בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

אפתח דברי בתפילה לה' שלא אכשל בלשוני ח"ו, ולא תצא תקלה מתחת ידי, ואביא רק נחת להשי"ת ולא להיפוך.

אקדים ואומר כמה מילים אודותי: אני אברך חסידי ויש לי שם של יר"ש מרבים, ת"ח בעל שיעור קומה, מחדש חידושים ואהוד על כולם. בבחרותי הייתי בחור 'פרומער', הסתופפתי בצל צדיקים [לאו דוקא רביים...] כגון ר' מאטל זילבר מסטיטשין, האדמו"ר מסקולן, ר' שרגא האגר מקוסוב, רצ"מ זילברברג, האדמו"ר מאמשינוב, ולבסוף (עד היום) אצל מו"ר רבי אלימלך בידרמן. יש לי שם טוב וראש 'יותר' מטוב... ב"ה על הכל.

למה אני מספר לכם כל זאת? לא, לא כדי שאף אחד יכבדני ח"ו, וב"ה שאף אחד כאן לא מכיר אותי [חוץ מיהודה המנהל], כך שאני יודע שלא אקבל שמץ של כבוד מסיפור הדברים. אני מספר לכם הנ"ל רק בכדי שתדעו שאני לא אברך ממורמר, לא התדרדרתי ח"ו, הייתי בחור בעל שיעור קומה ולא הייתי רועה בשדות זרים, ולכן כל מה שאני אומר במאמר הבא - אין מקורו מטרוניא על מה ש'עוללו לי', או מקלות ראש וכדומה, אלא מתוך כאב לאחר הסתכלות בבעיה כראוי, ולאחר דיבור עם אין ספור אנשים, בחורים כאברכים.

[אגב, כתבתי קרוב ל-30,000 תווים, כאשר מספר התווים המורשה הוא 20,000 תווים. אי לכן אצטרך לחלק את המאמר לכמה חלקים].


עולמם של הבחורים לפני השואה.
הבה ונגולל קצת היסטוריה, עד שנגיע למצב הבוער של זמנינו.

הנה זאת לפנים בישראל, שבחורים ככלל לא הלכו ללמוד בישיבה. היו בחורים שנפשם חשקה בתורה, והלכו ללמוד אצל גדולי ישראל - שלפעמים היו להם ישיבות מפורסמות, לפעמים איזה ישיבה קטן, ולפעמים סתם תלמידים שהתגודדו סביבו. היו בחורים בני גדולי ישראל, שמטבע הדברים נמשכו ללמוד. היו בחורים בני עשירים, שאבותיהם רצו שבניהם יהיו תלמידי חכמים, ושלחו אותם לישיבה ללמוד. אבל רוב רובם של הבחורים לא יכלו ללמוד בישיבה, ואף לא עלה בדעתם ללמוד בישיבה, בין אם משום שהוצרכו לעזור לאבותיהם בפרנסה, ובין אם משום שפשוט לא עלה בדעתם להיות גולה למקום תורה. זה פשוט לא היה דבר שבשגרה.

כתוצאה מזה, היו הרבה אנשים עמי הארץ במלוא מובן המילה. אבל כמו"כ כתוצאה מזה, היו הבחורים שהלכו לישיבה הולכים ומתגדלים לאילני רברבי, נשאו פרי, ועשו חיל בלימודם עד שנעשו לרבנים מפורסמים בישראל. כי הם הקריבו את עצמם, חלבם ודמם, ללמוד תורה מתוך הדחק.

כך נמשכה האידיליה עד תקופת טרום השואה, ובעיקר בערך בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, שאז ראו גדולי ישראל שצריכים להעמיד ישיבות לכלל הבחורים, כי המשכילים וגרורותיהם ה'איזמ'ים לקחו שלל, בין ע"י ספריהם ובין ע"י התארגנותיהם, והיה חובת השעה להעמיד חיילים שיעמדו נגדם, כי אם לא הלכו לישיבה - היה ברור ופשוט שמן הסתם סופו להיות אפיקורס ח"ו. וזה היה נכון רח"ל.

מ"מ לא פתחו הישיבות משום ששינו את השקפתם, והחליטו שבאמת כל בחור צריך ללמוד תורה כל היום, אלא פתחו הישיבות כמענה לה'פתח חטאת רובץ' של המשכילים וכו'. חשוב לציין, שאני לא מדבר מישיבות ליטא, שרובם היו תוצאה מסגירת ישיבת וולוז'ין המעטירה, שאכן היתה מקום קיבוץ של בחורים חשובים, ומה גם שבליטא התחילו לשים דגש גדול כ"כ על הלימוד, עד שהרעיון ש'כל בחור [ובעצם, כל אדם] צריך ללמוד כל היום' מצא מסילות ללבבם. אני מדבר על הישיבות ככלל, בהונגריה, פולין, גאליציה, ושאר המדינות.

עוד יש לציין, שרק אצל הבחורים שמו דגש ללמוד כל היום בישיבה, אבל אברכים - מאן דכר שמיה. בוודאי היו אברכים שמסרו את עצמם על התוה"ק, וכמו שהיו אברכים מיוחדים כאלו בכל דור ודור, אבל זאת לא היתה נחלת הכלל אף בליטא, אלא רובם ככולם הלכו לעבוד ולהתפרנס.
נערך לאחרונה על ידי שש משזר ב 15 דצמבר 2016, 10:48, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

ב.
התקופה שלאחר השואה.

התקופה שלאחר השואה, הצטיינה בבניית עולם היהדות מחדש, ובאופן מפליא.

היו אלו שני קברניטי הדור, החזו"א בארה"ק והסאטמר רב בארה"ב, שחינכו דור חדש ובעצם סללו את הדרך מחדש. אף שבארה"ק היה גם הרב מבריסק והרב דושינסקיא, ובארה"ב היו עוד הרבה גדולי ישראל ורביים, שהיו מנהיגי הדור ומסרו את עצמם לבנות את עולם התורה מחדש, מ"מ ברור בעיני כל מי שמכיר קצת היסטוריה שאלו שני גדו"י הנ"ל הם שהצליחו להחדיר את השקפתם והלך רוחם ומחשבתם לתוך עולם התורה בארץ מושבתם [אם יבקשו ממני להאריך בזה, אשתדל לעשות כן].

שניהם הלכו בהרגשת שליחות, ובחרדת קודש הלכו ושינו את פני העולם החרדי. אולי הלשון 'הם הקצינו' חריפה מדי, אבל ברור שהחרדיות עד זמניהם ולאחר זמניהם, לא היה אותו דבר. הם הכניסו הרבה 'פרומקייט' והקפדות שלפני כן לא היה נחלת הכלל, והם הנחילו אותם להרבים. כן היה בגשתם למושג עולם הישיבות, וכך היה בכלליות [לבוש האנשים, אברכים, צניעות, קפידות בהלכה, ועוד. אי אפשר להאריך בזה, כי זה חומר לספר שלם]. היה להם חשבון חשוב מאוד, כי חינכו דור מחדש ורצו לעשותו כראוי. כיון שלא עמדו על אדמתם דמקדמת דנא, אלא עזבו את אירופה, היה אפשר להנחיל דרך יחיד להכלל כולו. [כמו"כ היה להחזו"א עוד חשבון, וע"ז ראה בסמוך].

אבל כאן רואים השוני הגדול שבין השקפת עולמם. בעוד שהחזו"א מצטייר כ'מתון' לעומת הרב מסאטמר, הרי בזה החליפו התפקיד שלהם... הרב מסאטמר היה ה'פרגמטי' יותר - אם אפשר להתבטא ככה, והחזו"א היה יותר 'קיצוני' (בבקשה, נא להבין כוונתי, ואל תצעקו על הלשון. אני לא מוצא את המילה המתאימה, סוכ"ס אני אמריקני...). בעוד שהרב מסאטמר התנגד שיטתיות לעצם המושג של כוללים לאברכים, ואף הישיבה לא פתח לשם להוציא משם גדולי ישראל ורבנים, הרי החזו"א עודד וחיזק את מי שהיה ביכולתו לפתוח ישיבות וכוללים, וכל מעייניו היו להוציא מהם רבנים ומורי הוראה בישראל.

וטעמו ונימוקו עמו: היות והיה עכשיו חורבן הכי גדול לעם ישראל, מאז חורבן הבית, ואבדו כלי הגולה וגאוני התורה נשרפו באש הי"ד, אזי צריכים להקים דור של רבנים וגדולי התורה שיוכלו להורות ולדון לעם ישראל [וכעין חזונו הגדול של רבי מאיר שפירא בהקימו את ישיבת חכמי לובלין]. אי לכן לא ראה שום שינוי בין בחור לאברך ובינם למבוגר יותר. היה בעיניו כעין 'צורך השעה', והוא התבטא פומבית על כך לא פעם ולא פעמיים. יתכן שהושפע מהשיטה הרווחת בליטא שהתורה היא היעד והתכלית וכו', ולכן עסק בזה במרץ גדול כ"כ, ויתכן שרק 'חובת השעה' היה מניעו. אבל מה שברור הוא, שבזה הוא שינה לגמרי מהשיטה הישנה שלאחריה נהה העם עד אז. ובצדק.

אבל הרב מסאטמר דעה אחרת היתה עמו, והוא רק המשיך את השיטה הישנה שבחורים לא יקבלו השפעות זרות [שכאמור התחילה בעשרות השנים שלפני השואה], ולכן ילמדו בישיבה - לא לשם בית שמגדלים שם גדולי ישראל העתידיים, אלא לשם שיהיו ב'חממה' יהודית. ומאותה סיבה לא הנחיל שיטה זו כלפי האברכים, ואף לא רצה בשיטה שילמדו בכולל, אלא שלחם להתפרנס מיגיעת כפם. דבר שעזר להם להתבסס כספית עד היום הזה, ולא מנע מהם להישאר יהודים נאמנים לה' ולתורתו.

מ"מ שניהם לדבר אחד נתכוונו בזה שסגרו את העולם החרדי עוד יותר ממה שהיה לפני השואה, ולא עוד - אלא שהוסיפו חומרות וסייגים חשובים, שהתקבלו בתפוצות ישראל החרדיים.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

ג.
תקופת ההצלחה הגדולה.

