צאנזע נייעס

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

א חסידישע בחור
הודעות: 30
הצטרף: 12 אוקטובר 2020, 00:25
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי א חסידישע בחור »

כל הפוליטיקה והעדכונים

א חסידישע בחור
הודעות: 30
הצטרף: 12 אוקטובר 2020, 00:25
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי א חסידישע בחור »

מה יש גם לצאנז מגיע!!!

סמל אישי של משתמש
ביטחון
הודעות: 1777
הצטרף: 18 אפריל 2018, 11:46
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 471 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי ביטחון »

מזג האוויר בעיירה נובי-סאנץ (צאנז) היום: 9°C, רוח מכיוון צפון במהירות 3 קמ"ש, 90% לחות
אלו שחיים על פי הספר, מתים מכל טעות דפוס. לחיים! :oops:

איש המספרים
הודעות: 106
הצטרף: 22 ספטמבר 2019, 20:26
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 35 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי איש המספרים »

תוכן ה'פלפול' שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בעת השוה"ט דליל שב"ק פר' נצו"י העעל"ט בביתו נאוה קודש

בתוה"ק כי המצוה הזאתאשר אנכימצוך היום
לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים
הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה וגו' כי קרוב
אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו, ויל"ב
מה שאמר לא נפלאת וגו' ולא רחוקה וגו' לא
בשמים וגו', וכי מהיכי תיתי שהיא נפלאת
מלקיימה והיא רחוקה מכם.
במד"ר (פ"ח, ס"ב) כי המצוה הזאת וגו', הלכה
אדם מישראלשעומד לקרות בתורה כיצד מברך,
כך שנו חכמים הפותח והחותם בתורה מברך
לפניה ואחריה, ומנין שטעונה ברכה לפניה
ולאחריה שכתוב ברוך אתה ה' ואח"כ למדני
חוקיך הרי ברכה לפניה, ומנין שטעונה ברכה
לאחריה א"ר שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן
שכתוב אחרי השירה וזאת הברכה, מששנה להן
את התורה ואח"כ בירך הרי ברכה לאחריה, וצ"ב
שייכות השאלה להאי קרא. וגם להמפו' דהאי
קרא כי המצוה הזאת וגו' מדבר על לימוד התורה
עדיין יל"ב למה נתעורר בשאלה זו דייקא.
גם יש להבין גוף שאלתו במאי קמספק"ל אטו
לא ידע סדר ברכת התורה שמחויב בה כל אחד
ואחד, עוד יש לדקדק במ"ש 'אדם מישראל' וכי
הו"א דשאל על מי שאינו ישראל, גם יש להבין
מדהשיב רק על החובה לברך ולא השיב כללמהו
נוסח הברכה, ש"מ דנסתפק השואל על עיקר

חובת הברכה, וא"כ הו"ל לשאול 'מהו לברך',
ולמה נקט בשאלתו 'כיצדמברך', עוד יל"ב דשאל
על העומד לקרות כיצד מברך, משמע ששאל רק
הברכה שלפניה, וא"כ מהו שהשיב הפותח
והחותם וכו', הלא ע"ז שאללא כלל.
ואפ"ל בהקדם דהנה הרמב"ן עה"פ כי המצוה
הזאת כתב וז"ל, וטעם כי המצוה הזאת על כל
התורה , כולה והנכון כי על כל התורה יאמר (לעיל
ח, א) כל המצוה אשר אנכי מצוך היום, אבל
המצוה הזאת על התשובה הנזכרת, כי והשבות
אל , לבבך ושבתעד ה' אלקיך, מצוהשיצוה אותנו
לעשות , כן ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז
בהבטחה כי עתיד הדבר להיות , כן והטעם לאמר
כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתהבידהעמים
תוכל לשוב אל ה' ולעשות ככל אשר אנכי מצוך
היום, כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל קרוב
אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום, וזה טעם
בפיך ובלבבך לעשותו, שיתודו את עונם ואת עון
אבותם בפיהם, וישובו בלבם אלה', ויקבלו עליהם
היום התורה לעשותה לדורות כאשר הזכיר אתה
ובניך בכל לבבך, כמו שפירשתי, עכ"ד.
ולכאו' יש להבין דלפי"ז דהפסוק קאי על
התשובה, א"כ אמאי לא אמר 'כי התשובה הזאת
לא נפלאת' וגו' ע"ד מה שנא' לפני זה 'ושבת' עד
ה' אלוקיך, ואתה 'תשוב' ושמעת וגו', כי 'תשוב'

ערב ר"ה תשפ"א ∙ כ - חכ אלול
תש"פ · שנה כ · גליון המ (תתרנ"ה)

ערב ר"ה תשפ"א · ב · תש"פ

ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נמוה"רחנוך הענדיל בןמוה"ר אברהםרוזנברג ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך, ואמאי
נקטיה בלשון סתום לומר כי המצוה הזאת.
ואפ"ל דהנה נודע מש"כ בספרי יראה שסדר
התיקון לאדם שחטא הוא בבחי' סור מרע ואח"כ
ועשה טוב, וידועים דברי הבאר היטב (סי' תקע"א
סק"א)וז"ל, ודעשכלהמעשיםשאדםעושהותורה
שלומד בעודו רשע בעו"ה מוסיף כח בקליפות עד
שחוזר בתשובהמוציאמהקליפה, עכ"ל, ובתפארת
שלמה (פר' נח. ובסוכות) כתב לרמז דזהו הפסולשל
מצוההבא בעבירה, רצ"ל דעצם המצוה יורדתאל
הקליפות המכונים עבירה, עי"ש.
לכן האדם שחטא אינו רשאי לעסוק בתורה
ובמצות בטרם יתקן את אשר שיחת, כי אותם
המזיקים והקליפות שנבראו מחטאיו יחטפו
המצותמידו, ותחתאשר יעלומצוותיולריחניחוח
לאדון כל, שזהו תכלית עבודת השי"ת, ח"ו יטלו
המזיקיםאתמצוותיוובכך ימשיכויניקתםוחיותם
רח"ל, ויתקיים ושפחה כי תירש גבירתה (משלי ל,
כג) רח"ל, (עיין באריכות באור לישרים, דרוש הראשון).
וכבר הביא רביה "ק מראפשיץ (זרע קודש פר'
תבוא ד"ה ולקחת) בשם אביו הרה"ק מהר"מ
מלינסק ברמז הכתוב (תהלים קכז, ב) שוא לכם
משכימי קום מאחרי שבת וגו', דדבר שוא והבל
הוא להתחיל לקיים מצוות ב'קום ועשה', כאשר
מאחרי שבת, בשעה שעדיין לא תיקן מה שעבר
על השב ואל תעשה, דבאופן כגון זה עבודתו
לריק, כי ראשית דבר צריך לתקן מעלליו
בתשובה שלימה, ורק אח"כ אפשר לקיים מצוות
ה' בפועל, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק.
באשר לכך כאשר מתעורר האדם לעשות
חשבון נפשו יאחזנו חיל ורעדה, כי מה לו לעסוק
בתורה ומצות כאשר לב יודע מרת נפשו
שהקליפות והמזיקים שנוצרו מחטאיו יטלו את
הכל, על כן תחילה לראשצריך לשרשאת החטא
ע"יתעניותוסיגופיםשבכך ממיתיםומבטלים את
הקליפות, כמבואר בספרי הקדמונים , (ספר הקנה

