אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

סמל אישי של משתמש
אמלתראות
הודעות: 707
הצטרף: 17 דצמבר 2012, 23:54

מאמר שלש שבועות

נושא שלא נקרא על ידי אמלתראות »

בס"ד

מאמר שלושת השבועות

"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"
מפסוק זה, המופיע בשיר השירים ג' פעמים, דורשת הגמרא במסכת כתובות (דף קיא.) את ג' השבועות: "ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה (פרש"י יחד ביד חזקה), ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מידי". ומכיון שבכל שבועה יש כפל לשון "אם תעירו ואם תעוררו", דורשת הגמרא מכאן שישנם שש שבועות: "שש שבועות הללו למה? תלתא- הא דאמרן. אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחיקו את הקץ, ושלא יגלו את הסוד לעובדי כוכבים". (פרש"י "שלא יגלו את הקץ- נביאים שביניהם". "ושלא ירחיקו את הקץ- בעוונם. ל"א "שלא ידחקו" גרסינן לשון דוחק גרסינן. שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מידי". וכן גבי הסוד פרש"י ב' פרושים, האחד סוד העיבור, והאחד סוד טעמי תורה.)
בביאור עניינם של שלושת השבועות נתרבו הפרושים. רוב המפרשים הסבירו אותם כדברי אגדה של חוסר יכולת לבצע את מה שהושבענו שלא לעשות, ומיעוטם הסבירו אותם כדבר הלכה של איסור לעבור על עניינם של השבועות. הרמב"ם באיגרת תימן נקט גבי שלושת השבועות שהם "דרך משל"; המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל פכ"ד נקט, ששלושת השבועות הם גזירה על המציאות, כדי שהגלות תוכל להחזיק מעמד, ולא תתבטל מאליה מאחר שהיא אינה טבעית לעם ישראל; וכן על פי הישועות מלכו סימן ס"ו, ניתן להסביר את עניינם של שלושת השבועות, שלא יתעורר רצון בעם ישראל לפרוק את עול הגלות מעל צוארם ולעלות לציון.
אכן אף אחד מן הפוסקים המרכזיים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, הטור השו"ע, וכמובן הרמב"ן, שמנה את מצוות כיבוש א"י במניין המצוות, והדגיש שמצוה זו נוהגת אף בזמן הגלות), לא פסק את שלושת השבועות להלכה. כמעט היחיד מבין הראשונים שאכן ראה את שלושת השבועות כדברי הלכה מחייבים, היה ה'מגילת אסתר', שסבר, שמחמת תקפם ההילכתי המחייב של השבועות, לא קיימת בזמן הגלות מצוות כיבוש ארץ ישראל עד עת בא המשיח.
את השיטות סיכם הגאון הרב שלמה אבינר בחוברת בשם "שלא יעלו בחומה".
ננסה, אנחנו, להתבונן בשלושת השבועות, דוקא לשיטת דעת היחיד של המגילת אסתר, שראה אותם כאיסור תורני בעת הגלות לעלות בחומה, למרוד באומות ולדחוק את הקץ.
ודאי שיהיו הדברים ראויים אף לפי השיטות האחרות:

