Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

סמל אישי של משתמש
ארבע אמהות
הודעות: 15626
הצטרף: 06 נובמבר 2012, 23:42

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי ארבע אמהות »

בדור שלי הסתובב ברחובות רכב שמכר ירקות - לא מסחרי אלא פרטי. ארגזי הירקות היו מונחים על הקבינה. לבעליו היה פעמון מתכת והוא היה מניד אותו ומכריז 'ירקקקקקקקקקות', מאריך את הקריאה לקראת ההברה האחרונה, ולמשמע קולו ירדו עקרות הבית.
"והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו" ישעיהו מג, ו

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

שיראל כתב:מי זוכר את הלחם של זילברמן
אין כזה לחם היום
הוא היה מגיע עם פסים וקמח לבן כזה עליו
הוא היה פריך היית לוחץ עליו הוא היה משמיע קנאק כזה
מאפית זילברמן היתה ברבי עקיבא קצת לפני רחוב צפניה למי שזוכר

ואגב לחם אני זוכר שפעם במכולות בבני ברק היו מוכרים חצי לחם עד היום אני לא מבין איך זה הספיק להם,
וגם רבע לחם וגם היו שקיות של חצי ליטר חלב
ומאפיית זילברמן ישבה היכן שצמד החנויות שובע שמחות וניסן פיצוחים.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

שיראל כתב:אני נזכר במאפית ויז'ניץ שהיתה כמה עשרות מטרים לפני הבית של האדמור ברח לי השם של הרחוב אולי הר סיני
אנשים היו עומדים ליד התנורים ביום שישי עם מגבות ביד כדי שלא יכוו מהחלות הרותחות וחוטפים כל חלה רותחת שיוצאת מהתנור אני זוכר שהיו מגיעים עם סלים זה היה עוד בטרם היו מקבלים חינם שקיות נילון בחנויות (אח"כ התחילו למכור שקיות נילון בכמה אגורות עד שזה הפך לנורמא שמחלקים בכל חנות שקיות חינם)
והעובד עמד עם מכנסי 3/4 וללא גופיה ואת החלות העגלות הוא גילגל על כריסו התפוחה וכולם חטפו את החלות בתערובת זיעתו ואולי זכו גם בכמה משערות כרסו לך תבין את העונג שבת של האנשים.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב:
ואז "רפאלי" עוד היה בחנות קטנה מול גן ורשא,
זו חנותו השלישית של רפאלי החנות הראשונה היתה בכוך בחצר ברחוב יחזקאל פינת רבי עקיבא מתחת החנות פלאפל ולאחר מכן ממול יחזקאל היכן שהשען.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

האח הקטן כתב:היתה חנות ברבי עקיבא בדובק, חנות שמכרה כל מיני מזכרות, עטים, ועיתונים/מגזינים חילונים, קראו לה פרבר.
אני זוכר שיום אחד פיצצו אותה, כפשוטו. שמו פצצה בחנות. כמדומני היתה זו הפעולה האחרונה של חבורת קש"ת.
כמובן גם הקיוסק בפינת רבי עקיבא רבי טרפון פוצץ לפחות פעמיים, אבל הבן אדם ממשיך כיום למכור שם עיתונים חילונים.
לפרבר יש עדיין סוכנות עיתונים ברחוב הרב קוק.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב:מי זוכר את המשרד הראשי של קופת חולים מכבי ברחוב ירושלים??

[קומה אחת בבנין דו קומתי ישן טיכו, היום שייך לישיבת קרית מלך. 2 חדרים, אחד בתור משרד לתשלומים והחזרים, והשני לבדיקות וזריקות]

חבר קופת חולים החזיק פנקס חבר. וכל חודש או תקופה היה צריך לשלם דמי חבר במשרד הראשי ומקבל בול קטן שצריך להדביק בפנקס. מי שהלך לרופא, היה מגיע עם הפנקס, לסימן ששילם את הדמי חבר...
ואת קופת חוליםאסף כן כן היתה קופת חולים כזו במעל רחוב רבי טרפון בצד ימין בחצר.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

אולפני לדעת כתב:הפגנות השבת בבני ברק:
של בנדיקט לפני שנים ברחוב סוקולוב, ואח"כ מידי ערב שבת היה חוסם הכביש אחרי זמן הדה"נ בסוקולוב פינת השלושה.
בשנת תשנ"ז: בצומת סוקולוב דארג
ואת הוילה שאיתה בפינה שבעליה נלחם נגד סגירת הרחוב ואת בעלי מכון הוכמן ששיסה את כלבו בילדים.

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

יצחק הספרן כתב:
האח הקטן כתב:סיפור מרמת אהרן - אולי יהיו כאלו שיזכרו את 'קורוניו', אדם בעל תשובה שבעברו היה 'דן 9' בג'ודו, והיה נוסע על וספה עם סירה.
בקיצור, יום אחד השכנים החילונים התחילו לריב איתו, וקורוניו שהיה אדם שקט ושליו לא התיחס אליהם, עד שהתחילו להזיק לאופנוע. אני זוכר שעמדתי ליד הארוע והייתי המום א. מהחוצפות של הנערים החילונים איך דיברו ובניבול פה כלפי אדם מבוגר ב. וזה הכי מענין - קורוניו שהיה לבוש בכובע חסידי ובחליפה סגורה - יצא משלוותו והחל להפליא בהם את מכותיו על פי כל כללי תורת הלחימה שידע. כל זה עם ביגוד חסידי כנ"ל תחשבו על הסיטואציה. הבן אדם פשוט התפרק שם מכל הרוגע שהיה לו והיה זה מחזה מרהיב מאין כמוהו. הנער החוצפן ניסה לתפוס קורת עץ עם מסמרים בראשה שהיתה בסמוך כדי להכות את קורוניו,אך הוא בזריזות ובתחכום חטף ממנו את הקרש. הנער התחיל לבכות ולצרוח לאחיו הגדול שירד לעזור לו, אך הוא שהיה דן 3 הביט מהמרפסת וכנראה קלט עם מי יש לו עסק, ואמר לנער שהוא עסוק והוא לא יכול עכשיו.
כמובן שגאוותנו כילדים חרדים בשכונה חילונית רק גדלה והתעצמה.
מתי קורוניו עבד במשטרה ועסק בהרצאות לקרוב רחוקים ברחבי הארץ ולטענתו היה דאן 8 בקארטה (אני מסיבות שונות מטיל ספק גדול בכך) אבל הוא היה מקצוען אמיתי והיו לו תלמידים שהגיעו בזכותו לדאן 4 5 ו6 את דאן 6 לא ראיתי אבל שני תלמידים אחד דאן 4 ואחד דאן 5 ראיתי והביצועים שלהם דמיוניים ומתי בסוף ימיו הלך בקיצור ימים ובסבל בל יתואר וכולי תקווה שלמעלה הוא הגיע אל המנוחה והנחלה.
אני חייב לומר שאני בהלם מכמות הידיעות שלך - אתה ממש מקיף את כל בני ברק (האם אתה הוא הסופר/הכתב/העיתונאי שדובר אודותיו כאן באשכול?... ברוך הבא) ובכמה שנים - ניכר שאתה מהדור שעוד זכר את הכביש השחור וכו'.
שתי הערות לי אליך:

א. יצחק שכטר הוא לא 'קרוב משפחתו' של ר' אריה אלא אחיו הגדול. נפטר ללא ילדים ביולוגיים וללא כסף, ואכמ"ל. שניהם (ועוד כמה אחים ואחיות) הם אחים של גב' עדנה רייסנר תחי' (אשת רבי אברהם רייסנר מתלמידי החזו"א לרפו"ש שניהם עד מאה ועשרים) העומדת עד היום יחד עם בנותיה בראשות 'סלון הפאה' המיתולוגי - העסק שעד היום הוא הכי גדול בפאות בב"ב וכנראה בעולם.

ב. קורוניו. חשבתי שרק אני והשכנים הכרנו אותו, עכשיו אני רואה שגם אתה. אני באמת נזכר שאמרו שהוא עבד במשטרה. ובכן, מדוע את מפקפק בתוארו הג'ודאי? אתה הרי טוען שראית את תלמידיו עם ביצועים מדהימים. וחוץ מזה, סקרנת בקשר לנסיבות מותו - מדוע נפטר כל כך צעיר ומה הסבל?

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

אמלתראות כתב:[img]http://www.kedem-auctions.com/sites/default/files/[field_sale_id-formatted]/494a_1.jpg[/img]

אף אחד אינו זוכר יהודים ממייסדי העיר?
ממיסדי העיר קשה לזכור אבל אני זוכר את הסבא רוט שאם אני זוכר הוא היה זפת בעל כוחות אדירים שהעלה לעת זקנותו את חביות הזפט על עגלתו לבד והוא היה ממקימי משטרת השבת ומהלוחמים הגדולים למען השבת עוד בזמן החזון איש

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

יצחק הספרן כתב:
שיראל כתב:אני נזכר במאפית ויז'ניץ שהיתה כמה עשרות מטרים לפני הבית של האדמור ברח לי השם של הרחוב אולי הר סיני
אנשים היו עומדים ליד התנורים ביום שישי עם מגבות ביד כדי שלא יכוו מהחלות הרותחות וחוטפים כל חלה רותחת שיוצאת מהתנור אני זוכר שהיו מגיעים עם סלים זה היה עוד בטרם היו מקבלים חינם שקיות נילון בחנויות (אח"כ התחילו למכור שקיות נילון בכמה אגורות עד שזה הפך לנורמא שמחלקים בכל חנות שקיות חינם)
והעובד עמד עם מכנסי 3/4 וללא גופיה ואת החלות העגלות הוא גילגל על כריסו התפוחה וכולם חטפו את החלות בתערובת זיעתו ואולי זכו גם בכמה משערות כרסו לך תבין את העונג שבת של האנשים.

זה עד היום ככה - אני חושב שאפשר לומר שעלינו על הסוד של מאפיית ויז'ניץ

ניקי
הודעות: 21
הצטרף: 07 דצמבר 2013, 23:18

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי ניקי »

הסוסיתא ברחוב חפץחיים היתה של מורצי [מרדכי]שטראוס,שגר עד היום בבנין מול המקוה,הוא נראה כבר 30שנה אותו דבר.הוא היה פרטיזן ,שייך לקהילתחוג חת"ס ברחוב אדמור מגור.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

יצחק הספרן - אתה זוכר את האופנוע - אוטו החום מרחוב מיכה [או יונה הנביא]?
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

ניקי
הודעות: 21
הצטרף: 07 דצמבר 2013, 23:18

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי ניקי »

מי זוכר את עודד מהמכבי אש שהיו צועקיםעודד עודד

סמל אישי של משתמש
דרום
הודעות: 5761
הצטרף: 20 נובמבר 2012, 19:14

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי דרום »

'טוסטוס', רווק מבוגר, תמהוני, חביב ולא מזיק. גר לידנו. אף פעם לא הבנו למה מכנים אותו בשם זה (קראו לו אהרן שמואלי) מישהו יודע?

והיה אחד עובר ברחוב בשעות הבוקר בקול רם "מתקני--ם תריסי-----ים" במנגינה שאהבנו כילדים לחקות. עד עכשיו זה מתנגן לי. מישהו זוכר?

aron
הודעות: 291
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 15:04

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי aron »

ואני זוכר שני רכבים על 3 גלגלים אחד כחול שהיה שייך לחסיד בעלזא "הורביץ" ואחד לבן ברחוב דסלר...

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

היו הרבה תלת אופנים זה ברור, האחרונים שאני זוכר, הזגג מרחוב גבעת פנחס, והמכבסה מאיזור זכרון מאיר.
[מה שכתבתי מרחוב מיכה - זה היה הכלאה עצמית של הנהג... הרכיב "רכב" שלם על בסיס של אופנוע]
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב:היו הרבה תלת אופנים זה ברור, האחרונים שאני זוכר, הזגג מרחוב גבעת פנחס, והמכבסה מאיזור זכרון מאיר.
[מה שכתבתי מרחוב מיכה - זה היה הכלאה עצמית של הנהג... הרכיב "רכב" שלם על בסיס של אופנוע]
האופנוע מרחוב מיכה לא היה הכלאה עצמית אלא סוג של אפנו/רכב רק יותר אופנוע מהרכב של בעל המכבסה ובדיוק כזה אופנוע היה מוכר קרח בבני ברק.

הסבא
הודעות: 38
הצטרף: 11 אפריל 2013, 03:47
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי הסבא »

הוילה ברחוב אליהו הנביא.
לפני זמן מה נפטר האדמו"ר מנדבורנה חדרה זצ"ל. נזכרתי בו מאמצע שנות השמונים כאשר עבר דירה מחדרה לבני ברק (היה גר תקופה קצרה בדירה ברחוב צפניה), והיה לו בית מדרש בוילה ישנה במעלה רחוב אליהו הנביא.
אני מאמין שאינה קיימת עוד כיום. כבר אז היתה מיושנת ועזובה.
היו ימים שעברתי בחצר הוילה כל יום בצהריים, והסתכלתי פנימה דרך החלונות. ישב שם הרבי בראש השולחן ומולו קבוצת כ-שש נערי חמד חסידיים בני כארבע עשרה, שהוא היה מוסר להם שיעור בגמרא. זו היתה "ישיבה" בסגנון החסידי המקורי מהדור הקודם.
יום אחד נטלתי עמי מצלמה, וכשסיים את השיעור ביקשתי מאחד הבחורים שיצלם אותי עם הרבי הדור הפנים, ובעל האצילות.

