שאלות וביאורים על התורה - בראשית.

[קסבא]

עוד שאלה: והלא קל שבקלים כו' אלא להוליד ולדות, וכי בשביל זה מדברים באופן כזה?

20201129_003455.png
(הרבי מליובאוויטש)

בקשר לעניין ''ולא יתבוששו'' המוזכר, ראה גם פירוש הספורנו: עֲרוּמִּים.. וְלא יִתְבּשָׁשׁוּ. כִּי אָז הָיוּ כָּל פְּעֻלּותֵיהֶם וְכָל אֶבְרֵיהֶם לַעֲשׂות רְצון קונָם בִּלְבַד, לא לְהַשִּׂיג תַּעֲנוּגות נִפְסָדות כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁהָיְתָה פְּעֻלַּת הַמִּשְׁגָּל אֶצְלָם כִּפְעֻלַּת אֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה הַמַּסְפֶּקֶת. וּבְכֵן הָיָה עִנְיַן אֵיבְרֵי הַמִּשְׁגָּל אֶצְלָם כְּמו עִנְיַן הַפֶּה וְהַפָּנִים וְהַיָּדִים אֶצְלֵנוּ.

ופירוש הכלי יקר (במדבר ה, יז): שהרי קודם שחטא אדם הראשון כתיב (בראשית ג.כה) ויהי האדם ואשתו עֲרוּמִּים ולא יתבוששו. כי כל זמן שלא היה להם נטיה אל החטא היו אברי הַמִּשְׁגָּל אצלם כשאר אברים שאין בושה בהיותם מגולים.

יעויין בעירין קדישין השלם פירוש נפלא ולפיו אי"צ כלל לכל האמור

[קסבא]

מהיכן אנו למדים שיעקב גלל את האבן מעל הבאר באצבעו הקטנה?

שאלה טובה. לא מצאתי מקור.

יש לך תשובה?

נראה לומר שהכוונה בקלות כמו הגולל באצבע קטנה ויל"ע

[קסבא]

שאלה לפרשה הבאה: בשביל מה שלח יעקב לעשו, הרי עשו אמר יקרבו ימי אבל אבי, ועדיין אביו חי. ולפ"ז יש לתמוה גם מדוע נס לחרן.

ראה בהדר זקנים לבעלי התוס' שכתב בזה שיעקב נצטער משום שחשב שאביו מת ולכן חשב שבא עשו להפרע מעימו ובכלל בעצם
השאלה לא קשה שעשיו הוא עשיו ולא סמכינן עליו שלא יחליט להורגו מיד ודו"ק.

[קסבא]

001.jpg
(המבשר תורני)

אני ראיתי את זה בשם חנוכת התורה
אבל מאד התקשיתי בזה שהרי עשיו מת 70 יום לאחר פטירת יעקב הם רק נקברו באותו יום ואכן רש"י בפרשת תלדות
לָמָה אֶשְׁכַּל – אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל".
אמנם בפשטות הכונה הוא על המיתה וקשה גם על דברי רש"י שמקורו במסכת סוטה
ואפשר לישב על פי דברי הגמרא במסכת תענית יעקב אבינו לא מת ואם כן לא שייך שיתקים בו דברי הנביאה של רבקה כפשוטו ורק כשקברו אותו באדמה היה נחשב מבחינה מסוימת כמת ואז נתקים בו דברי הנביאה ואז מת וגם נקבר עשיו אבל יעקב אבינו לרוב ענוותנותו, לא חשב שהוא בדרגה כזאת אלה חשב שיתקים בו בפשטות דברי הנביאה של אימו על ידי ששניהם ימותו באותו יום ולכן סמך על זה וחילק העם לשני מחנות


אני לא מצליח להעתיק את מה שכתוב בהודעה לפני בשם הנחל קדומים אבל דברי מוסבים על זה

ראה בשפתי חכמים שם ובלשונות הראשונים שם שכתבו דברי רש"י בביאור יותר ולא הבנתי כוונתך במשפט "אמנם בפשטות הכונה הוא
על המיתה וקשה גם על דברי רש"י שמקורו במסכת סוטה" ראשית כל רש"י מבאר הלשון שכול ומהי הפשטות הגדולה דלא כרש"י ושנית
מה הוקשה לך ממס' סוטה

[קסבא]

ביאור ששמעתי ואיני יודע מקורו:

מדוע אמרה רחל ''ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי''

האם לא מצאה סיבה יותר נקיה לומר לאביה מפני מה אינה יכולה לקום מפניו?