* * *

שלושת השבועות נלמדות מן הפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". כיצד דורשת הגמרא את הפסוק? דורשת הגמרא שעם ישראל הושבע, שבזמן הגלות, בזמן שהבנים מורחקים מעל שולחן אביהם, שלא יעוררו את האהבה הקיימת בין עם ישראל לקב"ה.
(הערה: הבנת השבועות כשבועות על עם ישראל שבזמן הגלות לא יעורר את האהבה בינו לבין הקב"ה, זו דרשה של הגמרא שאינה מתיישבת על פי פשוטו של מקרא, כפי שבאר רש"י בפרושו על מגילת שיר השירים. ולכן דברי הגמרא הינם בגדר "דרש" ולא בגדר "פשט". ופשוט הוא, שדברי הגמרא אינם זזים ממקומם, שהרי בתורה יש פרד"ס- גם פשט, גם רמז, גם דרש וגם סוד, ולמרות שהם פרושים שונים, כולם נכונים.)
טבעי הוא, שבזמן הגלות, בזמן שעם ישראל סובל מאורעות וצרות, ואהבת ה' אותנו לא תמיד ניכרת, בזמן שמורחקים אנו ממקום השכינה, נעשה הכל כדי לעורר את אהבתו של הקב"ה אלינו שוב. הרי אותה אהבת ה' כה חסרה לנו כעת. ומי לא ירצה שהקב"ה יאהב אותו.
אך השביע אותנו הקב"ה שלא נעורר את אותה אהבה. אהבת עולמים ישנה בין הקב"ה לעם ישראל, אך היא כעת רדומה, מוסתרת, וחבויה. רוצים אנו שתהיה גלויה, ומה פשוט מזה שנעשה פעולות כדי לעורר לגלות את אותה אהבה? אך הושבענו שלא לעשות זאת. "השבעתי אתכם… אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". עד בא הזמן, עד שיחפץ הבורא, אין לנו לעורר את אהבת ה' אלינו.
מהי הדרך לעורר את אהבת ה' אלינו (שנצטוינו שלא לעשותה, כי הושבענו שלא לעוררה)? דורשת הגמרא "שלא יעלו בחומה, שלא ימרדו באומות, ושלא ידחקו את הקץ". מגלה לנו כאן הגמרא, ששלושת הדברים האלו: עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ, הם הדברים הטובים ביותר כדי לעורר את אהבת ה' יתברך לעמו ישראל. הדברים האלו הם האהובים והרצויים לפני המקום, ולכן מבינה הגמרא שעשיית הדברים האלו, הם אלו שמעוררים את ה' לאהוב אותנו. דברים אלו ודאי הוא שיגרמו לעורר רוח במרום, שיהמו רחמיו של הקב"ה על עמו אהובו, ולכן, כדי שהדבר לא יקרה לפני זמנו, כדי שהגלות תהיה לנו כפרה גמורה ותיקון גמור, הושבענו שלא לעשותם: שלא לעלות בחומה, שלא לדחוק את הקץ ושלא למרוד באומות, כדי שלא תתעורר אהבת ה' אלינו, ומיד ה' יגאלנו.
עומדים ר' יהודה ור' זירא בבבל, וכן המהר"ר יצחק די לאון בעמח"ס מגילת אסתר במקום גלותו, ואומרים: ודאי שאנו רוצים לעלות בחומה, ממש משתוקקים אנו לדחוק את הקץ. מצפות ומיחלות עינינו לרגע שבו נוכל למרוד באומות. הן זוהי הדרך להעיר ולעורר את אהבת ה' אלינו, ובזה היא באה לידי ביטוי. איזה יהודי לא ירצה שה' יבטא את אהבתו לעם ישראל? אבל מה נעשה… הושבענו להימנע מכך. הושבענו להיות רחוקים מעל שולחן אבינו, ולהמתין. להמתין, עד שיחפץ ה' לגואלנו, ולא לזרז את אהבתו אלינו טרם זמנה.
ואכן, ר' זירא עצמו, אע"פ שסבר שהציבור הושבע מלעלות לארץ "יחד ביד חזקה", עלה לארץ בתור יחיד. על הציבור יש שבועה אך על היחידים אין שבועה, ור' זירא לא נמנע מלעשות את מה שעכ"פ הוא יכול.
(הערה: יש שלמדו שבכך שעלה לארץ מורה שחזר בו – פאת השלחן א' הערה יד, וכמו"כ יש שבארו, שמכיון שהשבועות הן עניין אגדה ולא דבר הלכה, לכן לא התחשב בהם – פנ"י, אבנ"ז והגר"ש ישראלי. אך כאמור, אנו מתבוננים כעת בשלושת השבועות אפילו לשיטת המגילת אסתר, שראה אותן כדבר הלכתי מחייב!)
ועליתו זו של ר' זירא מלאה היתה בקשיים וסכנות. מספרת הגמרא (כתובות קיב.), שר' זירא הגיע לנהר, ולא היתה ספינה שתעביר אותו. מה עשה? הלך על חבל רועע, וסיכן נפשו בדבר. אין לו פנאי להמתין למעבורת. על פיו דובבות המילים "דוכתא דמשה ואהרן לא זכו, אנא מי יימר דזכינא לה"- אם לא אזדרז למרות הסכנה, מקום שמשה ואהרן לא זכו להיכנס, מי אמר שאזכה אני לו.
. כן! ר' זירא, בעל השבועות! הוא זה שהבין מה גודלה של ארץ ישראל! הוא זה שהבין שהתוכן המתאים לביטוי "לעורר את האהבה", הינו עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ. והוא זה שהבין, שאם הושבענו שלא לעורר את האהבה בצורתה המלאה, לפחות נזכה לבטא את אהבת ה' בצורה חלקית. נעשה מה שביכולתנו: נעלה לארץ כיחידים מבלי להשתהות אף רגע.
עליה בחומה! מרידה באומות! דחיקת הקץ! אין דבר טוב מזה! אין דבר נפלא מזה! אין דבר יותר אהוב מזה לפני המקום! לכן דוקא אלו מעוררים את אהבתו! אך, לצערנו, הושבענו שלא לעורר את אותה אהבה שבין ה' לבניו.

* * *

לא לנצח קיימת שבועה זו, הן הפסוק עצמו הגביל אותה בזמן. "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". "עד שתחפץ" הושבענו שלא לעוררה, אך כשהגיעה העת המוגדרת כאן כ"תחפץ", הגיעה השעה להעיר ולעורר את אותה אהבה גנוזה ורדומה.
מהי עת ה"תחפץ"? עת ה"תחפץ" היא העת שהקב"ה קורא לבניו "בני הגיע זמן גאולתכם". כבר לא עת גלות העת הזו, הגיע הזמן שבו אני עתיד לגאול אתכם. הגיעה השעה שבה אהבתי, שהיתה עד כה במצב של "אני ישינה וליבי ער", האהבה לא רק של ליבי אלא של כל כולי, מוכנה כעת להתעורר. אכן הנכם מוזמנים לעורר אותה. "התעוררי! התעוררי! כי בא אורך, קומי אורי". "עד שתחפץ" הושבעתם שלא לעורר את האהבה, אך כעת אתם מוזמנים ומצווים לעוררה.