במבט לאחור, רואים שחזונם הגדול ומסירותם הנפלאה עמדה להם, שהחרדים הלכו ועשו חיל, בכמות ובאיכות. הבחורים שהלכו ללמוד הכפילו את עצמם שוב ושוב, ואף האברכים התחילו ללמוד הרבה יותר ממה שהיה מקובל עד אז, החומרות קיבלו על עצמם בשמחה רבה, ועשו פרי בכל מעשי ידיהם, עד שהדברים נראים כפשוטים עד כדי כך - שכל המספר דברים כהווייתן עד תקופת השואה, מיד גבות העינים מורמים לאמר 'מהיכן דנתני' [אבל קראתי מאות ספרים ע"ז]. ברור גם שהישיבות הוציאו רבנים וגדו"י הרבה למעלה מן המשוער, וכח התורה וגאון התורה עלתה עשרת מונים, ב"ה.

יתירה מזו. הן באירופה היו הבחורים צריכים להתמודד עם יצרם, עם אכזבתם, ועם ראיית ההצלחה שהאירה פנים להחילונים ומשכילים. הם היו אז על הגובה [עדיין לא היו בורים וריקים, מלאי השחתה, כהחילונים המנוערים ממושגי התורה והמצוות כהיום], עם אידיאולוגיות מוצקות שכבשו את העולם, הם לחמו בעד ה'צדק והשוויון' או בעד ה'אומה והלאום', וכו', ספריהם מלאי ליצנות על כל הקדוש והיקר היה מושך את הנוער, וכל בחור ישיבה היה צריך להתמודד עם זה, בה בשעה שהרחוב - אף היהודי - צוחק ולועג עליו. אבל לאחר השואה, התנתקנו מהם כליל. החרדים התקבצו למושבותם ולא הכירו את החילונים כלל, ספריהם לא היו בעלי השפעה על הבחור החרדי, ושיטותם פשטו את הרגל בדרך כלל.

כל מה שעשו החילונים היה מאוס, ואף מוקצה מחמת מיאוס, ובצדק. הרב מסאטמר לא רצה שהבחורים ישחקו בכדור, כי זה מה שהיה ה'עבודה זרה' האמריקני, ולא רצה שיושפעו מהם ומהסלברטאים הנכרים ששיחקו כדור. זו דוגמה על המציאות הכללית שאחזה בהם. כל מה שהיה נאה וחשוב בעיני החילוני/הנכרי, היה ממילא מאוס אצל החרדי. כולם היו חדורי שליחות וידעו שהם הם הבונים את 'כלל ישראל' מחדש.

עצם הדבר שכהיום ישנם עשרות אלפי בחורי ישיבות, מאות אלפי בתי אב חרדיים, בארה"ק ובארה"ב, הן הם עדי הדברים על ההצלחה הגדולה שנחלו מאורי האומה. ועצם הדבר שאני כותב שורות אלו, מעיד ג"כ על ההצלחה הגדולה הנ"ל. החזון של האי"ש התגשמה במלואה.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

ד.
בימים ההם בזמן הזה.

הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל - מנהיג עדת אשכנז היראים, התפרסם בעיקר בעקבות האגרות הנפלאות שכתב בהשקפה. הגאון החזון איש זצ"ל התפרסם בעיקר בעקבות ספריו העמוקים והמקיפים שכל רואם ישתומם ויתבהל על שארי זה חי בזמנינו. אבל רשר"ה כתב גם תשובות בהלכה והחזו"א כתב גם השקפה ב'אמונה ובטחון'. ורואים מזה, ששניהם היה יפה כוחם גם בחלק האחר שבתוה"ק, ומ"מ הוא כתב השקפה והוא כתב הלכה/סוגיות.

הטעם אינה משום שהוא היה יפה כוחו בזה והוא יפה כוחו בזה, שהרי כל המעיין שעה חדא באמונה ובטחון, יראה מיד שכותבו הוא בעל מבט חד, נפש פיוטית, בעל צחות הלשון ולשון חד והם קילורין לעינים. הרי שאם היה רוצה היה יכול לכתוב כמה ספרי השקפה. אלא הטעם הוא - בין השאר, כי רשר"ה ראה את אשר לפניו, והחזו"א ראה את אשר לפניו, ולכן עשו מה שעשו.

פירש"י: רשר"ה היה רב מוסמך בישראל, אבל ראה את אשר לפניו. הנוער פנה עורף לדת, ועכ"פ לדרך הסלולה (שהלכו אחרי הריפורם), הם היו נבערים במקרה הטוב ומתוסכלים במקרה הפחות טוב. הם לא הרגישו 'געשמאק' בחיי היהדות, הם לא הבינו טעמי המצוות, הם לא הכירו השקפת התורה, ולכן אזר רשר"ה כגיבור חלציו וכתב אגרות לנוער, בהם פתח אור חדש בהסתכלות על התורה, הגיש להם מנועם ונופת צוף דת התוה"ק, ובזה הציל את הנוער שרצו לדעת קצת יהדות. אולם החזו"א לא היה חי בדור כזה, הוא ידע שרק כבוד התורה יתחיל לחנך דור חדש כראוי, וספרי חזו"א הן העדות הכי חזקה לזה.

הקדמה זו נועדה להסביר דבר אחד. בתקופה שלאחר השואה, לא החדירו בתוך הבחורים וגם לרבות האברכים, אותה הגעשמאק וההשקפה שהחדיר רשר"ה בנוער שבזמנו. בישיבות לא נתנו שיחות מעמיקות על מה ומדוע הם עושים ככה וככה, טעמי המצוות לעומקן, השתלשלות התורה הסלולה, טעם השינוי בדרך החרדים, וכו' וכו'. כל הכח והמרץ נתנו בדבר אחד: תורה, ועוד פעם תורה. וזה כבר בארה"ק, אבל בארה"ב ששם לא היתה השקפת 'חיי התורה' [אלא חיים ע"פ התורה] רווחה כלל, היה הרב מסאטמר הרוח החיה שהחדיר דבר אחר - שאי אפשר כי אם 'להרגיש' ולא 'למשש' כהגמרא: יראת שמים ופרומקייט.

ברור שזאת היתה חובת השעה וכנ"ל, אבל בלא יודעין השאירו את המצב ככה. וככה נולד לו דור חדש אשר לא ידע את יוסף, ולא ידע את התלאה [הרוחנית] אשר עברו עד הנה, ולא הרגיש רגש 'שליחות דקדושה' להעמיד דור של עדת יראים מחדש. הוא כבר נולד עם הכפית בתוך פיו, ובקרבו - ריקנות רוחניות כאשר מדובר אודות 'רגש' יהודי, פנימיות, 'חוויה רוחנית', וכדומה. הכל נעשה באופן מכני וטכני, אבל מה שהיה ברור לדור הקודם לא היה ברור כ"כ לדור שלאחריו.

ככה התחילה מצב השחיקה. מצב של הנחת הדבר כקדמותו, אף שהשעה לא היתה צריכה לכך אלא להתחדשות [וכמו שעשו גדולי ישראל לפני השואה, ולאחר השואה, כפי צורך הדור]. אבל עדיין לא נראו ניצני החורבן, כי לא היה דבר מה שיעורר הדוב משינתו. הכל התנהל כאתמול, והעובדה שכהיום ישנם אברכים בני שלשים ויותר שיש בהם הרבה תורה אבל רק קצת השקפה ופנימיות אמיתית, לא זעזע את הממסד. הכל זרם כרגיל.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

ה.
עידן הטכנולוגיה והמדיה.

הכל השתנתה בעשר/חמש עשרה שנים האחרונות, ולרעה.

עידן הטכנולוגיה הוא עידן חדש, ואלו שנולדו לתוכה הם מזן חדש. ולא רק משום שכל מי שרוצה להגיע לשאול תחתית של זנות צריך רק ללחוץ על כפתור אחד בלתי נכונה, אלא - ובעיקר - משום שהמידע שמגיע מהעולם הרחב, מגיע כמו זרם ושטף מים. ולא רק קשיות באמונה וכדומה [שגם זה חורבן נורא, ונדבר מזה בסמוך], אלא בעיקר סתם מידע מהעולם. היום מכירים תופעות, מושגים, יצרים [לאו דוקא עבירות גסות], שבעבר היו צריכים להתגורר בתל אביב/מונהטן בכדי להיפתח להם. העולם החילוני/גויי מתנהל ע"י האינטרנט, ואף עם מסנן הכי חזק רואים מושגים שבעבר לא היו מודעים לזה, לפחות לא באופן יומיומי. המדיה פתוחה לכל, ואף המדיה החרדי למד מהם איך להגיש חדשות, והמבין יבין.

ומה לעשות, העולם החילוני/נכרי קורץ. קורץ כי אף אחד לא הסביר לו מה החסרון שלהם [תכל'ס, לחזור על אותן אימרות ריקות מתוכן: כמה רוצחים, גנבים, אנסים, מסוממים, יש בהם - וכמה יש בתוכינו, לא עוצר את האיש הממוצע מלהתאוות לחייהם הקלים והזורמים כביכול, אלא א"כ יוסבר להם בפנימיות יתר חיי הריק שלהם], קורץ כי אף אחד לא הסביר לו מה המעלה שלו עצמו! קורץ כי אף אחד לא הסביר לו מדוע עליו לחיות באופן מסוים כזה [מה רע בלהיות דתי ותו לא], וקורץ כי אף אחד לא הסביר לו עומק ושורש נשמתו, פנימיות רגשותיו, ולא נתנו לו הכלים ל'חפש את עצמו'.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

ו.
אי התחשבות ברצון היחיד.

למדתי בישיבה חשובה בארה"ב, ואח"כ בישיבה חשובה בארה"ק. בשניהם הייתי מהבחורים המתמידים ומחדשי חידו"ת בסוגיות, והרמי"ם כביכול שיבחו אותי ונתנו בי יותר משמינית שבשמינית... אבל רק מחמת זה אני יכול להבין את טעותם המרה בכמה יסודות. יסודות ממש. למדתי בישיבה חסידית, ואם התחשק לי ללמוד בלילה - הייתי צריך לנהל 'מערכה'. למה? כי זוהי 'תקנת הישיבה'. אתה מבין? נפש הבחור, תכונתו והילוך מחשבתו, פנימיותו, לא חשוב כלום. יש כאן ממסד ש'מייצר' אברכים בסוג א' א' וזהו.

הייתי פופולרי מאוד, יכולתי לעשות ריקוד עם חבר. כן, סתם כך. לא היה בזה שום סתירה ללימוד שמונה, עשרה, ושתים עשרה שעות רצופות, אלא השלמה. כתבתי חידושים בכמה מקצועות התורה, בבחרותי. אבל, הייתי כל ימי במלחמה עם ההנהלה, כי לא יכולתי ללכת עם ה'זרם'. אבל - למען ה' - זרם זה על שם מה הוא בא? להוציא פירות משובחים? לא. להוציא יקר מזולל? בוודאי שלא. להוציא אנשים שמקושרים לרגשי הלב שלהם? מה זה בכלל... אז אני יכול להעיד שמתוך עשרות בחורים בגיל שלי, כמעט ולא יצא אף אברך בן תורה אמיתי [לא מדבר מסתם אברכים ש'צריכים ללמוד בכויילל']. זוהי דוגמה אחת של תוצאה מאי התחשבנות בדור החדש.

