שאלות וביאורים על התורה- במדבר

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: יאיר, אחד

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

מצפים לשיתוף פעולה פורה מחברי הפורום

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

הרמב"ן: "ועוד, כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה', והוא נודע אליהם בשמו, יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים, כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל, וזכות הרבים במספרם, וכן לכולם זכות במספר שימנו לפי משה ואהרן, כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים, ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ולא ימעיט מספרכם, והשקלים כופר על נפשותיכם".

המקור לקוויטל בראשונים.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

עקב"א:
כתיב (א' נ')"ואתה הפקד את הלווים" וגו', ובבעה"ט איתא, ב' במסורה, הכא, ואידך הפקד עליו רשע וגו' (תהלים קט, ו) אין אדם נעשה שוטר מלמטה, אא"כ נעשה רשע מלמעלה, ע"כ.
והיינו כדאיתא (יומא כב:) אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול, מפני שלא היה בו שום דופי דאמר ר' יוחנן "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחריו", ולכאורה קשה, מדוע שלא יהא הפרנס נקי מכל רבב, ללא שום דופי, אלא ישנם ב' טעמים בדבר:
א. כדי שיהא המלך כמו העם ולא שונה מהם.
ב. כדי שלא יבוא לידי גאוה, וכדמצינו במלך ישראל, דכתיב ביה (דברים יז, טז) רק לא ירבה לו סוסים וגו', והיינו כדי שלא יתגאה,אלא בחי' "ויגבה לבו בדרכי ה'".
והנה, בני לוי הרי לא חטאו במעשה העגל, ולכך היה חשש שיבואו לידי גאוה, ולכך לוקחים את בחי' רשע מלמעלה "הפקד עליו רשע" - שנאמר עליהם "ארור אפם כי עז וגו' (בראשית מט, ז) וממנים אותם פרנסים על הציבור שיצטרכו לאנשים ולשאת העגלות, וכל זה נעשה כדי שלא יבואו הלויים לידי גאוה, להתגאות על שלא חטאו בעגל, וזה הוא הפי' במסורה הנ"ל.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

ובדרך צחות פירש:ע"פ הא דאיתא (יומא כב:) אין מעמיד פרנס על הציבור אא"כ קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, ולכאורה מה יעשו אם יהא הפרנס באמת נקי מכל רבב ללא שום דופי אלא אזי כבר ימצאו האנשים פסול אפי' מתחת לפני הארץ, ובדברים שאין להם שחר, וזהו "הפקד" עליו רשע - שאם אינו רשע - כבר יפקדו עליו רשע...

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

כתיב (ב, ז) מטה זבולון ונשיא לבני זבולון וגו'. איתא בבעה"ט, וז"ל לא אמר "ומטה" כדרך שאמר באחרים לפי שזבולון היה מפרנס ליששכר וראיתי בתנחומא הטעם שלא אמר ומטה בזבולון וכו' ללמדך שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא ונותן לתוך פיו של יששכר לפיכך לא רצה הכתוב לעשותו טפילה לו, לומר ששכרו גדול כמותו.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

עקב"א: כתיב (א, נד)"ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה כן עשו". ולכאורה קשה מדוע כתיב "כן עשו", ונ"ל, דהנה כתיב (שמות כג, ג)"ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה" ואח"כ כתוב (כג, ז)"ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע", ולכאורה קשה, מדוע בתחילה כתיב "נעשה" ואח"כ כתיב (שמות כד, ז) "נעשה ונשמע", והענין הוא, דבתחילה אמרו "נעשה" והיינו עשיה לשם מצוה ללא ידיעת הטעם והכוונה, ואח"כ אמרו "נעשה ונשמע", כי מצוות צריכות כוונה, וידיעת טעמי המצוה, וזהו "כן עשו בני ישראל" - שהאיברים עצמם עשו את צווי משה (ללא טעמי המצוות) וכהמאמר מהרה"ק מסדיגורה זיע"א עה"פ (בראשית כב, י) "וישלח אברהם את ידו" וגו', דאברהם אבינו ע"ה היה צריך לשלוח את ידו כדי ליקח את המאכלת לשחוט את בנו - כי היד הייתה מורגלת לעשות רק רצון ה', והרי רצון ה' היה רק שא"א יעקוד את בנו אבל לא לשחטו, ולכך לא רצתה ידו של א"א ע"ה לקחת את המאכלת וזהו "וישלח אברהם את ידו".
והנה, בנ"י גם היו בדרגת האבות שאיבריהם עשו בעצמם רצון השי"ת, וזהו "ויעשו בני ישראל" - אבריהם עצמם עשו את צווי משרע"ה, "ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו" - היינו, לא כ"מצוות אנשים מלומדה", אלא עם טעמי המצוה וכוונותיה.
ולכך נמצאת ה"אתנחתא" לאחר הכתוב "ויעשו בני ישראל" - והיינו שבתחילה עשו את העשיה עצמה, ואח"כ "ככל אשר ציוה ה' את משה כן עשו" - היינו עם טעמי המצוה וכונותיה, "ככל אשר ציוה ה'".

