה. והפסוק המדובר הוא כדי לסיים בציפייה לגאולה, אך לא נאמר על האוניברסיטה עצמה.
יש לציין שבנוסח המקורי של הנאום, כפי שהרב קוק אמר בפועל וכפי שהודפס ב"דברי הרב" ב"דפוס ציון" ובתרגום האנגלי ב"ספר האוניברסיטה" שהוציאה האוניברסיטה העברית בנובמבר 25' למניינם, פסוק זה היה בסיומה של תפילה מיוחדת שחיבר הרב קוק לכבוד המאורע ואמר אותה לאחר נאומו כשגם ממנה רואים בבירור שהוא אומר פסוק זה על התורה שה' נתן לעם ישראל, ואת נאומו סיים במילים:
"ונזכה לראות בשמחת גויינו ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו, אשר עליו ינהרו כל הגויים לקחת תורה מציון ודבר ה' מירושלים, אמן".
ממילים אלו ברור לכוונתו לבית המקדש בהר הבית ולא לאוניברסיטה.
כך הסתיימה התפילה בת 55 השורות שהתחילה במילים "רבון כל העולמים אשר עמך מקור חיים ובאור חכמה ודעת כוננת תבל ומלואה...":
"ואהבת הדעת אשר מאז היא מקננת בעם זו קנית,
היא סמכתם לבנות היכל לחכמה ותושיה,
והיום הזה אלפים ורבבות נאספו יחד,
לפתח בחדות לב לרווחה את שערי הדעת,
הננו מפילים לפניך תחנון צור ישראל וגואלו,
חזק נא ואמץ את לבב עמך אשר בחרת
לאהבה את שם קודשך, ולשמר בכל לב את כל חוקיך,
לרומם את קרן תורתך הקדושה,
מקור חייהם לנצח להגדיל תורה ולהאדירה.
ולמען יאמן דברך אשר אמרת על-יד נביאך:
'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים' ".
בשבע השורות האחרונות עוסקת התפילה בבקשה מהקב"ה לחזק את עם ישראל באהבה אליו ובשמירת חוקי התורה, לרומם את קרן התורה כדי להגדיל תורה ולהאדירה וכל זאת כדי שיאמנו הדברים "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". כך שברור גם מכאן שהרב קוק פסוק לא מייחס פסוק זה לאוניברסיטה אלא לתורה הקדושה שהקב"ה נתן לעמו ישראל. נוסח זה של התפילה מופיע גם בספר "משנתו של הרב קוק" מאת צבי ירון. בנוסח העברי ב"ספר האוניברסיטה" הובאה התפילה כשהמשפט המסיים הוא "ונזכה לראות..." במקום בסיום הנאום עצמו כשבסיום הנאום אין לא משפט זה ולא הפסוק "כי מציון...". במקורות שונים הושמטה התפילה והובא רק הנאום המסתיים במשפט "ונזכה לראות..." ואין שם את הפסוק "כי מציון..." כפי שהוא.
הסיבה לשינויים מהמקור הוא בגלל טענות החרדים, אך בכל מקרה זה לא עזר: הקנאים בוודאי שלא שינו דעתם כלל, ואף כלל הגדולים החרדיים שעדיין העריכו ביותר את הרב קוק למרות המחלוקת על דעותיו המשיכו להתייחס בשלילה לנאומו שם.
אך בכל מקרה גם מהנוסח המקורי עם הפסוק "כי מציון..." בסוף התפילה ברור היטב מההקשר שכוונתו לתורה הקדושה שנתן ה' לעם ישראל ביד משה וכאמור לעיל. כך שהצנזורה רק הזיקה ולא הועילה כלל כי הנוסח המקורי לא נעלם עקב הצנזורה וזה יכול לגרום לחשוב שהטענות נכונות, אך כאמור לעיל מובן היטב גם מנוסח המקורי שהפסוק לא מתייחס לאוניברסיטה כלל.


בנוסף לכך גדולי עולם רבים תמכו בדעותיו של הרב קוק ובציונות כשגם ממתנגדי הציונות היו שתמכו בדעותיו:

הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל, ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון, היה ממתנגדי דרכו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל ותלמיד מובהק לרידב"ז ואף כתב דברים קשים נגד "היתר המכירה" לשנת השמיטה שבו תמך הרב קוק. הוא היה מגאוני הדור ועמד בקשרים עם גדולי הדור הוא כמו הגאון הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק זצוק"ל. בעקבות פגישה ישירה עם מרן הרב קוק, בזמן שהרב קוק היה רב קהילת היראים בלונדון, הפך לחסידו ותומך נלהב בדרכו.
כאשר הוציא מרן הראי"ה את ספרו הקדוש 'אורות', התקבל הספר בברכה ע"י מבקשי תורת הראי"ה. וגם הרב גרינשפאן, עם השתייכותו ל"אגודת ישראל", הרי שהתלהבותו מן הספר הייתה גדולה ושלמה. קנאי ירושלים פרסמו מכתבי שטנה כנגד ספר נשגב זה ונגד הרב קוק, אך רובם ככולם של גדולי ישראל התנגדו להתקפות האישיות על הרב קוק וגם לאחר פרסום "אורות" המשיכו לראות בו את אחד הגדולים, גם אם התנגדו בחריפות להשקפותיו. חלקם גם תמכו בדרכו ובדדבריו ב"אורות". רק מיעוט מבין הרבנים, ובעיקר מהונגריה, פסל את הרב קוק בגלל דעותיו. הרב גרינשפאן הביע זעזוע עמוק ממעשיהם הנלוזים של הקנאים. הוא שלח מכתב נרגש לעורך העיתון 'הדרך', בו הוא מוחה על מעשי הקנאים, ומבקש ממערכת העיתון שיפרסמו מאמר שכתב על ספר 'אורות' כתגובה לדברי הקנאים.
המאמר לא פורסם בעיתון זה, ולכן החליט הרב גרינשפאן לשלוח את מאמרו לירחון הירושלמי 'שערי ציון'. בקובץ תורני זה, שנערך ע"י הרב שלמה בלאזר זצ"ל והרב אהרן יצחק זסלנסקי זצ"ל שהיו ממקורבי מרן הראי"ה, היו כותבים בו כל גדולי ירושלים, כגרצ"פ פראנק, הגרמ"נ אויערבאך, הגר"ש וינוגרד ועוד. גם הרב גרינשפאן פרסם מספר מאמרים בירחון זה, ובתוכם גם את המאמר הבא [שהתפרסם בגיליון של חודש שבט- אדר תרפ"א], ומפאת נדירותו וחשיבותו ראינו לנכון להביאו כאן במילואו. כדאי לקרוא את המאמר מספר פעמים, ולשים לב לרמיזותיו הנוקבות של הרב גרינשפאן, כלפי הקנאים שהעיזו פניהם בחציפות להביע דעתם הצרה כנגד דברי רוח קדשו הנשגבה של הראי"ה. מלבד זאת, מוסיף הרב גרינשפאן ביאורים מעניינים למספר פסקאות מהספר 'אורות'. וזה לשונו:
'לבקרת ספר 'אורות' להגאון פאר דורנו מוהר"י הכהן קוק שליט"א. "אור זרוע לצדיק":
חסרון גדול ישנו אצלנו במה שנוגע לקריאת ספרים ולהבקורת, כי רגילים אנחנו בהסגנון הפשוט של הספרות היום-יומית שאינו דורש שימת-לב מיוחדה, ומפני כך נשתרש בנו ההרגל לקריאה שטחית, ובראותנו ספר בתוכן מדעי או פילוסופי כתוב בסגנון רציני אין אנו חפצים לטפל בו, אולם הדבר הזה כשהוא לעצמו איננו כ"כ נורא, גרוע ביותר ועיקר הרעה הוא מה שקוראים אותו בהשטחיות הרגילה, בלי עיון וחדירה, ובזה מעקמים ומעוותים עלינו את הכתוב ומיחסים להספר ולהמחבר מסקנות והחלטות שלא עלה על ליבו, ותחת למצוא את המרגליות היקרות הבלתי ספורות, הטמונות בתוך עומק ההרצאה הפילוסופית והסגנון האצילי, הם מוצאים בו מקום לערעורים ולסתירות.
מה שמעציב ומדאיב ביותר הוא גם מה שרבים מאלה הקבועים באוהלה של תורה הרגילים לתשומת לב ועיון מרובה לכל דקדוק קל וסברה דקה כמו"מ של הלכה, מכיוון שהם באים להיכנס להיכל הספרות הקדושה של האמונות והדעות והמושכלות המופשטות, שדורשות לכה"פ, אותו העיון וההתבוננות מקיבעא הרגיל בגופי ההלכות המעשיות, סוברים להסתפק בהעברה שטחית וקריאה מקופיא וזהו הגורם הראשון להשרשת פורה ראש ולענה של קטגוריה בתלמידי חכמים.
בדברי אלה אני מכווין בייחוד כנגד אלה המערערים על הספר הנשגב "אורות" של הגאון הדגול מרבבה מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, אשר כל מאמריו וספריו מלאים כל טוב ממיטב הגיוני היהדות הנבואית, והממלאים את לב כל איש יהודי הנאמן למסורת אבות שירה ופיוט, תקווה נחמה, ואהבה רבה לסגולות העם וקדשיו, אם רק נקראים הם ברצינות ובעיון הראוי (אין אני בא בדברי אלה להיודעים את האמת ומכוונים למרוד בה אוי לנו שכך עלתה בימינו).
קראתי ושניתי את ספר 'אורות' מתחילתו ועד סופו ומצאתיו לספר יקר הערך המכיל אוצר גדול של רעיונות עמוקים קדושים ונשגבים לכל ענפי המחשבה הישראלית. הספר כתוב בסגנון מחקרי ובשפה אצילית, כדרך הרב שליט"א בכל ספריו המלאים חקירות עמוקות ונשגבות בכל סעיפי החיים החומריים והמוסריים של העם, ויחד עם זה עלה ביד הרב באמנות נפלאה לעטות את רעיונותיו הנשגבים במעטה הוד וקסם פיוטי של תורת הסוד.
נפלאתי מאד על אלה התופסים את הרב בפרק ל"ד שמשבח את הצעירים המתעמלים לחזק את גופם לטובת כלל האומה. כאלו לא היה גם רצון תורה הקדושה לשמור את בריאותנו, הגלות עשתה אותנו לרפויי המזג, לנרגזי עצבים, והאם אין זה מצווה גדולה שבגדולות לפקח על בריאות העם וחיזוקו? והדברים פשוטים ואינם צריכים לבאורים, אלא שאצל הרב מתבטא ענין פשוט זה בבטויי המקובלים, כמו "גילוי האור" או "הבלטת האור", "ואין גלוי אור עומד בלי חבירו כלל ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות". וכלל העניין כמו שמצווה עלינו להשגיח ולפקח על נשמת האומה ורוחניותה שתתפתח ותשתכלל בכל השכלולים המוסריים עד שתעלה לאותו הגובה שגבלה ההשגחה העליונה בשביל ישראל עם סגולתו כך מצווה עלינו לא פחות להשתדל להיות עם חזק, מוצק ואיתן בגופנו, ודבר ידוע הוא כי במקום שהגוף לקוי, גם הרוח לקויה, כי חלישות הגוף הוא שורש מחלת שליטת הדמיון על ההיגיון הבריא, ותוצאותיה ידועות: הזיות, אמונות טפלות, הקטנת כוח השכל, וציורים מטושטשים גם במושגי הקדושה.
היוצא מזה, כי בתיקון גופני אנו מועילים הרבה לתקון נשמתנו "ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות", וכל מה שכתב הרב המחבר בפרק זה מתאים מאוד למה שהרחיב לבאר במאמרו "ישראל בתקופתו" בפרק י"ג, שהמוסר הכלול והשלם הוא המוסר העליון המקיף את החיים הטבעיים וכל תפקידיהם, שאינו נזקק לשום מלחמות פנימיות, לא "מוסר צולע" הצריך סעד ותמיכה בגזירות והתבודדות מן החיים ונטיותיהם הטבעיות, תורת היהדות רחוקה מאד ממוסר כזה, ואפילו נזירות מן המותרות, אם היא במידה קיצונית רחקה התורה "ונזיר נקרא חוטא". וכבר העיר הרמב"ם במו"נ ח"ג פרק כ"ה וז"ל: כי אשר יעשה פעולות ההתעמלות להתמיד בו הבריאות, בשחוק בכדור, או ההתאבקות, או משיכת הידיים, או עצירת הנשימה, יהיה אצל אנשים סכלים פעולות שחוק, ואצל החכמים אינו פעולות שחוק עכ"ל.
עוד תפסו על הגאון המחבר ספר "אורות" על דבריו בפרק מ"ג שהנפש מתוקנת יותר אצל פושעי ישראל העובדים לטובת העם. אבל הרוח מתוקן הרבה יותר אצל שומרי תורה ומצות. כל מי שיש לו ידיעה כל שהיא מתורת הנפש של החוקרים הקדמונים והמקובלים, האוחזים בשיטת פלוגת התוכן הנשמתי לכוחות שונים כמו נפש הצומחת, נפש החיונית וכו' בטח יודע כי כוח החיים הטבעיים, הוא הנפש הבהמית, משותף לכל בעלי החיים, ודבר טבעי הוא כי הפושעים בפרקם מעליהם עול תורה ומצוות השקיעו את עצמם בכל עושק הרגשתם בעבודה ארציית לטובת הכלל, כדי למלאות את הריקניות שבנשמתם וכדי להרוות את הצימאון הטבעי לנעלה ונשגב. כי השאיפה הרוממה והשתלמות נפשית הנטועה, בעצת החכמה העליונה, בתוך עומק תכונת האדם ומהותו הטבעית, תובעת את תפקידה, ואפילו החופשים הקיצונים לא יוכלו להשתחרר ממנה, אלא שמפני לקוי נשמתם וחוסר רגש האמונה הם חושבים כי עבודה ארצית לבדה, על יסוד גמילות חסדים וטובת הכלל תספיק להם, ולפיכך הכרת החובה לפעל לטובת כלל האומה מפותחה אצלם יותר מאצל החרדים, שומרי תורה ומצות, שמפני תשוקתם העזה להשתלם ולעלות מעלה בתורת המוסר על יסוד למוד התורה וקיום מצוותיה, הם מסיחים דעתם, פחות או יותר, מתפקידי החיים הטבעיים, ומאד צדק הרב בהביעו רעיון זה במילים אחדות: "הנפש מתוקנת אצל החופשים והרוח משוכלל יותר אצל שומרי תורה ומצוות" כי כשם שיש ארץ שלנו, כך יש שמים שלנו, "שמי יעקב", החופשים מתרחקים משמינו, והחרדים מתנתקים מארצנו. והתקווה תעודדנו כי לא רחוק היום, ואור חדש מציון יופיע עלינו ויאיר עיני כל העם לכל מפלגותיו לראות נכוחה ולהכיר את האמת, כי רק תורת המוסר הרחבה והשלמה המכירה את קדושת חיינו הארציים לכל צדדיהם לחטיבה בלתי נפרדת מן השקפותינו התוריות המוסריות, זוהי תורת היהדות האמתית, שעליה הטיפו נביאנו מעל במת הנבואה. עין הקורא המעיין היטב תראה בעליל כי גם מה שכתב הרב בפרק מ"ה ובפרקים שאחריו הוא ממש רעיון אחד שהביע בפרק ל"ד.
ומה נמלצו דברי הגאון המחבר בפרקים אלו שתארו לנו את "המרידה הרוחנית" שתתחולל בסוף גלותנו, אחרי כשלון הכוחות הטבעיים של האומה בתקופת הגלות, שגרמה בהכרח לדחות הצורך בעבודה ארצית, שהיא היסוד הראשון והעיקרי לקיומו של כל עם, תתעורר תנועה כבירה בקרב האומה לעבודה חומרית, העם ישקיע את עצמו בעבודה ארצית בכל חומו הטבעי, בכל התלהבותו, באותה המסירת נפש שהגין על מעמדו הרוחני בגולה אז בעת שעריצי הגויים בכל תקופות הגלות העיקו עלינו בתגרת ידם באמצעים שונים כדי לעשות את תנאי חיינו קשים ובלתי אפשריים, ושללו מאתנו את האפשרות לשמוח בעמלנו וליהנות מטובת החיים הטבעיים, נתחכמנו למעט את דמות חיי הגוף ולהקטין את ערך חיי השעה, הגנה מושכלת זו הייתה חזקה מאוד, מפניה נשתברו כל כלי זינם של העמים שחתרו חתירות תחת בניין הרוחני של העם על ידי הצרת צעדינו בחיים הגופנים, אבל עם כל תועלתה הגדולה הביאה לנו גם הפסד ונזק רב גם לגופנו גם לרוחנו.
כמו בחיי הפרט כן הוא בחיי הכלל. אם בחיינו הפרטיים לא נדאג במשך זמן ארוך לצרכי הגוף אז בהכרח הוא נהרס לגמרי ואז אין מקום לרוח לדור, והוא עוזב את גופנו, כן הדבר בחיי כלל האומה. על ידי הריסות הבניין הגופני של האומה משכן רוחנו, החל רוח ישראל סבא לעזבנו. נגף הטעימה (?) החל בעם, ורבבות באחינו מתו במגפה זו. ואלה שנשארו נאמנים למסורת אבות גם הם לא נוקו לגמרי מהתוצאות הרעות של הריסת בניננו הטבעי. חשכת הגלות, התלאות הבלתי פוסקות האפילו את מאור התורה, החלישו את ההיגיון שלנו, עקמו את ישרות דעתינו. במצב כזה אי אפשר עוד להישאר והעם עמד על ההכרה כי נחוץ לתקן את גופנו, לחזקו, לחדשו ולבסס את קיומנו הטבעי. עבודה זו גדולה וכבירה מאוד, ועמל הבונים העובדים בחריצות מפליאה הסיח את דעתם מנשמת האומה ורוחה. שכחו כי עוסקים הם בבנין מדור הגון ויאות לרוח העם, והשקיעו את כל תוקף "רצונם הגס" אך בבנין אבנים: אמנם בפעולת הבניין הם גורמים "קיום ועמדה לשפעת החיים כולם אפילו של הצדיקים". אבל לעזוב לגמרי את תוכן הקודש הוא דבר המתנגד ניגוד גמור לטבע העם, כאשר ישקוט עמנו מעט מעבודת הבניין וישביע את עצמו מתענוגות חייו החדשים המסודרים והמתוקנים בארץ אבות יתעורר בו הצימאון הטבעי לקדושה וטהרה, יכיר תיכף כי "דירתו הנאה" היא רק אמצעי "להרחבת דעתו" דעת תורתו, התעוררות זאת תהיה בראשונה על ידי צדיקים אנשי הרוח מעולם, ואחרי כן יקיצו כל שדרות העם לכל מפלגותיו לחיי קודש, לטהר המידות, למוסר רם ונשגב, רחב ושלם, מוסר גאוני ומקורי הנובע מעומק נפש העם, ממעין קדושתו הטבעית ואשר מריחו הטוב יתבסס כל העולם.
אחרי הצעת הדברים מה נאמנו דברי הגאון המחבר ספר 'אורות' שליט"א באמרו כי "הרצון הגס של הרשעים" הועיל הרבה לסדור החיים של העם במובן זה שהם עסקו הרבה בבנין ביתנו הטבעי וע"י זה עזרו ג"כ להתעלות רוחנו "והקב"ה מנהיג עולמו בצדיקים ורשעים" [זוהר שמות], "וכל האומר יברכוך טובים הרי זה דרך המינות" [מגילה כ"ה] לפי "שאינו כולל רשעים בשבחו של מקום וכו' שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותם באגודה אחת" [רש"י שם] ולפי "שמוציא את הפושעים מן הכלל" [תוס' שם].'
נראה שהרב גרינשפאן רומז שהסיבה שחלקו על הרב קוק, זה בדיוק בגלל שלא קיימו את דבריו! במילים אחרות, העובדה שלא התעסקו בבנין הגופני והחומרי, על כל רבדיו, זה בעצמו גרם את הרפיון השכלי, והשטחיות, וחוסר העיון הנצרך בסתרי תורה וכו', וזה גרם את המחלוקת על השקפותיו, כולל רבנים שהעריכו ביותר את הרב קוק למרות המחלוקת על דעותיו. כמובן שהוא לא כתב את זה בפירוש, שלא לפגוע בכבודם של תלמידי חכמים.

