בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

א יודעלע
הודעות: 1994
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

ה. עולם הישיבות
איני יודע אם שמתם לב, אולם עד כה כלל לא נגעתי עדיין בישיבות, כי אם דיברתי על ההשקפה החרדית המתבדלת בכלליות. ורק כעת אבוא לנוגע קצת בענין הישיבות.
ראשית טעות גדולה היא לחשוב שפתחו את הישיבות והוציאו את הבחורים מהמאפייה, מהסנדלרייה, ומהיותם שוליות לבעלי המלאכה, ומשם לקחו אותם להפוך לגדולי ישראל.
יותר נכון לומר שלקחו את הצעירים מהישיבות התיכוניות, (וזה באמת מה שהיה)
שכן כידוע, בעולם המערבי והמתקדם שלנו, יש חוק חינוך חובה עד גיל 18, וגם אחריה מרבית הצעירים ממשיכים דרכם בלימודיהם באוניברסיטה. כך שכל מי שחושב שאם יתבטלו הישיבות נחזור לקרייטשמע טועה ובגדול, כי אם יתבטלו הישיבות ילכו הצעירים ללמוד, כן ללמוד, (ולא לרקוד...) בתיכונים, במכללות, בקאלג' ובאוניברסיטה. הקמת עולם הישיבות בתקופה קצת לפני השואה וגם אחריה, נבעה מהצורך של בידול מחילונים כמו שכבר הסברתי באריכות, מכיוון שראו אל נכון שרוב הצעירים שלמדו יחד עם הציבור הכללי כמובן הפכו בסוף להיות חלק מהציבור הכללי. וכאן במקום אשר הבחור החרדי יקבל מושגים בסיסיים בפיזיקה, במתמטיקה, ובכימיה, הוא יקבל מושגים בסיסיים בבא בתרא, בבא מציעא ובשבת. אמנם האוירה בישיבות היא המטרה להיות ת"ח, ולידע כמה שיותר תורה, בדיוק כמו שהאוירה בתיכונים היא להגיע לקבל תואר ד"ר באונברסיטה, הגם שמובן שלא כולם יזכו להגיע לתואר זה...
כלומר בעיני, הישיבה החרדית מקבילה בהרבה מאוד מובנים, ובעיקר מהבחינה הלימודית, לאוירה הלימודית השוררת בעולם החילוני.
והנה, גם בעולם החילוני,הולכת ומשתנה השיטה הלימודית מאז ימי קדם ועד ימינו. אם פעם השיטה החינוכית היתה נוקשה יותר, פחות פעילות חברתית, ובעיקר לימודים, כשהמורים וההורים מהווים דמויות מרוחקות מהנוער, הרי שהיום הגישה הולכת ומשתנה, יש אוירה הרבה יותר קרובה לילד וכדו', וזה לא רק מבחינת האוירה, אלא גם בלימוד, יותר ויותר יש היום הבנה שהלימוד אמור להיות מענין, ויותר מוחשי וכדו'. פחות ופחות הוראות מגבוה בלי סיבה ויותר הסברים, ועוד
פשוט וברור שהאוירה הזו חודרת גם למחנינו.
הדוגמא המוחשית ביותר היא לימוד ה'מסורה', הוראת הקריאה. כל מי שיש לו ילד בכיתה א' רואה בוודאי שהיום מלמדים את הקריאה בשיטה שונה לגמרי ממה שלימדו לפני 20 שנה, אבל זה לא רק שם, אלא כל שיטת הלימוד והחינוך הולך ומשתנה ומתקדם כל הזמן, יותר מוחשי ומאיר עיניים מחד, ומאידך יותר קירבה לילד מצד המחנך, פחות עונשים וכד'.
פשוט וברור שזה גם מה שקורה בישיבות. א"א להשוות את האוירה בישיבות לפני 40 שנה, לפני עשרים שנה לימינו.
שמעתי רבות על מה שהתחולל בישיבות לפני כ30 שנה, חויתי את הישיבה על גופי, ואני שומע מאחי על מה שקורה בישיבה בימינו. כל מי שאומר שהישיבות נשארו בעינן לא בדק את הדבר לעומק.
אני רואה שכל כמה שנים הישיבה הולכת ונהיית פחות נוקשה ויותר חוויתית.
יותר טיולים, יותר זיצים, הרבה יותר 'מצב' מכל סיום מסכת, חגיגות עד אמצע הלילה, הרבה יותר קירבה של הצוות לבחורים, אם פעם כמעט שלא היו חונכים פרטיים לבחורים, היום כמעט כל בחור שני יושב עם אברך שלומד ומקדם אותו באופן אישי ופרטני, יותר ישיבות שמקימות שיעורים נפרדים לבחורים החלשים ועוד ועוד.
שש משזר כתב שעוד 20 שנה מחצית מהישיבות יהיו כמו הישיבה של ר' יואל ראטה. גם אני חושב כך, אלא שאני סובר שזה לא יקרה בבת אחת, 'בום' וקמים להם עשרות ישיבות כגון אלה, אלא שמדובר בתהליך שיקרה וכבר קורה עכשיו. לא חייבים גיטרה וברסלב בשביל שישיבה תיתן יותר השקפה ויותר מקום להוראה הפרטנית. זה תהליך שכבר קורה, שנמצא בעיצומו.

לסיכום, בעיני עולם הישיבות עומד די במקביל לעולם החינוך והלימוד במגזר החילוני, וכמו ששם מערכת החינוך נהיית פחות נוקשה, ויותר ויותר מפשיטים את החומר הנלמד, כך קורה גם אצלינו. בסופו של דבר גם אני רואה שרוב הישיבות יהיו פחות נוקשות, ויתנו יותר מקום לרגשות הבחורים, אבל אני רואה זאת כתהליך שכבר קורה.

א יודעלע
הודעות: 1994
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

כאן היה ברצוני להרחיב בשני נקודות נוספות, אולם מפאת קוצר הזמן והטרחה הרבה החלטתי לדלג על הסבר באריכות, ואכתוב זאת רק בקיצור הדברים, ואם אראה שיש ביקוש אשתדל להאריך

ו. משברים בגיל הנעורים, מימוש עצמי

מסתבר שמשברים בגיל הזה אינם תלויים בכלל במסגרת, אלא שייכים אצל כל נער מתבגר באשר הוא, גם בציבור החילוני. לא נותנים אצלינו מקום למימוש כשרונות, האמנם המצב כה גרוע? ואני רואה את הפריח האדירה של הרבה מענפי האומנות, כדוגמת ענף המוזיקה אשר הולך ומתפתח עוד ועוד.
וכן בגיל הנעורים מצוי שהנער מחפש את זהותו העצמית, ולפעמים הוא יכול להשלות את עצמו שהוא טוב במוזיקה ורק הישיבה לא נותנת לו להתפתח... וכן יש לי עוד מה להרחיב בענין

ז. הנושרים
איני יודע אם שש משזר אכן מכיר היטב את הלך הרוח של הנושרים בארץ, כי השבבניקים הם ברובם אינם מגיעים מהמשפחות האשכנזיות/ ספרדיות תורניות ונשרו, מדובר לרוב במשפחות מצוקה אשר לא הצליחו כלל להשתלב בציבור החרדי והצעירים שלהם הפכו לשבבניקים, וזה מה שקורה לרוב בפאתי בני ברק (משפחות תימניות בעיקר) פאתי ביתר, אלעד ועוד. ונערים אלה אינם הנושר המצוי במחנינו. כי באמת כמעט ואין נושרים לגמרי מציבור היראים האשכנזים והמשפחות התורניות הספרדיות, ואלה שכן נשרו לגמרי לרוב פנו לצבא או התחברו לארגונים יוצאים בשאלה אשכנזים ואינם מסתובבים בכלל בחוצות הערים החרדיות, כי אם בת"א וכד' שם הם מנסים למצוא פרנסה ולהקים משפחה, אם בכלל. ויותר מצוי הבחורים שאינם מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות ומפנים אותם לכל מיני ישיבות תיכוניות וטיפוליות למיניהם. ועוד יותר מצויים הבחורים שנשארו בישיבות הרגילות, אלא שהם מגושמים ומסתובבים עם אייפון וכד' ולהם אכן יש צורך להקים מסגרות נפרדות, אולם תוך שמירה על המסגרת הישיבתית המקורית כמסגרת העדיפה, ואם יהיה צורך ארחיב בענין מדוע חשוב שהמסגרות לבחורים ה'מגושמים' יהיו בדרגה ב' דווקא

א יודעלע
הודעות: 1994
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

ח. התשוקה הרוחנית האדירה והרצון להשתייך לציבור החרדי. העולם הפך את הכיוון ורוצה להיות יותר שמרני
העולם אומר: אזוי ווי ס'גויישט זיך אידישט זיך, והכוונה שמגמות בעולם הכללי משפיעות גם על היהודים. זה מכבר שהחוקרים למיניהם מזהים מגמה חזקה של חזרה לדת. אצל הערבים זה כבר ברור שעל אף שציפו ההיסטוריונים שהם ימשיכו בתהליך החילון, בפועל המגמה התהפכה והחל תהליך של הקצנה דתית. כך גם באירופה הימין עולה וגם בארה"ב, הניצחון של טראמפ שרמ"מ מנסה לזהות כמגמה של מרד במוסדות המיושנים, מתבטא אצל חוקרי המדעים החברתיים כבגידה בליברליות וחזרה לשמרנות, למסורת. גם הסמכות ההורית שבמשך שנים ניסו להוריד ממנה למען הילדים, מתחילה לחזור אט אט לתוקפה. העולם הכללי מתחיל להבין את חשיבות המסגרת, ההיררכיה, וגם הדת לחיים הפרטיים.
המגמה הזו נותנת את אותותיה גם בעולם החילוני, יותר ויותר שומרי מסורת, מאמינים באלוקים ועוד ועוד. והמגמה הזו מחלחלת גם אלינו פנימה.
יהודים מבקשים להתחבר, להיות קשורים למסגרות החרדיות, לאדמורים, לחצרות הישיבתיות. כתבתי זאת באשכול המקביל ואכתוב זאת גם כאן- החרדי העובד, זה שלובש חולצה צבעונית, רוצה לשלוח את ילדיו למוסדות הכי שמרניים. הכי פרום. א"א לא מפריע להם להקים מוסדות משל עצמם, ואילו הם מעדיפים דווקא את השמור. (ועוד מתלוננים למה לא מקבלים אותם)
ורואים את זה גם בחצרות השונות, שיש מגמה של הקצנה, לדוג' מה שקורה בויזניץ מאז עלה ר' ישראלצ'ה על הכסא, והמגמה הזו לא גרמה לירידה במס' החסידים ולהתרחקות, אולי להיפך.
אמנם עד כה לא רציתי להצהיר בריש גליי לאיזה מגזר אני שייך, אולם כעת אחרוג ממנהגי, ואודה כי חסיד בעלזא אנוכי. ואני יכול לספר לכם שלפני הימים הנוראים חשבו הרבה שיהיו הרבה פחות חסידים בחצה"ק בעלזא בימים הנוראים. שכן כבר מנינו את החסרונות הרבים שקיימים היום, ואת זה שכל אחד מרגיש מספר, וכשהוא מגיע לבעלזא מעבר לים הוא בקושי זוכה למבט אישי מהאדמו"ר, ובקושי יש מקום לעמוד שלא לדבר על מקום ישיבה, ובפרט יוקר המחיה, אשר להגיע לחצה"ק בחגים עולה הון קטן, ושלא לדבר על מה שכתב שש משזר, שיש הרבה שנהיו מגושמים, ולצערינו גם במחנינו יש צעירים עובדים אשר החלו ללבוש חולצות צבעוניות ביום חול וכדו'. בקיצור הציפיה היתה שיבואו פחות חסידים לרב. מה רבה היתה ההפתעה כשציבור הבאים רק גדל והתרבה! מסתבר שהעם צמא! צמא לרוחניות! העם רוצה לבוא ולהתחמם כנגד אורם של חכמים!!! הן א"א לא הכריח אותם לבוא!
וכעת אנו עומדים לפני חנוכה, אשר בידוע מידי לילה יש מעמד הדלקת הנרות, ובפרט המעמד הנשגב בליל זאת חנוכה. ואם תאמר שבר"ה כל יהודי מרגיש באימת הדין ורוצה לבוא לצדיק, הן זאת חנוכה יכל כל אחד להישאר בביתו ולחוג את החנוכה בערבי לביבות וכדו' באוירה משפחתית, והנה אלפים בוחרים להגיע בלילה זה אל כ"ק מר"ש,מי שלא היה שם לא יוכל לתאר לעצמו את ההתרגשות ואת הרצינות שאפשר למשש באוויר ב"עין ד' אל יראיו" ואת השירה האדירה של "נפשינו חיכתה לד'" "דעו כי ד' הוא האלוקים ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו" שום זיץ בחוף הים לא ישווה לו! וכבר שרתי שירי רגש בחרון גרוני על חוף ים לצלילי מוזיקה... ואם חושבים אתם שרק בבעלז זה כך, צאו וראו מה קורה בחצרות החסידיות האחרות. בקהילת גור אשדוד אשר מונה מעל אלפיים משפחות, נותרו השנה בר"ה באשדוד רק 3 מנינים!!! (כ30 גברים בלבד) וזה בגור שם לא רואים כלום ולא שומעים כלום. אני לא יודע אם יצא לכם לדבר פעם עם קארלינער חוסיד, ששם מדי לילה בסוכות יש שמחת בית השואבה ובשמחת תורה רוקדים שם עם התורה כמעט 9 שעות ברציפות... ועל כל זאת יש מי שמעז לבוא ולצעוק "רדוד ובלי תוכן" איני יודע כיצד איננו מתבייש.
נערך לאחרונה על ידי א יודעלע ב 18 דצמבר 2016, 13:59, נערך 2 פעמים בסך הכל.

א יודעלע
הודעות: 1994
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

סיכומם של דברים

הסגירות החרדית
גם בימינו ההתבדלות החרדית היא סוד ההצלחה של המגזר החרדי. הגם שיש מקום לנסות לפתור בעיות שונות שנוצרו בגלל ההתבדלות, אין מקום להסיר או לפרק את ההתבדלות. להיפך, המגמה הכללית היא יותר לכיוון ההקצנה, אולם בוודאי ובוודאי שתוך כדי שמירה על החומה הזו יש לתת מקום לפתרון הבעיות. לנסות להחדיר יותר אידיאלים, לנסות להקים קבוצות קטנות יותר כפי שכבר פירט גאליציאנער, כדי שכ"א ירגיש חשוב, לנסות לתת ביטוי יותר ליחיד וכדו'.