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

במניו הבכורות כתוב ברש"י שנספרו ממתי שיצאו מספק נפלים, ובבני לוי כתוב מבן חודש- שיצאו מכדי נפל, ולא ספק.

וביאר העקב"א: להוציא ממון (פדיון) צריך שיצאו גם מכלל ספק, דהמוציא מחברו..

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

איתא במדרש (במדב"ר א, ז) בג' דברים ניתנה התורה, באש ובמים ובמדבר, באש מנין? שנאמר (שמות יט, יח) והר סיני עשן כולו, ובמים מנין? שנא' (שופטים ה, ד) גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים, ובמדבר מנין? שנא' (במדבר א') וידבר ה' אל משה במדבר סיני וגו', אמר ר' מאיר שפירא זצ"ל: "באש" הוא רמז למסי"נ של אאע"ה באור כשדים, "במים" הוא רמז למסי"נ של נחשון בן עמינדב בקרי"ס, ו"במדבר" בא ללמדנו - שלא נאמר שמסירות נפש של אאע"ה ושל נחשון בן עמינדב הייתה רק רגעית ואינה יכולה ללמדנו על מסי"נ תמידית לכך אמר "במדבר" שדור המדבר מסרו נפשם במשך ארבעים שנה. והיינו מסי"נ תמידית

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

כתיב (א, ב)"שאו את ראש כל עדת בנ"י למשפחותם לבית אבותם במספר שמות" וגו', ובבעה"ט הקשה מדוע בפרשת פנחס (כו, ב) אין כתוב "במספר שמות" אלא רק "לבית אבותם" ותירץ דבא להודיע שלא שנו את שמותם במצרים, ולכך כתיב לבית אבותם לומר לך שנקראו בשמות אבותם.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

בפרשת פנחס כתוב (כו, כד) ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן וגו', כי פקודי משה ואהרן כבר לא היו אז בין החיים כי מתו בעוון בכיית העם בחטא המרגלים
והנה, בפרשת פנחס לא כתוב "למשפחותם" וביאר העקב"א, דהטעם הוא כיון דבפרשתנו תרגם אונקלוס "לזרעותהון" דהיינו, הבנים וזה שייך לומר רק כשיש אבות משא"כ כשתמו האבות במדבר לא שייך לומר למשפחותם אך, בפרשתנו כן כתיב "למשפחתם" כי הם נפקדו עוד לפני חטא המרגלים (שאז נגזר על האנשים מבן עשרים שנה ומעלה למות במדבר).
ולכן לא כתוב בפרשת פנחס (שם) "במספר שמות", דהנה הבעה"ט הנ"ל תירץ ש"במספר שמות" בא לומר שנקראו בשמות אבותם, אלא שזה שייך לומר דווקא בפרשתנו, כשאבותיהם עוד היו בחיים, ולכך כאן כתוב "במספר שמות" - לומר לך שנקראו בשמות אבותם, משא"כ בפרשת פנחס שאז לא היו אבותיהם בין החיים לא שייך לומר "במספר שמות".

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

עקב"א: בתחילת הפרשה, כשמנו את בנ"י כתוב באוהל מועד במדבר סיני, ובמנין הלויים נאמר רק במדבר סיני.

