חידות ושאלות בקיאות (תורניות)

[יוסף מאיר]

שאלה 152: מתי אדם שישתה יכניס את עצמו לבעיה הלכתית?

אכל פת ולא שתה, וכבר בירך ברכהמ"ז, ומכניס עצמו לשאלה של ברכהמ"ז מה"ת.

יפה מאוד אבל זה דוקא שהיה צמא בסעודה או"ח סימן קצז ס. ד
אבקש מכל מי שעונה תשובה לציין המקור לזה

[יוסף מאיר]

שאילה מספר 150

לרגל סיום מסכת עירובין
איך יכול להיות לחלק מהשיטות שאם הוא מערב אסור לו לטלטל ואם לא עירב מותר לו לטלטל

מן הסתם כוונתך למה שנאמר בדף עד. רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצירות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית. ואמר רב: הלכה כרבי שמעון, והוא שלא עירבו, אבל עירבו - גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר.

אכן כן יפה מאוד

[ביטחון]

שאילה מספר 150

לרגל סיום מסכת עירובין
איך יכול להיות לחלק מהשיטות שאם הוא מערב אסור לו לטלטל ואם לא עירב מותר לו לטלטל

מן הסתם כוונתך למה שנאמר בדף עד. רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצירות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית. ואמר רב: הלכה כרבי שמעון, והוא שלא עירבו, אבל עירבו - גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר.

אכן כן יפה מאוד

ראה עמך ישראל שאפילו ראשי בטטה שבהם מלאים בחוכמה כרימון

[יוסף מאיר]

הודעה קודמת, לא נרשמה במספר, שאלת בקיאות 148: איזה מעשה מותר לעשותו, ולמחר אסור, יום אח"כ מצוה, ולמחרתו חיוב מיתה

שאלה 153
הפוך משאלה 148
איזה מעשה אסור לעשותו, ולמחר מותר , יום אח"כ מצוה, ולמחרתו חיוב מיתה לחלק מהשיטות

[שלאמקע]

שאלת בקיאות154
איזה דבר שעושים כל יום (ויש שעושים כמה פעמים בשבוע, ולפחות פעם בשבוע) ותלוי בכוונתו, שאם מכוון כוונה אחת עובר בלאו, ובכוונה אחרת מקיים מצווה, ובכוונה שלישית הוי דבר הרשות?

[יוסף מאיר]

גזיזת צפרנים.
ביום רביעי מותר
למחר ביום חמישי אסור
ביום שישי מצוה
ובשבת חיוב מיתה

יש לי עוד תשובה לזה
למי שנוהג לצום בסליחות של שלש עשרה מידות ןלא אמר בלי נדר
בז תשרי מותר לאכול
בח תשרי אסור לאכול
בט תשרי מצוה לאכול
וביום כיפור אם יאכל חייב מיתה
ואכן אם החידה היתה על מיתה בידי אדם אז התשובה היתה רק כמו שכתבת

[ראש בטטה]

שאלת בקיאות154
איזה דבר שעושים כל יום (ויש שעושים כמה פעמים בשבוע, ולפחות פעם בשבוע) ותלוי בכוונתו, שאם מכוון כוונה אחת עובר בלאו, ובכוונה אחרת מקיים מצווה, ובכוונה שלישית הוי דבר הרשות?

אולי טבילה במקוה.
המכוון לשם טהרה - עושה מצוה
המכוון סתם - דבר רשות
והמכוון לתור אחרי לבבו - עובר על לאו של ולא תתורו

[ראש בטטה]

הודעה קודמת, לא נרשמה במספר, שאלת בקיאות 148: איזה מעשה מותר לעשותו, ולמחר אסור, יום אח"כ מצוה, ולמחרתו חיוב מיתה

שאלה 153
הפוך משאלה 148
איזה מעשה אסור לעשותו, ולמחר מותר , יום אח"כ מצוה, ולמחרתו חיוב מיתה לחלק מהשיטות

אם אין הכוונה על כולם, אלא למישהו ספציפי, או בזמן ספציפי, אז אפשר הרבה דוגמאות, כמו:

