שאלות וביאורים על התורה - בראשית.

[גרנולה]

ב''ה

בסייעתא דשמיא זכינו להתחיל את התורה מבראשית.

מטבע הדברים בפרשיות אלו של ספר בראשית מתעוררות ללומד שאלות וחידושים בפשוטו של מקרא.

על כן באתי בזה בנסיון לפתוח אשכול בו יוכלו המשתמשים לכתוב שאלות וביאורים בפרד''ס התורה על חומש בראשית.

כמו כן ניתן להעלות לטובת הרבים חידושים וביאורים ממפרשי התורה וגדולי ישראל לדורותיהם וכן ווארטים שונים.

בהצלחה ובברכת יגדיל תורה ויאדיר.

"אין ישראל נגאלים מן האומות אלא בזכות התורה"
(פס"ז ואתחנן ד, לב).

[ארחות יושר]

ראשית ייש"כ על פתיחת האשכול, בוודאי דבר נעלה הוא שבתוך כל הדברי חולין כאן יהיה גם קצת ד"ת.

קין אמר להקב"ה והיה כל מוצאי יהרגני.
וצ"ע דהרי באותה שעה לא היה בעולם שום אדם בעולם - מלבד אדם וחוה, והבל (שכעת הרגו).
אז ממי חשש שיהרגנו? וצ"ע.

[המוזיקאי]

ראשית ייש"כ על פתיחת האשכול, בוודאי דבר נעלה הוא שבתוך כל הדברי חולין כאן יהיה גם קצת ד"ת.

קין אמר להקב"ה והיה כל מוצאי יהרגני.
וצ"ע דהרי באותה שעה לא היה בעולם שום אדם בעולם - מלבד אדם וחוה, והבל (שכעת הרגו).
אז ממי חשש שיהרגנו? וצ"ע.

מהחיות

[ארחות יושר]

הנה באמת שו"ר שמביאים נוסח אחר ברש"י (הובא בחומש המפורש לעוז והדר, ביאור המקרא, אות סה; וכ"ה בחומש רש"י כפשוטו, כאן) שהביאו נוסח אחר שגרסו ברש"י שלפי"ז כך דבריו "ואף שעדיין לא היו בני אדם בעולם מלבד אביו ואמו, ומהם לא היה מתיירא שיהרגוהו. אלא אמר קין, עד עכשיו היה פחדי מוטל על כל החיות, שנאמר (לקמן ט, ב) 'ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה' וגו', ועכשיו בשביל עוון זה שוב לא יראו ממני ויהרגוני". עכ"ל.

ובאמת שבתרגום יב"ע תרגם בהאי קרא "כל זכי דישכחנני יקטלנני", ופירושו הוא דכל צדיק שימצאני- יהרגני. וצ"ב אמאי נקט דווקא צדיק, לכאו' כל אחד ואחד יכול להרוג אותו (מלבד הקושיא מי יהרגהו).

ובאמת בפרקי דר"א (פרק כא) מצינו ביתר לשון "עכשיו יעמוד צדיק בארץ ויזכור שמך עלי ויהרגני" (יעוי"ש בביאור הרד"ל, אות לח). וביאר הגה"ק ר' יונתן אייבשיץ זיע"א בספרו עה"ת אהבת יונתן, דלכך נתכוון התרגום בתרגומו צדיק, והיינו שלא היה ירא שמאן דהו יהרגהו בידיים אלא ע"י הזכרת שם המפורש.

ועוד י"ל עפמ"ש רש"י (בראשית ד, א) בשם חז"ל (ב"ר כ, ב), מלמד, שכשנולד הבל נולדו עמו עוד שני תאומות, וא"כ מדין גאולת הדם (או סתם שינקמו בו) אולי יהרגוהו, ולכך אולי נתכוון. ויש עוד להאריך בכ"ז.

[גרנולה]

וַיִּקַּח ה' אלוקים אֶת-הָֽאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָֽהּ: (בראשית ב, טו)

ופירש"י: ויקח. לקחו בדברים נאים, ופיתהו ליכנס (ב"ר טז, ה.):

וצ"ע מהו הצורך בדברים נאים ופיתוי בשביל לשכנע את אדם הראשון להכנס לגן עדן מקום נחמד למראה, הרי לכאורה טבע האדם לרצות להיות במקום כזה?