והביאור: לבן הארמי היה כ''כ שקוע בטומאה של הע''ז של התרפים עד כדי כך שיכל להרגיש את הטומאה ולדעת היכן היא נמצאת.
ולזאת כאשר הרגיש שהתרפים נמצאים בכר הגמל, אמרה לו רחל שדרך נשים לה, כדי שלבן יחשוב שמפני זה הוא מרגיש טומאה ולא בגלל שהתרפים נמצאים שם.

ראיתי באחד הספרים שידעה מה שאומרת המשנה במסכת שבת שע"ז מטמאה כנדה, ולכן אמרה דבר אחד והתכוונה לאחר. ודו"ק.
אגב, היא היתה מסולקת דמים מצד הדין שהרי קצת אח"כ נולד בנימין.

כך הוא בראשונים ומ"מ ראה בהדר זקנים שכתב דבר נפלא מדוע נקטה בתחבולה זו וא זרקתם מרחוק אלא שכשיבה א יכלו דבר כיוון שהיה כנגד אחוריה ודו"ק והוא דבר נפלא

[קסבא]

האור ישראל מסדיגורה מפרש מהו "מלאכים ממש". דיעקב אע"ה לא פחד מעשו כיון שלא היתה לו שייכות לרע, וממילא אין הרע יכול להזיקו.
אבל כיון שבעם אשר איתו, היו כאלו שכן היה להם שייכות לרע, חשש עליהם.
והפתרון הוא, ששלח מלאכים ממעשיהם הטובים של אלו, והם יצילום.
וזהו שפירש"י מלאכים ממש" עם ממשות ושייכות לגשמיות, ולא מלאכים ממעשיו הטובים של יעקב, שהם רוחניים לגמרי.

ראה כעי"ז בראשונים ריש פרשתן שהקשו מדוע ירא אחרי ההבטחה ותירצו כולם שהוא מפני במקלי עברתי היינו לבד ועתה הנני שני מחנות ואיני לבד ועליהם לא היה לי ההבטחה

[עמי עשו]

נאמר בפרשה: "ויאבק איש עמו" ופירש רש״י זה שרו של עשו.

יש להקשות, הרי בפרשת וישב בפסוק "וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש" (לז, טו) פירש רש"י, איש זה גבריאל שנאמר "והאיש גבריאל". וכתב בעל הטורים "וישאלהו האיש" בגימטריא מלאך גבריאל שאלו.

מנין לנו שהאיש שפגש ביוסף היה מלאך גבריאל, והאיש שנאבק עם יעקב היה שרו של עשו, הרי בשניהם כתוב איש?

אלא מבאר ר' חיים מצאנז זצ״ל, אם רואים איש שבא לעזור ולעשות חסד, סימן שזהו מלאך גבריאל, אמנם אם רואים איש שמבקשים ממנו ברכה והוא מסרב בטענה שצריך לומר שירה, אין זה אלא שרו של עשו.

ווארט זה ידוע מהמגיד מזלאטשוב

[עמי עשו]

ביאור ששמעתי ואיני יודע מקורו:

מדוע אמרה רחל ''ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי''

האם לא מצאה סיבה יותר נקיה לומר לאביה מפני מה אינה יכולה לקום מפניו?

והביאור: לבן הארמי היה כ''כ שקוע בטומאה של הע''ז של התרפים עד כדי כך שיכל להרגיש את הטומאה ולדעת היכן היא נמצאת.
ולזאת כאשר הרגיש שהתרפים נמצאים בכר הגמל, אמרה לו רחל שדרך נשים לה, כדי שלבן יחשוב שמפני זה הוא מרגיש טומאה ולא בגלל שהתרפים נמצאים שם.