דף ; יא , רוקח לה ' תשובה; כל , בו סימן ) סז, ועוד דע"י
שמתענה ומסגף את עצמו מדה כנגד מדה לפי
הנאת החטא מבטלים את המזיקים שלא יהיה
להם חיות ויעברו מן העולם, ורק אחר שחלף
ועבר החשש שהקליפות והמזיקים יגזלו המצות
מידיו, או אזיוכל לעסוק במצוות ומעשים טובים.
מעתה בדורות האחרונים אשר ירדה חולשה
לעולם, ואין בנ"א מסוגלים כלל לתעניתים
וסיגופים, נמצא דכמעט שננעלו דרכי התשובה,
והרי אם לא יתחיל לעסוק בתורה ומצוות עד
שישרשהחטאויתקןאתאשרעיות, יהיוימיוכלים
בשפל המצב ויפול עוד יותר ברשת הזוהמא רח"ל.
אשר על כן באו צדיקי הדורות ובגודל
קדושתם כי רבה הכריעו שיהא אפשר גם להפוך
את סדרי התשובה, ויוכל האדם להתחיל בקיום
התורה והמצוות אף שעדיין לא ביטל וביער
לגמרי את רוח הטומאה לעקור ולשרש כח הרע
לגמרי, ומתוך עמל התורה וקיום המצוות יעלה
בידו בסוף לבא לתשובהשלימה לתקן כל מעשיו
לעקור הרע ולשרשם . לחלוטין
עד"ז כתב בדברי יחזקאל (פר' ויחי) לבאר מה
דדנו יעקב ויוסף בברכות אפרים ומנשה, ותו"ד
דהנה מנשה רומז לתשובה ותיקון החטא בבחי'
'סור מרע', שנקרא כן על שם (בראשית מא, נא) כי
נשני אלקים מכל עמלי, ע"ד לא הביט און ביעקב
ולא ראה עמל בישראל (במדבר כג, כא), ואפרים
רומז על עסק התורה והמצוות כאמרו כי הפרני
אלוקים בארץ עניי (בראשית מא, נב), דהיינושפרה
ורבה בעסק התורה והמצוות.
יוסף בגודלקדושתוסברשצריךהאדםתחילה
להיות בבחי' 'מנשה' לתקן קודם את כל אשר פגם
וקלקל ורק אח"כ להיות בבחי' 'אפרים' לעסוק
בתורה ומצוות, אבל יעקב צפה והביט וראה
שבדורות הללו אם יאמרו שאין לעסוק בתורה
ומצוות, לפני תיקון כל הפגמים יהא ננעל הדלת
בפני בעלי תשובה, לכך הפך את הסדר והקדים

ערב ר"ה תשפ"א · ג · תש"פ

ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו

לע"נמוה"ר נתן אריה ליב בןמוה"ר אלימלךהלוי בלומענבערג ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
את אפרים למנשה, להורות לאדם שאף בטרם
שיתקן את חטאיו יוכל לעסוק בתורה ובמצוות.
וז"ש יעקב ליוסף ידעתי בני ידעתי , כי אמנם
מצד הדין צדקת שראוי תחילה לתקן את אשר
שיחת ואח"כ לעסוק בתו"מ, ואולם אחיו הקטן
היינו בעקבתא דמשיחא כאשר יהיו דורות
שפלים, יקשה להם לתקן תחילה הכל, יגדל ממנו
היינו כדי שיגדלו ויתרבו בעלי תשובה בהכרח
להפך את הסדר וכאמור, עכתו"ד. (בחינה זו מובא
בכמה ספרי צדיקים באותו הדור, ראה צמח צדיק פר'
ויחי; דברי שלום קוידינוב דרוש א' לחנוכה; שפת אמת
פר' ויחי תרמ"ז, בשם זקינו הרי"ם; שם משמואל פר'
בראשית ר"ח תרע"ב, וכבר אמרתי כי כאשר ראו בשמי
רום את ירידת הדורות, גילו תורת אמת זה מבחי' סוד ה'
ליראיו לצדיקים למעןיהפכו אתהסדר ובכך יהאתקומה
לבני ישראל גם במצב השפל הזה).
ויש לפרש בזה מה שנא' (יחזקאל לג, יא) אם
אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו
וחיה, דאמה"כ שאף שהרבה להזיד ולהרשיע,
מ"מ לא יחפוץ השי"ת במות הרשע, ואף כי עדיין
לא תיקן מעשיו, עם כל זאת הקב"ה מצפה בשובו
מדרכו וחיה, ונקט מדרכו כי אף שעדיין לא תיקן
את קלקולינזקיושע"י חטאתו, והוא עדייןנמצא
בדרך המקולקל, מ"מ יפתח בקיום המצוות לשוב
למוטב, ואח"כ יתקן את אשר עיוות.
ע"פ האמור יל"פ מאה"כ כי המצוה הזאת לא
נפלאת ממך וגו', דהכתוב בא להורות שלא יאמר
האדם כי אני במצבי אשר ידעתי מרת נפשישאין
בי מתום ועדיין לא תיקנתי את רוע מעללי, אינני
רשאי לעסוק בתורה ולקיים מצוות, שהרי
בעוה"ר רבו הקליפות והמזיקין שנבראו מחטאי,
וכשאעשה מצוה או אלמוד תורה יחטפוהו
לרשותם ח"ו, עז"א הכתוב דלא כן הדבר, אלא
דכל שרוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים
יתחיל מיד בעשה טוב.
וז"ש כי המצוה הזאת שיעסוק בקיום המצות

לאלתר אע"פ שעדיין לא תיקן עוונותיו, מ"מ לא
נפלאת הוא ממך, רצ"ל שלא יהא מכוסה ונסתר
ממך לילך אל הקליפות ח"ו, ולא רחוקה היא היינו
שלא יתרחקו ממך ליבלע אל הקליפות ח"ו (וכן
ביאר עד"ז החיד"א הו"ד בתורת החיד"א אות ל"ה), לא
בשמים הוא לאמר וגו' אל תאמר וכי המצוה שלי
יעלה לשמים הלא יבלעוה לגיונות רח"ל, לא כך
הדבר אלא קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך
לעשותווגו', דתיכף כאשרמהרהר בתשובהוחפץ
לחזור למוטב, הרי ע"י דיבורי תשובה מועטין
בפה ובלב, מיד יכול אתה לעסוק בתורה ומצוות.
ועל כן רמז כאן המצוה הזאת על מצות
התשובה דייקא בלשוןזה 'מצוה', להורותכיימינו
ית"שפשוטהלקבלשבים, והואיל ואילוהיהצריך
תחילה לתקן כל מה שעיוות היה ננעל הדלת
לבעלי תשובה, על כן ההכרח לפתוח בתיקוני
התשובה ע"י קיום המצות תחילה, נמצא דב' הפי'
שכתב הרמב"ן אזלי אהדדי, הן דקאי על כללות
המצוות, והןעלמצותתשובה, דה"קהכתובשיהא
האדם עוסק בתורה ובמצות, ואף כי רבו עוונותיו,
מ"מ שפיר יכול האדם בכל עת להתחיל בקום
ועשה, וזאת כי סגי לקיים מצות תשובה בפיך
ובלבבך גם כשעדיין לא עסק בכל תיקוני
התשובה, ובכך מלמדנו הכתוב על דרך התשובה.

*

ויתכן לבאר בדרך דרוש דדב"ז אם אפשר
להקדים בעשה טוב טרם תיקוני החטא, תליא
בפלוגתתהראשוניםהמובאבנימוק"יבב"מ(ט"זע"א
מדפיהרי"ף)בהאדאמרינןבגמ' (דףל' ע"א) דאיןהכהן
רשאי לקחת אבידה הנמצא בבית הקברות כיון
דטומאה עשה ול"ת ואין עשה דהשבת אבידה
דוחה ל"ת ועשה, וכתב הנימוק"י ואיכא דמקשי
למ"ל האי טעמא תיפוק"ל דאפי' ליכא גבי טומאה
אלא לאו גרידא לא נדחה ליה מחמת עשה
דאבידה, דהא בכל עדל"ת בעינן שיהא בעידנא
דמתעקר לאו מקיים לעשה, והכא אפי' האבידה