עוד הביעו תמיכה בדברים שבספר "אורות" וחלקם אף קנו את הספר מידי מרן הגאון הרצי"ה קוק זצ"ל, בפגישתם עימו בווינה בתרפ"א: הגאון הרב בן ציון כ"ץ מבורשוב זצ"ל שהשווה את הרב קוק לרמ"ע מפאנו זצוק"ל זיע"א, והאדמו"רים: מרן הגאון ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב זצוק"ל שקנה את הספר במאה כתרים (יש לציין שבפגישה עם הרצל הבהיר לו ר' ישראל, שאמנם היה ממנהיגי "אגודת ישראל" שראה בה מקור לחיזוק הדת ולהגנה מפני החילוניות וההשכלה, כי חסידות צ'ורטקוב רואה בעין יפה את הפעילות הציונית, אלא שהיא רוצה להבטיח את האינטרסים האורתודוקסיים בתוך ההסתדרות הציונית); מרן הגאון ר' ישראל פרידמן מהוסיאטין זצוק"ל שהרבי מבלז כינהו "צדיק יסוד עולם" והיה תומך מובהק בציונות הדתית ואף חיזק את ידי ה"מזרחי", כשחתנו, הגאון ר' יעקב פרידמן מהוסיאיטין זצ"ל, היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה ל"מזרחי" לאחר כמה שנים, והובלה בידי הגאון ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' זצוק"ל; הגאון ר' שלמה חיים פרידמן מסדיגורה זצ"ל שלאחר כמה שנים כאדמו"ר עזב מעמד זה לטובת פעילות ציונית והיה שותף להקמת "אגודת יישוב ארץ ישראל" הנ"ל; והגאון ר' משה פרידמן מבויאן-קראקא זצ"ל הי"ד.

הגאון הרב שמשון אהרן פולונסקי ("הרב מטפליק") זצ"ל אמר על דברי התורה של הרב קוק "תורת כנסת ישראל" בבקשו בימי ראשון לאחר תפילת שחרית מהרב נפתלי שטרן זצ"ל, משומעי לקחו של הרב קוק בסעודה השלישית שהתפלל בבית מדרשו של הגרש"א פולונסקי, "נפתלי, השמע לי מתורת כנסת ישראל!"

הגאון הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל במכתב עידוד והסכמה להוצאת כתבי הרב קוק בכ"ח באב תש"ה:
'ב"ה, ירושלים, יום ג', כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גדלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ובאגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו אין מלים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ולמוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכלתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים.
כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי להתחזק ולעשות רצון צדיק, לגמור להוציא לאור את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליהם ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.'
הגאון הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל, תלמידו המובהק של הגרא"ז ומתנגד מובהק למדינה, היה גם הוא ממעריציו שלך הרב קוק וכך כתב נכדו הגאון הרב יהודה הרצל שליט"א מפי אברך שלמד עם הגרי"א הנקין בשנתו האחרונה: 'מו"ר הגאון זצלה"ה היה ממעריציו הגדולים של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה ואמר עליו שהיה איש קדוש ופלאי וגדול שבגדולים, ואע"פ שחלקו עליו חבריו בעניין הציונות, הצדק היה אתו.
אמר לי שבדרך כלל דעתו הייתה מסכמת עם דעותיו של הגרא"י קוק זצלה"ה, וכששאלתי אותו על אודות הקמת מדינת ישראל שכידוע התנגד אליה בתוקף. ענה לי שהרב קוק זצלה"ה לא היה סובר להקים מדינה על ידי מלחמה ושפיכות דמים (וזו הייתה סיבת התנגדותו של מורי ורבי.' (הדברים הובאו בידי נכדו בשו"ת "בני בנים" חלק שני, חלק המאמרים המצורף בסוף, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הנקין זצ"ל' אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט - כך הבנתו של הרב הנקין בדעתו של הרב קוק לגבי הקמת המדינה כפי שהייתה, אך לא כך דעתם של כל גדולי תלמידי הרב קוק כגרי"מ חרל"פ, הגר"י אריאלי, הגאון הרב "הנזיר", ר' אריה לוין ובנו הרצי"ה).

מרן הגאון הרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל, שהיה בן 25 בפטירת הרב קוק והיה ממעריציו הגדולים כאביו המקובל הגאון הרב חיים יהודה לייב אוירבך זצוק"ל שהיה לוקח את בנו לשמוע את דברי הרב קוק בסעודה השלישית, אמר לבעל אחייניתו, הגאון הרב יחיאל מיכל שטרן שליט"א, שבענייני השקפה דעתו כדעת הרב קוק. בנוסף יש לציין שלאחר כיבוש אילת במלחמת העצמאות נשאל על ידי הגאון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל אם צריך לחגוג באילת יום טוב של גלויות, והגרש"ז השיב שלא כי "השלטון והמלכות הם של ישראל". בהוצאה חרדית יצאו לאור 'שו"ת "מנחת שלמה" ב-ג' ו'שו"ת מנחת שלמה תניינא' שבשניהם הובאה תשובה זו ונמחק עניין מלכות ישראל ונכתב 'שהשלטון אחד'. וכן צונזרו תשובות בעניין היתר המכירה בגלל שהוא תומך בהיתרו של הרב קוק. עניין זה צונזר גם מ"כתבי מעדני ארץ" שיצא לאחר שרצו המו"לים להוציא מהדורה מצונזרת של "מעדני ארץ", אך בגלל איומים של רבנים חשובים הוציאו ספר אחר באותו עניין שכולל בחציו חשיפה ראשונה של הערות בענייני שביעית שהותיר אחריו הרב אוירבך במחברותיו, בשולי ספריו ושמועות תלמידיו, אך חציו השני הוא "מעדני ארץ" בגרסה המצונזרת.

הגאון הרב יצחק הוטנר זצ"ל, שהתפרסם כמחבר "פחד יצחק" על התורה והמועדים וכראש ישיבת "רבי חיים ברלין" בניו-יורק, היה מתלמידי הרב קוק (באופן אישי ולא ב"מרכז הרב") ותמך במכלול דרכו המחשבתית של הרב קוק אף שחלק עליו ביחס לציונות.
דוגמאות לכך: בביקור של הגרמ"צ נריה זצ"ל, הוא ביקר גם בישיבת ר' חיים ברלין לשמוע שיעור מחשבתי של הרב הוטנר לקראת חג השבועות. כשנכנס אחרי כן לחדרו של הרב הוטנר להודות לו על העונג הרוחני, אמר הרב הוטנר בין היתר לרב נריה: "איהר זעהט וויא איך ארבעט-איבער א שטיקעלע 'עולת ראי"ה'." ("ראה איך אני מעבד קטע מ'עולת ראי"ה'.")
הרב מתיתיהו גרינברג מספרינג-וואלי, מתלמידי הגר"י הוטנר, אמר לרב נריה שהגר"י הוטנר קרא למאמריו "הלכות דעות וחובות הלבבות", ואת הביטוי הזה הרב הוטנר לקח ממאמרו של הרב "תחיית הקודש" שנדפס ב'מאמרי ראי"ה' ח"א, עמ' 49 (וכן במאמר "עצות מרחוק" שהודפס בירחון "הפלס" שנת תרס"ב)
ב'ספר הזכרון למרן בעל ה"פחד יצחק" זצ"ל' בחלק התולדות בעמ' ל"ב מובא מאמר אחד על מאמר חז"ל משען לחם זו הלכה משען מים זו אגדה ומפרש שלחם מביא צמאון למים ולא להפך ומקור הדברים ב"ערפילי טהר" (הקובץ השני מכתבי "שמונה קבצים" של הרב קוק שיצא כספר בפני עצמו כבר בחייו של הרב קוק שנתן לו את שמו).
הסברו הנודע של הרב הוטנר על הקשר שבין הודאה על טובה לבין הודאת בעל דין ("פחד יצחק", חנוכה, מאמר ב', אות ה'), מקורו בתחילת 'עולת ראי"ה', על ""מודה אני".
ובמכתב לרצי"ה עוד בחיי הרב קוק:
'ואני בעצמי כמעט תמיד רוחשים ולוחשים בי הרהורי געגועים וכיסופים קלים על "ארץ ישראל", אולם לעיתים תכופות יש אשר יתלכדו כולם לשטף אחד ועברוני ושטפוני על כל קרבי ועל כל הוויתי. ולאמיתו של דבר רק אחרי צאתי את הארץ נתחוור לי המושג "ארץ ישראל" לכל מלא היקפו... וכמדומה לי עכשיו שאם אזכה לעלות ולהאחז בה שוב, אדע כבר לנשום באוירה המחכים לגמרי בדרגא אחרת.
ומעין הרגשת סבי דבי אתונה בהריחם בניכר את ריח עפר ארצם ותחי רוחם, הנני מוצא עכשיו בעיוני בספריו של הרב שליט"א (הראי"ה). יש לי הרושם כאילו נתקפל בהם, בעמודיהם, בטוריהם, הרבה הרבה מאוירא דארעא דישראל, ובכל פעם מדי עייני בהם עולה באפי ריחה של ארץ חמדה, וכל כגון דא כולי עלמא מודו דריחא מילתא היא. ברי לי עכשיו שעל ידי מי שלא טעם מטעמה של ישיבת ארץ ישראל לא ניתנו ספרים כאלו להכתב. אותה התפיסה האורגנית את אחדותה הכללית של כנסת ישראל לכל דורותיה ולכל שדרותיה ובכל הופעותיה... וכל אותם סגנוני הציורים ודרכי ההסברה שבהם היא באה לכלל ביטוי בספרים הנ"ל (של הראי"ה) - אי אפשר להם שיוולדו כי אם על הרי יהודה וירושלים. ומכיוון שעמדתי על המומנט המכריע של "ארץ ישראל" החי בכל עורקי מחשבותיהם והשקפותיהם - נכנסו אצלי בהחלט לכלל "תורת ארץ ישראל...' ('אגרות לראי"ה', עמ' תקס"ז)

הגאון הרב יחזקאל ליבשיץ זצוק"ל, מחבר 'המדרש והמעשה' עה"ת ומגדולי רבני פולין שכיהן בין השאר כראב"ד פלאצק וקאליש, כותב למרן הרצי"ה: "זה לא כבר קבלתי לשמחת לבבי את הקונטרס "אורות" של כ' אביו הכהן הגדול שליט"א והוא כלו מחמדים ואשר לא פללתי ראיתי בו: את הערך הגדול שמעריך כ' אביו את התקופה הנכחית כתקופת תחי' אמיתית..." ('אגרות לראי"ה', נספחות, 23)

הגאון ר' דוד שפרבר זצ"ל (תרל"ז-תשכ"ב) - נודע כ"הרב מבראשוב" והיה מגדולי הפוסקים בדורו ומגדולי רבני רומניה בכלל וטרנסילבניה בפרט (לפני רבנות בראשוב שבמרכז רומניה), ומראשי "אגודת ישראל" ברומניה ולאחר עלייתו לירושלים מחברי "מועצת גדולי התורה" של אגו"י. תלמידם של הגאון ר' חיים מקוסוב בעל "תורת חיים" והגאון הרב מאיר אריק (שהוא דווקא מהמיעוט בין גדולי ישראל שהיו אנטי ציוניים קיצוניים ביותר ואף פסלו את הרב קוק), זצוק"ל. חיבר שו"ת "אפרקסתא דעניא" ועוד. בתקופת השואה פעל למען יהודי רומניה ואירופה בכלל. כמו כן היה נציגם ובא כוחם של הרבנים ראשי ועד ההצלה בארצות הברית, שהשתדלו להצלת שארית הפליטה. מתרפ"ב כיהן כראב"ד בראשוב ובתש"י עלה לארץ. כותב לרב קוק: "... ויואל לשלוח לי את חיבורי הטהרה ודברות קדשו ולהבות אש מזבח אהבתו לה' ולעמו, והיה כאשר טעמתי מיערות דבשו ונופת קדשו ותאורנה עיני, כי נפתחו ארובות חכמתו ואראה אור האמת כי יהל, וכהקיר בור מימיה הקרו שביבי נוגה עומק תבונתו המאירים מחשכי תבל, והמה מרפא לנפש מתהפוכות הדורות ובלהות הזמן, אשרי עין ראתה כל אלה אשר ראה הכהן הגדול מאחיו...", ובסוף המכתב הוא כותב: "ואילו זכיתי גם לשאר ספרי אדמו"ר האדם הגדול בענקים.. מה מאושר הייתי..." ('אגרות לראי"ה', ק"ן).