הנה עוד כמה וילות עתיקות, שרובן אינן קיימות כבר אלא רק בזכרון.
הוילה של בורר,
עם הסוסיתא בחזית.
מי ידע פעם להעריך את הסוסיתא, חצי בני ברק היתה נוהגת על סוסיתות.
אבל אותו שריד נדיר של יקה אוטנטי,
שימר את רכב הפיברגלס שלו הרבה אחרי שכולם גרטו אותו.
הוא היה דוהר עליו בעליות של רבעקיבה במהירות שיא של 25 קמ"ש ודוקא באמצע הכביש, לא לתת לאף אחד מהצעירים העצבניים לעקוף.
כי זה החוק!
נכון הוילה עוד עומדת, ובורר כנראה עוד בפנים.
יקה נשאר יקה...
אבל בלי הסוסיתא בחזית, היא רק חצי מהנוף.

על הוילה של בורר אפשר לכתוב לילה שלם...
אדלג לוילה שבראש הגבעה, זו הנטושה והעזובה מבלי יושב. שבעליה לא נודעו מעולם, אפילו לא לרשויות, שחסמה את רחוב בן דוד באמצעו.
חלונות עץ שבורים שנטרקים עם הרוח.
וחול שבחצר גולש אל הכביש הצר, ואין את מי לחייב לגדור. ואי אפשר לסלול מדרכה.

הסבא
הודעות: 38
הצטרף: 11 אפריל 2013, 03:47
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי הסבא »

כפי שהחילותי לתאר, בקצה המזרחי של בני ברק, סמוך לכביש גהה (כשיורדים מירושלים חוצים שמאלה את הכביש, ולא בגשר שלא היה קיים אז) יש רחוב שנקרא אברהם בן דוד.
היום כמדומה שהוא חד סיטרי וצריכים להכנס דרך השומר, ואי אפשר להמשיך ישר עד הסוף. אז עדיין היה אפשר, אבל היה מכשול טכני.
באמצע הרחוב היה קטע לא סלול. חול, וגם לא ישר. המונית-שירות היתה עולה על גבעה.
איזה מונית?
אז ככה:
בתוך העיר {אני משער שזה לא קרה רק בבנה-ברק} היו מוניות שחורות גבוהות, שמנות כאלו עם פנים עגולות. בין מושב הנהג לספסל האחורי היה צינור ברזל מתוח לחצוץ, שלא נעבור את זה או בשביל להחזיק קדימה בנסיעה, לא יודע למה.
מתחת לרכב, היה עובר ציר לאורך באמצע ולכן רצפת הרכב באמצע תמיד היתה מוגבהת מאוד. לא היה מקום נוח לילד לשבת יותר משם. והיפוכו במבוגר.
לנסיעות בינעירוניות היו מוניות המרצדס ארוכות יותר, ונמוכות, כמו של היום {מעט נמוכות יותר, אינני מבין איך נסענו בתוך פיתה} עם ספסל אמצעי שליד הדלת האחורית, והמשענת שלו היתה מתקפלת וגם המושב הימני, והיו 3 משתחלים לספסל אחורי.
נסיעה במושב האמצעי בספסל, על הבליטה, במשך שעה ויותר – זה היה סיוט.
הברירה של נסיעה באוטובוס היתה גרועה יותר.
נסיעה מבני ברק לירושלים היתה יכולה להיות שעתיים מלאות, בפרט עם העליה בקסטל... ונסענו דרך הכביש הישן (מעט יותר למעלה על ההרים באיזור שרהגיי).
סתם אגב, אז הגרוטאות של המשוריינים מתש"ח עוד עמדו על מקומם המקורי. במקום שנפלו.
לא היו גנבי מתכות. ומה שעמד בשולי הכביש היו שילדות חלודות אמיתיות של משאיות ורכבים, ולא חיקויים צבועים כמו היום שהודבקו על סטנדים מרשימים במקום אחר לגמרי!!

בקיצור, איפה אחזנו?
כשנכנסים אחרי כל הדרך הארוכה לבנה-ברק, מתחילים לטפס את בן דוד, ואם מתמזל מזלנו עברנו את קטע החול בלי להתפלש בתוכו. ואם לא התמזל?
הגלגל האחורי מתחיל להסתובב סביב עצמו בתוך החול התיחוח, והרכב תקוע על המקום בלי יכולת להתקדם.
אז הנהג יוצא לחפש קרש.
אחרי ששם קרש מתחת הגלגל האחורי, מתחיל לנסוע והנה פלא: הגלגל יוצא בקלות מהבור ומצליחים להגיע למרכז בנה-ברק.
מה היה שם בחול?
בצד שמאל של הרחוב עמדה וילה ישנה. חורבה. והיא היתה על גבעה שוממה ולא גדורה. גם אחרי שרוב הרחוב נבנה. המדרכות סודרו. הכביש נסלל. פירורי קירות הוילה על פסגת הגבעה התלולה הזדקרו. כקוץ בין שושנים.
פתאום נבחר ראש עיר חדש – משה אירנשטיין. הוא הפיח רוח חדשה ברוב איזורי העיר. היה לו גם גיס קבלן בנין גדול שמילא מגרשים ריקים ב"מרכז בעלי מלאכה" בבניינים משותפים חדישים {בין הוילות הישנות של השכונה במקוריותה, שביניהן היו עיזה פה ותרנגולות שם...}. וכך סודר הבנין הנטוש על חשבונו של הקבלן הנדיב. הוא קיבל על עצמו ליישר את הגבעה, לרצף מדרכה, לסלול כביש, הכל על חשבונו הפרטי. והוא גם סידר את הנושאים הבירוקרטיים של המגרש. שלא יהיה נטוש ויוכלו לבנות עליו בנין.
זה נהפך לשטח עירוני, ובית כנסת שהיה עד אז בצריף מול קוקה-קולה קיבל את הקומה התת-קרקעית שלו, ואת הגג שהיה בקומת הרחוב ייעדו לגני ילדים עירוניים. בפועל לא היה שם מעולם גן ילדים.
כיום עומד שם בנין בית כנסת ענק: "משכנות יעקב".

וכעת לרכילות שהסתובבה אז בסודי סודות:

המגרש והוילה הנטושה היו רשומים כרכושו של מר זרובתייש פישנמאכער בעל אזרחות בולגרית מס' זהות ******* שהגיע לארץ (לפלשתינה) באמצעות דרכון בריטי מס' ***** בשנות העשרים של המאה הקודמת. הוא היה אז בשנות השלושים לחייו, ואחרי שרכש את הנכס או בנה אותו וגר בו תקופה קצרה, ככל הנראה הוא שב על עקבותיו למולדתו באנייה כלשהי, ובמשך כל השנים סברו כי הוא לא שרד את השואה, ויורשיו גם הם נכחדו או שאינם יודעים על המגרש הרשום על שם דודם / סבם וכו'.
כך עמד המגרש ועליו הוילה, שנים על גבי שנים, כאבני ריחיים שאין להם מגלגלים.
יום בהיר בהפתעה, בתחילת שנות ה-80 הגיע קשיש כבן תשעים למשרדו ההדור של עורך הדין והנוטריון דרעקשמוץ שטינקר שבתל אביב. הקשיש הזדהה כחוק כזרובתייש פישנמאכער בעל אזרחות בולגרית מס' זהות ******* ודרכון בריטי מס' ***** ומסר כדלהלן: היות והוא הגיע לארץ רק ליום אחד והוא מוכרח לחזור לביתו באופן מיידי, ומחמת גילו המופלג הוא לא סבור שיוכל להופיע בעתיד שוב במדינת ישראל, והיות והוא מעוניין למכור את רכושו שבארץ הכולל נדל"ן בשכונת מרכז בעלי מלאכה בבני ברק, הידוע כגוש XX חלקה XXX והסכים עם סוחר הנדל"ן הצעיר והנאמן עליו מר יצחק אייזיק יענקלעוויטש שיקבל בעבורו את התמורה מאת כל קונה פוטנציאלי, על כן הוא מבקש בזאת מאת העו"ד דרעקשמוץ שטינקר הנכבד שיחתים את יפוי הכוח כדת וכחוק באישור נוטריוני, ושכרו משולם במזומנים בו במקום ביד נדיבה. וכך הווה.
נפרדו בלבביות בלחיצות ידיים. מר זרובתייש הקשיש האלמוני המוזר בעל המבטא הזר, ויענקלעוויטש שהחזיק ניירות רשמיים עם חתימות נוטריוניות על שעווה אדומה... בזה תם ה"חלק-נסתר" של ההתרחשות.

אחרי שזרובתייש חזר באלמוניותו לנשיית האבדון אי שם מעבר להרי החושך, הסתיימה העיסקה בין "שלוחו" הסוחר יענקעלעוויטש לבין הקבלן (גיסו של אירנשטיין) העומד מצד עשיר לונדוני בשם שמאטעס' קנעפפלמאכער בן בנו של תרח בן לייש, שהוא גם הבעלים של כל המגרשים הגובלים, לאורך רחוב הכרמל (מה לכרמל ולבן-דוד?? מישהו פה יודע איפה היום זה רחוב הכרמל?? זה לא כל כך הרבה שנים יחסית מאז שהוחלף שם הרחוב) אשר קנה כל אחד מהם מרשות בעליו שלו. (זה ידוע וגלוי שהבעלים האמיתי הוא הקבלן הישראלי, וכל הרישום על שם אדם בעל נתינות זרה זה נושא שקשור רק לצרכי מיסוי).

פתאום עירית בני-ברק התעשתה. בעצם איזור "מרכז בעלי מלאכה" עובר שינוי גדול, מכמה עשרות משפחות בדירות חד קומתיות, רובן משפחות בגיל הוותיק. האיזור הנבנה מכיל מאות משפחות, ועוד כמה מאות דירות בשלבי בניה, כולן משפחות צעירות עם אלפי ילדים בדרך.
חייבים שטח ציבורי. מה עושים?
הקבלן בליבו הטוב, עשה טובה לעיריה ולכל תושבי השכונה.
לא זו בלבד שהוא שיפץ את הכביש והמדרכה על חשבונו, הוא גם הסכים ל"הפקעה" שהעיריה תפקיע ממנו את המגרש לטובת הציבור.
מה הריווח??
ראשית, לבלבל את האוייב.
המגרש עבר עוד בעלות, ועד שיבוא ליעודו לשימוש ציבורי כלשהו יתגלגלו עוד שמות.
בעיריה לא בודקים ממי הגיע המגרש ואיך.
חוץ מזה מגיעים לו הקלות באחוזי בניה במגרש השכן... עוד מטרים, עוד דירות, עוד פרצלציה... זה מתורגם לערך של מליונים אחרי שמוכרים את הדירות הנוספות.
ואני לא אגזים אם אחשוד שהוא גם קיבל עוד פיצוי, במזומן או בשווה כסף, על זה שהפקיעו ממנו מגרש שלם.
הדעה הרווחת אז היתה – שהעיריה לא "התעשתה" כמתואר, אלא הקבלן הוא ש"עישת" אותה. ושאם לא היה גיסו ראש העיר וראש הוועדה המחוזית לתכנון ובניה – ה"עישות" לא היה מצליח.

גבאי בית הכנסת שזכו בהקצאה מהעיריה, היו תושבים וותיקים. הם זכרו היטב את הגבעה הערומה עם הוילה הנטושה, כמסופר זה היה ידוע שבעליה לא ידועים. ופתאום העיריה מקצה פה בית כנסת? מה זה אומר? סברו הגבאים והתושבים שהעיריה גזלה את המגרש, או על פי חוק נכסים נטושים.
חוק לחוד. דין התורה לחוד. אם לפי ההלכה זה שייך לבעלים הראשונים – זה גזל!
מה עושים?
חופרים פה ושם, התמונה מתגלה... לא ביום אחד, אבל איכשהו הגיעו לעו"ד הנוטריון דרעקשמוץ המשת"פ של הקבלן, והוא בתום לב הצהיר שהיה בארץ בתאריך ההוא הבעלים הרשום בשם פישנמאכער...
בדקו במעברי הגבולות. לא באותו שבוע ולא באותו חודש. אין נכנס ואין יוצא בשם זרובתייש פישנמאכער בעל אזרחות בולגרית מס' זהות ******* ודרכון בריטי מס' *****...
הם ניגשו לשאול בבית דין מה דינם. והתשובה שקיבלו היתה שהם יכולים לבנות בית כנסת במגרש, תמורת תשלום דמי שכירות חודשית (בערך של מגרש נטוש ריק) אותו יפקידו ברשות בית הדין לטובת הבעלים או יורשיו, או "עד שיבוא אליהו", וכאשר הבעלים יבואו יצטרכו לרכוש ממנו בכסף מלא או להתפנות!
וכך עומד שם בית הכנסת עד היום.

זו אחת מן האגדות היפות ביותר, המחברת את כל גווני הפנים של בני ברק. הוילות הנטושות / הקבלן הידוע / העיריה / וחרדת ההלכה של הבנה-ברקים / והניהול ה"שטיבלאי" של בית הדין שלהם.