ערב ר"ה תשפ"א · ד · תש"פ

עומדת על פתח בית הקברות כי מיטמא עבר ליה
ללאו ולא מקיים לעשה עד דמהדר ליה למריה,
והביא מהר"ן דה"נ בשעה שעבר אלאו מקיים
העשה דהא מתעסק במצות השבת אבידה ואע"פ
שלא גמרה מה בכך. אבל הרב רבי יהוסף חלוק
עליו וס"ל דאף דהוא מתעסק במצוה עדיין לא
חשיב בעידנאכיוןדאינואלאמכשירימצוהדעיקר
המצוה הוא ההשבה לבעלים, והא דקאמר בגמ'
משוםדטומאהעול"תהואלרווחאדמילתא, עי"ש.
והנה כתבו ספרי דרוש דענין התשובה הוא
מדין עדל"ת, ע"ד אמז"ל (יומא דף פ"ו ע"ב) א"ר
יוחנן גדולה תשובה שדוחה את ל"ת שבתורה
וכו', מעתה יש מקום לומר דתשובה מהני רק
כאשר התשובה היא לפי סדר הראוי, דהיינו
שתחילה מתקן את פגמיו ועוסק בשקו ותעניתו
לכפר על כל עונותיו, ואז מ"ע דתשובה דוחה
ללאו דמחזיר גרושתומשנישאת, אבלאםמתחיל
לעסוק בתורה ומצוות טרם שעסק בתיקון מה
שקלקל ועיוות הרי הו"ל כמחזיר גרושתו
משנישאת שהרי קיום המצוות הו"ל כחוזרת
לבעלה הראשון, ואכתי אין כאן מצות תשובה
הראויה שידחנה, דכה"ג דלא הוי בעידנא אין
עדל"ת, (ואין לומר דנהי דמצות תשובהליכא, מ"מעצם
המצות איכא שיהיה כוחן יפה לדחות לל"ת ובזה הו "ל
בעידנא. דהרי כאמור כל כה"ג שהקליפות לוקחין את
המצוה הו"ל בכלל מצהב"ע דאינה מצוה כלל), אולם
מ"מ מצאנו תקנה לשבי פשע, דכיון דכמעט לא
יתכן לשרשהחטא בתשובהשלימה טרםשירבה
האדם בעמל התורה והמצוות, נמצא דקיום
המצוות תחילה הם כהכשר מצוה כי על ידם
יתעלה לבא לידי תשובה שלימה כהוגן.
ויש לתרץ בזה קו' הכפות תמרים ביומא שם,
במ"ד ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה ל"ת
שבתורה, דמאי רבותא דתשובה והלא כך הוא
המידה בכל התורה כולה דאתי עשה ודחי לל"ת,
ולהאמור י"ל דגדולתה של תשובה היא דאף
דבכה"ג שאינו מקדים תיקוני התשובה לכלות
הקליפות וכו', לא שייך עדל"ת דלא הוי בעידנא
וכנ"ל, אפ"ה גדולה תשובה דדוחה ל"ת, ודו"ק.
ועכ"פ מבואר דלפי הר"ן דגם ההכנה למצוה
הו"ל בגדר בעידנא ודחי ל"ת, א"כ שפיר הוי

תשובה מעלייתא גם באופן דמקדים בחי' עשה
טוב תחילה, כיון דבעצם העסק בתורה ובמצוות
הו"ל הכנה והכשר לבוא לידי תשובה שלימה.
אבל לשיטת רבינו יהוסף דאין עדל"ת אא"כ הו"ל
בעידנא ממש והכשר מצוה לא נחשב כבעידנא,
לא יתכן להקדים קיום המצוות לפני עקירת
החטא שהרי בכך הו"ל כעובר על איסור לא יוכל
בעלה הראשון וגו' ואכתי אין כאן עשה דתשובה
שידחנה, וצריך דיקא להקדים בתיקון החטא,
(ואזיל בשיטת יוסף הצדיק שנקרא יהוסף עיין סוטה דף
י' ע"ב, שסבר להקדים את מנשה ) לאפרים , ודו"ק.
והנה בשאג"א (סי' ל') כתב בתו"ד דיש להוכיח
כדעת ר"ת במנחות (דף מ"א ע"א) דכלאים בציצת
שריא רחמנא לגמרי (אפי' שלא במקום מצוה כגון
בטלית שאולה או באשה דאינה חייבת במצוה), מהא
דאי' ביבמות (דף צ' ע"ב) דאין בי"ד יכולין לעקור
דבר מה"תאלא בשוא"ת, א"ל בעאי לאותובך ערל
הזאה ואזמל סדין בציצית וכו' השתא דשנית לן
שוא"ת לא מיעקר הוא, כולהו נמי שוא"ת נינהו
עי"ש, והקשו בתוס' (ד"ה כולהו) היכי הוי סדין
בציצית שוא"ת הרי כי מיכסי בטלית דבר חיובא
שאין בו ציצית עובר בידיים, ותירצו דבשעת
עיטוף אכתי לא מחייב עד אחר שנתעטף ולאחר
שנתעטףשוא"ת הוא, והקשו עוד דבברכות (דף כ'
ע"א) משמע דכשהיה לבוש בכלאים ואין פושטן
לא חשיב שוא"ת אלא קום ועשה, ותירץ ר"י
דשאני כלאים דהאיסור מיד בשעת לבישה
שלבש אבל כאן לא מחייב עד לאחר שנתעטף
עכ"ד, נמצא דאיסור כלאיםחלמיד בשעתעטיפה
ומ"ע דציציתאינו אלא לאחרשנתעטף, א"כקשה
הא דקי"ל דאין עדל"תאלא אם הו"ל בעידנא וכו',
הרי גבי כלאים בציצית דמשם יסוד עד"ת הוא
להיפוך, דבשעתעטיפהמיעקר לאו דכלאיםומ"ע
דציצית ליתא עד לאחר העיטוף, ומוכרח מזה
דאמרינן כדברי ר"ת דהואיל ושרי כלאים בציצית
במקום מצוה שריא נמי שלא במקום מצוה, ולכן
שרי להתעטף בציצית של כלאים אף שאינו
מקיים העשה בשעת עקירת הלאו, דכבר הותרה
לגמרי אפי' שלא במקום מצוה, עי"ש.
אמנםבשו"תנוב"י(מהדו"תאהע"זסי' קמ"א, בתשו'
בנו הר"ש) כתב בתו"ד שנעלם מהרב שאגת אריה

ערב ר"ה תשפ"א · ה · תש"פ

דברי הנמוק"י הנ"ל, דלסברת הר"ן דגם התחלת
המצוה דול"ת והו"ל בעידנא, והיינו מפני שא"א
לגמורהמצוהבלתיהתחלתהוהו"ל בכללמתעסק
במ"ע, לפי"ז הה"נ גבי עטיפה בטלית של כלאים
בציצית דאף שאינו מקיים העשה עד אחר
שנתעטף והלאו דכלאים עובר תיכף בשעת
לבישה, מקרי זה בעידנא דמיעקר לאו מקיים
העשה, דהא א"א לקיים מצות ציצית אם לא
שיתעטף מקודם וא"כ הריהו מתעסק כבר באותו
מצוהובשעתלבישהמתחילהמצוה, וציין דאמנם
בספרו טורי אבן למס' חגיגה (דף ב' ע"ב תוד"ה לישא
שפחה) מיישב דברי התוס' בהך סברא דכיון דא"א
לקיים מ"ע דציצית אלא ע"י עיטוף הוי האי עיטוף
התחלתהמצוהוהוי בעידנאעי"שבטו"אשהאריך
בזה, אמנם לא ראה שכבר קדמהו בהך סברא
בנימוק"י הנ"ל בשם הרנב"ר עכ"ד הנוב"י.
ובתו"דשם כתב הנוב"י במ"שדבתוס' ביבמות
משמע כסברת הר"ן דגם התחלת המצוה דוחה
ל"ת ממ"ש דעשה דציצית הוא לאחר שנתעטף
כבר והל"ת דכלאים עובר מיד בשעת לבישה
וכנ"ל, דאין לומר דלפי תירוץ התוס' לא הותרה
כלאים בציצית אלא כאשר תחילה מתעטף
בטלית ואחר העטיפה קושר הציצית (של כלאים)
דאז הוי קיום העשה ועקירת הלאו בב"א, דמלבד
שהוא דוחק לאוקמי קרא בהכי, אלא אפי' אין בו
מועיל דהא א"א להטיל ולקשור ד' הכנפות בב"א
ומיד כשקושר הציצית הראשונה עובר על ל"ת
דכלאים ועשה דמצות ציצית אינו מקיים עד
שיגמור קשירת כל הד' כנפות, לכך בהכרח צ"ל
דבכה"ג מקרי בעידנא כיון דא"א לגמור המצוה
מבלי התחלתה, לכן מיד כשמתחיל להתעסק
במצוה דול"ת, עי"ש.
ובשו"ת בית יצחק (או"ח סי' ה' אות ה') העיר על
דבריו אלו דאמנם לשיטת רבי עקיבא דס"ל
במנחות(דףכ"חע"א)דארבעהציציתמצוהאחתהן,
א"א לאוקמי קרא דכלאים בציצית בכה"ג שקודם
מתעטף בטלית ואח"כ קושר הציצית, דאכתי לא
סגי בכך שהרי א"א לקשור כל הד' כנפות בב"א,
אבל לשיטת רבי ישמעאל דס"ל דד' ציצית ד'
מצוות הן וכל כנף הו"ל מצוה בפנ"ע, לפי"ז שפיר
י"ל דאחר שנתעטף תולה הציצית של כלאים,