ראיתי מי שהסביר שדרך האומות היה להתרחק מטומאה, ולכן גם נמנעו מלדבר עמן, ואכן לבן לא חקר את רחל, אלא שמע שהיא חולה ועזבה לנפשה.

[עמי עשו]

במקום אשר דבר אתו, פירש"י איני יודע מה מלמדנו. מה מחדש כאן?

שאלתי היתה לפירש"י שלא היה לו פשט, מדוע עליו לומר שאינו יודע?

[עמי עשו]

ואם תתרץ שללמדנו למד לשונך לומר איני יודע, הלא זה כבר נלמד מרש"י עה"פ אם יעקב ועשו בסו"פ תולדות.

[גרנולה]

במקום אשר דבר אתו, פירש"י איני יודע מה מלמדנו. מה מחדש כאן?

שאלתי היתה לפירש"י שלא היה לו פשט, מדוע עליו לומר שאינו יודע?

א. כאמור לא בטוח שזה דברי רש''י.

ב. בפשטות כל מקום שיש שאלה בפשט, רש''י מתרץ אותה. וכשאינו מתרץ אז או שהתשובה פשוטה ורש''י אינו רואה צורך לכותבה. או שאין לרש''י הסבר בפשט על השאלה. - ואז צריך להבהיר זאת שאכן יש קושיא אלא שאין תשובה.
ויש כמה וכמה מקומות בהם רש''י מציין שאינו יודע פירושו של דבר.

[גרנולה]

רש"י מפרש על הפסוק "ויזרח לו השמש", "ואותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע מיהרה לזרוח בשבילו". ובמדרש מבואר שהיו אלו שתי שעות.

וקשה לי זה עידן ועידנים, הרי נאבק עם המלאך עד עלוה"ש, ואיך מעלוה"ש עד הנץ וזריחת החמה ישנם שתי שעות שיכולה השמש להקדים לצאת? וכמדומני שגם ע"פ האופק אין שני שעות בין עלוה"ש לנה"ח.

ראיתי שפירשו שעלות השחר הקדים, ולפירוש זה לא קשה.

אבל גם אם נפרש שזריחת החמה הקדים. מצאתי ביאור בספר שיעורי חומש (הרב שמחה מיימון):

ויזרח לו-page-001.jpg

ויזרח לו-page-002.jpg

[יוסף מאיר]

001.jpg
(המבשר תורני)

אני ראיתי את זה בשם חנוכת התורה
אבל מאד התקשיתי בזה שהרי עשיו מת 70 יום לאחר פטירת יעקב הם רק נקברו באותו יום ואכן רש"י בפרשת תלדות
לָמָה אֶשְׁכַּל – אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל".
אמנם בפשטות הכונה הוא על המיתה וקשה גם על דברי רש"י שמקורו במסכת סוטה
ואפשר לישב על פי דברי הגמרא במסכת תענית יעקב אבינו לא מת ואם כן לא שייך שיתקים בו דברי הנביאה של רבקה כפשוטו ורק כשקברו אותו באדמה היה נחשב מבחינה מסוימת כמת ואז נתקים בו דברי הנביאה ואז מת וגם נקבר עשיו אבל יעקב אבינו לרוב ענוותנותו, לא חשב שהוא בדרגה כזאת אלה חשב שיתקים בו בפשטות דברי הנביאה של אימו על ידי ששניהם ימותו באותו יום ולכן סמך על זה וחילק העם לשני מחנות


אני לא מצליח להעתיק את מה שכתוב בהודעה לפני בשם הנחל קדומים אבל דברי מוסבים על זה

ראה בשפתי חכמים שם ובלשונות הראשונים שם שכתבו דברי רש"י בביאור יותר ולא הבנתי כוונתך במשפט "אמנם בפשטות הכונה הוא
על המיתה וקשה גם על דברי רש"י שמקורו במסכת סוטה" ראשית כל רש"י מבאר הלשון שכול ומהי הפשטות הגדולה דלא כרש"י ושנית
מה הוקשה לך ממס' סוטה

זה לשון רשי
אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל". וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר: "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" (להלן מג,יד).
גַּם שְׁנֵיכֶם – אִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַהַרְגֶנּוּ, יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ, וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק "הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ" (סוטה י"ג ע"א)
וזה לשון הגמרא

באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב (בראשית כז, מה): "למה אשכל גם שניכם יום אחד?" ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי.

