יפה מאוד אבל זה דוקא שהיה צמא בסעודה או"ח סימן קצז ס. ד
אבקש מכל מי שעונה תשובה לציין המקור לזה
יפה מאוד אבל זה דוקא שהיה צמא בסעודה או"ח סימן קצז ס. ד
אכן כן יפה מאוד
ראה עמך ישראל שאפילו ראשי בטטה שבהם מלאים בחוכמה כרימוןיוסף מאיר כתב: ↑22 נובמבר 2020, 18:39אכן כן יפה מאוד
שאלה 153
יש לי עוד תשובה לזה
אולי טבילה במקוה.
אם אין הכוונה על כולם, אלא למישהו ספציפי, או בזמן ספציפי, אז אפשר הרבה דוגמאות, כמו:
אני מדבר על גמרא מפורשת
ראש בטטה כתב: ↑23 נובמבר 2020, 10:25אם אין הכוונה על כולם, אלא למישהו ספציפי, או בזמן ספציפי, אז אפשר הרבה דוגמאות, כמו:
צחצוח נעליים, למי שיוצא לדרך ביום רביעי.
ביום רביעי - אסור, ע"פ צוואת ר"י החסיד ליוצא לדרך
ביום חמישי - מותר,
ביום שישי - מצוה לכבוד השבת
ובשבת - חייב משום ממרח
או מי שקיבל ע"ע תענית ביום ז' דעשי"ת
ביום ז' דעשי"ת - אסור לאכול מחמת התענית שקיבל
ביום ח' דעשי"ת - מותר לאכול
ביום ט' ערב יוהכ"פ - מצוה לאכול
וביום הכיפורים - חייב
הפורש מאשתו ביום הוסת החל בליל ה' ולבסוף פ"נ במוצ"ש
בליל ה' - אסור כי צריך לפרוש
למחרת ליל ו' - מותר
למחרת ליל שבת - מצוה
ולמחרת מוצ"ש - אם פירסה נדה - חייב
[/qu
התשובה לשאילה שלי זה לחלק מהאנשים אבל זה משהו קבוע שקורה כל כמה שנים וזה לא על קבלה או מעשה ספציפי של אדם מסוים
ולכן מה שעניתי למעלה על חידה 148 זה על מנהג קבוע שלפחות בדורות הקודמים הרבה נהגו לצום בשלש עשרה מידות
אבל אתה יש לך ראש פורה תנסה לענות על זה
שבת נ:
רבי שמעון אומר: האוכל נבילה ביום הכפורים פטור"
התשובה הוא כשחל ערב פסח בשבתראש בטטה כתב: ↑23 נובמבר 2020, 10:25אם אין הכוונה על כולם, אלא למישהו ספציפי, או בזמן ספציפי, אז אפשר הרבה דוגמאות, כמו:
צחצוח נעליים, למי שיוצא לדרך ביום רביעי.
ביום רביעי - אסור, ע"פ צוואת ר"י החסיד ליוצא לדרך
ביום חמישי - מותר,
ביום שישי - מצוה לכבוד השבת
ובשבת - חייב משום ממרח
או מי שקיבל ע"ע תענית ביום ז' דעשי"ת
ביום ז' דעשי"ת - אסור לאכול מחמת התענית שקיבל
ביום ח' דעשי"ת - מותר לאכול
ביום ט' ערב יוהכ"פ - מצוה לאכול
וביום הכיפורים - חייב
הפורש מאשתו ביום הוסת החל בליל ה' ולבסוף פ"נ במוצ"ש
בליל ה' - אסור כי צריך לפרוש
למחרת ליל ו' - מותר
למחרת ליל שבת - מצוה
ולמחרת מוצ"ש - אם פירסה נדה - חייב
כל זה הוא רק אם אין בי"ד אחר כי אם יש ב"ד אחר הם יכולים לשמש רק כעדים
אכן לא זכרתי דברי הגמרא בסנהדרין אבל זה דוקא בטריפה שהרג שלא שייך להעניש את העדים אם יזימו אותם כי רצו להרג גברא קטילא והוי עדות שאי אתה יכול להזימה אבל באדם רגיל שהרג אם ב"ד רואים את זה בלילה שניים מהם פורשים מהב"ד ובאים להעיד כמו שכתוב במסכת ר"ה לגבי קידוש החודש
אמת אבל אני מדבר האפילו שלא נעשתה שום פעולה מוקדמת של יחוד אלא שניהם בדיוק אותו הדבר ובכל זאת יש חילוק הגון
למרנן ורבנן שליט''א