צחצוח נעליים, למי שיוצא לדרך ביום רביעי.
ביום רביעי - אסור, ע"פ צוואת ר"י החסיד ליוצא לדרך
ביום חמישי - מותר,
ביום שישי - מצוה לכבוד השבת
ובשבת - חייב משום ממרח

או מי שקיבל ע"ע תענית ביום ז' דעשי"ת
ביום ז' דעשי"ת - אסור לאכול מחמת התענית שקיבל
ביום ח' דעשי"ת - מותר לאכול
ביום ט' ערב יוהכ"פ - מצוה לאכול
וביום הכיפורים - חייב

הפורש מאשתו ביום הוסת החל בליל ה' ולבסוף פ"נ במוצ"ש
בליל ה' - אסור כי צריך לפרוש
למחרת ליל ו' - מותר
למחרת ליל שבת - מצוה
ולמחרת מוצ"ש - אם פירסה נדה - חייב

[שלאמקע]

שאלת בקיאות154
איזה דבר שעושים כל יום (ויש שעושים כמה פעמים בשבוע, ולפחות פעם בשבוע) ותלוי בכוונתו, שאם מכוון כוונה אחת עובר בלאו, ובכוונה אחרת מקיים מצווה, ובכוונה שלישית הוי דבר הרשות?

אולי טבילה במקוה.
המכוון לשם טהרה - עושה מצוה
המכוון סתם - דבר רשות
והמכוון לתור אחרי לבבו - עובר על לאו של ולא תתורו

אני מדבר על גמרא מפורשת

[יוסף מאיר]

הודעה קודמת, לא נרשמה במספר, שאלת בקיאות 148: איזה מעשה מותר לעשותו, ולמחר אסור, יום אח"כ מצוה, ולמחרתו חיוב מיתה

שאלה 153
הפוך משאלה 148
איזה מעשה אסור לעשותו, ולמחר מותר , יום אח"כ מצוה, ולמחרתו חיוב מיתה לחלק מהשיטות

אם אין הכוונה על כולם, אלא למישהו ספציפי, או בזמן ספציפי, אז אפשר הרבה דוגמאות, כמו:

צחצוח נעליים, למי שיוצא לדרך ביום רביעי.
ביום רביעי - אסור, ע"פ צוואת ר"י החסיד ליוצא לדרך
ביום חמישי - מותר,
ביום שישי - מצוה לכבוד השבת
ובשבת - חייב משום ממרח

או מי שקיבל ע"ע תענית ביום ז' דעשי"ת
ביום ז' דעשי"ת - אסור לאכול מחמת התענית שקיבל
ביום ח' דעשי"ת - מותר לאכול
ביום ט' ערב יוהכ"פ - מצוה לאכול
וביום הכיפורים - חייב

הפורש מאשתו ביום הוסת החל בליל ה' ולבסוף פ"נ במוצ"ש
בליל ה' - אסור כי צריך לפרוש
למחרת ליל ו' - מותר
למחרת ליל שבת - מצוה
ולמחרת מוצ"ש - אם פירסה נדה - חייב
[/qu

התשובה לשאילה שלי זה לחלק מהאנשים אבל זה משהו קבוע שקורה כל כמה שנים וזה לא על קבלה או מעשה ספציפי של אדם מסוים
ולכן מה שעניתי למעלה על חידה 148 זה על מנהג קבוע שלפחות בדורות הקודמים הרבה נהגו לצום בשלש עשרה מידות
אבל אתה יש לך ראש פורה תנסה לענות על זה

[שלאמקע]

שאלת בקיאות154
איזה דבר שעושים כל יום (ויש שעושים כמה פעמים בשבוע, ולפחות פעם בשבוע) ותלוי בכוונתו, שאם מכוון כוונה אחת עובר בלאו, ובכוונה אחרת מקיים מצווה, ובכוונה שלישית הוי דבר הרשות?

שבת נ:
דתניא מגרר אדם גלדי צואה וגלדי מכה שעל בשרו בשביל צערו אם בשביל ליפות אסור ואינהו כמאן סברוה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר (משלי טז, ד) כל פעל ה' למענהו:
רחיצת הגוף
בשביל ליפות - עובר בלאו, כמו שכתב שם רש''י וז''ל: משום לא ילבש גבר שמלת אשה.
בשביל קונו - מצוה.
בשביל צערו - רשות.