סמל אישי של משתמש
ארבע אמהות
הודעות: 15626
הצטרף: 06 נובמבר 2012, 23:42

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי ארבע אמהות »

איזה אשכול מתוק! זה לא רק טעם הנוסטלגיה, יש כאן מיטיבי כתוב מופלאים.
"והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו" ישעיהו מג, ו

איש הצללים
הודעות: 61
הצטרף: 20 ינואר 2014, 13:02

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי איש הצללים »

ארבע אמהות כתב:איזה אשכול מתוק! זה לא רק טעם הנוסטלגיה, יש כאן מיטיבי כתוב מופלאים.
ואשכול נקי מפוליטקה

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

ומי זוכר את שימען ג'ומה יהודי נמוך קומה חסידי שהתהלך עם 8-9 חליפות בלויות וכובע בלוי בהלוך מדדה.
שכל יום לקראת הערב הוא ישב על המקלט הציבורי ברשי 5.
לאחר שקנה ליטר גלידה בפינת הגלידה (המקורית) ברשי שלוש ולא לפני שהוא הצטיד בעיתון היומי.
ותוך כדי אכילת הגלידה הוא עבר על הכתוב ביסודיות מהאות הראשונה ועד האחרונה.
ויום אחד שאלתיו מדוע הוא מעין במסירות כזו בעיתון?
הוא ענה לי בתמיהה על שאלתי זה הלו איגרת מהרבי מלובביץ! והשמועה אומרת שלימוד קבלה הורידו משפיותו.

שילת
הודעות: 668
הצטרף: 11 דצמבר 2012, 23:52

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי שילת »

יצחק, הזכרת לי את הבדיחה על אותה אשה שסיפרה לשכנתה שהמתכון השבועי ב'בית נאמן' (ז"ל) היה השבוע גרוע. בתגובה, גערה בה השכנה "איך את מדברת על הרב שך?!"
"עומד על גשר ההלכה, מחפש את דרך השלום"

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

ארבע אמהות כתב:איזה אשכול מתוק! זה לא רק טעם הנוסטלגיה, יש כאן מיטיבי כתוב מופלאים.
ולדעתי הסבא עולה על כולנו בנתיים... או שיש בינינו עוד כשרונות חבויים שרק תחרות חיבורים או תמריץ אחר תגלה אותם...
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

ומי זוכר את התנור של מאפיית זילברמן שאיכסנה כל שבת את הצולנטים מהשכונה .
ואת מאפיית צישינסקי ברחוב הרצל בנין לפני הפניה להושע.
שעוגת השמרים שלהם גם קונדטורית כץ המיטולוגית (מרבי עקיבא פינת מהרשל).
וקונדטוריית צישינסקי של האח השני שהיתה מיד בהמשך אחרי השלושה בחצר של הבנין עם סניף הדואר ועל אף אלפי העכברים ששרצו שם (ואינני מגזים) סחורתם הייתה מבוקשת.
ומי זוכר את קונדטוריית שיימל שכשירדה איכותם כינו אותם פשימל (בתרגום לעברית מעופש) ברחוב ראבד מעט לפני אביי ורבא.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

אה!! צישינסקי, היה שווה לעבור ברחוב הרצל בשביל הריח של השמרים שלהם...
ומה התחבא שם בחצר מאחורה? בתור ילדים היינו נכנסים לשם בין הגרוטאות למצוא שמאטעס שאפשר למכור בגוגואים...
בכלל כל איזור רחוב הושע היה מלא מבנים חד קומתיים תעשייתיים, ומאחוריהם מחסני שאריות שאפשר לסחור בהם בגוגואים. דפי זהב, מדבקות, סלילים. קרשים דקים.
ואיזה סירחון היה מהארובה של בית החרושת לנקניק!!!
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב:אה!! צישינסקי, היה שווה לעבור ברחוב הרצל בשביל הריח של השמרים שלהם...
ומה התחבא שם בחצר מאחורה? בתור ילדים היינו נכנסים לשם בין הגרוטאות למצוא שמאטעס שאפשר למכור בגוגואים...
בכלל כל איזור רחוב הושע היה מלא מבנים חד קומתיים תעשייתיים, ומאחוריהם מחסני שאריות שאפשר לסחור בהם בגוגואים. דפי זהב, מדבקות, סלילים. קרשים דקים.
ואיזה סירחון היה מהארובה של בית החרושת לנקניק!!!
בית חרושת הכובש שבעברו היה לו כשרות הרב לנדא ולאחר בעיות שהיו אתו בסופו של דבר תימניה שגרה בבנין ממול הרחוב ראתה בסביבות 3 לפנות בוקר רכב פורק בשר היא ירדה והציצה על הבשר וכמבינה בבשר היא הבינה שזה לא מהצאן הבקר והעוף (היה צריך מומחיות מיחדת לזהות במרקם של הבשר שזה לא בקר ותימניה זו שמומחית היתה ידעה לזהות זאת) והזעיקה את הרב לנדא שמידית הוריד את הכשרות ומאז ועד היום כשרותו לא הוחזרה למפעל זה והוא נשאר רבנות.
נערך לאחרונה על ידי יצחק הספרן ב 20 ינואר 2014, 17:44, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

עוד קיים הביח"ר הזה?? בתוך רחוב מגורים?? לא הייתי מאמין, חשבתי שזה נוסטלגיה, והנה לא.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב:עוד קיים הביח"ר הזה?? בתוך רחוב מגורים?? לא הייתי מאמין, חשבתי שזה נוסטלגיה, והנה לא.
לא לא לפני כשנים מעטות הוא עבר לראש העין.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

מי זוכר את מניין הוותיקין בשבתות שהתקיים בדירת מגורים בבנין של נציבי ישיבת פוניביז' ברחוב ראב"ד פינת חפץ חיים,
[כמדומה בבנין שגר בו הגרי"ג אידלשטיין ראש ישיבת פוניביז' - אז ר"מ בישיבה]
ששימש בעיקר את בני הישיבה הבחורים שעשו "משמר" כל הליל-שבת
ונקרא בשם המעניין
"אוהל יוסה"??
זה היה מנין זריז ומעניין...
[אני חושב על שם המארגן הראשון שהיה נקרא יוסה דיסקין, אחיין של ראש הישיבה הנ"ל]
אחרי שנים זה הועבר ל"אוהל קדשים" ואח"כ התבטל עקב תלונות שכנים.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

יצחק הספרן כתב:ומי זוכר את התנור של מאפיית זילברמן שאיכסנה כל שבת את הצולנטים מהשכונה .
ואת מאפיית צישינסקי ברחוב הרצל בנין לפני הפניה להושע.
שעוגת השמרים שלהם גם קונדטורית כץ המיטולוגית (מרבי עקיבא פינת מהרשל).
וקונדטוריית צישינסקי של האח השני שהיתה מיד בהמשך אחרי השלושה בחצר של הבנין עם סניף הדואר ועל אף אלפי העכברים ששרצו שם (ואינני מגזים) סחורתם הייתה מבוקשת.
ומי זוכר את קונדטוריית שיימל שכשירדה איכותם כינו אותם פשימל (בתרגום לעברית מעופש) ברחוב ראבד מעט לפני אביי ורבא.
את צישינסקי אני זוכר, אבל מאפיית זילברמן אני ממש לא מצליח לזכור.
איפה זה היה? תנו פרטים.

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

האח הקטן כתב:
יצחק הספרן כתב:
האח הקטן כתב:סיפור מרמת אהרן - אולי יהיו כאלו שיזכרו את 'קורוניו', אדם בעל תשובה שבעברו היה 'דן 9' בג'ודו, והיה נוסע על וספה עם סירה.
בקיצור, יום אחד השכנים החילונים התחילו לריב איתו, וקורוניו שהיה אדם שקט ושליו לא התיחס אליהם, עד שהתחילו להזיק לאופנוע. אני זוכר שעמדתי ליד הארוע והייתי המום א. מהחוצפות של הנערים החילונים איך דיברו ובניבול פה כלפי אדם מבוגר ב. וזה הכי מענין - קורוניו שהיה לבוש בכובע חסידי ובחליפה סגורה - יצא משלוותו והחל להפליא בהם את מכותיו על פי כל כללי תורת הלחימה שידע. כל זה עם ביגוד חסידי כנ"ל תחשבו על הסיטואציה. הבן אדם פשוט התפרק שם מכל הרוגע שהיה לו והיה זה מחזה מרהיב מאין כמוהו. הנער החוצפן ניסה לתפוס קורת עץ עם מסמרים בראשה שהיתה בסמוך כדי להכות את קורוניו,אך הוא בזריזות ובתחכום חטף ממנו את הקרש. הנער התחיל לבכות ולצרוח לאחיו הגדול שירד לעזור לו, אך הוא שהיה דן 3 הביט מהמרפסת וכנראה קלט עם מי יש לו עסק, ואמר לנער שהוא עסוק והוא לא יכול עכשיו.
כמובן שגאוותנו כילדים חרדים בשכונה חילונית רק גדלה והתעצמה.
מתי קורוניו עבד במשטרה ועסק בהרצאות לקרוב רחוקים ברחבי הארץ ולטענתו היה דאן 8 בקארטה (אני מסיבות שונות מטיל ספק גדול בכך) אבל הוא היה מקצוען אמיתי והיו לו תלמידים שהגיעו בזכותו לדאן 4 5 ו6 את דאן 6 לא ראיתי אבל שני תלמידים אחד דאן 4 ואחד דאן 5 ראיתי והביצועים שלהם דמיוניים ומתי בסוף ימיו הלך בקיצור ימים ובסבל בל יתואר וכולי תקווה שלמעלה הוא הגיע אל המנוחה והנחלה.
אני חייב לומר שאני בהלם מכמות הידיעות שלך - אתה ממש מקיף את כל בני ברק (האם אתה הוא הסופר/הכתב/העיתונאי שדובר אודותיו כאן באשכול?... ברוך הבא) ובכמה שנים - ניכר שאתה מהדור שעוד זכר את הכביש השחור וכו'.
שתי הערות לי אליך:

א. יצחק שכטר הוא לא 'קרוב משפחתו' של ר' אריה אלא אחיו הגדול. נפטר ללא ילדים ביולוגיים וללא כסף, ואכמ"ל. שניהם (ועוד כמה אחים ואחיות) הם אחים של גב' עדנה רייסנר תחי' (אשת רבי אברהם רייסנר מתלמידי החזו"א לרפו"ש שניהם עד מאה ועשרים) העומדת עד היום יחד עם בנותיה בראשות 'סלון הפאה' המיתולוגי - העסק שעד היום הוא הכי גדול בפאות בב"ב וכנראה בעולם.

ב. קורוניו. חשבתי שרק אני והשכנים הכרנו אותו, עכשיו אני רואה שגם אתה. אני באמת נזכר שאמרו שהוא עבד במשטרה. ובכן, מדוע את מפקפק בתוארו הג'ודאי? אתה הרי טוען שראית את תלמידיו עם ביצועים מדהימים. וחוץ מזה, סקרנת בקשר לנסיבות מותו - מדוע נפטר כל כך צעיר ומה הסבל?
יצחק הספרן,
להתייחסותך אשמח.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

האח הקטן כתב:אני חייב לומר שאני בהלם מכמות הידיעות שלך - אתה ממש מקיף את כל בני ברק (האם אתה הוא הסופר/הכתב/העיתונאי שדובר אודותיו כאן באשכול?... ברוך הבא) ובכמה שנים - ניכר שאתה מהדור שעוד זכר את הכביש השחור וכו'.
שתי הערות לי אליך:

א. יצחק שכטר הוא לא 'קרוב משפחתו' של ר' אריה אלא אחיו הגדול. נפטר ללא ילדים ביולוגיים וללא כסף, ואכמ"ל. שניהם (ועוד כמה אחים ואחיות) הם אחים של גב' עדנה רייסנר תחי' (אשת רבי אברהם רייסנר מתלמידי החזו"א לרפו"ש שניהם עד מאה ועשרים) העומדת עד היום יחד עם בנותיה בראשות 'סלון הפאה' המיתולוגי - העסק שעד היום הוא הכי גדול בפאות בב"ב וכנראה בעולם.

ב. קורוניו. חשבתי שרק אני והשכנים הכרנו אותו, עכשיו אני רואה שגם אתה. אני באמת נזכר שאמרו שהוא עבד במשטרה. ובכן, מדוע את מפקפק בתוארו הג'ודאי? אתה הרי טוען שראית את תלמידיו עם ביצועים מדהימים. וחוץ מזה, סקרנת בקשר לנסיבות מותו - מדוע נפטר כל כך צעיר ומה הסבל?
יצחק הספרן,
להתייחסותך אשמח.[/quote][/quote]
תיקון טעות המפעל היה של טוביה שכטר אח של יצחק
והרב אריה שכטר הוא אחיין של יצחק בן של טוביה
ולר' יצחק שכטר היו וישנם בנים וגם בנות שאת חלקם אני מכיר לא רע .
ולגבי מתי אינני יכול להרחיב מדוע אינני מאמין לו וגם את רוב קורות חייו רק את לקראת סיום חייו וגם זאת מבלי לספר על ילדיו שגם אותם אני מכיר. הוא חלה בסכרת והיא אכלה בו בתהליך ארוך ובצורה המכוערת ביותר (ואינך מצפה שאתאר זאת בצבעוניות) ובאחד מהשלבים הוא איבד את הכליות ונאלץ לשבת לקבץ נדבות בדובק (בתחפושת כה מוצלחת שגם אני לא זיהיתיו) כי הוא התבייש לבקש חסדים מאחרים כולל חביריו וסכום ההשתלה לא הושג וההתדרדרות המשיכה עד לסוף המר והאומלל ותקוותי שאחרי סבל שכזה הוא הגיע נקי ללמעלה.
ואינני אהרון גרנות.
ולגבי בני ברק יש לי עוד מה לכתוב על העיר וזה בהמשך.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

האח הקטן כתב:את צישינסקי אני זוכר, אבל מאפיית זילברמן אני ממש לא מצליח לזכור.
איפה זה היה? תנו פרטים.
כשאתה ברבי עקיבא עובר את צפניה לכיוון השומר הבנין השלישי שבו מאפיית שובע שמחות זה היה מאפיית זילברמן רק בניגוד להיום שהכניסה היא בגובה המדרכה אז ירדו כמה מדרגות בכדי להכנס למאפיה והלחם שלהם היה מעדן מיוחד שאין שני לו רק באותו היום למחרת זה כבר היה בלוק שמי שחוטף אותו מסתכן בפציעה.

