שאלות וביאורים על התורה - שמות.

[גרנולה]

ב"ה

כמעשהו בראשונה יהיה ניתן להעלות באשכול זה חידושים וביאורים ממפרשי התורה וגדולי ישראל לדורותיהם בפרד"ס התורה וכן ווארטים שונים על ספר שמות.

כמו כן המשתמשים יוכלו לכתוב שאלות הערות וביאורים על ספר שמות.

בהצלחה ובברכת יגדיל תורה ויאדיר.

"אין ישראל נגאלים מן האומות אלא בזכות התורה"
(פס"ז ואתחנן ד, לב).


אשכול שאלות וביאורים על התורה בראשית
viewtopic.php?p=542797#p542797

[גרנולה]

ווארט יפה ששמעתי:

כתוב בפרשה שמשה רבנו טען שאינו יכול ללכת ולדבר אל פרעה (ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי) והקב"ה עונה לו "מי שם פה לאדם וגו' אנכי אהיה עם פיך" ובהמשך "אהרן אחיך יהיה נביאך".

ולכאורה כאשר משה רבינו טען שאינו יכול לדבר עם פרעה, הקב"ה יכל לענות לו שיעשה שמעכשיו לא יגמגם וידבר בשפה ברורה?

אלא הביאור בזה בדרך הצחות, אם משה רבינו היה דרשן, עד היום היינו תקועים במצרים. משה רבינו היה מדבר ומסביר למה להוציא את בני ישראל ואז פרעה מדבר ומסביר למה הוא לא רוצה לשלח את בנ"י ושוב משה רבינו ושוב פרעה. וקובעים להמשיך לדבר מחר וכו' והויכוח היה נמשך לעולמי עד בדיפלומטיה הלוך ושוב.

הקב"ה אומר למשה רבנו "דברנים יש לי מספיק, קח את המטה עם כל התוקף והאותות ומופתים, רק ככה פרעה יבין ויוציא את בני ישראל ממצרים..."

[ועד]

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, צ"ב היה לו לומר "שבאו" מצרימה, ולמה "הבאים" לשון הווה.
רש"י שמות פרשת שמות פרק א פסוק ה
(ה) ויוסף היה במצרים - והלא הוא ובניו היו בכלל שבעיםה, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעיםו שהוא היה במצרים, אלא להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועהז את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו: ק', למה נזכר לומר שבחו בדיוק כאן, ולא לעיל בפ' ויחי כאשר יוסף נפטר, אז היה לו לומר כך.
מה יש לחברים היקרים לומר בענין?

[גרנולה]

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, צ"ב היה לו לומר "שבאו" מצרימה, ולמה "הבאים" לשון הווה.
רש"י שמות פרשת שמות פרק א פסוק ה
(ה) ויוסף היה במצרים - והלא הוא ובניו היו בכלל שבעיםה, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעיםו שהוא היה במצרים, אלא להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועהז את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו: ק', למה נזכר לומר שבחו בדיוק כאן, ולא לעיל בפ' ויחי כאשר יוסף נפטר, אז היה לו לומר כך.
מה יש לחברים היקרים לומר בענין?

יישר כח על השאלות.

לגבי שאלה א':

1.JPG

2.JPG

לגבי שאלה ב': (ועדיין צ"ע קצת)

3.JPG

[פעמון זהב וקורונימון]

יש מדרש על הפסוק זה שמקביל גאולה ראשונה לגאולה אחרונה יציאת מצרים והגאולה דלעת"ל, וכל השבטים כביכול נגאלו קודם, ויוסף עדיין "היה במצרים".
יש בכלל ישראל בחינת יהודה ובחינת יוסף (אולי עשרת השבטים).
כולם נקראים או ע"ש מלכות יהודה או ע"ש מלכות יוסף, תלוי באיזו בחינה.
וכל הגאולה העתידה מרומזת בפסוקים אלו.

