צחוק, צחוק. אבל...

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

סמל אישי של משתמש
פעמון זהב ורימון
הודעות: 4163
הצטרף: 28 ינואר 2014, 02:36

צחוק, צחוק. אבל...

נושא שלא נקרא על ידי פעמון זהב ורימון » 17 פברואר 2014, 01:25

צחוק יכול להרוג

לא זוכר בדיוק, אבל מספיק ה'בערך':
רקע - בתקופת המאבק נגד חוק הפתלוגיה והאנטומיה ["נתוחי מתים"], כאשר בתי החולים הנחשבים במדינה היו מתוקצבים על מחקר, והיוקרה של הרפואה היתה שוות ערך מעל ומעבר לחיי אדם, היו הרבה חולים נפטרים על מיטת בית החולים על מחלות קלות יחסית, והגופה היתה מגיעה לידי המשפחה כשתפרי נתיחה עליה.
לא זו בלבד, שהיו מנתחים ללא בקשת רשות מהמשפחה, ואפילו בניגוד לרצונם. אלא הרבה יותר חמור! יהודים חמים וטובים משלנו שישבו יומם ולילה ליד מיטות יקיריהם בבית החולים תל השומר בתקופת ניהולו של הפרופ' שיבא, לא עזרו להם כל ההשתדלויות וההשקעה המרובה. כשהם התבקשו לצאת "לרגע" בעת ביקור רופא, ופתאום החולה נפח את נשמתו, והמיטה הובלה לחדר ניתוח מול עיני בן המשפחה הזועק. (מעשה שהיה בקרובי, עדות בן משפחה שלי).

היו מחאות, הפגנות, בכל העולם כבירושלים, סערו רוחות, נשמעו נאומי נציגי ציבור על דוכן הכנסת וכו'.
אחד הדברים שעזרו אז לייצב את דעת הקהל, היתה מחאה בדרך תוקפנית חסרת כפפות, אבל ללא אלימות פיזית.
היוזם היה רבי רפאל סולובייצ'יק בנו של הרב מבריסק, או אחר מחבריו שהיו המובילים של הקנאים. המבצעים היו 30 בחורי ישיבה מישיבת חברון, שנראו מגולחים ומודרנים, לא חשדו בהם שהם שייכים לארגון הקנאים. את הכובעים והחליפות השאירו בכלי הרכב שהסיעו אותם לאחד הכנסים היוקרתיים והנחשבים ביותר של הרפואה, הם התערו והתישבו זה הרחק מזה בתוך קהל גדול של אלפים.
הנואמים ירדו מהבמה זה אחר זה, והתור של הפרופ' שיבא להרצות – הגיע.
גיחוך קל עלה על פני שלושים איש בקהל, שפניהם היו נעוצים בעומד על הדוכן. גיחוך שהסב תשומת לב של היושבים לידם.
גירגורי הגיחוך, התגברו. וכל מי ששם לב ניסה להתבונן בפרצוף של המרצה – מה בדיוק מצחיק בו?? וכמובן כמו מכונת צחוק, זה היה מדבק. בשלושים מוקדים היו חיוכים, שהתגברו על ידי נציגינו, והפכו לצחוק קשה ומתגלגל. ותוך כמה דקות המה האולם כולו מרעמי צחוק בלתי נשלטים. וכולם מסתכלים על המרצה המכובד.
הוא הסמיק, ניסה לבדוק את החולצה והמכנסיים, להבין מה בדיוק מצחיק... וכשהצחוק גבר ולא נתן לו להוציא מילה מהפה, הוא חטף התקף לב על המקום. הכנס המדעי התפוצץ והפרופסור הובל על גבי אלונקה אל בית החולים, להרגיש את מה שמרגיש כל אחד מהפציינטים המפוחדים שלו המיועדים לביתור.
אין לי חתימה. תשלחו לי רעיונות. תודה רבה.

שלח תגובה