הגאון הרב יהושע בוימל זצ"ל (נפטר בתשי"א) - מחבר "עמק הלכה" שהוא בעיקר שו"ת ששני חלקיו יצאו לאור בתרצ"ד ובתש"ה, ומגדולי רבני ארה"ב. נולד בטארנה (טארנוב) בגליציה ודרום-מזרח פולין ונודע כבר בגיל 9 בכינוי "העילוי מטארנא" (היהודים כינוי אותה גם בשם "טארנע") והוסמך לרבנות בגיל 13 בידי אחד מגדולי הדור אז, הגאון הרב שמואל אנגל מרדומישל זצוק"ל שפגש בו בפונדק והתפעל מאוד מגדולתו התורנית בגיל כה צעיר. תלמיד אביו הגאון הרב נחום זצוק"ל שכיהן 44 שנים כראב"ד שצאווניץ (קראשצינקי). בגיל 24 מונה לראש ישיבת ויז'ניץ וכעבור זמן מה עבר לכהן כראב"ד סלטון בבוקובינה. במלה"ע הראשונה התגלגל לחבל בוהמיה שבצ'כיה ושימש כרב קהילת "מחזיקי הדת" בברונה (שהיהודים קראו לה גם ברין הידועה היום כברנו). בתרפ"ד היגר לארה"ב וייסד את "אגודת ישראל" בארה"ב ושימש כיו"ר ועד הפועל שלה. כותב למרן הרב זצ"ל: "אחרי נאחז בשבח הוד גאון תפארתו! את ספריו היקרים אורות התשובה וחבש פאר קבלתי וברכתי עליהם ברכת הנהנין.. ויהי רעוא שיאריך ימים על ממלכתו ויוציא לאור את שאר מעשי אצבעותיו.. הנני לוטה פה דאלאר אמעריקאי אחד ואבקש לפניו מאוד שישלח לי את שאר ספריו, ויתר אין ביכולתינו, ומאוד חשקה נפשי לראות בתפארת שאר ספריו." (אגרות לראי"ה, רס"א)

הגאון הרב מרדכי צמח אליהו זצ"ל (תרפ"ט-תש"ע) - הראשל"צ והרב הספרדי הראשי לישראל בשנים תשמ"ג-תשנ"ג, כותב בהסכמה לחיבור "טוב רואי" (לקט חידושים ורעיונות על הש"ס מכל כתביו של הרב קוק שאסף הרב ברוך תאנה שליט"א): "ראה ראיתי את הספר טוב רואי אשר ערכו, חברו, לקטו, ואספו כעמיר גורן האברך פשוטו כמשמעו אשר גדל באהלה של תורה והמציא לנו פרי נחמד למראה וטוב למאכל למעליותא, הרב ברוך תאנה הי"ו, אשר אסף וקבץ את כל דבריו של הגאון הגדול בתורה וביראת שמיים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל שהיה הרב הראשי לישראל, חסיד שבכהונה, צדיק וקדוש עליון, אשר אהבת ה', עם ישראל וארץ ישראל יקדה בלבו, ומחוץ לגדלותו בש"ס ובפוסקים נכתבו דבריו בספרים רבים. ועל כן, טוב עשה הרב הנ"ל אשר אסף ולקט הכל בספר אחד, כדי שימצא האדם כל הדברים בסדר רצוף, ולא יצטרך לפנות אנה ואנה".

בהמשך אביא גדולי עולם תומכי הציונות, כולל כאלו שקנאים מסלפים דעתם.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:09

כאן אביא גדולי עולם תומכי הציונות וההשקפה הדתית-לאומית:
מרן הגאון ר' ישראל פרידמן מהוסיאטין זצוק"ל (תרי"ח-תש"ט) - האדמו"ר השני בחסידות הוסיאטין ובן מייסד החסידות הגאון ר' מרדכי שרגא-פייבוש פרידמן זצוק"ל, מבניו של ר' ישראל מרוז'ין. גדולי הצדיקים העריצוהו כאדם קדוש, והאדמו"ר מבעלז כינהו תדיר: "צדיק יסוד עולם". תומך מובהק של דרך הציונות הדתית ואף חיזק את ידי ה"מזרחי". פרסם מכתבים בשבח הפעילות הציונית ובשבח המזרחי וכן מכתב על הצורך בתמיכה בקק"ל כי "גאולת אדמת הקודש מיד נוכרים מצווה גדולה מאוד" (ראו "יחידי סגולה" מאת הרב איסר פרנקל, עמ' 232) ותרומה לקק"ל הייתה בשביל צדיק יסוד עולם זה קיום המצווה הגדולה מאוד הזו. אף הוא שיבח את דברי הרב קוק ב"אורות" באותה פגישה על הרצי"ה. זכה לראות בהקמת מדינת ישראל ואמר עליה שהיא "אתחלתא דגאולה".

הגאון ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' זצוק"ל (תרכ"ד-תרפ"ד) - נכד הגאון ר' אברהם יעקב מסדיגורה זצוק"ל (הראשון) ור' חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצה. הוביל את ייסוד ההסתדרות החסידית-ציונית "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה אחרי כמה שנים למזרחי.
להקמתה היו שותפים הגאון ר' יעקב מהוסיאטין זצ"ל (תרל"ט-תשי"ז) שהיה חתנו וממלא מקומו של ר' ישראל מהוסיאטין, והגאון ר' שלמה חיים פרידמן מסדיגורה זצ"ל (תרמ"ז-תשל"ג) שלאחר כמה שנים באדמורו"ת עזב מעמד זה למען פעילות ציונית.

הגאון ר' מנחם נחום פרידמן (השני) משטפנשט זצוק"ל (תר"ם-תרצ"ג) - היה אמור להיות האדמו"ר השלישי משטפנשט לאחר דודו, הגאון ר' אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט זצוק"ל שהיה אחי אביו, הגאון ר' אברהם יהושע השל פרידמן מאז'ראד, ושניהם (ר' אברהם מתתיהו ור' אברהם יהושע השל) בני מייסד חסידות שטפנשט, הגאון ר' מנחם נחום פרידמן זצוק"ל, בן ר' ישראל מרוז'ין. אך לאחר שחזר מרבנות איצקן לעיירת הולדתו שטפנשט ותפקד בחסות דודו כאדמו"ר לא רשמי, נפטר ממחלה קשה בחיי דודו שנפטר חודש אחריו, ובכך באה לסופה שושלת אדמו"רי חסידות שטפנשט. מצד אמו מרת בת שבע היה נכדו של הגאון ר' יצחק פרידמן מבוהוש זצוק"ל שהיה נכדו של ר' ישראל מרוז'ין (כלומר מצד אביו היה נין של ר' ישראל מרוז'ין ומצד אמו בן נין). נשא לאישה את בת משפחתו, מרים, בת ר' ישראל מצ'ורטקוב. פעל במסגרת "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה ל"מזרחי", ותמך בגלוי בקרנות הציוניות ואף היה יו"ר "קרן היסוד" ברומניה. (אליקים גצל קרסל, "לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים" כרך ב', ספריית הפועלים, מרחביה תשכ"ז, עמ' 663; "פנקס הקהילות - רומניה", יד ושם, ירושלים תש"ל, עמ' קל"א)

מרן הגאון ר' חיים ישראל מורגנשטרן מקוצק-פילוב זצוק"ל (ת"ר-תרס"ה) - נכד הגאון ר' מנחם מנדל מקוצק זצוק"ל, שמתרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בקוצק ואחרי כן בפילוב. משנתו הציונית בספרו "שלום ירושלים". כתב: '...שאף כי העוסקים אינם צדיקים כ"כ, כבר למדנו אשר מהאנשים הפשוטים מבני ישראל, ימצא בהם הקב"ה קורח רוח ולפעמים יותר מן הצדיקים הגמורים, ואין אתנו יודע במי חפץ ה' יתברך לקדש שמו על ידו במהרה וזכות מי תגדל יותר בזה...' ("שלום ירושלים", סימן א')

הגאון ר' חנוך בורנשטיין מסוכצ'וב זצ"ל (נפטר בתשכ"ט) - נכד הגאון ר' אברהם בורנשטיין מסוכצ'וב זצוק"ל ובן בנו הגאון ר' שמואל זצוק"ל, שכיהן כאדמו"ר מסוכצ'וב לאחר פטירתו בשואה של אחיו, הגאון ר' דוד בורשטיין זצ"ל הי"ד. היה ציוני נלהב משחר ימיו ואף היה עורכו של הביטאון הציוני "ההד".

הגאון ר' שמואל יוסף ברנדויין-מוריה מסטרטין-ירושלים זצ"ל (תרנ"ח-תשל"ד) - היה מרוכשי האדמות ומבוני השכונות גאולה ו"כרם אברהם" בירושלים. שנים אחדות בשנות ה-50 למניינם שימש כרב בקהילת העיר פרובידנס במדינת ניו ג'רזי בארצות הברית וזכה לכינוי "האדמו"ר מפרובידנס" נוסף על הכינוי "הרבי האצ"לניק" שבא על פעילותו למען המחתרות ובייחוד האצ"ל והלח"י. על אף שהצליח ברבנותו בארצות הברית, חש כי מקומו בארץ ישראל, ושב לארץ. בראשית המדינה שימש כרבה של שכונת "עין כרם". גדולה הייתה שמחתו בימי העצמאות והשחרור של מדינת ישראל: הוא היה לובש את בגדי השבת וחג המיוחדים והיה חובש את השטריימל לראשו, ומתפלל בדביקות תפילה מיוחדת ליום העצמאות וגומר את ההלל בברכה.

מרן הגאון הרב שמואל סלנט זצוק"ל (תקע"ה-תרס"ט) - רבה של ירושלים במשך 44 שנים ודיין במשך 68 שנים עד פטירתו. שלח מכתב תנחומים לווינה אחרי פטירת הרצל בידי הרב הלל ריבלין, כפי שסיפר בנו, אברהם ריבלין. ר' שמואל רצה להספיד כהלכה את הרצל ושלח להדפיס מודעות הקוראות לבכי ומספד על מותו של הרצל. הקנאים דפקו על שולחנו ואמרו שישברו חלונות ביה"כ שבו יהיה ההספד ודברים אחרים. ר' שמאל לא שעה להפחדות הקנאים ואישר לקיים ההספד בית הכנסת "בית יעקב" (השם הרשמי של ביהכ"נ "חורבת רבי יהודה החסיד"). אך כשעלה המספיד על הבמה, הקנאים, שנכנסו בהיחבא לבית הכנסת וכל אחד מהם עמד ליד אחד מהציונים, דקרו בבשרם של הציונים שצעקו מכאב ובעקבות כל זאת התבטל ההספד.

מרן הגאון הרב נצי"ב זצוק"ל (תקע"ז-תרנ"ג) - כתב: "וכמו שהיה בימי עזרא הסופר נושאי נשים נוכריות... מורגלים בחילול שבת ולא ידעו את התורה כלל, כל אלה נתקבצו והכינו את יישוב הארץ בערים עד שאחרי כן נתמלאה הארץ בבניה, כך עלינו להתעורר לקול רצון ה'... בכל מקום אשר אחינו מפוזרים שם... ובכל סוגי ישראל." ("שיבת ציון" ח"ב, עמ' 6-5)

הגאון הרב אלכסנדר משה לפידות מרוסיין זצוק"ל (תקע"ט-תרס"ו) - מתלמידי הגאון עמוד המוסר הרב ישראל ליפקין מסלנט זצוק"ל. היה רב ביאנוב ובגרודנה ומתרכ"ו בראסיין. כתב: "גם אם אינני חושב את התנועה הציונית לגאולת ישראל... בכל זאת אחשבנה לאתחלתא דגאולה והאסיפה הבאזלית לשופר גדול אשר תקע לחירותנו." ("זכרונות ציון" לדוד פאניץ, עמ' 55)

הגאון הרב מרדכי גימפל-יפה זצוק"ל (תק"פ-תרנ"ב) - אחי אם אביו של הרב קוק (כלומר אחותו הייתה סבתו של הרב קוק מצד אביו), שעלה לארץ ישראל יומיים לפני ר"ה תרמ"ט והתיישב במושבה יהוד שבה הקים ישיבה. היה מגדולי דורו וכונה הרמ"ג. בחורף תרמ"ג יסד הרמ"ג ברוז'ינוי, שבה כיהן ברבנות כ-40 שנים, אגודה לישוב א"י בשיתוף עם הגאון הרב שמואל מוהליבר זצוק"ל, ובמסגרת זאת פעל ליסוד המושבה עקרון - מזכרת בתיה שקמה בפועל בחודש מרחשון תרמ"ד. בסוף חשוון תרנ"ב נפטר ממחלת הקדחת.

הגאון הרב יצחק פייגנבוים מוורשה זצוק"ל (תק"פ-תרע"ה) - תלמיד הגאון הרי"ם מגור זצוק"ל והגאון ר' אברהם בורשטיין מסוכצ'וב זצוק"ל ומגדולי רבני פולין שהתפרסם כראב"ד ורשה. כתב: 'למען ציון לא אחשה ואודיע חוות דעתי בדבר התנועה הציונית שנתעוררה בלב רבים מבני ישראל, היינו לייסד מושבות יהודים באה"ק. זוהי בוודאי מצווה גדולה, הן מצד חיבוב הארץ הקדושה, והן מצד החזקת עניי עמנו... ומי ייתן כי יצליח ה' את דרכי האנשים האלה העוסקים בדבר המצווה הגדולה הזאת..." ("אור פני יצחק", עמ' ל')

מרן הגאון ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנה זצוק"ל (תקפ"א-תרנ"ג) מגדולי הפוסקים שהתפרסם בשו"ת "ישועות מלכו". תמך בהיתר המכירה בשמיטה ובאתרוגי א"י כנגד אתרוגי יוון ואיטליה. כך כתב על העלייה הציונית הראשונה: "אין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר 'עוד אקבץ עליו לנקבציו', ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים." (בשו"ת, חלק יו"ד, סימן ס"ו)

הגאון הרב שמואל מוהליבר זצוק"ל (תקפ"ד-תרנ"ח) - פוסק הדור מרן הגרי"א ספקטור מקובנה זצוק"ל אמר שהוא יסכים להיתר המכירה אם הרב מוהליבר ועוד שני רבנים יסכימו גם כן. מביא קושייה ותירוץ בשם הגאון ר' פנחס הורוויץ זצוק"ל זיע"א, בעל ה"הפלאה", לגבי דברי חז"ל: 'לעולם ידור אדם בא"י ואפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוק, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוק.' שואל בעל ה"הפלאה": מלשון הגמרא משמע שהדר בא"י רק דומה כמי שיש לו אלוק אבל באמת אין לו, והדר בחו"ל רק דומה כמי שיש לו אלוק אבל באמת יש לו, ויוצא שחו"ל עדיפה על א"י? ותירץ שכוונת חז"ל היא שהמקבל עליו עול תורה ומצוות אין לו אלוק, והפורק מעליו עול תורה ומצוות אין לו, אך מעלת א"י גדולה כ"כ שכל הדר בה, אפילו אין לו לא תורה ולא מצוות, כבר דומה כמי שיש לו אלוק, וכל הדר בחו"ל אפילו מקבל עליו עול תורה ומצוות ובאמת יש לו אלוק, עכ"ז דומה כמי שאין לו. וא"כ, ממשיך הגר"ש מוהליבר, כוונת חז"ל בחילת דבריהם הנ"ל היא שלעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובם עכו"ם, כלומר, ועי"ז פורק מעליו עול תורה ומצוות, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל, כלומר, ועי"ז ישמור תורה ומצוות בשלמות. ומוסיף עוד הרב מוהליבר ואומר שכך אמרו בסגנון אחר במדרש ילקוט שמעוני איכה ג', רמז תתרל"ח: 'ורבותיה בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה. אמר הקב"ה: "הלוואי יהיו בני עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאים אותה".' ("שיבת ציון" ח"א, עמ' 7)

מרן הגאון הרב יצחק יהודה שמלקיס מלבוב זצוק"ל (תקפ"ז-תרס"ה) - פוסק הדור בגאליציה לאחר פטירת הגאון הרב יוסף שאול נתנזון זצוק"ל. כיהן ברבנות ברז'אן, פרמישלא ולבוב שעל שמה התפרסם, וכן התפרסם כמחבר שו"ת בית יצחק". חתם על הצהרת היסוד של ה"מזרחי" עם עוד 65 גדולי תורה מכל רחבי אירופה, ביניהם שניים מגדולי רבני וילנה, הגאון הרב שלמה הכהן (ה"חשק שלמה") זצוק"ל (נפטר בתרס"ו) שאף בירך את הרצל בביקורו בוילנה בתרס"ג, והגאון הרב חנוך הניך אייגיש (ה"מרחשת") זצוק"ל הי"ד (תרכ"ד-תש"א) שאמנם בתרפ"ט נטש את המזרחי בגלל שהוא דווקא התנגד למינוי כ"רב מטעם" בווילנה של מועמד הציונים, אך עדיין תמך בדרך הציונית ובתרצ"ה היה מיוזמי הקמת "מחלקת החרדים" בקק"ל, ואין הכוונה לבעלי השקפה חרדית שהרי מדובר במחלקה של גוף ציוני. בין החותמים על המסמך הנ"ל היה בן אחיו של ה"בית יצחק", הגאון הרב גדליה שמלקיס זצ"ל, ראב"ד פשמישל, שהיה מנהיג ה"מזרחי" בגאליציה.

הגאון הרב יוסף זכריה שטרן משאוול זצוק"ל (תקצ"א-תרס"ד) - חתנו של הגר"מ גימפל-יפה ומגדולי הדור שהתפרסם כרבה של שאוול וכמחבר "זכרון יהוסף". בשיחה עם הרב שמואל הכהן קוק זצ"ל, אחיו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל, אמר הרב שטרן: "חופשים, כופרים, מה יהיה עם השמיטה, הכול אלו פרטים שלא משנים את עצם הדבר. כולם חייבים להיות ציונים, לעסוק ביישוב ארץ ישראל!"