והו"ל קיום העשה ועקירת הלאו בב"א דהרי מיד
בשעת קשירת כנף הראשון מקיים מ"ע, וי"ל דרק
בכה"ג עדל"ת כאשר הוא בעידנא ממש עי"ש.
היוצלמ"ז דאליבא דרבי ישמעאל דציצית ד'
מצוות הן י"ל דקרא דכלאים בציצית מיירי בגווני
דהוי בעידנא ממש דלאחר שנתעטף קושר
הציצית וכנ"ל, וממילא דליכא להוכיח כסברת
הר"ן דהתחלת המצוה הו"ל בכלל בעידנא. אבל
לשיטת ר"ע דציצית מצוה אחת הן בהכרח צ"ל
דגם התחלת קיום המצוה הו"ל בכלל בעידנא
כסברת הר"ן, דאל"כ לא משכחת עדל"ת בכלאים
בציצית וכהוכחת הנוב"י הנ"ל, ודו"ק.
כבר הבאנו כמ"פ מש"כ בשו"ת חלקת השדה
(בתשובה בריש הספר דף כ"ג ע"א) דמה שנחלקו ר"י
ור"ע אם ציצית מצוה אחת הן או ד' מצוות, אזלי
לשיטתייהו דבגמ' שבועות (דף כ"ז ע"א) גבי נשבע
לבטל את המצוה, מוכח דרבי ישמעאל דס"ל
דדרשינן התורה בכלל ופרט ס"ל כר' יונתן
דלחלק לא צריך קרא, ורבי עקיבאדס"ל דדרשינן
התורה בריבוי ומיעוט ס"ל כר' יאשיה דלחלק
צריך קרא, עי"ש, והנה אמה"כ גדילים תעשה לך
על ארבע כנפות כסותך וגו' וא"נ דבעינן קרא
לחלק מסתבר דכל הציצית מצוה אחת דמהיכי
תיתי לחלקן לד' מצות, אבל א"א דלחלק לא צריך
קרא י"ל דכל ציצית הוה מצוה בפנ"ע, נמצא דר"י
ור"ע אזלי לטעמייהו, ודפח"ח.
ובסנהדרין (דף פ"ה ע"ב) ת"ר אביו ואמו קלל
לאחר מיתה וכו' הניחא לר' יונתן אלא לר' יאשיה
מא"ל, דתניא אישאישמה ת"ל אישאישוכו' אין
לי אלא אביו ואמו אביו שלא אמו אמו שלא אביו
מנין, ת"ל אביו ואמו קלל אביו קלל אמו קלל
דברי ר' יאשיה, ר' יונתן אמרמשמעשניהםכאחד
ומשמע כאו"א בפנ"ע עדשיפרטלך הכתוב יחדיו,
מנא ליה, נפק"ל מומקלל אביו ואמו מות יומת,
ואידך ההוא מיבעי ליה לרבות בת טו"א, ותיפוק
ליה מאיש איש, ד"ת כלבנ"א, ע"כ דברי הגמ',
היוצלמ"ז דאי אמרינן כר' יונתן דלא צריך קרא
לא דרשינן איש איש דדברה תורה כלבנ"א,
משא"כ לר' יאשיה דאיצטריך אביו ואמו קלל
לחלק ילפינן טו"א מאיש איש דדלא " את כלבנ ."

*

ערב ר"ה תשפ"א · ו · תש"פ

בגמ' ברכות ) (דף מ"ח ע"ב ת"ר מנין לברכת
המזון מה"תשנא' ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת
הזן וכו', ואין לי אלא ברכת המזון ברכת התורה
מנין, אמר רבי ישמעאל ק"ו על חיי שעה מברך
על חיי עוה"ב לא , כל שכן רבי חייא בר נחמני
תלמידו של רבי ישמעאל אומר משום רבי
ישמעאל , אינו צריך הרי הוא אומר על הארץ
הטובה אשר נתן , לך ולהלן הוא אומר ואתנה לך
את לחות האבן והתורה והמצוה וגו', רבי יהודה
בן בתירה אומר אינו , צריך הרי הוא אומר טובה
הטובה טובה זו , תורה וכן הוא אומר כי לקח טוב
נתתי , לכם . עי"ש
ובמכילתא פר' בא (פט"ו) אין לי אלא אכילת
מזוןשטעון ברכה לפניו , ולאחריו תורה , מנין רבי
ישמעאל אומר ק"ו ומה אם מזון שהוא חיי שעה
טעון ברכה לפניו ולאחריו, תורה שיש בה עוה"ב
דין הוא שתטעון ברכה לפניה , ולאחריה רבי
יהודה בן בתירא אומר הרי הוא אומר ואכלת
ושבעת מה זה מחוסר טובה אלא זו תורה דכתיב
(משלי ד') כי לקח טוב וגו ,' רבי חנינא בן אחי ר'
יהושע אומר (דברים ל"ב) כי שם ' ה אקרא זה
המברך הבוגודל לאלקינו אלו העונים אחריווכו',
וכן הוא בגמ' ברכות (דף כ"א ע"א) מנין לברכת
התורה לפניה מן התורה ' שנא כי שם ה' אקרא
הבו גדל לאלקינו, ופרש"י כשבא משה לפתוח
בדברישירה א"ל לישראל אני אברךתחלה ואתם
ענו אחרי אמן, כי שם ה' אקרא בברכה אתם הבו
גודל לאלקינו באמן, הכימפרשי לה במסכת יומא
(דף ל"ז ע"א), עכ"ל.
ובמרכבת המשנה על המכילתא עורר דכיון
שמקרא מפורש הוא כי שם ה' אקרא הבו גודל
וגו', למה להו לרבי ישמעאל ורבי יהודה בן
בתירה להביא ממרחק לחמם ללמוד מקרא אחר
או מק"ו, וכתב לבאר עפי"מ דפליגי בגמ' ברכות
(דף י"א ע"ב) אמר רב הונא למקרא צריך לברך (פי'
ברכה"ת)ולמדרשאין צריך לברך, ור' אלעזר אומר
למקרא ולמדרש צריך לברך ולמשנה אין צריך
לברך, ור' יוחנן אמר אף למשנה צריך לברך אבל
לתלמוד אין צריך לברך, ורבא אמר אף לתלמוד
צריך לברך עי"ש, ולכן מצד קרא דכי שם ה'
אקרא לא נוכל ללמוד אלא שצריך לברך על