אבל דוגמה של בחור אויבער-חכם ותלמיד חכם, אינה דוגמה ראויה לשמה. אז בוא נדבר על שאר הבחורים. כאשר הייתי בישיבה גדולה, התחיל הזמר יצחק פוקס לעשות קומזיצים. באמריקה - ששם פתוחים יותר למצב רוח העכשווי - היה לו עבודה קלה. הרבה ישיבות הכניסו אותו, כמובן רק בבין הזמנים או בקעמפ, אבל לפחות הבחורים יכלו לשחרר את רגשות לבבם. אבל בארה"ק? ח"ו. כאשר בחור התארס, עשו ריקודים בישיבה וכולם 'השתוללו', הרי ראו שהבחורים רצו ואולי הצטרכו לזאת בכדי לשחרר אנרגיה, אבל סתם כך? ח"ו. למה? ככה. אבל הדור העכשווי צריך את זה, והמון, וטוב שיהיה קומזיץ של ניגונים אותנטיים מלאי ערגה ויר"ש, שיכולים רק להוסיף חמימות בדרך ה' ועבודתו.

עוד דוגמה: למדתי בבני ברק, וכאמור עשיתי דברים חריגים מהנוהל הרגיל. אז בכמה ערבי שבתות הזדרזתי להכין את עצמי לשבת, והלכתי רגלית לגבעת שמואל הדתי, שם היה איזה מנין במקום לא גדול, אבל התאספו שם איזה שתי מאות אנשים לקבלת שבת וערבית. שם היה מנין קרליבכי. רוב רובם של המתפללים היו דתיים ולא חרדים, אבל ראיתי כל סוגי חרדים. אבל כל כולל הכל, ליטאים וחסידים, שטריימלים וספודיקים, כובעי ביבר הירושלמיים וכיפות סרוגות. הרגש שפרצה שם, הכיסופים לבורא עולם, ההשתפכות הנפש, הוא דבר שיכול לזעזע אותי עד היום. לדאבוני, לא ראיתי כדבר הזה אצלינו. והם לא היו חרדלי"ם, 'גבעת שמואל' הוא מקום של דתיים קצת שמאלניים לעומת אחיהם בהרבה מקומות. אבל היה שם ביהכ"נ שכל מבקש את ה' היה מסתפח שם, וכל מבקש את ה' - כולל חרדים. הליכה בת חצי שעה, בקיץ הבני ברקי, עד לאותו ביהכ"נ הדתי, בכדי לזכות להתרומם בשירה של געגועים לקל חי.

עוד דוגמה: רצינו לשחות במים בקיץ הבני ברקי. אהההם... אפשר לשחות בבני ברק? לא. אז כמובן שלפני שלושים שנה לא היו צריכים לזה, אבל היום? אז כמעט חצי מהישיבה היו משתמטים אחת בשבוע, ונסעו עד לפתח תקוה, למקום בשם 'גבעת השלושה', שם יכלו לשחות וללכת לשוויץ... אבל למה??? למה לסגור דברים נורמליים מקרב המחנה? תן להם דברים הללו בנוחיות, בקדושה, ויוטב להם בזה ובבא.

עוד דוגמה: מאז ומעולם הייתי קורא ספרים, קודש וחול, וכך למדתי המון דברים. כשהייתי בבני ברק רחוק מביתי ללא הספרים המעניינים, הייתי צריך או לקנות ספרים, או ללכת להספריה של החב"ד'סקאים, ששם יכולתי לקרות הכל... אבל שוב פעם: למה? למה אף ישיבה לא מעלה על דעתו לשים ארון ספרים שיתנו בהם קצת אהבת התורה, ידיעות בכל מכמני היהדות, השתלשלות התורה והמסורה, ביוגרפיות של גדולי ישראל, היסטוריה יהודית. כן, ספרים על טהרת הקודש, שרק יתן בקרב הבחורים גאווה דקדושה ויאגוד אותם בשושלת הזהב של בחירי העם.

עוד דוגמה: כבר אמרתי שהייתי שונה?... אז כשנסעתי ירושלימה לשב"ק, הלכתי להתפלל אצל הכותל המערבי, ושם חיפשתי וקיבלתי כל סוגי עלונים מטופשים של הדלי"ם. הייתי קורא את דבריהם בשקיקה, לומד את הילוך מחשבתם, רואה את טעויותיהן החמורות, לומד היסטוריה, ורואה אמונתם העיוורת בכל מיני דברים, והייתי קורא לי להנאה. כשהייתי בבני ברק, הייתי צריך ללכת לביהכ"נ הגדול, שגם שם הייתי יכול לקבץ כל סוגי עלונים שלהם. אבל כשחזרתי לישיבה, חששו חבריי שאהפוך למזרוח'ניק. אני עניתי להם שאדרבה, ככל שאני קורא את דבריהם כך אני הולך ומתרחק מכל חשש כלשהי שמא יש קצת צדק בדבריהם... אבל זה רק מראה מה קורה כשגדלים ללא שום ידיעה בשום דבר, וללא שום יכולת להביע דעה וידיעה בשום דבר.

אז שיהיה ברור: צחקתי כל הדרך לחתונתי, ולא היו לי זכרונות קשות אלא משעשעות, אבל כשמדברים אודות המצב הנוכחי בישיבות, יכולים לראות לאחר הבחנה עמוקה, כמה אנחנו מנותקים מעצמינו. כמה אנחנו לא יכולים לבטא את רגשותינו הטמונות עמוק בלב. ולא רק מחשש מה יאמרו הבריות, אלא גם משום שלא לימדו אותנו להקשיב לפנימיות שלנו. הכל מתנהל בקבוצתיות ללא שהיחיד יביע רגשותיו, וללא שהישיבה יקשיב ויבין ללבות יושביו.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

ז.
בין ארה"ב לארה"ק.

ואם בארה"ק נפלה שלהבת מה יענו אזובי ארה"ב.

ישנם הרבה חילוקים בין אמריקה לארץ ישראל. למשל, בארץ ישראל ישנה תופעת השבאב'ניקים, אבל אין כזה דבר באמריקה. מצד שני, באמריקה ישנה תופעת ה'באמעס' - כך קוראים לנוער המתדרדר [לא נושר ממש], שלא מתנהגים באלימות כלל אף פעם אבל הם מסותבבים בשוק ובשמחות ורואים אותם הרבה יותר מהשבאב'ניקים בארץ ישראל. הם חלק מהחברה, אם כי מרוחקים.

הסיבה יוצאת מעוד חילוק שבין אמריקה לאר"י. באר"י רוב האנשים יושבים בכולל ולומדים [עד שאצל קצה המחנה קוראים לאנשים שעובדים ללחמם בבוז 'חרדים עובדים'], ובאמריקה רוב האנשים עובדים לפרנסתם. המציאות היא, שבישיבות בנות זמנינו ישנם הרבה שנפלטים מהמסגרת, ונמשכים להרחוב. בעוד שבאמריקה רוב האנשים עובדים למחייתם, ולכן אף בחור שנפלט מהמסגרת אינו צריך להיראות אחרת מהם, ואף יכול לעבוד בעצמו, ועכ"פ עצם המציאות שאינו לומד אינו דבר מופרך כ"כ כבאר"י [הגם שבוודאי הוא כתם גדול], אינו מתדרדר למצב שבאב'ניקים אלא למצב 'באמעס', שפורקים עול המסגרת, אבל לאחר כמה שנים יכולים להסתדר, ועכ"פ אינם מגיעים לאלימות ושאר מרעין בישין.

לא כן הוא המצב באר"י, שמיד בהיפלטו ממסגרת הישיבה, הריהו נדמה לעפר ואפר, אין לו עתיד ואין לו שם, ואין שום דבר שיעצור אותו מליהפך לשבאב'ניק. ובעצם, כן הוא המצב גם בלייקווד עיר התורה והליטאים, שהגם שבניהם שמתדרדרים אינם בגדר שבאב'ניקים ממש, אבל הם גרועים בכמה דרגות מאחיהם החסידיים ה'באמעס', ולדוגמה: הם עישנו וחיללו את השבת, והסתובבו עם בתולות, אצל הנהר הסמוכה ללייקווד. כאשר באו רבני הישיבה למחות בהם, הם צעקו נגד הרבנים בקללות מאוסות וגסות, ודוקא הוציאו עשן הסיגריה בפניהם של הרבנים. 'בדווקא'. והטעם הוא, כי גם שם אם נפלטו מהמסגרת הרי מתייאשים מחייהם ומעתידם, כי בלי תורה אין כלום אצל הבני תורה הללו. ואכהמ"ל בזה.

ומתוך כך אבוא לחילוק החדש: היות ורוב החרדים אשר באמריקה עובדים לפרנסתם, הרי רוב בנ"א יש להם מחשבים - מסוננים כמובן. אבל באר"י הדבר עדיין קצת טאבו, ובדאי אינו נחלת הכלל. וא"צ לדבר אודות הפלאפון הכשר, היינו שיש פלאפון שמיוצר לחרדים בלבד, וזה דבר שלא עלה לעסקנים למיניהם לעשות באמריקה. וכ"ז היא תוצאה מזה שבאמריקה רוב האנשים עובדים, ובאר"י רובם לומדים תורה.

ויוצא מזה דבר מעניין. בעוד שבחור טיפוסי באר"י, שאינו מבין מדוע הוא יהודי, ובמה מתבטא יהדותו חוץ מלבושו וחיצוניותו [ולימודו], עדיין נשאר בקרב המחנה לאחר החתונה, כי הוא פשוט 'מחליף חיתולים', בעוד שהיה בחור למד בישיבה ועכשיו שהתחתן הוא לומד בכולל, וא"כ הכל ממשיך באותו רצף, חיים ריקניים מתוכן אבל החיים ממשיכים... הרי באמריקה אין הדבר כן, כי לאחר החתונה הוא הולך לעבוד, וכיון שאינו קשור למסגרת תורנית שהוא כעין המשך למצבו בבחרותו, אלא הוא עובד למחייתו, ובבחרותו הרי לא טעם נופת צוף וכל טעם ב'דרך' התורה [שוב, לא מדברים אודות 'לימוד' התורה], הריהו בועט בסוכה ויוצא.

