שאלות וביאורים על התורה - בראשית.

[עמי עשו]

האור ישראל מסדיגורה מפרש מהו "מלאכים ממש". דיעקב אע"ה לא פחד מעשו כיון שלא היתה לו שייכות לרע, וממילא אין הרע יכול להזיקו.
אבל כיון שבעם אשר איתו, היו כאלו שכן היה להם שייכות לרע, חשש עליהם.
והפתרון הוא, ששלח מלאכים ממעשיהם הטובים של אלו, והם יצילום.
וזהו שפירש"י מלאכים ממש" עם ממשות ושייכות לגשמיות, ולא מלאכים ממעשיו הטובים של יעקב, שהם רוחניים לגמרי.

ישש להסמיך לזה את דברי המגיד (בהוספות ליקוט מתורת אדמורי חבד) שבסו"ס מגיד דבריו ליעקב, שאמר בשבת האחרונה לחייו בשוכבו על מטתו, מלאכים ממש, של ממשות, שלח, אבל הרוחניים לגמרי, נשארו אצלו.

[גרנולה]

בפרשת וישלח:

פירש רש''י (לב כה) ודינה היכן היתה? נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו. ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם.

ואח''כ (לה א) פירש: לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך.

וצריך עיון.

[גרנולה]

בפרשת וישב:

כתוב (לז כט) וישב ראובן אל הבור. ופירש רש''י: ובמכירתו לא היה שם שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו ד"א עסוק הי' בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו.

וצ''ע לפי הפירוש הראשון כששב ראובן אל יעקב. האם יעקב לא שאל אותו אם ראה את יוסף? ומה השיב לו?

[עמי עשו]

בפרשת וישלח:

פירש רש''י (לב כה) ודינה היכן היתה? נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו. ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם.

ואח''כ (לה א) פירש: לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך.

וצריך עיון.

כמה פעמים בש"ס מתורץ הא והא גרמה ליה.
וחשבתי לבד, שאולי רק בגיל זה כבר לא היה ליעקב מה לחשוש על דינה מעשיו, משא"כ שנתיים קודם עוד לא עבדה על עצמה מספיק, והחשש היה אמיתי.

[עמי עשו]

בפרשת וישב:

כתוב (לז כט) וישב ראובן אל הבור. ופירש רש''י: ובמכירתו לא היה שם שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו ד"א עסוק הי' בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו.

וצ''ע לפי הפירוש הראשון כששב ראובן אל יעקב. האם יעקב לא שאל אותו אם ראה את יוסף? ומה השיב לו?

לא היה מוכרח שנפגשו, כשהוא יצא משכם והוא מחברון.

[עמי עשו]

הס"ק מרוז'ין זיע"א אמר עה"פ (לט, ט) "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים" ותמוה הוא מהי הרעה הגדולה וכי קטנה מותר לעבור, ועו"ק לשון וחטאתי ולא ואחטא (ואינו קשה כ"כ), וביאר, דהנה מטצדקות היצה"ר להסית אדם לדבר עברה זהו שמצות תשובה היא מצוה ככל המצוות וכיצד יקיימנה אם לא יעבור עברות. וכזאת אמרה גם אשת פוטיפר ליוסף. והשיב יוסף ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, דכדי לשוב בתשובה איני מחוייב לעבור על עברה גדולה כ"כ, כי אם די בעברה קטנה. ובפרט שכבר וחטאתי לאלקים, שעברתי כבר די עברות שצריך אני לשוב בתשובה עליהם.

והוסיף העקבי אבירים וישב תשנ"ו שיש לפרש שחטאתו היתה אמירה זו, שלומר אעבור עברה קטנה דיה להחשב לחטא.

[עמי עשו]

עוד ביאר הריז'ינר דמה דאיתא וחטאתי ולא וחטאנו, שהוא משום שלא רצה להיכלל עמה אפילו בדיבור.