המקרא כרב הונא, שהרי משה אמר זאת על
השירה שהיא מקרא, לכך בא רבי ישמעאל
להוסיף כי מצד ק"ו נילף גם על המשנה וגמ',
וכדעת רבא דאף לגמרא צריך לברך, שהרי גם
היא חיי עוה"ב. ומאן דיליף מטובה זו תורה ס"ל
כי מצד הק"ו לא נלמוד אלא עלתורהשבע"פ דאי
במד"ת ) (פר' נח דשכר תורה שבכתב הוא בעוה"ז
ושכר תורה שבע"פ הוא בעוה"ב, וא"כ תורה
שבכתב אינו אלא חיי שעה על כן הוזקק לקרא
טובה זו תורה.
ובהמשך דבריו כתב במרכבת המשנה, לבאר
טעם המ"ד דרק עלתורהשבכתב צריך לברך ולא
תורה שבע"פ, ותו"ד דהנה בתוס' בברכות שם
הקשו מפני מה המפסיק מלימודו ושוב אח"כ
מתחיל ללמוד עוה"פ אינו צריך לחזור ולברך
ברכה"ת, מאי שנא מסוכה שצריך לברך על כל
סעודה וסעודה לישב בסוכה, ותי' דשאני תורה
שאינו מייאשדעתו דכלשעה אדם מחויב ללמוד
דכתיב והגית בה יומם ולילה והוי כיושב כל היום
בסוכה בלי הפסק, אבל אכילה בסוכה יש שעה
קבועה, וכתבו עוד התוס' שם והיה אומר ר"ת
כשאדם עומד ממטתו בלילה ללמוד שאין צריך
לברך ברכת התורה מפני שברכת התורה של
אתמול שחרית פוטרת עד שחרית אחרת עכ"ל.
ולכאו' דברי התוס' תמוהים, דלפימ"ש התוס'
תחילהדכיוןשאינומייאשדעתומןהתורהדכתיב
בה והגית וגו' לא הוי בגדר הפסק, ולפיכך אינו
חוזר ומברך כשחוזר ללמוד, ולמ"ש ר"ת דגם
כאשר כבר ישן על מיטתו וקם באמצע הלילה
ללמוד לא הוי הפסק ואינו צריך לברך, נמצא
מעתה שיהא אדם פוטר עצמו בברכה אחת על
לימוד התורה למשך כל ימי חייו, דהרי סברא זו
שייך על כל ימי חייו, דאינו מייאש דעתו מעסק
התורה שהרי בכל שעה מחויב ללמוד, וכה"ג לא
מיקרי הפסק, א"כ מפני מה צריך לברך ברכה"ת
בכל יום.
[וכן הקשו הגאונים במפרשי הים (ב"ק דף פ"ה
ע"ב ד"ה והנה), והביאו מהא דמנחות (דף מ"ג ע"א) רב
יהודה רמי תכילתא לפרזומא דאינשי ביתיה
ומברך כל צפרא להתעטף בציצית, ופריך הגמ'
מדרמי קסבר ציצית מצות עשהשלא הזמ"ג הוא,

ערב ר"ה תשפ"א · ז · תש"פ

אמאי מברך כל צפרא וצפרא, (פרש"י א"כ דלילה
זמנה אמאי מברך , אלא פעם ראשון כשנתעטף כשהיתה
חדשה היה ול לברך , דהא מכאן ואילך יומא אריכא דמי
דהא אין לילה מפסיקו), ומשני, כרבי, דתניא תפילין
כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי רבי עי"ש,
ולפי"ז קשה דא"כ לדידןנמי בברכת התורה אמאי
מברכינן בכל צפרא ברכת התורה הא בפעם אחת
שבירך עה"ת נפטר לעולם, דהרי כיומא אריכא
דמי כיון דהחיוב היא בין ביום ובין בלילה וכו',
וציינו לדברי התוס' הנ"ל בברכות דמשו"ה סגי
לברך ברכת התורה פעם א' ביום ולא בכל פעם
שמתחיל ללמוד כיון דתורה אינו מייאש דעתיה
מינה דכל שעה אדם מחויב ללמוד וכו', דלפי"ז
קשה ביותר דא"כ מהאיטעמא גופא יברך רק פעם
א' בחייו דשוב אינו נפטר מן המצוה כלל, עי"ש].
וכתב במרכבת המשנה, די"ל דאה"נ דהיינו
טעמא דמ"ד שעל תורה שבע"פ אין צריך לברך,
דהנה מבואר במדרש תנחומא (פר' נח) דאזהרת
לא ימוש מפיך והגית בה יומם ולילה הוא על
התורה שבע"פ ולא על תורה שבכתב עי"ש, ולכן
לענין תורה שבע"פ אינו מייאש דעתו ממנה והוי
כשונה בלי הפסק תמיד לכןנפטר בברכת התורה
שאמר בתחילת ימי חייו פעם אחת, משא"כ על
תורה שבכתב שעליה אינו באזהרת לא ימוש
והגית בה וגו', לגביה הו"ל הפסק גמור וצריך
לברך בכל יום שהרי הפסיק בלימודו.
ורבא דס"ל דאף לתלמוד צריך לברך, לשיטתו
קאי דס"ל (מנחות דף צ"ט ע"ב) דאפי' לא קרא אלא
קריאת שמע שחרית וערבית קיים והגית, א"כ
לדידיהליכאכללחיובאלעסוקבתורהכלהיוםלא
במקראולאבתלמוד, ולכן כשפוסקמלימודומסיח
דעת מינה ומייאש עצמו מללמוד עוד, לכן
כשמתחיל ללמוד צריך לברך, וכמוהו ר' יוחנן
בש"ס דברכות שם לשיטתו במנחות שם דס"ל
דבקרי"ששחריתוערביתקייםמצותלאימוש, לכן
לדעתו צריך לברך על משנה, ודו"ק, (עפי"ז ביאר
אמז"ל בגמ' נדרים (דף פ"א ע"א, ב"מ דף פ"ה ע"א) א"ר
יהודהאמר רב מאידכתיב (ירמי' ט, יא)מיהאישהחכםויבן
את , זאת דברזהנשאללחכמיםולנביאיםולא , פירשוהו עד
שפירשו הקב"ה בעצמו דכתיב ויאמר ה' על עזבם את
תורתי וגו ,' היינו לא שמעו בקולי ינוהי לא הלכו , בה אר"י

אמר רבשאין מברכין בתורה תחלה, עי"שודפח"ח).
העולה מדבריו דלמ"ד דסגי בקרי"ש שחרית
וערבית ויוצאים בכך חובת והגית וגו', לדידיה
אינו חובה לעסוק בתורהתדיר ברציפות, ושוב לא
שייך לומר דמש"ה אין מברכים על התורה בכל
עת משום שאינו מייאש דעתו דכל שעה אדם
מחויב ללמוד, ולפי"ז היה מקום לומר דכל פעם
שמתחיל ללמוד חייב לברך, אבל למ"ד דלא סגי
בקרי"ש שחרית וערבית דוהגית משמע כפשוטו
על עסק התורה, וחייבים לעסוק בתורה בכל עת
ואינו מייאשדעתו מן התורה, א"כ לפימ"שהתוס'
דשינה אינה הפסק, ממילא אין צריך לברך בכל
פעם, ודו"ק.
ועיין שו"ת בית שערים (או"ח סי' ל"ב) דבתו"ד
העיר כיוצ"ב, דלכאו' יש להפליא על גוף הדבר
שאנו נוהגין לומר בכל יום ברכת , התורה כיון
דמצותלימוד התורה הואתמיד כמ"שהראשונים
בברכות שם, וציין למש"כ הב"י (או"ח סי' מ )"ז
דמהי"ט אין מברכין ברכה אחרונה על עסק
התורה לפישלא נגמרה , מצותה ועיין ברבינויונה
ברכות שם מה שמחלק בין ציצית ותפילין אף
שמצותן כל , היום מ"מ כשחולץ ופושט באמצע
היום נגמרה , מצותן משא"כ בלימוד התורה עי "ש
וכו', ולפי"ז מפני מה צריך לברך כל יום על ברכת
התורה מאי שנא מהא דאמרינן בסוכה "(דף מ ה
ע"ב) סוכה דלא מפסקי לילותמימים כולהיז' כחד
יומא אריכא דמי וסגי בברכה אחת כשנכנס
לסוכה , בראשיתה ובשלמא לשי' הפוסקים בסי'
מ"ז דאם ישן ביום צריך לחזור ולברך ניחא
דשינה הוי , הפסק ואפי' לשיטת הפוסקים דשינה
לא הוי , הפסק מ"מ בישן בלילה י"ל דצריך לברך
משום דנעשה כבריה חדשה כמבואר בטו"ז (שם
סק )"ט , אבל לשיטת ר"ת בברכות שם דגם בישן
בלילה והשכים קודם אור היום אין צריך , לברך
א"כ לא ס"ל להא דכיון דנעשה כבריה חדשה
צריך , לברך א"כ אמאי כשיאור היום נוהגים לברך
בכל יום, מאי שנא מסוכה שאין צריך לברך כיון
דלא נפסק המצוה.
וכתב שם באופן אחד, דהביאור בזה דהנה
בברכת התורה ישבה ב' עניינים, א) ברכתהמצוה
על קיום מצות לימוד , תורה והוא כברכת כל