כבר שנים רבות ששאלתי אברכים שהתחילו לעבוד למחייתם, כמה זמן הם לומדים מדי יום ביומו. חטפתי שוק לשמוע תשובתם. הייתי די מרוצה מזה שרובם הקפידו להתפלל שחרית במנין! זאת בשעה שאבותיהם קמו בשעה חמש לפנות בוקר בכדי ללמוד שתי שעות לפני התפילה, לפני ההליכה לעבודה. זאת אומרת: המצב בקריסה מתמשכת, אבל בתוככי הישיבה - הכל מתנהל כ[אילו הכל] רגיל.

אבל לפני שתושבי הארץ יתחילו לשמוח, אשבית שמחתם. המצב משתנה בשנים האחרונות, ויותר ויותר אנשים הולכים לעבוד למחייתם, נמצא שאם לא ישנו את הגישה בישיבה - הם יראו אותו דבר כאחיהם באמריקה. זו שאלה של שנים, ולא של מציאות. וזה כבר חוץ מהבעיה של השבאב'ניקים שהיא תוצאה ישירה מהגישה הישראלית וכנ"ל.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

ח.
מגושמים, נושרים, ואפיקורסים.

ומכאן, לבעיה הכי בוערת - מתחת השטח.

אודה ולא אבוש, שעד לפני שנה-שנתיים הייתי חושב כמו כל חרדי מן השוק, או לפחות מאתר לדעת, שרוב הנושרים אינם אלא בעלי תאוות והקשיות שלהם הן רק לתרץ תאוותם, ורוב האפיקורסים הם טיפשים ואפשר לענות להם בן רגע, ורוב המגושמים - טוב, הם מגושמים...

אבל שניתי את דעתי מן הקצה אל הקצה, ברגע שהתחלתי לעשות בדק הבית לעומק. אינני יכול לגלות מע"ג הפורום כאן, אבל אני יודע נתונים שכל השומע אותם - תצילנה אוזנם משמוע. אני יודע מקבוצה בפייסבוק המונה כאלפיים חברים, וכולם נושרים [מכונים אט"ד, בארה"ב] שבאו מבתים חרדיים למהדרין. אני יודע מארגון אמריקני - בדומה להל"ל הישראלי - שהתחיל לפני כ-12 שנה עם עשרים חברים, שעכשיו הם מונים יותר מאלף חברים. והאמת, אחד מגדולי מחזירי בתשובה באמריקה כבר אמר ע"ז, שלפני עשר שנים נפל לו האסימון: תחת מלעשות קירוב רחוקים הוא התחיל לעשות קירוב קרובים. הוא סיפר שעד אז היה שומע מבחור חרדי שהתפקר ממש פעמים בודדות, אבל מאז התחיל לשמוע פעם בשבוע, ואח"כ פעמיים בשבוע, וככה זה החמיר כ"כ עד שהחליט שצריך להתמקד רק בזה.

והם כבר אנשים ששרפו את הגשרים ל"ע, אבל דיברתי עם המון אנשים מתוקף אחד מתפקידיי, והזדעזעתי לשמוע את אשר בפיהם. אנשים שאין להם רגש יהודי, והם מגושמים שאבדו כל קשר וגעשמאק ביהדות, הם כבר בצד הטוב, אבל אנשים שבעצם לא מאמינים בכלוווום, ועדיין מסתובבים במחנינו כי אין להם לאן ללכת. הבעיה היא יותר מעמיקה מכפי שהיא נראית לעיני בשר.

הייתי מגדירו ואומר, שהאש בוער מתחת לשטיח. ישנם אנשים שמריחים אש, ישנם חכמים שאף רואים עשן, אבל ההמון עם לא יכול להשלים בדעתו שאכן כן הם פני הדברים, ולכן הוא פשוט מתייחס בספקנות או בביטול כלפי האנשים ה'מתיימרים' להריח ולראות עשן. אבל כ"ז רק כל עוד שמתסתובבים בביהמ"ד שאכן מלא באנשים, אבל כשמסתובבים במקומות עבודה, וכשעושים עבודת נמלה, נעמדים דום מול האש המתלקחת.

אבל דבר אחד למדתי מכל הנושרים למיניהם. אכן יש גרעין קטן של אינטלקטואלים שבאמת חוקרים ול"ע מתפקרים, וגם זה היה אפשר למנוע לו היינו משכילים להכין להם תשובות לכל הספיקות שלהם, אך לא אכנס לנידון זה לע"ע. אבל מה שבאמת מקומם הוא, שרוב הנושרים והמתפקרים ואף המסתפקים באמונה או רק נעשים למגושמים שאינם מעוניינים במצוות ונעשו קרירים לכל דבר שבקדושה ל"ע, כ"ז בא בעקבות אותו דבר שכתבתי לעיל: אף פעם לא נתנו להם געשמאק ביהדות, אף פעם לא שמעו את ה'כן' אלא את ה'לא'. אסור לחקות את הגוי, אסור לשנות כקוצו של יו"ד, חדש אסור מן התורה, אסור לעשות קומזיץ, ואסור לשמוע דעה אחרת מהרגיל, אסור ואסור ואסור. ומצד שני, אין הסברים למה אסור, ואף אין הסברים למה אהיה חרדי או אף יהודי, אין הסברים מדוע התורה ציוותה ככה, ואף אינו יודע עומק טעם מצות הנחת שתי קופסאות שחורות על ידו וראשו מדי יום ביומו.

סוף דבר: הוא נמצא במצב של הנוער הגרמני בימי רשר"ה, הוא רואה הרחוב קורץ לו, ולא די שאומרים לו על כל דבר שהיה יכול לעשות בקדושה - "לא", אלא שאף על דברים שהוא כן עושה מחמת היותו יהודי, דתי, וחרדי, אין לו הסבר נורמלי כלל. אין לו השקפה נכונה [שוב, לא מדובר בהשקפת בעלי מוסר, השקפת המהר"ל ורמח"ל, אלא פשוט השקפה עכשווית ונתינת געשמאק ביהדותו], ואין לו סיבה להישאר בחממה. ולכן, כתוצאה מזה, הוא נופל בפח יקוש כאשר הוא שומע איזה קשיא באמונה וכו', כי הוא כבר מנוער לגמרי בקרבו, אין לו רגש וחמימות, ומכאן ועד להסתפק במציאות ה' הדרך קצרה ל"ע.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

ט.
הרב יואל ראטה.

לתוך התמונה המכאיבה הזו [תדעו, שהרבה יותר ממה שכתבתי לפניכם כתוב וחרות על לוח לבי, לדאבוני], נכנס אברך כריזמטי אחד, בן אוריין ו...נפש מוסיקלי, בשם ר' יואל ראטה, בנו של ר' משה ראטה דומ"ץ קרלסבורג, בנו של הגאון האדיר ר' יחזקאל ראטה שליט"א.

ר' יואל הוא אדם יר"ש ות"ח, ראש על הכתפיים, ופה בתוך הראש. הוא פתח ישיבה שהרבה בחורים מצויינים נכנסו לשם, אבל הוא התחיל לכוון אותם לחסידות ברסלב של הרב שיק, לשם הוא משתייך. בדרך זה, הוא הציל הרבה בחורים מבאר שחת, אבל כמה וכמה בחורים בעלי פוטנציול נשבו בקסמו והלכו אחריו לדאבון לב הוריהם שרצו שבניהם יהיו העילית. אז הוא עשה טעות גדול, והיו שיצאו נגדו ופרסמו פקשווילים נגדו.

הרב ראטה נכווה ברותחין, ואף משפחתו שהתביישו בזה שהוא השתייך לברסלב, כמעט וניתקו עמו את הקשר. אבל ר' יואל כברסלבי אמיתי, ראה הכל כ'מניעות'... [למי שמבין השפה הברסלבי], והמשיך במפעלו הגדול. בעת הזאת שוב לא שלחו אליו את הבחורים סוג א' א', אבל הרבה בחורים רגילים וגם הרבה בעייתים נשלחו לפתחו, ועם בחורי ברסלב של הרב שיק, היה לו המשקל הראויה להמשיך בישיבה כחלומו.

התוצאה היתה צריכה להיות מהלומה לאנשי חינוך הרגילים. הבחורים עשו חיל בלימודם, והבעייתים שהיו דרגה אחת לפני נשירה חזרו בהם ולמדו בישיבה. הוא חידש כמה דברים, ביניהם משיטת ברסלב של הרב שיק, וביניהם ממה שהבין מלבו. הוא נותן שיחות - להדיא לא עמוקות ואף לא חסידיות במובן הרגיל - מלאי רגש, אהבה, חום, דרך ארץ, ושכל הישר והפשוט. הוא הנחיל דרך הלימוד הברסלבי שאכמ"ל. הוא ייסד יסוד הנגינה בישיבה, בשיטה, עם גיטרה וכינור וכו', עם וידאו ועם הראש ישיבה בעצמו. הוא הכניס שיעורי מוסר בישיבה. הוא הכניס לבחורים בתודעה שלהם, שהישיבה אינה כאן בשביל להיות להם כעין בייבי-סיטר, מקום לדחוף את הזמן, מקום שמצר צעדיהם, מקום שמשם יוצאים עם שנאת ע"ה לת"ח ועם אפס יכולת בעבודה, אלא אדרבה - מקום שבונה את הבחור בגשמיות וברוחניות. כך שבעצם - הוא עשה מהפיכה שלמעשה עובד כראוי.

כבר כמה שנים שאני אומר: בעוד עשרים שנה לערך, יהיו או חמישים אחוז מהישיבות כישיבתו של ר' יואל ראטה [פחות או יותר, היינו עם חידושים מפליגים להבין לנפש האדם], או יהיו חמישים אחוז מבני הישיבה - ברחוב. ה"י.

למזלם של אנשי החינוך הרגילים, הוא ברסלבי, וממילא לא צריך להתרגש ממנו. 'משוגעים', וזהו. אם היו משכילים להבין דבר מתוך דבר, היו מעתיקים כמה דברים שרואים שיש לזה השפעה גדולה וחיובית על נפש הבחור. אבל כנראה, שלכולם יותר נח שיהיה להם הישיבה 'הכי חשובה', ואם ישנו קצת - הרי ירד קרן הישיבה קצת. וטובת הבחור לאו כלום הוא, זה דבר פשוט ומובן מאליו.

מצד שני, ברור שר' יואל הוא ברסלבי, שיטותיו מושפעים מתורת ברסלב, והוא להדיא לא יכול להביא בשורה חדשה לעולם הישיבות באופן כללי [אלא שהלוואי והיו ראשי ומנהלי ישיבות אחרות רואות ומעתיקות דברים החיוביים שהוא התקין בישיבתו]. הוא לא בן אדם רחב אופקים, הוא לא חכם מחוכם, ואף לא נפש עדינה עד הסוף, שמתרגש מיופי, שמתפעל ממליצה, שבוכה מתוך רגש, וכו'. אבל הוא כבר השינוי הראשון עליו צריכים להסתכל.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

י.
הרב מענדל ראטה.