וכבר היה לעולמים, בתחילת תקופת בית שני, שפקד ה' את עמו, וקיבלנו את בשורתו מפיו של כורש "מי בכם מכל עמו, ה' אלוקיו עימו ויעל", שאכן הגיעה עת הגאולה. ולעת כזו, צריך לעורר את האהבה שהיתה רדומה שבעים שנה.
איך מעוררים את האהבה? הן הגמרא עצמה הגדירה זאת! כפי הדרך שהושבענו שלא לעורר את האהבה, כעת היא היא הדרך כן לעורר את האהבה. עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ, שלושת הדברים האלו, שעד כה הושבענו שלא לעשותם, הם אלו שכעת אנו מצווים לבצעם, וכל זה כדי לעורר את אהבת ה' אלינו שיחיש את גאולתנו ופדות נפשנו.
אבל, וככל שנתבונן בעניין הדבר יותר יכאב, בזמן כורש, עם ישראל פספס את השעה. דורש ריש לקיש במסכת יומא (דף ט:): '"אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז'- אם עשיתם עצמכם כחומה, ועליתם כולכם בימי עזרא, נמשלתם ככסף שאין הרקב שולט בו, עכשיו שעליתם כדלתות, נמשלתם כארז שהרקב שולט בו". מהי טענת ריש לקיש? הטענה היא שעם ישראל "לא עשה עצמו כחומה"- לא עלו כולם "יחד ביד חזקה". לא עוררו את אהבת ה' כפי איך שה' מעוניין שיעוררו את אהבתו, שזה עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ. ואי העליה בחומה אז, גרמה לסיבוך נוראי בתקופת בית שני, שנמנעה השכינה מלשוב ולשרות בו.

*

זכה דורנו, ששוב נשמע את הקריאה האלוקית "מי בכם מכל עמו, ה' אלוקיו עימו ויעל". אמנם שמו של הגוי שאמר זאת לא היה כורש כי אם בלפור, וכן הניסוח המדוייק של המילים היה שונה מעט, אך המהות היא אותה מהות. כבר צפה זאת הרמב"ן בשיר השירים בכתבו שעתיד הקב"ה לגאלנו ברשיון האומות כגאולת כורש בזמנו, וכן כתב הרד"ק לפרושו בתהילים קמו-ג, ובמלכים א ח-מט. ולרשיון האומות זה זכינו בחזקת ג' פעמים: לראשונה בהצהרת בלפור, כאמור, בשניה בהחלטת האומות בסאן רמו על הקמת בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל, ובשלישית בהחלטת האומות בתאריך המכונה כט בנובמבר בשנת תש"ח על הקמת מדינת ישראל. שלוש פעמים, שלושה פקידות, שלושה שיחזורים של הכרזת כורש. ואכן כבר אמרו כמה מגדולי ישראל, ובראשם ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק (בעל ה"משך חכמה" על התורה, ןה"אור שמח" על הרמב"ם), כששמעו על החלטת האומות בסאן רמו, שבזה סר פחד השבועות. הגיעה עת ה"תחפץ", ופג תוקפם של השבועות. (הביאם מורנו ורבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל במאמר שהתפרסם בספרו "מתוך התורה הגואלת" ח"ב עמ' רפט ואילך.)
ואכן ניכרים הדברים במציאות. לא רק סימנים של גאולה יש כאן, אלא הגאולה בעצמה. לפני כמאה ועשרים שנה, כשרק "הניצנים נראו בארץ", רק העליות הראשונות הגיעו, צריך סימנים לדעת האם תחילת עלייתם של ישראל לארצם , תחילת קיבוץ גלויות הוא זה שעליו דברו הנביאים, או דבר חולף ולא קבוע, כפי שהיה בכל שנות הגלות, שמעת לעת נתקבצו מעט יהודים לארץ ישראל, אך לא התפתח מזה עליה של מליונים. ואכן, קיבלנו סימן. דורשת הגמרא במסכת סנהדרין דף צח. "ואמר רבי אבא, אין לך קץ מגולה מזה. שנאמר 'ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל, כי קרבו לבא'", ופרש"י שם "כשארץ ישראל תתן פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה". קיבלנו סימן. ארץ ישראל החלה לתת פרותיה בעין יפה, וזהו סימן שקרב הקץ, סימן לכך, שהניצנים הראשונים של העליה לארץ, אינם דבר החולף, אלא תחילת ביאתם של כל נדחי עם ישראל לארץ ישראל. סימן לכך שעם ישראל קרב לבא.
לזה נזדקקנו בשעה שהיה ספק, והיה צריך סימן. אך כעת, אחרי שחלק ניכר מעם ישראל כבר בא לארץ ישראל, אין צריך סימנים. הן זוהי הגאולה בעצמה. כשהתנבאו הנביאים על הגאולה, ראשית דבר הם הגדירו אותה בקיבוץ גלויות. "ושב ה' את שבותך וקבצך". וכשדבר זה מתקיים, בשעה שה' מקבץ נדחי ישראל, קיבוץ הגלויות אינו רק סימן לכך שהגאולה קריבה, אלא הוא הגאולה בעצמה. אתחלתא דגאולה של קיבוץ גלויות.
בזמן עזרא, האות משמיים שהתחילה הגאולה היה הכרזת כורש. הגאולה עצמה התקימה בזה שעלו לארץ 42,360 יהודים. כעבור שנים ספורות הם בנו את חומת ירושלים, ואף את בית המקדש. כך גם לדידן: האותות משמיים שהגיע זמן הגאולה הם החזרות על הכרזת כורש, וכן סימני הגמרא על הקץ המגולה. אך הגאולה בעצמה היא קיבוצם של מליוני יהודים לארץ ישראל- עשרות מונים מאלו שעלו בימי עזרא, הקמת מדינת ישראל, שחרור חבליה של א"י מעול זרים והשבתם לרשותנו, ובע"ה נבנה גם את בית המקדש. אחרי שהולכים ומתקבצים הגליות, אין צורך בסימנים. זוהי הגאולה בעצמה.