ראיתי שכתבו בזה ווארט: שכך טבע האדם. שהוא חושש משינויים, גם אם הם לטובתו.
http://www.tehilim.co.il/%D7%A4%D7%A8%D ... 7%99%D7%9D

ואולי יש לתרץ שכיוון שלקחו לגן עדן "לעבדה ולשמרה" (הן כפשוטו והן ע"פ הפירוש הפנימי בזה כמובא בפירוש האור החיים הקדוש ועוד). וזהו דבר הדורש יגיעה לכן הוצרך הקב"ה לפתותו בדברים נאים.

[ועד]

ראשית ייש"כ על פתיחת האשכול, בוודאי דבר נעלה הוא שבתוך כל הדברי חולין כאן יהיה גם קצת ד"ת.

קין אמר להקב"ה והיה כל מוצאי יהרגני.
וצ"ע דהרי באותה שעה לא היה בעולם שום אדם בעולם - מלבד אדם וחוה, והבל (שכעת הרגו).
אז ממי חשש שיהרגנו? וצ"ע.

מי אמר שכעת יהרגנו, אפשר בהמשך ובעתיד יהרגנו, שהרי אם הוא חייב מיתה אין זה נפק"מ אם היום יהרגוהו או לאחר זמן.

[ועד]

וַיִּקַּח ה' אלוקים אֶת-הָֽאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָֽהּ: (בראשית ב, טו)

ופירש"י: ויקח. לקחו בדברים נאים, ופיתהו ליכנס (ב"ר טז, ה.):

וצ"ע מהו הצורך בדברים נאים ופיתוי בשביל לשכנע את אדם הראשון להכנס לגן עדן מקום נחמד למראה, הרי לכאורה טבע האדם לרצות להיות במקום כזה?

ראיתי שכתבו בזה ווארט: שכך טבע האדם. שהוא חושש משינויים, גם אם הם לטובתו.
http://www.tehilim.co.il/%D7%A4%D7%A8%D ... 7%99%D7%9D

ואולי יש לתרץ שכיוון שלקחו לגן עדן "לעבדה ולשמרה" (הן כפשוטו והן ע"פ הפירוש הפנימי בזה כמובא בפירוש האור החיים הקדוש ועוד). וזהו דבר הדורש יגיעה לכן הוצרך הקב"ה לפתותו בדברים נאים.

מסתבר לומר, שאדם הראשון הבין, שאין מתנות חינם, לא סתם מקבלים גן עדן וכו', עי' מסילת ישרים בתחילה, א"כ חשב מי יודע מה אני צריך לתת עבור זה, לכן היה צריך לפתותו בדברים.
אגב, יישר כח למיודענו הרב גרנולה ענק הדור שליט"א על הוספת נופך רוחני בכל הפורום הנכבד שלנו. המשך הלאה תחזקנה ידיך הקדושות והטהורות.

[ארחות יושר]

אגב, יישר כח למיודענו הרב גרנולה ענק הדור שליט"א על הוספת נופך רוחני בכל הפורום הנכבד שלנו. המשך הלאה תחזקנה ידיך הקדושות והטהורות.

ג"א מצטרף בכל לב.

[ארחות יושר]

ראשית ייש"כ על פתיחת האשכול, בוודאי דבר נעלה הוא שבתוך כל הדברי חולין כאן יהיה גם קצת ד"ת.

קין אמר להקב"ה והיה כל מוצאי יהרגני.
וצ"ע דהרי באותה שעה לא היה בעולם שום אדם בעולם - מלבד אדם וחוה, והבל (שכעת הרגו).
אז ממי חשש שיהרגנו? וצ"ע.

מי אמר שכעת יהרגנו, אפשר בהמשך ובעתיד יהרגנו, שהרי אם הוא חייב מיתה אין זה נפק"מ אם היום יהרגוהו או לאחר זמן.