משום מה זכה לאותו שם משפחה כר' יואל ראטה, גם לאותו סוג כובע, וגם לאותו סוג ייחסנות.

ר' מענדל הוא בנו של האדמו"ר משומרי אמונים בב"ב, בנו של ר' אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, בנו של ר' אהר'לע ראטה זצוק"ל. ר' מענדל התגדל בבית שמרני וקצת קיצוני, כדרכה של שומרי אמונים. אביו אינו חכם ומשכיל, אלא ירא שמים שלא הבין לנפש בנו ה'מוזר'. אבל המוזרות שלו יכולה לשנות את העולם.

ר' מענדל עדיין לא פתח ישיבה, ולא נכווה ברותחין, ולכן אי אפשר לדמותו לאף אחד. המעלה שלו היא, שהוא לא משתייך לאף חצר אחד, כך שאיך שהוא יעשה הוא לא ייקרא 'ברסלבר' כר' יואל, או 'קרליבכי' שזה כבר שם גנאי כשלעצמה.

אני עוקב אחריו כבר הרבה זמן, אם בשירים, אם באיז'ביצא תורה, אם בבלוגים, ואם בשא"מ. רק סומא בשתי עיניו, או לחלופין במוחו, לא יבין לרוחו הגדולה. רק מי שתורת איז'ביצה ורעיונותיו אינם שגורים בתוך פיו, יכול להיות עומד ותוהה. רק מי שלא הבין לעומקו של שלמה'לע קרליבך [אלא הבין לחטאיו בלבד], יכול לתמוה על השתייכותו אליו. ורק מי שלא טעם טעם מוהר"ן ותורותיו לדור הזה, לא יבין איך יכולים להיות חסיד של מוהר"ן ללא להיות ברסלבר. אבל מי שמבין מבין, שתורת האיז'ביצר הנועזים אודות קודם החטא ואחר החטא, מתמזגים באופן נפלא בכללות תורת המוהר"ן, ומשנת ר' שלמה'לע קרליבך אודות לבלתי ידח ממנו נדח, הן הן פני הדברים בספרי פולין ובראשם האיז'ביצר. אינני יכול להאריך בבמה הזאת, בביאור יסודות אלו, אבל הקשר של החוט המשולש הזה לא במהרה ינתק, וכל המבין קשרם של דברים, יבין רוב דבריו והגיגיו ובלוגיו של ר' מענדל ראטה.

הוא בעל רגש אדיר, בעל חזון נפלא ובעל מעוף רחוק, הוא כבר רואה התיקונים שהמוסדות צריכים לעשות - כשהם כבר מתוקנים. יש לו משנה בהירה - אם כי די נועזה - בכל בלוג ובלוג, והגם שאינני יכול לדעת איך יתממשו הדברים באופן הראוי, שהרי עדיין לא עשו שימוש בדבריו, מ"מ הכאב והרצון והיכולת לשנות, ובראש כל זה - התמרור אזהרה שהוא מציב, אינם דברים המוטלים בספק.

הוא לא מוכיח בשער. לא. כלל וכלל לא. הוא לא מחפש את זה, ומצדו היה יכול להמשיך בשירים וללכת לישיבות לעשות קומזיצים. בעוד חמש שנים היה פותח חצר משלו והיה יכול להצליח מאוד. אם כבוד הוא מחפש, הוא יכול לקבלו על מגש של זהב בדרכים הרבה יותר קלים. הוא לא צריך להתבכיין ולקבל השמצות על חשבונו, כאשר הוא יכול להיות הצדיק המעורר בחורי ישיבות ב'תהום אל תהום קורא'. האיז'ביצא תורה מתוק מספיק, לעשות חיל ולעשות נפשות שיתקשרו בו. למה לו להתגושש בישיבות ובכל האנשים הטרדיציונליים שלא ישכילו להבין אותו ולרוחו.

אלא שהאמת יורה דרכו, שהוא בא בשם. הוא היה בחור ישיבה, למד ועסק בעבודת ה', אבל זרה היתה לרוחו. כוחותיו - שרק עכשיו רואים שיש לו, ואף מתנגדיו יודו לזאת - היו ספונים וטמונים בקרבו, והוא כאב את כאבו בפנים. כששינה את תדמיתו ופנימיותו יצאה החוצה, החליט לעורר את הקהל לבעיה הגדולה, או כמו שקראתיו לעיל 'האש הבוער מתחת לשטיח'. הוא, שקרא ושנה, שהוא אינטלקטואל ובעל רגש, בעל מזג חם אבל שולט על עצמו, ששילב איז'ביצא וקרליבך וברסלב, שמבין דבר או שנים אבל כותב בבלוג הרהורים נחמדים, הוא האדם שיכול והלואי ויצליח לעורר דעת הקהל לבעיות השונות שבקרבינו.

הוא לא טיפש. הוא יודע שבדרכו הלז יהיו לו ידידי נפש, ושונאים מרורים. הוא יודע שבדרכו הלז, הרבה אנשים לא יבינו לו ולרוחו, ובוודאי לא לנקודות הזהב שלו. הוא יודע שבדרכו הלז, יוכל לקבל הצקות מאנשי חינוך ועסקנים עד לאנשים פרטים מהמגזר. אבל הוא יודע עוד דבר אחד: השנים הללו הם קריטיות בכדי לעשות השינוי המיוחל, להבין לרוחו של הצעיר בן זמנינו, להנעים התוה"ק ואף את הדרך החיים החרדי - עליו, ולהבטיח שהבחורים ישארו בקרבינו שמחים ושלמים בגופם וברוחם בדרך חייהם.

כמובן שיש לו מקוריות לא מעטה, וכמובן שסוכ"ס הוא צריך לדבר עם רב. אבל מובן גם, שלהעלות הבעיות, להעלות הצעות, לקרוא לשינוי, א"צ לשום גושפנקא דרבנן. הוא קורא מלבו, הוא צועק מנשמתו, הוא רואה בעיני רוחו, והוא כותב בטיפות דמו. הוא מתחנן ומבקש שישמעו לכל הבחורים שלא זכו להרגיש נועם התורה, לכל הבחורים שיש להם נפש עדינה, לכל הבחורים שהם 'שונים' ו'מוזרים', ובעצם - לכל הבחורים.


הוא לא רוצה להיות צודק בעוד עשרים שנה!



----
נ.ב. עסקתי שעות בכתיבת המאמר, וכמובן שרק נגעתי בהר ולא יכולתי להאריך עוד. היות ואני אמריקני, לא יכולתי להתבטא בלשון הנכונה כמה פעמים, אבל אקוה שעדיין הבינו כוונתי. לא יכולתי להאריך בכל מיני טענות ומענות שהעלו נגד ר' מענדל ראטה, כי איני זוכר מעשי כולם, ורובם יתורצו מאליהם לאחר קריאת המאמר מתחילתו ועד סופו.

אבל זאת הייתי רוצה להגיד: המגיד מראשית - אחרית. מי שמבין באמת כל מה שכתבתי עד הקטע על ר' מענדל, יסתדרו אצלו לכה"פ רוב הטענות שהועלה עליו. והיה אם מישהו עדיין יתקשה במשהו, ישתדל לכתוב בלשון בהירה מה טענתו, ואשתדל לענות כמיטב יכולתי.

ולבסוף. רק הערות נכבדות ומכבדות את בעליהן, אשתדל לענות. כל התוקף אישית, ידבר אל עצמו אישית.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

אלו עשרת הדברות אשר דיבר שש משזר...

שבט מישור
הודעות: 260
הצטרף: 11 מאי 2015, 14:16
קיבל תודה: 8 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שבט מישור »

ניתוח ארוך ומעניין. יישר כוח.
עכ"פ תורה היא וללמוד [וזמן] אני צריך.
ועוד חזון למועד בעזרתו ית"ש.

הכתב והמכתב
הודעות: 262
הצטרף: 04 אוגוסט 2015, 14:21

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי הכתב והמכתב »

יש הרבה מה להוסיף ולהעיר על המאמר הארוך והמנומק שכתב הרב ש"מ.
אלא שצריך הרבה מחשבה מה להגיב ואיך. ברור שהוא נוגע בנקודה מוכרת ויסודית, ומאיר אותה בזוית מקיפה ומיוחדת בכשרון רב. גם אם ניתן לחלוק עליו באי אלו פרטים אין ספק שמאמר מהוה בסיס לבנות עליו דיון רציני ועניני שבטח יבוא. ועל כך, וגם על המאמר עצמו, ייש"כ לשש משזר, על הזמן שהקדיש לערוך את המאמר המיוחד דנן.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

תודה רבה רב שש משזר שליט"א על העבודה היפה המושקעת שהעלת לפה.
ניכרת בקיאותך הרבה בהיסטוריה היהודית והחרדית בפרט.
ניתחת את זה מאוד מאוד יפה.


יש לי כמה הערות, אי"ה ובל"נ יבוא...

אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

איש פשוט 0
הודעות: 46
הצטרף: 15 נובמבר 2016, 18:07

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי איש פשוט 0 »

ראשית, תודה רבה לרבינו שש משזר על העבודה הנפלאה, לא שאני מבין כל שורה, אבל ממה שהצלחתי להבין, ניכרת היטיב ההשקעה ועיבוד אינפורמציה שהיתה פה, ונראה שדברים בגו... [מחמאה הכי גבוהה שהצלחתי לתת באחריות אישית, יותר מזה אני לא יכול לדעת כדי לאשר...]

כפי שהיטיב להגדיר ולבאר את מצב הנוער [עד גיל שלושים ואפ' ומעלה] - ר' שש, ברצוני לחדד נקודה מסויימת. אני לא מכיר לא את ר' יואל ולא את ר' מענדל, אין לי לא את הידע ולא את הכלים כדי לברר מי מהם טוב עושה או לא, אבל אני מנסה להוציא נקודה אחרת שצריך לקחת חזק.

יהודי, צעיר יהודי, ילד יהודי, שאוחז בשלבים המוקדמים של חייו - כדי שהוא יוכל לעמוד חזק ביהדותו, נגד כל הזרמים והשטפונות של הסטרא אחרא, צריך לחוות בצורה חיובית את היהדות, כל ענייני היהדות צריכים להתקבל כחוויה רוחנית, אחרת שום דבר לא יעבוד, ואת ההסברים לכך, עיינו במאמר הנוקב של ר' שש.