[עמי עשו]

עקבי אבירים תשנב: ובמדר"ר (פ"ד י"ד) איתא, אמרו, בואו ונשסה בו את הכלבים", ונראה, דהנה, אחי יוסף חשדו ביוסף שספר לשון הרע ליעקב עליהם, (ירו' פאה א א) ואיתא בגמ' (פסחים קיח.) "כל המספר לשון הרע, וכו', ראוי להשליכו לכלבים", ולכן אמרו "בואו ונשסה בו את הכלבים".

[עמי עשו]

עוד שם: "ויען יוסף ויאמר זה פתרונו", וגו', (מ, יח) ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך, (שם יט) ולכאורה תמוה, האיך ידע יוסף את פתרון החלום, ונראה דידוע דעוף השמים אוכל את בשר אדם שמת, משא"כ באדם חי עוף השמים פוחד ממנו, והנה, שר האופים חלם שעוף השמים "אוכל אותם מן הסל מעל ראשי", ומכך הבין יוסף ששר האופים לא יחיה, וזהו "איש כפתרון חלומו" (שם ה) שמן החלום עצמו, ידעו את הפתרון.

[עמי עשו]

הערות על הפסוק: כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור. לכאורה קשה מה רצה יוסף לומר במילים אלו "כי גנב גנבתי מארץ העברים", ומה ענינו של פרעה בזה, ועוד, מהו לשון "כי שמו אותי בבור", היל"ל,"כי שם אותי בבור", דהרי פוטיפר היה זה ששם את יוסף בבית האסורים.

[עמי עשו]

הערה: אחר חלום יוסף הראשון נאמר ששנאו אותו על חלומותיו, דהיינו שהיו כבר כמה, וראה אוה"ח שפירש שלשון רבים קאי על פרטי החלום.

[עמי עשו]

יש ביאור מהעקבי אבירים על כך שיעקב קרא לעשו אדוני, בכדי שיחול עליו הכלל, לב מלכים ביד ה', ותנטל ממנו הבחירה.



לפי מה שנתבאר לעיל, צ"ל לפי"ז שהיועצים של עשיו היו פחות מסוכנים ממנו...

[ועד]

בפרשת וישב:

כתוב (לז כט) וישב ראובן אל הבור. ופירש רש''י: ובמכירתו לא היה שם שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו ד"א עסוק הי' בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו.

וצ''ע לפי הפירוש הראשון כששב ראובן אל יעקב. האם יעקב לא שאל אותו אם ראה את יוסף? ומה השיב לו?

למה שיעקב ישאל אותו, בשלב זה הוא לא ראה חשש עדיין, רק לאחר מכן, לא כך?

[גרנולה]

בפרשת וישב:

כתוב (לז כט) וישב ראובן אל הבור. ופירש רש''י: ובמכירתו לא היה שם שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו ד"א עסוק הי' בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו.

וצ''ע לפי הפירוש הראשון כששב ראובן אל יעקב. האם יעקב לא שאל אותו אם ראה את יוסף? ומה השיב לו?

למה שיעקב ישאל אותו, בשלב זה הוא לא ראה חשש עדיין, רק לאחר מכן, לא כך?

ואח"כ לא שאל אותו? וראובן ענה לו שקר ח"ו?!

וגם התשובה שענה ר' עמי עשו שלא מתחייב שהם יפגשו.

לא היה מוכרח שנפגשו, כשהוא יצא משכם והוא מחברון.

א. מדוע לא? יוסף הולך מחברון לשכם. וראובן הולך משכם לחברון. ב. בכל זאת, האם יעקב לא שאל אותו על כך?