אה"נ, אבל מי? בניו שלו עצמו?!
(אמנם במכות יא, א מבואר דיש גאולת הדם גם באב ובנו [כשהרג את אחיו -של הבן], אך כאן להבל לא מבואר שהיו בנים בעת שנרצח ע"י קין. ובניו של קין עצמו ודאי לא יהרגו את אביו). אז ממי החשש גם בעתיד?

[פיקח עצום]

קין אמר להקב"ה והיה כל מוצאי יהרגני.
וצ"ע דהרי באותה שעה לא היה בעולם שום אדם בעולם - מלבד אדם וחוה, והבל (שכעת הרגו).
אז ממי חשש שיהרגנו? וצ"ע.

בבראשית רבה (כב, יב) מצינו ב' דעות בזה

ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין ר"י ורבי נחמיה רי"א: נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל. אמר להן: לכן אני אומר: כל הורג קין, יהרג!

אמר רבי לוי: בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לכן אני אומר: כל הורג קין, יהרג!

[גרנולה]

קין אמר להקב"ה והיה כל מוצאי יהרגני.
וצ"ע דהרי באותה שעה לא היה בעולם שום אדם בעולם - מלבד אדם וחוה, והבל (שכעת הרגו).
אז ממי חשש שיהרגנו? וצ"ע.

בבראשית רבה (כב, יב) מצינו ב' דעות בזה

ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין ר"י ורבי נחמיה רי"א: נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל. אמר להן: לכן אני אומר: כל הורג קין, יהרג!

אמר רבי לוי: בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לכן אני אומר: כל הורג קין, יהרג!

מעניין, לא הכרתי.
יישר כח.

[ארחות יושר]

...

חיכיתי ל"תודה" ממך...
(אני רציני עכשיו, פעמים רבות אני כותב משהו ואני נכנס לבדוק אח"כ אם הרב גרנולה ראה מה שכתבתי, רק בשבילו שווה לכתוב ולהשקיע... - קשור לאשכול שנפתח עליו פעם).

[גרנולה]

...

חיכיתי ל"תודה" ממך...
(אני רציני עכשיו, פעמים רבות אני כותב משהו ואני נכנס לבדוק אח"כ אם הרב גרנולה ראה מה שכתבתי, רק בשבילו שווה לכתוב ולהשקיע... - קשור לאשכול שנפתח עליו פעם).

סליחה שלא הבהרתי את הנקודה הזאת. התלבטתי קצת בקשר לעניין התודות בפורום 'תורה ודעת'.
מאחר וראיתי שלא היה נהוג בעבר לתת בפורום זה תודות כבפורום 'חרדים לדעת'. וכן ראיתי בפורום אוצר החכמה, ופורום לתורה שנתינת התודות שם די מועטת.

מצד אחד באמת חשוב לתת תודה על הודעה שנהנים ממנה וכו'. מצד שני בפורום תורני אולי זה פחות מתאים (גם מצד האווירה).
כלומר ודאי שיש לתת תודה על חידוש שנהנת ממנו וכו'.
אבל ראוי לכתוב זאת בהודעה וכדומה או לשמור את התודות לדברים מיוחדים, שלא לגרום לכתיבת חידושי תורה להיהפך למטרה ומעקב אחר צבירת תודות.
וכן אם יתנו תודה על כל הודעה, ובפורום תורני באמת על כל הודעה יש סיבה לתת תודה, זה קצת יוריד מערך התודות..

אולי אני טועה וכן ראוי לתת תודות. בפרט שהקורא מעוניין לדעת אם הודעתו נקראה. ולא תמיד יש כח ולא תמיד שייך להגיב על כל חידוש מעניין בהודעת תודה.

עכ"פ קבל תודה על השאלה והתשובה למפרע. יישר כח.