[ועד]

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, צ"ב היה לו לומר "שבאו" מצרימה, ולמה "הבאים" לשון הווה.
רש"י שמות פרשת שמות פרק א פסוק ה
(ה) ויוסף היה במצרים - והלא הוא ובניו היו בכלל שבעיםה, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעיםו שהוא היה במצרים, אלא להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועהז את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו: ק', למה נזכר לומר שבחו בדיוק כאן, ולא לעיל בפ' ויחי כאשר יוסף נפטר, אז היה לו לומר כך.
מה יש לחברים היקרים לומר בענין?

יישר כח על השאלות.

לגבי שאלה א':
1.JPG
2.JPG



לגבי שאלה ב': (ועדיין צ"ע קצת)

3.JPG

גאון עוזנו מרן גרנולה היקר והאהוב מאד, יישר כח על התשובות הנפלאות. אבל לגבי שאלה ב' צ"ע מה מיישב, הלא מקום ענין זה הוא לעיל בפטירת יוסף ולהשמיענו את צדקותו מתחילה ועד סוף, ומה ענין זה לכאן דייקא? ע"ז לא הבנתי תשובה מדבריך היקרים והנעימים.

[גרנולה]

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, צ"ב היה לו לומר "שבאו" מצרימה, ולמה "הבאים" לשון הווה.
רש"י שמות פרשת שמות פרק א פסוק ה
(ה) ויוסף היה במצרים - והלא הוא ובניו היו בכלל שבעיםה, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעיםו שהוא היה במצרים, אלא להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועהז את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו: ק', למה נזכר לומר שבחו בדיוק כאן, ולא לעיל בפ' ויחי כאשר יוסף נפטר, אז היה לו לומר כך.
מה יש לחברים היקרים לומר בענין?

יישר כח על השאלות.

לגבי שאלה א':
1.JPG
2.JPG



לגבי שאלה ב': (ועדיין צ"ע קצת)

3.JPG

גאון עוזנו מרן גרנולה היקר והאהוב מאד, יישר כח על התשובות הנפלאות. אבל לגבי שאלה ב' צ"ע מה מיישב, הלא מקום ענין זה הוא לעיל בפטירת יוסף ולהשמיענו את צדקותו מתחילה ועד סוף, ומה ענין זה לכאן דייקא? ע"ז לא הבנתי תשובה מדבריך היקרים והנעימים.

אכן עדיין צ"ע.

[עמי עשו]

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, צ"ב היה לו לומר "שבאו" מצרימה, ולמה "הבאים" לשון הווה.




ע"ד הדרוש פירש הרבי העקב"א, שכיון שכל הגלויות הן סה"כ השלמה לגלות מצרים, א"כ אנחנו עוד "באים" מצרימה..

[עמי עשו]

הרבי זיע"א מסא"ג ביאר שנמשלו בנ"י לכוכבים כמ"ש
)בראשית כב, יז( 'כי ברך אברכך והרבה ארבה
את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על
שפת הים', ויש חילוק בין חול וכוכבים,
דהחול למרות ריבויו העצום, אין כל חילוק
בין גרגיר לגרגיר, לעומת זאת הכוכבים יש
בהם ב' מעלות, א' שיש מהם ריבוי עצום
אשר לא יספר. ב' שכל כוכב כשלעצמו מאיר
באופן מיוחד. זה הביאור שישראל נמשלו
לכוכבים, ללמדנו את אהבת השי"ת לישראל,
אשר למרות שהיו אז במצרים בשפל המצב,
ספר ומנה אותם ככוכבים, שהם דומים
ליהלומים, שאפשר ללטש ולזכך כל אחד עד
שאורו ויפיו המיוחד יאיר עד מאד, כך כל
אחד מישראל בכל מצב שהוא יש בו את הכח
להתעלות ולרומם מצבו עד שנשמתו תאיר
כספיר ויהלום.
ו

[עמי עשו]

ויש להסמיך לכך את ביאור העקב"א שכתוב במדרש שיתרו טמן מטה ששם הוי"ה חקוק בו באדמה, ואף אחד לא הצליח לעקרו ולקבל את בת יתרו לאשה, עד שהגיע משה.
שהענין הוא, שיש זמנים שיש הסתר פנים גדול, הנרמז בשם הוי"ה המכוסה בארץ, ורק משרע"ה באמונתו שגם אז מאיר אור האלוקות בעולם, הצליח לגלותו לעין כל.