הגאון הרב אברהם אבא יעקב הכהן בורוכוב זצוק"ל (תר"ח-תרצ"ו) - מגדולי דור ומהרבנים הראשונים שהצטרפו ל"מזרחי". ספרו "חבל יעקב" בשלושה חלקים פרסם את גאונותו.

הגאון הרב יצחק יעקב ריינס זצוק"ל (ת"ר-תרע"ה) - היה ידוע כאחד מגדולי רבני פולין, אך לאחר שייסד את ה"מזרחי" בתרס"ב, בעלי המחלוקת פסלוהו. ויש לציין, כאמור לעיל, שגדולי תורה מכל אירופה תמכו במזרחי וחתמו על הצהרת היסוד שלה, וביניהם הגרי"י שמלקיס מלבוב, מגדולי פוסקי הדור, מגדולי רבני וילנה ועוד. גאונותו בספריו ההלכתיים "אורים גדולים", "עדות ביעקב" ו"חותם תוכנית", ובספרי הדרוש "נאד של דמעות" ו"אורה ושמחה", ומשנתו הציונית ב"אור חדש על ציון".

הגאון הרב משה שמואל גלזנר זצוק"ל (תרט"ז-תרפ"ה) - מגדולי רבני הונגריה ומרבני ה"מזרחי" כשכמעט כל רבני הונגריה היו אנטי ציוניים קיצונים. היה נין של החת"ם סופר. מחבר "דור רביעי" על מסכת חולין - מחשובי החיבורים על המסכת, "אור בהיר", "הלכה למשה", "חקור דבר", "אמרי אש" עה"ת.

הגאון הרב יחזקאל ליפשיץ מקאליש זצוק"ל (תרכ"ב-תרצ"ב) - כיהן כנשיא אגודת הרבנים בפולין ולאחר מלחמת העולם הראשונה קרא לאחדות כל המפלגות הדתיות בפולין. חיבר את "המדרש והמעשה" עה"ת.
מדבריו: 'כל זמן שהייתה ארץ ישראל מוחזקת בידי התוגר וההשתדלויות הפוליטיות של הציונים כהררים התלויים בסערה, עד שהייתה להם העבודה שבפנים (עבודת הקולטורה שבגולה) לעיקר ועבודת החוץ רק טפלה לה, אז היה מקום לפירוד הדעות בינותינו. עכשיו, לפי דעתי, בעלה מחלוקת... וחייבים אנו לעבוד שכם אחד עם כל אחינו השואפים אל גאולת ישראל, ובייחוד עם ה"מזרחיים", אשר סוף סוף אחינו הם בדעה, ונוכח ה' ותורתו דרכם גם המה.' ("המזרחי", גיליון 1, ט" בטבת תרע"ט)

הגאון הרב יצחק צבי ריבלין זצוק"ל (תרי"ז-תרצ"ד) - התפרסם בישיבת וולוזי'ן כ"העילוי מטולצ'ין" או 'הש"ס החי'. גם בין גדולי ירושלים התבלטה גאונותו המופלגת, בייחוד בבקיאותו הנפלאה בש"ס ופוסקים ובשקידתו העצומה. הוא ידע היכן נמצא כל דבר שבש"ס במידה מדויקת יותר מב'מסורת הש"ס'. כוח תפיסתו היה עצום, עד שהיה יכול להגיד במהירות את מספר המרצפות שבחדר או מספר האבנים שבבנין. עסק בפעילות ציונית ובין השאר השתתף בקניית קרקעות להקמת מושבות חדשות בארץ ושכונות חדשות מחוץ לחומות בירושלים, כיהן כרבה של שכונת "מזכרת משה". בתרס"ג הוביל את ייסוד סניף ה"מזרחי" בירושלים שהיה הראשון בארץ. בתרס"ג-תרס"ח כיהן כראב"ד טולצ'ין במקום אביו, הגאון הרב בנימין זצ"ל שנפטר וחזר לירושלים.
באחת מדרשותיו שנערכה ע"י חברת "ישוב ארץ ישראל", הדגיש הגרי"צ שחובה עלינו ליתן כבוד לכל חברות המשתדלים ברעיון הזה ולקרב את החופשים. והתריע נגד המסרבים לעלות, בהזכירו את היראים שלא רצו לעלות מבבל לא"י בימי נחמיה בעטיים של אלה שהיו דורכים גתות בשבת, וע"י שיטה זו גרמו לנו את הגלות המרה הזאת: "גם המרגלים היו גדולי הדור אז וטעו ועי"ז מתו יותר מחצי מליון יהודים. עיקר מצוות ישוב א"י היא בנין ונטיעת אדמתה, ולא המדרש עיקר אלא המעשה - עלינו להתעורר מלמטה, ואז תהיה התעוררות מלמעלה, ועלינו לתקן את עוון המרגלים ואח"כ ירחם ה' את יעקב" ('מוסד היסוד' עמ' 61 ועמ' 292).
באסיפת היסוד של ה"מזרחי" בירושלים שהתקיימה בחוה"מ פסח תרס"ג, בבית המדרש 'בית רחל' בשכונת כנסת ישראל, ונפתחה על ידי הרי"צ, שבאר כי מטרת האגודה להיות סניף לאגודת הציונים החרדים הנקראים בשם "המזרחיים", וגם לעסוק באה"ק בקניית קרקעות עבור בניין בתים. בדרשתו הביא ראיות מן התורה שבכתב ושבע"פ, כי חובה לעסוק בפועל בישוב של ארץ ישראל וכי "הגאולה תבוא קמעא קמעא בדרך טבעית, והניסים יבואו רק אחר כך. וכל המערער על כך אין לו שום יסוד מן התורה, ואין זאת אלא מעשי היצר הרע המתלבש בלבוש היצר הטוב להטעות את היראים כדרך שקרה לגדולים ורבים" (י' וייס, 'בשעריך ירושלים' עמ' 256. 'יובל המזרחי' עמ' קפ"ט).

הגאון הרב מנחם נתן אוירבך זצוק"ל (תרי"ח-תר"ץ) - מגדולי ירושלים ונכד הגאון הרב מאיר אוירבך (ה"אמרי בינה") זצוק"ל שהיה ראב"ד האשכנזים בירושלים. תמך ב"מזרחי" לאחר מלחמת העולם הראשונה. כיהן כרבה של שכונת "מזכרת משה". על אף השקפתו היה מקובל גם על החרדים והיה מחותנו של הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל.

הגאון הרב אברהם אהרן בורשטיין זצוק"ל (תרכ"ז-תרפ"ו) - נודע כ"הרב מטבריג" ובשנתו האחרונה לפני שנפטר בפתאומיות, כיהן כראש ישיבה ב"מרכז הרב". נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מחידושיו ושיעוריו ב"מרכז" בספר "נר אהרן". נחרת על מצבתו: "ארז הלבנון אדיר התורה, בחיר גאוני הזמן... הגאון האמיתי פאר הדור..."

הגאון הרב שלמה חיים פוליצ'ק זצוק"ל (תרל"ח-תרפ"ח) - נודע בכינויו מישיבת וולוז'ין "העילוי ממייצ'יט", וחידושיו הם חידושים עמוקים ביותר. הוא הצטרף ל"מזרחי" ושימש כראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מייסודו של הרב ריינס ואח"כ היה ראש ישיבה ב"ישיבת רבי יצחק אלחנן" שמסגרת "ישיבה-יוניברסיטי" בניו-יורק. על אף "מזרחיותו" הגאון הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק זצוק"ל שהתנגד בתקיפות לציונות שיבחהו ביותר: בהזדמנות מסוימת כשהיה הרב פוליצ'ק ראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מיסודו של הגרי"י ריינס דיבר הגר"ח מבריסק עם מקורביו והתגלגלו הדברים על הרב פוליצ'ק, ור' חיים שבחו ביותר. אחד ממקורביו העיר שכיוון שר' חיים מתנגד חריף לציונות והמייצ'יטי הוא מה"מזרחי" והעלה את קרנה של ישיבתו של הרב ריינס בלידה, אפשר היה לשער שלא ישבח אותו כך. השיב ר' חיים ואמר ש"יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה, וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!" כדי להכניס את הספר לישיבות החרדיות, הוציאו לאור את 'חידושי העילוי ממייצי'ט' (מעט מכתבי החידושים הרבים שאבדו ובהם כ-1,500 שיעורים שמסר בישיבות עד הגעתו לארה"ב) ללא הדברים שהשקפתו הציונית מובנת מהם.

הגאון הרב יוסף גרשון הורוויץ זצ"ל (תרכ"ט-תשי"א) - מגדולי ירושלים שכיהן כרב שכונת מאה שערים וראש ישיבת "מאה שערים" ויו"ר "הועד הכללי-כנסת ישראל". מראשי ה"מזרחי" בירושלים. עלה לארץ לירושלים באלול תרמ"ג עם אחי אמו ורבו, הגאון הרב שאול חיים הלוי הורוויץ זצוק"ל, ראב"ד דומברובה. לאחר נישואיו עם בת העשיר אברהם קרצ'מר ז"ל, ממניחי היסוד לקהילה האשכנזית ביפו וממקימי שכונות "נווה צדק" ו"נווה שלום", עבר ליפו ולאחר שהתקבל לרב הגאון המקובל הרב נפתלי הירץ הלוי וידנבוים זצוק"ל שכיהן כרבה של יפו לפני הרב קוק, היה מתלמידיו. בתרנ"ה חזר לירושלים עם חותנו.

הגרא"ז מלצר זצוק"ל (תר"ל-תשי"ד) היה גם הוא תומך מובהק של הרעיון הציוני ומדינת ישראל כפי שמעידים בנו הגאון הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל ותלמידו הגאון הרב ראובן כ"ץ זצ"ל: 'אבא זצ"ל ראה בתקומת מדינת ישראל יד ה' והארה עליונה של הקב"ה לבני ישראל. כשהעיר פלוני שהנה באה המדינה בידיהם של יהודים שאינם קרובים למצוות, השיב לו אבא: 'אי אפשר להביע דעות ולתת עצות לקב"ה. לא הכול מבינים אנו'." ("אתחלתא היא" ח"א עמ' רמ"ג) "מה רבה וגדולה הייתה שמחתו של זקן גאון הדור שזכה לראות בעיניו את יסודה וכינונה של מדינת ישראל." (דברי הרב כ"ץ על רבו, שם עמ' רמ"ד)

מעניינת דעתו של תלמידו המובהק של הגרא"ז, הגרי"א הנקין זצ"ל (תרמ"א-תשל"ג), מגדולי היהדות החרדית בארה"ב, שאמר שהרב קוק צדק בעניין הציונות, אך התנגד להקמת המדינה כי סבר שהרב קוק היה מתנגד להקמת המדינה בדרך מלחמה (שו"ת "בני בנים" ח"ב, חלק המאמרים, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל', אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט). אך לא כך הייתה דעתם של גדולי תלמידיו של הרב קוק וגם לא של הגרא"ז שהיה מהמקורבים ביותר לרב קוק.

מרן הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ"ל (תרל"ג-תש"ך) - כתב: "זה קרוב לשנתיים ימים אשר זכינו לראות כי פקד ה' את עמו להושיענו באתחלתא דגאולה ורוב של ארץ ישראל המערבית נכבש על ידי צבא ההגנה לישראל. היינו נוכחים לראות שחזר ונשמר לעינינו אותו החזיון המרומז בפסוק: "ראה נתתי לפניכם את הארץ" וגו' ("כרם ציון" תש"י, כרך י"א; "קונטרס הר צבי" שנדפס יחד עם אחת המהדורות של "דרישת ציון" לרב קלישר, דף מ"ח ע"א).

הגאון הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ב) - ממנהיגי תנועת ה"מזרחי" וכיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל לאחר הגרי"א הרצוג זצ"ל. אמר עליו הגרי"ז סג"ל: "שאלתי (בשמיים) מיהו צדיק הדור ומיהו שר התורה. על צדיק הדור השיבו לי: הרב איסר יהודה אונטרמן. הופתעתי מהתשובה והסבירו לי כי הוא צדיק הדור על-פי האתכפיא שלו (=כפיית היצר). ככה בוחנים בשמיים את הדברים". נינו של הגאון הרב ישראל איסר יהודה מאלין זצוק"ל מבריסק ומאוחר יותר מירושלים (נפטר בתרל"ו)

הגאון הרב יצחק יעקב וכטפויגל זצ"ל (תרמ"ז-תשל"ח) - למד בישיבות טלז, סלובודקה וולוז'ין וכונה "העילוי ממזריץ'". עלה בתרס"ט לארץ. חתן הגאון הרב זרח ברוורמן שהיה ראש ישיבת "מאה שערים". מגדולי ירושלים וראש ישיבת "מאה שערים" מתרפ"ט. לפני מלחמת העולם הראשונה יצא לפולין ונתקע שם. השתתף בייסוד "המזרחי" בפולין בתרע"ה והקים ישיבה במזריץ' עיר הולדתו. כן השתתף בהקמת שכונת "נוה יעקב" וכיהן כרבה מתרפ"ו.
הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל (תרמ"ז-תשכ"ט) - תלה בביתו את דגל ישראל ביום העצמאות וציווה לתלות את דגל ישראל מעל ישיבתו, ישיבת פוניבז'.
מספר הגאון הרב אריה בינה זצ"ל: "נאמנים עלי דברי הרב מפוניבז', הרב יוסף כהנמן, שלא פעם אמר ברבים, שאנו חיים בזמן של אתחלתא דגאולה, וגם אני שמעתי את זה ממנו. בישיבת פוניבז' ידוע שהייתה מחלוקת - הרב מפוניבז' היה תולה דגל ביום העצמאות, והיו כאלה שהורידו לו את הדגל. בהספד על ר' אהרון קוטלר הוא דיבר על אתחלתא דגאולה, ובציבור שהיה שם היו כאלה שנבהלו מזה. עבר לחש בתוך הציבור: "מה הוא מדבר? אומר דברי ציונות, ח"ו, דברי כפירה". עבר לחש - והוא הרגיש את זה. באותו רגע הוא הביא מהמשנה בסוף מסכת סוטה, האומרת שאחד מן הסימנים של עקבתא דמשיחא זה ש'חוצפא יסגא'... הוא התכוון לחוצפה הזו שהם הולכים ללמד אותו איך לדבר ומה לדבר" (הרב אריה בינה זצ"ל, מובא בספר 'אתחלתא היא' ח"א עמ' שכ"ד).
יש לציין, כי גם לאחר שנפטר הרב כהנמן זצ"ל, הקפידה אשתו לתלות בביתה את דגל ישראל ביום העצמאות, כהמשך למנהג בעלה (שם).

הגאון הרב בן ציון אברהם קואינקה זצוק"ל (תרכ"ז-תרצ"ז) - נולד בעיר העתיקה וכיהן כראש ישיבת "תפארת ירושלים" מגיל 30 וכראב"ד ופוסק של העדה הספרדית בירושלים, וכן היה חבר מועצת הרבנות הראשית הראשונה וחבר תנועת המזרחי. מהרבנים הספרדיים הראשונים שהצטרפו ל"מזרחי".

הגאון הרב משה כלפון הכהן [הכהן=שם המשפחה] זצוק"ל (תרל"ד-תש"י) - מגדולי רבני תוניס ששימש כרב האי ג'רבה (אך סירב להיות אב"ד אלא רק שלישי בדין). היה תומך נלהב בתנועה הציונית, וכתב ב"הדרוש החמישי לאתחלתא דגאולה" בספרו "מטה משה" (שכתוב דרשתו בשבת פרשת נשא, י"ב בסיוון תר"פ, ימים אחדים לאחר תום ועידת סן-רמו ושנתיים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה): "מעתה אין ספק כי זהו ראשית והתחלת הגאולה, וראוי לכל איש ישראלי לתת אלפי תודות לו ברוך הוא על הגאולה ועל התשועה, כי פקד ה' את עמו והוציאנו משעבוד לגאולה" קבע הגאון רבי משה כלפון הכהן בשנת תר"פ, בעקבות החלטת חבר הלאומים לאשרר את הצהרת בלפור להקים בית לאומי יהודי בארץ ישראל. לגבי הרצל כתב: "בימינו אלה הופיע בקרבנו איש רם המעלה זך השכל וחד הרעיון, בנימין זאב הרצל שמו... המציא רעיון נכבד להיות כל איש הבא להסתופף בצל החברה הציונית ובשם ציוני יקרא... ודפק על פתחי מלכים ורוזנים לקחת מהם משפט גלוי להיות ארץ ישראל לנו כמלפנים". התקין לחגוג באי ג'רבה את חג העצמאות של ישראל במשך שלושה ימים רצופים (ד'-ו' באייר). כונה הרמ"ך.