[ארחות יושר]

הנה כתיב (בראשית ו, טז) "צוהר תעשה לתיבה" ופי' רש"י ז"ל בשם חז"ל (ב"ר לא, יא) דפליגי תנאי מהו 'צוהר' [דבעצם לשון צוהר הוא צהריים (כמבואר שם באבן עזרא ובשפתי חכמים) והוא דבר המאיר], אבל הכא גופא בפירוש 'צוהר' פליגי, דיש אומרים שהוא חלון, וכדכתיב לקמן (ח, ו) 'ויפתח נח את חלון התיבה', וי"א שהוא אבן טובה שהאירה להם, וכמו שביאר הבעל הטורים והשפ"ח שם מחז"ל (סנהדרין קח, ב) ד'צהר' בגימטריא 'לאור האבן', וכן הוא כבר בתרגום יונתן ב"ע בזה"ל (לאחר התרגום) 'לך לפישון וקח משם יורדא [היינו אבן טובה, עי' בתרגו"י בדברים לד, ו: ובתרגום איכה ד, ז: ובשיר השירים ז, ב: ובאסתר א, ד: וביחזקאל כז, כד: ובשו"ת רבנו גרשום מאור הגולה, סימן סז, ובלקט טוב בראשית ב, יב] ותשימהו בתיבה להאיר לכם' וכו'.

אך הנה צ"ע דלכאו' בין אם היה אבן טובה ובין אם היה חלון, מ"מ קומות התחתונות שבתיבה- היאך הוארו, הרי החלון או האבן טובה היו רק בקומה העליונה.

והנה לשון המדרש הוא "מרגליות" - לשון רבים, ודלא כרש"י שהעתיק בלשון יחיד, וא"כ אפשר דפיזרם נח בכל קומה וקומה. וכ"ה הלשון בסנהדרין (קח, ב) 'צוהר תעשה לתיבה- א"ר יוחנן א"ל הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהריים'.

אך אם היה חלון, הרי זה מבואר שהיה רק חלון אחד, וא"כ איך העיר לשאר הקומות, וצ"ע [ואולי נס הוא שהיה להם שהחלון העיר לכל הקומות].

[וע"ע בחזקוני דלא יתכן לומר שהחלון היה להאיר כיון דמצינו בהדיא במדרש (ב"ר לג, ג) 'אמר ר' יוחנן, לא שמשו מזלות כל שנים עשר חודש', וע"כ שהיה להם אבן טובה (והחלון הי' לאויר). ובאמת שבמדרש שם יש עוד מ"ד - 'אמר ליה ר' יונתן, שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר', ויש עוד להאריך בכ"ז].

[yehuda3249]

יש עוד ראיה שזה אבן טובה כי אם היה זה חלון לא היו צריכים לקומה של זבל

[ארחות יושר]

יש עוד ראיה שזה אבן טובה כי אם היה זה חלון לא היו צריכים לקומה של זבל

אדרבה, מכאן ראיה ש"הלכות דרך ארץ" קיימים גם כשאף אחד לא רואה וזה לא מזיק או מפריע לאף אחד.
יהודי שומר תורה ומצות שומר על אצילות וטוהר הליכותיו, ולא זורק האשפה כאחד הריקים מביתו לחוץ אלא מייחד לזה מקום מיוחד ומפנה את זה אח"כ בצורה מכובדת, ודו"ק.

[גרנולה]

הנה כתיב (בראשית ו, טז) "צוהר תעשה לתיבה" ופי' רש"י ז"ל בשם חז"ל (ב"ר לא, יא) דפליגי תנאי מהו 'צוהר' [דבעצם לשון צוהר הוא צהריים (כמבואר שם באבן עזרא ובשפתי חכמים) והוא דבר המאיר], אבל הכא גופא בפירוש 'צוהר' פליגי, דיש אומרים שהוא חלון, וכדכתיב לקמן (ח, ו) 'ויפתח נח את חלון התיבה', וי"א שהוא אבן טובה שהאירה להם, וכמו שביאר הבעל הטורים והשפ"ח שם מחז"ל (סנהדרין קח, ב) ד'צהר' בגימטריא 'לאור האבן', וכן הוא כבר בתרגום יונתן ב"ע בזה"ל (לאחר התרגום) 'לך לפישון וקח משם יורדא [היינו אבן טובה, עי' בתרגו"י בדברים לד, ו: ובתרגום איכה ד, ז: ובשיר השירים ז, ב: ובאסתר א, ד: וביחזקאל כז, כד: ובשו"ת רבנו גרשום מאור הגולה, סימן סז, ובלקט טוב בראשית ב, יב] ותשימהו בתיבה להאיר לכם' וכו'.