[עמי עשו]

בספר בך יברך ישראל מדו"ז ר' לוי יצחק מאזיערנא עה"פ (שמות ב, א) "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לו"י וגו' "ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים", דלכאורה קשה אמאי הסתיר הכתוב את שם עמרם ויוכבד, ועוד מהו "ותרא כי טוב הוא ותצפנהו", אם לא היה 'טוב' הכי לא היה צריך להצילו. וביאר, דבזוהר חדש איתא (בתקונים פ' שלח) שכל הנשמות אשר שרשם מהאור שנברא ביום הראשון, אור הגנוז, צריכים להיות בהסתר, כשם שהאור ההוא נגנז, והבן. ולכך הסתיר הכתוב שם אביו ואמו, והטעם "כי טוב הוא" ע"ד (בראשית א, ד) וירא אלקים את האור כי טוב הוא, שראתה אותו שנשמתו מאותן הנשמות שנבראו ביום הראשון, ולכן "ותצפנהו" .

[עמי עשו]

אדמו"ר זיע"א מסא"ג: ויש לדקדק דמאחר שכבר
נאמר "איש וביתו באו" הרי כבר נכלל בזה כל
בני יעקב, וא"כ מדוע הוסיף לפרש את שמות
כל השבטים.
אכן הרמז בזה עפ"י היסוד המבואר
בספרי חסידות על האמור ביעקב אבינו ע"ה
'ויבן לו בית ולמקנהו עשה
סכת', דנרמז כאן ב' מדרגות בעבודת השי"ת,
"ויבן לו בית" רומז למקום שמור, שנשמר בו
גדרי הקדושה במדרגה עליונה שאין בו
מלחמה תמידית עם פתויי היצה"ר, "ולמקנהו עשה סוכות" רומז למדרגה נמוכה יותר
שצריכים שמירה בכל עת ובכל רגע שלא
להכשל בפיתויי היצר ח"ו.
זהו שאמרו "את יעקב איש וביתו באו",
דכאשר באו שבטי י"ה למצרים, השריש בהם
יעקב אבינו ע"ה את המדרגה העליונה של
"ויבן לו בית", שיהיו שמורים וגדורים
בשמירה עליונה, שבזה יהיה להם את הכח
לעמוד כנגד עצת פרעה ובלעם שרצו לפגום
בקדושת ישראל.

ופירש בכך מה שאמר אביו בעל העקב"א זיע"א לפרש דברית התרגום אשר לא ידע את יוסף "דלא מקיים גזרתא דיוסף" דהיינו דברי יוסף שעל המצרים למול (ל' גזירה) כמבואר בפרשת ויחי, שענינו היה (כמבואר ב'שאלות וביאורים' בראשית) שלא יתביישו בנ"י למול, ואת זה ביטל פרעה בכדי להוריד את בנ"י מהקדושה, וכדמצינו שאכן בנ"י מלו רק לפני הקרבת קרבן פסח, ולכן 'וביתו באו' להיות שמורים מקליפת פרעה.

[עמי עשו]

תירוץ על קושית ועד: אדמו"ר זיע"א פירש: והנה יש לדקדק בלשון הפסוק "ואלה
שמות בני ישראל הבאים מצרימה איש וביתו
באו", דלגבי יו"ט שני של גלויות מבואר
בפוסקים )עי' שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף קמ"ה
)ע"ג(, ובפרי חדש סי תס"ח ובמ"ב סי' תצ"ו ס"ק
י"ג( דהמשנה מקום מגוריו יחד עם בני ביתו,
הרי זה נחשב להוכחה על קביעות מקום
שהגיע על מנת להשתקע, וא"כ מהאמור כאן
"איש וביתו באו" משמע שבאו להשתקע
במצרים, וא"כ מהו שאמר בתחילה "הבאים
מצרימה" דהוא לשון הוה, דמשמע שלא
נשתקעו שם, ולהאמור יבואר שלמרות אורך
הגלות שנתערבו בנ"י בין המצריים וירדו
ממדרגתם העליונה, עדיין קרא להם השי"ת
"הבאים מצרימה" לשון הוה, ללמד שבכל עת
שהותם במצרים למרות ירידתם ברוחניות
נשארו במדרגת "הבאים", שהיה חפצם
לשוב לארץ הקודש.