הישיבות
מגמת החינוך בעולם כולו הולך ומשתנה ומתאים את עצמו לתקופה, הן מבחינת פחות ריחוק מהמורים והן מבחינת ההוראה הפרטנית, והמקום גם לכשרונות השונים. וזה בדיוק התהליך שעובר גם על הישיבות. אין סיבה אמיתית לסגור את כלל הישיבות במתכונתן הנוכחית, יש מקום לעודד את התהליך שקורה ממילא, והוא להכניס יותר השקפה, יותר הוראה פרטנית, יותר מקום לביטוי הנפש הצעירה התוססת וכן הלאה.

א יודעלע
הודעות: 1994
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

רמ"מ ראטה

אני חושב שההגדרה על מה שהוא כותב בבלוגים הוא בעיקר "ער האקט" (ובעברית: הוא תוקף)
נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט, וננסה להתיחס לעצם הדברים אותם הוא תוקף.
הוא תוקף את המסגרת החרדית המצומצמת ואת הישיבות.
קודם כל אינני מבין כיצד יהודי מעיז לזלזל כך בריש גלי במוסדות הקדושים. גם בלי קשר להצלחתם או אי הצלחתם.
שוו בנפשכם שאני אשחרר כעת פוסט בלדעת שמזלזל לחלטין בישיבת וואלאז'ין. אני בטוח שהניק שלי יחסם במהרה.
זאת אע"פ שאחת הסיבות העיקריות לסגירת ישיבת וואלאז'ין היא שהבחורים רובם הפכו למשכילים.
כלומר אם נמדוד את הישיבה ביחס להצלחה, הרי שהצלחה בחינוך לא היתה שם.
ובכ"ז לא אעז לזלזל בישיבה.
גם אם הטישים הנוכחיים והישיבות הנוכחיות אינן נותנות מענה למצוקה של הנוער אין מקום לזלזל בהם.
ובפרט אשר הוכחתי שהכשלון אינו כה מהדהד, ועדיין ההצלחה גדולה, ורוב הצעירים כן מחוברים, והישיבות כן מצליחות להגיע אל עולמו של הנוער.

אולם עיקר הסיבה לכך שאני מתרעם הוא על שהוא מנסה לעקור את החומה החרדית, לזלזל בכל הסגירות החרדית, בה בשעה שבימינו חומה זו היא העומדת לנו.
ואנסה להסביר זאת במשל:
נניח שיש נהר גדול ששוצף ומנסה להציף מקום ישוב, וברוב טרחה ועמל בנו אבותינו אך לפני שני דורות סכר גדול, שאמנם עדיין פה ושם היו סדקים, אולם בגדול הסכר הציל את המקום משיטפון. ואמנם במשך הזמן הסכר נסדק יותר, ואם בעבר היו רק טפטופים פה ושם, הרי שהיום יש כבר קצת יותר זרימות, החכמים יאמרו בוודאי שעדיף לנסות לסגור את הסדקים, לחזק את הסכר הקיים. אולם גם אם יגיעו למסקנה שיש לבנות סכר חדש, הרי שברור שהטיפשות הגדולה ביותר הוא להרוס את הסכר הקיים לפני בניית הסכר החדש, הן ברגע שישברו את הסכר הקיים כל המים ישטפו את המקום ויהיה הרבה יותר קשה לבנות סכר חדש!
זה בדיוק מה שאני רואה כלא נכון בדברי רמ"מ, ראשית אני סבור שהחומה החרדית עדיין חזקה דיה, והגם שיש צורך לתקן פה ושם, עדיין עדיף לתקן את הסגירות הקיימת ואין צורך להשקיע משאבים רבים בשביל לבנות חומה חדשה.
אולם גם אם הוא סבור שיש צורך לבנות חומה חדשה לגמרי, אנא ממך, אל תהרוס את הסכר הישן לפני שהינך מקים את הסכר החדש!!! אל תזלזל ותנסה לעקור את הסגירות החרדית לפני שאתה מקים בפועל מערכת חדשה שתצליח לעמוד בפני העולם הבוהמי בחוץ!!! ודע לך שבשביל להרוס את החומה הישנה די בדיבורים, ואילו בשביל להקים חומה אחרת יש צורך במעשים...

וגם אם אין כוונתך אל הציבור החרדי הכללי, אלא פונה אתה ל'נושרים' ול'גולשים בכיכר השבת' וכד' עדיין הוה זהיר בדבריך כי יכולים להגיע לכלל הציבור, וגם עיצה טובה אני נותן לך, שכן גמני התעסקתי מעט עם נערים פתוחים יותר, והוא שאמנם מלכתחילה נראה שבכדי להתחבר לנערים אלה יש צורך לתקוף את הממסד, וממילא יבינו שאתה בצד שלהם, אולם לאמיתו של דבר גם נערים אלה לא קונים רק את הלוקשים של זלזול בעולם הישיבות, והם מחפשים טעם רוחני אמיתי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הם יתחברו אליך הרבה יותר אם תשכיל לאמר להם מילים טובות עליהם עצמם מאשר תגיד מילים רעות וקשות ותזרוק אש וגופרית על הישיבה...

בתוך כדי שאני כותב את דברי, (ועתה אני יודע עוד יותר להעריך את שש משזר, שכן כתיבה זו לוקחת הרבה זמן וכח) אני רואה שדנו בענין הוספת משפיע רוחני בישיבה, שיתן לבחורים השקפה נכונה בת זמנינו, וגם אני בעד הוספת איש כזה, וזה בעיני תיקון פרצות בחומה הקיימת, ולא סתירת החומה לגמרי...


עד כאן דברי א יודעלע,
וכל אחד מוזמן לחלוק ולהעיר על הדברים כראות עיניו.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

לכבוד ר' א יודעלע שליט"א
יישר כח על המגילה הארוכה שהואלת בטובך לכתוב ולערוך, כל מילה בסלע, אין לי מה להוסיף על דבריך, כמעט בכל ההודעות שלך הרגשתי שאתה אומר ממש את המילים שהיה בפי לומר, וממילא אין לי כבר סיבה להתחיל לכתוב אותו סגנון מכתב, ע"כ אצטרף בכל עוז לדבריך.
שוב: יישר כח ותודה רבה.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

לכבוד הר"ר שש משזר שליט"א דומ"ץ דקהילתינו !!
אחדהשה"ט באה"ר, אחרי הודעה שכזאת מאת הה"ר א יודעלע אין לי כמעט ומה להוסיף ע"כ לא אאריך, ואציין רק דבר אחד:
היות והנך בקי בהיסטוריה כפי שנראה מהודעותיך, אשר ע"כ רציתי לשאול אותך שלפי דבריך שלפני השואה לא היתה מסגרת מסודרת של ישיבות לכל הבחורים וע"כ לא היה נשירה אלא שהבחורים עבדו. א"כ איך אפשר להסביר את מה שהתרחש בישיבות המובילות בישראל, ה"ה אם הישיבות וואלאז'ין והישיבה בה' הידועה שבדור שלאחמ"כ ה"ה ישיבת חכמי לובלין, שבשניהם היו המוני בחורים שחיללו שבת בפרהסיא וכדו' ?? איך אתה מסביר את הקונפליקט הזה ??
אין לי רצון להמשיך ולהאריך ואקווה שתכוון למה שציינתי...
בתקווה למענה:
גאליציינער.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

א יודעלע
הודעות: 1994
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

ראשית כל תודה רבה לך גאליציאנער על הדברים שחיממו את ליבי, מאחר שאכן הקדשתי לכתיבה זמן ומחשבה,
ואני שוב כאן רוצה להודות כאן לשש משזר שבוודאי גם הוא השקיע ממיטב זמנו ומחשבה רבה בכתיבה לתועלת הכלל.
גאליציינער כתב: היות והנך בקי בהיסטוריה כפי שנראה מהודעותיך, אשר ע"כ רציתי לשאול אותך שלפי דבריך שלפני השואה לא היתה מסגרת מסודרת של ישיבות לכל הבחורים וע"כ לא היה נשירה אלא שהבחורים עבדו. א"כ איך אפשר להסביר את מה שהתרחש בישיבות המובילות בישראל, ה"ה אם הישיבות וואלאז'ין והישיבה בה' הידועה שבדור שלאחמ"כ ה"ה ישיבת חכמי לובלין, שבשניהם היו המוני בחורים שחיללו שבת בפרהסיא וכדו' ?? איך אתה מסביר את הקונפליקט הזה ??
לפי הסברא שלא הישיבות מונעות נשירה, כי אם ההסתגרות וההתבדלות של הציבור החרדי משאר האוכלוסיה,(והישיבות הינן רק סעיף אחד בהסתגרות) פשוט וברור מדוע לפני השואה גם בישיבות הגדולות ביותר היו הרבה שנשרו, כיוון שלא היה פירוד מאחינו החילוניים.
ולא הועילו כל הלימודים וההשקפות הרבות, ואפילו הבנין היפה שנבנה לישיבת חכ"ל וכידוע היה מסביב זה הרבה פאפאגאנדע בלע"ז, ובלשונינו אקש"ן, כל זמן שהחרדים - דתיים - חילונים קיימו חיי קהילה וחיי תרבות משותפים.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

א יודעלע כתב:ראשית כל תודה רבה לך גאליציאנער על הדברים שחיממו את ליבי, מאחר שאכן הקדשתי לכתיבה זמן ומחשבה,
ואני שוב כאן רוצה להודות כאן לשש משזר שבוודאי גם הוא השקיע ממיטב זמנו ומחשבה רבה בכתיבה לתועלת הכלל.
גאליציינער כתב: היות והנך בקי בהיסטוריה כפי שנראה מהודעותיך, אשר ע"כ רציתי לשאול אותך שלפי דבריך שלפני השואה לא היתה מסגרת מסודרת של ישיבות לכל הבחורים וע"כ לא היה נשירה אלא שהבחורים עבדו. א"כ איך אפשר להסביר את מה שהתרחש בישיבות המובילות בישראל, ה"ה אם הישיבות וואלאז'ין והישיבה בה' הידועה שבדור שלאחמ"כ ה"ה ישיבת חכמי לובלין, שבשניהם היו המוני בחורים שחיללו שבת בפרהסיא וכדו' ?? איך אתה מסביר את הקונפליקט הזה ??
לפי הסברא שלא הישיבות מונעות נשירה, כי אם ההסתגרות וההתבדלות של הציבור החרדי משאר האוכלוסיה,(והישיבות הינן רק סעיף אחד בהסתגרות) פשוט וברור מדוע לפני השואה גם בישיבות הגדולות ביותר היו הרבה שנשרו, כיוון שלא היה פירוד מאחינו החילוניים.
ולא הועילו כל הלימודים וההשקפות הרבות, ואפילו הבנין היפה שנבנה לישיבת חכ"ל וכידוע היה מסביב זה הרבה פאפאגאנדע בלע"ז, ובלשונינו אקש"ן, כל זמן שהחרדים - דתיים - חילונים קיימו חיי קהילה וחיי תרבות משותפים.
כן, זהו לפי דבריך שהכל תלוי אם אנחנו מתבדלים ומסתגרים או לא.
אבל לפי דברי שש משזר שזה היה מרצון, ולא ש'זה היה המסלול' שכל אחד היה עושה, א"כ איך יכול שבחור שבחר בחיי תורה שיגיע לשפל המדרגה באי שמירת שבת וכדו' ?? הוא הרי בחר להיות בן תורה ! והוא יודע ומכיר בחשיבות לימוד התורה הק' ויש לו תוכן יהודי, שאם לא הוא היה הולך ללמוד בגימנסיות ובאוניברסיטאות כמו רוב הנוער היהודי המשכיל ולא 'נשאר' ללמוד בישיבה עם בני הרבנים וכמותם.
הרי בדור ההוא וודאי היה תוכן יהודי ומשמעות לחיים היהודים לכל מי שבחר ללמוד בישיבה, [ודלא כהיום...]
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

א יודעלע כתב:רמ"מ ראטה

אני חושב שההגדרה על מה שהוא כותב בבלוגים הוא בעיקר "ער האקט" (ובעברית: הוא תוקף)
נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט, וננסה להתיחס לעצם הדברים אותם הוא תוקף.
הוא תוקף את המסגרת החרדית המצומצמת ואת הישיבות.
קודם כל אינני מבין כיצד יהודי מעיז לזלזל כך בריש גלי במוסדות הקדושים. גם בלי קשר להצלחתם או אי הצלחתם.
שוו בנפשכם שאני אשחרר כעת פוסט בלדעת שמזלזל לחלטין בישיבת וואלאז'ין. אני בטוח שהניק שלי יחסם במהרה.
זאת אע"פ שאחת הסיבות העיקריות לסגירת ישיבת וואלאז'ין היא שהבחורים רובם הפכו למשכילים.
כלומר אם נמדוד את הישיבה ביחס להצלחה, הרי שהצלחה בחינוך לא היתה שם.
ובכ"ז לא אעז לזלזל בישיבה.
גם אם הטישים הנוכחיים והישיבות הנוכחיות אינן נותנות מענה למצוקה של הנוער אין מקום לזלזל בהם.
ובפרט אשר הוכחתי שהכשלון אינו כה מהדהד, ועדיין ההצלחה גדולה, ורוב הצעירים כן מחוברים, והישיבות כן מצליחות להגיע אל עולמו של הנוער.