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

תיקון טעות המפעל היה של טוביה שכטר אח של יצחק
והרב אריה שכטר הוא אחיין של יצחק בן של טוביה
ולר' יצחק שכטר היו וישנם בנים וגם בנות שאת חלקם אני מכיר לא רע .
ולגבי מתי אינני יכול להרחיב מדוע אינני מאמין לו וגם את רוב קורות חייו רק את לקראת סיום חייו וגם זאת מבלי לספר על ילדיו שגם אותם אני מכיר. הוא חלה בסכרת והיא אכלה בו בתהליך ארוך ובצורה המכוערת ביותר (ואינך מצפה שאתאר זאת בצבעוניות) ובאחד מהשלבים הוא איבד את הכליות ונאלץ לשבת לקבץ נדבות בדובק (בתחפושת כה מוצלחת שגם אני לא זיהיתיו) כי הוא התבייש לבקש חסדים מאחרים כולל חביריו וסכום ההשתלה לא הושג וההתדרדרות המשיכה עד לסוף המר והאומלל ותקוותי שאחרי סבל שכזה הוא הגיע נקי ללמעלה.
ואינני אהרון גרנות.
ולגבי בני ברק יש לי עוד מה לכתוב על העיר וזה בהמשך.[/quote]

א. עצוב לשמוע לגבי מתי - כמובן שאין צורך שתפרט יותר ממה שפרטת. ז"ל.

ב. טוביה שכטר כהיום בן כ-90 עמו"ש. רבי אריה צריך להיות היום בן כ-70. הם שניהם אחים כמובן. אח נוסף הוא יצחק שכטר היה איפשהו ביניהם.
יכול להיות שלטוביה יש בן בשם יצחק (הוא בוודאי לא בגילאים אלו של דודיו) ויכול להיות גם שיש לו ילדים כן ירבו עד מאה ועשרים.

דרך אגב הזכירו פה את השיעור של רבי מיכל יהודה לפקוביץ שהיה באחד מהבתים - אז להוי ידוע שרבי מיכל יהודה מסר שיעור במשך חמישים שנה! כל שבוע אצל טוביה שכטר, שיעור שיסדו החזון איש - הוא זה שמסר שם את השיעור בהתחלה עד פטירתו.
על משפחת שכטר אפשר לכתוב אשכול שלם.

שילת
הודעות: 668
הצטרף: 11 דצמבר 2012, 23:52

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי שילת »

לר' טוביה ור' אריה שכטר יש גם אח ר' ליפא.

וואו, כמה דברים הזכירו לי כאן.
לא ידעתי שקונדיטוריית כץ זה כבר היסטוריה. זכור לי שלפני כמה שנים (חמש? שמונה?) קניתי שם.
את זילברמן אני לא זוכר, אבל צישינסקי כן. הריח של העוגות...

את המנין "אוהל יוסה" אני זוכר בתור "יוסה", ואם אינני טועה היה אח"כ טשולנט לבחורים (בבית של מישהו, ברח לי השם).
"עומד על גשר ההלכה, מחפש את דרך השלום"

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

קונדטורית כץ זו היסטוריה??! לא ידעתי גם אני.
אני זוכר שיום אחד (לפני פחות מעשר שנים) ישבתי שם עם אשתי לכוס קפה... סתם בשביל הקטע- בכל זאת זהו המקום היחיד המופיע בקטגורית 'בתי קפה' בספר טלפונים בני ברק... הגישו לנו קפה נמס בכוסות שקופות פשוטות, ממש כמו בכוילל.

סמל אישי של משתמש
אולפני לדעת
הודעות: 428
הצטרף: 06 יוני 2013, 20:10

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי אולפני לדעת »

חבר'ה - האשכול הזה הוא ספר! למרות שזה מענג אין לי זמן לקרוא הכל ואני חושב לעמד את הכל בצורת העתק - הדבק ולקרוא במודפס כשיש זמן. זהו האשכול המדהים ביותר כאן מיום היווסדו של הפורום ללא גוזמא וחן חן לפותח האשכול.

א. אכן קונדיטוריית כץ עם העוגות המעניינות בחלון הראווה שהינו מקרר אכן קיים, ואני חייב לצאת לסיור בבני ברק רק בשביל כמה חנויות... את הרוגלאך שמרים הם מוכרים כדבוקה אחת שיש צורך להפרידם.

ב. אכן ברחוב סוקולוב היה מישהו בשם חזי שהיה נלחם נגד ההפגנות היה מדליק טייפ בקולי קולות, ממולו היה גר ה"גוי משקה", מי זוכר אותו - הוא היה אוסף גרוטאות וחפצים מהשטח הריק שהיה לידו איפוא שלימים היה דארג, שם היה אתר לפינוי פסולת בניה. חצרו היה מלא עם שמאטעס. שכנו היה ה"גרוס" שהיה עובד בבית חרושת לשיש והיה מחלק לילדים שאריות שיש עגולות.

ג. את מכון הוכמן אני מכיר אבל לא זוכר שהיה משסה כלבים.

ד. בית החרושת לנקניק היה נקרא הכובש.
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

האח הקטן כתב:טוביה שכטר כהיום בן כ-90 עמו"ש. רבי אריה צריך להיות היום בן כ-70. הם שניהם אחים כמובן. אח נוסף הוא יצחק שכטר היה איפשהו ביניהם.
יכול להיות שלטוביה יש בן בשם יצחק (הוא בוודאי לא בגילאים אלו של דודיו) ויכול להיות גם שיש לו ילדים כן ירבו עד מאה ועשרים.
לפי תגובתך הבנתי שאתה חושב שאני מדבר כביכול על יצחק בן של טוביה ולא היא אני מדבר על יצחק אח של טוביה וכיום הוא אמור היה להיות בשנות השבעים המתקדמות אם לא יותר מכך רק כבר שנים רבות איננו איתנו. נ.ב. מכוניתו של יצחק שכטר לפני כ40 שנה גם היתה אטרקציה נדירה ואחד הדוגמאות לכך זה היה כיסוי לפנסים שהיה זהה לגריל הקידמי (שלא ראו בקיומם של הפנסים) ובלחיצת כפתור מתא הנהג סגרו ופתחו את הכיסוי .

אני48
הודעות: 46
הצטרף: 13 נובמבר 2012, 21:14

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי אני48 »

נראה מי מכם יכול להתחרות בזכרונותי!

מי זוכר את "מלון דאום" ברחוב חזון איש (נדמה לי 20 או 22).

מי זוכר את דירתו הקודמת של אדמו"ר זצ"ל ממכנובקה ברחוב חזון איש 20?

מי זוכר את גלגולו הקודם של שפיצר מ"עוף בני ברק" ברחוב חבקוק?

וברחוב זכריה עוד היה משק עם בעלי חיים.

וחוץ ממאפייית ויז'ניץ, זילברמן וצישינסקי היה גם מאפיית "הנחתום"

חנון
הודעות: 1194
הצטרף: 06 נובמבר 2012, 21:55
נתן תודה: 4 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי חנון »

אולפני לדעת כתב:חבר'ה - האשכול הזה הוא ספר! למרות שזה מענג אין לי זמן לקרוא הכל ואני חושב לעמד את הכל בצורת העתק - הדבק ולקרוא במודפס כשיש זמן. זהו האשכול המדהים ביותר כאן מיום היווסדו של הפורום ללא גוזמא וחן חן לפותח האשכול.


ג. את מכון הוכמן אני מכיר אבל לא זוכר שהיה משסה כלבים.
התוודעתי לאשכול נפלא זה רק היום ולא הספקתי לעבור על כולו אבל זה אשכול נהדר ותודה למי שהעלה רעיון זה
לתומי חשבתי שאני כנראה מזקני העדה שבפורום זה ועכשיו התברר לי שטעיתי
בקשר להוכמן ליד הבית שלו הייתה ישיבת רוזין ופעם דברתי עם אחד יוצא רוזין שיחה ארוכה ויצא לדבר על הוכמן ואמר לי שיצא עליו שמועה כזו אבל הוא בשלש השנים שלמד שם לא זוכר כזה דבר
הרעיון של העתק הדבק הוא רעיון טוב כי נראה לי שאין למצוא את הנכתב כאן במקום אחר

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

היתה חנות ירקות מימין לפינת הגלידה שברבי עקיבא פינת ירושלים(עד בסביבות תש"ע) שבעליה שקל את המוצרים על משקל כזה (תמונה מצורפת) ואת החשבון הוא כתב על פיסת נייר עם עפרון שבין כתיבה לכתיבה נח לו באחורי אוזנו וכשהוא רצה להודיע על שינוי דחוף בהזמנה מהספק (הזמנה שלא יכולה להמתין לערב) הוא ביקש מאחד הלקוחות את הסלולאר מהסיבה הפשוטה שאפילו טלפון קווי לא היה בחנותו (הכל נשאר מקורי מיום תחילת עבודתו) וכך עבד עד יום סגירת חנותו.!
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

אני48 כתב:
מי זוכר את "מלון דאום" ברחוב חזון איש (נדמה לי 20 או 22).

מי זוכר את דירתו הקודמת של אדמו"ר זצ"ל ממכנובקה ברחוב חזון איש 20?

מי זוכר את גלגולו הקודם של שפיצר מ"עוף בני ברק" ברחוב חבקוק?
את מלון דאום זוכר אני היטב
זה היה היכן שתלמוד תורה סרט ויזניץ בחזון איש
שם חגגו לבן דודי בר מצוה ולכבודה זכיתי בסוודר עם ריצ' רצ' מפלסטיק שהיה פיתוח חדשני (עד אז היה רק ממתכת).
את ביתו של המחנובקה איני זוכר.
וגם את המשחטה בחבקוק איני זוכר.
לעומת זאת אני זוכר היטב את משחטת הבקר שהיתה צמודה לבית הקברות פונביז'
ואת הקצביה/משחטה בשוק פרדס כץ
ששם בחנותו של הקצב לאורך הקיר היה לול תרנגולות (תרנגולות חיים עם כל הלכלוך והסירחון המתלווה)
שהיה תאים תאים (מעין ארון קיר רק מרשת)
ואתה בחר את התרנגול הרצוי והוא נשחט לעיניך ונמרט ונבדק. ומה עם פירוק העוף?
נו באמת.
ומה עם מליחת העוף?
מה השאלה בכלל
את זה עושים בבית.!

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: אשכול הנוסטלגיות

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

יצחק הספרן כתב:
האח הקטן כתב:טוביה שכטר כהיום בן כ-90 עמו"ש. רבי אריה צריך להיות היום בן כ-70. הם שניהם אחים כמובן. אח נוסף הוא יצחק שכטר היה איפשהו ביניהם.
יכול להיות שלטוביה יש בן בשם יצחק (הוא בוודאי לא בגילאים אלו של דודיו) ויכול להיות גם שיש לו ילדים כן ירבו עד מאה ועשרים.
לפי תגובתך הבנתי שאתה חושב שאני מדבר כביכול על יצחק בן של טוביה ולא היא אני מדבר על יצחק אח של טוביה וכיום הוא אמור היה להיות בשנות השבעים המתקדמות אם לא יותר מכך רק כבר שנים רבות איננו איתנו. נ.ב. מכוניתו של יצחק שכטר לפני כ40 שנה גם היתה אטרקציה נדירה ואחד הדוגמאות לכך זה היה כיסוי לפנסים שהיה זהה לגריל הקידמי (שלא ראו בקיומם של הפנסים) ובלחיצת כפתור מתא הנהג סגרו ופתחו את הכיסוי .

לטוביה אין בן יצחק.

אני48
הודעות: 46
הצטרף: 13 נובמבר 2012, 21:14

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי אני48 »

מי זוכר את הפגנות השבת ברחוב השומר?

האח הקטן
הודעות: 590
הצטרף: 10 ינואר 2013, 03:18

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי האח הקטן »

וואו זה ממש רחוק.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

שילת כתב:לר' טוביה ור' אריה שכטר יש גם אח ר' ליפא.

וואו, כמה דברים הזכירו לי כאן.
לא ידעתי שקונדיטוריית כץ זה כבר היסטוריה. זכור לי שלפני כמה שנים (חמש? שמונה?) קניתי שם.
את זילברמן אני לא זוכר, אבל צישינסקי כן. הריח של העוגות...

את המנין "אוהל יוסה" אני זוכר בתור "יוסה", ואם אינני טועה היה אח"כ טשולנט לבחורים (בבית של מישהו, ברח לי השם).
אני חושב שכוונתך לבית של לוי שהיה לו וילה בסימטת אפרים.
לוי כבר נפטר לפני כמה שנים, ועל מקום הוילה עומד היום בנין משותף גדול...
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

אני48 כתב:נראה מי מכם יכול להתחרות בזכרונותי!

מי זוכר את "מלון דאום" ברחוב חזון איש (נדמה לי 20 או 22).

מי זוכר את דירתו הקודמת של אדמו"ר זצ"ל ממכנובקה ברחוב חזון איש 20?

מי זוכר את גלגולו הקודם של שפיצר מ"עוף בני ברק" ברחוב חבקוק?

וברחוב זכריה עוד היה משק עם בעלי חיים.