אך הנה צ"ע דלכאו' בין אם היה אבן טובה ובין אם היה חלון, מ"מ קומות התחתונות שבתיבה- היאך הוארו, הרי החלון או האבן טובה היו רק בקומה העליונה.

והנה לשון המדרש הוא "מרגליות" - לשון רבים, ודלא כרש"י שהעתיק בלשון יחיד, וא"כ אפשר דפיזרם נח בכל קומה וקומה. וכ"ה הלשון בסנהדרין (קח, ב) 'צוהר תעשה לתיבה- א"ר יוחנן א"ל הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהריים'.

אך אם היה חלון, הרי זה מבואר שהיה רק חלון אחד, וא"כ איך העיר לשאר הקומות, וצ"ע [ואולי נס הוא שהיה להם שהחלון העיר לכל הקומות].

[וע"ע בחזקוני דלא יתכן לומר שהחלון היה להאיר כיון דמצינו בהדיא במדרש (ב"ר לג, ג) 'אמר ר' יוחנן, לא שמשו מזלות כל שנים עשר חודש', וע"כ שהיה להם אבן טובה (והחלון הי' לאויר). ובאמת שבמדרש שם יש עוד מ"ד - 'אמר ליה ר' יונתן, שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר', ויש עוד להאריך בכ"ז].

לסיכום דבריך יש כאן שתי שאלות:
א. לפירוש ש''צוהר'' הינו חלון, היאך נכנס אור בתיבה מהחלון למ''ד ''לא שימשו המזלות"?

ב. לשני הפירושים ב''צוהר'' חלון או אבן טובה, איך סיפקו אור לכל התיבה?

בעיקרון אני מאמין שיש לב' השאלות ובפרט לשאלה הא' התייחסות מהמפרשים. אלא שלא הזדמן לי לבדוק כ''כ.

יש ביאור בפשוטו של מקרא על שתי השאלות מהרבי מליובאוויטש בלקוטי שיחות חלק י'. מצורף בזה:

convert.gif

לקוטי שיחות חלק י'. 2.gif

לקוטי שיחות חלק י'. 3.gif

לקוטי שיחות חלק י'. 4.gif

לקוטי שיחות חלק י'. 5.gif

http://www.otzar770.com

[גרנולה]

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר". נח ז, יד.

ופירש"י: עשה לך תבת. הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחו בבנין זה,
כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה, ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם, אולי ישובו:

מקשים העולם: לכאורה נפלא הדבר, הלא באברהם אבינו מצאנו שקירב רבבות ואלפי אנשים תחת כנפי השכינה והחזירם למוטב, ואילו בנח לא מצאנו אפילו בעל תשובה אחד מתוך כל אותם 120 שנה שעסק בבנין התיבה?

ומתרצים: אלא שאפשר ללמוד מכאן יסוד חשוב, כאשר באים לקרב יהודי לקיום תורה ומצוות, יש לעשות זאת בנועם ועריבות ומתוך עזרה ודאגה לטובתו הגשמית של השני.
וכפי דרכו של אברהם אבינו איש החסד שהעמיד אוהלים של אכסניות עם אוכל שתיה ולינה לטובת האנשים, ואגב כך גם דיבר עמם על מציאות ואחדות ה'. וכך הקריא ופרסם שם ה' בפי כל עובר ושב.

משא"כ בנח שעסק בבנין התיבה וכאשר שאלו אותו מדוע הוא בונה את התיבה? השיב להם מפני שעתיד ה' להביא מבול לעולם. בדרך זו לא הצליח לפעול על האנשים שיחזרו בתשובה.

(מפי השמועה)

כמובן אין בכוונת הדברים לדבר על דרכו ועבודתו של נח "איש צדיק תמים היה בדורותיו", אלא רק ללמוד מכך -בדרך אפשר- מוסר והוראה בעבודת ה'.