[יוסף מאיר]

למי יש תורה על הפרשה שקשורה לחנוכה

[יוסף מאיר]

בגמרא שבת כא:
אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר אשל חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי:

ואמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום מאי דכתיב (בראשית לז, כד) והבור רק אין בו מים ממשמע שנא' והבור רק איני יודע שאין בו מים אלא מה ת"ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו:
וכתבו המפרשים הקשר בין המימרות מלבד זה ששניהם הם מאותו אמורא דהנה קשה למה ראובן זרק אותו לבור אם נחשים ועקרבים הרי הוא רצה להצילו אלא שכמו שנר חנוכה שהניחה למעלה מכ אמה פסולה כי לא שלטי ביה עינא כך גם בבור עמוק לא שלטי ביה עינא ולכן ראובן לא ראה שיש שם נחשים ועקרבים

[עמי עשו]

הערות על הפסוק: כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור. לכאורה קשה מה רצה יוסף לומר במילים אלו "כי גנב גנבתי מארץ העברים", ומה ענינו של פרעה בזה, ועוד, מהו לשון "כי שמו אותי בבור", היל"ל,"כי שם אותי בבור", דהרי פוטיפר היה זה ששם את יוסף בבית האסורים.

הרבי העקבי אבירים פירש שראובן השליך את יוסף לבור מפאת דברי הזוה"ק שנוטר הברית אין לו מה לחשוש מחיות, ואם שמר פיו מלשון הרע, הרי ברית הלשון כנגד, וא"כ אין לו סיבה לחשוש. וזהו שטען לשרי פרעה, שכבר מכרוהו בארץ העברים, וגם שמו אותי אחיי בבור, וגם שם לא עשיתי מאומה, דהיינו שהוכח מהשלכתי לבור עם נחשים ועקרבים שהנני נוטר ברית, וזו הוכחה שגם כעת לא חטאתי.

א"כ, הקב"ה לא עביד ניסי בכדי, אם ניצל ז"א שהוא ראוי לכך. וההקשר לחנוכה, שכשראו שנעשה להם נס ההצלה, הבינו שהם ראויים לנס, ושמו שמן שאינו מספיק אפילו ליום אחד וסמכו על הנס (לתרץ קושית הב"י).

[עמי עשו]

בפרשת וישב:

כתוב (לז כט) וישב ראובן אל הבור. ופירש רש''י: ובמכירתו לא היה שם שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו ד"א עסוק הי' בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו.

וצ''ע לפי הפירוש הראשון כששב ראובן אל יעקב. האם יעקב לא שאל אותו אם ראה את יוסף? ומה השיב לו?

למה שיעקב ישאל אותו, בשלב זה הוא לא ראה חשש עדיין, רק לאחר מכן, לא כך?

ואח"כ לא שאל אותו? וראובן ענה לו שקר ח"ו?!

וגם התשובה שענה ר' עמי עשו שלא מתחייב שהם יפגשו.

לא היה מוכרח שנפגשו, כשהוא יצא משכם והוא מחברון.

א. מדוע לא? יוסף הולך מחברון לשכם. וראובן הולך משכם לחברון. ב. בכל זאת, האם יעקב לא שאל אותו על כך?

גם אם אביו שאל אותו, מסתמא ענה לו שיוסף הגיע אליהם והוא הלך, כך שאינו יודע מה קרה אתו, כמו שבאמת לא ידע.

[גרנולה]

בפרשת וישב:

כתוב (לז כט) וישב ראובן אל הבור. ופירש רש''י: ובמכירתו לא היה שם שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו ד"א עסוק הי' בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו.

וצ''ע לפי הפירוש הראשון כששב ראובן אל יעקב. האם יעקב לא שאל אותו אם ראה את יוסף? ומה השיב לו?

למה שיעקב ישאל אותו, בשלב זה הוא לא ראה חשש עדיין, רק לאחר מכן, לא כך?

ואח"כ לא שאל אותו? וראובן ענה לו שקר ח"ו?!

וגם התשובה שענה ר' עמי עשו שלא מתחייב שהם יפגשו.

לא היה מוכרח שנפגשו, כשהוא יצא משכם והוא מחברון.