הטעם הוא, שהצמצום של השכינה באהל מועד נגרם רק בגלל חטא הע.ג.ל. ולוי שלא חטאו, אצלם לא הצטצמצם מקום השכינה.
ולכן קורח לא נענש על טענותיו של בית מלא ספרים וטלית של תכלת, שכן לדרגתו זה היה נכון, ונענש רק על חוצפתו כלפי משה.
אבל התנאי של מדבר, שישים עצמו בענווה, זה שייך גם אצל שבט לוי.
וזהו ויחן שם ישראל כנגד (מלשון מול, כמו כנגדי תמיד) את ההר, שלא להתגאות ח"ו
והוסיפה התורה והזהירה, השמר מלעלות בהר-מהגאווה- אפילו מנגוע בקצהו.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

שאלה מעניינת: למה מנין בני גרשון עבר לפרשה זו, בשונה משני אחיו שנרשמו בפרשה הקודמת?

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

עקב"א: כתיב (ויקרא ט, כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וגו', חזינן שאהרן בירך את העם עוד קודם שנצטווה. והנה, "אמור להם" בגימ' רמ"ח (עם הכולל) וזהו "כה תברכו את בנ"י - אמור להם, דהיינו, כמו שאת ה"כה תברכו" קיים אהרן עוד קודם שנצטווה ע"כ, כך גם הרמ"ח איברים של [כאו"א] מבנ"י יקיימו את מצוות ה' (רמ"ח עשין) קודם שיצטוו ע"כ, והיינו, שהאברים עצמם יחפצו לקיים רצון ה'.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

מהנ"ל: כתיב (ו, ח) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" ואיתא בגמ' (ברכות כ:) אמרו מלה"ש לפני הקב"ה, כתוב בתורתך (דברים י, יז) "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד" וכתוב (ו, כו) "ישא ה' פניו אליך" אמר להם, ואיך לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת, והם מדקדקים ע"ע לברך עד כזית ועד כביצה.
והנה בתוס' (ר"ה לג. ד"ה הא ר"י) איתא דהמברך ברכה שאינה צריכה אינו עובר דאורייתא אלא מדרבנן אך ברמב"ם איתא (הלכות ברכות א, יא שבועות יב, ט) שעובר משום לא תשא (שמות כ, ז).
ולכאורה קשה, ממ"נ, אם זה האוכל כזית וכביצה פטור מבהמ"ז, א"כ כשמברך הוי ברכה שאינה צריכה, ולהרמב"ם הוי איסור דאורייתא, ומה שייך שכר עבור זה, אלא מאי, מן הדין צריך לברך, א"כ עבור מה "ישא פניו" הלא מן הדין חייב בזה.
ונראה, דהנה כתיב (שמות כג, כה) "וברך את לחמך ואת מימך" וברש"י - אוכל קימעא ומתברך במעיו, והיינו, דאף כשבני ישראל אוכלים רק כזית וכביצה - שאינם כדי שביעה ופטורים מבהמ"ז - מתברך המאכל בקרבם ונעשה כדי שביעה ומתחייבים בבהמ"ז והא גופא הוי הנשיאות פנים לישראל.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

הרמב"ן הקשה מדוע חזר הכתוב בקרבנות הנשיאים בכל נשיא על כל מה שהקריב, ותירץ דאף שקרבנם היה שווה, מ"מ כל נשיא כיוון כוונה אחרת בקרבנו, יהודה כיוון למלך המשיח, יששכר ללימוד התורה, זבולון לתמכין דאורייתא, ולכך הזכיר הכתוב כל נשיא וקרבנו.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זיע"א כתב לבאר הדמיון בין בנ"י ביום הקמת המשכן לבין כלה הנכנסת לחופה, דכניסת כלה לחופה מכשרתה להיות בבחי' מקבל. וכמו"כ המשכן בהיותו מקום להשראת השכינה, אזי בהקמתו החלה לירד לתתא השפעה חדשה על בנ"י

נתן יעקובוביץ
הודעות: 1414
הצטרף: 24 מרץ 2015, 03:15
נתן תודה: 485 פעמים
קיבל תודה: 424 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי נתן יעקובוביץ »