ערב ר"ה תשפ"א · ח · תש"פ

המצותשמברכים לפניהם כתפיליןוציצית , ולולב
ב) ברכת הודאה על שבחר בנו ה' מכל העמים
ונתן לנו את , תורתו שזה כמו ברכתשלא עשני גוי
ועבד ואשה וכמו כל ברכת , השחר וכמו שביאר
כל זה בפנייהושע בברכות , שם מעתה י"ל דאמנם
מצד ברכת המצוה היה די לברך ברכת התורה
פעם אחת בימי חייו כגון כשנעשה בר מצוה
ומתחיל ללמוד, אבל מצד ברכת הודאה צריך
לברך בכל יום כמו כל ברכת השחר שמברך בכל
יום וא"ש, עכ"ד עי"ש.
נקדים עוד מ"ש כ"ק אאמו"ר (דרוש לש"ק
בחוקותי תשל"ט) לבאר דברי המדרש (ויק"ר פל"ה
ס"א) עה"פחשבתי דרכיואשיבהרגליאל עדותיך,
אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתימחשב ואומר
למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו
רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות
הה"ד ואשיבה רגליאל עדותיך עכ"ל, וכלהמאמר
אומר דרשוני וחיו.
ותו"ד דהנה כאמור נחלקו הדיעות אי מצות
והגית בו יומם ולילה הוא לעסוק בתורה בכל עת
או דאפי' לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית
ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימושוכו' כדאי'
במנחות (דף צ"ט ע"ב) עי"ש, וי"ל ע"ד דרוש דהא
דצריך ללמוד תמיד הוא מדכתיב (דברים יא יג)
והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי וגו', דשמיעה
קאי על לימוד התורה כדאשכחן בכמ"ק שמוע
דקאי על לימוד (עי' ברכות דף מ' ע"א), ומדכפל
לשונושמוע תשמעו מרבינןשצריך ללמודתמיד
יום לילה לא ישבותו (וע"ד הנדרש הוכח תוכיח שלח
תשלח וכדו' אפי' מאה פעמים, עי' ב"מ דף ל"א ע"א). אך
זה רק אי נימא דלא דברה תורה כלשון בני אדם,
אבל אי נימא דדברה תורה כלשון בני אדם לא
דרשינן כפילות הלשון ואין לנו מקור לחיוב
לימוד התורה כל היום.
והנה במה שדוד היה מחשב ואומר למקום
פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך, לכאורה הרי
אין זה מכבוד מלכות לצאת מארמונו וללכת בכל
יום למקומות מרובים, והמלך אף במתלו מתאינו
יוצא מפתח פלטרין שלו (סנהדרין דף כ' ע"א), וצ"ל
דכאשר מוחל על כבודו שפיר דמי, אך הא קיי"ל
(קידושין דף ל"ב ע"ב) מלך שמחל על כבודו אין

כבודו מחולשנאמרשום תשים עליך מלךשתהא
אימתו עליך, אלא דמידי הוא טעמא ממקרא
דשום תשום שריבה הכתוב שימות הרבה (רש"י
כתובות דף י"ז ע"א בד"ה שום), וא"כ למ"ד דדברה
תורה כלשון בני אדם לית לן האי ריבויא ושפיר
יכול למחול.
ובכן יבואר דז"ש דוד בכל יום ויום הייתי
מחשב ואומר למקום פלוניולביתדירה פלוניתאני
הולך, היינו דתחילה הייתי סובר דדברה תורה
כלשון ולא דרשינן שום תשים וגו' שתהא אימתו
עליך, וממילא דמלך רשאי למחולעל כבודווהנני
יכול לילך כרצוני למקום פלוני ולבית דירה
פלונית. אבל חשבתי דרכי והגעתי למסקנא כמ"ד
דלא דברה תורה כלשון בני אדם, וא"כ איננו
רשאי למחול על כבודיואין לי לילך לשם, ומעתה
דלא דב"ת כלשון בנ"א א"כ מרבינן משמוע
תשמעו שצריך ללמוד בכל עת ובכל זמן, מתוך
כך והיו רגלי מוליכות אותי לבתי כנסיות ולבתי
מדרשות לעסוק בדברי תורה, עכ"ד.
מעתה יבואר מאמר המדרש, דכיון דאמה"כ כי
המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת
היא ממך וגו', דכאמור הורה הכתובשלא יתייאש
האדם את עצמו מלעסוק בתורה וקיום מצוות גם
כאשר הרבה לקלקל ולפגום בחטא ובעון, מ"מלא
ימנע עצמו מבית המדרש וירבה במצוות, אע"פ
שעדיין לא תיקן מעשיו לשרש כוחות הרע, דגם
בכה"ג אמרינן דעשה דתשובה דול"ת, דגם
ההכנה וההכשר מצוה הו"ל בכלל בעידנא ודוחה
ל"ת, ושמעינן לה מהא דילפינן עדל"ת מכלאים
בציציתוהתם גופא עובר על כלאים לפנישמקיים
מצות ציצית, דאין לומר דהיתר כלאים בציצית
הוא כשלובש הבגד ואח"כ קושר ציצית של
כלאים דהרי גם אז מיד בכנף הראשון הו"ל
כלאים, והמ"ע בציצית אינו אלא כשיתלה ד'
ציצית, והיינו דד' ציצית מצוה אחת הן דלחלק
צריך קרא.
מעתה לפי"ז דלחלק צריך קרא, א"כ בעינן
קרא למקלל אביו ולמקלל אמו, וצ"ל דדרשינן
איש איש דלא דברה תורה כלשון בנ"א, וממילא
דילפינן מאם שמוע תשמעו דצריך ללמוד תמיד
בכל עת, ומעתה י"ל דכיון דגם כשמפסיק ללמוד

ערב ר"ה תשפ"א · ט · תש"פ

אינו מסיח דעתו ואין מייאשדעתו הימנו, א"כ אין
לברך ברכת התורה בכל יום, דהרי כאשר בירך
פ"א על התורה שוב אין לחיוב זה הפסק והיסח
הדעת לכל ימי חייו (וכנ"ל ממפרשי הים ומרכה"מ),
לכן הגם כי ידע השואל דהלכה רווחת שמחויב
כל אחד לברך ברכתהתורה בכל יום, מ"מנתעורר
לשאול כענין ואמר אדם מישראל רצ"ל אדם
חשוב ובר דעתשיודעשצריך ללמודתמיד, היאך
יהא מברך, דהא אצלו אינו כלל הפסק מחיובו.
וביותר יש לבאר עפימ"ש רבינו יונה בברכות
שם (דף ו' ע"א מדפי הרי"ף) לענין אהבה רבה דפוטר
ברכת התורה כשמתחיל מיד ללמוד, ובתו"ד כתב
וז"ל, אבל ברכת התורה שתקנוהו לחיוב קריאת
התורה פוטרת כל היום ואין צריך לברך לכל פעם
ופעם שקורא , ולכאורה היה נראה לחלק בין מי
שקריאתו כל היום או רובו ובין מי שאינו קורא
בקביעות אלא במקרה , דמי שקורא בקביעות דין
הוא שיפטר בברכת התורה שאמר בבקר מפני
שלדעת כן אומר אותה שיקרא כשירצה בין מיד
בין אחר שעה , כיון שכוונתו עכ"פ לקרות או
לשנות ויודע שיקרא , אבל אדם אחר שאינו יודע
אם יקרא אם לאו אינו מברך לכונהשיקרא , עכ"פ
כשבא במקרה ללמוד היה לו לברך כיוןשמתחלה
לא נתכוין לאמרה על קריאה שיקרא ביום ' וכו
עי"ש, ועיין במשנ"ב (סי' מ"ז סקכ"ב) שהביא
מחלוקת הפוסקים כיוצ"ב, על כן שאל אדם
מישראל הכוונה למי שהוא בר מעלה הקובע כל
עתיו וכל ימיו לעסוק בתורה שמא הוא פטור
מברכת התורה
וי"ל עוד לפימ"שבצל"ח בברכותשם , בד אשה
שאינה צריכה לעסוק בתורה בכל עת, ודאי דהוי
היסח הדעת עי"ש, וזה שאמר אדם מישראל
שעליו החוב לעסוק בתורה תמיד לאפוקי אשה ,
כיצד מברך, רצ"ל היאך מברך והלא כבר נפטר
מחיובו מאז ומקדם בברכה ראשונה.
וביותר י"ל לפימ"שהביתשערים הנ"ל דאמנם
מצד ברכת התורה סגי במה שמברך בתחילה
כשנכנס לעול המצוות ולומד תורה, אלא דמ"מ
מברכים בכל יום ברכתהתורהבגדר ברכתהודאה
וכו', וי"ל שעל זה שאל אדם מישראל שעומד
לקרות בתורה כיצד מברך, רצ"ל אדם המיוחד