[שלאמקע]

שאלת בקיאות 155
היכן מצינו שאם אוכל בשר כשר חייב מיתה, ואם אוכל בשר שאינו כשר פטור?

[יוסף מאיר]

שאלת בקיאות 155
היכן מצינו שאם אוכל בשר כשר חייב מיתה, ואם אוכל בשר שאינו כשר פטור?

רבי שמעון אומר: האוכל נבילה ביום הכפורים פטור"
כי אין איסור חל על איסור וחיב רק על לאו דנבלה

[יוסף מאיר]

הודעה קודמת, לא נרשמה במספר, שאלת בקיאות 148: איזה מעשה מותר לעשותו, ולמחר אסור, יום אח"כ מצוה, ולמחרתו חיוב מיתה

שאלה 153
הפוך משאלה 148
איזה מעשה אסור לעשותו, ולמחר מותר , יום אח"כ מצוה, ולמחרתו חיוב מיתה לחלק מהשיטות

אם אין הכוונה על כולם, אלא למישהו ספציפי, או בזמן ספציפי, אז אפשר הרבה דוגמאות, כמו:

צחצוח נעליים, למי שיוצא לדרך ביום רביעי.
ביום רביעי - אסור, ע"פ צוואת ר"י החסיד ליוצא לדרך
ביום חמישי - מותר,
ביום שישי - מצוה לכבוד השבת
ובשבת - חייב משום ממרח

או מי שקיבל ע"ע תענית ביום ז' דעשי"ת
ביום ז' דעשי"ת - אסור לאכול מחמת התענית שקיבל
ביום ח' דעשי"ת - מותר לאכול
ביום ט' ערב יוהכ"פ - מצוה לאכול
וביום הכיפורים - חייב

הפורש מאשתו ביום הוסת החל בליל ה' ולבסוף פ"נ במוצ"ש
בליל ה' - אסור כי צריך לפרוש
למחרת ליל ו' - מותר
למחרת ליל שבת - מצוה
ולמחרת מוצ"ש - אם פירסה נדה - חייב

התשובה הוא כשחל ערב פסח בשבת
ביום חמישי אסור לבכורים לאכול חמץ ( לשיטות שמקדימים את הת"ב ליום ה )
ביום שישי מותר לאכל חמץ
בשבת מצוה
וביום א שזה פסח חיב מיתה

[שלאמקע]

שאלת בקיאות 155
היכן מצינו שאם אוכל בשר כשר חייב מיתה, ואם אוכל בשר שאינו כשר פטור?

רבי שמעון אומר: האוכל נבילה ביום הכפורים פטור"
כי אין איסור חל על איסור וחיב רק על לאו דנבלה

כוונתי על מיתה בידי בי''ד ולכו''ע!!

[יעבץ]

שאלת בקיאות 155
היכן מצינו שאם אוכל בשר כשר חייב מיתה, ואם אוכל בשר שאינו כשר פטור?

רבי שמעון אומר: האוכל נבילה ביום הכפורים פטור"
כי אין איסור חל על איסור וחיב רק על לאו דנבלה

כוונתי על מיתה בידי בי''ד ולכו''ע!!

בן סורר ומורה הזולל וסובא.

[יוסף מאיר]

שאילה 156
היכן מצינו שחייב מיתה בידי בי"ד על שאכל משהו חוץ מבן סורר ומורה

[עמי עשו]

בן נח שאכל מאוכל שאינו שלו

[יוסף מאיר]

בן נח שאכל מאוכל שאינו שלו

יפה מאוד אבל לא לזה התכונתי
יש גם אפשרות ביהודי

[ראש בטטה]

שאילה 156
היכן מצינו שחייב מיתה בידי בי"ד על שאכל משהו חוץ מבן סורר ומורה

לכאורה בעבודה זרה, אם דרכו לעבוד בכך.

[יעבץ]

שאילה 156
היכן מצינו שחייב מיתה בידי בי"ד על שאכל משהו חוץ מבן סורר ומורה

דרך הוצאה מרשות היחיד לרה"ר בשבת.

