שאלות וביאורים על התורה - שמות.

[עמי עשו]

מישהו טען לי שנא אינו לשון בקשה אלא לשון 'עכשיו' כבתרגום.
ולכן הכפילות אנא ה' הושיעה נא. וראה מצודת דוד שם.

השאלה אם זה הפשט הפשוט.

[עמי עשו]

שמות רבה

ויך את המצרי, במה הרגו ר' אביתר אמר הכהו באגרוף, וי"א מגריפה של טיט נטל והוציא את מוחו, רבנן אמרי הזכיר עליו את השם והרגו שנאמר הלהרגני אתה אומר,
פירש הרבי העקבי אבירים מסאדיגורה: י"א שלהרוג את ה"מצרי" היצה"ר צריך בכח ובמלחמה-באגרוף, וי"א שימאיס את העברות והתאוות- כמלכלך בטיט, אבל הרבנן אומרים להגביר את כח הקדושה, וממילא יתרחק מסור מרע.

[גרנולה]

מישהו טען לי שנא אינו לשון בקשה אלא לשון 'עכשיו' כבתרגום.
ולכן הכפילות אנא ה' הושיעה נא. וראה מצודת דוד שם.

השאלה אם זה הפשט הפשוט.

כך ביארו ב'אוצר מפרשי התורה'. (ללא ההוכחה מ"אנא ה' הושיעה נא")

יישר כח.

[עמי עשו]

תעבור עכשיו על כל ה'נא' שבתורה ובסידור, ותרווה נחת.

[גרנולה]

תעבור עכשיו על כל ה'נא' שבתורה ובסידור, ותרווה נחת.

אל נא תטריחני לעשות זאת. בהזדמנות בעז"ה.

אבל אביא מה שמצאתי לפום ריהטא :

אל תאכלו ממנו נא:
יש אומרים:
כאשר הוא עתה שהבשר חי ובדרך הזאת לא מצאנו בכל המקרא. (אבן עזרא)

1.JPG

[גרנולה]

לחידודי:

מה הקשר בין משחק בכדור לפרשת השבוע (וארא)?

התשובה:

פירוש האברבנאל על התורה.jpg

[יאיר]

מישהו טען לי שנא אינו לשון בקשה אלא לשון 'עכשיו' כבתרגום.
ולכן הכפילות אנא ה' הושיעה נא. וראה מצודת דוד שם.

השאלה אם זה הפשט הפשוט.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=580696#p580696 עיי"ש
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=580702#p580702

[ועד]

מישהו טען לי שנא אינו לשון בקשה אלא לשון 'עכשיו' כבתרגום.
ולכן הכפילות אנא ה' הושיעה נא. וראה מצודת דוד שם.

השאלה אם זה הפשט הפשוט.

הרב הצדיק שליט"א שאלתך פשוט נפלאה וסליחה שלא השבתי מיד, אבל הנה תשובתך נפלאה עוד יותר, וכך חשבתי לענ"ד, והבאתי לעצמי ראיה, רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק יא בפסוק הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, גם שם ק' מה הכוונה "נא", ורש"י כתב:
(יא) ופשוטו של מקרא הנהר נא הגיע השעה שיש לדאוג על יפיך, ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו (בראשית יט ב) הנה נא אדוני סורו נא: עכ"ל, הרי "נא" לשון עכשיו, וזה הכוונה משה אומר אני עכשיו סר לראות את הסנה.
מה שעדיין יש לעי', מה הכוונה ויאמר, האם באמת אמר או חשב, ויש להאריך בזה.

[עמי עשו]

תעבור עכשיו על כל ה'נא' שבתורה ובסידור, ותרווה נחת.

אל נא תטריחני לעשות זאת. בהזדמנות בעז"ה.

אבל אביא מה שמצאתי לפום ריהטא :

אל תאכלו ממנו נא:
יש אומרים:
כאשר הוא עתה שהבשר חי ובדרך הזאת לא מצאנו בכל המקרא. (אבן עזרא)



1.JPG

לא התכוונתי להטריח. אבל מי שרוצה, שיעבור ויתענג.

[עמי עשו]

לחידודי:

מה הקשר בין משחק בכדור לפרשת השבוע (וארא)?

התשובה:

פירוש האברבנאל על התורה.jpg

חשבתי שאתה מתכוון לרש"י שאדם תופס בשתי ידיו, ומשליך בחוזק ביד אחת.

[עמי עשו]

אדמו"ר העקב"א מסא"ג-"וידבר ה' אל משה לאמר אני ה' וגו' - היינו, מדת הרחמים, "ויאמר משה לפני ה' הן אני ערל שפתיים", פי' אם אתנהג עם פרעה במדת הרחמים אשאר ערל שפתיים דהרי פרעה לא יקיים את דברי כשאתנהג עמו במדת הרחמים, "ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה" (ז, א) היינו, שתלך עמו במדת הדין, ועי"ז ישמע לך לשלוח את עם ישראל ממצרים.

