שאלות וביאורים על התורה - בראשית.

[עמי עשו]

עוד שאלה: והלא קל שבקלים כו' אלא להוליד ולדות, וכי בשביל זה מדברים באופן כזה?

[גרנולה]

עוד שאלה: והלא קל שבקלים כו' אלא להוליד ולדות, וכי בשביל זה מדברים באופן כזה?

20201129_003455.png

(הרבי מליובאוויטש)

בקשר לעניין ''ולא יתבוששו'' המוזכר, ראה גם פירוש הספורנו: עֲרוּמִּים.. וְלא יִתְבּשָׁשׁוּ. כִּי אָז הָיוּ כָּל פְּעֻלּותֵיהֶם וְכָל אֶבְרֵיהֶם לַעֲשׂות רְצון קונָם בִּלְבַד, לא לְהַשִּׂיג תַּעֲנוּגות נִפְסָדות כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁהָיְתָה פְּעֻלַּת הַמִּשְׁגָּל אֶצְלָם כִּפְעֻלַּת אֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה הַמַּסְפֶּקֶת. וּבְכֵן הָיָה עִנְיַן אֵיבְרֵי הַמִּשְׁגָּל אֶצְלָם כְּמו עִנְיַן הַפֶּה וְהַפָּנִים וְהַיָּדִים אֶצְלֵנוּ.

ופירוש הכלי יקר (במדבר ה, יז): שהרי קודם שחטא אדם הראשון כתיב (בראשית ג.כה) ויהי האדם ואשתו עֲרוּמִּים ולא יתבוששו. כי כל זמן שלא היה להם נטיה אל החטא היו אברי הַמִּשְׁגָּל אצלם כשאר אברים שאין בושה בהיותם מגולים.

[גרנולה]

עוד שאלה: והלא קל שבקלים כו' אלא להוליד ולדות, וכי בשביל זה מדברים באופן כזה?

ביאור שונה מרש''י באור החיים הקדוש:

(כא) ויאמר יעקב [וגו'] הבה וגו'. טעם אומרו ואבואה אליה והוא לשון בלתי נכון לצדיקו של עולם. יתבאר על דרך מה שכתב רמב"ם פ"ה מהלכות אישות הרי את מקודשת לי במלאכה זו שאעשה עמך ועשה אינה מקודשת וכו' שכל השכר מלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת ע"כ, לזה אמר הבה וגו' והטעם לפי שלא קניתי אותה במה שעבדתי וצריך אני לקנותה בביאה שהאשה נקנית בביאה, והוא אומרו ואבואה אליה כי בעבודה לא קנה שהי' מלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת:

או יאמר על זה הדרך הלא תמצא שאמרה רחל הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו, וכתב רמב"ם (הל' מכירה פ"ז) בדין לוקח עבדים וקרקעות במלוה אף על פי שאין הדמים במציאות קנה ע"כ, והוא אומרו הבה את אשתי פי' כבר היא אשתי כי אני סובר כהרמב"ם ומציאות שלפנינו דין מכר יש בו וכבר זכיתי בה הגם שאין הדמים בעין ומה שאני אומר לך הבה לא לגמר הקנאה שכבר קנויה היא אלא לבא עליה כדרך כל הארץ, והוא אומרו ואבואה אליה לשלול מדעתו לבל יחשוב שעדיין לא קנאה:

[גרנולה]

[quote=גרנולה post_id=551561 time=16065994

הספורנו: ובהעטיף הצאן לא ישים. כדי שלא יחשוב לבן שהדבר במרמת איזו מלאכה:

מדברי האור החיים הקדוש גם יוצא ביאור לעניין:

והיה בכל יחם וגו'. צריך לדעת למה יעשה יעקב ככה בשלמא מה שעשה בתחילה בהצגת המקלות היה לצד ההכרח שזולת זה היה יגע לריק כמו שכתבנו, לא כן אחר שהיו בצאן עקודים ונקודים וגו' לא היה לו ליטול הוא המקושרות וכו' שנמצא כפי זה הוא נוטל יותר מחצי ריוח ואינו מן הדין שכל שלא התנה עם בעל הצאן מן הסתם אין לרועה ליטול אלא שליש הריוח וכמו שכתבנו בפירוש פסוק (כ"ט ט"ו) הכי אחי אתה, וכאן אין ליעקב להציל מהרמאי אלא דבר שנוגע לו בדין מן הסתם ורואני כי נוטל יותר מחצי. ואולי כי צאן המקושרות לא היו יולדות הכל עקודים וגו' אלא (מן) [על] הרוב והיה לבן נוטל חלק אחד במקושרות וכל חלק העטופים והיה מגיע לחלקו ב' שלישים, והגם שאמר הכתוב והקשורים ליעקב פי' רוב הקשורים, או שנתכוין להציל שאר גזילות שהיה עושה לו:

אגב מעניין הביטוי בו נוקט האור החיים הקדוש על לבן בפירושו בפרשת ויצא:
והרמאי לבן נתחכם לדעת זו ונטל הכל עקוד נקוד וטלוא, עוד נתחכם והסיר כל אשר לבן בו תפחנה עצמותיו כי לא כן היה התנאי שאם כן מנין יצאו עקוד או נקוד או טלוא, ומעתה פקע שכרו של יעקב.

או שלא הבנתי את הספורנו, או שהוא לא מתרץ את הקושיא, וכנ"ל האוה"ח
[/quote]

או שאני לא הבנתי את השאלה שלך.

עכ''פ הספורנו מבאר שאם יעקב אבינו היה שם את המקלות גם בעטופים והיו מולידים נקוד וטלוא השייכים לו, לא היה נשאר ללבן כמעט שום דבר והיה חושד ביעקב שהוא עושה רמיה כדי שכל הצאן ילדו בצורה מסויימת והיה מגלה את המקלות וכו', לכן דאג יעקב שיהיו מעט צאן שילדו חום ולבן ואותם יקח לבן הארמי.

האור החיים הקדוש שואל מדוע יעקב אבינו עשה את הפטנט עם המקלות דווקא במקושרות שיולדות יותר ולכאורה לקח יותר מהמגיע לו כדין פועל ורועה צאן דהיינו שליש וכאן נוטל יותר מחצי? ומבאר א. שיוצא חלוקה הוגנת בינו ללבן, שיעקב אבינו לקח את העקודים אך מסתמא לא כולם ילדו עקודים ולכן לבן לקח חלק אחד מהמקושרות (שאינו עקודים) ואת כל העטופים (שגם הם לא ילדו עקודים) ויחד זה יוצא 2 שליש ללבן ושליש ליעקב. ב. שיעקב אבינו לקח יותר מחלקו ועשה כן בכדי להשיב גזילות שלבן היה חייב לו.

עכ''פ יוצא מדבריו שהיה הסבר וחלוקה הגיונית בעניין העטופים והמקושרות.

[פיקח עצום]

עוד שאלה: והלא קל שבקלים כו' אלא להוליד ולדות, וכי בשביל זה מדברים באופן כזה?

בספה"ק אור לשמים מתרץ, שיעקב איבנו ידע שלבן יעכב את נישואיו, כיון שיודע שעי"ז יוולדו שבטי קה, ורק אחר ששמע את יעקב מדבר באופן גרוע מקל שבקלים, חשב לבן ששוב לא יזכה להוליד את השבטים.

[עטרת תפארת]

מהיכן אנו למדים שיעקב גלל את האבן מעל הבאר באצבעו הקטנה?

[ועד]

שאלה לפרשה הקרובה, "וישלח" עם לבן גרתי, פירש"י ותרי"ג מצוות שמרתי. ק', הלא אין מציאות שאדם יקיים את כל התרי"ג, יש מצוות רק לכהנים ויש רק בבית המקדש וכו', והיכן יש כאן מציאות של תרי"ג.