לפענ"ד הביטוי אב שכול זה אב שבנו מת בחיו ולאו דוקא כשקברו ואדרבא אם מת בנו וטבע בים או שאר מיתה משונה שלא יכול לבא לקבורה השכול עוד יותר גדול ומה שכתב רש"י הקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל". זה ביטוי לאב שבנו מת בחייו ולכן רש"י בהמשך אכן כתב וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, וגם מדברי הגמרא משמע שהנבואה לא התקימה כפשוטו ולפי דברינו ניחא שכיון שיעקב לא מת ורק בקבורה היה קצת בבחינת מת לכן התקים הנבואה שנקברו ביום אחד

[יוסף מאיר]

ובספר פענח רזא כותב על זה
למה אשכל גם שניכם ביום אחד – וקשה הרי לא נתקיים זה דתניא בשעה שהלכו לקבור את יעקב בא עשו וערער על המערה והרגו חושים בן דן, והרי הי׳ מ׳ ימי החנוטים בנתים, ואיך אמרו בהמקנא ורש״י הביאו שנתקיים, אבל לפי הפשט י״ל שאמרה על יצחק ויעקב, שהי׳ בדעתו של עשו להרוג את יעקב ביום מיתת יצחק מיד, שזהו יקרבו ימי אבל וגו׳, כלומר תיכף כשיקרבו שעדיין לא יהיו ימי אבלו דהיינו תיכף למיתתו.

[יוסף מאיר]

חידה: היכן כתוב בפרשתנו "ויאמר יעקב" ולא כתוב מה אמר?

על מי עוד כתוב ויאמר פלוני ולא אמר כלום ואחר כן כתוב פלוני ויאמר

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה

?

מתקרב אבל לא מדויק ואתן דוגמה למה שאני מתכוין
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר

[גרנולה]

חידה: היכן כתוב בפרשתנו "ויאמר יעקב" ולא כתוב מה אמר?

על מי עוד כתוב ויאמר פלוני ולא אמר כלום ואחר כן כתוב פלוני ויאמר

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה

?

מתקרב אבל לא מדויק ואתן דוגמה למה שאני מתכוין
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.

[יוסף מאיר]

חידה: היכן כתוב בפרשתנו "ויאמר יעקב" ולא כתוב מה אמר?

על מי עוד כתוב ויאמר פלוני ולא אמר כלום ואחר כן כתוב פלוני ויאמר

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה

?

מתקרב אבל לא מדויק ואתן דוגמה למה שאני מתכוין
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.

יפה מאוד ויש גם עוד פסוק
וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי

[עמי עשו]

ראיתי פירוש: רש"י אומר שיעקב אמר ללבן, גרתי, גר אני והבטחת הוה גביר לא נתקיים בי, שמהתיבה גביר התקיים בי רק האותיות גר, ולא האותיות בי.

[עמי עשו]

שאלה: למה יעקב אמר לעשו תרי"ג מצוות שמרתי, מה זה מעניין את עשו?

[עמי עשו]

וסתם שאלה ששמעתי: רש"י אומר גרתי בגימטריא תרי"ג, למה לא אומר 'אותיות' תרי"ג?

[יוסף מאיר]

וסתם שאלה ששמעתי: רש"י אומר גרתי בגימטריא תרי"ג, למה לא אומר 'אותיות' תרי"ג?

פשוט מאוד כי תריג הוא לא שם של משהו אלא זה הגימטריא של 613 המצוות

[יוסף מאיר]

שאלה: למה יעקב אמר לעשו תרי"ג מצוות שמרתי, מה זה מעניין את עשו?