[ועד]

הנה כתיב (בראשית ו, טז) "צוהר תעשה לתיבה" ופי' רש"י ז"ל בשם חז"ל (ב"ר לא, יא) דפליגי תנאי מהו 'צוהר' [דבעצם לשון צוהר הוא צהריים (כמבואר שם באבן עזרא ובשפתי חכמים) והוא דבר המאיר], אבל הכא גופא בפירוש 'צוהר' פליגי, דיש אומרים שהוא חלון, וכדכתיב לקמן (ח, ו) 'ויפתח נח את חלון התיבה', וי"א שהוא אבן טובה שהאירה להם, וכמו שביאר הבעל הטורים והשפ"ח שם מחז"ל (סנהדרין קח, ב) ד'צהר' בגימטריא 'לאור האבן', וכן הוא כבר בתרגום יונתן ב"ע בזה"ל (לאחר התרגום) 'לך לפישון וקח משם יורדא [היינו אבן טובה, עי' בתרגו"י בדברים לד, ו: ובתרגום איכה ד, ז: ובשיר השירים ז, ב: ובאסתר א, ד: וביחזקאל כז, כד: ובשו"ת רבנו גרשום מאור הגולה, סימן סז, ובלקט טוב בראשית ב, יב] ותשימהו בתיבה להאיר לכם' וכו'.

אך הנה צ"ע דלכאו' בין אם היה אבן טובה ובין אם היה חלון, מ"מ קומות התחתונות שבתיבה- היאך הוארו, הרי החלון או האבן טובה היו רק בקומה העליונה.

והנה לשון המדרש הוא "מרגליות" - לשון רבים, ודלא כרש"י שהעתיק בלשון יחיד, וא"כ אפשר דפיזרם נח בכל קומה וקומה. וכ"ה הלשון בסנהדרין (קח, ב) 'צוהר תעשה לתיבה- א"ר יוחנן א"ל הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהריים'.

אך אם היה חלון, הרי זה מבואר שהיה רק חלון אחד, וא"כ איך העיר לשאר הקומות, וצ"ע [ואולי נס הוא שהיה להם שהחלון העיר לכל הקומות].

[וע"ע בחזקוני דלא יתכן לומר שהחלון היה להאיר כיון דמצינו בהדיא במדרש (ב"ר לג, ג) 'אמר ר' יוחנן, לא שמשו מזלות כל שנים עשר חודש', וע"כ שהיה להם אבן טובה (והחלון הי' לאויר). ובאמת שבמדרש שם יש עוד מ"ד - 'אמר ליה ר' יונתן, שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר', ויש עוד להאריך בכ"ז].

שאלה מצויינת. אבל מאן יימר שאכן היה אור בקומה מתחת. ועוד, בכלל בזמן מבול מי אמר שבכלל היה אור, כנראה היה זה נס בהתלבשות טבע, וא"כ זה גם לקומה מתחת, ואולי זה כוונתך הק' בסוגריים.

[ועד]

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר". נח ז, יד.

ופירש"י: עשה לך תבת. הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחו בבנין זה,
כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה, ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם, אולי ישובו:

מקשים העולם: לכאורה נפלא הדבר, הלא באברהם אבינו מצאנו שקירב רבבות ואלפי אנשים תחת כנפי השכינה והחזירם למוטב, ואילו בנח לא מצאנו אפילו בעל תשובה אחד מתוך כל אותם 120 שנה שעסק בבנין התיבה?

ומתרצים: אלא שאפשר ללמוד מכאן יסוד חשוב, כאשר באים לקרב יהודי לקיום תורה ומצוות, יש לעשות זאת בנועם ועריבות ומתוך עזרה ודאגה לטובתו הגשמית של השני.
וכפי דרכו של אברהם אבינו איש החסד שהעמיד אוהלים של אכסניות עם אוכל שתיה ולינה לטובת האנשים, ואגב כך גם דיבר עמם על מציאות ואחדות ה'. וכך הקריא ופרסם שם ה' בפי כל עובר ושב.