אולם עיקר הסיבה לכך שאני מתרעם הוא על שהוא מנסה לעקור את החומה החרדית, לזלזל בכל הסגירות החרדית, בה בשעה שבימינו חומה זו היא העומדת לנו.
ואנסה להסביר זאת במשל:
נניח שיש נהר גדול ששוצף ומנסה להציף מקום ישוב, וברוב טרחה ועמל בנו אבותינו אך לפני שני דורות סכר גדול, שאמנם עדיין פה ושם היו סדקים, אולם בגדול הסכר הציל את המקום משיטפון. ואמנם במשך הזמן הסכר נסדק יותר, ואם בעבר היו רק טפטופים פה ושם, הרי שהיום יש כבר קצת יותר זרימות, החכמים יאמרו בוודאי שעדיף לנסות לסגור את הסדקים, לחזק את הסכר הקיים. אולם גם אם יגיעו למסקנה שיש לבנות סכר חדש, הרי שברור שהטיפשות הגדולה ביותר הוא להרוס את הסכר הקיים לפני בניית הסכר החדש, הן ברגע שישברו את הסכר הקיים כל המים ישטפו את המקום ויהיה הרבה יותר קשה לבנות סכר חדש!
זה בדיוק מה שאני רואה כלא נכון בדברי רמ"מ, ראשית אני סבור שהחומה החרדית עדיין חזקה דיה, והגם שיש צורך לתקן פה ושם, עדיין עדיף לתקן את הסגירות הקיימת ואין צורך להשקיע משאבים רבים בשביל לבנות חומה חדשה.
אולם גם אם הוא סבור שיש צורך לבנות חומה חדשה לגמרי, אנא ממך, אל תהרוס את הסכר הישן לפני שהינך מקים את הסכר החדש!!! אל תזלזל ותנסה לעקור את הסגירות החרדית לפני שאתה מקים בפועל מערכת חדשה שתצליח לעמוד בפני העולם הבוהמי בחוץ!!! ודע לך שבשביל להרוס את החומה הישנה די בדיבורים, ואילו בשביל להקים חומה אחרת יש צורך במעשים...

וגם אם אין כוונתך אל הציבור החרדי הכללי, אלא פונה אתה ל'נושרים' ול'גולשים בכיכר השבת' וכד' עדיין הוה זהיר בדבריך כי יכולים להגיע לכלל הציבור, וגם עיצה טובה אני נותן לך, שכן גמני התעסקתי מעט עם נערים פתוחים יותר, והוא שאמנם מלכתחילה נראה שבכדי להתחבר לנערים אלה יש צורך לתקוף את הממסד, וממילא יבינו שאתה בצד שלהם, אולם לאמיתו של דבר גם נערים אלה לא קונים רק את הלוקשים של זלזול בעולם הישיבות, והם מחפשים טעם רוחני אמיתי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הם יתחברו אליך הרבה יותר אם תשכיל לאמר להם מילים טובות עליהם עצמם מאשר תגיד מילים רעות וקשות ותזרוק אש וגופרית על הישיבה...

בתוך כדי שאני כותב את דברי, (ועתה אני יודע עוד יותר להעריך את שש משזר, שכן כתיבה זו לוקחת הרבה זמן וכח) אני רואה שדנו בענין הוספת משפיע רוחני בישיבה, שיתן לבחורים השקפה נכונה בת זמנינו, וגם אני בעד הוספת איש כזה, וזה בעיני תיקון פרצות בחומה הקיימת, ולא סתירת החומה לגמרי...


עד כאן דברי א יודעלע,
וכל אחד מוזמן לחלוק ולהעיר על הדברים כראות עיניו.
להודעה זו ברצוני להתמקד [הייתי לוקח את הודעת שש משזר אבל זו הודעה יותר מאוחרת...] ולשאול אותכם, ניקים יקרים וחשובים: מה דעתם לפתרון לניתוק של הדור הצעיר מהיסודות של היהדות ??

הייתי שמח לשמוע עוד כמה דעות לפני שאכתוב את דעתי...
תודה רבה.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

הכתב והמכתב
הודעות: 262
הצטרף: 04 אוגוסט 2015, 14:21

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי הכתב והמכתב »

גאליציינער כתב:
א יודעלע כתב:ראשית כל תודה רבה לך גאליציאנער על הדברים שחיממו את ליבי, מאחר שאכן הקדשתי לכתיבה זמן ומחשבה,
ואני שוב כאן רוצה להודות כאן לשש משזר שבוודאי גם הוא השקיע ממיטב זמנו ומחשבה רבה בכתיבה לתועלת הכלל.
גאליציינער כתב: היות והנך בקי בהיסטוריה כפי שנראה מהודעותיך, אשר ע"כ רציתי לשאול אותך שלפי דבריך שלפני השואה לא היתה מסגרת מסודרת של ישיבות לכל הבחורים וע"כ לא היה נשירה אלא שהבחורים עבדו. א"כ איך אפשר להסביר את מה שהתרחש בישיבות המובילות בישראל, ה"ה אם הישיבות וואלאז'ין והישיבה בה' הידועה שבדור שלאחמ"כ ה"ה ישיבת חכמי לובלין, שבשניהם היו המוני בחורים שחיללו שבת בפרהסיא וכדו' ?? איך אתה מסביר את הקונפליקט הזה ??
לפי הסברא שלא הישיבות מונעות נשירה, כי אם ההסתגרות וההתבדלות של הציבור החרדי משאר האוכלוסיה,(והישיבות הינן רק סעיף אחד בהסתגרות) פשוט וברור מדוע לפני השואה גם בישיבות הגדולות ביותר היו הרבה שנשרו, כיוון שלא היה פירוד מאחינו החילוניים.
ולא הועילו כל הלימודים וההשקפות הרבות, ואפילו הבנין היפה שנבנה לישיבת חכ"ל וכידוע היה מסביב זה הרבה פאפאגאנדע בלע"ז, ובלשונינו אקש"ן, כל זמן שהחרדים - דתיים - חילונים קיימו חיי קהילה וחיי תרבות משותפים.
כן, זהו לפי דבריך שהכל תלוי אם אנחנו מתבדלים ומסתגרים או לא.
אבל לפי דברי שש משזר שזה היה מרצון, ולא ש'זה היה המסלול' שכל אחד היה עושה, א"כ איך יכול שבחור שבחר בחיי תורה שיגיע לשפל המדרגה באי שמירת שבת וכדו' ?? הוא הרי בחר להיות בן תורה ! והוא יודע ומכיר בחשיבות לימוד התורה הק' ויש לו תוכן יהודי, שאם לא הוא היה הולך ללמוד בגימנסיות ובאוניברסיטאות כמו רוב הנוער היהודי המשכיל ולא 'נשאר' ללמוד בישיבה עם בני הרבנים וכמותם.
הרי בדור ההוא וודאי היה תוכן יהודי ומשמעות לחיים היהודים לכל מי שבחר ללמוד בישיבה, [ודלא כהיום...]
לדעתי. אין קשר בין תופעת ההשכלה לנשיר של ימינו (מלבד זה ששניהם באים מהיצר הרע....).
הנשירה דאז מקורה בדעות. קלקול בדעות. דברו אל הבן אדם בשם של אידיאל, לאום, עולם ישן עדי יסוד נחריבה וכו'. לכן זה שהבחור הלך לישיבה ולמד וכו' לא הספיק, כיון שמהשכילים הצביעו בספריהם על בעיות והציעו פילוסופיות לתיקון העם והעולם [ובשעתו עוד היה מוקדם להוכיח שזה לא נכון... לדוגמא התקווה שתיעלם האנטישמיות ברגע שהיהודי יהיה יותר פתוח]. ולכן הבחורים נפלו בדעתם לרשת זו.
בימינו הנשירה היא על רקע 'עולם התענוג', צעירים רוצים פחות מחויבות ויותר כייף, תענוג ברגע, לעשות מה שרוצים. לכן אין להשוות כלל בין השניים.

הכתב והמכתב
הודעות: 262
הצטרף: 04 אוגוסט 2015, 14:21

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי הכתב והמכתב »

ייש"כ לא יודאלע על המאמר המיוחד ומכובד שכתב. כל הכבוד על הזמן המרובה שהשקעת בעריכת המאמר.
בכלל האשכול הזה מרתק אותי כפי שלא ריתקו כל האשכולות עד עכשיו.
אמנם רוחי שמורה להשתתף בדיון כאן, ומצפה לשעה פנויה כדי לכתו תגובה ראויה לשני המאמרים החשובים גם יחד. שכאחד כן חברו מנסים לרדת ולגעת באחת הבעיות העיקריות של דורנו. ומה שברור שהויכוח על דרכו של המשפיע הר"מ ראטה נובע מהסתכלותו של כל אחד מהם כפי שבאה בכתובים.
כמובן שקשה לי להתחיל להגיב כיון שדנו פה על כעשה נקודות שכל אחד מצריך דיון בפני עצמו, הן מבחינת אמיתות הדברים והן מבחינת הפרשנות שיש ליחס אליו

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

רבי הכתב והמכתב, אני מחכה כבר מעכשיו לדעתך בעניין !!
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

א יודעלע כתב:לפני הכל אני לא יכול בלי מספרים, כפי אשר כבר כינוני 'איש המספרים', ולכן אני נתפס דווקא למספרים שהביא שש משזר, בהם דיבר על כאלף נושרים, או במקום אחר על אלפיים נושרים בארה"ב. כידוע לכולנו מתגוררים נכון להיום כחצי מליון חרדים בארה"ב, גם אלפיים נושרים עדיין מהווים פחות מאחוז מכלל החרדים...
דיברתי על נושרים שפקרו עול ממש. לא סתם שבב'ניקים, לא סתם 'מחללי שבת' רח"ל, אלא אנשים שאמרו בפירוש שהם לא מאמינים בכלום ה"י.
ועוד, שזאת לא אומרת שהאלפיים נושרים שיש להם סטטוס בפייסבוק כקבוצה, הם הנושרים היחידים שיש, אלא שיש להם כבר 'קבוצה' של אלפיים חברים. ומי שמבין מה זה - קבוצה של אלפיים אפיקורסים שבאו מבתים חרדיים, מבין עוצמת הבעייה, ופשוט שלכל אפיקורס שנמצא בקבוצה, יש עוד כמה אפיקורסים שאינם נמצאים שם, ולכל אפיקורס גמור - יש עוד כ-10-20 'באמעס'/'שבב'ניקים'.

גם אני אבוא כפי סדר דבריך, ואם אני לא מסכים למשהו [שנוגע לדיון עצמו] - אביע את דעתי.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

א יודעלע כתב:ב. ביסוס החברה החרדית
אולם ברצוני להדגיש את מה שאני מבין בהוראת גדו"י, שלא היה זה רק בכדי לקומם את 'הריסות חורבן היהדות החרדית באירופה' (אם כי יתכן שבזה הם הלהיבו את בני אותו הדור) כי מי שיחקור באמת מה היה באירופה לפני השואה, יראה שהמצב הרוחני ברוב עמ"י היה שפל עד מאוד, ואין המקום כאן להאריך, אלא מכיוון שהבינו אל נכון שבכדי שלא ינשרו אחרוני שומרי התורה מהדרך המסורה, חובה עלינו להתבדל בבדידות מזהרת ולהקצין דרכינו מהחילוניים. שכן המצב בו חיינו ביחד עם החילונים באותו תרבות לא הוכיח את עצמו והרבה מאוד נשרו.
והאמת שכבר באירופה היה נסיון להפריד את הקהילות, אלא בגלל מאורעות התקופה לא הצליחו לבסס זאת.
כאן המקום גם לציין את הסיבה להתנגדות הרבה לחוגי ברסלב וחב"ד, כל זאת הרבה מפני שבקהילות אילו לא נתנו משמעות לחוקים החיצוניים החרדיים, בברסלב אפשר להתלבש איך שרוצים, להתנהג איך שרוצים, להיות מחובר לאיזה מדיה שרוצים ועדיין להיות מקובלים. מה שהקהילה החרדית רצתה להנהיג בכדי למנוע את הנשירה והוא שיהיו כללים וסייגים שאינם בהכרח תורניים גרידא, אלא שבזכות חוקים סגורים אילו יצליחו למנוע את הנשירה.

לסיכום, אחרי השואה הנהיגו גדולי הדור מצב של הסתגרות (קיצונית) והתבדלות מצד יראי ד' והחרדים מול שאר היהודים הדתיים- חילוניים
במה שכתבת שבאירופה שלפני השואה המצב הרוחני היה שפל עד מאוד וכו', אתה צודק מאה אחוז, אבל במה שכתבת שמחמת כן הבינו הגדולי ישראל שלאחר השואה שצריכים להיבדל מהם בכדי שלא נלמוד מהם וכו', יש להאריך מאוד כי אין הדברים פשוטים כ"כ.

אתחיל מזה, שהרב מסאטמר הגיע מחבל מרמרוש שבטרנסילבניה, ששם כמעט ולא היו חילונים ומשוקצים שהעבירו את בחורי ישראל על אמונתם [ומבחינה זו - היתה המקום ההוא הכי 'רוחני' מכל אירופה כולה!], ואף אם התגוררו חילונים ושאר מרעין בישין באותן עיירות, מ"מ לא יכלו לעשות מאומה. ואעכ"פ כאשר הגיע לארה"ב, מיד התחיל בתקנות המקצינות וכו' כנ"ל. הוי אומר, שראה שיש כר נרחב לפעול ולשנות את פני הדברים אחת ולתמיד, וכפי שכתבתי לעיל.

עוד יאמר בזה, שהחזו"א עצמו כנראה התיישב בב"ב מחמת החשבון שהעלה א יודעלע [ולא הביא זאת כראיה לשיטתו...], ועכ"ז ברור שרק זה היה יכול למנוע נשירה - הסתגרות ביישובים חרדיים לגמרי. הלבוש ושאר הדברים שהקצינו, היא רק תוספת שלא תהי' לנו נסיון בזה, אבל היסוד היא - שלא נתגורר באותה שכונה ובאותה רחוב, כהחילוני. והגם שגם את זה עלה בידם, מ"מ זה לקח שנים ארוכים עד שהציבור התפנה מתל אביב וכו', ולחלופין מאיסט-סייד שבמונהטן וכו'. וזה קרה רק בעקבות זה שהציבור החרדי כבר התבססו במקומות מסויימות, ולכן החליטו שאר חלקי הציבור שהתגוררו במקומות יותר חילוניות - שעדיף שיעתיקו את מקום מושבם למקומות חרדיות לחלוטין.