ולעת כזו, עת שה' קרא לעמו ישראל להיגאל, עת שרואים את הגאולה מתקיימת בפועל, עת ה"תחפץ" היא. עת שה' חפץ לגואלנו. והיא העת להעיר ולעורר את אהבת ה' אלינו- אהבה שהיתה רדומה, מוסתרת וחבויה במשך כאלפיים שנה, וכעת הגיעה השעה להעירה ולעוררה.
ואיך מעוררים את האהבה? הן הגמרא הגדירה זאת: עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ. את זה ה' שואל מאיתנו. את זה ה' רוצה שנעשה. וזהו הדבר החשוב ביותר לעשות בדורנו.

"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך?" דבר ראשון: לאהבה את ה' אלוקיך. מסביר הרמח"ל בהקדמתו ל"מסילת ישרים", שאהבת ה' עניינה "שיהיה נקבע בלב האדם אהבה אליו יתברך, עד שתעורר נפשו לעשות נחת רוח לפניו, כמו שליבו מתעורר לעשות נחת רוח לאביו ולאימו. ויצטער אם חסר זה מצידו או מאחרים. ויקנא על זה, וישמח שמחה גדולה בעשותו דבר זה".
מהו הדבר הגורם יותר נחת רוח לבורא? מהו הדבר שחסרונו הוא הכואב ביותר לבורא? מהו הדבר הכה חשוב לבורא, עד שה' יתברך אינו שקט ואינו נח מחמתו? פסוק מפורש הוא: "למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט, עד יצא כנגה צדקה, ווישועתה כלפיד יבער" (ישעיהו סב-א). צער השכינה הגדול ביותר הוא כאשר שכינתא בגלותא, והשמחה הגדולה ביותר לשכינה הוא הקמת השכינה מעפרה.
דורשים חז"ל "ושב ה' את שבותך וריחמיך". מדוע כתוב "ושב" ולא "והשיב"? אלא כביכול, שכאשר עם ישראל בגלות, השכינה גם היא בגלות. "עימו אנכי בצרה". וזהו הצער הגדול ביותר כלפי שמיא. ולכן הנסיונות לביטולו צער זה, הם הדברים המעוררים את אהבת ה' לעמו.
בזמן הגלות, הושבענו שלא לעורר את האהבה. לכן הסתפקנו בעשיית רצון ה' בדרגא נמוכה יותר. אך כעת, בזמן הגאולה, הביטוי החריף ביותר ל"אהבה את ה'" הוא להקים את השכינה מעפרה- לעלות בחומה, למרוד באומות ולדחוק את הקץ.

גם מצות "ואהבת את ה' אלוקיך" עולה במדרגתה. בכל הדורות, אהבה זו היתה מופשטת ורוחנית, וחוץ ממקרים חריגים, מבחינה מעשית לא היתה בה כי אם נכונות נפשית למסור את הנפש על קדושת שמו. אך כעת, המושג "ואהבת את ה' אלוקיך" מקבל משמעות שונה. מקבל משמעות מעשית הרבה יותר. מקבל תוכן של הערת אהבת ה' אותנו. מקבל תוכן יום יומי של עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ.

ואף דרשת חז"ל בפשוטו של מקרא "בכל נפשך- אפילו נוטל את נפשך", מקבלת משמעות מעשית גבוהה ומרוממת יותר. בכל הדורות, מסירות הנפש על קדושת שמו יתברך היתה במסירות נפש לקיים את מצוותיו, כשהדגש הנלמד מפסוק זה הוא על אי עשיה שלילית- לא לחלל את שם ה'. עניינה ההלכתי הוא לא להתרפא בעצי אשירה, וכ"ש שלא לעבוד ע"ז אפילו במחיר פיקוח נפש. רק במקרים חריגים של שעת השמד, היה צריך למסור את הנפש גם על עשיה חיובית של מצוות עשה, וגם אז התפללנו ששעת השמד תעבור, ולא נצטרך לקדש את שמו בדרך זו. כעת קידוש ה' הוא בעשיה חיובית: לקדש שם שמיים בקידום הגאולה! כותב רש"י (יחזקאל לט ז) "שפלותן של ישראל חילול שמו הוא", כשעם ישראל בגלות שם שמיים מחולל, וזהו חילול שם ה' הגדול ביותר שיש. וכדי לקדש את שמו, הדרך והמהות היא ע"י איך שהקב"ה בעצמו הגדיר מהו קידוש שמו הגדול ביותר. "בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם, ונקדשתי בכם לעיני הגויים. וידעתם כי אני ה' בהביא אתכם את אדמת ישראל, אל הארץ אשר נשאת את ידי לתת אותה לאבותיכם" (יחזקאל כ מא-מב).
קידוש ה' זה אינו רק ביטול חילול ה' שבגלות, אלא יש בו קידוש ה' מצד עצמו, ולכן אנו מעונינים בו, שמחים בו, ורוצים להמשיך לקדש שם שמיים דוקא בדרך זו. "ונקדשתי בכם לעיני הגויים". דרכו מתבטא כי "ה' אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה", שהרי בשוב ה' אל נווהו, ע"י שיבת ישראל לארצם, יגלה לעיני כל בשר כי שם ה' דיבר. גילוי כבוד השכינה ואמונת היחוד, הוא קידוש ה' עצמי ששמו יתברך מתגלה בעולם. גם על קידוש ה' זה של "ושב ה' את שבותך", נאמר "בכל נפשך- אפילו נוטל את נפשך". גם קידוש ה' זה של הקמת השכינה מעפרה, מצריך מסירות נפש. הדרך לקידוש שמו הגדול היא עשיית דברים אלו, שהם הדברים המעוררים את האהבה, והם גם הדברים שמצד עצמם, קיומם הוא קידוש ה' הנ"ל: עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ.

"וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגויים אשר חיללתם בתוכם, וידעו הגויים כי אני ה', נאום ה' אלוקים, בהיקדשי בכם לעיניהם. ולקחתי אתכם מן הגויים, וקבצתי אתכם מן הארצות, והבאתי אתכם אל אדמתכם". (יחזקאל לו כג-כד)
זהו תפקידו של דורנו. כל המצוות הן חשובות, ואסור לוותר על אף אחת מהן. אך לכל אדם ולכל דור יש את התפקיד המיוחד לו. ותפקיד דורנו, דור הגאולה, דור עת התחפץ, הוא לעורר את האהבה: לעלות בחומה, למרוד באומות ולדחוק את הקץ.
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]

סמל אישי של משתמש
קולרבי
הודעות: 2111
הצטרף: 06 נובמבר 2012, 22:21

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי קולרבי »

כבוד הרב כתב:
שילת כתב: שנזכה לעצמאות רוחנית כהמשך לעצמאות הגשמית
על איזה עצמאות גשמית הכוונה?
על זה שהדרוזים שומרים, האמריקאים משלמים, ואנחנו חיים.




אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.

סמל אישי של משתמש
חיים שיש בהם
הודעות: 2327
הצטרף: 19 נובמבר 2012, 22:40
מיקום: עקבתא דמשיחא
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי חיים שיש בהם »

בעניין ההתייחסות למדינה יש שני קצוות ואמצע, מחד גיסא האדמור מסאטמאר זצל שעליו אין צריכים להאריך, ומאידך גיסא אדמור מקלויזנבורג זצל שכמעט אף אחד לא מתייחס לשיטתו.
למי שאינו יודע, בצאנז לוקחים 100% מימון כמו ממלכתי דתי ולא באמצעות החינוך העצמאי, (הוא היה אומר: למה שיעבור דרכם ואני אקבל פירורים, הבה נלך מיד למקור...)
לעניות דעתי, שיטתו של השפע חיים הוכיחה את עצמה בגדול, עובדה: הוא מקבל 100% מימון, ולא מתערבים לו בחינוך יותר מאחרים.
גדולי התורה האחרים ניסו לילך בין הטיפות, מצד אחד לקחת מימון לא מלא, ומצד שני להתנגד למדינה, ומכאן הנפת הדגל, לצאת ידי חובה בהזדהות עם המדינה שהיתה אז כמו אליל כל יכול רח"ל.
חברים יקרים, עזרו לעמיתיי מנהלי הפורום היקרים לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
בכבוד רב ובתקווה להבנה: חש"ב - מנהל פורום 'לדעת' לשעבר

סמל אישי של משתמש
חיים שיש בהם
הודעות: 2327
הצטרף: 19 נובמבר 2012, 22:40
מיקום: עקבתא דמשיחא
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי חיים שיש בהם »

אני מוחה נגד המאמר נוטף הציונות והמזרחיסטיות ביחס לשלשת השבועות.
הפורום הוא חרדי ולא ד"לי. די!
חברים יקרים, עזרו לעמיתיי מנהלי הפורום היקרים לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
בכבוד רב ובתקווה להבנה: חש"ב - מנהל פורום 'לדעת' לשעבר

כבוד הרב
הודעות: 200
הצטרף: 08 נובמבר 2012, 00:27

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי כבוד הרב »

חיים שיש בהם כתב:אני מוחה נגד המאמר נוטף הציונות והמזרחיסטיות ביחס לשלשת השבועות.
הפורום הוא חרדי ולא ד"לי. די!
עזוב את אמלתראות, לדעתי הוא לא שווה כלל התייחסות, בתחילה חשבתי להתחיל להגיב לו על כל סילוף וסילוף, אבל בסוף החלטתי שחבל על הזמן, הרי הדלי"ם בין כך ובין כך לא מוכנים להודות על השקר אליו נסחפו כצאן לטבח, גם אם יחושו על בשרם את רוע המדינה (ע"ע גוש קטיף) עדיין לא יאבו לעזוב את האליל שלהם - המדינה...
ולמי שעדיין חושש לדבריו, מומלץ שיקרא בספר הזה:
http://www.yoel-ab.com/about_the_book.asp

קריאה נעימה...

נחמן
הודעות: 1274
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 11:42

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי נחמן »

חילוני מבכה את מדינת ישראל 2013

(פורסם היום בפייסבוק)


צעדתי אמש יחד עם המון עם לכותל המערבי, צעדה שקטה ועצובה...

הגעתי לשערים שהיו חסומים עם תחילת הטקס.

התחלתי בניסיונות לפרוץ את המצור לגלות פירצה דרכה אוכל להשתחל איכשהו פנימה...