כלי יקר
כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה". פירש"י גרתי לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר. ד"א גרתי תרי"ג מצות שמרתי, ושני פירושים אלו סותרים זה את זה שאם אמר לו לא נעשיתי שר אם כן בא לפניו בהכנעה, ואם אמר לו תרי"ג מצות שמרתי משמע אדרבא ששלח לו שאינו ירא ממנו, מצד ששמר תרי"ג מצות ואינו בכלל והיה כאשר תריד ופרקת עלו, וקשה עוד למה קראו אדוני ואת עצמו עבד, ויתר ענייני הכנעה שעשה לו, ועוד תימה על לשון הכתוב שיאמר תרי"ג בלשון גרתי.

על כן לבי אומר, שב' פירושים אלו מראה שניהם כאחד אמת, לא כמו שפי' רש"י ד"א, משמע שכל אחד פירוש בפני עצמו. וזה באור הענין שיעקב שלח לו לאמר עם לבן גרתי, לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, לומר לו שהברכות לא נתקיימו בו, ולא בא להכחיש את אביו ולעשות ברכותיו פלסתר חלילה, אלא כך אמר שכשברך אותי אבי היה סבור שאני עשו ועל דעת זה ברכני, והרמאות אשר עשיתי לא הועילה לי, כי לא יחרוך רמיה צידו, אשר האכיל לאביו להשיג הברכות על ידה, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו והולכים כל הברכות אחר דעת אבי, ובדעתו היה שיחולו על ראש עשו וכך יהיה, והמופת על זה שהרי גר אנכי בארץ לא שר וחשוב, וא"ת לעולם יתקיימו בי הברכות, ומה שלא נעשיתי שר וחשוב עד היום הזה היינו לפי שלא קיימתי את התורה, כי כך הותנה בשעת קבלת הברכות על מנת אם אקיים תרי"ג מצות שנאמר והיה כאשר תריד ופרקת עלו וגו', על זה אמר גרתי, הרי תרי"ג מצות שמרתי ואעפ"כ לא נעשיתי שר וחשוב, אלא ודאי שלא אהנו מעשי, כי לא אהני לרמאי ברמאותו והברכות יחולו על ראש מי שנתכוין אליו יצחק בשעת אמירת הברכות. לפיכך אמר גרתי הכולל שניהם ענין גרות, וענין תרי"ג לומר לך שאע"פ שתרי"ג מצות שמרתי מ"מ גר אנכי בארץ, דאל"כ למה אמר גרתי הל"ל עבדתי, שהרי באמת היה עבד ללבן ומורה ביותר על ההפך מברכת הוי גביר לאחיך, אלא כדי להבין מן לשון גרתי אותיות תרי"ג, ואי לא מסתפינא מחברי הייתי מוחק ד"א מן פירש"י כי באמת שני הפשטים צריכין זה לזה.

[גרנולה]

שאלה לפרשה הקרובה, "וישלח" עם לבן גרתי, פירש"י ותרי"ג מצוות שמרתי. ק', הלא אין מציאות שאדם יקיים את כל התרי"ג, יש מצוות רק לכהנים ויש רק בבית המקדש וכו', והיכן יש כאן מציאות של תרי"ג.

שוב ראיתי שבחומש עם פירוש שי למורא הביא ביאור ע''פ ה'דברי דוד':

''ויש מקשים, היאך היה אפשר לו לקיים כל תרי''ג המצוות, והרי יש ביניהם מצוות הנוהגות לכלל ישראל כגון מינוי מלך ובנין בית המקדש?

ויש לתרץ על פי מאמר רז''ל במסכת מנחות (קי, א) כל העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריב אותם, וכן כאן אמר יעקב שעסק בתורה של כל תרי''ג המצוות והיה כאילו קיימם.''

[ועד]

’ויחץ את העם וגו‘, ויאמר אם יבוא עשו וגו‘ והיה המחנה הנשאר לפליטה‘ (לב, ח-ט). קשה: מדוע לא חשש יעקב אבינו ע"ה שעשו ג"כ יחצה מחנהו, והמחצה ירדפו מחצה.

[עמי עשו]

שאלה: למה יעקב אמר לעשו תרי"ג מצוות שמרתי, מה זה מעניין את עשו?

