טו בשבט- בהלכה ובאגדה

[עמי עשו]

לכבוד ר"ה לאילן, נקבץ כאן את כל הגיגי החברים בצורה מסודרת, ונזכה במהרה ל'אז ירננו כל עצי יער'

[עמי עשו]

ה"קדושת אהרון" מסדיגורה זיע"א, (טו בשבט תרסז) באחד בשבט רה"ש לאילן כדברי ב"ש, ובה"א בט"ו בו, (גמ' ר"ה ב) הקשה אמאי לא קאמר דברי ב"ש, מהו ה"כדברי ב"ש".

ואיתא בחז"ל (סוכה כט,) ישראל מונין ללבנה, והנה בט"ו - הלבנה בשלימות ולכן אומרים ב"ה בט"ו בו רה"ש לאילן, היינו לישראל, דאז הלבנה בשלימות, וישראל מונין ללבנה, ומה שכתוב "כדברי ב"ש", הוא לשון בקשה, דלעתיד "יהיה אור הלבנה כאור החמה", (ישעיה ל, כו) היינו, שגם בא' לחדש הלבנה תהיה בשלימות, ולע"ל תהיה ההלכה כב"ש,(מק"מ ח"א יז: מהאר"י) וזהו כדברי ב"ש, הלוואי שיהיה כבר כדברי ב"ש, היינו שתהיה הלבנה בשלימות אפי' בא' לחודש, ויהיה אור הלבנה כאור החמה, אכי"ר בב"א.

[עמי עשו]

והבני יישכר מסביר שהמשנה שם נקטה ראשי שנים שחלים בראשי חדשים, ולכן דוקא לבית שמאי זה נכנס במשנה.

[עמי עשו]

עקבי אבירים: והנה כתיב (דברים כ, יט) 'כי האדם עץ השדה' ואפשר לומר שזוהי מחלוקתם של ב"ש וב"ה, כיון שבתחילת החנטה הפירות עדיין מכוסים ועם כל זאת כתבו ב"ש בא' בשבט ר"ה לאילן, וא"כ לעניננו שיטת ב"ש שהיו מחמירים ומחדדי טפי הלכה כמותם בעלמא דאתי, שאף כשהקב"ה מסתיר את עצמו מאתנו צריך לעבוד את הקב"ה בבחי' נסיון העוני ובבחי' חכם הרואה את הנולד, ושיטת ב"ה שרק לאחר שנתגלו הפירות קצת מתחילה החנטה, ולכך בט"ו בשבט ר"ה לאילן כיון שבט"ו נתגלים הפירות, ולעניננו - ב"ה שדרכם להקל סוברים שזה בבחי' נסיון העושר, ולכך רק בהנהגה גלויה צריך לעבוד את הקב"ה כפי שבט"ו לחודש הלבנה באיתגלייא

[עמי עשו]

מפני מה נתאווה משה רבינו ליכנס לא"י וכי לאכול מפריה הוא צריך (סוטה יד.) הקשה הרה"ק מרוז'ין זיע"א (כנס"י יד) מהו החילוק בין פירות א"י לפירות חו"ל, שלכך יעלה לא"י, ועוד קשה על הלשון הוא "צריך", ולא די הלשון הוא "רצה", ופירש דאיתא מהאר"י הק' (וראה ב"ח סימן ר"ח) שפירות א"י מסוגלים ליראת שמים, אבל משה לא צריך לבא לסגולות שונות כי אצלו זה דבר הרגיל (אטו ירא"ש מילתא זוטרתא היא, אין לגבי משה..) ולכך הקשתה הגמ' וכי לאכול מפריה הוא צריך, האם כדי לבא ליראת שמים צריך לבא משה רבינו לסגולות שונות, הא אצלו זה דבר רגיל וקנין נפשי.

[עמי עשו]

פירותיך מתוקים כו' כמותך, פירש"י תורה ועושר וכבוד. והקשה המהרש"א הא כתיב בבנים ולמה רש"י שינה וכתב בכבוד, ותירץ העקב"א שהנה ישנן ב' גירסאות בברכת התורה אי גרסינן וצאצאינו אי אף וצאצאי צאצאינו וברוב הגירסאות לא כתוב וצאצאי צאצאינו אלא רק צאצאינו, וא"כ פירושו שבצאצאינו כלולים גם כל הדורות הבאים ולא רק בנים ולכך כשמברך שיהיו צאצאי מעיך כמותך כבר כלול כאן יתר הדורות , ולכך לא כתב רש"י בבנים, כיון שזה נכלל בצאצאי מעיך.

[עמי עשו]

כי האדם עץ השדה פי' כפי שגרעין נרקב ואח"כ יוצא ממנו פירות, כך אדם אפי' שבא מטפה סרוחה אבל יש זמנים שצריך להיות בבחי' (דה"ב יז, ו) ויגבה לבו בדרכי ה'. (עקבי אבירים)

[עמי עשו]

פירש הרבי העקבי אבירים: "עזי וזמרת י'ה ויהי לי לישועה", (תהילים קיח, יד) הוא מלשון זמרת הארץ, שע"י הפירות 'ותהי לי לישועה', ע"י ההודאה להקב"ה נפעלת ישועה, בעז"ה אצל כולם. אמן.

[עמי עשו]

הרבי זיע"א מסאדיגורה מסביר שחמשה עשר נקרא-ראש השנה לאילן ולא לאילנות, לרמז על הענין שבעבודת ה' צריכים להיות כאיש אחד בלב אחד.

[עמי עשו]

ובדרך הלצה חשבתי להוסיף, שלפעמים אדם פותח אשכול על עניני ט"ו בשבט, והוא מצא את עצמו כותב לבדו....

[עמי עשו]

אדמוה"ז מסא"ג ציין שט"ו בשבט הוא ר"ה לאילן ואוכלים בו פירות, ואילו בעצרת נידונים על הפירות ותולים בו אילנות.
וביאר שאילן מרמז לצדיק ופירות לחסידים.
ובעצרת נידונים החסידים איזה רבי יהיה להם, שלפעמים יש חסיד גדול ולא זוכה לרבי מתאים.
ובט"ו בשבט נידון הצדיק, שלעיתים יש רבי גדול, שהחסידים אינם מתאימים לו.

[עמי עשו]

העקבי אבירים פירש פעם: שכמו שהעץ שכל שנה מתווספת טבעת סביב לעץ בשעה שמתלבלב וכך צריך להיות בנו התחדשות.