וחוץ ממאפייית ויז'ניץ, זילברמן וצישינסקי היה גם מאפיית "הנחתום"
אני מצטער, לא זוכר שום שורה מהשורות שכתבת... על איזו שנה מדובר?
איפה זה יוצא חזון איש 20 באיזור פינת ברטנורא?
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

יצחק הספרן כתב:
אני48 כתב:
מי זוכר את "מלון דאום" ברחוב חזון איש (נדמה לי 20 או 22).

מי זוכר את דירתו הקודמת של אדמו"ר זצ"ל ממכנובקה ברחוב חזון איש 20?

מי זוכר את גלגולו הקודם של שפיצר מ"עוף בני ברק" ברחוב חבקוק?
את מלון דאום זוכר אני היטב
זה היה היכן שתלמוד תורה סרט ויזניץ בחזון איש
שם חגגו לבן דודי בר מצוה ולכבודה זכיתי בסוודר עם ריצ' רצ' מפלסטיק שהיה פיתוח חדשני (עד אז היה רק ממתכת).
את ביתו של המחנובקה איני זוכר.
וגם את המשחטה בחבקוק איני זוכר.
לעומת זאת אני זוכר היטב את משחטת הבקר שהיתה צמודה לבית הקברות פונביז'
ואת הקצביה/משחטה בשוק פרדס כץ
ששם בחנותו של הקצב לאורך הקיר היה לול תרנגולות (תרנגולות חיים עם כל הלכלוך והסירחון המתלווה)
שהיה תאים תאים (מעין ארון קיר רק מרשת)
ואתה בחר את התרנגול הרצוי והוא נשחט לעיניך ונמרט ונבדק. ומה עם פירוק העוף?
נו באמת.
ומה עם מליחת העוף?
מה השאלה בכלל
את זה עושים בבית.!
את המשחטה של הבקר ליד בית החיים אני זוכר, הפחידו אותנו עם הגניחות של הפרות הנשחטות...
אני זוכר שבפינת צפניה רבי עקיבא היה קצב, ותלה לו בתוך החנות על מתלה מיוחד דופן שלם של בקר! גם לשון של בקר בגודל של כיכר לחם ענק...

כמו כן היה קצב בסוקולוב ליד הפחח ורטהיימר...

אז היו קונים עופות עם הרגליים, עם הקורקבן ועם הכבד. יש חנויות שהיו כבר מולחות את העוף בהשגחת הרב לנדא [זצ"ל] והיו רבים שקונים לא מוכשר ומולחים בבית באמבטיה.
לפעמים בבטן של התרנגולת מצאנו ביצה שנגמרה התרקמותה ולא נולדה, זה היה חייב במליחה, והיה לזה דין של בשרי!
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

אני48 כתב:מי זוכר את הפגנות השבת ברחוב השומר?
כבר כתבתי בתחילת האשכול על חילולי השבת בהשומר, ובדון יוסף נשיא, ואפילו ברחוב עזרא במפעל סיניבר שמשאבות שעבד בשבת...
וכמובן היו הפגנות, ופרחח אחד שנהרג כשטס בכוונה על אופנוע ונחתך מכבל פלדה שמתחו לרוחב הכביש...
אז סיפרו שהרב שך נגד ההפגנות. רוב הילדים בכיתה שלי שגרו באיזור היו הולכים, קינאתי בהם שגרתי רחוק...
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

יענקי וולף
הודעות: 30
הצטרף: 03 דצמבר 2013, 12:06

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יענקי וולף »

יצחק הספרן כתב:ומי זוכר את יחיאל מפינת החי עוד בטרם פינת החי כשהוא היה מוביל משלוחים על תלת אופן בחנותו המיתולוגית של ברמינקה ברשי כשידו האחת באופניים וידו השניה אוחזת טרנזיסטור צמוד לאוזן.
יחיאל עד היום בפינת החי הוא צריך להיות בערך בן 80

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

קפה כץ:
היתה שם זקנה, כנראה גברת כץ, שסיפרה לי סיפורים איך שעברה את השואה, היא בתור ילדה התגנבה לחפש ולהשיג אוכל להורים שלה וכו'.
מעניין אם עודנה בחיים, ואם מישהו כבר שמע את סיפוריה וכתב אותם ל"גנזך קידוש ה'" או משהו דומה.

צמוד לקפה כץ היה בית מרקחת, העודנו שם? נדמה לי שלא.


מי זוכר את הווילות שהיו ברחוב יונה הנביא?
הראשונה של הזוג לוין שלא היו להם ילדים, ותרמו חלק מהמבנה לבית הכנסת הגדול שעומד שם "אהל תמר". אחרי זה גר הצדיק רבי זאב אידלמן זצוק"ל שגם לו לא היו ילדים, ואחריו היתה וילה על גבעה קצת, לבנה בוהקת אבל ישנה נושנה, של זקנה בודדה כמדומני רווקה ייקית בשם אופנהיימר, היא תרמה את המגרש והבית לעזר מציון על מנת שידאגו לה באחרית ימיה, ואחרי שנפטרה בנו שם בנין גדול והפדיון היה לטובת עזר מציון. יותר למטה גרו הזוג ספרינגר - הבעל הצדיק רבי מרדכי תלמיד של החפץ חיים מראדין, נמוך עם זקן לבן כשלג קצת רחב וגדול, מחייך, ואשתו הצדקנית, גם להם לא היו ילדים.

מי זוכר אותם? מי יכול להוסיף?
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

נזכרתי בעוד דמות, באיזור הנ"ל - רבי עקיבא פינת יונה הנביא בערך היתה חנות בדים כמדומה של קרלינר טברייאני זקן גבוה ורזה בשם שווייצר. חתנו הוא הרב בנדיקט שמכהן כרב של חוג חת"ס ברחוב אדמו"ר מגור.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב: אני זוכר שבפינת צפניה רבי עקיבא היה קצב, ותלה לו בתוך החנות על מתלה מיוחד דופן שלם של בקר! גם לשון של בקר בגודל של כיכר לחם ענק...
אם אנחנו מדברים על אותו אחד זה כנראה אבא של מרגלית מאושר עד ומה שיותר נראה לי שהתכוונת לקצביה ברבי עקיבא פינת יונה הנביא של אלי וינברג שבמקור זה של אביו (ששמו פרח מזכרוני) וזכורני כשהגיעה משאית תנובה (עוד לפני שמישהו חלם על משאית קרור) היא רחשה זבובים ככוורת ועמד הסבל מתנובה עם מכנסי 3/4 ללא גופיה ועל גבו המיוזע הנחית חברו רבע פרה שהובילו לקצביה וכך גם מנת הבשר קיבלה את קיצבת הזיעה לכובד שאבעס ואם בלשון מדובר הרי שבכתף ישאו ואם בקישקע חשקה נפשך הרי שזה לא היה בצק עם נייר אלא קיבלת אצל הקצב את הקישקה/מעי פרה עם כל ניחוחות הרפת ואת הרפת הזו הכנסת אחר כבוד למטבח ואחרי שטיפה ומירוק יסודיים הכנת מילוי ואת התצריף הלזה שמת אחר כבוד עם הבשר המיוזע בסיר החמין ובשבת בבוקר אחרי שהתאחדו ניחוח הרפת עם טעם הזיעה צירפת לזה גם את החלה מהפועל המיוזע והשעיר של ויזניץ וצרוף הטעמים והניחוחות היו משהו משהו עד היום עומד בפי וכל הסינטטי ביחד עם תקנות משרד הבריאות לא ישווה לו.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

תעשה טובה, תשאיר לנו טעם בפה... עוד כמה תיאורים כאלו והאשכול יאבד אחוזי צפיה...
ובכל זאת אני משוכנע שזה היה בפינת צפניה ממש. לא היה שם קצב?!
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

פעם חשבתי כתב:תעשה טובה, תשאיר לנו טעם בפה... עוד כמה תיאורים כאלו והאשכול יאבד אחוזי צפיה...
ובכל זאת אני משוכנע שזה היה בפינת צפניה ממש. לא היה שם קצב?!
הקצביה בפינת צפניה היתה קצרת ימים לעומת הקצביה בפינת יונה הנביא ולכן סברתי כך.
ולגבי הסיפור מאוד מסקרן אותי מה יאמרו יתר הקוראים
כי כשהסבא תיאר נסיעה מיגעת ומטלטלת בואכה בני ברק
ליקקו את האצבעות
ואילו כאן שתיארתי את הקצביה כהוויתה (בדיוק כפי הדברים)
בדיוק כפי הסבא
וצבעוני כפי הסבא
וגם הסיום לגבי הטעם כפי שהיה מיחד במינו
ובפרט הקישקע שעם הריחות שתיארתי אין כיום טעם משובח כזה.
וקוראים נוספים מוזמנים לחוות דעתם על סיפור הקצביה והקישקע.!

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

התיאור שלך - ללקק את האצבעות!!!
אבל הריח....


כלומר, וכוו', ההבדל ברור. גם הסבא אילו היה מתאר "אוכל" ולא אנשים או רחובות ומכוניות ומגרשים, זה היה יכול להוריד את מפלס התיאבון, ק"ו כשגיבבת את כל מרכיבי הקבס יחדיו.
זה פירגון לכתיבתך המעולה - אם לא היה זה תיאור ממש כדי כדי כך חי, לא היה עולה בחילה מהריח שמתואר...
ועל דא אמרו חכמינו על טעם ועל ריח אין להתווכח.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

הסבא
הודעות: 38
הצטרף: 11 אפריל 2013, 03:47
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי הסבא »

בילדותי היה מושג כזה שקראו לו "סטייפלר".
אף אחד לא הסביר לי מה זה, זה היה נתון עובדתי קיים.
נולדתי כנראה למצב הזה, איני יודע מתי הוא התחיל ואיך,
פשוט היה חרוט לי בתת-מודע שיש גאון קדוש, משהו מובדל מהחיים, איזה גלגל אש או יותר מדוייק "ספר תורה חי", שזה סטייפלר.
הוא לא היה בשיח היומיומי, לא בבית ולא בחיידר, אבל היתה לו נוכחות.
כך קרה שכאשר הלכתי בפעם הראשונה ברחוב רשב"ם בשבת בבוקר, ומולי על המדרכה הנגדית צעד לאיטו בכבדות אותו זקן גבוה (אינני בטוח שהוא היה גבוה באמת, אבל ביחס אלי אז – מאוד) רחב כתפיים ובעל כרס, עם מעיל שחור מהוה מרופט ונעדר צבע, ופניו עטורי הזקן הלבן הגדול מאויימות, ומבטי עיניו מפחידים – אמרתי לעצמי: הוי! זה הסטייפלר!!
רציתי באותו רגע לרוץ הביתה לספר לכולם שראיתי!
אבל נסמרתי למדרכה והבטתי עליו.
הוא נעצר אחרי פסיעות אחדות והתיישב על ספסל פשוט של הרחוב, ואני מסתכל. איזה עומק של עיניים! יוקדות בוערות ומוקפות חומות של קמטי מצח ופנים עמוקים...
וכך היבטתי אחרי הילוכו עד היעלמו.
עכשיו אני כבר יודע מה זה סטייפלר.
וזה בלי שאף אחד אמר לי כלום.
הייתי אז בערך בן 6 או 7...

המחזה הזה חזר על עצמו פעמים מספר, בתקופה שהייתי הולך ברחוב רשב"ם בשבת בבוקר.
ולפעמים הלכתי מוקדם יותר.
ממרחק כבר שמעתי את הצעקה המתנגנת, קריאת התורה איטית במיוחד, עם דיוקי נגינת טעמי המקרא, והכל בזעקה חדה מחרישה אוזניים גם על המדרכה מחוץ לבית הכנסת.
אחר כך הוסבר לי שהסטייפלר לקוי בשמיעתו, כמעט חרש, בקושי מצליח להאזין לקריאת התורה כשהוא עובר ממקומו הקבוע אל בימת הקריאה, ראשו רכון קדימה על ספר התורה ואזניו ממש לתוך פיו של הקורא, והקורא הזה עבר פיתוח קול מיוחד לצעוק בלי להצטרד.
קראו לו ל"בעל-קורא" - מוישלה בויאר.
בחודש הקודם ראיתי מודעות ענק עם שמו "הגאון רבי משה בויאר...", ונזכרתי...

עודי ילד, התחשק לי לקבל ברכה מהסטייפלר בליל ראש השנה.
הלכתי אליו הביתה אחרי התפילה.
בחדר המדרגות הצטופפו מספר אנשים, אולי 5 אולי יותר. הייתי הילד היחיד. הדלת היתה סגורה, כולם המתינו.
מפה לאוזן עבר ההסבר: תיכף יסיים את הדגים והדלת תיפתח שוב.
הוא כבר סיים לברך את כל מי שכבר בא, וכבר נעמד לקדש את היום הקדוש.
בתו ששימשה אותו בנאמנות, דאגה לבריאותו, לא רצתה שיצום.
היא סגרה את הדלת, ואמרה שאחרי הדגים תפתח שוב.
המתנתי.



שוב הגעתי אל הדלת הפתוחה, לפני הבר-מצוה שלי.
וכי דבר של מה בכך הוא? לקבל ברכה מהסטייפלר לפני הבר- מצוה.
היה תור ארוך, אנשים נכנסו, ויצאו.
הכל היה שקט ומתוח.
חרדת קודש.
החלחלה שאחזה בי כשראיתי אותו מולי בפעם הראשונה.
ההתרגשות של להכנס ולהגיש לו פתק,
להמתין שיקרא מה שכתבתי,
והוא היה קורא בפה, לא בעיניים. בלחש (שלו, שהיה בקול אצל כל אחד).
פחדתי מהרגע שירים את העיניים ויסתכל עלי.
רציתי לשוב על עקבותי. להשאיר אותו עם הפתק ביד. ולברוח משם.
אף אחד לא היה יודע. אף אחד לא היה איתי. אז פשוט לצאת, לגמור את המתח הזה לפני שהוא מסתכל עלי!
אבל רציתי ברכה, ונשארתי.