[עמי עשו]

עוד מהנ"ל: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'," (ו, ב) ומפרש רש"י דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה. (ה, כב) לכאורה לא מובן למה כתוב וידבר אלקים ואח"כ עוד פעם ויאמר אליו, אלא שהקב"ה כרת ברית לאבות שיכניס את בניהם לארץ כנאמר (ו, ג) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, א"כ, אם הקב"ה כרת ברית אזי הקב"ה צריך לקיים, אבל אינו צריך לקיים אם ישראל לא הולכים בדרך התורה, שאז הקב"ה אמר למשה שימחה את ישראל ואתך אעשה לגוי גדול, (במדבר יד, יב), ולכן כאן משה חשש שמא הקב"ה יגיד לו שישאיר את בנ"י במצרים ויוציא אותו לבד וממנו יצא עם ישראל, ולכן משה רצה לעשות חטא ואז לא יהיה אף אחד בלא חטא, ולכן אמר 'למה הרעותה לעם הזה', אבל הרבוש"ע שידע את כוונתו לכן 'וידבר אלקים אל משה', היה נראה שהרבוש"ע מדבר אתו קשה בגלל המלאכים שאינם יודעים מחשבות רק הרבוש"ע יודע מחשבות, ובגלל שהם חשבו שמשה דבר סתם קשה לכן היה נראה שהרבוש"ע גם דבר אליו בלשון קשה, אבל באמת היה ויאמר אליו בלשון רכה, והלשון קשה היה רק בגלל המלאכים, ולכן כתוב וידבר אלקים וכ' ויאמר אליו, להגיד שזה היה בלשון רכה בצורת לשון קשה, וזה גם הפי' ברש"י על שהקשה לדבר ולומר כי הוא אמר את זה בצורת "הקשה לדבר", אבל באמת זה היה "ולומר", פי' לשון רכה כי זה היה חסד מה שאמר את זה כי עי"ז גם לו היה חטא וכך הוצרך הרבוש"ע להוציא את כל ישראל ולא רק את משה.

[עמי עשו]

עוד מהנ"ל:ושמי ה' לא נודעתי להם.
אצל האבות הקדושים לא היה אז ענין הנהגת הכלל, ובמילא לא היו צריכים לדעת את שם הוי"ה המורה על רחמים, משא"כ משה רבינו ע"ה שנעשה למנהיג ישראל היה צריך לדעת את שם הוי"ה שהוא רחמים כדי להפך ולהמתיק מדת הדין לרחמים גמורים.
כמאמר הרר"ב ממעזיבוז עה"פ (תהלים עג א) "אך טוב לישראל אלוקים לברי לבב" אך טוב - לישראל, אלוקים, היינו מדת הדין, לברי לבב - היינו הצדיקים המקבלים ע"ע מדת הדין ומהפכים אותה לרחמים.

[עמי עשו]

במכת דבר איתא

וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם:
וכי זו סיבה להכביד את לבו?
רק בשמו"ר כתוב:
מהו ולא ימות מכל לבני ישראל דבר אפילו בהמה שהיתה ביד מצרי והיה לו לישראל תרעומות עליה שיש לו חלק בה היתה ניצולת ובכך ידעו דינן של ישראל
ופירש הרבי העקב"א שפרעה הבין וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר וכיון שהבמה של התרעומת לא מתה, ולא מת עד אחד, אמר שא"כ גם של מצרים ניצלים והכביד לבו.

[עמי עשו]

והחת"ס (ואינו תחת ידי, וראיתיו לפני שנים רבות) מפרש שהיתה בהמה אצל המצרי שהיתה קנויה לו מכאן ועד ל' יום, שנחלקו בו הראשונים מתי חל הקנין, וסבר פרעה שעדיין שייכת לישראל, והלכה כחולקים, ונמצא שטעה בחשבונו, וחשב שבהמה אחת של ישראל מתה.

[גרנולה]

והחת"ס (ואינו תחת ידי, וראיתיו לפני שנים רבות) מפרש שהיתה בהמה אצל המצרי שהיתה קנויה לו מכאן ועד ל' יום, שנחלקו בו הראשונים מתי חל הקנין, וסבר פרעה שעדיין שייכת לישראל, והלכה כחולקים, ונמצא שטעה בחשבונו, וחשב שבהמה אחת של ישראל מתה.

אגב, הביאורים בסגנון הזה שמצוי גם באור החיים הקדוש ועוד מפרשים. זה על דרך הדרוש או שכפשוטו?

[עמי עשו]

לדעתי אפשר לפרש גם כפשוטו, אך לא לומר שפרעה הבין כדעתהראשון ההוא או אחר, אלא כך הבין מדעתו השפלה.