ניסיתי גם את רחוב הגיא בואכה שער שכם, למרות הפריסה הרחבה של כוחות בטחון במקום, הפחד הוא מצמית, סמטאות אפלות שורצות חיות אדם צמאי דם, אבן נזרקה למרגלותיי למרות סיור צה"ל שעבר לידי...

באותו רגע התנגן לי קטע מההמנון "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים"...

רציתי לשלוף את הנשק האישי ולהראות להם מי כאן בעל הבית, אבל ראיתי את עצמי "מבלה" עשרים שנה בבית כלא - ועשיתי את מה שהסיור שלידי עשה, ברחתי כמו גיבור.

בדרכי חזרה, צעדתי דרך הרובע היהודי, בדרכי עומד נער שמוכר דגלוני לאום, הוא מנופף לי עם אחד כזה לתוך פניי: "תקנה דגל, תקנה, שיהיה לך מה לשרוף בל"ג בעומר"...

באותו רגע התנגן לי קטע מההמנון: "כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומיה"...

רציתי להטיח בו: "לך תשרוף את הכיפה שמסתתרת לך אי שם בינות לצמחיה העבותה", אבל הבלגתי, זה יקרה ממילא בעוד כמה שנים לצערי...

בדרכי הביתה, התוודעתי לשלוחה היהודית של אל קעיידה במאה שערים, שיצאו לחולל ולחלל ברחובות, את מחול האימים השנתי שלהם...

רציתי לאסוף את האספסוף המטורף הזה לגוש אחד ולחבוט בהם כהוגן, אבל אני יודע שלהסתבך איתם זו בכיה לדורות.

באותו רגע כבר לא התנגן לי כלום, רציתי רק לברוח כמה שיותר הביתה, ולא לצאת יותר.

"מדינת" ישראל, 2013. הידד!!!

סמל אישי של משתמש
חיים שיש בהם
הודעות: 2327
הצטרף: 19 נובמבר 2012, 22:40
מיקום: עקבתא דמשיחא
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי חיים שיש בהם »

כבוד הרב כתב:
חיים שיש בהם כתב:אני מוחה נגד המאמר נוטף הציונות והמזרחיסטיות ביחס לשלשת השבועות.
הפורום הוא חרדי ולא ד"לי. די!
עזוב את אמלתראות, לדעתי הוא לא שווה כלל התייחסות, בתחילה חשבתי להתחיל להגיב לו על כל סילוף וסילוף, אבל בסוף החלטתי שחבל על הזמן, הרי הדלי"ם בין כך ובין כך לא מוכנים להודות על השקר אליו נסחפו כצאן לטבח, גם אם יחושו על בשרם את רוע המדינה (ע"ע גוש קטיף) עדיין לא יאבו לעזוב את האליל שלהם - המדינה...
ולמי שעדיין חושש לדבריו, מומלץ שיקרא בספר הזה:
http://www.yoel-ab.com/about_the_book.asp

קריאה נעימה...
הכל נכון, אבל שלא ישריץ כאן את דעותיו. שיילך לסרוגים.
ואני פונה להנהלת הפורום ללא התלהמות מיותרת: שמרו על אופי הפורום מכל משמר!
חברים יקרים, עזרו לעמיתיי מנהלי הפורום היקרים לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
בכבוד רב ובתקווה להבנה: חש"ב - מנהל פורום 'לדעת' לשעבר

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור »

כבוד הרב כתב:
האח הקטן כתב:יחסו של הרב מפוניבז' למדינה באמת מענין.
בימים אלו שאנחנו תוקפים ובצדק מעל כל במה וטוענים כי המדינה לוקחת לנו יותר ממה שהיא נותנת לנו ואין לנו שום חיוב כלכלי כלפיה,
דרכו של אותו גאון וקדוש - בהנפת דגל (!) מעל בנין הישיבה (!).

מי שיוכל להסביר זאת בטוב טעם ודעת - ואני לא קונה את זה שהיה לו פשוט יחס חיובי למדינה שרוב מנין ובנין גדולי ישראל התנגדו לה בחריפות - יעשה שירות מועיל.
לעניות דעתי, הנפת דגל מעל בנין הישיבה עדיין לא מראה על יחס חיובי למדינה, הוא פשוט עשה את מה שצריך לעשות כדי לקבל תקציבים, בדיוק כמו שהולכים לבחירות ומכניסים ייצוג חרדי לכנסת, המטרה איננה כי אם להוציא יקר מזולל, ולהציל מזוטו של ים, אכן גדולי ישראל אחרים לא היו סבורים שצריך לשם כך להניף דגל, והוא סבר שכן צריך, אבל עדיין אין בכך יחס חיובי למדינה.
אם אינני טועה גם בישיבת צאנז בנתניה מניפים דגלים.
הבעיה היא שלמדינה ולראשיה כל זה לא מספיק, וכמה שאתה מנסה להשביע את רצונם, הם רק מבקשים יותר ויותר, תלמדו ליב"ה, תלכו לצבא..
כלל הישיבות החרדיות קיבלו תקציבים בלי הנפת הדגל, כך שזה לא קשור. אלא שהרב מופוניבז' התייחס בחיוב למדינה וראה במדינת ישראל חזון שיבת ציון בדורנו כפי שכותב במפורש והיה מדבר בגלוי על המדינה כאתחלתא דגאולה בהזדמנויות שונות.
ולגבי הנפת הדגל, הוא הניף את דגל ישראל גם בביתו, ורעייתו המשיכה בכך לאחר פטירתו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור »

ב"ה

לגבי היחס למדינה ומאמר שלוש השבועות, מה לעשות וגדולי עולם רבים תמכו ברעיון הציוני ובמדינת ישראל וגם שנים רבות לאחר הקמת המדינה וממילא תמכו בנושא שלוש השבועות גם בדברים כמו במאמר הנ"ל.וכן גדולי עולם רבים לפני הקמת המדינה דעתם הייתה שהשבועות כבר אינן מחייבות ושהגאולה תבוא גם ללא תשובה ותבוא קמעא קמעא בשלבים ולא בבת אחת. זה מתאים להשקפה הדתית לאומית מפני שמפני שהגאולה יכולה לבוא ללא תשובה ובהדרגה ולא בבת אחת, אז מדינת ישראל שרחוקה מתשובה יכולה להיות שלב בתהליך הגאולה.


ראו כאן על המדינה באתחלתא דגאולה ובוא הגאולה ללא תשובה והיותה של הגאולה קמעא קמעא -
1. הגאולה אינה תלויה בתשובה:
אנו רואים שהקמת המדינה ושלטונה הם דווקא ע"י אנשים פורקי עול תורה ומצוות שהולכים נגד התורה, כפי הנאמר בסוף מסכת סוטה שבעיקבתא דמשיחא... מלכות תיהפך למינות. וכן מִקוֹם המדינה חלה הידרדרות רוחנית גדולה בחלק גדול מעם ישראל כתוצאה משלטון זה. ולכאורה, איך הדברים עולים בקנה אחד מה שאמור להיות לפי דרך התורה?
בכדי לענות על שאלה זו, נחזור לדברי הגר"א על תיקוני זוהר שכותב: "והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש". בסוף גלות בבל, כשעלה עזרא הסופר עם עם ישראל לא"י ובנו את ביהמ"ק, היו אלה יהודים עובדי עבודה זרה ונשואים לנוכריות, ואלה הם אשר עלו לארץ ובנו את ביהמ"ק, ורק לאחר שנבנה ביהמ"ק התחיל עזרא להוכיח את העם על מעשיהם ולהחזירם בתשובה. והסיבה לעיכוב זה כדי שלא יהיה קטרוג בשמיים על חזרת עמ"י לארץ ועל בניית ביהמ"ק, שכן כאשר רואָה הסיטרא אחרא שהדבר נעשה ע"י עובדי עבודה זרה וכו' אינה מקטרגת בחושבה שזה איננו מצד הקדושה, ואחר ששבו לארץ ובנו את ביהמ"ק, אז כבר אין חשש לקטרוג ולכן התחיל עזרא להוכיח את העם.
כמו אז כן היום, הקב"ה שהוא אל נורא עלילה גרם לכל התהליכים האלו להיעשות ע"י יהודים רחוקים מתורה ומצוות כדי שלא יהיה קטרוג על זה בשמיים. ב"ה זכינו בעשרים שנה האחרונות לחזרה בתשובה גדולה בעמ"י ועוד היד נטויה.
על נקודה זו כתב גם הגאון הרב חיים בן-עטר זצוק"ל זיע"א ב"אור החיים" הקדוש בפרשת בלק בביאור הנבואה של בלעם על אחרית הימים ואלו דבריו: "יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו (סנהדרין צ"ח ע"א) שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה, ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר (ח"א קי"ט), מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה תהיה באופן אחר, ועליה נאמר (זכריה ט', ט') שהגואל יבא עני ורוכב על חמור: והוא מה שאמר כאן, כנגד גאולת בעיתה שהיא באמצעות זכות ישראל, שרמז במאמר אראנו ולא עתה, אמר דרך כוכב, שיזרח הגואל מן השמים, גם רמז לכוכב היוצא באמצע השמים לנס מופלא, כאמור בספר הזוהר (שם) וכנגד גאולת בעתה, שרמז במאמר אשורנו ולא קרוב, אמר וקם שבט מישראל, פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו (דניאל ד', י"ד) ושפל אנשים יקים עלה, שיבוא עני ורוכב על חמור, ויקום וימלוך, ויעשה מה שנאמר בסמוך." הרי אנו רואים מדברי "אור החיים", שאנו בתקופת גאולה של בעתה ולכן אלה שיגרמו לגאולה זו יהיו אנשים שפלים שנאמר: "ושפל אנשים יקים עליה".
רואים אנו מדברי חז"ל הקדושים שהקב"ה פועל בצורה מכוונת ונסתרת על מנת שנגיע לגאולה השלימה ועל דברים אלו אמרו חז"ל: "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם". ולכן צריך להבדיל בין שלטון הערב רב הכפרני שהקים את המדינה לבין תהליכי הגאולה והניסים הגדולים שעשה ועושה עמנו הקב"ה, ועל זה צריך לשמוח ולהודות (אבל לא בדרך של הכופרים...) ולקוות לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
במסכת סנהדרין דף צ"ז ע"ב מובאת מחלוקת תנאים האם גאולה תלויה בתשובה. דעת רבי אליעזר היא שגאולה תלויה בתשובה, ואילו לפי דעת רבי יהושע יתכן ותבוא הגאולה גם אם עם ישראל לא ישוב בתשובה. ומסיימת הגמרא את הסוגייא במילים: "ושתק רבי אליעזר."