יום אחד קרה דבר מצער ומפחיד מאוד, חבר שלי (שיחקנו יחד בילדות ברחוב, נדמה לי שהיה קטן ממני) נער בישיבה קטנה – נחטף!
הוא נעלם. לא חזר הביתה. פנו למשטרה, ו—לסטייפלר!
המשטרה פתחה חפ"ק, חיפושים, מתנדבים. בישיבות ובבתי הכנסת אמרו תהילים לשלומו כמה ימים אחרי התפילות בדמעות ובזעקות. והסטייפלר (כך סיפרו אז בשכונה) הרגיע: הוא יחזור בריא ושלם.
כל התפתחות, מיד רץ האבא לעדכן את הסטייפלר, והוא היה חוזר ומרגיע.
הגיע יום אחד טלפון קצר, הוא חי! וניתק.
החוטפים ממולחים, הם יודעים כמה שניות לוקח למשטרה לברר מהיכן מגיעה שיחת טלפון, ומנתקים קודם כדי לא להיתפס.
אחרי יום שוב שיחה, ואחרי חצי יום, ויומיים, גם בשבת! והרימו את הטלפון כי זה פיקוח נפש! כך סיפרו שהורה הסטייפלר (אני לא לוקח אחריות על מהימנות הפרטים לא הייתי נוכח בתוך הבית, אבל קרוב מאוד).
המשטרה לא הצליחה ללכוד את החוטפים ולא להיוודע מקומם, אבל מכל המילים שנאמרו בכל השיחות יחד, התברר שהחוטף או החוטפים מעוניינים בסכום מסויים ככופר, ואם יניחו כסף מזומן בצומת אחת מאחורי אבן – אחרי כמה שעות ישחררו את הבחור לחופשי!
שמו כסף.
בערב כל הרחוב המה אנשים וכוחות משטרה, כולם מצפים לבואו השמח של החטוף משביו!
ברכת הסטייפלר. רואה ממרחק.
האנשים התפזרו באכזבה, נאמר להם שהבחור נמצא כבר במשטרה והוא נחקר כעת, כל מה שידוע לו על החוטפים, הוא לא יגיע הערב הביתה.
רק אחרי זה התברר שהמשטרה ארבה לחוטף שיבוא לקחת את המזומנים, ומצאה שזה הילד בעצמו...

העובדות והנתונים היו כאלו, איני יודע על סמך מה זה התבסס, אבל זה היה המצב ללא עוררין.
לסטייפלר יש ראייה רוחנית, מילה שלו לא חוזרת ריקם.
אמר חי – חי. אמר מת – מת.
הוא קדוש בתורה, בעל רוח הקודש, בעל מופתים.
כל ערב מתמלא ביתו במבקשי ברכה מכל העולם, והחיים נחתכים על השולחן.
אין לו מזגן.
אין לו מאוורר.
יש לו משניות, והוא לומד בין אדם לאדם.
וגם בתוך כדי שנמצאים אצלו, כשהוא שואל משהו – עד שכותבים לו את התשובה על פתק – הוא ממשיך ללמוד ממקום שפסק.
הוא חיבר ספרים דקים על כל מסכת בנפרד,
ורק בביתו הוא מוכר אותם,
לא בחנויות.
מזה פרנסתו.
והוא שואל כל אחד, אם עכשיו הוא לומד את המסכת הזו, ואם לא – לא מוכר לו.
אין לו מספיק ספרים בשביל למכור סתם, רק למי שבאמת רוצה ללמוד בהם.
פעם הגעתי אליו לקנות ספר, קהלות יעקב, ולא היה לו! נגמרה המהדורה! הוא שאל אותי אם אני לומד את זה עכשיו, ידעתי מראש שעלי לומר כן, ולנענע בראש חזק לחיוב.
הוא קם מהמקום,
פחד פחדים...
וחיטט בארון הספרים הישן שבקיר הימני, ומצא עותק אחד. זה היה העותק הפרטי שלו. כבר כתב על זה הגהות. אבל לא היה לו אחר ומכר לי אותו.
כך יש לי היום כרך של קהלות יעקב ישן עם "קשקושים". עם כתב יד קודשו של המחבר, הסטייפלר.

בשבעה עשר בתמוז, פתאום אמרו שהסטייפלר חלה.
לא יכול להיות שהסטייפלר ימות!
הוא חלק מהעולם...
כמו שתלך ותגיד שכביש 1 לירושלים, מת.
או שהירח, נפטר.
אין כזה דבר!
אז אמרנו תהילים.
בסוף – קמנו בוקר אחד, בשבת של חודש אב, וכולם ידעו. איך ידעו אין לי מושג. זה לא נאמר, זה היה מצב נתון: הסטייפלר כבר לא איתנו.
זהו, העולם כבר אחר. זה העולם שאתם מכירים, זה העולם שהתחיל באותה שבת בבוקר. עולם בלי סטייפלר.

הסבא
הודעות: 38
הצטרף: 11 אפריל 2013, 03:47
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי הסבא »

כל מה שכבר הבנתי / הבחנתי עליו מעודי, שהחיצוניות, הלבוש והגוף לא תפסו אצלו מקום. בכלל.
הוא תמיד היה לבוש בכל הבגדים, אבל הם היו ישנים.
שהכפתור במכנסיים פתוח – אף אחד לא ראה כי היה לובש טלית קטן ענקית שכיסתה הכל מלפניו עד הברכיים כמעט.
אגב, הסיבה שלא סגר את מכנסיו, כנראה אף פעם, היתה קשורה לקדושתו ולמנהגיו היחודיים בתחום זה. הוא בקושי משך אותם מהצדדים, אבל מעולם (מעולם!) לא הוריד יד מלפניו מתחת לטבורו. לזה הייתי עד – בלכתו ברחוב היו ידיו בצדדים. בימי חול היה הולך עם מקל. בצבע עץ – דהיינו מקולף מכל צבע – שראשו כפוף, ובתחתיתו אין את הגומי. כל דפיקה, היתה "דפיקה"! ובעומדו לדבר, או בתפילה, וכדומה, שתי ידיו היו פרושות לו על חזהו מלפניו למעלה.
כובעו היה "עגול במקור", בפועל לא היתה לו כל צורה מוגדרת. על שוליו היה אפשר לומר "לכובע שלי שש פינות"... אפילו בחלק העליון, חלו "קנייטשים" בלתי סימטריים מלפנים ומאחור.
כשהגיע לבית כנסת, והוצרך להמתין כמה דקות. לפני תפילה, ברית מילה, או כל אירוע אחר. היה מוריד את הכובע ביד אחת, תוך כדי שבידו השניה כבר ספר פתוח ועיניו תקועות בו בעיון. את הכובע הניח בחבטה לצידו. בלי להסתכל איפה הניח אותו. זה היה יכול להכנס לקערית הטחינה ובאותה מידה להחבט ברצפה...

והנה, יום אחד נכחתי בברית-מילה (הכתובת המדוייקת, רשומה באשכול הנ"ל) שהסטייפלר הגיע בכבדותו, והתיישב מתנשם ומתנשף להיות סנדק.
עיני כולם מתבוננות בפניו.
רק אני (רק??) משוטטות עיני מכיפתו ועד על נעליו. וכאן נעצרתי. התבוננתי.
בתוך הנעליים הבלתי שרוכות ניצבו כפות רגליו, יחפות, חפות מכל בדל גרב!
הסבתי תשומת לב של אחד המבוגרים, והלה התפלא והלך לברר אצל מלווהו של הסטייפלר, שלא היה אלא בעל הברית – אבי הנימול בעצמו. כי לסטייפלר לא היו שמשים / מלווים / נכדים עוזרים.
כשהבטיח שיבוא לסנדקאות, הגיע. אם ברגל או בדרך אחרת.
כשבאו לקחת אותו, במכונית, זה היה בשבילו כבר "כבוד" מדי גדול. ואפילו "עצלות" מללכת נורמלי. ובכלל הדבר שנורא שנא והתנגד לו היה "להטריח בשבילו".
וכך התברר: גם הבוקר, כשבעל השמחה הגיע, התפלא למה הוא "טורח בשבילו", הרי היה מגיע לבד.
וכשסיפר לו שבחוץ ממתינה מונית, לא התארגן, כי הנהג ממתין במיוחד בשבילו, ותקע את רגליו בנעליים כמות שהן ורץ החוצה. בריצה המקסימאלית שכוחותיו וזקנתו אפשרו לו...

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

עוד סיפור מדהים ששמעתי אישית מבעל המעשה על הסטיפלר זצ"ל
בעל המעשה רצה להכנס לסטייפלר עם קוויטל/פתקה ולא מצא ניר מתאים ותלש חתיכת דף ממחברת של בתו בת ה12 וכתב את בקשתו.
וכשנכנס לסטיפלר לקח הסטיפלר את הקוויטל מיששו בידו והחזירו לבעל המעשה באומרו זה דף של אשה ולכן איני קורא בו.!!!

צדק צדק
הודעות: 881
הצטרף: 17 נובמבר 2012, 19:46

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי צדק צדק »

הסבא כתב: אחר כך הוסבר לי שהסטייפלר לקוי בשמיעתו, כמעט חרש, בקושי מצליח להאזין לקריאת התורה כשהוא עובר ממקומו הקבוע אל בימת הקריאה, ראשו רכון קדימה על ספר התורה ואזניו ממש לתוך פיו של הקורא, והקורא הזה עבר פיתוח קול מיוחד לצעוק בלי להצטרד.
קראו לו ל"בעל-קורא" - מוישלה בויאר.
בחודש הקודם ראיתי מודעות ענק עם שמו "הגאון רבי משה בויאר...", ונזכרתי...
זה לא אותו ר' משה בויאר. זה אברך צעיר מרצה שנקרא בשם זה. ר' משה בויאר הבעל קורא לא מופיע במודעות רחוב, כמה שידוע לי.

סמל אישי של משתמש
פעם חשבתי
הודעות: 1836
הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

הסבא - גיוואלדיג!!
הבא נא עוד משהו.

צדק צדק - אתה מתכווין לר' משה בויאר המרצה, מן הסתם בן או נכד של ר' ירחמיאל ראש העיר בני ברק לשעבר.
והסבא התכווין לר' משה בויאר שהוזכר במודעות של אתרא קדישא על חיטוטי שכבי.
חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

ומי זוכר בהשומר פינת חבקוק את החצר למכירת סיד (שאיני זוכר את שם בעליה)
שבמרכזה בור סיד שהיו הילדים מציצים בחמדה לעברה
ורק בודדים היו אמיצים לטפס את הגדר ולהתגנב בשעת ליל
או לנסות להעז להתגנב בשעות העבודה חרש מאחרי משאית וכדומה בתקווה שלא יתפסו על חם
ושם לקושש בזריזות (להינצל מידו הזועמת של בעל הבית) ובזהירות (שלא להחליק בשפת הבור החלקלק שנע בין כתמים כבדים כויות ועד מוות) קצת סיד יבש משולי הבור
ואח"כ לרוץ להשויץ לחברה על המציאה
וכל כך למה כי אחד מתחביבי הילדים היה לזרוק חתיכת סיד לכוס מים ולראות אותם מבעבעים ומעלים כעין קיטור
דא עקה/ הבעיה היא שאין לקנות זאת במכולת
ורק מי שהתגנב זוכה בכך או בפרורים מנדיב שיתן לו
ולכך מקום זה זכה במבטיהם העורגים של ילדי בני ברק
וכשבור סיד זה נסגר נסגר עמו פרק בחיי ילדי בני ברק.

צדק צדק
הודעות: 881
הצטרף: 17 נובמבר 2012, 19:46

Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

נושא שלא נקרא על ידי צדק צדק »

    פעם חשבתי כתב:הסבא - גיוואלדיג!!
    הבא נא עוד משהו.

    צדק צדק - אתה מתכווין לר' משה בויאר המרצה, מן הסתם בן או נכד של ר' ירחמיאל ראש העיר בני ברק לשעבר.
    והסבא התכווין לר' משה בויאר שהוזכר במודעות של אתרא קדישא על חיטוטי שכבי.
    אכן. הזכרתני שהוא הובא במודעות של אתרא.

    סמל אישי של משתמש
    tohar
    הודעות: 8
    הצטרף: 21 ינואר 2014, 14:39

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי tohar »

    נוסטלגיה
    אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

    סמל אישי של משתמש
    tohar
    הודעות: 8
    הצטרף: 21 ינואר 2014, 14:39

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי tohar »

    אסם
    אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

    אחד תם
    הודעות: 528
    הצטרף: 21 נובמבר 2012, 14:59
    נתן תודה: 19 פעמים
    קיבל תודה: 1 פעם

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אחד תם »

    tohar כתב:נוסטלגיה
    תודה רבה על התמונה זה מזכיר לי הרבה נוסטלגיה
    1. סופר מרקט רוזנפלד (הוא עדין חי?)
    2. העצים של ברכת האילנות ברחוב האדמור מגור 2
    3. הבנק שהחליף שם (כשחסמו את רחוב חז"וא כשהעבירו את הכספות )
    אוהב כל יהודי (בפיתה עם חריף)

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    בור הסיד מול אוסם!! בטח!!