אגב, ההתנגדות לברסלב מקורה בהתנגדות בת שתי מאות שנה, ולכן דבריך על ברסלב אינם במקומם.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

א יודעלע כתב:ג. החיסרון העיקרי בהוויה החרדית שנוצרה- אי נתינת מקום לצורך היחיד, והסיבות מדוע החיסרון הזה בולט יותר ככל שעובר הזמן.
גם כאן תוכלו להנות באיכות מדברי שש משזר, וגם אני נהניתי מהם מאוד, מה שברצוני להדגיש ולחדד, שבהווי החרדית החדשה שנוצרה, כמעט שנטלנו כח הבחירה מהיחיד. (יש בזה הרבה טוב כפי שאסביר בהמשך, אבל כאן הנני מתיחס למוטב) נטלנו כח הבחירה הן ברוחניות והן בגשמיות. כבר כשנולד צעיר חרדי נוכל להצביע באיזה עגלה יזכה לשבת בתור תינוק, מה סגנון הלבוש שילבש בילדותו, בבחרותו, בנישואיו(!), כיצד תיראה החתונה שלו, מה סגנון המאכלים שיאכל, וכן הלאה על זה הדרך, כשהיחיד כמעט שאינו בוחר באמת מלבושים, מקסימום דגם זה או אחר בבעקיטשע... ואין זה רק בגשמיות, כי אם גם ברוחניות, כאשר החרדי נולד, הרי שלפי הבית אליו נכנס נדע לאיזה ישיבה ילך, איזה דרשה ישא בבר מצוה, אילו מסכתות ילמד, לאיזה חסידות ישתייך, הבחור או הילד בדורינו לא נצרך א"פ לבחור מה ללמוד? כיצד ללמוד? הכל מכניסים לו ישר לתוך הפה.
אין כמעט ביטוי לרצונו ולטעמו האישי.
כאן אפשר גם להכניס את הנקודה שהסגירות הצמצום החרדי גרם לכך שכל קהילה תסתגר בפני עצמה וכמעט שאין יוצא ובא, כלומר אין 'תחלופה' רחבה בין המגזרים, ורק מעטים מעיזים לעבור את הגבול בין זרם אחד חרדי לשני.
כפי שהכרזתי בכותרת- החיסרון הזה בולט יותר ככל שעובר הזמן.
אפשר להסביר זאת בדרך פשט, מכיוון שבתחילה היו רק מעט חרדים, הרי שלכל אחד היה את המקום היחודי לו, אחד היה החזן, השני הבעל קורא, השלישי השוחט,וגם כי באותו הזמן הרי רק הגיעו מאירופה, ולכל אחד היה את הביטוי האישי ממוצאו, אחד היה האונגערישער והשני הגאליציאנער, אחד היה ידוע כבעלבתישער וכן הלאה, כך שכמעט לא היו יהודים בלי נישה יחודית
מה שאין כן בימינו שהקמנו דור עם מאות אלפי צעירים שקשה למצוא לכל אחד את היחודיות, וכל אחד מריגש מספר.
אולם אני רואה כאן גם משהו עמוק יותר, והוא שאין היום אידיאל לצעירים.
שהרי אם נתבונן במה שקורה אצל רוב התנועות באומות העולם, שבהם חברים מאות ואלפים, ברור שלא ניתן לתת לכל אחד מקום אישי, אלא מכיוון שיש כאן מטרה משותפת, אידיאל חזק, היחיד מוכן לוותר על הפן האישי ובלבד שישתייך לאידיאל.
דוגמא מובהקת לכך היא להבדיל אלף אלפי הבדלות התנועה הנאצית שבה היו חברים מליונים!, אני בטוח שבתנועה הזו לא יכלו לתת לכל אחד גוון אישי, ומנגד אני גם בטוח שרוב החברים לא הבינו לעומק את ההסברים המדעיים לאידיאולוגיה. היתה כאו אידיאולוגיה חזקה, וכולם נסחפו והתלהבו ופעלו בלי להבין ובלי לתת מקום לפן האישי.
אותו הדבר היה גם בתנועות הקומוניסטיות ברוסיה, בתנועה הציונית, וזה גם מה שקורה לענ"ד בברסלב ובחב"ד, כי אני לא מאמין שבקבוצה הברסלבית הגדולה מצליחים אכן לתת ביטוי לכל יחיד ויחיד, אלא מכיוון שיש להם אידיאל חזק שתופס את כולם, היחיד מסכים לותר על יחודיותו. ובמיוחד איני מאמין שכל צעיר ברסלבר משכיל להבין את תורת ברסלב על בוריו, אלא שוב האידיאל החזק תופס אותו.
וזה גם מה שקרה לאבותינו בדור החזו"א וה"ויואל משה". הגדולים השכילו להכניס אידיאל חזק, והוא "לקומם את הריסות אירופה". רוב העם לא התבונן וחקר את האידיאל, ועם זאת הוא התלהב והסכים לוותר על כל מיני רצונות אישיים למען האידיאל.
ברור לכולם שהאידיאל הזה הולך ונשחק, כיוון שהיום ב"ה יש דור של רבבות שומרי תורה, וממילא הצעיר בימינו אינו מתחבר כלל לאידיאל ואינו מוכן לוותר על רצונו האישי למען האידיאל.
כאן בנקודה זו אני חושב שיש יתרון מסוים לנוער הישראלי ע"פ הנוער האמריקני,
כי בעוד אשר הנוער האמריקאי אינו נתקל כלל באידיאל, הרי שהנוער הישראלי כן מתעמת מדי פעם עם האידיאל, כאשר הציבור החילוני מתעמר בנו ומעלה לסדר היום נושאים חרדיים שונים.
לדוגמא כל הנושא של גזירת הגיוס שעלה בשנים האחרונות, לבחור ישראלי נורמלי, כל הנושא , העצרת וכו' היה אמור לעורר אצלו שאלות כמו "מדוע אכן אין מתגייסים לצבא בשעה שיש אכן כ"כ הרבה עימותים עם הערבים וגם אנחנו סובלים מהם?" כאשר בחור מחפש תשובות לענין, כלומר הוא מתעמת עם האידיאל, הוא מתחבר יותר לאידיאל.
לעומת זאת א"א באמריקה לא הכריח בשנים האחרונות לתלות תמונה של ירושלים על הקיר, ממילא הנוער האמריקאי הממוצע א"פ לא התעמת עם האידיאלים השונים, וממילא הוא פחות מחובר.
כל מילה פנינה. הטיבות להגדיר את הענין והבעיה ומה שהתכוונתי לומר במאמר דלעיל, באופן נפלא.

אתייחס רק לנקודה האחרונה, בחילוק שבין הנוער הישראל לנוער האמריקני. אכן אתה צודק בזה, שהנוער הישראלי חש לפעמים איזה אידיאל כאשר הוא מתעמת - במישרין או דרך העיתונות וחדשות - עם החילוני, אבל אם אתה חושב שלכן כבר יש להם איזה 'אידיאל', אתה טועה. אין כזה אידיאל הבנוי על חסרון האחר, כשלון האחר, רשעות האחר וכו'. אידיאל הוא - במה אני צודק, יותר אמיתי, ובמה מעשיי מובנים ומוצדקים. ובזה - לדאבוני - אנו לוקים בחסר. רק כאשר החילונים מתייצבים נגדנו, אנו - מטבע הדברים, מטבע האנושי - מצטופפים ביחד וזועקים מרה נגדם, וחיש מהר כבר יש לנו 'אידיאולוגיה' במה ומדוע חיינו חיים אמיתיים ונצחיים וגעשמאק'יים, לעומת חיי החילוני. אבל כאשר אין את ה'נגד', כאשר הכל זורם כרגיל, אז צריך לשאול את הנוער החרדי לדעתו, ואז לדאבונינו הם לא כ"כ אידיאלים בכלל.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

א יודעלע כתב:ד. ההצלחה הגדולה של ההתבדלות החרדית- הכח החזק לעמוד בפני נסיונות, ובעיקר צמצום הנשירה לאחוזים בודדים
על אף כל החסרונות שבסגירות החרדית, א"א להתעלם מההצלחות הגדולות בעבר וגם בהווה.
כוונתי היא כמובן להצלחה במלחמה נגד עיתונות חילונית, רדיו חילוני ומה שהיה בהמשך הטלויזיה. מה שהיום נראה ברור שבבית חרדי אין טלוויזיה לא היה ברור בכלל לפני 40 שנה.
ואני יודע שלא אוהבים לנופף בזה, אבל יש גם הצלחה במערכה נגד האינטרנט. אמנם היתה טעות בתחילה לחשוב שיוכלו להנהיג שבבית החרדי לא יהיה אינטרנט כלל, כמו שהנהיגו שאין טלויזיה כלל, אבל עכשיו ב"ה הבינו כבר שיש צורך באינטרנט מסונן.
הסתובבתי קצת באירופה בעיירות הישנות, והיה מענין מאוד לראות שבמקומות בהם שואבים מים מהבאר, ומתניידים על סוס ועגלה, יש לכל צעיר טלפון חכם. ואילו כאן בארץ הקודש, מסתובבים עשרות אלפי יהודים חרדים, שחיים בציביליזציה מודרנית לגמרי, ואינם מחזיקים כלל בפלאפון חכם!!!
תביאו לי הסבר אחר לתופעה מלבד ההוכחה לחוזק של ההתבדלות והצמצום החרדי?
לפי ויקיפדיה 70 אחוז מהציבור החרדי אינם גולשים באינטרנט כלל! וגם מהגולשים רובם גולשים באינטרנט מסונן כדבעי.
בארץ המצב הוא בוודאי כך, בחו"ל ובמיוחד באמריקה עדיין זה רחוק מלהיות כך, אולם גם שם הולכת וגוברת המודעות לצורך בגלישה רק דרך סינון.
נכון אנחנו עדיין בעיצומה של המערכה, אבל אני בטוח שבעוד כמה שנים נוכל להסתובב לאחור ולהגיד: ניצחנו את האינטרנט!
אמנם מה שכתבתי לעיל הינם רק דוגמאות, ובעצם כלל היהדות החרדית מצליחה להחזיק בצעירים באופן מופלא. ומס' הנושרים לגמרי מהדרך הינו מועט ביותר כפי אשר כבר הוכחתי באשכול המקביל.
וגם אם שש משזר מדבר על הרבה מגושמדיגע יידן, והוא צודק, עדיין יהודים אילו שייכים אלינו, שולחים את ילדיהם למוסדות שלנו, יש מה לעשות איתם.
לעומת זאת מה שקרה לפני השואה, כשהיהדות היתה ליברלית יותר, ומה שקורה בימינו בקהילות הליבלרליות יותר, הוא שאותם יהודים שנהיו מגושמים אצלינו, אצליהם הם נשרו לגמרי מהדרך.
שש משזר הביא כדוגמא בית כנסת דתי שמאלני בגבעת שמואל, ששם היתה אוירה ליבלרלית יותר. היה מעניין מאוד לבדוק כמה צעירים מאותה קהילה דתית שמאלנית- ליברלית נשארו בקהילה, וכמה נפוצו לכל עבר. התשובה לא תפתיע אותי ואתכם, אמנם היתה שם אוירה של שמחה וקרליבכית של אהבת ד', אבל סביר להניח שרוב הנוער לא נשאר שם.
כך גם הדוגמא שמביא רמ"מ לישבת הסדר בה כל אחד יכול ללמוד ולהתחבר לאיזה דרך חסידית שהוא רוצה (מוזר מאוד הא כיצד אפשר להתחבר לדרך חסידית כלשהי כשכל הלבוש והמהות אומר אחרת, אבל ניחא) היה מעניין מאוד לבדוק אחרי עשר שנים- לאן שייכים צעירים אילו שהאוירה בישיבה היתה ליברלית יותר? האם הם עדיין שייכים למגזר שלהם או שמא נפוצו לכל עבר? (וכשאני אומר נפוצו לכל עבר אני לא מתכוון דווקא לכך שהחליפו מגזר, אלא כמה מהם נשארו שומרי תורה באותה מידה אשר ינקו מהבית?)

לסיכום, הגם אשר אינני מתעלם כלל מהחסרונות הרבים שיש לשיטת ההסתגרות והצמצום החרדי, עדיין א"א להתעלם מהמעלה הגדולה והיא מיעוט הנושרים והמתרחקים מהדרך. כאשר גם אם נסתכל אחורה, להיסטוריה, ניווכח שאוירה ליברלית יותר הביאה יותר נשירה, וגם אם נסתכל לצדדים, למה שקורה בימינו בקהילות הליברליות יותר- ניווכח שאוירה ליברלית מביאה יותר אחוזי נשירה.
הבעיה בדבריך כאן היא, שעירבבת אמת ובלתי אמת, נתונים ומחשבות, מציאות ורצונות, בבת אחת. אשתדל ללכת בעקבות דבריך, ולציין את דעתי בנושא.

אקדים ואומר דבר שרואים במשך כל תגובתך, שעירבבת שני דברים שונים בתכליתם זה מזה, בחדא מחתא. יש מושג של ליברליות, ויש מושג של פתיחות. הליברלי מטבעו יהי' פתוח יותר, והקונסרבטיבי יהי' סגור יותר - מטבע הדברים. אבל זאת לא אומרת שאם אתה קונסרבתיבי בדעותיך, אינך יכול להיות פתוח קצת יותר למצב העכשווי. דוגמאות יובאו בהמשך.

תלמד דבר אחד: הצלחה נגד עיתונאות ורדיו חילוני, לא הגיעה בעקבות 'מערכה' נגדה, אלא בעקבות פתיחתם בכשרות ובאופן חרדי, לחרדים. הוי אומר, חלק מהפתרון - בזמנים הקדומים יותר, היתה ע"י ההבנה ללבות הצעירים ולבעיות הזמן. הם עשו דברים מחודשים בזמנם [לא פחות נועזים מרעיון ה'קרעטשמע' של ר' מענדל ראטה...], ואעפ"כ לא נרתעו מלבצעם בראותם שהנוער צריך את זה. אי לכן אקח ממש את הדוגמה שלך, להראות שאני צודק. עצם המושג של עיתון הוא דבר חילוני, וכאשר גדולי ישראל החליטו שצריך להעתיק את המושג באופן חרדי, היו גדול"י שלא הסכימו להכניס רעיון חילוני לתוך השוק, אבל למעשה רק עי"ז הצלחנו נגדם. לא ע"י אמירת 'לא', אלא ע"י נתינת אלטרנטיבה באופן כשר.

הטלביזיה היתה הדבר היחיד שהצליחו לעקור לגמרי, רק ע"י שאסרוהו. לא היה כזה דבר וכזה כלי, שכל מגמתו הוא חילוניות ופריקת עול, ואף אחד לא היה צריך לזה לצורך פרנסתו וכו', ולכן הצליחו עם הזמן לעקור יצר זה מתוך החרדים. כל מי שחשב שעי"ז יוכל לעשות צד השוה ולהכרית מושג מחשב, אינטרנט, ואף טייפ-רקורדר [שכחתי שמו הישראלי] (כן, היה זמן, כמדומה בשנות התש"מ, שהרבה רבנים יצאו נגדו. אל תשאלו אותי למה, אבל זה מה שקורה כאשר חושבים שאפשר - וצריך - לאסור כל דבר 'חילוני', תחת מלהבין מה הדור יכול לקבל ומה לא, ומה באמת צריך לאסור ומה לא), התבדה במשך זמן קצר.