שהוא בר דעת שעוסק תמיד בתורה, וא"כ כיון
דלא מייאש דעתיה לא הוי הפסק, ואינו צריך
לברך ברכה"ת, וא"כ אצלו אינו אלא מדין ברכת
הודאה, כיצד מברך, האם יש לו לשנות הנוסח
להדגיש בברכת התורה את חלק ההודאה, כיון
שכלעצמושל ברכההוארקמטעםהודאה, ודו"ק.
ויתכן עוד בשאלת המדרש, בהקדם מ"ש כ"ק
אאמו"ר זצללה"ה (שו"ת דברי יציב , אבהע"ז סי' מ"ד
סק"ג) לבאר דברי המחבר באו"ח (סי' מ"ז סעיף י'),
הדאם פסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו כיון
שדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק וה"ה לשינה
ומרחץ ובית הכסא דלא הוי הפסק, והקשה
בביאור הגר"א דמאי שנא מתפילין שבהפסק
בהכ"ס צריך לחזור ולברך עי"ש, וישליישב דהנה
מקור הדברים הוא בתשו' הרא"ש '(כלל ד' סי' ב )
וז"ל, מי שתורתו אומנתו ואינו מבטל אלא
כשצריך לחזר אחר פרנסתו ובכל פעם דעתו על
למודו ומיד חוזר ללמודו אחר שעשה צרכי
פרנסתו ואין מתעסק בדברים בטלים אין צריך
לברך דאין כאן היסח הדעת וכו' עי "ש, ובב"י שם
מהגמ"י בשם הר"ם דה"ה בהפסק מרחץ ובהכ"ס
אינו מסיח דעתו מללמוד, והמעיין בלשון קדשו
יראה בעליל שכוונתו למי שתורתו אומנתו,
ולדעת שו"ע הרב (הל' ת"ת פ"ג , ובקו"א שם סק"א),
הרי לימודו משום מצות ידיעת התורה דלא יצא
ידי חובתו עד שיגמור כל התורה כולה , ולזה אין
כאן היסח הדעתמברכה, וזה דומה למ"שהרא"ש
בפרק כיסוי הדם סי' ו' בשם ר"ת שהמברך על
המצוה והתחיל לעשותה וסח קודם שגמרה אינו
חוזר ומברך וכו' כיון דלא סגי ליה דלא גמיר אע "ג
דסח קודםשגמר המצוה א"צ לחזור ולברך עכ"ל,
והביאו בחק יעקב (סי' תל"ב סק"ח) לגבי בדיקת
חמץ כשסח קודם שגמר כל הבדיקה עי"ש ,
משא"כ בתפלין דכשחלצם כבר נגמרה מצותן
(ועיין ברא"ש שם לענין סח בין תפלה לתפלה), לכן הוי
היסח הדעת כשהסירם לכנוס לבהכ"ס וחייב
לחזור ולברך כשלובשם ודו"ק, עי"ש.
והנה במ"ש כי המצוה הזאת וגו' מבואר בחז"ל
במד"ר וכן בגמ' (עירובין דף נ"ה ע"א) דקאי על מצות
לימוד התורה, ויל"פ דאמרה תורה שלא יאמר
האדם כי הוא אינו בר הכי לזכור כל התורה כולה,

ערב ר"ה תשפ"א · י · תש"פ

ובכך לקייםמצוהדידיעתהתורה, עז"אלאנפלאת
הואממך וגו', דכאשרשםעמלו בתורהמתוך יר"ש
מתקיים בו לאוקמיגירסא סייעתא מן שמיא, ובכן
יזכוהו מן השמים לזכור כל התורה כולה.
מעתה מבואר דכיון דאמה"כ כי המצוה הזאת
דשמעינן מינה מצוות ידיעת התורה, ובכן מי
שהוא תורתו אומנתו דכל עודשלאהשלים חיובו
בידיעת כל התורה אין בו היסח הדעת, א"כ י"ל
דאינו מברך כשחוזר לתלמודו, על כן נתעורר

לשאול כענין, אדם מישראל שעומד לקרות
בתורה כיצד מברך.
וע"ז השיב, כך שנו חכמים, הפותח והחותם
מברך לפניה ולאחריה, והיינו דנקטינן שיש לה
הפסק לת"ת, וממילא דראוי לברך עליה תחילה
וכברכת המצות דמברכים כיון שיש לה הפסק,
והוכיח דבריו מהא דמברך לאחריה, הרי דיש לה
הפסק, ובכןשפיר מברכים בכל יום גם מדין ברכת
המצוות, ודו"ק.

סמל אישי של משתמש
יעבץ
הודעות: 865
הצטרף: 26 אפריל 2017, 16:37
נתן תודה: 148 פעמים
קיבל תודה: 128 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי יעבץ »

במעט מאמץ אפשר להאריך את השורות, ויועיל לקריאה הגונה

מעשה איש
הודעות: 7
הצטרף: 12 אוקטובר 2020, 15:33
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי מעשה איש »

נו צאנזער'ס!!
עדכונים על סוכות ושמחת תורה בחצר הקודש?!
היה ההקפות שנית כרגיל או לא ?
כפי השמועה האדמור עושה בר מצווה לנכד החודש מה קורה ואיך זה יהיה ?
הרי כבר מזמן לא היו בר מצוות בצאנז ! עושים משהו גדול ?
זה רק טיפה מן הים מה שאפשר לעדכן אם אתם רוצים שיהיה גם אשכול לצאנז נו תתחילו
בהצלחה הציבור מחכה לשמוע

סמל אישי של משתמש
זעיר שם
הודעות: 514
הצטרף: 09 ינואר 2017, 10:32
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 112 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי זעיר שם »

יעבץ כתב:
12 אוקטובר 2020, 14:47
במעט מאמץ אפשר להאריך את השורות, ויועיל לקריאה הגונה
במעט מאמץ אפשר לפצל את השורות, ויועיל להאריך את האשכול
כשאתה צועק :x שומעים אותך, כשאתה מדבר מקשיבים לך
וכשאתה :) אוהבים אותך

סמל אישי של משתמש
אני פה
הודעות: 9790
הצטרף: 12 דצמבר 2015, 20:46
נתן תודה: 131 פעמים
קיבל תודה: 836 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי אני פה »

הוא עשה העתק הדבק מדברי תורה מודפסים בטורים צרים.

סמל אישי של משתמש
מקצועי
הודעות: 782
הצטרף: 17 דצמבר 2018, 10:18
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי מקצועי »

תיאור מרתק של ראש השנה בחצר הקודש
בגליון היו"ל מידי שבוע בקרב החסידים
כשהכל התנהל מתוך מסירות נפש כפשוטו,
בביתו נאוה קודש
כשכך גם התנהלו שאר ימי החג המרוממים בחודש תשרי.

http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20200926&gil=2228
אין כלום כי...