עמי עשו כתב:
20 מאי 2021, 00:19
שאלה מעניינת: למה מנין בני גרשון עבר לפרשה זו, בשונה משני אחיו שנרשמו בפרשה הקודמת?
עיין אברבנאל

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

ידוע מאמר העולם שאילו הרה"ק מברדיטשוב זיע"א היה צריך להדליק את המנורה היה הופכה לגודל התלהבותו. וזהו להגיד שבחו של אהרן שלא שינה

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

עקב"א: והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר". וכתב רש"י "והאספסף - אלו ערב רב שנאספו עליהם בצאתם ממצרים". וקשה בשלמא הערב רב עשו כן משום שרצו לבוא בעלילות דברים, אך בני ישראל למה בכו. עו"ק דאיתא במדרש (ספרי דברים, ב) שהשי"ת קיצר את דרכם והלכו בג'ימים מהלך י"א יום, או שהלכו י"א מהלך מ' ימים, וא"כ אם המתינו עד עתה יכולים היו להמתין עוד מעט עד שיכנסו לא"י ויהיו להם כל תאוותיהם. עו"ק כדהקשה רש"י "וכי לא היה להם בשר כו', והלא בכניסתם לארץ נאמר (במדבר לב, א) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד", דא"כ יכלו לשחוט את מקניהם ולמה אמרו מי יאכלנו בשר.
אלא י"ל דהנה ירקות הם בבחי' דינא רפיא, ובשר הוא בבחי' דינא קשיא, כדאיתא בגמ' (שבת קנו.) שמי שנולד בשעה ששולט מזל מאדים יהיה שופך דמים, אם מקיז דם, או לסטים, או שוחט, או מוהל, אלא שהשוחט העלה את מזלו לגבוה ולכן לא נעשה לסטים. לעומת זאת מן שהיה לחם אבירים, וכן איתא (יומא עה.) "טעם כל המינין טעמו במן", לא היה בו כלל דינים.
וכלפי זאת פחדו בני ישראל, שהיות שעד עתה אכלו מן שאין בו דינים כלל ועתה עומדים הם להכנס לא"י ויצטרכו לאכול מזון גשמי שענינו דינים כנ"ל והמתקתם ע"י שיעלו המזון לגבוה, מי יודע אם יוכלו לעמוד בכך. ולכך ביקשו עתה בשר שבבחי' דינא קשיא, כדי שיורגלו להתגבר על הדינים. וגם לזה ביקשו בשר ממשה רבנו ולא שחטו מצאנם, היות שע"י שיקבלו זאת ממשה רבנו יוכלו להתגבר ביותר על הדינים.
אכן לפי"ז יקשה מה היה חטאם, הרי נתכוונו לשם שמים. וי"ל שהיו צריכים לבטוח במשה רבנו שדבר ה' בפיו ואם אומר הוא להם להכנס לא"י לא יהרהרו איך יעמדו בכך, כי אם יהיו סמוכים ובטוחים שכבר יהיה להם הכח לזה.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

רבי דוד משה מטשורטקוב: משה היה עניו מכל, שחשב, אם הייתי במעמד הר סיני למטה כיהודי פשוט, גם הייתי מצליח לרצות נעשה ונשמע כמו כולם?

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך יש להתבונן מהו ביאור הדברים, וכי אפשר שתהיה הו"א שכן הוא. ביאר בזה המהר"ם שיק זיע"א דבדרך כלל טבע האדם שגם אם בנו אינו נוהג כראוי עדיין יש בו אהבה עצומה אליו, דכך קבע השי"ת בטבע הבריאה כדי שיוכלו לשאת בטרחת גידול הבנים, זהו שאמר משה רבנו ע"ה "האנכי הריתי", דמאחר שאין בי אהבת אב לבניו לכן אין בי היכולת לשאת במשא העם הזה. אמנם יש להבין הרי אמרו חז"ל 'כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו', וא"כ משה רבנו ע"ה שהיה הרבי של כלל ישראל, שלימד תורה לכל כלל ישראל, בודאי הוא ממש אביהם של ישראל. וביאר אדמו"ר זיע"א מסא"ג דזה גופא היתה כוונת דבריו, דמשה רבנו ע"ה אמר שכל זמן שלמדו בנ"י את התורה כראוי - הוא נחשב לאביהם של ישראל ד"כאילו ילדו", אך אם אינם מתנהגים כראוי ח"ו, דהיינו שלא למדו אצלו את התורה כראוי, א"כ אין לו את אחריות ואהבת האב על בניו, לכן אמר "האנכי הריתי.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