משא"כ בנח שעסק בבנין התיבה וכאשר שאלו אותו מדוע הוא בונה את התיבה? השיב להם מפני שעתיד ה' להביא מבול לעולם. בדרך זו לא הצליח לפעול על האנשים שיחזרו בתשובה.

(מפי השמועה)

כמובן אין בכוונת הדברים לדבר על דרכו ועבודתו של נח "איש צדיק תמים היה בדורותיו", אלא רק ללמוד מכך -בדרך אפשר- מוסר והוראה בעבודת ה'.

זו שאלה מצויינת, [מי אני בכלל שאתן קרדיט למרן הרב גרנולה שליט"א] אבל אולי י"ל, אברהם אבינו בעצם חידש לאנשים דבר שלא ידעו, שבכלל יש אלוקים. וזה עבד, אולם אצל נוח האנשים ברובם עשו להכעיס, כי ידעו והכירו את השם יתברך, ואדם שיש לו מתיקות בחטאים לא תמיד קל להחזירו בתשובה, ומאחר שכך היה רוב העולם אז, החברה-רעה משפיעה כמו שכותב הרמב"ם דרך ברייתו וכו'.

[גרנולה]

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר". נח ז, יד.

ופירש"י: עשה לך תבת. הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחו בבנין זה,
כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה, ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם, אולי ישובו:

מקשים העולם: לכאורה נפלא הדבר, הלא באברהם אבינו מצאנו שקירב רבבות ואלפי אנשים תחת כנפי השכינה והחזירם למוטב, ואילו בנח לא מצאנו אפילו בעל תשובה אחד מתוך כל אותם 120 שנה שעסק בבנין התיבה?

ומתרצים: אלא שאפשר ללמוד מכאן יסוד חשוב, כאשר באים לקרב יהודי לקיום תורה ומצוות, יש לעשות זאת בנועם ועריבות ומתוך עזרה ודאגה לטובתו הגשמית של השני.
וכפי דרכו של אברהם אבינו איש החסד שהעמיד אוהלים של אכסניות עם אוכל שתיה ולינה לטובת האנשים, ואגב כך גם דיבר עמם על מציאות ואחדות ה'. וכך הקריא ופרסם שם ה' בפי כל עובר ושב.

משא"כ בנח שעסק בבנין התיבה וכאשר שאלו אותו מדוע הוא בונה את התיבה? השיב להם מפני שעתיד ה' להביא מבול לעולם. בדרך זו לא הצליח לפעול על האנשים שיחזרו בתשובה.

(מפי השמועה)

כמובן אין בכוונת הדברים לדבר על דרכו ועבודתו של נח "איש צדיק תמים היה בדורותיו", אלא רק ללמוד מכך -בדרך אפשר- מוסר והוראה בעבודת ה'.

זו שאלה מצויינת, [מי אני בכלל שאתן קרדיט למרן הרב גרנולה שליט"א] אבל אולי י"ל, אברהם אבינו בעצם חידש לאנשים דבר שלא ידעו, שבכלל יש אלוקים. וזה עבד, אולם אצל נוח האנשים ברובם עשו להכעיס, כי ידעו והכירו את השם יתברך, ואדם שיש לו מתיקות בחטאים לא תמיד קל להחזירו בתשובה, ומאחר שכך היה רוב העולם אז, החברה-רעה משפיעה כמו שכותב הרמב"ם דרך ברייתו וכו'.

חילוק מעניין. גם לאברהם אבינו העבודה לא הייתה כ"כ קלה.
אולי להעיר שאכן דור המבול היה חטאם בעיקר על עבירות שבן אדם לחבירו שמהם קשה לפרוש, משא"כ דורו של אברהם אבינו שחטאם היה בעיקר בין אדם למקום.

נ.ב. לכאורה עוג מלך הבשן עשה תשובה דאם לא כן, לא היה זוכה להינצל.

[פיקח עצום]

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר". נח ז, יד.