המערכה נגד הפלאפון חכם רק מגביר את נקודה הנ"ל. אני, אין לי אפילו פלאפון רגיל (אלא פלאפון עם מספר דקות מסוימות לחודש, שהממשלה מחלקת בחינם), כך שאני לא מדבר בתור נגוע, אלא בתור מי שרואה מה שקורה. הפלאפון חכם הוא 'ה'פלאפון הבא. למה לצאת 'נגד' כאשר אפשר להכשיר אותו עם סינון וכו' כראוי. כשלעצמי אני חושב שרוב לוקחי פלאפון חכם הם מגושמים, אבל מלחמה נגד מגושמים אי אפשר ע"י הצרת צעדיהם אלא ע"י חינוך שונה שלא יוביל את הנוער למצב שבו יהיו מגושמים. ככלל, המלחמה נגד פלאפון זה וזה, הצליח רק באר"י אבל לא בארה"ב, וההסבר לזה כבר נתתי במאמרי הקודם.

אינטרנט בכלל, יתכן שכך הם פני הדברים בארה"ק, אבל בארה"ב כמעט כולם משתמשים באינטרנט, הגם שכמעט כל חרדי יש לו מסנן ב"ה. הסיבה מדוע אין להם להישראלים אינטרנט באותה מידה כהאמריקנים, כתבתי לעיל. ותבין גם כאן: אי אפשר 'לנצח את האינטרנט'. כבר הפסדנו. מי לא זוכר המערכה לפני עשר/חמש עשרה שנים נגד המחשב בכלל, ומחשב עם אינטרנט בפרט. כל הרבנים שחשבו שע"י אמירת 'לא' ננצח, התבדו. רק ע"י נתינת אלטרנטיבה [מחשב עם סינון. שהיה אסור בתכלית האיסור לפני עשר שנים] אפשר ל'נצח', וכמש"כ לעיל בנוגע לעיתונות וכו'.

דבריך בנוגע מספר ומציאות הנושרים מופרכים מיסודם, המספרים שלך במחכ"ה אינם מספרים נכונים, ולדאבוני אני נמצא בשטח הזה ואינני יכול להאריך בזה, אבל אני מכיר את הדברים מקרוב והמצב רק הולך ומחמיר בקצב מטורף, בעשר שנים האחרונות.

ולגבי המגושם'דיגע אידן הרי מילתי אמורה לעיל. לפני עשרים שנה לא היה כשיעור אונאה [היינו פחות משתות] של מגושמים, לעומת היום שהמצב הולך ומתדרדר לעיני כל [לא צריך למספרים, תסתכל בביהמ"ד וברחוב...]. ואם כן, הרי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא חשבון הנפש: מה קרה שהתדרדרנו בזה, איך משנים את זה, מה הנוער צריך בכדי להישאר כפי שנשארו לפני עשרים שנה לאחר שהתחתנו, וכפי שהארכתי בזה במאמרי.

ועכשיו ליסוד של ליברליות: נכון שלפני השואה היינו ליברליים הרבה יותר, והיום אנחנו כביכול 'קונסרבטיבים' יותר, אבל הקונסרבטיביות אינה מתבטא באמירת 'לא' לדברים עכשוויים, ובזריית חול בין העינים לומר 'המגושמים שולחים בחדרים שלנו, וכמעט ואין נושרים'. קונסרבטיביות מתבטא במה שעשו החזו"א והרב מסאטמר. שינוי בגישה הכללית, קיצוניות יתר בכדי להעמיד לגיון חדש של חרדים גמורים שאינם משנים זוז כלשהי משו"ע, וכו'. אבל יכולים להיות קונסרבטיבי ואעפ"כ להיות קשוב לבעיות הזמן ולפתרון ראוי [חוץ משלילה, איסור, ואמירת 'לא' לכל דבר חדש], וכפי שהצבעתי לעיל על דוגמה אחת: עיתון חרדי. אי לכן, אתה צודק לגמרי כאשר אתה מדבר על ההצלחה של קונסרבטיביות לעומת הליברליות שלפני השואה, אבל מכאן ועד לעשות צד השוה לבעיות שלנו שהישיבות לא מוכנים להיות קשובים לבעיות הדור, ולהיות פתוחים למצב של שינוי [כפי שהרבנים החרדים עצמם הנהיגו בימים הקדומים], זה כבר לא הוגן ולא צודק, לא היסטורית ולא מעשית.

ומעתה לדוגמה הבאה: רואים ביהכ"נ ליברלי של דתיים, ועושים 'השוואה': כמה מהם נשארו כפי שהיו בצעירותם, וכמה מהם נפוצו לכל עבר, ומאידך גיסא - כמה מאתנו נשארו כפי שהיו וכו'. אז ר' יודעלע, בבקשה, את תעשה השוואה. אני לא רוצה ליברליות, אבל קונסרבטיביות לא אומרת שצריך לסגור עינים לכל בעיה - 'כי אצל הליברלי הרבה פחות טוב', אלא תהי' פתוח וקשוב לבעיות ולמה שאפשר לפתור. ולמשל, אם הם עשו משהו טוב שאפשר להעתיק באיזושהי אופן, אל תגיד לי 'אבל הם עם הליברליות שלהם לא הצליחו כמונו', אלא תעתיק את הדבר החיובי לתוך המחנה הקונסרבטיבי שלנו. זוהי הקונצפט.

ומכאן התשובה לדוגמה הבאה של ר' מענדל ראטה אודות אותה ישיבת הסדר, ומכאן התשובה לה'סיכום' שלך בסוף, וק"ל.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

א יודעלע כתב:ה. עולם הישיבות
איני יודע אם שמתם לב, אולם עד כה כלל לא נגעתי עדיין בישיבות, כי אם דיברתי על ההשקפה החרדית המתבדלת בכלליות. ורק כעת אבוא לנוגע קצת בענין הישיבות.
ראשית טעות גדולה היא לחשוב שפתחו את הישיבות והוציאו את הבחורים מהמאפייה, מהסנדלרייה, ומהיותם שוליות לבעלי המלאכה, ומשם לקחו אותם להפוך לגדולי ישראל.
יותר נכון לומר שלקחו את הצעירים מהישיבות התיכוניות, (וזה באמת מה שהיה)
שכן כידוע, בעולם המערבי והמתקדם שלנו, יש חוק חינוך חובה עד גיל 18, וגם אחריה מרבית הצעירים ממשיכים דרכם בלימודיהם באוניברסיטה. כך שכל מי שחושב שאם יתבטלו הישיבות נחזור לקרייטשמע טועה ובגדול, כי אם יתבטלו הישיבות ילכו הצעירים ללמוד, כן ללמוד, (ולא לרקוד...) בתיכונים, במכללות, בקאלג' ובאוניברסיטה. הקמת עולם הישיבות בתקופה קצת לפני השואה וגם אחריה, נבעה מהצורך של בידול מחילונים כמו שכבר הסברתי באריכות, מכיוון שראו אל נכון שרוב הצעירים שלמדו יחד עם הציבור הכללי כמובן הפכו בסוף להיות חלק מהציבור הכללי. וכאן במקום אשר הבחור החרדי יקבל מושגים בסיסיים בפיזיקה, במתמטיקה, ובכימיה, הוא יקבל מושגים בסיסיים בבא בתרא, בבא מציעא ובשבת. אמנם האוירה בישיבות היא המטרה להיות ת"ח, ולידע כמה שיותר תורה, בדיוק כמו שהאוירה בתיכונים היא להגיע לקבל תואר ד"ר באונברסיטה, הגם שמובן שלא כולם יזכו להגיע לתואר זה...
כלומר בעיני, הישיבה החרדית מקבילה בהרבה מאוד מובנים, ובעיקר מהבחינה הלימודית, לאוירה הלימודית השוררת בעולם החילוני.
והנה, גם בעולם החילוני,הולכת ומשתנה השיטה הלימודית מאז ימי קדם ועד ימינו. אם פעם השיטה החינוכית היתה נוקשה יותר, פחות פעילות חברתית, ובעיקר לימודים, כשהמורים וההורים מהווים דמויות מרוחקות מהנוער, הרי שהיום הגישה הולכת ומשתנה, יש אוירה הרבה יותר קרובה לילד וכדו', וזה לא רק מבחינת האוירה, אלא גם בלימוד, יותר ויותר יש היום הבנה שהלימוד אמור להיות מענין, ויותר מוחשי וכדו'. פחות ופחות הוראות מגבוה בלי סיבה ויותר הסברים, ועוד
פשוט וברור שהאוירה הזו חודרת גם למחנינו.
הדוגמא המוחשית ביותר היא לימוד ה'מסורה', הוראת הקריאה. כל מי שיש לו ילד בכיתה א' רואה בוודאי שהיום מלמדים את הקריאה בשיטה שונה לגמרי ממה שלימדו לפני 20 שנה, אבל זה לא רק שם, אלא כל שיטת הלימוד והחינוך הולך ומשתנה ומתקדם כל הזמן, יותר מוחשי ומאיר עיניים מחד, ומאידך יותר קירבה לילד מצד המחנך, פחות עונשים וכד'.
פשוט וברור שזה גם מה שקורה בישיבות. א"א להשוות את האוירה בישיבות לפני 40 שנה, לפני עשרים שנה לימינו.
שמעתי רבות על מה שהתחולל בישיבות לפני כ30 שנה, חויתי את הישיבה על גופי, ואני שומע מאחי על מה שקורה בישיבה בימינו. כל מי שאומר שהישיבות נשארו בעינן לא בדק את הדבר לעומק.
אני רואה שכל כמה שנים הישיבה הולכת ונהיית פחות נוקשה ויותר חוויתית.
יותר טיולים, יותר זיצים, הרבה יותר 'מצב' מכל סיום מסכת, חגיגות עד אמצע הלילה, הרבה יותר קירבה של הצוות לבחורים, אם פעם כמעט שלא היו חונכים פרטיים לבחורים, היום כמעט כל בחור שני יושב עם אברך שלומד ומקדם אותו באופן אישי ופרטני, יותר ישיבות שמקימות שיעורים נפרדים לבחורים החלשים ועוד ועוד.
שש משזר כתב שעוד 20 שנה מחצית מהישיבות יהיו כמו הישיבה של ר' יואל ראטה. גם אני חושב כך, אלא שאני סובר שזה לא יקרה בבת אחת, 'בום' וקמים להם עשרות ישיבות כגון אלה, אלא שמדובר בתהליך שיקרה וכבר קורה עכשיו. לא חייבים גיטרה וברסלב בשביל שישיבה תיתן יותר השקפה ויותר מקום להוראה הפרטנית. זה תהליך שכבר קורה, שנמצא בעיצומו.

לסיכום, בעיני עולם הישיבות עומד די במקביל לעולם החינוך והלימוד במגזר החילוני, וכמו ששם מערכת החינוך נהיית פחות נוקשה, ויותר ויותר מפשיטים את החומר הנלמד, כך קורה גם אצלינו. בסופו של דבר גם אני רואה שרוב הישיבות יהיו פחות נוקשות, ויתנו יותר מקום לרגשות הבחורים, אבל אני רואה זאת כתהליך שכבר קורה.
דבריך נכונים ומאירים ברובם, אם כי אני מסתייג מכמה דברים.

הישיבה בשופו"א אינה 'תחליף' לאוניברסיטה וכו'. לא הלימודים, לא המצב והאווירה, ולא שום דבר. דוגמה קטנה: אם היתה כעין תחליף לאוניברסיטה, היו משנים את דרך הלימודים לדרך קצת יותר מועיל בטווח הארוך. הוי אומר, היו לומדים מקצועות בהלכה [להוציא תואר יורה, להבדיל מתואר ד"ר וכו'], היו מסיימים מסכתות שלמות וכו'. אבל במצב העכשווי לא לומדים בכדי שיהי' לנו משהו ביד לאחר עשר שנים, אלא בכדי שלא ניגרר אחרי הרחוב. תו לא מידי.

המציאות היא גם, שלא היו מסכימים לפתוח מכללות וכו' כשרות למהדרין תחת פיקוח הרבנים. זאת אומרת, שהישיבה אינה סתם 'תחליף', ודוק. עוד יאמר בזה, שסיבה יכולה להיות, כי אם אין הראש נתון כולו בגמרא וסוגיות וכו', אזי ממילא ימשך אחרי הרחוב הקורץ והבליו - אף אם היה לומד במכללה ואוניברסיטה 'חרדי' למהדרין. הרי עוד ראי' שהישיבה באה רק בכדי למנוע התדרדרות לרחוב ולחילוניות, ולא בכדי להוות תחליף לאוניברסיטה.

נכון שהישיבות מטבע הדברים נעשים יותר פתוחים, אבל עיקר הבעיה היא בקצב. הדור משתנה הרבה יותר במהירות מאשר השינויים המיוחלים בישיבות. הבעיה השנית ולא פחות בוערת, היא עצם הבעיה בלהיות קצת עצמאי/יחודי/שונה וכו'. ובדבר הזה לא השתנו כלל, לדאבוני.

ובקיצור, הבעיה העיקרית היא: פחות מדי, והלואי שלא תהיה מאוחר מדי - כאשר נסתכל בחזרה בעוד עשרים שנה.

גם אני לא חשבתי לרגע שבין רגע ישתנו הישיבות לדרכו של ר' יואל ראטה, אבל ברור שהקצב צריך להשתנות, כי הזמן קצר והמלאה מרובה והאש המתחלקחת דוחקת!