[יוסף מאיר]

שאילה 156
היכן מצינו שחייב מיתה בידי בי"ד על שאכל משהו חוץ מבן סורר ומורה

דרך הוצאה מרשות היחיד לרה"ר בשבת.

יפה לזה התכונתי והוא משנה בכריתות פרק ג משנה ד

[שלאמקע]

שאלת בקיאות 157

היכי תמצי שאחד הורג את השני והחיוב מיתה בידי בית דין תלוי אם הרגו ביום או בלילה?

[בום]

כשהרגו בלילה ובי''ד ראו אינם יכולים לדון, כי בלילה אין דנים ולמחרת הרי אין עד נעשה דיין, אכן אם הרגו ביום יכולים הם לדון ע''פ ראייתם.

[יוסף מאיר]

כשהרגו בלילה ובי''ד ראו אינם יכולים לדון, כי בלילה אין דנים ולמחרת הרי אין עד נעשה דיין, אכן אם הרגו ביום יכולים הם לדון ע''פ ראייתם.

כל זה הוא רק אם אין בי"ד אחר כי אם יש ב"ד אחר הם יכולים לשמש רק כעדים
אבל לשיטת הראבד לגבי בא במחתרת שלא התירו להרגו רק כשבא בלילה א"כ מי שהרג גנב שבא במחתרת ביום חייבובלילה פטור

[שלאמקע]

גמרא סנהדרין עח.
טריפה שהרג בפני ב"ד חייב שלא בפני ב"ד פטור
ובתוס' שם:
בפני בית דין חייב. כגון דראוהו ביום שדנין על ראייתם דאי ראוהו בלילה בעי עדות כדמוכח בהחובל

ובזה ליכא טענת הרב יוסף מאיר נ''י

[יוסף מאיר]

גמרא סנהדרין עח.
טריפה שהרג בפני ב"ד חייב שלא בפני ב"ד פטור
ובתוס' שם:
בפני בית דין חייב. כגון דראוהו ביום שדנין על ראייתם דאי ראוהו בלילה בעי עדות כדמוכח בהחובל

ובזה ליכא טענת הרב יוסף מאיר נ''י

אכן לא זכרתי דברי הגמרא בסנהדרין אבל זה דוקא בטריפה שהרג שלא שייך להעניש את העדים אם יזימו אותם כי רצו להרג גברא קטילא והוי עדות שאי אתה יכול להזימה אבל באדם רגיל שהרג אם ב"ד רואים את זה בלילה שניים מהם פורשים מהב"ד ובאים להעיד כמו שכתוב במסכת ר"ה לגבי קידוש החודש

[שלאמקע]

שאלת בקיאות 158
איזה מחלוקת בדיני יבום בין רש''י לתוס' יש, שהלומד 'כל' מסכת יבמות עם כל פי' הרש''י והתוס' לא ידע מזה?
דהיינו שזה רק במסכת אחרת!

[קסבא]

שני שאלות מעניינות

מס' 145א. שני אופנים שבהם שני אנשים עומדים וזורקים אבנים אחד ליד השני ואחד חייב ואחד לא [לא מצד נזיקין], ובאיזה חיוב מתחייב, והנפק"מ בין האופנים.
מס' 146ב..היכן המקור הקדום בחז"ל לכליא ברק.

שזורקים אבנים בשבת ואחד ייחד מער"ש והשני לא

אמת אבל אני מדבר האפילו שלא נעשתה שום פעולה מוקדמת של יחוד אלא שניהם בדיוק אותו הדבר ובכל זאת יש חילוק הגון

[שלאמקע]

שאלת בקיאות 158
איזה מחלוקת בדיני יבום בין רש''י לתוס' יש, שהלומד 'כל' מסכת יבמות עם כל פי' הרש''י והתוס' לא ידע מזה?
דהיינו שזה רק במסכת אחרת!

למרנן ורבנן שליט''א
לכתוב כבר את התשובה או שאתם עדיין מעבירים בראשכם מחלוקת מחלוקת בש''ס לפי הסדר?