ופירש"י: עשה לך תבת. הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחו בבנין זה,
כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה, ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם, אולי ישובו:

מקשים העולם: לכאורה נפלא הדבר, הלא באברהם אבינו מצאנו שקירב רבבות ואלפי אנשים תחת כנפי השכינה והחזירם למוטב, ואילו בנח לא מצאנו אפילו בעל תשובה אחד מתוך כל אותם 120 שנה שעסק בבנין התיבה?


כמובן אין בכוונת הדברים לדבר על דרכו ועבודתו של נח "איש צדיק תמים היה בדורותיו", אלא רק ללמוד מכך -בדרך אפשר- מוסר והוראה בעבודת ה'.

יעויין בכלי יקר עה"פ 'לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם' שקודם המבול היה האדמה עכור וגס, והשפיע על האדם לחטוא, ועל ידי המבול נתרככה האדמה מעביותו, ושוב אין חטאו תלוי באדמה, ולכן אמר ה' שלא יוסיף עוד לקלל את האדמה. וזה יכול להיות סיבה ג"כ שקודם המבול לא הועילו תוכחות, ורק אחר כך כשבא אברהם אבינו הועילו תוכחותיו.

ועוד יש לומר ע"פ המבואר בספה"ק שנח לא דאג להוכיח את בני דורו, ויש לומר שגם אחר שנצטוה להוכיחם ע"י בניית התיבה, עדיין לא היו דבריו 'דברים היוצאים מן הלב', כיון שמצידו לא היה מוכיחם, והיה מסתפק במה שהוא עובד את ה' כמו שהיה בארבע מאות ושמונים שנותיו הראשונים. משא"כ אברהם אבינו שמנערותו הבין שעליו להוכיח את בני דורו, עשה זאת בכל לבו.

[יאיר]

אשכול מענין לכבוד פרשת נח (הקשור גם לפרשת בראשית):
viewtopic.php?p=406243#p406243

[יאיר]

לפרשת נח וליום פטירת הגר"ע יוסף זצ"ל
viewtopic.php?p=60094#p60094

viewtopic.php?p=60226#p60226

[גרנולה]

שוב מצאתי שבספר צדקת הצדיק לרבינו צדוק הכהן מלובלין כתב לגבי זכותו של עוג להינצל מהמבול:

אות צו.
"כי מצינו גם באומות עכו"ם שהיו נקיים מזה, כמו עוג שפלט מדור המבול ובלא תיבה כלל, ודאי לא היה ניסא לשיקרא. רק שלא היה בן מבול, דהיינו משחית זרע."

[יאיר]

יש עוד ראיה שזה אבן טובה כי אם היה זה חלון לא היו צריכים לקומה של זבל

אדרבה, מכאן ראיה ש"הלכות דרך ארץ" קיימים גם כשאף אחד לא רואה וזה לא מזיק או מפריע לאף אחד.
יהודי שומר תורה ומצות שומר על אצילות וטוהר הליכותיו, ולא זורק האשפה כאחד הריקים מביתו לחוץ אלא מייחד לזה מקום מיוחד ומפנה את זה אח"כ בצורה מכובדת, ודו"ק.

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=129&t=14426

[גרנולה]

האשכול הועבר ל'חרדים לדעת'.
(ע''פ הצעת הרב פעזו''ר.)

[י.ביטון]

פירש"י (ב',ו') שחוה נתנה לאדם לאכול מן עץ הדעת משום שחששה שתמות ואדם יתחתן עם אישה אחרת
ולכאו' קשה אילו עוד נשים יש בעולם שיכל אדם להתחתן איתם?

[יאיר]

היו את תאומות קין והבל (לפחות לפי חלק מהדעות) ואולי אף חששה שתיברא אחרת או תגיע אחרת מהיכן שהוא. (הרי לפניה גם היתה 'חוה הראשונה').

[יאיר]

רק קצת קשה לי אם היא תמות אז מה כבר כ"כ אכפת לה שאח"כ הוא יתחתן עם אחרת.

זה מזכיר את משפט שלמה עם שתי הנשים שאחת אמרה "גם לי גם לך לא יהיה" וכן כאן חוה אמרה אם אני מתה אז גם הוא (לא שלזה דוקא התכוונה).