[גרנולה]

שאלה לפרשה הקרובה, "וישלח" עם לבן גרתי, פירש"י ותרי"ג מצוות שמרתי. ק', הלא אין מציאות שאדם יקיים את כל התרי"ג, יש מצוות רק לכהנים ויש רק בבית המקדש וכו', והיכן יש כאן מציאות של תרי"ג.

אשאל אותך יותר מזה: איך יעקב אבינו קיים מצוות תפילין? הרי בוודאי לא הניח בתים שבהם פרשיות המתארות כיצד הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים בעוד זה לא קרה עדיין.

בזוהר כתוב שיעקב אבינו בעבודתו עם המקלות, המשיך המשכות רוחניות שנמשכות ע"י מצוות תפילין. ומסתמא הוא הדין לגבי שאר המצוות שקיים אותם לא בגשמיות אלא בעבודה הרוחנית של מצוות אלו.

[פעמון זהב וקורונימון]

אשמח לביאור בכמה עניינים בפרשת תולדות:

א. "ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים" (כו לד). מדוע נתן לו יעקב אבינו גם לחם בעוד שעשיו ביקש רק נזיד עדשים?

עוד לא ראיתי מה שענו, אבל מה שצץ לי ראשונה - זכית לכווין לשאלת הקצות החושן, הוא מדבר ע"ז.
נדמה לי בכיוון שעשיו היה בפיקו"נ (אחזו בולמוס) והיה יכול לטעון על מחיר הנזיד (הבכורה) משטה אני בך. ולכן האכילו קודם לחם. ואז אין לעשיו טענה לבטל המכירה.

[גרנולה]

אשמח לביאור בכמה עניינים בפרשת תולדות:

א. "ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים" (כו לד). מדוע נתן לו יעקב אבינו גם לחם בעוד שעשיו ביקש רק נזיד עדשים?

עוד לא ראיתי מה שענו, אבל מה שצץ לי ראשונה - זכית לכווין לשאלת הקצות החושן, הוא מדבר ע"ז.
נדמה לי בכיוון שעשיו היה בפיקו"נ (אחזו בולמוס) והיה יכול לטעון על מחיר הנזיד (הבכורה) משטה אני בך. ולכן האכילו קודם לחם. ואז אין לעשיו טענה לבטל המכירה.

הבאתי את התירוץ הזה כאן בשם אחד העלונים. לא ידעתי שזה תירוץ של הקצות החושן. (מסתמא כמה מפרשים כתבו את התירוץ הזה.)
viewtopic.php?p=551169#p551169

[גרנולה]

מהיכן אנו למדים שיעקב גלל את האבן מעל הבאר באצבעו הקטנה?

שאלה טובה. לא מצאתי מקור.

יש לך תשובה?

[עטרת תפארת]

לא.

[עמי עשו]

אתה שאלת את זה גם באוצר החכמה ובפרוג?

[גרנולה]

באוצר החכמה זה ממש ישן
https://simla.otzar.org/viewtopic.php?t=12313

אבל בפרוג זה מאתמול
https://www.prog.co.il/threads/%D7%9E%D ... st-8617985

[עטרת תפארת]

אתה שאלת את זה גם באוצר החכמה ובפרוג?

לא.

[עמי עשו]

שאלה לפרשה הבאה: בשביל מה שלח יעקב לעשו, הרי עשו אמר יקרבו ימי אבל אבי, ועדיין אביו חי. ולפ"ז יש לתמוה גם מדוע נס לחרן.

[ועד]

שאלה לפרשה הבאה: בשביל מה שלח יעקב לעשו, הרי עשו אמר יקרבו ימי אבל אבי, ועדיין אביו חי. ולפ"ז יש לתמוה גם מדוע נס לחרן.

לא הבנתי את שאלתך, יעקב רואה שעשו כועס עליו ורוצה להרגהו כאשר יקרבו ימי אבל אבי, הולך יעקב לעשו למצא חן בעיני אדוני כבר כעת, כדי שיפסיק עם הרצון והתכנון שלו להורגו, מה הבעיה?