הגאון הרב רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל (תרס"א-תשי"ט) - נקרא ע"ש סבו מצד אביו וכמוהו היה ראב"ד ג'רבה. עלה לארץ ותמך במפד"ל. תלמיד הרמ"ך וממשיך דרכו. סבו, אבי אביו, שהוא נקרא על שמו, גם כיהן כראב"ד ג'רבה.

הגאון הרב יצחק אבוחצירה ("בבא חאקי") זצ"ל (תרנ"ה-תש"ל) - אחיו של הגאון הרב "בבא סאלי" זצ"ל. היהה מראשי תנועת ה"מזרחי" ותמך במפד"ל. כיהן כרב הראשי של רמלה-לוד והיה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. בתפקידו זה דרש לאחר ניסי מלחמת ששת הימים קביעת הלל וקריאה בתורה בברכה ביום ירושלים. אף במכתב לטוראי זאב לוין (לימים סגן אלוף הרב זאב לוין) כתב הרב בעניין יום העצמאות שאנו קוראים את ההלל ביום זה, שיש שמברכים שהחיינו ועל גילוח ותספורת אמר הרב שזה נתון לפי מצפונו של כל אדם והרגשתו. נהרג בתאונת דרכים.

הגאון המקובל הרב מרדכי ישועה עטיה זצ"ל (תרנ"ח-תשל"ח) - כיהן כראש ישיבת המקובלים "החיים והשלום" בירושלים: "ולו היה לנו לב לדעת ולהבין את הנס הגדול שנעשה לנו בשנת תש"ח שה' הצילנו מידי מרעים... ה' היה גומר את הגאולה בשלימות... אם כן לו עשינו כולנו כזאת ששמחנו בנס שעשה לנו ה' בשנת תש"ח שהצילנו מיד מרעים, והיינו מזמרים ומשבחים ומשוררים לה' על זאת, כי אז בוודאי הייתה הגאולה נגמרת, ואפילו שאין בידינו מעשים טובים שבזכותם ננצל ונגאל..." ("מחסה עוז", עמ' מ"ג)

הגאון הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סג"ל זצ"ל (תרפ"ד-תשס"א) - מגדולי המקובלים בדורו ובעל רוח הקודש. נולד בירושלים, ובינקותו עברו הוריו לגור בנוה-שלום שביפו. בהיותו בן שנה וחצי הוא נחטף, וכפסע היה שאנחנו כבר לא נדע מיהו. אביו מצאו בתוך שק על שכמו של ערבי. כבר בהיותו ילד כבן 8-7 היה הציבור נהנה מדרשותיו. כשהתבגר למד בישיבת לומז'ה שבפתח-תקוה. ה"חזון-איש" אמר עליו שהוא ארי בין אריות. הרב סג"ל כתב מאמרים בעשרות כתבי עת היוצאים לאור על ידי חוגים שונים, כי הוא לא השתייך לאף חוג, אלא היה כלל ישראלי. מאמריו קובצו לספריו "חידושי רבי יהודה זרחיה" ו"צמח יהודה" (5 חלקים). השקפתו הייתה ציונית. "בחג העצמאות תשל"ז" (כך בלשונו) כתב לרצי"ה קוק מכתב ברכה, ובו שיבח אותו על שהוא "משמש אורה זו תורה לאלפי צעירים ומתסיס לאהבת ארץ ישראל", על כל חלקיה (שני עברי הירדן), "ובלי ספק זכותו רבה מאד והמקום יעזרנו לשמש בכהונה גדולה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו". את יום העצמאות עצמו הוא מכתיר כ"יום גדול זה אשר בו מוקם כבוד שמים ומוחזרת השכינה לישראל כי כבוד ה' המחולל בגויים הולך ומתקדש בעצם קיום המדינה ומרכז לנדחי ישראל וממנה יתד וממנה פנה לחלות הנבואה בעמנו." על רוח קדשו מלמד סיפורו של אחד מבני קהילתו שבאמצע התפילה ניגש אליו הרב ואמר לו: "קח את הטלית ולך הביתה". הלה התפלא על שהוא כביכול מגורש מבית הכנסת, ופנה אל ביתו. שם מצא את אשתו מחוסרת הכרה. "משמים שלחו אותך הביתה להזעיק עזרה" אמרו לו הרופאים בבית החולים לאחר שחיי אשתו ניצלו.

מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצוק"ל (תרמ"ב-תשי"ב) - בצעירותו היה מגדולי תלמידי המקובל הגאון הרב יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל שאמר עליו כשהיה בגיל 15 שהוא "פלא", ולאחר מכן גדול תלמידיו של מרן הרב קוק וראש ישיבת "מרכז הרב" לאחר פטירת הרב קוק. כיהן גם כרב שכונת "שערי חסד". חיבר כרכי "בית זבול" בהלכה ו"מי מרום" במחשבה. לגבי הרב קוק, אמר הרב חרל"פ שלרבותיו הראשונים היו גם שעות אחרות ולא רק שעות של גדלות ואילו הרב קוק היה גדול בכל שעות היממה.

הגאון הרב יצחק אריאלי זצ"ל (תרנ"ו-תשל"ד) - מגדולי מורי ההוראה ומגדולי רבני ירושלים שמעולם לא אסר מספק ומחוסר ידע. היה המנהל הרוחני של ישיבת "מרכז הרב". כן כיהן כפוסק של בית החולים "ביקור חולים", וכרב לשכונת "בצלאל - כנסת ישראל", והיה ממייסדי השכונות "קריית שמואל" ו"נווה שאנן". חיבר את "עיניים למשפט" שפרסמו בעולם התורה, "שירת הגאולה" - פירוש להגדה של פסח ומאמרים על ענייני החג, "ירח האיתנים" על חגי תשרי.

הגאון הרב דוד יהודה אריה לייב הכהן זצ"ל (תרמ"ז-תשל"ב) - כונה "הרב הנזיר" וקיבל על עצמו נזירות בגלל יופיו כמו הנזיר מן הדרום בגמרא שהיו לו שער תלתלים זהוב ועיניים תכולות. היה גם צמחוני. ערך את "אורות הקודש" והיה מהר"מים בישיבת "מרכז הרב". חיבר את "קול הנבואה" על ההיגיון השמעי.
הגאון הרב משולם ראט[ה] זצ"ל (תרנ"ה-תשכ"ג) - מגאוני דורו הגדולים. עלה לארץ בתש"ד וכיהן כדיין בבית הדין הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל והפוסק שלה. גאונותו בולטת בספריו שו"ת "קול מבשר", "קול מבשר" על הרמב"ם, "מבשר ירושלים" על הירושלמי, ו"מבשר עזרא" על פירוש הראב"ע (רבי אברהם [א]בן-עזרא) לתנ"ך. פסק לומר הלל בברכה ביום העצמאות.

הגאון הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל (תרמ"ו-תש"ו) - מגדולי רבני פולין ששימש גם רב באנטוורפן בבלגיה. בתרצ"ו עלה לארץ לשמש כרבה הראשי של ת"א-יפו לאחר פטירת הגאון הרב שלמה הכהן אהרונסון זצוק"ל (תרכ"ג-תרצ"ה) שהיה רבה הראשי האשכנזי הראשון של ת"א. גדולתו התורנית בספריו "המדות לחקר ההלכה", "דרשות אל עמי", הגיונות אל עמי", "לנבוכי התקופה", "הצדק הסוציאלי והצדק המשפטי שלנו", "היסודות האידיאולוגיים של המזרחי". בצהרי ערב פסח אחד באה לפניו אישה עם שאלה בכשרות. הוא נזכר שבספר מסוים ישנו דיון בבעיה זו ומיד הלך לעיין בספר ואח"כ בספרים אחרים עד שלאחר כשעתיים אמר לאישה בשמחה: "כשר! כשר!"

הגאון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל (תרמ"ט-תשי"ט) - מגדולי דורו ששימש כרב באירלנד לפני היותו הרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל לאחר פטירת הרב קוק, ולאחר הקמת המדינה היה הרב הראשי האשכנזי לישראל. פעל רבות להחזרת ילדים יהודיים שהוחבאו במנזרים בזמן השואה לעם ישראל. מחבר שו"ת "היכל יצחק" ועוד.

הגאון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל (תר"ם-תשי"ג) - מגדולי יהדות המזרח שנולד בירושלים וכיהן כרבה של סלוניקי לאחר שהרב הקודם הגאון הרב יעקב מאיר זצוק"ל (תרט"ז-תרצ"ט) שנולד גם הוא בירושלים עבר לכהן כראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון לארץ ישראל עם הקמת הרבנות הראשית לארץ ישראל. עלה לארץ בתרצ"ג לכהן כרב הראשי הספרדי הראשון לת"א-יפו, ומתרצ"ט לאחר פטירת הרב מאיר כיהן כראשון לציון והרב הספרדי הראשי לארץ ישראל ולאחר הקמת המדינה, הרב הספרדי הראשי לישראל. גם הרב עוזיאל וגם הרב מאיר היו מתלמידי הרב קואינקה. חיבר מגוון חיבורים במקצועות היהדות: "משפטי עוזיאל", "הגיוני עוזיאל", "מכמני עוזיאל", "דרושי עוזיאל", "גליוני עוזיאל", "השופט והמשפט".

הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק (מבוסטון ואח"כ ניו-יורק) זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג) - היה ממנהיגי ה"מזרחי". ביום העצמאות תשט"ז נשא נאום, שנקרא אחר כך "קול דודי דופק" שבו קרא להודות לקב"ה על הנסים שהתחוללו עם הקמת המדינה, "דפיקותיו" של האל על הדלת. את הצטרפותו לתנועה הסביר בדרשותיו המפורסמות (קובצו לספר "חמש דרשות"), בכך שהשווה בין ה"מזרחי" ליוסף שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. חיבר לא מעט ספרי הגות ביניהם "איש ההלכה - גלוי ונסתר", "איש האמונה הבודד", "דברי השקפה", "דברי הגות והערכה", "בסוד היחיד והיחד", "אדם ועולמו", "אדם וביתו", "ימי סערה" (אבלות וייסורים), "עבודה שבלב" (התפילה), "על התשובה", "ימי זיכרון", "זמן חרותנו", ספרי של חידושים ושיעורים בגמרא והלכה חוברו ברובם ע"י תלמידיו מהשמועה ומרשימות והקלטות ומיעוטם על ידו: "שיעורים לזכר אבא מרי" (ניתנו ביום השנה למות אביו), 'אגרות הגרי"ד' (חידושים ששלח לאביו בשנות ה-20 וה-30), "סדר עבודת יום הכיפורים" (שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא), 'שיעורי הגרי"ד על יו"ד', 'שיעורי הגרי"ד על מצוות התלויות בארץ', 'שיעורי הגרי"ד על הלכות אבלות והלכות ט' באב', "רשימות שיעורים על בבא קמא, סוכה, שבועות ונדרים' (ארבעת האחרונים מפי השמועה) 'הלכות סת"ם' (שיעורים לפי רשימות התלמידים והקלטות), "קובץ חידושי תורה" (מאמרים שפרסמו הוא ואביו בחייהם), 'חידושי הגר"מ והגרי"ד' (חידושים שנתלבנו ביחד על-ידם).

מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל (תרע"א-תשס"ח) - החזון איש אמר עליו בהיותו אברך צעיר שהוא יהיה מגדולי הדור. היה ראש ישיבת "מרכז הרב" והרב הראשי האשכנזי לישראל.

מרן הגאון הרב מרדכי צמח אליהו זצ"ל (תרפ"ט-תש"ע) - מגדולי המקובלים והפוסקים שהיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל לצד הרב שפירא. היה קדוש וטהור ובעל רוח הקודש כפי שאפשר לראות ב"אביהם של ישראל".
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:14

גדול הדור כתב: 2. בישיבות הציוניות הגבוהות כמו "מרכז הרב" וכמו ישיבות ההסדר כמו ישיבת קריית שמונה שבה למדתי וישיבת שעלבים שבה אחי למד לא לומדים קולנוע, לא תיאטרון, לא אבולוציה ולא ביקורת המקרא. וגם בישיבות תיכוניות לומדים תנ"ך לפי הפרשנים המסורתיים ולא לפי ביקורת המקרא.
החרדים-לאומיים מאמצים לא רק את אדיקות החרדים אלא גם את שיטות הלוחמה שלהם. לפני שנתיים הורה ראש ישיבת "שבי חברון", הרב משה בלייכר, על החרמת ספר מאמרים בנושא הצניעות משום שהתייחס לאבות האומה במונחי אהבה וזוגיות, כלומר כמו שהתנ"ך מתייחס אליהם. לפני כחודש עלה העימות מדרגה. הרב צבי טאו אסר ללמוד וללמד במכוני המורים של ישיבות ההסדר, המלמדים ביקורת המקרא, והאשים אותם בהרעלת המחנה.


מאת יאיר שלג.


הספור הזה, שיש בו החרמות ספרים וגם קונטרס היוצא חוצץ נגד מחנכים ה"מרעילים" את המחנה, מתאים יותר לחצרות האחוריים של העולם החרדי. אבל הוא מתרחש בלב-לבו של העולם הדתי לאומי, ומעורבים בו כמה מבכירי רבניו ומוסדותיו. המחרימים הם רבנים שמקובל להגדירם כחרדים לאומיים ואילו הרבנים המותקפים נחשבים דתיים מודרניים.


תחילתו לפני כשנתיים כאשר הרב יובל שרלו ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה ואחד מראשי עמותת רבני הדור הצעיר של הציונות הדתית "צוהר", פרסם מאמר בספר בשם "כתנות אור"- המכיל קובץ מאמרים העוסקים בנושא הצניעות.


במאמר עסק שרלו בהשוואה בין שני סוגים של זוגיות, על פי מודלים מקראיים: זוגיות בנוסח יעקב ורחל, שהיא זוגיות רומנטית של אהבה בין גבר לאשה, וזוגיות בנוסח יעקב ולאה, שהיא לפי הגדרתו "זוגיות לצורכי הקמת משפחה".


על המאמר הזה יצא קצפו של הרב משה בלייכר, ראש ישיבת "שבי חברון", שביישוב היהודי בחברון. בלייכר זעם על עצם ההתיחסות לאבות האומה במונחים של אהבה וזוגיות בני זמננו. התייחסות כזאת היא ענין רגיש בקרב חוגים דתיים שונים, שכן הם רואים בה הד לגישה ארצית חילונית לגיבורי התנ"ך. לפני יותר מעשור יצאו חוגים חרדיים בהשראת הרב שך נגד הרב עדין שטיינזלץ על שבספרון של האוניברסיטה המשודרת העז לתאר את נשות התנ"ך בתיאורים אנושיים ארציים. גם בקרב אנשי הזרם החרד"לי (הזרם הציוני הדתי שיחסו לתרבות המודרנית דומה לעמדה החרדית), שבלייכר נמנה עמם, ההסתייגות הזאת רווחת מאד.


בהקשר זה יש לציין שהיות שהמקרא עצמו מתייחס לגיבוריו כדמויות בשר ודם, ואינו נמנע מפירוט חולשותיהם וחטאיהם -הרי שבמדה רבה נסוב הויכוח על השאלה אם יש בכלל לגיטימציה ללמוד את התנ"ך כפשוטו, או שיש ללומדו רק דרך ה"משקפיים" של חז"ל ושאר פרשנים מאוחרים שלעתים קרובות- בהחלט לא תמיד-העניקו לטקסט המקראי פרשנות "מרככת" ולגיבוריו הילת קדושה בנוסח דתי מאוחר (כמו תיאורו המדרשי של דוד המלך כתלמיד ישיבה או המשפט הטוען, אפילו בנוגע לחטא דוד ובת-שבע, ש" כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה)..


וכך אסר בלייכר להכניס את "כתנות אור" לספריית בית המדרש בישיבתו. כשנודע הדבר לשרלו, הוא שלח לבלייכר מכתב אישי נזעם. המכתב, הוא אומר, לא נועד לפרסום, "ולכן הרשיתי לעצמי סגנון הרבה יותר תקיף מכפי שהייתי כותב במכתב פומבי". במכתב התקומם שרלו קודם כל נגד עצם השימוש בטקטיקה של החרמת ספרים במסגרת ויכוח אידיאולוגי, וגם לגופו של ענין, הוא אומר, "טענתי שיש שתי קומות בלימוד דמותם של האבות.בוודאי שאינני מקבל גישה אקדמית-חילונית הרואה באבות רק בני אדם כמו כולנו. הם בוודאי דמויות קדושות גם בשבילי, ובכל זאת גם מבחינתי יש בדמותם רומה ארצית בסיסית, שעל גביה כאים הדברים הנעלים יותר. גישה שלא מאפשרת לייחס לאבות אהבה רומנטית פשוטה היא בעיני התקרבות מסוכנת לנצרות. הגישה הזאת גם מחמיצה את המסר הדתי האמיתי שטמון בהצגת חטאיהם של גדולי האומה- עוצמתה של התשובה. אחד מתלמידי הגישה הזאת כבר אמר שאסור אפילו לייחס חטא לאחי יוסף שמכרו אותו, שהרי הם "גדולי האומה".