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

א יודעלע כתב:
ו. משברים בגיל הנעורים, מימוש עצמי

מסתבר שמשברים בגיל הזה אינם תלויים בכלל במסגרת, אלא שייכים אצל כל נער מתבגר באשר הוא, גם בציבור החילוני. לא נותנים אצלינו מקום למימוש כשרונות, האמנם המצב כה גרוע? ואני רואה את הפריח האדירה של הרבה מענפי האומנות, כדוגמת ענף המוזיקה אשר הולך ומתפתח עוד ועוד.
וכן בגיל הנעורים מצוי שהנער מחפש את זהותו העצמית, ולפעמים הוא יכול להשלות את עצמו שהוא טוב במוזיקה ורק הישיבה לא נותנת לו להתפתח... וכן יש לי עוד מה להרחיב בענין
'האמנם המצב כה גרוע?'. שאלה רטורית. אבל ר' מענדל ראטה מצביע בדיוק ע"ז ועונה: כן! ואף אני אענה כנגדו ואומר: כן. המצב כה גרוע, ועדיין לא נותנים גושפנקא מצד אנשי החינוך לשום ענף מענפי האומנות. כל דיבור לשנות את המציאות, לא יזוז אותה ממקומה.
הנקודה השנית בלתי מובנת, כי אם הוא משלה את עצמו זאת הבעיה שלו, אבל ברור שהישיבה שמצר את צעדי כל הנערים באשר הם, אינם כוונתם שהבחורים ח"ו לא ירמו את עצמם...

מה שכתבת אודות השבב'ניקים הם קילורין לעינים, אם כל הישראלים מודים לדבריך האלו.

צדיק'ל
הודעות: 8
הצטרף: 08 דצמבר 2016, 15:46

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי צדיק'ל »

התגובה נמחקה וכותבה נחסם מכתיבה בפורום. כותב שבא להשמיץ, לבזות, להעליב כל מי שנמצא בסביבה בשפה הבוטה והאישית ביותר ששייכת, ונרשם רק למטרה זו, אינו רצוי בפורום. עבור נא לפורום-זבל בחדרי חדרים, שם מקומך הטבעי. יהודה

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

א יודעלע כתב:ח. התשוקה הרוחנית האדירה והרצון להשתייך לציבור החרדי. העולם הפך את הכיוון ורוצה להיות יותר שמרני
מה לעשות? אני מתנגד לכל מה שהעלית בתגובה זו. אתה מדבר מהשתייכות קהילתית ועושה גזירה שוה 'קהילה' - 'קהילה'. כלומר, אם רוצים להשתייך באיזה קהילה, ברור שהם רוצים שהקהילה תהיה יותר שמרני....

והיה כאשר תשכיל להבין עומק הדברים שכתבתי כאן, תראה ותיווכח איך כל הדוגמאות שלך נופלות בזאח"ז.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

א יודעלע כתב:רמ"מ ראטה

אני חושב שההגדרה על מה שהוא כותב בבלוגים הוא בעיקר "ער האקט" (ובעברית: הוא תוקף)
נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט, וננסה להתיחס לעצם הדברים אותם הוא תוקף.
הוא תוקף את המסגרת החרדית המצומצמת ואת הישיבות.
קודם כל אינני מבין כיצד יהודי מעיז לזלזל כך בריש גלי במוסדות הקדושים. גם בלי קשר להצלחתם או אי הצלחתם.
שוו בנפשכם שאני אשחרר כעת פוסט בלדעת שמזלזל לחלטין בישיבת וואלאז'ין. אני בטוח שהניק שלי יחסם במהרה.
זאת אע"פ שאחת הסיבות העיקריות לסגירת ישיבת וואלאז'ין היא שהבחורים רובם הפכו למשכילים.
כלומר אם נמדוד את הישיבה ביחס להצלחה, הרי שהצלחה בחינוך לא היתה שם.
ובכ"ז לא אעז לזלזל בישיבה.
גם אם הטישים הנוכחיים והישיבות הנוכחיות אינן נותנות מענה למצוקה של הנוער אין מקום לזלזל בהם.
ובפרט אשר הוכחתי שהכשלון אינו כה מהדהד, ועדיין ההצלחה גדולה, ורוב הצעירים כן מחוברים, והישיבות כן מצליחות להגיע אל עולמו של הנוער.

אולם עיקר הסיבה לכך שאני מתרעם הוא על שהוא מנסה לעקור את החומה החרדית, לזלזל בכל הסגירות החרדית, בה בשעה שבימינו חומה זו היא העומדת לנו.
ואנסה להסביר זאת במשל:
נניח שיש נהר גדול ששוצף ומנסה להציף מקום ישוב, וברוב טרחה ועמל בנו אבותינו אך לפני שני דורות סכר גדול, שאמנם עדיין פה ושם היו סדקים, אולם בגדול הסכר הציל את המקום משיטפון. ואמנם במשך הזמן הסכר נסדק יותר, ואם בעבר היו רק טפטופים פה ושם, הרי שהיום יש כבר קצת יותר זרימות, החכמים יאמרו בוודאי שעדיף לנסות לסגור את הסדקים, לחזק את הסכר הקיים. אולם גם אם יגיעו למסקנה שיש לבנות סכר חדש, הרי שברור שהטיפשות הגדולה ביותר הוא להרוס את הסכר הקיים לפני בניית הסכר החדש, הן ברגע שישברו את הסכר הקיים כל המים ישטפו את המקום ויהיה הרבה יותר קשה לבנות סכר חדש!
זה בדיוק מה שאני רואה כלא נכון בדברי רמ"מ, ראשית אני סבור שהחומה החרדית עדיין חזקה דיה, והגם שיש צורך לתקן פה ושם, עדיין עדיף לתקן את הסגירות הקיימת ואין צורך להשקיע משאבים רבים בשביל לבנות חומה חדשה.
אולם גם אם הוא סבור שיש צורך לבנות חומה חדשה לגמרי, אנא ממך, אל תהרוס את הסכר הישן לפני שהינך מקים את הסכר החדש!!! אל תזלזל ותנסה לעקור את הסגירות החרדית לפני שאתה מקים בפועל מערכת חדשה שתצליח לעמוד בפני העולם הבוהמי בחוץ!!! ודע לך שבשביל להרוס את החומה הישנה די בדיבורים, ואילו בשביל להקים חומה אחרת יש צורך במעשים...

וגם אם אין כוונתך אל הציבור החרדי הכללי, אלא פונה אתה ל'נושרים' ול'גולשים בכיכר השבת' וכד' עדיין הוה זהיר בדבריך כי יכולים להגיע לכלל הציבור, וגם עיצה טובה אני נותן לך, שכן גמני התעסקתי מעט עם נערים פתוחים יותר, והוא שאמנם מלכתחילה נראה שבכדי להתחבר לנערים אלה יש צורך לתקוף את הממסד, וממילא יבינו שאתה בצד שלהם, אולם לאמיתו של דבר גם נערים אלה לא קונים רק את הלוקשים של זלזול בעולם הישיבות, והם מחפשים טעם רוחני אמיתי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הם יתחברו אליך הרבה יותר אם תשכיל לאמר להם מילים טובות עליהם עצמם מאשר תגיד מילים רעות וקשות ותזרוק אש וגופרית על הישיבה...

בתוך כדי שאני כותב את דברי, (ועתה אני יודע עוד יותר להעריך את שש משזר, שכן כתיבה זו לוקחת הרבה זמן וכח) אני רואה שדנו בענין הוספת משפיע רוחני בישיבה, שיתן לבחורים השקפה נכונה בת זמנינו, וגם אני בעד הוספת איש כזה, וזה בעיני תיקון פרצות בחומה הקיימת, ולא סתירת החומה לגמרי...


עד כאן דברי א יודעלע,
וכל אחד מוזמן לחלוק ולהעיר על הדברים כראות עיניו.
אם עד כה יכולתי להסכים להרבה מדבריך, כאן אני לא יכול להסכים לכמעט אף מילה, ואשתדל לענות על הנקודות שהעלית:

נכון, 'ער האקט', אבל אם הוא צודק בנקודות שהוא מעלה, תדבר על הנקודות ולא על האומרם, וכפי שהורונו חז"ל: קבל את האמת ממי שאומרה.

מה שכתבת: 'נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט', גם כן אינה אמת בנידו"ד. האומרים הרבה ועושים מעט, היינו אנשים שאומרים שהם יעשו הרבה, ולמעשה לא עושים אלא מעט. אבל ברור שלא כל אחד יכול לעשות, ויש אנשים שעיקר כוחם בפיהם, לעורר ולהצביע ולהוכיח, ובמציאות אינם יכולים לעשות. ולכן במצב כזה לא שייך הכלל הנ"ל. חוצמזה, הרי הוא אינו אדמו"ר שיכול לכפות את דעתו על אנשי חינוך במוסדותיו, ולכן כמעט ואינו יכול לעשות מאומה - אלא לעורר על הענין.

הוא תוקף את הצמצום? נכון. הוא תוקף כמה מושגים בישיבותינו? גם נכון. אבל האם הוא מזלזל בישיבות? כלל וכלל לא! הוא בהחלט מחשיב את הישיבות, הוא מודע להשפעה החיובי, וכל הדברים הטובים הנובעים בישיבותינו. אבל הוא לא מתיימר להיות כותב היסטוריית עולם הישיבות החרדי, הוא כאן בשביל דבר אחד: להתריע, להתחנן, ולהציע דברים הטעונים שיפור במסגרת הישיבות. אם מישהו ילדותי כ"כ, שהוא לא יכול לשמוע תוכחה מבלי לשמוע לפני כן עד כמה הוא חשוב וצדיק וחכם וכו', אז שלא יסתובב אצל מבוגרים. הוא לא בא לנחם, הוא לא בא לכתוב היסטוריה, והוא לא בא בכדי להיות גדול הדור. הוא כאן רק בכדי לזעוק שדברים הצריכים תיקון יתוקנו. ולכן, כל עוד שהוא לא כותב שהוא מזלזל בישיבותינו, וכל עוד שהוא לא אומר שהלוואי והישיבות היו נסגרים, וכו' וכו', אל תשים את הדברים האלו בפיו. הוא בהחלט יודע ומודע לחשיבות וטובת הישיבות, אבל הוא לא צריך ל'נחם' אותנו לפני כל התראה. הוא כאן בשביל דבר אחד, ותפנים את זה. אני עוד מחפש את ה'זלזול' שלו כלפי הישיבות באופן כללי.

אגב, גם בנוגע לישיבת ולוז'ין אפשר להתווכח איתך, אבל לא באתי בשביל היסטוריית אותה הישיבה ולכן אמשיך הלאה...

ומכאן התשובה לדבריך בנוגע ה'טישים, ובנוגע למשל הסכר והטפטופים, ובנוגע לעצם הדבר שאתה מזהה את דבריו כמי שרוצה להסיר את ההסתגרות החרדית הכללית.

כפי שהטבותי לכתוב לעיל במענה לדבריך, אתה לא מפריד בין קונסרבטיביות והסתגרות כללית לעומת ליברליות, לבין פתיחות והבנה לבעיות הזמן. ולכן, כאשר ר' מענדל מציע פתיחות ודברים שיועילו לדור הצעיר שלנו, אתה מיד חושב שהוא נגד ההסתגרות שלנו כלפי החילונים, ונגד עולם הישיבות באופן כללי, ונגד כל מה שעשו גדולי ישראל שהצילו את הדור לאחר השואה. אבל אתה טועה בזה ביסודיות, כי הוא רק אומר שכמו שאפשר להיות קונסרבטיבי ולהבין שבכדי "להישאר" קונסרבטיבי צריך לעיתון חרדי, וצריך לישיבה [שגדולי פולין וגליציה - כולל בעלזא. הרי אתה חסיד בעלזא... - התנגדו לזה לפני השואה], וצריך לבית יעקב לבנות [שכמה מגדולי ישראל לפני השואה - כולל בעלזא וכו' כנ"ל - התנגדו לזה], הרי שבזמנינו צריכים לעוד כמה שינויים, הגם שאפשר לומר שהם זרים ל'מסורה' שלנו. ולא רק שזה לא סתירה לקונסברטיביות, אלא אדרבה, רק בזה אפשר להישאר מסוגרים מכל השפעה זרה, כי לולי העיתון החרדי - קוראים עיתון חילוני, ולולי הקומזיץ החסידי - יש מקום משוקץ חילוני, וכן להלאה.

אי לכן, אל תחשוב שהוא רוצה לפרוץ את הסכר הישן ולבנות סכר חדש, אלא הוא רוצה להפסיק את הטפטופים שכבר מזמן פסקו מלהיות טפטופים ועתה הם כבר יורדים בזילוף, ועוד קצת ירד ח"ו כנחל. והעצה להפסיק את הטפטופים היא ע"י תיקון החלודה שמביאה לפרץ שמשם יוצאים הטפטופים. אבל בוודאי אין כאן כל מגמה לבנות סכר חדש לגמרי.