אדמו"ר זיע"א מסא"ג: על הכתוב 'מאסף לכל המחנות', פירש"י לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה, וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו, אתיא כמאן דאמר כתיבה היו מהלכין, ומפיק לה מן כאשר יחנו כן יסעו ואית דאמרי כקורה היו מהלכין, ומפיק לה מן מאסף לכל המחנות' "כתיבה היו מהלכין" רומז שאם היצה"ר מפריע לאדם בעבודתו, צריך לקיים בו "משכהו לבית המדרש", שהוא ה"תיבה" שיש בה הכוח לעמוד כנגד היצה"ר, דשם אינו יכול לו, גם יש לרמוז בזה עפ"י דברי הבעש"ט הק' זיע"א )פר' נח( על הכתוב )בראשית ז, א( 'בא אתה וכל ביתך אל התבה', דהכוונה שבשעת התפילה צריך להיות שקוע בכל לבו ונפשו בתיבות התפילה, וזהו "כתיבה היו מהלכין" שבכוח התיבה שהשקיעו כוחם בתיבות התורה והתפילה עמדו כנגד פתויי היצה"ר ונצחוהו. ומה שאמרו "כקורה היו מהלכין", הרמז לדרך נוספת במלחמת היצה"ר, דהיינו לחגור עצמו בכל עוז, כמו אנשי חיל החוגרים עצמם בכלי מלחמה כדי לנצח את אויביהם, כך צריך האדם להתאמץ בכל כוחו בכל עת במלחמת היצר, לעמוד כנגדו בתוקף ועוז, להכניעו ולנצחו.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

עשה לך שתי חצוצרת כסף. המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א פירש שזה לשון חצאי צורות.
ופירש העקב"א: הכונה בזה שהרי תפקידו של אדם עלי אדמות הוא להתגבר על היצה"ר וגם להכניעו לצד הטוב ובזה יוכל לעבוד את השי"ת בב' היצרים. וזה י"ל עשה לך שתי חצאי צורות, ששני החצאים, דהיינו ב' היצרים, יהיו לצד הקדושה.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

רבי צדוק הכהן זיע"א )פרי צדיק, בהעלותך מאמר א( הכתוב "תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו", ד"תרועה" רומז על צער, כתרגומו "יבבא", ותקיעה רומז על שמחה, כמ"ש )י, י( 'וביום שמחתכם וגו' ותקעתם וגו''. ודרך העולם הוא שכאשר נמצאים בשעת מסע בדרך, האדם הוא בטירדא וצער ואין לו מנוחה, לכן הסימן למסע היה בתרועה, והסימן לחנייה בתקיעה. ומאחר שמ"ב המסעות רומזות למדרגות שונות, שכל מסע הוא מדריגה מיוחדת בפני עצמו, הרי שבין מדריגה למדריגה, דהיינו כשאדם פועל להשיג מדרגה מסויימת הרי הוא בצער ובטירדה, וכשמשיג את המדרגה הרוחנית המבוקשת הרי הוא בשמחה. זוהי עבודת כל יהודי בימי חייו, שעובר בפרטות את כל המסעות כנ"ל, דבימי המעשה הוא בטירדא כי הם ימי הכנה לשבת קודש, כדי להשיג עליית המדרגה בשב"ק,