בלייכר לא הגיב ישירות למכתבו של שרלו אלא ביקש מאחד מבכירי תלמידיו, יאיר הלוי, להגיב במקומו. לדברי הלוי (בלייכר עצמו לא השיב לפניות "הארץ" לשוחח אתו), הסיבה לכך היא פשוט חוסר זמן (של בלייכר). מכל מקום, התגובה עברה את אישורו של בלייכר ועל כן ברור שהיא משקפת את עמדתו. הלוי, המקפיד בתגובתו לכנות את שרלו בתואר "כבוד תורתו" כמעט בכל משפט, מתפלמס בה עמו גם על העיקרון של התייחסות לאבות האומה במונחים ארציים של זמננו, וגם על דוגמאות ספציפיות שהזכיר שרלו במאמרו- כמו למשל, העלאת האפשרות שרחל גנבה מאביה את פסלי העבודה זרה משום שהיתה נגועה בעצמה בעבודה זרה (אפשרות הנתמכת גם בפסוקים אחרים). כותב הלוי: "האם יעז כבוד תורתו לכתוב בספריו על אדם כשר כלשהו שחי כיום, שאולי הוא עובד עבודה זרה? איך ייתכן כי רק כבודה של רחל אמנו הוא כאסקופה הנדרסת?... לו יצויר חלילה, כי יישהו היה כותב על אדם היקר לכבוד תורתו כי הוא עובר על חטאים חמורים- האם היה מסכים כבוד תורתו להכניס ספר כזה לישיבתו?" (שרלו הבהיר בתגובה שהתכוון לאפשרות שרחל עבדה את ה' באמצעות פסלים ולא שעבדה אלילים).

הלוי גם מתח ביקורת על הישיבה שבה למד שרלו, ישיבת ההסדר "הר עציון" שבגוש עציון. "הר עציון" ידועה זה כבר לא רק כישיבה מובילה בתחום לימודי התנ"ך בציונות הדתית (הוקם שם מכון מיוחד ללימודי התנ"ך, כתב עת למחקרים בתנ"ך ועוד) אלא גם כמי שמטפחת את לימוד המקרא "כפשוטו". הלוי הגדיר במכתבו את "הר עציון" כמקום ה"נגוע" בגישה מכוונת של חיפוש חטאי האבות (בשיחה אמו טען הלוי שלא התכוון לישיבה כולה אלא רק למכון להכשרת מורים שלה).


אגב, בתגובתו למכתב הלוי מודה שרלו כי גם הוא לא יכניס כל ספר לספרית בית המדרש, אבל לדעתו הקריטריונים צריכים להיות שניים בלבד: אמונה בתורה מן השמים, וכבוד לתלמידי חכמים (בשל כך, לדבריו, אינו מכניס לבית המדרש את ספריו של ישעיהו לייבוביץ').






הרחקה מהעולם החילוני




לפני כחודש עלה העימות מדרגה. הרב צבי טאו, מבכירי הרבנים בציונות הדתי, ראש ישיבת "הר המור" ולשעבר מראשי ישיבת "מרכז הרב", פרסם חוברת בשם "צדיק באמונתו יחיה", העוסקת בדרך הנכונה לדעתו ללימוד התורה. אלא שהחוברת כוללת גם התקפה בוטה נגד המכונים להכשרת מורים בישיבות ההסדר (ואגב כך גם נגד הישיבות המפעילות אותם). טאו, הנחשב לתלמידו הקרוב ביותר של הרב צבי יהודה קוק (מי שהיה מנהיגם הרוחני של אנשי גוש אמונים), והוא גם מורו של בלייכר, טוען שבמכונים הללו ניתנת לגיטימציה לביקורת המקרא, כלומר לתפישה המבטלת את קדושת התנ"ך ורואה בו ספר שנכתב ע"י בני אדם בתקופות שונות לגמרי מאלה שבהן הוא עוסק, ולפיכך גם מלא סתירות פנימיות.


המכונים להכשרת מורים הם כיום חלק חשוב מישיבות ההסדר. מכיון שמשך הלימודים בישיבות (כולל שרות צבאי) הוא חמש שנים- הרבה מעבר לשלוש שנות השרות הסדיר בצה"ל- מבקשים רבים מתלמידי הישיבות, גם כאלה שאינם מתכוונים לעסוק בחינוך, לנצל את התקופה לרכישת מקצוע מעשי כמו הוראה. מבחינת הישיבות, זו דרך למשוך את הצעירים לעיסוק בחינוך והוראה, שבהם הן רואות יעד חשוב. כך למשל, במכון בישיבת ההסדר "הר עציון" לבדה לומדים כאלף תלמידי הוראה- נתון מרשים בהתחשב במספר הקטן של גברים חילונים הלומדים הוראה- לא רק מבני "הר עציון" עצמה גם מישיבות רבות אחרות. גם מכונים אחרים (כמו מכללת ליפשיץ בירושלים) מושכים אליהם מאות רבות של תלמידי ישיבות.


בחלק מהמכונים, ובמיוחד ב"הר עציון", טופחה תפיסה המעניקה לגיטימציה מסויימת לביקורת המקרא, או לפחות לשאלות שהיא מציגה. מי שטיפח את התפיסה הזאת היה הרב מרדכי ברויאר, חתן פרס ישראל וחלוץ מורי התנ"ך ב"הר עציון". לשיטתו של ברויאר, הסתירות שעליהן מצביעה ביקורת המקרא אמנם נכונות, אך ההסבר שהיא מציעה להן- כתיבת הספרים השונים בידי מחברים שונים, בתקופות שונות- שגוי. לדעתו ה"סתירות" באות לייצג דוקא בחינות שונות של המסר הדתי, המקודש של התנ"ך.




תפיסתו של טאו הפוכה. הוא אינו מנסה לקרב ו"ליישב" בין התפישות הדתית והמדעית, אלא "לקדש" ככל האפשר את החיים הדתיים באמצעות הרחקה מקסימלית מן העולם חילוני. וכך, אף על פי שהוא עצמו נחשב דווקא בקיא בספרות עולמית ובפילוסופיה (אחותו מרצה עד היום מחשבת ישראל באוניברסיטאות בן גוריון והיידלברג שבגרמניה), הוא מבקש להרחיק ככל האפשר את תלמידיו מלימודי חול. אנשיו הקימולילדיהם תלמוד-תורה, שההתנגדות בו ללימודי חול גדולה מרוב תלמודי-התורה החרדיים.





ברוח זו טאו אף פילג לפני כחמש שנים את ישיבת "מרכז הרב" והקים את "הר המור", כשהעילה המיידית (שהיתוספה לויכוחים ארוכי שנים עם ראש הישיבה, הרב הראשי לשעבר אברהם שפירא) היתה הכוונה להקים ב"מרכז הרב" מכון להכשרת מורים, שבו יילמדו כמובן הפדגוגים הלא-יהודים לצד לימודי הקודש. טאו ראה בכך "צלם בהיכל".


התקפתו הנוכחית של טאו על המכונים נוסחה בסגנון חריף במיוחד: "כל מי שלמד ומלמד במקומות כאלה הוא מורעל. הוא מורעל והוא מרעיל, וצריך להתקומם על זה... אסור ללמוד במקומות כאלה בשום פנים ואופן. זה בבחינת "ייהרג ואל יעבור" ממש.. זו טומאה שאין כדוגמתה. אם זה היה בא בכפייה, היינו מכריזים על זה גזירת שמד".


הוא טוען שכל משברי החברה הדתית-הלאומית כיום- ממשבר החילון ועד הסכנות המדיניות- נעוצים בתהליך הזה: "מי כמוכם יודע שיש משבר בחינוך הדתי-הלאומי... כאן הכלב קבור, וטוב שזה נאמר פעם אחת ומצווה לפרסם את הדבר הזה... מי שלוחם על ארץ ישראל שיקרה לו, על ירושלים שיקרה לו ועל הר הבית שיקר לו- על זה הוא צריך להלחם, כי כאן שורש השורשים, כאן מלחמת התרבות, וכל היתר זה רק תוצאות". על פי דבריו, "חילונה" של ההשקפה הדתית, באמצעות ביקורת המקרא וה"ריאליזציה" של גיבורי התנ"ך (כאן הקשר לעימות שרלו-בלייכר), תביא לירידת המוטיווציה למאבק זה: "כדי להיפטר מכל הקנאות הזאת על ארץ ישראל, על מדינה גדולה ועל חזון הגאולה- צריך להוריד את התנ"ך בעיני הציבור. לכן צריך להחדיר לתוך הישיבות... את הגישה החילונית המשפלת והמרוקנת את נשמת הקודש, והורסת את יסוד הקודש מהדתיים".


לדעתו מדובר בקונספירציה שלה שותפים גם האיחוד האירופי והעולם הנוצרי; הוא אינו מפרש כיצד הם קשורים לכך, אבל נראה שהוא קושר זאת לפרסומים על אודות מימונן של עמותות פוליטיות וחינוכיות שונות (בהן גם עמותת "מפנה" של צביה גרינפילד הפועלת לדמוקרטיזציה של החינוך הדתי) על ידי האיחוד האירופי. הוא גם מאשים את אנשי המכונים כי הם משתעבדים להפצת התזות הללו תמורת בצע כסף: "כל מי שמקבל מהם משכורות הוא משועבד להם. הוא מפחד מהם, והוא לא חופשי להגיד את האמת". כחלק מהתרחקותו מהעולם המודרני-החילוני, טאו אינו מוכן להתראיין לכלי התקשורת, לרבות אלה הדתיים. גם אחד מתלמידיו הקרובים שנחשב "פתוח" יותר, סירב להתראיין ולהסביר את עמדת רבו.




מי הם המרעילים והמורעלים


הדברים החריפים של טאו הפתיעו את עולם הישיבות הדתי-הלאומי. אחד מראשי הישיבות מצוטט כמי שאמר ש"החפץ חיים' לא היה מחזיק חוברת כזו (כמו של טאו,י"ש) ביד". הוא התכוון לקפדנותו הגדולה של "החפץ חיים", מגדולי התורה של המאה ה-20, בהלכות לשון הרע. אבל במיוחד נסערו אנשי "הר עציון", שהרי אצלם מצוי המכון הגדול ביותר והם נחשבים לחלוצי העיסוק בריאליה מקראית ובהתמודדות עם שאלות של ביקורת המקרא.


עם זאת, שני ראשי הישיבה, הרב יהודה עמיטל, והרב אהרון ליכטנשטיין, שומרים בינתיים על שתיקה. גורם מקורב להם מסביר ש"אין זה לכבודו של הרב עמיטל להגיב על השמצות של הרב טאו, שהיה בעבר תלמיד שלו, ואילו הרב ליכטנשטיין עדיין מתלבט אם להגיב".


מי שכן הגיב היה דווקא אחד הרבנים הצעירים בישיבה, הרב אמנון בזק, בשיחה לפני תלמידיו שפורסמה אחר כך באתר באינטרנט של הישיבה. גם הוא תוקף קודם כל את הסגנון-הוא מונה את שמות הרבנים החשובים המלמדים במכון ושואל אם הם "המרעילים ומורעלים" שלהם מכוון טאו. ואשר לגוף הטענות, הוא מציין את ההבחנה שעשה הרב ברויאר (הבחנה שלדבריו קיימת כבר אצל הרב קוק) בין השאלות הלגיטימיות ואף המוצדקות של ביקורת המקרא, לבין התשובות שאותן הוא דוחה ומציע פתרון אחר. הוא גם טוען שאין קשר בין שאלת היחס לביקורת המקרא לבין שאלת ה"זכות" למתוח ביקורת על מעשי האבות.


ב"הר עציון" אומרים שהחוברת של טאו לא גרמה עד עתה למכון נזק ממשי. הפסקת הלימודים היחידה נרשמה מצד הרב בלייכר, שהודיע לפני כשבועיים כי תלמידיו יפסיקו ללמוד בשלוחה של המכון בישיבתם. לדברי עזרא קהלני, סגן מנהל המכון, "מדובר ממילא בתלמידים בודדים". אגב, מציין קהלני, בלייכר עצמו, שמלמד במסגרת המכון של "הר עציון", דוקא לא הודיע בינתיים על הפסקת שיעוריו: " הוא אמור ללמד עד סוף השנה, ויש בהחלט סיכוי שימשיך גם בשנה הבאה".


בנוגע לתלמידים מישיבות אחרות, הוא אומר ש" ממילא באו אלינו תלמידים מישיבות שמזדהות עם הקו שלנו, שלהערכתי הוא הוא גם הקו המקובל על הרוב הגדול של הציונות הדתית, כך שאני לא צופה הרבה ביטולים". שרלו מעריך שהמבחן המכריע יהיה בקיץ; אז מקיים המכון ימי עיון שנתיים בתנ"ך, הפתוחים לקהל הרחב ומושכים אליהם מאות רבות של אנשים. "המבחן יהיה כמה אנשים יבואו לימים האלה", הוא אומר. ("הארץ", יום רביעי 13 בפברואר, 2002).


ואנחנו אומרים- כל מלה נוספת מיותרת...

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:16

נתבשרנו כי בישיבה התיכונית (המשתייכת לרשת נועם המתהדרת בתורניותה) דרכי נועם בפתח תקוה הוקרן לשכבת כיתות ז' סרט העוסק בסוגית יציאת מצרים שהוא לא פחות מאשר סרטו של סטיבן שפילברג... דהיינו סרט שהראש העומד מאחוריו הוא גוי!!


הילדים אף קבלו שאלות על הסרט על מנת שיוכלו לרענן בזכרונם מה בדיוק ראו.


למותר לציין איך נראו לתלמידים בסרט זה דמויות כמו: משה רבנו, אהרון הכהן, ציפורה ויוכבד, ומה ההשלכות החמורות של מראות אלה יחד עם תפיסה גויית ותכנים נוכריים על חניכי הישיבה הצעירים שבתקופה זו פחות או יותר אמורים לציין את הכנסם לעול תורה ומצוות.


עוד דבר שצריך לזכור הוא, שרשת "נעם" הוקמה במטרה לתת חינוך תורני יותר מהחינוך הממלכתי דתי הפורמלי של משרד החינוך ובתי הספר שלה נחשבים ל"תורניים" יותר . ואם לימוד יציאת מצרים יחד עם סרט הוליוודי של גויים זה "תורני" מה קורה בסתם בית ספר ממלכתי דתי??


אח"כ ישאלו בפליאה: "איך אתם מדברים כך על הישיבות הקדושות של הצבור הדתל"י המלאות בלימוד תורה בעמקות, יראת שמים, עבודה על המידות ו...צפיה בסרטים מצויירים על משה רבנו (סליחה..."נסיך מצרים").

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:19

ואמר מרן הסטייפלער על הישיבות התיכוניות שלומדים שם מינות ואפיקורסות ועל כל מילה של מינות יש דין של יהרג ולא יעבור {"אורחות רבנו", חלק א' עמ' רנג']

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:21

במחיצתם חלק א' עמוד 81 כאשר שאלתיו מדוע הוא לוחם נגד אנשי המזרחי הלא דרכו היא לקרב את הרחוקים וכי גרועים הם מאחרים הרחוקים מן היהדות?
מרן השיב שהוא מקרב את הרחוקים המכירים בכך שיש טובים מהם והם יודעים להעריך יהודי אמיתי אולם אנשי המזרחי גורסים שהבינוניות שלהם היא היהדות האמיתית ושונאים את ה"קיצוניים" ולכן הוא מרחיק אותם.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:21

שם עמוד 163 כידוע הגר"ח פסל בזמנו את תנועת המזרחי ואף יצא נגדה בחריפות. מספר רבנים שהיו מתומכי המזרחי פנו אליו בשאלה: הלא ידוע לכל שאתם מיראי ההוראה ואם בשאלה קלה כביעתא בכותחא אינכם פוסקים מפני שאתם יראים לפסוק כיצד בדבר זה הנוגע לעשרות ולמאות אלפי יהודים דתיים ובראשם אדמו"רים ורבנים חשובים אתם פוסקים באופן בורו ומוחלט?
ענה להם רבי חיים מכאן ראיה! הנכם רואים שכאשר יש לי ספק אפילו הקטן ביותר אני לא פוסק. אם כן כאשר אני פוסק ש'המזרחי' פסול הרי שאין לי בזה אפילו ספק קטן ביותר..

