טבי כתב:זה מדהים שכל מי שהיה מעורב בהתנתקות כולם עפו וסיימו את דרכם הפוליטית בנסיבות מכמירות, אף אחד מהשלטון דאז לא רלוונטי היום או מחוץ לפוליטיקה לבני מאחרוני הדור ההוא וגם היא כנראה הולכת הביתה
אפשר לתלות את זה בהתנתקות, אבל כחרדי הייתי תולה בדברים אחרים: זו הייתה ממשלת שרון לפיד האב כשביבי שר האוצר. שרון סירב להכניס את החרדים ("שישבו קצת בקור" אמר בהתנשאות).
באותה ממשלה (בה היו לטומי לפיד 15 מנדטים) נגרם נזק עצום ליהדות, לחרדים, לכוללים, לישיבות, וזו היתה הממשלה שביטלה לתמיד את קצבאות הילדים.
רבני הציונות הדתית ובראשם רבי מרדכי אליהו זצ"ל ביקשו מראשי המפד"ל להפיל את הממשלה הרעה (והיה אפשר, עד ההתנתקות שאותה ביצע שרון על ידי גיבוי מפלגות השמאל), אבל מנעמי השלטון קסמו לאותם רשעים והם (כולם חוץ מיצחק לוי ואפי איתם) התעקשו להישאר ו"להשפיע מבפנים". הם (בעיקר שאול יהלום) הכריזו בכל מקום שמקומם של הרבנים בבתי הכנסת ואל להם להתערב בפוליטיקה.
במעשה זה הם
הביאו על עצמם את ההתנתקות, באשמתם המלאה, גם מבחינה רוחנית ("תני ר"ש בן יוחי אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים") וגם בגשמיות, כפי שהסברתי.
"אנחנו דומין כמו מי שמנגן - והעולם מרקדין, ומי שאינו מבין ושומע את הניגון - היא פליאה בעיניו מה הם רצים אחריו ומה הם מרקדים, כך היא הפליאה אצל העולם - על מה אתם רצים אחריי" (חיי מוהר"ן)