    תמונות הנוסטלגיה כאן נפלאות! הגם שזה משנים די מאוחרות.
    בכל זאת לא זכרתי שתפוצה עבר לפינה של האדמור מגור.
    יפה להיזכר בחזון איש לפני איי התנועה והדקלים. ובמיניבוסים הצהובים של הילדים...

    את ביח"ר אוסם אני עוד זוכר שהיה סביבו גדר רשת ברזל פשוטה ולא חומת קיר.
    אבל יפה להיזכר גם בזה.
    ובעיקר איפה היום המכוניות האמריקאיות שרואים בקצה הימני בתמונה השניה?? פעם כל הקבלנים והעשירים התגאו בשטוחות הללו..
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    חיפשתי בזכרוני משהו נוסטלגי בקיר שסביב אוסם.
    נזכרתי שבנו אותו לפני בערך 35 שנה, וביציקה של הרצועות למעלה הניחו בקבוקי בירה הפוכים.
    אחרי שהבטון התייבש, עבר פועל עם פטיש וניפץ את הבקבוקים, וכך נשאר מעל הקיר "תייל טבעי" נגד מסתננים. שפיצים של זכוכית שנונים ומסוכנים.
    חלק מהקיר כבר נהרס, והיתר ייהרס בקרוב עם התפתחות מתחם הבנייה.
    רוצו לחפש את שארית בקבוקי הבירה הנטועים בעומק הבטון מעל הקיר...
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    שיראל
    הודעות: 171
    הצטרף: 22 נובמבר 2012, 15:17

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי שיראל »

    ובעיקר איפה היום המכוניות האמריקאיות שרואים בקצה הימני בתמונה השניה?? פעם כל הקבלנים והעשירים התגאו בשטוחות הללו..
    כן הזכרת לי נשכחות כל הקבלנים היו או עם אמריקאיות או עם ולוו
    למי יש ולוו היום.
    איזהו מכובד המכבד את הבריות

    סמל אישי של משתמש
    mmw
    הודעות: 7051
    הצטרף: 30 יוני 2013, 18:25
    מיקום: ירושלים

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי mmw »

    לאברכים יש היום
    שנשמע ונתבשר בשורות טובות

    סמל אישי של משתמש
    אולפני לדעת
    הודעות: 428
    הצטרף: 06 יוני 2013, 20:10

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אולפני לדעת »

    התמונות מדהימות. תביאו עוד.

    מי זוכר את חנות מפעל הפיס ליד פינת הזול כיום?
    שיבנה בית המקדש במהרה בימינו

    שילת
    הודעות: 668
    הצטרף: 11 דצמבר 2012, 23:52

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי שילת »

    הסבא, דבריך מתוקים מדבש.
    את הקריאה של ר' משה בויאר אני זוכר כקריאה הכי מדויקת ששמעתי בחיי שהיא גם נעימה לאוזן. בד"כ הדייקנים קוראים בצורה משעממת, ואילו הקריאה שלו עם כל הדיוקים היא גם נעימה ביותר.
    בחנות של תפוצה בפינת האדמור מגור (אגב, התמונה לא ישנה כ"כ, שימו לב למדרכה שכבר משופצת) קראתי כילד את הספר "אני הייתי עוזרו של מנגלה", שהיה זרוק באחת הפינות. עדיין תקועות לי בראש כמה תמונות מהספר המזוויע הזה.
    "עומד על גשר ההלכה, מחפש את דרך השלום"

    סמל אישי של משתמש
    יצחק הספרן
    הודעות: 5694
    הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
    קיבל תודה: 1 פעם

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

    אולפני לדעת כתב:התמונות מדהימות. תביאו עוד.

    מי זוכר את חנות מפעל הפיס ליד פינת הזול כיום?
    חנות מפעל הפיס הזו היתה ממוקמת לצידה תחנת מוניות בני ברק במיקומה הקודם אבל תחנת הפיס הזו היתה לפני כן ברשי 3 בתוך ביתן מתכת לצד מדרגות המקלט הציבורי והביתן היה מחולק לשניים חציו הפונה לכביש היה תא טלפון ציבורי וחציו הפנימי היה דוכן מפעל הפיס ואת החשבון עשה בעל הדוכן עם מחשבון בדומה לזה שבתמונה שכל פעולה דרשה סיבוב ידית ואם תשימו לב בצידו העליון יש מקום לסליל ניר כך שהלקוח גם זכה לפירוט וסיכום מסודר לא על תגזימו לא אם שמות המוצרים וחתימת העסק הלו פעם היו צנועים בדרישות והסתפקו רק בספרות והמונה במוניות היה כמו בתמונה הנוספת ואם אצל בעלי המוניות דהיום מונה זו מילה מגונה על אחת כמה וכמה שפירוט על נייר זו כבר דרישה שאינה מתקבלת על הדעת שאפילו היצרן הבין זאת ולא היה תדפיס נייר אלא כזה ראה (על הצג) וקדש.
    אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    מונה כזה אני זוכר. עוד בלירות!
    מחשב כזה לא...


    יצחק הספרן, מי יותר מבוגר משניכם, אתה או הסבא??
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    תמונה 014.jpg
    צולם לאחרונה ע"י המחשב, אולי זה לא ברור מספיק...
    מי כאן זוכר את האסימונים?
    ואת המתקן המתקפל של ספרי הטלפונים הענקיים שהיה מורכב בכמה תאי טלפון ציבוריים??
    אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    סמל אישי של משתמש
    mmw
    הודעות: 7051
    הצטרף: 30 יוני 2013, 18:25
    מיקום: ירושלים

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי mmw »

    קשה לראות
    שנשמע ונתבשר בשורות טובות

    סמל אישי של משתמש
    אין שם
    הודעות: 1185
    הצטרף: 09 נובמבר 2012, 00:27

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אין שם »

    עד לפני 15 שנים היה עדיין את הטלפונים של האסימונים בפינת רבי עקיבא חזון איש.
    כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא. (ר' נחמן מברסלב)

    סמל אישי של משתמש
    mmw
    הודעות: 7051
    הצטרף: 30 יוני 2013, 18:25
    מיקום: ירושלים

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי mmw »

    כן תודה
    שנשמע ונתבשר בשורות טובות

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    אין שם כתב:עד לפני 15 שנים היה עדיין את הטלפונים של האסימונים בפינת רבי עקיבא חזון איש.
    כוונתך - של טלכרדים.
    אסימונים היו לאחרונה לפני בערך 19 - 18 שנה
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    סמל אישי של משתמש
    אין שם
    הודעות: 1185
    הצטרף: 09 נובמבר 2012, 00:27

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אין שם »

    פעם חשבתי כתב:
    אין שם כתב:עד לפני 15 שנים היה עדיין את הטלפונים של האסימונים בפינת רבי עקיבא חזון איש.
    כוונתך - של טלכרדים.
    אסימונים היו לאחרונה לפני בערך 19 - 18 שנה
    אסימונים , נראה לי היחידי בתקופה הזו.
    כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא. (ר' נחמן מברסלב)

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    איני יכול להתווכח, כי לא הייתי בעיר בני ברק בשנים שאתה מדבר עליהן,
    אבל מסברא, אין תיפעול של טלפון אסימונים בלי שיש לו שירות יומיומי.
    ואם בזק עובדים כבר הרבה שנים בכל הארץ עם מכשירי טלפון ציבורי של טלכרד בלבד, זה אומר שאין להם שירות לאסימונים. מי מכר אז אסימונים? מי קנה והיכן? מי רוקן כל יום? זה לא סביר שהיה טלפון אחד בודד חריג.

    אולי אתה מתכווין לטלפון מטבעות? של שקלים וכדומה?
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    סמל אישי של משתמש
    mmw
    הודעות: 7051
    הצטרף: 30 יוני 2013, 18:25
    מיקום: ירושלים

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי mmw »

    שזה עד היום יש בכל מיני חנויות
    שנשמע ונתבשר בשורות טובות

    סמל אישי של משתמש
    אין שם
    הודעות: 1185
    הצטרף: 09 נובמבר 2012, 00:27

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אין שם »

    פעם חשבתי כתב:איני יכול להתווכח, כי לא הייתי בעיר בני ברק בשנים שאתה מדבר עליהן,
    אבל מסברא, אין תיפעול של טלפון אסימונים בלי שיש לו שירות יומיומי.
    ואם בזק עובדים כבר הרבה שנים בכל הארץ עם מכשירי טלפון ציבורי של טלכרד בלבד, זה אומר שאין להם שירות לאסימונים. מי מכר אז אסימונים? מי קנה והיכן? מי רוקן כל יום? זה לא סביר שהיה טלפון אחד בודד חריג.

    אולי אתה מתכווין לטלפון מטבעות? של שקלים וכדומה?
    אני יסביר, בתקופה זו הייתי הולך דרך שם לישיבה שלי ותמיד היה מעניין לראות שעדיין נשאר שם טלפון כזה והיינו אוספים איסמונים, לראות איך זה עובד אבל לאחר כמה חודשים גם זה נעלם , דרך אגב תמיד בדרכי לישיבה הייתי רואה את מרן הרב שטיינמן חוזר עם חלק מהמתפללים בתפילת ותיקין באיצקוביץ לביתו, זה היה עושה לי כל יום חשק חדש לבוא בזמן לישיבה כדי לראות את מרן הרב שטיינמן חוזר מהתפילה .
    נערך לאחרונה על ידי אין שם ב 22 ינואר 2014, 01:18, נערך פעם 1 בסך הכל.
    כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא. (ר' נחמן מברסלב)

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    עד לפני שנה וחצי בערך עוד היה מרן הרב שטינמן חוזר דרך שם ברגל מתפילת וותיקין באיצקוביץ' בשבתות. עם כל המלווים כמובן.
    בימי חול כבר הרבה שנים שהוא מתפלל בבית.
    בימים נוראים הוא עדיין הולך לשחרית למנין ותיקין באיצקוביץ', ורק אחרי שחרית הולך להמשיך את התפילה בביתו. עד מאה ועשרים!
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    סמל אישי של משתמש
    יצחק הספרן
    הודעות: 5694
    הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
    קיבל תודה: 1 פעם

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

    ומי מכם זוכר את ביתן הטלפון ציבורי ברחוב חזון איש שעמד בקטע הרחוב היכן שמסעדת קורניק המיטולוגית עדין עומדת והביתן היה בצד הימני בצמוד לסמטה המוליכה לגן 93 ומה שמו בטלפון הציבורי לחייג עוד לפני עידן האסימנים? (אני זוכר נראה אתכם) .

    סמל אישי של משתמש
    ארבע אמהות
    הודעות: 15626
    הצטרף: 06 נובמבר 2012, 23:42

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי ארבע אמהות »

    חסיד חב"ד שלמד בבני ברק כתב את הקטע היפה הבא:

    לקסיקון הילדות שלי ● הכניסה לבני-ברקים בלבד!

    ידידי. היום הגעתי לבני ברק, העיר בה ביליתי את מיטב שנות ילדותי כחניך בתלמוד תורה במרכז העיר. זו לא פעם ראשונה שאני חוזר לעיר הזו כאדם בוגר, אני נמצא שם כמה פעמים בחודש, אלא שהיום, כאשר הגעתי אליה לרכוש ד' מינים, החלטתי להחנות את הרכב ולהתחיל להסתובב ברגל, לחזור למחוזות הילדות, לריחות, לאנשים, לטעמים ולסמטאות שעושים לי צמרמורת כשאני נזכר בבני ברק שלי, כילד.
    התיישבתי לכתוב קצת מושגים באותיות אלף בית, המשקפות את בני ברק כפי שאני ראיתי אותה כילד, ולא בהכרח בני ברק בתפארתה, כמו שהיא. כך שייתכן בהחלט שתמצאו את עצמכם מזדהים, או מתעצבנים. זכותכם.

    איצקוביץ'.
    בלאגן דקדושה. מדינה בתוך מדינה. כילד, עוד חוויתי את המעבר מאיצקוביץ' המיתולוגי לזה המשופץ, הממוסחר. אני עוצם עיניים, חוזר לילדות. חזרת הש"ץ. קדושה. "קדוש" ימינה – ריח כבד של חנות הדגים, "קדוש" שמאלה – ניחוח טיגון דוחה ממטעמי שלמה ו"קדוש" קדימה - מאות ארגזים מוזנחים וזרוקים בפתח חנות הספרים המיתולוגית.

    בילוי .
    איך מבלים זמן איכות בבני ברק? יוצאים לרחוב לקרוא ספר טוב, אוכלים פלאפל מהביל ובמקרים נדירים מפרגנים כוס מיץ פירות סחוט מפינת רש"י רבי עקיבא. זוכר שהחנות הזו נפתחה, מכות הלכו שם בתור למיץ הנכסף, מכות.

    גיטלר.
    חנות הספרים המיתולוגית ברחוב קוטלר, אין יום שלא הייתי מבקר בה, לבדוק אולי יצא ספר מתח חדש לילדים. אהבתי נורא את חוסר הסדר שם, כי תמיד הייתי מוצא בתוך הבלאגן משהו חדש.

    דוכן ספרים.
    בכל זמן שהייתי עובר ליד דוכן ספרים בעיר, אפשר היה למצוא ילד, נער או מבוגר, עומד וקורא, עומד ומעלעל בספר חדש או ישן. בכלל, בני ברק היא סוג של ספריה עירונית ענקית שדוכניה ממוקמים על המדרכה, פזורים ברחובות, אין צורך ברישום מוקדם או בתשלום דמי מנוי.