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:22

משולש כתב:מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (שכללה את כל הציבור החרדי באירופה) החליטה שהרב זוננפלד הוא המכריע בכל ענייני ארץ ישראל.
המגילות לא מעניינות אף אחד.
המגילות לא מעניינות קנאי קיצוני כמוך שמסלף ומזייף את העובדות ומתחמק מהאמת שלא מתאימה לדעתו.
המגילות מוכיחות בבירור שהתייחסו לרב קוק כאל רבה של ירושלים.
למשל איך תסביר למל את מכתבו שלר"ש אלישוב בעל ה"לשם" שבו מברך את הרב קוק על בחירתו לרבנות ירושלים?
איך תסביר את התייחסותם של למשל הרב ז'ק מריגה, הרב בנגיס, ה"ברכת שמואל", "הסבא מסלבודקה" והרבי מוסצ'וב לרב קוק כרבה של ירושלים?
המגילות מראות בדיוק שכלל קהילת האשכנזים בירושלים וגדולי ישראל התייחסו לרב קוק כרבה של ירושלים, ואין זה סותר שתמכו בהשקפתו של הרב זוננפלד אך ראו גם ברב קוק את אחד מגדולי הדור אף שחלקו על דרכו ולכן התייחסו אליו למרות זאת כרבה של ירושלים כי הכירו בגדולתו האישית כפי שעולה מהתייחסותם הכללית נוסף על ההתייחסות לרבנות ירושלים.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:22

מחשבת זקנים (ד עמ' קי ) הרב שך בפתיחה לירחי כלה אב תשמ: "אוי! אין מילים כיצד לבטא כמה התרחקו! ראו כמה מתפעלים ומושפעים ונמשכים מהרחוב! נתפרסם בעיתון שאליפות הישיבות התיכונית בכדורסל נערכה לא מכבר במגרשי הספורט בקרית נוער בהשתתפות הישיבות התיכוניות מכל רחבי הארץ! כך יכולים להבין לומדי תורה? הרי היו צריכים לקרוע קריעה על כך! עשו מרכז של אלופי כדורסל מכל הישיבות התיכוניות לבחור את המנצח!"

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:26

גדול הדור כתב: למשל איך תסביר למל את מכתבו שלר"ש אלישוב בעל ה"לשם" שבו מברך את הרב קוק על בחירתו לרבנות ירושלים?
איך תסביר את התייחסותם של למשל הרב ז'ק מריגה, הרב בנגיס, ה"ברכת שמואל", "הסבא מסלבודקה" והרבי מוסצ'וב לרב קוק כרבה של ירושלים?
המגילות מראות בדיוק שכלל קהילת האשכנזים בירושלים וגדולי ישראל התייחסו לרב קוק כרבה של ירושלים, ואין זה סותר שתמכו בהשקפתו של הרב זוננפלד אך ראו גם ברב קוק את אחד מגדולי הדור אף שחלקו על דרכו ולכן התייחסו אליו למרות זאת כרבה של ירושלים כי הכירו בגדולתו האישית כפי שעולה מהתייחסותם הכללית נוסף על ההתייחסות לרבנות ירושלים.
אין חולק שהיה גדול בתורה, אך כמה שתעשה אותו יותר גדול כך אתה הופך אותו ליותר מזיד. בדברי הכפירה שכתב בחוברותיו.
הרבה מהכבוד שקיבל היה שוחד חנופה. כמו שתראה בתמונה המצורפת.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:27

ספר הזכרון לבעל "מכתב מאליהו" ב"ב תשסד עמ' שדמ: המזרחי בכלל היה מופרך אצלו מעיקרא והוא התנגד לדרכו נמרצות".

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:27

משולש כתב:שם עמוד 163 כידוע הגר"ח פסל בזמנו את תנועת המזרחי ואף יצא נגדה בחריפות. מספר רבנים שהיו מתומכי המזרחי פנו אליו בשאלה: הלא ידוע לכל שאתם מיראי ההוראה ואם בשאלה קלה כביעתא בכותחא אינכם פוסקים מפני שאתם יראים לפסוק כיצד בדבר זה הנוגע לעשרות ולמאות אלפי יהודים דתיים ובראשם אדמו"רים ורבנים חשובים אתם פוסקים באופן בורו ומוחלט?
ענה להם רבי חיים מכאן ראיה! הנכם רואים שכאשר יש לי ספק אפילו הקטן ביותר אני לא פוסק. אם כן כאשר אני פוסק ש'המזרחי' פסול הרי שאין לי בזה אפילו ספק קטן ביותר..
כבודו של הגר"ח במקומו מונח, אך הראיתי גדולי עולם שלא פסלו את ה"מזרחי" כלל ואף תמכו בו, וביניהם למשל מרנן הגאונים ה"בית יצחק" מלבוב מגדולי הפוסקים בדורו ו"החשק שלמה" מוילנה שחתמו על הצהרת היסוד של ה"מזרחי".

על אף מעבר העילוי ממייצ'יט ל"מזרחי", הגר"ח שהעילוי ממייצ'יט היה מגדולי תלמידיו, שיבחהו ביותר: בהזדמנות מסוימת כשהיה הרב פוליצ'ק ראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מיסודו של הגרי"י ריינס דיבר הגר"ח מבריסק עם מקורביו והתגלגלו הדברים על הרב פוליצ'ק, ור' חיים שבחו ביותר. אחד ממקורביו העיר שכיוון שר' חיים מתנגד חריף לציונות והמייצ'יטי הוא מה"מזרחי" והעלה את קרנה של ישיבתו של הרב ריינס בלידה, אפשר היה לשער שלא ישבח אותו כך. השיב ר' חיים ואמר ש"יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה, וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!"
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:29

גדול הדור כתב:
משולש כתב:שם עמוד 163 כידוע הגר"ח פסל בזמנו את תנועת המזרחי ואף יצא נגדה בחריפות. מספר רבנים שהיו מתומכי המזרחי פנו אליו בשאלה: הלא ידוע לכל שאתם מיראי ההוראה ואם בשאלה קלה כביעתא בכותחא אינכם פוסקים מפני שאתם יראים לפסוק כיצד בדבר זה הנוגע לעשרות ולמאות אלפי יהודים דתיים ובראשם אדמו"רים ורבנים חשובים אתם פוסקים באופן בורו ומוחלט?
ענה להם רבי חיים מכאן ראיה! הנכם רואים שכאשר יש לי ספק אפילו הקטן ביותר אני לא פוסק. אם כן כאשר אני פוסק ש'המזרחי' פסול הרי שאין לי בזה אפילו ספק קטן ביותר..
כבודו של הגר"ח ואחרים שתביא במקומו מונח, אך הראיתי גדולי עולם שלא פסלו את ה"מזרחי" כלל ואף תמכו בו, וביניהם למשל מרנן הגאונים ה"בית יצחק" מלבוב מגדולי הפוסקים בדורו ו"החשק שלמה" מוילנה שחתמו על הצהרת היסוד של ה"מזרחי".

על אף מעבר העילוי ממייצ'יט ל"מזרחי", הגר"ח שהעילוי ממייצ'יט היה מגדולי תלמידיו, שיבחהו ביותר: בהזדמנות מסוימת כשהיה הרב פוליצ'ק ראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מיסודו של הגרי"י ריינס דיבר הגר"ח מבריסק עם מקורביו והתגלגלו הדברים על הרב פוליצ'ק, ור' חיים שבחו ביותר. אחד ממקורביו העיר שכיוון שר' חיים מתנגד חריף לציונות והמייצ'יטי הוא מה"מזרחי" והעלה את קרנה של ישיבתו של הרב ריינס בלידה, אפשר היה לשער שלא ישבח אותו כך. השיב ר' חיים ואמר ש"יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה, וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!"
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:30

הסיפורים שלך הם חסרי בסיס ולקוחים מסופרים סרוגים זייפנים.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:31

שייכותם של סאטמאר לעולם התורה גדולה בהרבה משייכות שהל מרכז הרב לעולם התורה ומשקלו של הרבי מסאטמאר זצוק"ל בעולם התורה היה גדול בהרבה ממשקלו של הראי"ה קוק בעולם התורה וכל שכן ממשקלם של תלמידיו ממשיכיו. ואגב, לא המזרחי ולא שום גוף בציונות הדתית הכריז אי פעם כי הוא מחוייב לפסקיו של הר' קוק בתחום כלשהו הם השתמשו בדבריו לתיבול רעיונותויהם אך מעולם לא ראו בו פוסק מחייב כך שגם בעולם התורה של הציונות הדתית משקלו של הר' קוק הלכה למעשה היה ועודנו אפסי וחסר ערך.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:32

הר' קוק מקונן (באגרות הראי"ה חלק א' אגרת רעד') כי "קשה לי מאד לבא לעמק השוה עם רוב גדולי הזמן, ד' ישמרם, שהם חפצים ללכה רק במסלול הישן, להתרחק מכל כשרון ומכל תנועה של חיים מה שהוא לדעתי ברור נגד דרך ד' לגמרי, ובזה נותנים יד לפריצים ומחזיקים ידי מרעים, ואוי לנו מענותנותם של אלה, אע"פ שכוונתם רצויה". (דוק-בודה מלבו דרך חדשה ואח"כ אומר על אלה שהולכים בדרך הישנה כי הם ההולכים נגד דרך ה' והם הנותנים כח לפריצים בשעה שהוא מהלל רשעים מהבוקר עד הלילה ומוסר בידיהם את קדשי ישראל, כלל ישראל וארץ ישראל וטוען שהאפיקורסים הם מביאים ל"תחיית עם ישראל" עפ"ל.). עכ"פ הר' קוק מודה כי דרכו החדשה היא דעת מיעוט שרוב גדולי הזמן לא מסכימים עמה כך שכל הדיבורים על מאות ואלפים שתומכים בדרכו הם שקר גס וחוכא ואיטלולא המתאים רק לתלמידי הר' קוק וממשיכיהם בהסדר ברמת גן.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:33

פוק חזי בכל עולם לימוד הקבלה אם מאן דהו מזכיר את שמו של הראי"ה קוק, מתרץ קושיא עפ"י דבריו הרי את ספריו ב"קבלה" למד הרצי"ה קוק בחברותא עם קיבוצניקיות שבאו לביתו

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:35

דברי מרן בעל הלשם בספר הדע"ה אחר שכותב כי כל האומר על החול כי מלובש בו קודש הוא אביזרייהו של עבודה זרה (והגדיר בזה ברור מה דינה של שיטת הר' קוק ב"קבלה") סיים והדגיש בדבריו: "והזהר והשמר בנפשך ולא תקדש שום דבר מה שלא קדשתו התורה עפ"י הדין המבואר בפוסקים, וכן גם בדברים המקודשים אל תעלנה יותר מהראוי לה ע"פ הדין המבואר בגמרא ופוסקים, וכנודע שיש הפרש בין מעשר לתרומה ובין תרומה לקודש ובין קודש לקודש הקודשים. ומכש"כ להשמר ולהזהר לתעב ולשקץ כל דבר מה שהזהירה תורה עליה לשקצנה ולתעבנה, ותקבע בלבך כי הדין והסוד אחד הוא, והגמרא והזוה"ק כולם ניתנו מרועה אחד, א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא". עכלה"ק (ספר הדע"ה ח"א דרוש ה' סי' ז' אות ד'.).

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:37

גדול הדור כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:שם עמוד 163 כידוע הגר"ח פסל בזמנו את תנועת המזרחי ואף יצא נגדה בחריפות. מספר רבנים שהיו מתומכי המזרחי פנו אליו בשאלה: הלא ידוע לכל שאתם מיראי ההוראה ואם בשאלה קלה כביעתא בכותחא אינכם פוסקים מפני שאתם יראים לפסוק כיצד בדבר זה הנוגע לעשרות ולמאות אלפי יהודים דתיים ובראשם אדמו"רים ורבנים חשובים אתם פוסקים באופן בורו ומוחלט?
ענה להם רבי חיים מכאן ראיה! הנכם רואים שכאשר יש לי ספק אפילו הקטן ביותר אני לא פוסק. אם כן כאשר אני פוסק ש'המזרחי' פסול הרי שאין לי בזה אפילו ספק קטן ביותר..
כבודו של הגר"ח ואחרים שהבאת ושתביא במקומו מונח, אך הראיתי גדולי עולם שלא פסלו את ה"מזרחי" כלל ואף תמכו בו, וביניהם למשל מרנן הגאונים ה"בית יצחק" מלבוב מגדולי הפוסקים בדורו ו"החשק שלמה" מוילנה שחתמו על הצהרת היסוד של ה"מזרחי", מרנן הגאונים רי"צ ריבלין שהיה מגדולי הדור בנגלה ובנסתר ומייסד סניף ה"מזרחי" בירושלים, רא"י הכהן בורוכוב שהתפרסם כרבה של וולקוביסק ומחבר "חבל יעקב שהיה מגדולי דורו ומראשוני הרבנים שהצטרפו ל"מזרחי", הגרי"ג הורוביץ שכיהן כר"י "מאה שערים" ורב השכונה והיה ממניהיגי ה"מזרחי" בירושלים", רנ"נ אויירבך (נכד "האמרי בינה") שהיה ממנהיגי ה"מזרחי" בירושלים, רבצמ"ח עוזיאל שהיה מגדולי יהדות המזרח ומרבני ה"מזרחי", ראב"צ קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים ומרבני ה"מזרחי".
וכן הראיתי גדולי עולם וקדושי עליון תומכי הציונות שלא היו בתנועת ה"מזרחי" אך תמכו בהשקפה דתית-לאומית.

על אף מעבר העילוי ממייצ'יט ל"מזרחי", הגר"ח שהעילוי ממייצ'יט היה מגדולי תלמידיו, שיבחהו ביותר: בהזדמנות מסוימת כשהיה הרב פוליצ'ק ראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מיסודו של הגרי"י ריינס דיבר הגר"ח מבריסק עם מקורביו והתגלגלו הדברים על הרב פוליצ'ק, ור' חיים שבחו ביותר. אחד ממקורביו העיר שכיוון שר' חיים מתנגד חריף לציונות והמייצ'יטי הוא מה"מזרחי" והעלה את קרנה של ישיבתו של הרב ריינס בלידה, אפשר היה לשער שלא ישבח אותו כך. השיב ר' חיים ואמר ש"יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה, וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!"
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:42

קפט. החלק הב' - החונף אשר יהלל רשע לפני בני אדם אם בפניו אם שלא בפניו. אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו. אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא. על זה נאמר (משלי כח) עוזבי תורה יהללו רשע. כי לולא אשר עזב את התורה. לא הלל העובר על דבריה. ומפר מצותיה. וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב. ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו. גם זו רעה חולה. כי בזכרו את הטוב. ואת הרע לא יזכור. ועל כל פשעיו יכסה. צדיק יחשב אצל השומעים ויתנו לו יקר וירים ידו וגבר.

וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים. על כן לא נכון להזכיר צדקתם בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם. כמו שנאמר (משלי י) ושם רשעים ירקב. ונאמר (ישעיה נז) אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך. פירוש לא יועילוך מעשים הטובים להצילך מרעתך בקומי למשפט. ובערכי לעולמם רב פשעיך ומעשה תעתועיך. כי דברי עונותיך גמרו מהם. וכמו שאמרו רבותינו כי מי שעונתיו מרובין מזכיותיו נכתב ונחתם למיתה. והרשעים נכרים בשיחתם והנהגתם כאשר הקדמנו לך בשערי יראת חטא:

קצ. והנה הצדיקם יתעבו הרשע. כמו שנאמר (משלי כט) תועבת צדיקים איש עול. ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה. אם תעב לא יתעבנו. וגם קב לא יקבנו. (וגם) [גם] ברך לא יברכנו:

קצא. ויתכן כי יקר מקרה המשבח את הרשע מדרך פתיות. כי הפתי אומר לשבח טוב (הוא) אם היו יהיה על דבר אמת. ואם תהיה תמורתו. ומבלי הדעת שבח הוא את המתים. כי אמרו רבותינו על הרשעים רפאים יחשבו בחיים. ומתים קרויים שנאמר (קהלת ט) והמתים אינם יודעים מאומה. והשגגה הזאת עולה זדון כי לא יאהב העבד האדון. אם יאהב משנאיו ויקרב רחוקיו. הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן. ונאמר (משלי ג) וכסילים מרים קלון. וכבר הקדמנו פירושו:
עד כאן מספר שערי תשובה לרבינו יונה
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:45

בדרשה שאמר מרן הגר"א וסרמן בלונדון העיד על עצמו ששימש את מרן ה"חפץ חיים" ארבעים שנה ומעולם לא אמר דבר מבלי שבדק קודם אם יש לו הסכמת ה"חפץ חיים" לאומרו. כך שגם אם לא היה תלמיד של מרן ה"חפץ חיים" כלל הרי שכשמגדיר את הר' קוק כ"רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה" בטוח מרן הגר"א וסרמן כי מרן החפץ חיים מסכים לכך ללא כל ספק היפך כל הבדותות שניסה הרצי"ה קוק למכור לתלמידיו באשר ליחס החפץ חיים לאביו.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:46

אם היו בנמצא רק שבחים על הר' קוק ניחא אבל כשמנגד לשבחים אלה ישנן האשמות חמורות מצד גדולי ישראל הידועים כגדולי הדור בדורו הן בארץ והן בחו"ל מה בצע בשבחים כאלה או אחרים שנכתבו אליו או עליו? אם רבי אלחנן וסרמן הי"ד שהיה בתקופת הראי"ה קוק אחד מהגדולים המפורסמים ביותר כותב מפורשות כי הר' קוק הוא "רשע גמור" ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה ומביא לכך סימוכין ממעשיו במציאות ומרבנו יונה אזי כל זמן שלא יסתור את דבריו גדול אחר דבר קיימים גם כנגד אלף שבחים שכתבו לו היכן שמענו שהכרעה המבוססת הלכתית כנגד פלוני תדחה ורק מפני שעל פלוני זה נכתבו שבחים כאלה או אחרים? אתמהה.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:46

בנושא הר' קוק צריך לדעת שמדובר באדם שהיה קרוב למלכות (הן לבריטים והן להנהגה הציונית) מה שגרם לכך שהרבה גדולי תורה היו צריכים לו ולעזרתו בהרבה ענינים שחלקם כרוך בפיקוח נפש (כגון מתן סרטיפיקט (אישור עליה) לבחור ישיבה הנמצא תחת השלטון הרוסי האכזר וכד') וחלקם כרוך בבירוקרטיה ארוכה שיכלה להימנע עם התערבותו ואדרבה העובדה שהיו צריכים להתחנף אליו בתארים כאלה או אחרים כדי שיפעל לטובת אחיו מעידה על פחיתות ולא על מעלה.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:47

כבר כתב רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה (שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סי' ד') וז"ל: "וידוע הוא אצל בעלי השכל והבינה שרוב אלו הכנויים שמכנים לאדם, זה הוא לשון הבאי ופטומי מילי בעלמא ובקיאי הדעת ממעטין בהן ושונאין אותן, ואוהבי הגדולה הרודפים אחרי השררה מרבים בהם ואוהבים אותם שהם גדולתם ומעלתם". וכן כתב הגאון הרש"ר הירש בתשובה (שו"ת שמש מרפא יו"ד סי' נב' וז"ל: "והנסיון של דורנו מוכיח, כי אין גבול לתארים אשר בהם מכבדים איש את רעהו, כולם גאונים ומאורות גדולים, מופלגים ומופלאים וכו', וכדאיות חנופות אלו לכהות ולטשטש ביקור עצמי ולהביא את האדם לידי גאוה והתעלות מדומה".