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

עקב"א: כתיב (יב, ח) ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה. ופי' רש"י וז"ל אינו אומר בעבדי משה ב"משה" אע"פ שאינו "עבדי" ב"עבדי" אע"פ שאינו "משה". ולכאורה קשה מילא "עבדי" אע"פ שאין "משה" - ניחא, אבל מהו ב"משה" אע"פ שאינו "עבדי", א"כ הרי הוא ככל יהודי, ומהי הגדולה ששמו הוא "משה". אלא נראה לומר דהקב"ה אומר כך, במשה אע"פ שאינו עבדי דהיינו אף אם אינכם מכירים בו כ"עבדי" אבל מ"מ הוא עמד לפני פרעה וסיכן נפשו כדי להצילכם והוא זה שהוציאכם ממצרים - וא"כ על זה לבד צריכים אתם להכיר לו טובה, "במשה" אע"פ שאינו "עבדי" - בעצם מה שעשה משה לישראל, ואפי' אינכם מכירים בו כעבד ה', וזהו "במשה" אע"פ שאינו "עבדי" - שמצד הכרת הטוב לבדה אסור לדבר בו.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

"ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו", הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א בראש השנה ובשבת שובה היה נוהג להתפלל מיד בתחילת היום כותיקין כיון שבאותה שעה העולם נקי עדיין מקטרוגיהם של הדרשנים המעוררים בדברי תוכחתם.
עקב"א: וזהו י"ל ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו, דתרועה ענינה גנוחי גנח וילולי ילל (ר"ה לג:), ור"ל שאם בנ"י מתאחדים בינם לבין עצמם, תתקעו, דהוי תקיעה פשוטה, ור"ל תבטחו בהשי"ת שיצליח דרככם, ולא תריעו, לא יהיה לכם כל רע.

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

הרבי הכנסת מרדכי מסאדיגורה הביא מקור לכך שרבי לעיתים נוסע לחסידיו, למרות שהסדר הוא הפוך, שהרי כתוב ויהי בנסוע "הארון", ואכן מרמזת על כך התורה, בנ' הפוכה, שאכן הנהגה זו אינה כסדר המסתבר.

הכרת הטוב
הודעות: 381
הצטרף: 02 אוגוסט 2020, 22:37
נתן תודה: 902 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי הכרת הטוב »

אהרון הכהן היה צריך להדליק את המנורה באופן ש"עד שתהא שלהבת עולה מאליה".
תורה מלש' הוראה וההוראה הנלמדת מכך לאופן עבודת היהודי היא:
"שלהבת"- הנר כבר קיים ואפילו האש. היהודי לא צריך לייצר את הנפש האלוקית, היא כבר קיימת בתוכו. עליו רק להדליקה באמצעות קיום תומ"צ (ושלהבת דווקא- אש גדולה).
"עולה"- להיות תמיד במצב של עליה ולהתקדם ולא להסתפק במה שהושג עד עכשיו.
"מאליה"- האש נתפסה חזק בפתילה וכעת השלהבת הינה עצמאית כך שאינה זקוקה עוד לתמיכת הגפרור.
התורה חדרה כ"כ ביהודי כך שקיום מצוות נעשה הטבע שלו ואינו זקוק לעזרים חיצוניים.
(הרבי מליובאוויטש, שיחה לפרשת בהעלותך ה'תנש"א)

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

הריז'ינר הקשה שבברכות איתא שרחב"ד אמר אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל. וא"כ מדוע משה נצרך לשאול על מרים, השיבני אם התקבלה תפילתי?
ותירץ שבקרובי משפחה, קשה לדון אם שגורה התפילה.
וזהו שנאמר שלום שלום, שהשלום בתפילה הינו סימן, זהו לרחוק, אבל לקרוב- אמר ה', רק צריך לשמוע מה', אם ורפאתיו

עמי עשו
הודעות: 5338
הצטרף: 29 אוקטובר 2020, 22:59
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 1734 פעמים

Re: שאלות וביאורים על התורה- במדבר

נושא שלא נקרא על ידי עמי עשו »

שלח לך אנשים. ופירש"י "לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח". ואילו באברהם אבינו נאמר "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך", ופירש"י "להנאתך ולטובתך". וצריך להבין למה תבת לך נדרשת בכמה פנים.
ותירץ העקב"א ע"פ מה דאיתא בגמ' "גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר, ואילו במשה ואהרן כתיב "ונחנו מה". אזי מש"ה באברהם אבינו שייך לומר להנאתך ולטובתך, לא כן משה רבנו שלא החזיק עצמו לכלום, לא שייך לומר כלפיו כלל הנאתו וטובתו.

שלח תגובה