הכתב והמכתב
הודעות: 262
הצטרף: 04 אוגוסט 2015, 14:21

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי הכתב והמכתב »

א יודעלע כתב:ח. התשוקה הרוחנית האדירה והרצון להשתייך לציבור החרדי. העולם הפך את הכיוון ורוצה להיות יותר שמרני
העולם אומר: אזוי ווי ס'גויישט זיך אידישט זיך, והכוונה שמגמות בעולם הכללי משפיעות גם על היהודים. זה מכבר שהחוקרים למיניהם מזהים מגמה חזקה של חזרה לדת. אצל הערבים זה כבר ברור שעל אף שציפו ההיסטוריונים שהם ימשיכו בתהליך החילון, בפועל המגמה התהפכה והחל תהליך של הקצנה דתית. כך גם באירופה הימין עולה וגם בארה"ב, הניצחון של טראמפ שרמ"מ מנסה לזהות כמגמה של מרד במוסדות המיושנים, מתבטא אצל חוקרי המדעים החברתיים כבגידה בליברליות וחזרה לשמרנות, למסורת. גם הסמכות ההורית שבמשך שנים ניסו להוריד ממנה למען הילדים, מתחילה לחזור אט אט לתוקפה. העולם הכללי מתחיל להבין את חשיבות המסגרת, ההיררכיה, וגם הדת לחיים הפרטיים.
המגמה הזו נותנת את אותותיה גם בעולם החילוני, יותר ויותר שומרי מסורת, מאמינים באלוקים ועוד ועוד. והמגמה הזו מחלחלת גם אלינו פנימה.
יהודים מבקשים להתחבר, להיות קשורים למסגרות החרדיות, לאדמורים, לחצרות הישיבתיות. כתבתי זאת באשכול המקביל ואכתוב זאת גם כאן- החרדי העובד, זה שלובש חולצה צבעונית, רוצה לשלוח את ילדיו למוסדות הכי שמרניים. הכי פרום. א"א לא מפריע להם להקים מוסדות משל עצמם, ואילו הם מעדיפים דווקא את השמור. (ועוד מתלוננים למה לא מקבלים אותם)
ורואים את זה גם בחצרות השונות, שיש מגמה של הקצנה, לדוג' מה שקורה בויזניץ מאז עלה ר' ישראלצ'ה על הכסא, והמגמה הזו לא גרמה לירידה במס' החסידים ולהתרחקות, אולי להיפך.
אמנם עד כה לא רציתי להצהיר בריש גליי לאיזה מגזר אני שייך, אולם כעת אחרוג ממנהגי, ואודה כי חסיד בעלזא אנוכי. ואני יכול לספר לכם שלפני הימים הנוראים חשבו הרבה שיהיו הרבה פחות חסידים בחצה"ק בעלזא בימים הנוראים. שכן כבר מנינו את החסרונות הרבים שקיימים היום, ואת זה שכל אחד מרגיש מספר, וכשהוא מגיע לבעלזא מעבר לים הוא בקושי זוכה למבט אישי מהאדמו"ר, ובקושי יש מקום לעמוד שלא לדבר על מקום ישיבה, ובפרט יוקר המחיה, אשר להגיע לחצה"ק בחגים עולה הון קטן, ושלא לדבר על מה שכתב שש משזר, שיש הרבה שנהיו מגושמים, ולצערינו גם במחנינו יש צעירים עובדים אשר החלו ללבוש חולצות צבעוניות ביום חול וכדו'. בקיצור הציפיה היתה שיבואו פחות חסידים לרב. מה רבה היתה ההפתעה כשציבור הבאים רק גדל והתרבה! מסתבר שהעם צמא! צמא לרוחניות! העם רוצה לבוא ולהתחמם כנגד אורם של חכמים!!! הן א"א לא הכריח אותם לבוא!
וכעת אנו עומדים לפני חנוכה, אשר בידוע מידי לילה יש מעמד הדלקת הנרות, ובפרט המעמד הנשגב בליל זאת חנוכה. ואם תאמר שבר"ה כל יהודי מרגיש באימת הדין ורוצה לבוא לצדיק, הן זאת חנוכה יכל כל אחד להישאר בביתו ולחוג את החנוכה בערבי לביבות וכדו' באוירה משפחתית, והנה אלפים בוחרים להגיע בלילה זה אל כ"ק מר"ש,מי שלא היה שם לא יוכל לתאר לעצמו את ההתרגשות ואת הרצינות שאפשר למשש באוויר ב"עין ד' אל יראיו" ואת השירה האדירה של "נפשינו חיכתה לד'" "דעו כי ד' הוא האלוקים ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו" שום זיץ בחוף הים לא ישווה לו! וכבר שרתי שירי רגש בחרון גרוני על חוף ים לצלילי מוזיקה... ואם חושבים אתם שרק בבעלז זה כך, צאו וראו מה קורה בחצרות החסידיות האחרות. בקהילת גור אשדוד אשר מונה מעל אלפיים משפחות, נותרו השנה בר"ה באשדוד רק 3 מנינים!!! (כ30 גברים בלבד) וזה בגור שם לא רואים כלום ולא שומעים כלום. אני לא יודע אם יצא לכם לדבר פעם עם קארלינער חוסיד, ששם מדי לילה בסוכות יש שמחת בית השואבה ובשמחת תורה רוקדים שם עם התורה כמעט 9 שעות ברציפות... ועל כל זאת יש מי שמעז לבוא ולצעוק "רדוד ובלי תוכן" איני יודע כיצד איננו מתבייש.
א. צודק הרב ש"מ. במה שכתב בארוכה אודות הצורה הקהלתית הסגורה של היום, שגם ה'יהודי' מסכים אלא מנסה לצמצם אותה לממדים קטנים.
ב. ואסביר. יסוד החינוך של דורנו בכל קהלה וקהלה הוא שיש צורת חיים אחת ודרך אחת וכך צריך להתנהג. ומי שמתנהג אחרת נכנס לטווח הגדרות מ"שייגץ" עד ל"מוזר". כל קהלה, חסידית וקצת פחות מכך ליטאית, יש לה בית חרושת שמייצר מוצר בצבע מסוים ומשקל מסוים. ועל זה גאוותה, אם מוצר יוצא בצבע שונה או קצת שרוף, אזי זה פגם ייצור ואינו למכירה... מקווה שדברי הובנו.
הבחור המצוי בישיבה לדוגמא בישיבת איקס מסתכל על רעהו בישיבה אחרת המתנהג אחרת כמי שלא מתנהג כפי הראוי. כך הוא חונך. המשגיח שלו מסביר לו למה דוקא מה שהם עושים חשוב וראוי וכמה לא טוב האחרים. יש כאלה שמדברים על זה בפירוש ויש כאלה שמשדרים רוח זו.
ג. אך מה לעשות כשם שאין דעותיהם וכו'. יוצא שבחורים בהגיעם לגיל מסוים מגלים נטיות אחרות, אחד יש לו רגש חם והוא נמצא בישיבה שמקדישה את התורה או ההפך, אחד אוהב חשיבה עצמית ונמצא בישיבה שלמדו אותו רק איך להתרגש וכו' וכו'. הוא יכול להמצא בכמה מצבים. א. הוא כופה על עצמו את הדרך שחנכו אותו למרות שהיא לא מתאימה לתכונותיו - וסובל מבלי לדעת. הדבר מתבטא בחוסר סיפוק, ולפעמים ביותר גרוע מזה. למרות שהוא לא מוגדר כנושר, אך הוא זועק לעזרה. ב. הוא חושב שהוא לא בסדר, שהרי חונך אחרת וכולם אחרת [והרי 'כולם' זה המושג כמעט הכי מקודש שלמדוהו]. ב. הוא מבין שיש אופציה אחרת, פותח עיניים ומבין שיש דרכים אחרות ממקומות אחרים. ואם הוא מדבר על זה או עושה מעשה הוא כבר "אויבער חכם" "עוף מוזר" כי הרי אינו הולך בתלם של כולם.
עד לפני כחמש עשרה שנים היתה פחות מודעות לזה, היום כחלק מהפתיחות כבר יותר מדברים מזה וגם אלה שלא מדברים ניתן לזהות זאת בקלות. מתברר שחלק ניכר מאוד אינם מוצאים במדויק את מקומם, אלא שכל אחד מתמודד בצורה אחרת. נשירה היא ספטום למקרים גרועים שבו הבן אדם עשה הקשר בין החינוך הקהלתי ליהדות, ועשה מהם חטיבה אחת, ואומר כשם שזה לא מתאים לי כך הדת גם לא. ומסקנה זו היא חלק מאותו חינוך, כי לו חכם היה משכיל שהם שתי דברים נפרדים.
ד. לכן הדיון פה אינו על נושרים בהגרה דהיינו מחללי שבתות וכו'. אלא על אנשים שחונכו שלא כפי מה שהיו צריכים להתחנך. וכאלה יש המון. ועם עשרות כאלה זכיתי להכיר ולדבר (אל תדאגו אינני עוסק בחינוך). ואינני יכול להבטיח שבחסידיות הגדולות מדובר בפחות ממחצית.
נכון שהחינוך הזה היה נצרך לדור שלאחר השואה כדי להקים את המסגרת כפי שהביאו שני הניקים שקדמו לי. אך לאור המציאות הכאובה זו יש לשקול מחדש ולפחות לדבר על הנושא. פתיחות מחשבתית היא תנאי לחברה בריאה, וגוונים שונים בחינוך ועבודת ה' וחסידות הם תנאי הכרחי, וכמו שמצינו גם אצל תלמידי בעל שם שלכל אחד היה סגנונו והדגשו המיוחד, ולא עלה מעולם לייצר קהילה וקבוצה שהם ובניהם ווכו' ייראו אותו דבר, היינו בצורת תפילתם ותורתם ושאר עניניהם. לכן בדור הזה יש מקום לשנוי.
ה. והשנוי הוא לא בפרט, אלא שנוי חשיבה כולל שלכל אחד ואחר יש מקום (כמובן כל עוד הוא במסגרת ההלכה), בפרט, וכציבור, ומישהו שיש לו נטיות לדברים אחרים ממה שחונך הוא לא מוזר אלא שונה. אדרבה, הטיפוס הכי מוזר זה הוא שבחיים לא חשב לעצמו מה אני מי אני ואיך אני רוצה לעבוד את ה' מצד עצמי.
ו. לכן אני חולק על מה שכתב א יודלע בציטוט שהבאתי. הרבה מאלה שמנוענעים בטיש וכו' עושים זאת מחמת שחונכו, חלק כי כולם, ואין להוכיח מזה שהכל בסדר. ורק ברמז אזכיר שיש נטיה גדולה דווקא בחסידיות הגדולות להסתובב אצל משפיעי דורנו (כמו הג"מ זילבר והגצ"מ זילברברג), וגם אלו שעושים זאת נקראים לפעמים שונים ומשונים מחמת החינוך הנ"ל. עכשיו לך תדע כמה כאלה יש רק שהם מתביישים לעשות זאת. וכנ"ל לגבי ראש השנה ושאר הפרטים שהבאת.
ודי לעת הזאת.
נ. ב. היות שיש כאן כאלה שמפריע להם הדיון הנני מבהיר מראש שאינני מעונין לתקן את העולם וכו'. אלא להשתתף בשיח המרתק של הרב ש"מ, א יודלאלע וגליצייאנער ותו לא.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

צדיק'ל כתב:הנני יוצא בקול תודה וזמרה, מה שהקב"ה מסר את עולמו לשומרים, וכמה ליידיגייערס מנתחים את מצב של כלל ישראל!!!
ושוב אני קורא, כל בעיות דורינו אינן נפתרות על ידי גולשי הפורומים, ישמרנו ה' מהם ומהמונם!!!

אין עיתותי בידי להגיב, אכן, קראתי את מכתבו הארוך והמנומק של הק' שש משזר דומ"ץ ק"ק חרדים לדעת והגלילות, ואם היה לי זמן הייתי מלקט את המשפטים המופיעים במכתבו אודות עצמו, הייתי מראה לעיני הגולשים, כי מדובר כאן בנפש מסובך, נפש חצויה ומעורבבת, בבחינת 'הודאת בעל דין כמאה עדים דמי', בן אדם שמחליף רבי'ס כמו גרביים, סטוצין זילברברג, אמשינוב סקולען, ראטה וראטה, קרליבך ודומיו, דתיים וחילוניים, הייתי מציע לו שתלך לאיזה רופא לפתור את סיבוכיו, ואם אכן לא יצליח שירקוד עם הראטים על חוף הימים ברחבי העולם מכאן ועד להודאה חדשה, ורק לאחר מכן לכתוב מכתבים אודות תיקון העולם
לא רוצה להגיב לצדיקל הזה, כבר מאוחר והוא צריך כבר ללכת לישון, מחר יש חיידר...

אבל אני רק רוצה לומר לך שציטטת פה כמה רעביסטעוואס, ורואים שאתה לא מתחיל להכיר את א"א מהם, רובם בנויים ע"ז שקהילתית אתה משתייף למקום אחר...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

זכיתי לברך על המוגמר, וכאן שתי נקודות.

א'. אני מוקיר עד למאוד את א יודעלע. כי חוץ מזה שיש לו משנה בהירה וסדורה, ויש לו יד ושם בהיסטוריה שלנו, הוא גם כתב את דבריו בנחת ובהשכל ותבונה, וכמו שאז"ל דברי חכמים בנחת נשמעים. הגם שלא הסכמתי לכל דבריו, הסכמתי לרוב דבריו, ובעצם ראיתי שאנחנו לא חולקים כ"כ א' על השני, אלא חולקים אותו משנה.

ב'. היות וזה לקח לי שוב פעם שעות ארוכות, והפסדתי הרבה ממון שהייתי יכול להרוויח בזמן הזה, אני לא רואה איך אוכל להמשיך לכתוב את משנתי בנושא, כי הזמן יכלה והתשובות הלוך וחזור לא יכלו, ואין עיתותי בידי. אבל הרואה שתי ה'מערכות' הארוכות שכתבתי, יראה שב"ה יש לי משנה סדורה בנושא זה, ועכ"פ יבין שאסור לנגח אף אחד רק כי הוא חושב אחרת, שהרי ברור שלאותו צד אחר ג"כ יש משנה בהירה וסדורה בנושא.

הכתב והמכתב
הודעות: 262
הצטרף: 04 אוגוסט 2015, 14:21

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי הכתב והמכתב »

שש משזר כתב:
א יודעלע כתב:רמ"מ ראטה

אני חושב שההגדרה על מה שהוא כותב בבלוגים הוא בעיקר "ער האקט" (ובעברית: הוא תוקף)
נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט, וננסה להתיחס לעצם הדברים אותם הוא תוקף.
הוא תוקף את המסגרת החרדית המצומצמת ואת הישיבות.
קודם כל אינני מבין כיצד יהודי מעיז לזלזל כך בריש גלי במוסדות הקדושים. גם בלי קשר להצלחתם או אי הצלחתם.
שוו בנפשכם שאני אשחרר כעת פוסט בלדעת שמזלזל לחלטין בישיבת וואלאז'ין. אני בטוח שהניק שלי יחסם במהרה.
זאת אע"פ שאחת הסיבות העיקריות לסגירת ישיבת וואלאז'ין היא שהבחורים רובם הפכו למשכילים.
כלומר אם נמדוד את הישיבה ביחס להצלחה, הרי שהצלחה בחינוך לא היתה שם.
ובכ"ז לא אעז לזלזל בישיבה.
גם אם הטישים הנוכחיים והישיבות הנוכחיות אינן נותנות מענה למצוקה של הנוער אין מקום לזלזל בהם.
ובפרט אשר הוכחתי שהכשלון אינו כה מהדהד, ועדיין ההצלחה גדולה, ורוב הצעירים כן מחוברים, והישיבות כן מצליחות להגיע אל עולמו של הנוער.