[גרנולה]

001.jpg

(המבשר תורני)

[יוסף מאיר]

001.jpg
(המבשר תורני)

אני ראיתי את זה בשם חנוכת התורה
אבל מאד התקשיתי בזה שהרי עשיו מת 70 יום לאחר פטירת יעקב הם רק נקברו באותו יום ואכן רש"י בפרשת תלדות
לָמָה אֶשְׁכַּל – אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל".
אמנם בפשטות הכונה הוא על המיתה וקשה גם על דברי רש"י שמקורו במסכת סוטה
ואפשר לישב על פי דברי הגמרא במסכת תענית יעקב אבינו לא מת ואם כן לא שייך שיתקים בו דברי הנביאה של רבקה כפשוטו ורק כשקברו אותו באדמה היה נחשב מבחינה מסוימת כמת ואז נתקים בו דברי הנביאה ואז מת וגם נקבר עשיו אבל יעקב אבינו לרוב ענוותנותו, לא חשב שהוא בדרגה כזאת אלה חשב שיתקים בו בפשטות דברי הנביאה של אימו על ידי ששניהם ימותו באותו יום ולכן סמך על זה וחילק העם לשני מחנות


אני לא מצליח להעתיק את מה שכתוב בהודעה לפני בשם הנחל קדומים אבל דברי מוסבים על זה

[עמי עשו]

001.jpg
(המבשר תורני)

אני ראיתי את זה בשם חנוכת התורה
אבל מאד התקשיתי בזה שהרי עשיו מת 70 יום לאחר פטירת יעקב הם רק נקברו באותו יום ואכן רש"י בפרשת תלדות
לָמָה אֶשְׁכַּל – אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל".
אמנם בפשטות הכונה הוא על המיתה וקשה גם על דברי רש"י שמקורו במסכת סוטה
ואפשר לישב על פי דברי הגמרא במסכת תענית יעקב אבינו לא מת ואם כן לא שייך שיתקים בו דברי הנביאה של רבקה כפשוטו ורק כשקברו אותו באדמה היה נחשב מבחינה מסוימת כמת ואז נתקים בו דברי הנביאה ואז מת וגם נקבר עשיו אבל יעקב אבינו לרוב ענוותנותו, לא חשב שהוא בדרגה כזאת אלה חשב שיתקים בו בפשטות דברי הנביאה של אימו על ידי ששניהם ימותו באותו יום ולכן סמך על זה וחילק העם לשני מחנות

ברוך שכיונת לאחד המפרשים שראיתי לאחרונה ואיני זוכר מיהו- המשכל לדוד.

[עמי עשו]

האור ישראל מסדיגורה מפרש מהו "מלאכים ממש". דיעקב אע"ה לא פחד מעשו כיון שלא היתה לו שייכות לרע, וממילא אין הרע יכול להזיקו.
אבל כיון שבעם אשר איתו, היו כאלו שכן היה להם שייכות לרע, חשש עליהם.
והפתרון הוא, ששלח מלאכים ממעשיהם הטובים של אלו, והם יצילום.
וזהו שפירש"י מלאכים ממש" עם ממשות ושייכות לגשמיות, ולא מלאכים ממעשיו הטובים של יעקב, שהם רוחניים לגמרי.

[עמי עשו]

במקום אשר דבר אתו, פירש"י איני יודע מה מלמדנו. מה מחדש כאן?

[גרנולה]

נאמר בפרשה: "ויאבק איש עמו" ופירש רש״י זה שרו של עשו.

יש להקשות, הרי בפרשת וישב בפסוק "וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש" (לז, טו) פירש רש"י, איש זה גבריאל שנאמר "והאיש גבריאל". וכתב בעל הטורים "וישאלהו האיש" בגימטריא מלאך גבריאל שאלו.