ולכן תצא הקריאה לכל ההורים שיש להם ילדים/ילדות שמתחנכים/מתחנכות בשנים אלו, בידינו הדבר! אנו יכולים להכניס בלב צאצאינו את החוויה, את השמחה, את הטוב של להיות יהודי, [כמובן קודם אנו צריכים לשכנע את עצמינו מספיק בדבר], אבל צריך להשקיע את כל הכוחות, את מלא הזמן, ואת האנרגיות הכי מרוכזות, בשביל להנחיל לילדינו יהדות מאושרת.

אנו עובדים כל היום בשביל לפרנס את הבית והילדים, ואם נגיע הביתה עייפים וסחוטים, פיזית ונפשית, ורק נצעק על הילדים, ולא יהיה לנו זמן להתייחס ולבנות אותם, ולא נצליח להנחיל להם את האושר שביהדות, אז בשביל מה עבדנו, חלילה?
סעודות שבת, בזמנינו במיוחד, צריכה להיות חוויה! בשירה, בזמרה, בריקודים עם הילדים, במחמאות, בהסברים והשקפה, כל כמה שבועות חידוש מרענן.

ילד שעושה סיום, להפוך את הבית! מוזיקה וסעודה כיד המלך, יחס של אושר ואהבה אמיתית, להסביר כמה זה שווה לעולם הבא, כמה אנחנו שווים שיש בנו נשמה קדושה, שאנו אנשי צורה ולא בעלי חיים של חומר.כל ילד צריך לקבל את ההערכה שלו, הפרטית, המיוחדת עבורו, התפורה על מידותיו, על תכונותיו והצלחותיו, להגיד בקול, לפרגן, אתה ילד צדיק, [כל גיל כפי הרמה שלו], צריך להשקיע זמן בכל ילד, הרבה דקות שבועיות פרטיות עם כל אחד, לדבר, לשתף, להנחיל את העולם בצורה ראויה, מה טוב ולמה, מה ריק ואיך.

נשב עם הילדים שלנו ונספר להם את ההסטוריה המפוארת שלנו, על משה רבינו, על דוד המלך, על אליהו הנביא, על הנביאים, על בית המקדש, על רבינו תם, על הרמב"ם, נספר בעיניים דולקות ובנפש בוערת, [באמת, לא מן השפה ולחוץ].

[וכשנדבר בענייני העולם הזה והבליו, שגם את זה צריכים לעשות, אז נדבר בשוויון נפש, לא נצא מן הכלים מהתפעלות, וכמובן שכל זה מדובר בהורה שבאמת אוחז בזה או קרוב לזה, משא"כ אם הילד יראה שאבא שלו עם חבריו עסוקים עד למעלה מראש בשטויות ופוליטיקה, ואיתו הוא מגלגל עיניים צדקניות ואומר 'הכל שטויות' זה יעבוד כבומרנג, ורק יקלקל את החינוך המועט שהוא נתן לו]...

בקיצור, כל אחד יוסיף עוד ועוד, אבל המפתח אצלינו ההורים, אנו יכולים לאשר את ילדינו ביהדותם, לתת להם סיפוק, אימון, אושר, וגאווה. והכל צריך להתחיל מגיל קטן, ולא לחכות עד גיל הטפש עשרה, שאז צריך לעבוד הרבה יותר קשה, שאז יש אי אימון והרבה תסבוכים צדדים, חברה! צריך לעבוד, תפסיקו לסמוך על המחנכים במוסדות, אתם ההורים, אתם האחראיים, תעבדו!!!

אשר בחר בנו מכל העמים...

אי"ש

איש פשוט 0
הודעות: 46
הצטרף: 15 נובמבר 2016, 18:07

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי איש פשוט 0 »

גאליציינער כתב:
אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.
אני מקווה שכך אכן המצב בבעלזא, ומקווה עוד יותר שכך המצב בכל קהילה מגובשת, אבל בכל זאת אני חושב שיותר יהודים שומרי תורה ומצוות אינם חיים בקהילות מגובשות...

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

איש פשוט 0 כתב:
גאליציינער כתב:
אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.
אני מקווה שכך אכן המצב בבעלזא, ומקווה עוד יותר שכך המצב בכל קהילה מגובשת, אבל בכל זאת אני חושב שיותר יהודים שומרי תורה ומצוות אינם חיים בקהילות מגובשות...
אני חושב שזהו אחד הבעיות הכי גדולות שיש בדורנו, ולא אני הוא זה שהתחלתי לחשוב ככה, גדו"י הם אלו שסוברים כן !! הן גדו"י הליטאים, הן גדו"י מעדות המזרח, ובפרט גדו"י לחצרות החסידים !!!
נגמרו הזמנים שיהודי היה יכול לדור בכפר יחיד בפ"ע בלי מניין ובלי לראות פנים יהודיות ולהישאר יהודי נאמן לה' ולתורתו, היום אם רוצים להישאר חרדים צריך להצטופף ולהתחזק יחד.
בקהילות הגדולות הדבר ברור, אבל כיום הוקמו ומוקמים עשרות קהילות חסידיות בלא אדמו"ר אלא רבנים וכדו', חלקם כוללים מוסדות מכף רגל ועד ראש וחלקם עוד לא אלא הדבר מתבטא בביה"כ משותף ורב פעיל שמחזיקם יחד, הדבר בולט מאוד בחו"ל ובפרט בארה"ב, יש אציג למשל את קהילת 'אמונת ישראל' בראשות הגה"צ רבי משה וואלפסון שליט"א עמו"ש. וכן את קהילת הרה"ג רבי בנימין אייזנברגר שליט"א. וישנם עוד רבים כאלו.
בקהילות הליטאיות כבר ממזמן הם לא מתפללים בביה"כ השכונתי, הם הקימו עשרות ומאות בתי כנסת 'יוצאי ...' ו'חניכי ...' והם רואים בראש ישיבה שלהם [בד"כ] אם מורה דרכם, הם מקימים מוסדות משותפים לקהילה [או לקהילות שבאותו רמה...].
ודבר זה גם קורה אצל בני עדות המזרח, פשיטא שאצל חצרות האדמו"רים והמקובלים, אלא אפילו בכל עיר ועיירה אפשר לראות רב המקום ומוסדות המקום שכולם הם תחת פיקוחו וניהולו וכו'...
כמובן שזה עוד לא מושלם, זה רחוק מאוד, אבל בהחלט אפשר לומר שזהו הכיוון וזהו המגמה..
ונזכה ונחיה ונראה בעוד שנים לא רבות...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
zbz
הודעות: 834
הצטרף: 18 נובמבר 2012, 22:11
מיקום: אני במערב ולבי במזרח...

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי zbz »

גאליציינער כתב: אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.
עם כל הכבוד, אבל רוב הבעיות שהועלו בכשרון רב ע"י ידידי שש משזר נמצאים יותר בקהילות ממסדיות כמו בעלזא גור וויזניץ. ודו"ק.
צדיק בן צדיק
--------
"קופי‏" ‏-‏ ‏ה'ענן' כלה כחלום יעוף!

סמל אישי של משתמש
הכתב התורני
הודעות: 563
הצטרף: 19 נובמבר 2014, 19:53
קיבל תודה: 3 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי הכתב התורני »

מאמרו המופלא של החכם 'שש משזר' נר"ו בקובץ נוח לקריאה:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש
הדובדבן שבקצפת
הודעות: 1855
הצטרף: 20 ספטמבר 2016, 21:23

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי הדובדבן שבקצפת »

הכתב התורני כתב:מאמרו המופלא של החכם 'שש משזר' נר"ו בקובץ נוח לקריאה:

שכוייח!!!

סמל אישי של משתמש
yehuda
הודעות: 1274
הצטרף: 24 יוני 2015, 05:36
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי yehuda »

קראתי בעיון את מאמרו היפה של שש משזר. ואני מסכים להרבה מדבריו, אבל לא למסקנא: כמו שכבר כתבתי במקום אחר: הבעיה העיקרית היא שאין בישיבות אנשי חינוך שתפקידם להכניס את נועם התורה והמצוות, אנשי חנוך שבקיאים בתורה וחסידות, שיש להם תוכן אמיתי. שיסבירו לבחורים למה הם באו לעולם, מה תפקידם, ואת מי הם עובדים. מה תכלית העבודה. מה תכלית הנסיונות. וכל מה שיהודי צריך לדעת.

לאחרונה במפגש ניקים נדיר וראשון מסוגו שהתקיים בארצות הברית באולם מפואר ענק ורחב מימדים (ברצינות!, רק שלא אני שילמתי על ההזמנה), נפגשנו הניקים שבארצות הברית, (אני ושש), והסכמנו כולנו שזה לכאורה פיתרון מתאים לכל הבעיות (אם הבנתי נכון את בן שיחי).

(אגב, למרות דיעותינו השונות מאוד בנושאים שונים (כידוע), לא היו מכות או חילופי מהלומות. תודה ששאלתם.)
כמה פעמים אנו מבקשים וטהר לבנו לעבדך באמת?

הבה לא נזהם אותו... כי לב יש לנו רק אחד!

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

אמת, מצטרף כמעט לכל דברי יהודה, למעט במה שכתב שלא היו מכות. הוא הכה אותי עד זוב דם... :D


וברצינות: הסכמתי להרעיון שאחד מהיסודות הנחוצות ביותר בזמנינו הוא, שצריך להכניס אנשי חינוך בישיבות וכו', אבל לדעתי איננה הפתרון על הכל, אלא על רוב הבעיות.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

הדובדבן שבקצפת כתב:
הכתב התורני כתב:מאמרו המופלא של החכם 'שש משזר' נר"ו בקובץ נוח לקריאה:

שכוייח!!!
גם אני מודה לך. תודה רבה!

סמל אישי של משתמש
1010
הודעות: 6212
הצטרף: 26 אפריל 2015, 18:10
נתן תודה: 1 פעם
קיבל תודה: 18 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי 1010 »

שש משזר, אתה מתכוון בטח, לכך שיהיה בישיבה איש, שהוא לא מויסר את מי שעובר על תקנות הישיבה, ומשפיע רוחניות לליבות צעירי הצאן, בקיצור: משפיע רוחני?
א.
ב.

ג. ברגע האמת, כולנו חרדים לדעת.

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

כן, אבל לאו דוקא 'משפיע רוחני' במובן המקובל, אלא במובן החדש של מי שמדבר עם הבחורים יותר דיבורים עכשוויים, מבין יותר לליבותיהם, ובעיקר - יודע איך להגיש התוה"ק בצורה חיובית, ולא סתם 'משפיע' שיכול לצטט מאמרי חסידות/מוסר עם חום.