העקבי אבירים זיע"א ביאר שיעקב הרי סיכם עם עשו שהוא יקבל את הרוחניות ועשו את הגשמיות, לכן אמר לו שכל מה שהיה לי שור וחמור, זה היה רק צורך הרוחניות.

[עמי עשו]

שאלה: למה יעקב אמר לעשו תרי"ג מצוות שמרתי, מה זה מעניין את עשו?

העקבי אבירים זיע"א ביאר שיעקב הרי סיכם עם עשו שהוא יקבל את הרוחניות ועשו את הגשמיות, לכן אמר לו שכל מה שהיה לי שור וחמור, זה היה רק צורך הרוחניות.

וראה מה שאמר אדמו"ר שליט"א מסדיגורה במוצש"ק שב"ק פרשת תולדות (בגליון הנמצא בפורום סאדיגורה) שביאר בזה את הפסוק הלא אח עשו ליעקב, שלשניהם יש חלק בעניני העוה"ז, עי"ש.

[קסבא]

שאלה: למה יעקב אמר לעשו תרי"ג מצוות שמרתי, מה זה מעניין את עשו?

פירושו של דבר שיעקב הודיע לעשיו שיש לי זכות מטען ששנים רבות אצל לבן ונסיונות קשים
עבודת פרך והמקום הכי נמוך-בני קדם לא הצליחו להזיז אותי משמירת התורה ויש לי את
זכות המצוות הנ"ל ראה להיזהר ממני שלא כמו שעשיו חשב שכבר לא שמר על התורה וממילא
בקל יוכל להכניעו ולהרגו ודו"ק וזה על פי הפשט ואכמ"ל ובספה"ק האריכו בזה ויעויין.

[קסבא]

’ויחץ את העם וגו‘, ויאמר אם יבוא עשו וגו‘ והיה המחנה הנשאר לפליטה‘ (לב, ח-ט). קשה: מדוע לא חשש יעקב אבינו ע"ה שעשו ג"כ יחצה מחנהו, והמחצה ירדפו מחצה.

יעקב ידע שעשיו רוצה אותו לכן חיק את צאצאיו והלך עם הקבוצה הקדמית ואם יהרג אין לעשיו עניין להרוג את הקבוצה השניה מצאצאיו שיברחו וימשיכו הדורות ודו"ק

[קסבא]

שאלה לפרשה הקרובה, "וישלח" עם לבן גרתי, פירש"י ותרי"ג מצוות שמרתי. ק', הלא אין מציאות שאדם יקיים את כל התרי"ג, יש מצוות רק לכהנים ויש רק בבית המקדש וכו', והיכן יש כאן מציאות של תרי"ג.

שוב ראיתי שבחומש עם פירוש שי למורא הביא ביאור ע''פ ה'דברי דוד':

''ויש מקשים, היאך היה אפשר לו לקיים כל תרי''ג המצוות, והרי יש ביניהם מצוות הנוהגות לכלל ישראל כגון מינוי מלך ובנין בית המקדש?

ויש לתרץ על פי מאמר רז''ל במסכת מנחות (קי, א) כל העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריב אותם, וכן כאן אמר יעקב שעסק בתורה של כל תרי''ג המצוות והיה כאילו קיימם.''

עוד אפשר על דרך החסידות שהעיקר הוא ההשתוקקות והרצון באמת-ויעקב רצה לקיים הכל באמת נחשב באמת בדרגא קדושה שלו לקיום כל המצוות ודו"ק
ראיתי שכיוונתי לחתם סופר שכתב ששמרתי פירוש שציפה כמו ואביו שמר את הדבר וכו' והיא היא

[עמי עשו]

שמעתי מאבי שליט"א שרש"י נקט מלאכים ממש, כיון שאם היה לוקח מאנשיו שדיברו בארמית שהרי היו מחרן, היו אומרים עם לבן דרתי, ונמצא שהיו מרמזים על תרי"ד מצוות, אבל מלאכים אינם דוברים ארמית (ראה סוטה לג,ב) ורק הם אמרו גרתי.