[גרנולה]

ווארט ידוע:

הכלבים שלא נבחו ביציאת מצריים קיבלו שכר שמשליכים את הנבילה לכלב, ותמוה הרי הצפרדעים מסרו את נפשם לקפוץ לתוך האש ולא קיבלו כל שכר?

אלא שלפעמים לשתוק זה יותר קשה ויקר בעיני הקב''ה מלקפוץ לאש...

[גרנולה]

כתוב שהחרטומים בלהטיהם הפכו גם כן מים לדם.

ישנם כמה ביאורים ממפרשי התורה ומהמדרש, על השאילה מאין היה לחרטומים מים אחר שנהפכו כל המים לדם? ובכלל מאין היה למצרים מים במכת דם? וביניהם גם הביאור הידוע שקנו מים מבני ישראל.

ולהעיר שרש''י לא מפרש ומבאר שאילה זו.

אך ראיתי ביאור מעניין* (החיד''א בשם ר' אלעזר מוורמיזא בעל ה'רוקח' וכן ביאר בעל ה'תרומת הדשן' ובפירוש בעלי התוס') שמים שבכלי מתכות לא נהפכו לדם ורק מים שבכלי עץ ואבן נהפכו לדם. ולפי''ז היה להם מים מכלי מתכות. ולפי''ז מובן גם מדוע מתואר בתורה שפרעה לא התייחס ולא חש כל קושי ממכת דם כיוון שהיה לו מים מכלי מתכות.

*במאמר המצורף כאן, ובו ליקוט ביאורים נוספים במכת דם:

מה שתו המצרים במכת הדם_0_0.pdf

[ועד]

"כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך" (ט' - י"ד) למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות. -רש"י
כולם שואלים, הרי ההתראה היא על מכת ברד, ואיך הגיעה לכאן ההתרעה על מכת בכורות. -יש מפרשים, שהיה כתוב ברש"י מ"ב בראשי תיבות, והכוונה מכת ברד, והמעתיקים טעו וכתבו מכת בכורות.

[גרנולה]

"כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך" (ט' - י"ד) למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות. -רש"י
כולם שואלים, הרי ההתראה היא על מכת ברד, ואיך הגיעה לכאן ההתרעה על מכת בכורות. -יש מפרשים, שהיה כתוב ברש"י מ"ב בראשי תיבות, והכוונה מכת ברד, והמעתיקים טעו וכתבו מכת בכורות.

וראה עוד בזה:

20210114_222005-1.jpg

20210114_221910-1.jpg

[ועד]

חברים יקרים,
פרעה טוען: "למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלותיכם" )שמות ה' ד'( "לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא הייתה על שבטו של לוי ותדע לך, שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשות" )רש"י(. ק', מה ענין משה ואהרון שהיו מנהיגי ישראל לזה שכל שבט לוי לא היה בשעבוד.
עוד פלא הוא, כיצד ויתר פרעה על "שבט פועלים" שלם, מדוע פטר אלפי "ידיים עובדות" מעמל, הכיצד לא הכריח אותם לעבוד, לשאת "בשוויון בנטל", ואיך נתן ה"בג"ץ פתרוס" לשבט שלם להתהלך כ"פרזיטים" ולא "לשאת במשא העם" ? האם פרעה "ירא את העם", או לחילופין, היש לו לאותו "צמא דם", הרוחץ בדם תינוקות, המשליך עוללים לים, אי אלו עכבות מצפוניות המונעות ממנו לרתום את שבט לוי לבניין מצרים, מדוע ולמה אין הוא מטפל ב"סרבני השירות" ומעסיקם ב"עבודת כפייה" בעל כרחם?

[גרנולה]

חברים יקרים,
פרעה טוען: "למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלותיכם" )שמות ה' ד'( "לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא הייתה על שבטו של לוי ותדע לך, שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשות" )רש"י(. ק', מה ענין משה ואהרון שהיו מנהיגי ישראל לזה שכל שבט לוי לא היה בשעבוד.
עוד פלא הוא, כיצד ויתר פרעה על "שבט פועלים" שלם, מדוע פטר אלפי "ידיים עובדות" מעמל, הכיצד לא הכריח אותם לעבוד, לשאת "בשוויון בנטל", ואיך נתן ה"בג"ץ פתרוס" לשבט שלם להתהלך כ"פרזיטים" ולא "לשאת במשא העם" ? האם פרעה "ירא את העם", או לחילופין, היש לו לאותו "צמא דם", הרוחץ בדם תינוקות, המשליך עוללים לים, אי אלו עכבות מצפוניות המונעות ממנו לרתום את שבט לוי לבניין מצרים, מדוע ולמה אין הוא מטפל ב"סרבני השירות" ומעסיקם ב"עבודת כפייה" בעל כרחם?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=31309

[עמי עשו]

החוק נחקק בזמן יוסף לכהני הדת, וא"א להפר את הסטטוס קוו