אולם עיקר הסיבה לכך שאני מתרעם הוא על שהוא מנסה לעקור את החומה החרדית, לזלזל בכל הסגירות החרדית, בה בשעה שבימינו חומה זו היא העומדת לנו.
ואנסה להסביר זאת במשל:
נניח שיש נהר גדול ששוצף ומנסה להציף מקום ישוב, וברוב טרחה ועמל בנו אבותינו אך לפני שני דורות סכר גדול, שאמנם עדיין פה ושם היו סדקים, אולם בגדול הסכר הציל את המקום משיטפון. ואמנם במשך הזמן הסכר נסדק יותר, ואם בעבר היו רק טפטופים פה ושם, הרי שהיום יש כבר קצת יותר זרימות, החכמים יאמרו בוודאי שעדיף לנסות לסגור את הסדקים, לחזק את הסכר הקיים. אולם גם אם יגיעו למסקנה שיש לבנות סכר חדש, הרי שברור שהטיפשות הגדולה ביותר הוא להרוס את הסכר הקיים לפני בניית הסכר החדש, הן ברגע שישברו את הסכר הקיים כל המים ישטפו את המקום ויהיה הרבה יותר קשה לבנות סכר חדש!
זה בדיוק מה שאני רואה כלא נכון בדברי רמ"מ, ראשית אני סבור שהחומה החרדית עדיין חזקה דיה, והגם שיש צורך לתקן פה ושם, עדיין עדיף לתקן את הסגירות הקיימת ואין צורך להשקיע משאבים רבים בשביל לבנות חומה חדשה.
אולם גם אם הוא סבור שיש צורך לבנות חומה חדשה לגמרי, אנא ממך, אל תהרוס את הסכר הישן לפני שהינך מקים את הסכר החדש!!! אל תזלזל ותנסה לעקור את הסגירות החרדית לפני שאתה מקים בפועל מערכת חדשה שתצליח לעמוד בפני העולם הבוהמי בחוץ!!! ודע לך שבשביל להרוס את החומה הישנה די בדיבורים, ואילו בשביל להקים חומה אחרת יש צורך במעשים...

וגם אם אין כוונתך אל הציבור החרדי הכללי, אלא פונה אתה ל'נושרים' ול'גולשים בכיכר השבת' וכד' עדיין הוה זהיר בדבריך כי יכולים להגיע לכלל הציבור, וגם עיצה טובה אני נותן לך, שכן גמני התעסקתי מעט עם נערים פתוחים יותר, והוא שאמנם מלכתחילה נראה שבכדי להתחבר לנערים אלה יש צורך לתקוף את הממסד, וממילא יבינו שאתה בצד שלהם, אולם לאמיתו של דבר גם נערים אלה לא קונים רק את הלוקשים של זלזול בעולם הישיבות, והם מחפשים טעם רוחני אמיתי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הם יתחברו אליך הרבה יותר אם תשכיל לאמר להם מילים טובות עליהם עצמם מאשר תגיד מילים רעות וקשות ותזרוק אש וגופרית על הישיבה...

בתוך כדי שאני כותב את דברי, (ועתה אני יודע עוד יותר להעריך את שש משזר, שכן כתיבה זו לוקחת הרבה זמן וכח) אני רואה שדנו בענין הוספת משפיע רוחני בישיבה, שיתן לבחורים השקפה נכונה בת זמנינו, וגם אני בעד הוספת איש כזה, וזה בעיני תיקון פרצות בחומה הקיימת, ולא סתירת החומה לגמרי...


עד כאן דברי א יודעלע,
וכל אחד מוזמן לחלוק ולהעיר על הדברים כראות עיניו.
אם עד כה יכולתי להסכים להרבה מדבריך, כאן אני לא יכול להסכים לכמעט אף מילה, ואשתדל לענות על הנקודות שהעלית:

נכון, 'ער האקט', אבל אם הוא צודק בנקודות שהוא מעלה, תדבר על הנקודות ולא על האומרם, וכפי שהורונו חז"ל: קבל את האמת ממי שאומרה.

מה שכתבת: 'נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט', גם כן אינה אמת בנידו"ד. האומרים הרבה ועושים מעט, היינו אנשים שאומרים שהם יעשו הרבה, ולמעשה לא עושים אלא מעט. אבל ברור שלא כל אחד יכול לעשות, ויש אנשים שעיקר כוחם בפיהם, לעורר ולהצביע ולהוכיח, ובמציאות אינם יכולים לעשות. ולכן במצב כזה לא שייך הכלל הנ"ל. חוצמזה, הרי הוא אינו אדמו"ר שיכול לכפות את דעתו על אנשי חינוך במוסדותיו, ולכן כמעט ואינו יכול לעשות מאומה - אלא לעורר על הענין.

הוא תוקף את הצמצום? נכון. הוא תוקף כמה מושגים בישיבותינו? גם נכון. אבל האם הוא מזלזל בישיבות? כלל וכלל לא! הוא בהחלט מחשיב את הישיבות, הוא מודע להשפעה החיובי, וכל הדברים הטובים הנובעים בישיבותינו. אבל הוא לא מתיימר להיות כותב היסטוריית עולם הישיבות החרדי, הוא כאן בשביל דבר אחד: להתריע, להתחנן, ולהציע דברים הטעונים שיפור במסגרת הישיבות. אם מישהו ילדותי כ"כ, שהוא לא יכול לשמוע תוכחה מבלי לשמוע לפני כן עד כמה הוא חשוב וצדיק וחכם וכו', אז שלא יסתובב אצל מבוגרים. הוא לא בא לנחם, הוא לא בא לכתוב היסטוריה, והוא לא בא בכדי להיות גדול הדור. הוא כאן רק בכדי לזעוק שדברים הצריכים תיקון יתוקנו. ולכן, כל עוד שהוא לא כותב שהוא מזלזל בישיבותינו, וכל עוד שהוא לא אומר שהלוואי והישיבות היו נסגרים, וכו' וכו', אל תשים את הדברים האלו בפיו. הוא בהחלט יודע ומודע לחשיבות וטובת הישיבות, אבל הוא לא צריך ל'נחם' אותנו לפני כל התראה. הוא כאן בשביל דבר אחד, ותפנים את זה. אני עוד מחפש את ה'זלזול' שלו כלפי הישיבות באופן כללי.

אגב, גם בנוגע לישיבת ולוז'ין אפשר להתווכח איתך, אבל לא באתי בשביל היסטוריית אותה הישיבה ולכן אמשיך הלאה...

ומכאן התשובה לדבריך בנוגע ה'טישים, ובנוגע למשל הסכר והטפטופים, ובנוגע לעצם הדבר שאתה מזהה את דבריו כמי שרוצה להסיר את ההסתגרות החרדית הכללית.

כפי שהטבותי לכתוב לעיל במענה לדבריך, אתה לא מפריד בין קונסרבטיביות והסתגרות כללית לעומת ליברליות, לבין פתיחות והבנה לבעיות הזמן. ולכן, כאשר ר' מענדל מציע פתיחות ודברים שיועילו לדור הצעיר שלנו, אתה מיד חושב שהוא נגד ההסתגרות שלנו כלפי החילונים, ונגד עולם הישיבות באופן כללי, ונגד כל מה שעשו גדולי ישראל שהצילו את הדור לאחר השואה. אבל אתה טועה בזה ביסודיות, כי הוא רק אומר שכמו שאפשר להיות קונסרבטיבי ולהבין שבכדי "להישאר" קונסרבטיבי צריך לעיתון חרדי, וצריך לישיבה [שגדולי פולין וגליציה - כולל בעלזא. הרי אתה חסיד בעלזא... - התנגדו לזה לפני השואה], וצריך לבית יעקב לבנות [שכמה מגדולי ישראל לפני השואה - כולל בעלזא וכו' כנ"ל - התנגדו לזה], הרי שבזמנינו צריכים לעוד כמה שינויים, הגם שאפשר לומר שהם זרים ל'מסורה' שלנו. ולא רק שזה לא סתירה לקונסברטיביות, אלא אדרבה, רק בזה אפשר להישאר מסוגרים מכל השפעה זרה, כי לולי העיתון החרדי - קוראים עיתון חילוני, ולולי הקומזיץ החסידי - יש מקום משוקץ חילוני, וכן להלאה.

אי לכן, אל תחשוב שהוא רוצה לפרוץ את הסכר הישן ולבנות סכר חדש, אלא הוא רוצה להפסיק את הטפטופים שכבר מזמן פסקו מלהיות טפטופים ועתה הם כבר יורדים בזילוף, ועוד קצת ירד ח"ו כנחל. והעצה להפסיק את הטפטופים היא ע"י תיקון החלודה שמביאה לפרץ שמשם יוצאים הטפטופים. אבל בוודאי אין כאן כל מגמה לבנות סכר חדש לגמרי.
א. למרות שיש הרבה צדק בדבריו של הר"מ ראטה. אי אפשר להתעלם מקצת חוצפה שיש בדבריו, ויש לדונות לכף זכות מחמת גילו הצעיר וכו'. והייתי מציע לו ללמוד קצת מהסופר חיים ולדר ודומיו שגם מנסים להכניס שנוי חשיבה לא פחות חדים אבל כותבים זאת בצורה מיוחדת שגורמת לקורא להכיר באמת עצמה מבלי להיות עסוק אם הכותב תוקף אותו או את המקום שממנו הוא בא.
ב. בענין ההקשר בין שמרנות לאי פתחות, נ"ל שכוונת היהודי לקשור ביניהם מחמת שבאמת בהרבה מקומות (ונראה לי גם בבעלזא אתריה דמר) קושרים ביניהם. היינו קידוש מודל וסגירות הוא "דרך המסורה" מדורי דורות.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

הכתב והמכתב, לא יכולתי להתנסח יותר טובה. לדעתי קלעת בול, וכל מילה שלך היה לי לעונג רב. תודה.

גאליציינער, לא רציתי להתייחס כלל לילדון הזה. אבל אם כבר החילות, ותודה על זה שחסת על כבודי - אסיים. הנקודה המשתפת בכל הצדיקים שהזכרתי הוא, שאתה לא צריך להשתייך לקהילה כלשהי בכדי להיות חלק מהאווירה ההיא. [הייתי מוסיף ואומר, שעצם הדברים שאם אתה חוטף ואוכל חוטף ושותה מכמה צדיקים - מכל אחד מה שאפשר לך, כבר בעייתית בעיני אותו ילדון, זה כבר מורה על הבעיה שלנו כהיום שכולם צריכים להיות במסגרת סגורה אחת. אבל כמדומה שאחטיא למטרה, כי אותו ילדון לא קרא ולא שנה מימיו, וחוץ מלשון מטורפת ודעת תינוק אין לו מח בקדקודו בכדי להמשיך ויכוח כלשהו...].

הכתב והמכתב
הודעות: 262
הצטרף: 04 אוגוסט 2015, 14:21

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי הכתב והמכתב »

הרב ש"מ יש"כ על יש"כ
ועתה נותר לשמוע דעתו של גאליציינער והיהודי. וכמובן כל מי שירצה להביע דעתו בנדון

פאטשיילע
הודעות: 132
הצטרף: 31 מאי 2015, 17:16

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי פאטשיילע »

קראתי פעם ופעמיים את הדין ודברים וחילוקי הדעות, וליבי ממש נכמר ומלא רחמים על כל אותם שמתוסבכים וממושברים מתהום לתהום. אם המצב בחוגיהם (בעצם אין להם חוג מאורגן. ראה להלן) הוא כ"כ גרוע, אז השבר הוא באמת גדול איום ונורא, ואין לנו אלא להרבות ולעורר רחמי שמים.
אבל אני מעדיף להיות אופטימי. יותר מכך, כשאני רואה מה שהולך בביתי וב'חצרי' אין לי אלא להודות לה' ולזמר לשמו עליון: אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.
אצלנו, חצרות החסידים המאורגנות (ביודעי ומכירי שזה גם אצל חסידויות אחרות איני מדבר דוקא באופן ספציפי על החסידות שלי), רוב רובן ב"ה מתמודדים יפה עם כמעט כל הבעיות והקשיים שהוזכרו. אני מכיר אותם הדק היטב.
נער הייתי וגם זקנתי במעט, ויש לי ב"ה שני בנים שכבר עברו את שנות הבחרות ושנים שעדיין עוברים כעת שנים אלו. כל אחד מהם הוא עולם ומלואו ושונה מאחיו. בניי למדו/לומדים בשלש ישיבות, אולם סדנא דארעא חד הוא. וראיתי במו עיני איך שלכל הכישורים והרגשות שלהם, לכל ההתמודדויות והקשיים שלהם, נותנים היום פתרונות יפים ומענה לכל דבר. היו להם מגידי שיעור ומשגיחים נפלאים שמבינים היטב בתורת הנפש, היו להם "קומזיצים" (רק עם שמות יותר עדינים) וקעמפים, היו להם שבתות-התאחדות, סמינרים והרצאות וכו' וכו', הכל בכל מכל כל מה שנפש הבחרות זקוקה לה בכדי לחצות את נהר הסמבטיון של גיל הטיפשעשרה, והכל באוירה חסידית מיט א חסידישע ברען, בלי לפזול לכל הראטה'ים העונתיים, וב"ה וב"ש עד כה הם עברו את זה מאוד יפה ואני מתפלל שכה יוסיף ויתן ה'. הם ב"ה מלאי סיפוק רוחני וגם גשמי. מלאי שמחת חיים והתלהבות חסידית.
לענ"ד, זו אחת המעלות של הישיבות החסידויות המאורגנות בדורנו, שרוב רובן אכן עובדות בשיתוף פעולה. מרצים ומחנכים מכל חצר וחוג מוזמנים תמידים כסדרם לכל חצר וחוג, כך שב"ה ישנן תרופות מעולות ומועילות לכל תחלואי הדור. הבעיה היא (שוב, לענ"ד) לכל אותם חכמולוגים (אויבער-חכמים בשפת אם) שמבינים יותר טוב מכל אחד אחר, מחליפים ראש/משפיע/רב/רבי/ כמו גרביים, כל תקופה בהתאם למשבריהם, (היום קוראים לזה: "כלל חסידי"), שאז בניהם או נכדיהם אינם יודעים בדיוק באיזה תלם לצעוד, וההמשך ידוע. תבדקו ותיווכחו.

סמל אישי של משתמש
יצחק הספרן
הודעות: 5694
הצטרף: 19 ינואר 2014, 09:54
קיבל תודה: 11 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי יצחק הספרן »

zbz כתב:
גאליציינער כתב: אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.
עם כל הכבוד, אבל רוב הבעיות שהועלו בכשרון רב ע"י ידידי שש משזר נמצאים יותר בקהילות ממסדיות כמו בעלזא גור וויזניץ. ודו"ק.
בתגובה זו הנך מראה שאינך חי ומבין את בעיות הדור,
להגיד שהבעיות בעיקר בחסידויות המגובשות זו עצימת עיניים ממציאות החיים.

שלח תגובה