א. מדוע לא? יוסף הולך מחברון לשכם. וראובן הולך משכם לחברון. ב. בכל זאת, האם יעקב לא שאל אותו על כך?

גם אם אביו שאל אותו, מסתמא ענה לו שיוסף הגיע אליהם והוא הלך, כך שאינו יודע מה קרה אתו, כמו שבאמת לא ידע.

לא יודע מה קורה איתו? אחרי שהשליכו אותו אל הבור?

[עמי עשו]

שאלה: בארץ מגורי אביו, ולא מגורי סבו?

[עמי עשו]

בפרשת וישב:

כתוב (לז כט) וישב ראובן אל הבור. ופירש רש''י: ובמכירתו לא היה שם שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו ד"א עסוק הי' בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו.

וצ''ע לפי הפירוש הראשון כששב ראובן אל יעקב. האם יעקב לא שאל אותו אם ראה את יוסף? ומה השיב לו?

למה שיעקב ישאל אותו, בשלב זה הוא לא ראה חשש עדיין, רק לאחר מכן, לא כך?

ואח"כ לא שאל אותו? וראובן ענה לו שקר ח"ו?!

וגם התשובה שענה ר' עמי עשו שלא מתחייב שהם יפגשו.

לא היה מוכרח שנפגשו, כשהוא יצא משכם והוא מחברון.

א. מדוע לא? יוסף הולך מחברון לשכם. וראובן הולך משכם לחברון. ב. בכל זאת, האם יעקב לא שאל אותו על כך?

גם אם אביו שאל אותו, מסתמא ענה לו שיוסף הגיע אליהם והוא הלך, כך שאינו יודע מה קרה אתו, כמו שבאמת לא ידע.

לא יודע מה קורה איתו? אחרי שהשליכו אותו אל הבור?

כן, כך קרה במציאות, שלא ידע ממכירתו. ולפי ההסבר שכתבתי, שהיה זה מבחן אם דיבר לשה"ר, לא ידע מהי התוצאה.

[עמי עשו]

ואם כתוב מגורי אביו, למה לפרט עוד בארץ כנען?

[עמי עשו]

ועוד שאלה, למה נענש יעקב על הכ"ב שנה, הלא מתוכם עבד 7 שנים על השידוך שנצטווה לקחת ע"י אביו.

[עמי עשו]

למי יש תורה על הפרשה שקשורה לחנוכה

ראה באשכול על חנוכה, בקטע המחיל במדרש תנחומא.

[פיקח עצום]

ועוד שאלה, למה נענש יעקב על הכ"ב שנה, הלא מתוכם עבד 7 שנים על השידוך שנצטווה לקחת ע"י אביו.

מבואר במפ' שכבר אחר הי"ד שנים בבית עבר שלחה לו אמו שיכול לחזור לביתו.

ובדרך אגב פנינה יקרה מהגה"ק מאוסטרובצא זי"ע בספרו 'אור תורה'.
כ"ב שנות יעקב שלא כיבד אביו ואמו מתחלקים לשלש.
ז' שנים הראשונות היה עקרונית רשות מאמו לעבוד כדי לקחת אשה, ונכלל ב'ימים אחדים' שאמרה לו אמו.
אח"כ עוד י"ג שנים ללא רשות.
אח"כ ב' שנים על הדרך לאביו.

ומדה כנגד מדה היו כ"ב שנות יוסף.

י"ג שנים הראשונות עבד ובבית הסוהר, נגד השנים ללא רשות.
ז' שנות שובע, נגד השנים שברשות
ב' שנות הרעב, וראה יעקב כי יש שבר במצרים, ונפגש עם אחיו, נגד הב' שנים שעל הדרך

ודפח"ח.

[עמי עשו]

ועוד שאלה, למה נענש יעקב על הכ"ב שנה, הלא מתוכם עבד 7 שנים על השידוך שנצטווה לקחת ע"י אביו.