[עמי עשו]

הראשונים מקשים על פירושו של רש"י 'קולו כנער' שבמדרש נחלקו התנאים ונדחו דברי התנא האומר כן "א"כ עשיתו למשה בעל מום" ופירש העקב"א שכוונת רש"י לפרש שקולוכנער, היינו שהבינה מבכייתו שבוכה כנער גדול על עומק הגלות, ושמצטער בצער היהודים כאדם גדול.
ונאים הדברים למי שאמרם, שהיה עסוק בצרתן של ישראל. ביום א' מלאו ח' שנים לפטירתו. זיע"א.

[עמי עשו]

מי ישום פה לאדם או מי ישום אילם
הקשה הריז'ינר שאילמות היא חסרון ולא תוספת, ומהו הלשון שימה?
ופירש שהתורה שהיא שלמות צריכה לינתן ע"י אדם השלם, ולכן נברא משה מושלם, אך כיון שא"א שיהיה אדם מושלם, שלחו המלאך לגעת בגחלים וע"י כך נעששה כבד פה וכאילם, ונמצא ששם בו מום לצורך הענין.

[עמי עשו]

עקבי אבירים: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אתם" (א, ז).
שבט לוי היו מעטים , בגלל ששבט לוי לא נשתעבדו, (ה, ד ברש"י) ואף שלכאורה אין כל קשר בין השיעבוד לזה שהיו מעטים,
ההסבר בטעם הוא, אפשר לומר, דכתיב בגמ' (ע"ז נד:) הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידים ליתן את הדין. והרי הקב"ה לא עושה נס לחנם, (דרשות הר"ן דר' ח) ואם הקב"ה עשה לשוטים האלה נס, הקב"ה לא יעשה להם עוד נס שילדו ו' בכרס אחד וכיו"ב, ויש ק"ו שהיו אומרים אם בגופם נשתעבדו בנשותיהם עאכו"כ (שהש"ר ד, כד) ובגלל הק"ו הנ"ל הקב"ה עשה נס וילדו ו' בכרס אחד,(שמו"ר א, ח) כדי שידעו שנישואי ישראל היו בהיתר, אבל בשבט לוי שלא נשתעבדו (תנחומא וארא ו) וממילא לא שייך אצלם הק"ו הנ"ל, וא"כ עצם זה שנולדו להם ילדים לא היה נס כי הק"ו לא היה שייך אצלם, וא"כ הקב"ה לא עשה להם נס שיולדו ו' בכרס אחד כי הם לא היו צריכים את הנס הזה כי לא היה עליהם את הק"ו הנ"ל, ולכן הם היו מעטים יותר מכל השבטים.

[עמי עשו]

תודה על התודה, זה היה התודה ה-200 שלי.

[עמי עשו]

שמות פרק ב
(כ) וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם:
(כא) וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה:
ביאר הכנסת מרדכי שמכאן דרשו חז"ל בשבת יז,ב
"גזרו על פתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן",
שקראו לו לאכול לחם, והואיל לשבת- לסעודה ומשתה יין, ולבסוף התחתן.

[עמי עשו]

שמות פרק ב פסוק כג

וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה:

וצריך ליישב מהי הפילות של התיבות מן העבודה.

[ועד]

שמות פרק ב פסוק כג

וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה:

וצריך ליישב מהי הפילות של התיבות מן העבודה.

המעם לועז ביאר, שבעיקרון היה גזירה של המצריים על ישראל גם לא לבכות....אבל מתי שמת מלך מצרים הם נתנו להם רשות לבכות, ממילא בתחילה כתוב האמת שהם נאנחו מן העבודה, אולם הם הציגו את זה כביכול בוכים על מות המלך...אבל אלוקים שיודע מחשבות יודע ששוועתם עולה מן העבודה ולא בגלל מות פרעה...