שבחו אהובים
הודעות: 114
הצטרף: 17 אוגוסט 2020, 21:00
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי שבחו אהובים »

מי אמר שיש צאנזערס בפורום, אין להם בכלל אינטרנט.

איש המספרים
הודעות: 106
הצטרף: 22 ספטמבר 2019, 20:26
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 35 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי איש המספרים »

צאנז אומרים ש צאנז איז נאר תורה

אז מן הראוי שזה יהיה אשכול של דברי תורה

מעשה איש
הודעות: 7
הצטרף: 12 אוקטובר 2020, 15:33
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי מעשה איש »

מספיק שטויות עכשיו בא נדבר לענין
עדכונים על סוכות ושמחת תורה בחצר הקודש?!
היה ההקפות שנית כרגיל או לא ?
כפי השמועה האדמור עושה בר מצווה לנכד החודש מה קורה ואיך זה יהיה ?
הרי כבר מזמן לא היו בר מצוות בצאנז ! עושים משהו גדול ?

איש המספרים
הודעות: 106
הצטרף: 22 ספטמבר 2019, 20:26
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 35 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי איש המספרים »

לפי מה שידוע לי כ"ט תשרי הבר מצווה בבית האדמו"ר רק למשפחה

א חסידישע בחור
הודעות: 30
הצטרף: 12 אוקטובר 2020, 00:25
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי א חסידישע בחור »

מי אמר שלצאנזערס אין אינטרנט??? :oops: :oops: :oops:

איש המספרים
הודעות: 106
הצטרף: 22 ספטמבר 2019, 20:26
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 35 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי איש המספרים »

כנראה בזק אין להם כבלים בנתניה לכן אין להם אינטרנט
הם משתמשים שם עם אסימונים

חיובי
הודעות: 174
הצטרף: 17 פברואר 2013, 19:45
קיבל תודה: 1 פעם

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי חיובי »

אכן וגם פעם בשבוע מגיע לשם משאית עם קרח

סמל אישי של משתמש
ביטחון
הודעות: 1777
הצטרף: 18 אפריל 2018, 11:46
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 471 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי ביטחון »

בקו בחצרות יש שיחה יפה של האדמו"ר מסטרופקוב נין ונכד לדברי חיים מצאנז
אלו שחיים על פי הספר, מתים מכל טעות דפוס. לחיים! :oops:

א חסידישע בחור
הודעות: 30
הצטרף: 12 אוקטובר 2020, 00:25
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי א חסידישע בחור »

חיובי כתב:
12 אוקטובר 2020, 18:01
אכן וגם פעם בשבוע מגיע לשם משאית עם קרח
והכי חשוב-הקורונה עדיין לא הגיעה אליהם :lol:: :lol:: :lol::

א חסידישע בחור
הודעות: 30
הצטרף: 12 אוקטובר 2020, 00:25
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי א חסידישע בחור »

חברה, עכשיו ברצינות משהו ממכם ביקר פעם בקרית צאנז בנתניה שאתם מדברים :?: :?: :?:

איש המספרים
הודעות: 106
הצטרף: 22 ספטמבר 2019, 20:26
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 35 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי איש המספרים »

אשמח לדעת מה מזג האויר כרגע בעיירת צאנז ששם טמון הדברי חיים זי"ע

סמל אישי של משתמש
יהודהניו
הודעות: 1143
הצטרף: 28 יוני 2020, 21:35
נתן תודה: 214 פעמים
קיבל תודה: 883 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי יהודהניו »

א חסידישע בחור כתב:
12 אוקטובר 2020, 20:41
חברה, עכשיו ברצינות משהו ממכם ביקר פעם בקרית צאנז בנתניה שאתם מדברים :?: :?: :?:
אני הייתי שם שבת יארצייט
חוויה רוחנית מאד
גם חוויה גשמית- בית מדרש על חוף הים
"אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום
שנאמר ה' עֹוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"

מעשה איש
הודעות: 7
הצטרף: 12 אוקטובר 2020, 15:33
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי מעשה איש »

משהוא יודע פרטים על הבר מצווה ?
זה יהיה במתכונת סגורה כמו האירוסים ול''ג באומר או זה יהיה פתוח?
יהיה אפשר לנסוע ?

י.ביטון
הודעות: 239
הצטרף: 23 יולי 2020, 14:37
נתן תודה: 252 פעמים
קיבל תודה: 110 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי י.ביטון »

איש המספרים כתב:
12 אוקטובר 2020, 22:42
אשמח לדעת מה מזג האויר כרגע בעיירת צאנז ששם טמון הדברי חיים זי"ע
היום יש 7 מעלות
הרוח 8 קמ"ש
80% לחות
51% משקעים
ויורד גשםםםםם
(הלואי אצלנו ;) ;) )

י.ביטון
הודעות: 239
הצטרף: 23 יולי 2020, 14:37
נתן תודה: 252 פעמים
קיבל תודה: 110 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי י.ביטון »

מהי הסיבה שבשלה ר' איש החסד הסיר את תודתו??

י.ביטון
הודעות: 239
הצטרף: 23 יולי 2020, 14:37
נתן תודה: 252 פעמים
קיבל תודה: 110 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי י.ביטון »

:( ;) ;) מזל שרואים את זה בהתראות!

איש חסיד
הודעות: 122
הצטרף: 23 אוקטובר 2019, 23:24
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי איש חסיד »

תמונה יפה מאוד !
התמונה צלמה בין יוה''כ לסוכות כשר'חיים לומד שולחן ערוך
שימו לב על הסימניה זה קוויטל שכתב חסיד צאנז בערב ר''ה על האדמור מצאנז שנדבק בקורונה (בשעתו)ומאז זה משמש כסימניה
שימו לב שכתוב "בס''ד צבי אלימלך בן חיה נחמה האדמור מצאנז שליט''א לרפואה שלימה "
ר'חיים קוויטל של האדמור צאנז.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

איש חסיד
הודעות: 122
הצטרף: 23 אוקטובר 2019, 23:24
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי איש חסיד »

י.ביטון כתב:
14 אוקטובר 2020, 11:42
מהי הסיבה שבשלה ר' איש החסד הסיר את תודתו??
לא מובן ?????????????????????

י.ביטון
הודעות: 239
הצטרף: 23 יולי 2020, 14:37
נתן תודה: 252 פעמים
קיבל תודה: 110 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי י.ביטון »

איש חסיד כתב:
14 אוקטובר 2020, 11:47
י.ביטון כתב:
14 אוקטובר 2020, 11:42
מהי הסיבה שבשלה ר' איש החסד הסיר את תודתו??
לא מובן ?????????????????????
סתם , ראיתי בהתראות ששמת לייק ולאח"מ הסרת אותו ושאלתי היא מדוע.

גרנולה
הודעות: 2216
הצטרף: 11 ספטמבר 2019, 22:40
נתן תודה: 2857 פעמים
קיבל תודה: 1514 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי גרנולה »

י.ביטון כתב:
14 אוקטובר 2020, 11:42
מהי הסיבה שבשלה ר' איש החסד הסיר את תודתו??
מזכיר לי סיפור ישן.
באחד מן הימים קיבלתי 5-6 התראות אחד אחרי השני על אחד מהמשתמשים כאן שמסיר תודות ששלח לי.

מיד הלכתי להוריד בהגדרות את ההתראה על נתינת תודה וההתראה על הסרת תודה.

אני משתדל לא להכנס לעניינים כאלו...

סמל אישי של משתמש
יהודהניו
הודעות: 1143
הצטרף: 28 יוני 2020, 21:35
נתן תודה: 214 פעמים
קיבל תודה: 883 פעמים

Re: צאנזע נייעס

נושא שלא נקרא על ידי יהודהניו »

מעשה איש כתב:
14 אוקטובר 2020, 11:14
משהוא יודע פרטים על הבר מצווה ?
זה יהיה במתכונת סגורה כמו האירוסים ול''ג באומר או זה יהיה פתוח?
יהיה אפשר לנסוע ?
כבר היה
"אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום
שנאמר ה' עֹוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"

שלח תגובה