מבואר במפ' שכבר אחר הי"ד שנים בבית עבר שלחה לו אמו שיכול לחזור לביתו.

ובדרך אגב פנינה יקרה מהגה"ק מאוסטרובצא זי"ע בספרו 'אור תורה'.
כ"ב שנות יעקב שלא כיבד אביו ואמו מתחלקים לשלש.
ז' שנים הראשונות היה עקרונית רשות מאמו לעבוד כדי לקחת אשה, ונכלל ב'ימים אחדים' שאמרה לו אמו.
אח"כ עוד י"ג שנים ללא רשות.
אח"כ ב' שנים על הדרך לאביו.

ומדה כנגד מדה היו כ"ב שנות יוסף.

י"ג שנים הראשונות עבד ובבית הסוהר, נגד השנים ללא רשות.
ז' שנות שובע, נגד השנים שברשות
ב' שנות הרעב, וראה יעקב כי יש שבר במצרים, ונפגש עם אחיו, נגד הב' שנים שעל הדרך

ודפח"ח.

עדיין לא נתבאר למה נענש על השנים הראשונות

[גרנולה]

ועוד שאלה, למה נענש יעקב על הכ"ב שנה, הלא מתוכם עבד 7 שנים על השידוך שנצטווה לקחת ע"י אביו.

מבואר במפ' שכבר אחר הי"ד שנים בבית עבר שלחה לו אמו שיכול לחזור לביתו.

ובדרך אגב פנינה יקרה מהגה"ק מאוסטרובצא זי"ע בספרו 'אור תורה'.
כ"ב שנות יעקב שלא כיבד אביו ואמו מתחלקים לשלש.
ז' שנים הראשונות היה עקרונית רשות מאמו לעבוד כדי לקחת אשה, ונכלל ב'ימים אחדים' שאמרה לו אמו.
אח"כ עוד י"ג שנים ללא רשות.
אח"כ ב' שנים על הדרך לאביו.

ומדה כנגד מדה היו כ"ב שנות יוסף.

י"ג שנים הראשונות עבד ובבית הסוהר, נגד השנים ללא רשות.
ז' שנות שובע, נגד השנים שברשות
ב' שנות הרעב, וראה יעקב כי יש שבר במצרים, ונפגש עם אחיו, נגד הב' שנים שעל הדרך

ודפח"ח.

עדיין לא נתבאר למה נענש על השנים הראשונות

תירוץ רבינו בחיי:

[רבינו] בחיי בראשית פרק כח
וישלח יצחק את יעקב. יש לשאול: כיון שבשליחותם הלך והם מחלו לו, למה נענש על מצות כבוד אב ואם כשנתעכב כ"ב שנה, שפירש ממנו יוסף עשרים ושתים שנה כנגדן. ואפשר לומר כי דעתם היה שיקח את לאה ושיחזור מיד כשישלח בשבילו, אבל הוא נתן עיניו ברחל הקטנה ליפיה, ואמר: (בראשית כט, יח) "אעבדך שבע שנים ברחל", ואם כן כל הזמן שנתעכב היה ברצונו, ולכך נענש כנגדן:

וראה בקישור ביאור דבריו בדרך אפשר, ובהודעה שלפניה תירוצים נוספים.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24901#p459225

[עמי עשו]

מישהו הראה לי את רבינו בחיי בתולדות, ואמרתי לכתוב אותו כאן. ואני פותח ורואה שהרב גרנולה הקדימני, אשריך!

[עמי עשו]

שאלה במקץ: פרעה שאל את פתרון החלום. איך מצא יוסף העזה בפני המלך, להוסיף גם עצה לפתרון החלום?

[פעמון זהב וקורונימון]

זה גם חלק מהפתרון.
את"ל שהיאור גם הוא משמש משהו בפתרון - ממנו יוצאות הפרות הללו והללו.
ואת"ל שפרעה עומד "על" היאור, ז"א שיש מישהו מתחתיו עם שליטה.