[ועד]

"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי" (ד' - א')
שואל ה"שפת אמת", איך מעלה משה רבנו בדעתו חשד כזה נגד בני ישראל שלא יאמינו לו? ומתרץ, משה רבנו ידע כי גלות מצרים הנה שורש כל הגלויות העתידיות. רצה משה רבנו לסלול דרך לעתיד, שבני ישראל מוכרחים להיגאל אפילו כאשר אינם איתנים באמונה, לכן רצה לשמוע מפי הקב"ה את הצו גאול את בני ישראל אפילו בזמן ש"לא יאמינו לי".

[עמי עשו]

הריזינר ביאר ואני ערל שפתיים. שאם יהיה כן שפרעה ישמע, יסתתמו טענותיי בפני המקטרגים רח"ל.

[גרנולה]

לחידודי:

מה הקשר בין משחק בכדור לפרשת השבוע (וארא)?

[עמי עשו]

כשנפטר ר' דובער מלובאביטש, הלכו קבוצה מחסידיו לריז'ינר על שב"ק, וכיון שלא שמעו שום מאמר חסידות, ניגשו להיפרד במוצ"ש ולהמשיך לדרכם.

אמר להם הרבי: בפ' שמות איתא ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם אהי' אשר אהי'.

ופירש: כשישאלו אותי מה אני יכול להוסיף בהסברה מהו שמו של הבורא, מה אוכל להוסיף להם, הרי הם ידענים גדולים בסודות פנימיות התורה.

ענה לו השי"ת: אהי' כפול אהי' גימטריא אמת, זאת תעורר אצלם, את נקודת האמת בהכרה במציאות ה', שאותה אפשר לפספס גם עם ידיעות רבות.

[עמי עשו]

אל הרבי העקבי אבירים מסא"ג, הגיע כומר עם שאלה בפיו, שישנם מומחים היודעים ללחוץ על שריר מסויים בראשו של הנחש, ולגרום לכך שהנחש יתקשה כמקל, ואולי זוהי הפעולה שעשה משרע"ה? השיב לו הרבי, שזהו שנאמר ואחוז בזנבו, שכן הלחיצה הנ"ל היא באיזור הראש.

[עמי עשו]

שאלת הבנה: אסורה "נא" ואראה, למה נקט לשון בקשה?

[עמי עשו]

מהריז'ינר: הצדיק מקבל ע"ע את מדת הדין ע"י שיש לו מסירות נפש בשביל כלל ישראל, ואח"כ מהפכה לרחמים. וזהו מה ששאל משה "למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני" דהרי הצדיק לוקח את מדת הדין מבנ"י על עצמו, ואח"כ מהפכה לרחמים, וא"כ מיד כשמשה הלך לישראל הייתה צריכה מדת הדין לרדת מישראל ולעלות על משה, וזה שאל משה את הרבוש"ע שמדת הדין הייתה צריכה לעלות עלי ולמה נשארה על ישראל.

[עמי עשו]

העקבי אבירים פירש שמשה נצטווה להשליך מטהו, דהיינו את דרך הנהגת העם בתקיפות, ואכן כשזרק, הפך המטה לנחש, לרמז שאין דרך זו טובה למנהיג, א"ל ה' אחוז בזנבו, דהיינו שהגם שצריך להנהיג בעננותנות ושיפלות, מ"מ צריך גם קצת עזות ותקיפות לעת הצורך, וזהו- ואחוז בזנבו.

[עמי עשו]

שאלת הבנה: אסורה "נא" ואראה, למה נקט לשון בקשה?

על שאלת הבנה פשוטה, אין לאף אחד תשובה?

[גרנולה]

שאלת הבנה: אסורה "נא" ואראה, למה נקט לשון בקשה?

על שאלת הבנה פשוטה, אין לאף אחד תשובה?

נ.ב. אתה יודע את התשובה?