א יודעלע
הודעות: 1997
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

ראשית כל ברצוני להודות לשש משזר על שפינה לנו מזמנו היקר וראה לנכון להרחיב בענין,
אכן נהניתי מאוד מהניתוח החד והבהיר וגם המענין מאוד. במיוחד נהניתי מההבדלה בין שיטת סאטמער לשיטת החזון אי"ש.

אבל כפי אשר קורה בין שני יהודים, יש לי השקפה קצת שונה בענין.
אמנם יש הרבה דברים שאני מסכים עימהם לגמרי,
כמו לדוגמא ה'חזון' לגבי הישיבות בשנים הקרובות, גם אני סובר כמוהו, אלא שהמהלך כיצד יתהוו ישיבות כאלה שונה אצלי,
ואנסה להסביר כיצד הנני רואה את כל המצב,
ונראה כיצד יתבררו הצדדים.

לפני הכל אני לא יכול בלי מספרים, כפי אשר כבר כינוני 'איש המספרים', ולכן אני נתפס דווקא למספרים שהביא שש משזר, בהם דיבר על כאלף נושרים, או במקום אחר על אלפיים נושרים בארה"ב. כידוע לכולנו מתגוררים נכון להיום כחצי מליון חרדים בארה"ב, גם אלפיים נושרים עדיין מהווים פחות מאחוז מכלל החרדים...
אבל למה לי להתחיל עם הקטנות,

אנסה להסביר הכל מהתחלה:
(ואמנם גם אני חילקתי את דברי לפי תתי נושאים בשביל להקל על הקוראים)

א יודעלע
הודעות: 1997
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

א. מצב היהודים לפני השואה וגם מעט אחריה
כפי שכבר התחלתי לכתוב באשכול המקביל, המושג של יהודי חילוני הוא מושג חדש יחסית, הוא קיים סה"כ לא יותר ממאה חמישים שנה, עד אז גם בעולם הגדול לא היה כמעט מצב של חסרי דת, כל אדם היה שייך לדת מסוימת, אפילו הרפורמים שהתנתקו מעמינו לפני כמאתיים חמישים שנה, עדיין היו בעלי זהות דתית כלשהי, אמנם הם אימצו מנהגים ומצוות דתיות שקרובות יותר לנצרות מאשר ליהדות.
רק לפני כמאה שנה בערך, באירופה המזרחית, החלה להתהוות המציאות של יהודים חילונים, כלומר יהודים שמשייכים את עצמם ליהודים רק מבחינה לאומית, מבחינת העם (ארץ ישראל הסתפחה בהמשך) ללא כל קשר לדת.
בעקבות התופעה החדשה נוצר באירופה מצב בו חיו ביחד זה לצד זה יהודים חרדים וחילונים יחדיו, וקיימו חיים משותפים.
אם ננסה להגדיר זאת מבחינה קהילתית, אפשר לומר שבעירה האירופאית בה חיו כמאה משפחות יהודיות, היו 1-2 משפחות חרדיות לגמרי, במובן החרדי של ימינו, שלבשו שטריימל וציציות בחוץ, וכל שאר המשפחות היו דתיות מי יותר ובעיקר מי פחות, כולם על הסקאלה שבין שומר תורה ומצוות לחילוני לגמרי. המשפחות הללו קיימו חיי קהילה משותפים, אותם חיי חברה, אותו לבוש וכן הלאה. מי שהתבונן בצילומים של יהודי העירות שלפני השואה ראה בוודאי שרוב הצעירים נראו בערך אותו דבר, כלומר מכנס, חולצה, גילוח וכובע קסקט, בלבוש החיצוני לא היה ניתן להבדיל כלל בין שתו"מ לשאינו.
גם בא"י המצב לא היה שונה. היה את אנשי הישוב הישן, שהיו קנאים, בלבוש יהודי מסורתי, והיו הרבה יהודים שומרי תו"מ שהגיעו מרוסיה בעליות הראשונות, והתגוררו במושבות, יהודים אילו היו שתו"מ אבל חסרי כל סממן חרדי של ימינו, והיו מעורים עם החופשיים.
יתכן שלפני השואה כבר היו נסיונות לייצר בידול משמעותי בין שומרי תורה לשאינם, אולם המצב הגשמי הקשה, המלחמות והפרעות לא אפשרו זאת, וכאן אנחנו מגיעים אחרי השואה לא"י.
שוב, בשנים הראשונות אחרי השואה חיו יחדיו שומרי התורה והחילונים. כשאני כותב חיו יחדיו הכוונה גם למגורים במובן הגאוגרפי (תל אביב, בת ים, נתניה, ראשון לציון וכדו') וגם במובן חיי החברה והתרבות. רבים משומרי התורה התגייסו לצבא, קראו בעיתונות החילונית, הקשיבו לרדיו החילוני, לבשו לבוש חילוני מלבד כיסוי ראש שהיה פעמים רבות כובע צילינדר או כובע קסקט שלא היה חריג גם אצל החילונים. לא היתה בעיה באותם ימים להשתתף במצעדים צבאיים, לשיר את שירי א"י, ולהשתתף בחגיגות יום העצמאות. (אני מתכוון לרבים מהיהודים שומרי התורה שהגיעו מאירופה, ולא לאנשי הישוב הישן אשר התבדלו כבר לפני כן)
סיכומו של דבר, היו הרבה יהודים שהיו קודם כל 'ישראלים', אנשי העולם הגדול, והם גם היו שומרי תורה.

לסיכום, בתקופה לפני השואה היה הרמוניה בקהילה היהודית, שילוב של חרדים, דתיים, וחילונים, והאווירה כללית היתה ליבלרלית ופתוחה הרבה יותר.

א יודעלע
הודעות: 1997
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

ב. ביסוס החברה החרדית
אחרי השואה הבינו הגדולים שיש צורך בביסוס קהילה נפרדת עבור היראים, להביא מצב בו יהודי שומר תורה ומצוות הוא שונה בעצם מהותו מהחילוני, וכאן כולכם יכולים לקרוא את החלק השני של דברי שש משזר, הכיצד הגדולים הכניסו הרבה פרומקייטן והקצינו את כל הגישה, כל זאת כדי שהיהודי שומר התורה יהיה מובדל לגמרי מרעהו החילוני. לא עוד לבוש של חולצות צבעוניות, אלא לבוש חרדי גלוי, צניעות, מגורים נפרדים, ובעיקר תרבות נפרדת לחלוטין. בסאטמער לשם דוגמא אסרו את המשחק בכדור, אם תשאלו סאטמערער אמיתי הוא יסביר לכם בק"נ טעמים מדוע המשחק עצמו אסור, אבל ברור שמה שעומד מאחורי זה שהיהודי שומר התורה יגדל בהרגשה שהוא שונה מהחילוני בכל הוויתו.
עם התבססות החברה החרדית ו'הגדרתה' החלה גם ההגדרה הפנים מגזרית לצבור תאוצה. כלומר אם עד אז היו הרבה יהודים שלא השתייכו לשום מגזר, לא ליטאים ולא חסידים, אלא סתם "אונגערישע אידן" או "פוילישע יידן" וכדו, הרי שמאז החלה להיווצר חלוקה ברורה גם בתוככי הציבור החרדי, וכל אחד 'מחויב' להשתייך למקום כלשהו, חסיד או ליטאי, ואם הוא שייך לחסידות מסוימת הרי שהוא שייך רק לחסידות זו ואין בילתו, מצב שלא היה קיים לפני כן, בה היו הרבה יהודים פשוטים שנסעו מדי פעם לרב'ה חסידי אחר.
כמו שכבר כתב שש משזר אפשר להאריך בענין זה עוד הרבה.
אולם ברצוני להדגיש את מה שאני מבין בהוראת גדו"י, שלא היה זה רק בכדי לקומם את 'הריסות חורבן היהדות החרדית באירופה' (אם כי יתכן שבזה הם הלהיבו את בני אותו הדור) כי מי שיחקור באמת מה היה באירופה לפני השואה, יראה שהמצב הרוחני ברוב עמ"י היה שפל עד מאוד, ואין המקום כאן להאריך, אלא מכיוון שהבינו אל נכון שבכדי שלא ינשרו אחרוני שומרי התורה מהדרך המסורה, חובה עלינו להתבדל בבדידות מזהרת ולהקצין דרכינו מהחילוניים. שכן המצב בו חיינו ביחד עם החילונים באותו תרבות לא הוכיח את עצמו והרבה מאוד נשרו.
והאמת שכבר באירופה היה נסיון להפריד את הקהילות, אלא בגלל מאורעות התקופה לא הצליחו לבסס זאת.
כאן המקום גם לציין את הסיבה להתנגדות הרבה לחוגי ברסלב וחב"ד, כל זאת הרבה מפני שבקהילות אילו לא נתנו משמעות לחוקים החיצוניים החרדיים, בברסלב אפשר להתלבש איך שרוצים, להתנהג איך שרוצים, להיות מחובר לאיזה מדיה שרוצים ועדיין להיות מקובלים. מה שהקהילה החרדית רצתה להנהיג בכדי למנוע את הנשירה והוא שיהיו כללים וסייגים שאינם בהכרח תורניים גרידא, אלא שבזכות חוקים סגורים אילו יצליחו למנוע את הנשירה.