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:48

אדם לא נמדד עפ"י תארי כבוד שחלקו לו אחרים אלא עפ"י התאמת /חוסר התאמת דעותיו דיבוריו ומעשיו למה שנצטווה ע"י הקב"ה בתורתו.
עצם ההזדקקות לתארים ושבחים כדי להוכיח גדלות של אדם או להצדיק את שיטתו היא בושה וחרפה הן לאדם הנידון והן למנסים לגדלו ולפארו כי מראים הם בזה קבל עם ועדה שבתורתו אין כלל ראיה לגדלותו ואם תורתו אינה מעידה על גדלותו (כמו שבכל הדורות היתה המקור העיקרי להעיד על גדולתם של גדולי ישראל) ואם תורתו אינה מעידה על גדלותו ואדרבה גדולי דורו חרצו עליה כליה והתעלמות מוחלטת מה נפק"מ איזה תואר ושבח כתב לו פלוני או אלמוני גדול ככל שיהיה?

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:49

הרצי"ה מתבטא על האפיקורס י.ח. ברנר וז"ל: (מתוך התורה הגואלת / חלק א / שנת התשל"ח / פר' בחוקותי): "...השלישי, ברנר . היה בעל כישרון, והיה זמן , שתפס מקום גדול בספרות. ענינו היה כפירה , אבל לא סתם, אלא מתוך האמת שלו, עפרא לפומיה, כפר וביזה כל קדוש בישראל, עד ש"אחד העם" כבר לא היה יכול לסבול יותר, תארו לכם ! והוא הפסיק את התמיכה, שהיתה באה מאודיסה ל"הפועל הצעיר". כל זה נבע מתוך תכונת האמת הפנימית שלו, ומתוך כך, היה מלא שנאה לשם שמים , לתורה, לרבנות, ולרבנים. אחר כך חל, באיזה מידה,בנסתר שלו, מפנה של תשובה ...

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:50

בספר "משכנות הרועים" (חלק ג') שם מובא מעשה כי בשיעור אחד בירושלים הוזכר שמו של הראי"ה קוק ואמר אחד התלמידים "קוק ימח שמו" ואמר לו הרב שלא ייכנס עוד לשיעוריו עד שילך אצל קברו של הראי"ה ויבקש מחילה. הצטער הבחור מאד וסח את צערו לקרובו. הלה אמר לו כי יגיד לרבו כי הוא רוצה לברר עפ"י דעת תורה אם מחוייב הוא לבקש מחילה ויציע בפניו שלש אפשרויות: או לגשת למרן הגרי"ז מבריסק או למרן הגרז"ר בנגיס, או למרן הגרי"צ דושינסקי וכך עשה והחליט הרב ללכת למרן הגרי"ז מבריסק ואמר מרן הגרי"ז מבריסק דכיוון שיש עדה שלמה של יראים שחרצה דינו שהינו אפיקורוס אין צריך לילך ולבקש מחילה. (ועיי"ש מה שאמר הרב מבריסק לאותו רב כאשר ראה שאינו מרוצה מהפסק. הדברים עלולים להיות קשים מדי למבקרי הפורום ולכן איני מביאם).

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:51

על הרצל לא תמצאו מילה של ביקורת אצל הרצי"ה קוק ותמונתו הופיעה על שלחן עבודתו של הרצי"ה קוק לצד ה"חפץ חיים". הוא לא מצא סתירה בין המשומד הרצל ל"חפץ חיים" אבל הוא כן מוצא סתירה בין ה"חפץ חיים" למרן הגרי"ז מבריסק וכמו שמביאים תלמידיו ב"התורה הגואלת" וז"ל:

"לאחר ר' חיים המשיך למלא תפקידו בנו - הרב מבריסק. אין להכחיש, גדול מאוד בידיעת התורה, בהעמקה והבנה. אבל שוב, יש לדעת ולהסתכל על הדמות בשלמותה. וכשעומד לעומתו ה"חפץ חיים" בקדושתו ובצדקותו - מיד רואים שאין מה להשוות - ולוא אף רק בענין שמירת הלשון. ידוע שכשהיו יושבים תלמידיו בביתו, מידי פעם היו מושכים אותו לדבר על "עניני העולם", ותמיד היה מתקיף בחריפות גדולה מאוד את מנהיגי הציונות הדתית. )מתוך התורה הגואלת / חלק ב / "כי אלוקים יושיע ציון" / ז(.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:52

בקיצור: עולם התורה על לומדיו וקברניטיו מעולם לא התייחס לראי"ה קוק כ"גדול הדור", דרכו של הראי"ה קוק ביחסו לציונות היתה מנוגדת לדעת כל גדולי דורו וכן לדעת גדולי הדור שקדם לו וכן גם לדעת רבותיו ובסופו של דבר הביאה לחורבן גדול שכל מי שנתקל בו יודע כי מקורו הוא טשטוש הגבולות בין חושך לאור ובין צדיק לרשע, ובין טוב לרע, טשטוש שלכתביו של הראי"ה קוק מעשיו, והתבטאויותיו יש חלק גדול מאד באחריות אליו.
ולסיכום, רוב ככל הציבור הדתי לאומי אינו רואה בראי"ה קוק דמות לחיקוי או מקור להדרכת בנינו הרוחני אלא משתמש בו כאסמכתא להצדקת רשעים וכמקור ללגיטימציה לעבירות ולחטאים. ולצערנו נתקיים בהם:
"וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל"... וגם המעט שעוד מנסים ללכת בדרכו מקבלים אותה דרך הרצי"ה ותלמידיו שהם בעיקר מסלפי משנתו הגדולים ביותר והדוגמא החיה הטובה ביותר לסכנות הרבות הטמונות בכתביו בפירושיהם הנלוזים לדבריו ובמסקנות המעווותות אליהן הגיעו מ"עיון" בכתביו. ואם מישהו רואה עצמו באמת כתלמיד של הראי"ה קוק הרי צריך הוא לומר בראש מורם "אינני ציוני, ואינני "מזרחי"" כמו שאמר הראי"ה קוק לאדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת" בהפגשם.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:53

משולש כתב:
גדול הדור כתב: למשל איך תסביר למל את מכתבו שלר"ש אלישוב בעל ה"לשם" שבו מברך את הרב קוק על בחירתו לרבנות ירושלים?
איך תסביר את התייחסותם של למשל הרב ז'ק מריגה, הרב בנגיס, ה"ברכת שמואל", "הסבא מסלבודקה" והרבי מסוכצ'וב לרב קוק כרבה של ירושלים?
המגילות מראות בדיוק שכלל קהילת האשכנזים בירושלים וגדולי ישראל התייחסו לרב קוק כרבה של ירושלים, ואין זה סותר שתמכו בהשקפתו של הרב זוננפלד אך ראו גם ברב קוק את אחד מגדולי הדור אף שחלקו על דרכו ולכן התייחסו אליו למרות זאת כרבה של ירושלים כי הכירו בגדולתו האישית כפי שעולה מהתייחסותם הכללית נוסף על ההתייחסות לרבנות ירושלים.
אין חולק שהיה גדול בתורה, אך כמה שתעשה אותו יותר גדול כך אתה הופך אותו ליותר מזיד. בדברי הכפירה שכתב בחוברותיו.
הרבה מהכבוד שקיבל היה שוחד חנופה. כמו שתראה בתמונה המצורפת.
מה שייך חנופה במכתבי ידידות ומכתבי תורה?
מה שייך חנופה במכתב שבו מציע הרב פנחס אפשטיין מיוזמתו לפני הרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים? מי הכריחו לשלוח מכתב זה לפני הרב קוק ולכתוב לרב קוק את דעתו בעניין זה?
מה שייך חנופה במכתב בעל ה"לשם" המברכו על קבלת רבנות ירושלים? מי הכריחו לברך את הרב קוק על קבלת רבנות ירושלים ולאחל לו שימשיך ברנות זו שנים רבות?
מה שייך חנופה במכתבו של ה"סבא מסלבודקה" שמבקשו להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו? מי הכריחו לבקש זאת מהרב קוק?
מה שייך חנופה במכתב הרבי מסוכצ'וב שכל כולו עוסק בעד כמה התענג לפגוש את הרב קוק עד כמה התענג לפוגשו בירושלים?
מי הכריח את ה"ברכת שמואל" לכתוב במכתבו 'האב"ד בירושלים' לעומת 'אב"ד בירושלים' שכתב לרב זוננפלד ומי הכריח אותו לכתוב במכתב "יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה"?
וכן בעוד מכתבי ידידות רבים עולה יחס של הערצה גדולה לרב קוק ולא שייך כלל חנופה במכתבים כאלו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:54

מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הרב קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר לי מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:55

שייך ושייך חנופה. ולא אתה תחליט מה שנראה לך אלא הקוראים יסתכלו ואם יש עוד מישהו שהבין כמוך חוץ מבן ארי ושילת הוא מוזמן לשאול.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:56

משולש כתב:בדרשה שאמר מרן הגר"א וסרמן בלונדון העיד על עצמו ששימש את מרן ה"חפץ חיים" ארבעים שנה ומעולם לא אמר דבר מבלי שבדק קודם אם יש לו הסכמת ה"חפץ חיים" לאומרו. כך שגם אם לא היה תלמיד של מרן ה"חפץ חיים" כלל הרי שכשמגדיר את הר' קוק כ"רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה" בטוח מרן הגר"א וסרמן כי מרן החפץ חיים מסכים לכך ללא כל ספק היפך כל הבדותות שניסה הרצי"ה קוק למכור לתלמידיו באשר ליחס החפץ חיים לאביו.
לא מדובר ברצי"ה, אלא בדברים של חתן הח"ח שכותב במפורש שחותנו מוקיר ומחבב מאוד את הרב קוק, וכן חותנו של הרב וסרמן, ר"מ אטלס משאוול חלק כבוד רב לרב קוק למרות התנגדותו לציונו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 19:58

מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הרב קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר לי מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:58

משולש כתב:שייך ושייך חנופה. ולא אתה תחליט מה שנראה לך אלא הקוראים יסתכלו ואם יש עוד מישהו שהבין כמוך חוץ מבן ארי ושילת הוא מוזמן לשאול.
לא אתה הוא שתחליט מה שנראה לך!
במכתבי ידידות שאין בהן צורך בעזרה או טובה אישית כלשהי לא שייך חנופה כי אין כל סיבה לחנופה, וכך בדיוק התייחסו כלל גדולי היהדות החרדית לרב קוק, כגדול שבגדולים על אף המחלוקת החריפה על דעותיו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:03

אסכם את כל ה"תירוצים" שהמצאת עד עכשיו כדי "להתמודד" עם ההוכחות הכתובות שהבאתי ממקורות נאמנים:
1. קנאים.
2. קיצונים.
3. מיעוט.
4. הונגרים.
5.מזויפים.
6. פחדנים.
7. ואחרון חביב, חזרה על המשפט הריק מכל תוכן: "כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו לרב קוק כגדול שבגדולים על אף המחלוקת החריפה על דעותיו."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:03

אף לא מקור הלכתי אחד תומך בשיטתו של הראי"ה קוק בקשר למתן לגיטימציה לתנועה שהכריזה מרד על בורא עולם ושתוף פעולה עמה שלא מתוך מלחמה נגדה.

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:04

לגבי אישיותו של הראי"ה קוק לא היו הדעות שוות ואם כי חלק מגדולי ישראל ראו בו אפיקורוס, חלק לא מבוטל גם הוא העריכוהו מאד. הנושא המרכזי שעליו דברנו וממנו אתה ורבים אחרים מנסים להתחמק הוא העובדה הפשוטה שאף לא אחד מגדולי ישראל הסכים עם שיטתו של הראי"ה קוק ולמרות זאת הוא פעל על דעת עצמו ולא שעה לגדולים ממנו בחכמה ובמנין (ולא שאל בעצת מרן ה"חפץ חיים", ולא בעצת אף אחד מגדולי ישראל הזקנים והגדולים ממנו בעשרות שנים ומנוסים ממנו בהרבה (לשם דוגמא הגרי"ח זוננפלד היה אב"ד בירושלים בבית דינו של ענק הענקים המהרי"ל דיסקין כשהראי"ה קוק היה נער בן 14 בלבד) והביא חורבן על כל מאמצי משנתו והעובדה כי שמו של הראי"ה קוק וציטוטים ממשנתו מוזכרים בעיקר ע"י הפוסחים על שתי הסעיפים, והאומרים לאור חושך ואילו בעולם התורה שפתותיו דוממות וספריו ומשנתו אין להם דריסת רגל בשום אכסניה של תורה, לא אצל תלמידי רבנו ירוחם ממיר, ולא אצל תלמידי הרב מבריסק, ולא אצל תלמידי הגרב"צ אבא שאול, ולא ע"י תלמידי מרן ה"פחד יצחק" ולא אצל תלמידי מרן הגרשז"א אויערבך, ולא אצל תלמידי הגרי"ש אלישיב שליט"א.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:05

משולש כתב:מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הרב קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר לי מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)
המו"ל הסיר מיוזמתו את ההסכמה שלא על דעת הרב הוטנר, ואין כל סיבה שפתאום הרב הוטנר ישנה את דעתו ביחס האישי על הרב קוק והוא לא שינה כלל כפי שעולה מכך שהמשיך בידידותו הקרובה עם הרב נריה והרצי"ה ואף ביקר בארץ אותם. הוא המשיך בהערצתו על הרב קוק למרות התנגדותו לציונות ואף תמך במשנתו של הרב קוק וראה בה את תורת א"י, ובסוכתו שם את תמונת הרב קוק ולא כל תמונת רב אחר ועל כך שאלו תלמידו הרב שטיינברגר והרב הוטנר אמר לו על גדולתו של הרב קוק שהיה "גדול בתורה ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו". ובשיקול דעתו של הרב הוטנר כדי להימנע הוא הבליע דברים שקיבל מהרב קוק בספריו בלי להזכירו כפי שהבאתי דוגמאות לכך ולמשל בביקור הרב נריה אצל הרב הוטנר , הרב הטנר הראה לרב נריה כיצד הוא מעבר קטע מ'עולת ראי"ה' לתוך שיעורו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13860
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

נושא שלא נקרא על ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:08

חתנו של הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ר' עזריאל אוירבך יבחלט"א סיפר כי בכל עשרות השנים שהיה אוכל על שולחן חמיו, מעולם לא שמע אותו מזכיר את שמו של הרב קוק.

זה לא דומה לשקרים שהסופרים שלכם ממציאים על אנשים רק אחרי שהם מתים ואינם יכולים להכחיש.