    הלל.
    ר' הלל (או בהגיה נכונה יותר, "ר' היל"), הסטמאר'ער המתוק מרחוב רש"י, שחנות האוכל היהודי המוכן שלו כבר נכנסה למיתולוגיה, הייתה עבורי כל מה שילד רעב צריך בשתים בצהרים; קופסה של פירה, אורז או פתיתים. שתים וחצי שקל. זה כשהיה כסף. כשלא היה? פיתה עם מלפפון חמוץ בארבעים אגורות. שניצל? שבע שקל! רק לחלום.

    ורשא, גן.
    מובלעה במרכז רחוב רבי עקיבא, שלא ברור לי מדוע נקראה כך. גן בטח שאין שם. אולי גיא ענק שמזכיר גיא הריגה (אולי מכאן השם וורשא). שימש לנו כילדים, ומשמש עד היום, בעיקר מקום מפגש אסטרטגי, "נפגשים בגן וורשא", "עשרים מטר מגן וורשא". הייתי אוהב לסור לשם משני טעמים: חנות גל פז, ופלאפל שלמה.

    זכרון מאיר.
    ישיבה חכמי לובלין, בניין ענק, שתמיד רוחש. בני ברק היא עיר שכולה קודש, אך בכל זאת, תמיד הרגשתי, כילד, משהו נורא יהודי במקום הזה. נורא טהור.

    חמישים וארבע.

    האוטובוס, בה"א הידיעה. המילה המוצמדת אליו כמעט-אוטומטית: "חמישים וארבע הגיע?". שנאתי לנסוע בו בגלל הסיבוב המיותר ברחוב הרצל. עבורי כילד, הקו (וגם העולם) נגמר בסוף רבי עקיבא. הייתי יורד, והאוטובוס נבלע לו אי שם שמאלה, מעבר לערי החושך.

    ט.
    ובאריכות רבה יותר: תשמ"ט. השנה ששיסעה ופילגה את היהדות החרדית. השנה שבה ילדי העיר צהלו ושמחו. יש מהומה. אבנים על החב"דניקים, מישהו קרע שלטים של דגל. כמה חשיבות ייחסנו לכל דבר. עבורי זו לא הייתה מחלוקת אמיתית, פשוט אקשן נטו.

    יריד לייפציג.
    מי צריך לטוס לחו"ל, כשאפשר להפליג במחוזות הדימיון היישר ליריד לייפציג, ולהישאב אל תוך סיפורי להמן, כשאתה עובר לתומך ברחוב ברטנורא, ליד החנות המיתולוגית (מישהו זוכר?). אין יום שלא הייתי עובר ליד השלט "יריד לייפציג" ומדמיין שאני ממש שם, בלייפציג.

    כובעי פוקס.
    לא רחוק מהיריד. הזיכרון החזק שלי: שש בערב, חורף גשום, חשוך בחוץ. האוטובוס הבייתה עובר ואני מסרב למהר. עומד ומביט מעבר לחלון, שקוע במלאכתו של מגהץ הכובעים המניח סמרטוט אפור לח ומעביר מגהץ שמעלה אדים מהכובע. ריח משכר.

    לחמניה עם נקניק.
    המאכל הלאומי. הסעודה האידיאלית. גם עם קטשופ שנראה כמו מים אדומים וחרדל סר טעם, זה היה הדבר הכי טעים וממכר שיש. אם תביאו לי את כל הגאדג'טים בעולם; אייפון עם מסך נגיעה, פלסייטשן משוכלל או טלפון לוויני, עבורי ההמצאה הטכנולוגית המשמעותית והמתקדמת ביותר היא עמוד המתכת המחודד עליו היו המוכרים מלבישים את הלחמניה כדי לחורר אותה, להשחיל את הנקניקיה בקלות. הייתי עוקב בדריכות אחר תנועותיו של המוכר, שהיה מסובב את הלחמניה על המכשיר כבקיא ורגיל. לימים התברר לי שתפקידו היה גם לחמם את הלחמניה מבפנים. גאדג'ט מטורף, כבר אמרנו?

    מעבר חציה.
    מי מרח פה פסים לבנים באמצע הכביש? בבני ברק, מעבר חציה הינו בגדר המלצה בלבד, הן לנהגים והן להולכי הרגל.

    סירחון.
    חלק אינטגרלי מהחיים היום יומיים של המבקשים לטבול במקוואות של העיר. מקומות שבהן פטריות היא לא מילה גסה, ודטרגנט הוא לא בהכרח מוצר מצוי.

    עקיבא, רבי.
    תראו לי עוד רחוב בעולם שהבאבא סאלי, האדמו"ר מויז'ניץ והסטייפלער, מחייכים אליך כמעט כל חמש מטר. הרחוב הכי יהודי בעולם, עם שפע של מסעדות פלאפל, חנויות צילום, ספרים וסידקית. המון סידקית. "מחוט ועד שרוך נעל", כאן זה לא מליצה. זו מציאות.

    פלאפל.
    עוד לפני עידן הבאגטים, והסיני המוקפץ או התפתחות הפיצות, בבני ברק היה "לאכול בחוץ" רק דבר אחד: פלאפל. וכשאומרים פלאפל מתכוונים לשלמה. או לנחום. אישית העדפתי את שלמה, שהיה נותן לך את הפיתה ומאפשר לך למלא כאוות נפשך, צעד מרחיק לכת במושגים בני ברקיים. והצ'יפסים? לא היו אלא פרוסת תפוח אדמה ברביכה פריכה של ביצה ותבלינים. טעם של ילדות.

    צימוקים.
    עם גבינה, בתוך מאפה שמרים חם. כאילו לא עברו עשרים שנה, נכנסתי לשם היום, והגב' הקשישה מקונדיטורית כץ, הסמוכה לבנק הפועלים, עומדת מאחורי הדלפק עם החיוך המבויש והמבע המסביר פנים. עוגת השמרים גבינה עומדת בחלון הראווה, בדיוק באותה צורה, בדיוק באותו מראה. והריח? פשוט לא השתנה.

    קיוסק זילברברג.
    ובלשוננו, הילדים: "העיגול". לא יודע מה יש בקיוסק הזה שתפס אותי יותר משאר הקיוסקים, אולי המיקום האסטרטגי שלו בלב הכיכר. שם למדתי שיש מושג שנקרא "עיתון המודיע", שם ראיתי חסידי גור שמנים מוציאים את השעון מהכיס של הווסט, לשם הייתי בורח כשבחיידר היה משעמם. ושותה כוס ברד בטעם משמש.

    ראב"ד.
    הרחוב עם הישיבה שעל הגבעה. פונוביז'. זוכר עד היום את השרוול שהקימו בין ביתו של הרב שך לבין הישיבה, כאשר חלה והתקשה ללכת. זוכר את הפסוק על הקיר החיצוני של הישיבה עם הפונט המוזר, שכילד, הייתה תקופה ממושכת שהייתי משוכנע שהוא כתוב בערבית.

    שוק ד' מינים.
    גן עדן אמיתי עלי אדמות. הימים שבהם בני ברק כולה הייתה הופכת לשוק ענק, עם ריח אתרוגים, לבלוב הדסים והמון קישוטים. כמה חיים ומרץ היו נכנסים לעיר הזו בימים של טרם חג הסוכות. היום הכל רוכז לשוק אחד גדול. כמה חבל.

    תשעים ושלוש.
    הגן שהצית את הדימיון. בהפסקות הצהרים היינו רצים לשם ומשחקים. לא מחבואים או תופסת, אלא משחקי מלחמה ואסטרטגיה אמיתיים של ילדים בני ברקים. עם מלחמות, מארבים והסתערויות בזמן אמת, בתוך שטח האויב.

    http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... =771&upd=1
    "והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו" ישעיהו מג, ו

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    ערבוב בין המון תקופות. כולל דברים שהתחילו רק בחמש שנים האחרונות.

    אם היה לי זמן הייתי מפריד את הנוסטלגיה מהטשולנט הזה, ומעלה את השורות היותר יפות במרקר...

    על כל פנים, תודה!
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    סמל אישי של משתמש
    tohar
    הודעות: 8
    הצטרף: 21 ינואר 2014, 14:39

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי tohar »

    איפה מפעל הפיס?
    אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

    סמל אישי של משתמש
    tohar
    הודעות: 8
    הצטרף: 21 ינואר 2014, 14:39

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי tohar »

    איזה רחוב זה?
    אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

    אחד תם
    הודעות: 528
    הצטרף: 21 נובמבר 2012, 14:59
    נתן תודה: 19 פעמים
    קיבל תודה: 1 פעם

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אחד תם »

    tohar כתב:איזה רחוב זה?
    תודה על שאתה נותן לאמץ את המחשבה
    זה נראה לי באזור חזו"א/עזרא
    אוהב כל יהודי (בפיתה עם חריף)

    סמל אישי של משתמש
    tohar
    הודעות: 8
    הצטרף: 21 ינואר 2014, 14:39

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי tohar »

    3
    אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

    איש הצללים
    הודעות: 61
    הצטרף: 20 ינואר 2014, 13:02

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי איש הצללים »

    1 קוטלר פינת הרב שך
    2 כמה מטרים לפני זה - מול איצקוביץ
    3 הבניין שהרסו לפני שנתיים של אגודת ישראל נראה לי

    אבי
    הודעות: 75
    הצטרף: 30 יולי 2013, 21:20

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אבי »

    tohar כתב:איזה רחוב זה?

    רחוב נחמיה 24

    רואים בבירור את המקום והבלגן

    אחד תם
    הודעות: 528
    הצטרף: 21 נובמבר 2012, 14:59
    נתן תודה: 19 פעמים
    קיבל תודה: 1 פעם

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אחד תם »

    איש הצללים כתב:1 קוטלר פינת הרב שך
    2 כמה מטרים לפני זה - מול איצקוביץ
    3 הבניין שהרסו לפני שנתיים של אגודת ישראל נראה לי
    1. קוטלר פינת רבי עקיבא (עם הגב לביג בן וכו)
    2. צולם עם הגב לשטיסל ברח' הרב שך (הר-צל לשעבר)
    3. צולם עם הגב לדואר ברחוב רבי עקיבא
    אוהב כל יהודי (בפיתה עם חריף)

    אחד תם
    הודעות: 528
    הצטרף: 21 נובמבר 2012, 14:59
    נתן תודה: 19 פעמים
    קיבל תודה: 1 פעם

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אחד תם »

    אבי כתב:
    tohar כתב:איזה רחוב זה?
    רחוב נחמיה 24

    רואים בבירור את המקום והבלגן
    איפה שהיה אמור להיות נדבורנא רוזנטל (חידושי הרים) ?
    אוהב כל יהודי (בפיתה עם חריף)

    סמל אישי של משתמש
    tohar
    הודעות: 8
    הצטרף: 21 ינואר 2014, 14:39

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי tohar »

    לא קוטלר
    חזו"א פ. ר"ע, יריד המזרח התיכון

    אבי
    הודעות: 75
    הצטרף: 30 יולי 2013, 21:20

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אבי »

    אחד תם כתב:
    אבי כתב:
    tohar כתב:איזה רחוב זה?
    רחוב נחמיה 24

    רואים בבירור את המקום והבלגן
    איפה שהיה אמור להיות נדבורנא רוזנטל (חידושי הרים) ?

    מה אתה מקשקש על נדבורנא-רוזנטל

    הבנינים האלו בנוים עוד לפני שהאדמו"ר זצ"ל חלם על בני ברק

    בכ"א זה ברח' נחמיה (פינת עזרא)

    אני48
    הודעות: 46
    הצטרף: 13 נובמבר 2012, 21:14

    Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי אני48 »

    יצחק הספרן כתב:ומי מכם זוכר את ביתן הטלפון ציבורי ברחוב חזון איש שעמד בקטע הרחוב היכן שמסעדת קורניק המיטולוגית עדין עומדת והביתן היה בצד הימני בצמוד לסמטה המוליכה לגן 93 ומה שמו בטלפון הציבורי לחייג עוד לפני עידן האסימנים? (אני זוכר נראה אתכם) .
    אינני זוכר מה שמו בטלפון לחייג, אבל אני עוד זוכר כשהיה שם ה"מומחה" לתיקוני אופניים, שם באנו לתקן את האופניים מכל האזור.

    סמל אישי של משתמש
    פעם חשבתי
    הודעות: 1836
    הצטרף: 10 אפריל 2013, 18:47
    קיבל תודה: 3 פעמים

    Re: Re: אשכול הנוסטלגיות - בני ברק

    נושא שלא נקרא על ידי פעם חשבתי »

    פשש איזה תמונות! תודה.
    נותן השראה לכתוב על כל תמונה בנפרד...

    קו 400 העתיק הזה הוא של דן - תיור, כשהקו הזה עבר בנחמיה, הוי אומר שהפרדם עוד חסם את סוף חזון איש ולא היו בניני מגורים [ולא מגדל המים].


    הטלפון ציבורי שיצחק הספרן הזכיר - לא זכור לי,
    הסימטא היא לא פחות מהמשך רחוב אור החיים.
    עם מה זה עבד, תספר כבר....


    עוד פרט שנזכרתי, לפני שנבנה הבנין של סערט-ויז'ניץ באמצע חזון איש, החיידר שלהם היה בבנין ישן דו קומתי ברחוב דסלר, הבית השני מפינת חזון איש...
    חברים יקרים, פרשתי מניהול הפורום,
    עזרו למנהלים שיחיו לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
    אנא בטובכם, לרענן מדי פעם את קריאת כללי הפורום - ולהתבטא בויכוחים בכבוד ובהוגנות...

    http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=2305

    שלח תגובה