מנין לנו שהאיש שפגש ביוסף היה מלאך גבריאל, והאיש שנאבק עם יעקב היה שרו של עשו, הרי בשניהם כתוב איש?

אלא מבאר ר' חיים מצאנז זצ״ל, אם רואים איש שבא לעזור ולעשות חסד, סימן שזהו מלאך גבריאל, אמנם אם רואים איש שמבקשים ממנו ברכה והוא מסרב בטענה שצריך לומר שירה, אין זה אלא שרו של עשו.

https://www.93fm.co.il/radio/500935/

[פיקח עצום]

רש"י מפרש על הפסוק "ויזרח לו השמש", "ואותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע מיהרה לזרוח בשבילו". ובמדרש מבואר שהיו אלו שתי שעות.

וקשה לי זה עידן ועידנים, הרי נאבק עם המלאך עד עלוה"ש, ואיך מעלוה"ש עד הנץ וזריחת החמה ישנם שתי שעות שיכולה השמש להקדים לצאת? וכמדומני שגם ע"פ האופק אין שני שעות בין עלוה"ש לנה"ח.

[פעמון זהב וקורונימון]

ביאור ששמעתי ואיני יודע מקורו:

מדוע אמרה רחל ''ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי''

האם לא מצאה סיבה יותר נקיה לומר לאביה מפני מה אינה יכולה לקום מפניו?

והביאור: לבן הארמי היה כ''כ שקוע בטומאה של הע''ז של התרפים עד כדי כך שיכל להרגיש את הטומאה ולדעת היכן היא נמצאת.
ולזאת כאשר הרגיש שהתרפים נמצאים בכר הגמל, אמרה לו רחל שדרך נשים לה, כדי שלבן יחשוב שמפני זה הוא מרגיש טומאה ולא בגלל שהתרפים נמצאים שם.

ראיתי באחד הספרים שידעה מה שאומרת המשנה במסכת שבת שע"ז מטמאה כנדה, ולכן אמרה דבר אחד והתכוונה לאחר. ודו"ק.
אגב, היא היתה מסולקת דמים מצד הדין שהרי קצת אח"כ נולד בנימין.

[גרנולה]

במקום אשר דבר אתו, פירש"י איני יודע מה מלמדנו. מה מחדש כאן?

בפשטות לרש"י קשה מדוע מדגישה התורה כל כך (גם בפסוק יג: ויעל מעליו אלוקים במקום אשר דבר אתו. וגם בפסוק יד: ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו.) שהדיבור והקמת המצבה היו במקום אשר דבר הקב"ה עם יעקב? וכותב על זה שאכן אינו יודע מה מלמדת אותנו התורה בכך.

בפירוש שי למורא על החומש כותב:
בכמה כתבי יד עתיקים לא גורסים ברש"י את כל הדיבור הזה.
וכתב 'גור אריה' שמלמדנו שהמקום הוא מיוחד לשכינתו יתברך, שהרי קרא שם המקום אשר דיבר אתו "בית אל", וזה מוכיח שהמקום גרם כי ידע יעקב בקדושת המקום, ולכן נאמר ב"מקום אשר דבר אתו". (והתפלא ב'גור אריה' על זה שכתב רש"י "איני יודע מה מלמדנו").

[גרנולה]

חידה: היכן כתוב בפרשתנו "ויאמר יעקב" ולא כתוב מה אמר?

[יוסף מאיר]

חידה: היכן כתוב בפרשתנו "ויאמר יעקב" ולא כתוב מה אמר?

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.

[יוסף מאיר]

חידה: היכן כתוב בפרשתנו "ויאמר יעקב" ולא כתוב מה אמר?

על מי עוד כתוב ויאמר פלוני ולא אמר כלום ואחר כן כתוב פלוני ויאמר

[גרנולה]

חידה: היכן כתוב בפרשתנו "ויאמר יעקב" ולא כתוב מה אמר?

על מי עוד כתוב ויאמר פלוני ולא אמר כלום ואחר כן כתוב פלוני ויאמר

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה

?