לסיכום, אחרי השואה הנהיגו גדולי הדור מצב של הסתגרות (קיצונית) והתבדלות מצד יראי ד' והחרדים מול שאר היהודים הדתיים- חילוניים

א יודעלע
הודעות: 1997
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

ג. החיסרון העיקרי בהוויה החרדית שנוצרה- אי נתינת מקום לצורך היחיד, והסיבות מדוע החיסרון הזה בולט יותר ככל שעובר הזמן.
גם כאן תוכלו להנות באיכות מדברי שש משזר, וגם אני נהניתי מהם מאוד, מה שברצוני להדגיש ולחדד, שבהווי החרדית החדשה שנוצרה, כמעט שנטלנו כח הבחירה מהיחיד. (יש בזה הרבה טוב כפי שאסביר בהמשך, אבל כאן הנני מתיחס למוטב) נטלנו כח הבחירה הן ברוחניות והן בגשמיות. כבר כשנולד צעיר חרדי נוכל להצביע באיזה עגלה יזכה לשבת בתור תינוק, מה סגנון הלבוש שילבש בילדותו, בבחרותו, בנישואיו(!), כיצד תיראה החתונה שלו, מה סגנון המאכלים שיאכל, וכן הלאה על זה הדרך, כשהיחיד כמעט שאינו בוחר באמת מלבושים, מקסימום דגם זה או אחר בבעקיטשע... ואין זה רק בגשמיות, כי אם גם ברוחניות, כאשר החרדי נולד, הרי שלפי הבית אליו נכנס נדע לאיזה ישיבה ילך, איזה דרשה ישא בבר מצוה, אילו מסכתות ילמד, לאיזה חסידות ישתייך, הבחור או הילד בדורינו לא נצרך א"פ לבחור מה ללמוד? כיצד ללמוד? הכל מכניסים לו ישר לתוך הפה.
אין כמעט ביטוי לרצונו ולטעמו האישי.
כאן אפשר גם להכניס את הנקודה שהסגירות הצמצום החרדי גרם לכך שכל קהילה תסתגר בפני עצמה וכמעט שאין יוצא ובא, כלומר אין 'תחלופה' רחבה בין המגזרים, ורק מעטים מעיזים לעבור את הגבול בין זרם אחד חרדי לשני.
כפי שהכרזתי בכותרת- החיסרון הזה בולט יותר ככל שעובר הזמן.
אפשר להסביר זאת בדרך פשט, מכיוון שבתחילה היו רק מעט חרדים, הרי שלכל אחד היה את המקום היחודי לו, אחד היה החזן, השני הבעל קורא, השלישי השוחט,וגם כי באותו הזמן הרי רק הגיעו מאירופה, ולכל אחד היה את הביטוי האישי ממוצאו, אחד היה האונגערישער והשני הגאליציאנער, אחד היה ידוע כבעלבתישער וכן הלאה, כך שכמעט לא היו יהודים בלי נישה יחודית
מה שאין כן בימינו שהקמנו דור עם מאות אלפי צעירים שקשה למצוא לכל אחד את היחודיות, וכל אחד מריגש מספר.
אולם אני רואה כאן גם משהו עמוק יותר, והוא שאין היום אידיאל לצעירים.
שהרי אם נתבונן במה שקורה אצל רוב התנועות באומות העולם, שבהם חברים מאות ואלפים, ברור שלא ניתן לתת לכל אחד מקום אישי, אלא מכיוון שיש כאן מטרה משותפת, אידיאל חזק, היחיד מוכן לוותר על הפן האישי ובלבד שישתייך לאידיאל.
דוגמא מובהקת לכך היא להבדיל אלף אלפי הבדלות התנועה הנאצית שבה היו חברים מליונים!, אני בטוח שבתנועה הזו לא יכלו לתת לכל אחד גוון אישי, ומנגד אני גם בטוח שרוב החברים לא הבינו לעומק את ההסברים המדעיים לאידיאולוגיה. היתה כאו אידיאולוגיה חזקה, וכולם נסחפו והתלהבו ופעלו בלי להבין ובלי לתת מקום לפן האישי.
אותו הדבר היה גם בתנועות הקומוניסטיות ברוסיה, בתנועה הציונית, וזה גם מה שקורה לענ"ד בברסלב ובחב"ד, כי אני לא מאמין שבקבוצה הברסלבית הגדולה מצליחים אכן לתת ביטוי לכל יחיד ויחיד, אלא מכיוון שיש להם אידיאל חזק שתופס את כולם, היחיד מסכים לותר על יחודיותו. ובמיוחד איני מאמין שכל צעיר ברסלבר משכיל להבין את תורת ברסלב על בוריו, אלא שוב האידיאל החזק תופס אותו.
וזה גם מה שקרה לאבותינו בדור החזו"א וה"ויואל משה". הגדולים השכילו להכניס אידיאל חזק, והוא "לקומם את הריסות אירופה". רוב העם לא התבונן וחקר את האידיאל, ועם זאת הוא התלהב והסכים לוותר על כל מיני רצונות אישיים למען האידיאל.
ברור לכולם שהאידיאל הזה הולך ונשחק, כיוון שהיום ב"ה יש דור של רבבות שומרי תורה, וממילא הצעיר בימינו אינו מתחבר כלל לאידיאל ואינו מוכן לוותר על רצונו האישי למען האידיאל.
כאן בנקודה זו אני חושב שיש יתרון מסוים לנוער הישראלי ע"פ הנוער האמריקני,
כי בעוד אשר הנוער האמריקאי אינו נתקל כלל באידיאל, הרי שהנוער הישראלי כן מתעמת מדי פעם עם האידיאל, כאשר הציבור החילוני מתעמר בנו ומעלה לסדר היום נושאים חרדיים שונים.
לדוגמא כל הנושא של גזירת הגיוס שעלה בשנים האחרונות, לבחור ישראלי נורמלי, כל הנושא , העצרת וכו' היה אמור לעורר אצלו שאלות כמו "מדוע אכן אין מתגייסים לצבא בשעה שיש אכן כ"כ הרבה עימותים עם הערבים וגם אנחנו סובלים מהם?" כאשר בחור מחפש תשובות לענין, כלומר הוא מתעמת עם האידיאל, הוא מתחבר יותר לאידיאל.
לעומת זאת א"א באמריקה לא הכריח בשנים האחרונות לתלות תמונה של ירושלים על הקיר, ממילא הנוער האמריקאי הממוצע א"פ לא התעמת עם האידיאלים השונים, וממילא הוא פחות מחובר.


לסיכום, בהנהגה החרדית הסגורה והמצומצמת יש חסרונות, בעיקר החיסרון של אי נתינת מקום ראוי לפרט, אולם לענ"ד מלבד אשר יש מקום לנסות לפתור את החסרון הזה, יש צורך לנסות לפתור את הגורם לכך שהחסרון הזה נהיה בולט יותר.

א יודעלע
הודעות: 1997
הצטרף: 01 מרץ 2014, 20:40
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 69 פעמים

Re: בינו בוערים בעם! - מאמר נוקב אודות דור הצעירים שלנו

נושא שלא נקרא על ידי א יודעלע »

ד. ההצלחה הגדולה של ההתבדלות החרדית- הכח החזק לעמוד בפני נסיונות, ובעיקר צמצום הנשירה לאחוזים בודדים
על אף כל החסרונות שבסגירות החרדית, א"א להתעלם מההצלחות הגדולות בעבר וגם בהווה.
כוונתי היא כמובן להצלחה במלחמה נגד עיתונות חילונית, רדיו חילוני ומה שהיה בהמשך הטלויזיה. מה שהיום נראה ברור שבבית חרדי אין טלוויזיה לא היה ברור בכלל לפני 40 שנה.
ואני יודע שלא אוהבים לנופף בזה, אבל יש גם הצלחה במערכה נגד האינטרנט. אמנם היתה טעות בתחילה לחשוב שיוכלו להנהיג שבבית החרדי לא יהיה אינטרנט כלל, כמו שהנהיגו שאין טלויזיה כלל, אבל עכשיו ב"ה הבינו כבר שיש צורך באינטרנט מסונן.
הסתובבתי קצת באירופה בעיירות הישנות, והיה מענין מאוד לראות שבמקומות בהם שואבים מים מהבאר, ומתניידים על סוס ועגלה, יש לכל צעיר טלפון חכם. ואילו כאן בארץ הקודש, מסתובבים עשרות אלפי יהודים חרדים, שחיים בציביליזציה מודרנית לגמרי, ואינם מחזיקים כלל בפלאפון חכם!!!
תביאו לי הסבר אחר לתופעה מלבד ההוכחה לחוזק של ההתבדלות והצמצום החרדי?
לפי ויקיפדיה 70 אחוז מהציבור החרדי אינם גולשים באינטרנט כלל! וגם מהגולשים רובם גולשים באינטרנט מסונן כדבעי.
בארץ המצב הוא בוודאי כך, בחו"ל ובמיוחד באמריקה עדיין זה רחוק מלהיות כך, אולם גם שם הולכת וגוברת המודעות לצורך בגלישה רק דרך סינון.
נכון אנחנו עדיין בעיצומה של המערכה, אבל אני בטוח שבעוד כמה שנים נוכל להסתובב לאחור ולהגיד: ניצחנו את האינטרנט!
אמנם מה שכתבתי לעיל הינם רק דוגמאות, ובעצם כלל היהדות החרדית מצליחה להחזיק בצעירים באופן מופלא. ומס' הנושרים לגמרי מהדרך הינו מועט ביותר כפי אשר כבר הוכחתי באשכול המקביל.
וגם אם שש משזר מדבר על הרבה מגושמדיגע יידן, והוא צודק, עדיין יהודים אילו שייכים אלינו, שולחים את ילדיהם למוסדות שלנו, יש מה לעשות איתם.
לעומת זאת מה שקרה לפני השואה, כשהיהדות היתה ליברלית יותר, ומה שקורה בימינו בקהילות הליבלרליות יותר, הוא שאותם יהודים שנהיו מגושמים אצלינו, אצליהם הם נשרו לגמרי מהדרך.
שש משזר הביא כדוגמא בית כנסת דתי שמאלני בגבעת שמואל, ששם היתה אוירה ליבלרלית יותר. היה מעניין מאוד לבדוק כמה צעירים מאותה קהילה דתית שמאלנית- ליברלית נשארו בקהילה, וכמה נפוצו לכל עבר. התשובה לא תפתיע אותי ואתכם, אמנם היתה שם אוירה של שמחה וקרליבכית של אהבת ד', אבל סביר להניח שרוב הנוער לא נשאר שם.
כך גם הדוגמא שמביא רמ"מ לישבת הסדר בה כל אחד יכול ללמוד ולהתחבר לאיזה דרך חסידית שהוא רוצה (מוזר מאוד הא כיצד אפשר להתחבר לדרך חסידית כלשהי כשכל הלבוש והמהות אומר אחרת, אבל ניחא) היה מעניין מאוד לבדוק אחרי עשר שנים- לאן שייכים צעירים אילו שהאוירה בישיבה היתה ליברלית יותר? האם הם עדיין שייכים למגזר שלהם או שמא נפוצו לכל עבר? (וכשאני אומר נפוצו לכל עבר אני לא מתכוון דווקא לכך שהחליפו מגזר, אלא כמה מהם נשארו שומרי תורה באותה מידה אשר ינקו מהבית?)

לסיכום, הגם אשר אינני מתעלם כלל מהחסרונות הרבים שיש לשיטת ההסתגרות והצמצום החרדי, עדיין א"א להתעלם מהמעלה הגדולה והיא מיעוט הנושרים והמתרחקים מהדרך. כאשר גם אם נסתכל אחורה, להיסטוריה, ניווכח שאוירה ליברלית יותר הביאה יותר נשירה, וגם אם נסתכל לצדדים, למה שקורה בימינו בקהילות הליברליות יותר- ניווכח שאוירה ליברלית מביאה יותר אחוזי נשירה.

שלח תגובה