הראשונים והאחרונים, וביניהם: הרס"ג, רש"י, רמב"ן, רד"ק, מהרש"א, מהר"ל, רמח"ל, "אור החיים" וה"חפץ חיים", זצוק"ל זיע"א, הבינו מלשון זו של הגמרא שנפסקה ההלכה כרבי יהושע והגאולה לא תלויה בתשובה, וראו בהמשך עמוד זה דברי הגר"נ פרידלנדר זצ"ל. כלומר, יכולה הגאולה להתרחש גם כאשר המצב הרוחני של עם ישראל אינו מושלם.
וכך כותב הגר"א: "בכל דור יש קיצים לפי עניין התשובה והזכויות המיוחדים לאותו דור, אבל קץ אחרון לא תלוי בתשובה אלא בחסד, כמו שכתוב "למעני למעני אעשה" (ישעיה מ"ח, א') וגם בזכות אבות, וזה שאומרים וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה" ("אבן שלמה' קמ"ז, וכן ב"תיקוני זוהר" תיקון כ"ב, ועיין "מעייני הישועה" לר"מ קצנלבויגן עמ' 15). במקום אחר אומר הגר"א, כי הגאולה תבוא "בדור שכולו חייב" ('ביאור הגר"א לתקוני זוהר' קכ"ז).
גם תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיו, וכן מקובלים נוספים מבית מדרשו של הגר"א, כותבים מפורשות שגאולה לא תלויה בתשובה, ורבים המקורות לכך (ועיינו בספר 'אחרית כראשית' - מאמרי גאולה מהרמח"ל והגר"א). נביא לדוגמא את דבריו של הגאון הרב יוסף זונדל מסלנט זצוק"ל, שהיה מתלמידיו המובהקים של הגר"ח מוולוז'ין, ואף עלה ארצה ע"פ ציוויו. ר' יוסף זונדל היה מחובבי ציון הגדולים, וראה בבניין הארץ את תחילת הגאולה. את דבריו על סוגיה זו של גאולה ותשובה, מביא תלמידו, הרב נתן פרידלנד (בספרו 'יוסף חן' דף כ"ז), וזה לשונו: "אחרי המחלוקת הנ"ל (האם גאולה תלויה בתשובה) חתמה הגמרא שם 'ושתק רבי אליעזר'. ואמר לי מו"ר (ר' יוסף זונדל) תנצב"ה כי שתיקה כהודאה דמיא, דאל"כ למה צריכה הגמרא דווקא פה לסיים 'שתק ר"א' דלא כהרגיל, אלא רק להודיע שהודה לר"י (שגאולה לא תלויה בתשובה) והראה לי ב'פרקי דר"א' שהודה ר' אליעזר בפירוש, נמצא רב יחידאי שהדבר תלוי בתשובה (עיינו סנהדרין צ"ז ע"ב), ואחרי תיבות "ושתק רבי אליעזר" הביאה הגמרא תכף ומיד על זה: "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא", היינו על כל הנ"ל, כאומר: אין תשובה מעכבת ואין קץ מעכב, כי אין קץ בדבר רק זה הקץ המגולה, כאשר בכל זמני הכושר יתקרבו ישראל לבוא אל ארץ הקדושה של נחלת שדה וכרם והארץ תתן להם יבולה בשפע רב זה הוא הקץ המגולה, וזה הוא דור שבן דוד בא (כי סתמא דגמרא כתבה שם 'ואמר רבי אבא' בוא"ו אף שלא נזכר שם ר' אבא מקודם, לומר שר' אבא סובב הולך על כל דברי התנאים והאמוראים שם").
וז"ל מרן הגאון הרב שלמה אליישיב זצוק"ל: "גאולה העתידה אינה תלויה בזכות ומעשים כלל... וכן מורה כמה פסוקים ביחזקאל ל"ו ל"ז. מבואר שם כמעט בפירוש שהגאולה האחרונה אינה תלויה בתשובה ומעשים טובים כלל" ("הקדמות ושערים" ל"לשם שבו ואחלמה" שער ו' פרק ט'). למפרע, כולנו רואים כיום את התקיימות דעת רבי יהושע; אנו נמצאים בתהליך גאולה למרות המצב הרוחני הקשה שאנו רואים בעינינו.
חשוב להדגיש נקודה זו, משום שרוב אלו הטוענים שאיננו ב"אתחלתא דגאולה", הוכחתם היא מהמצב הרוחני של העם, וסבורים הם כי גאולה תלויה בתשובה (עיין למשל ב"ויואל משה" עמ' נ"ו, צ"ב, ק', ק"ב, ועין 'פרדס חב"ד' גיליון12 , עמ' 240). אך כאמור, מסקנת הגמרא, כפי שהבינו רוב גדולי ישראל, היא שאין הגאולה תלויה בתשובה. וממילא גם כאשר המצב הרוחני קשה מאוד תוכל להתרחש הגאולה.
הדברים עולים בקנה אחד עם דברי גדולי עולם להלן בהקשר לשיתוף פעולה עם רשעים בבניין הארץ כי בגלל שהגאולה אינה תלויה בתשובה, מדינת חילונית שמובלת בידי רשעים יכולה להיות חלק מתהליך הגאולה ואז חובה להיות שותפים במהלך הגאולה וכך היא מדינת ישראל, ומה גם שהחילונים הם לרוב תינוקות שנשבו:
מרן הגאון ר' אליהו גוטמאכר מגריידיץ זצוק"ל (תקנ"ו-תרל"ה) שהיה מתלמידי מרן הגאון הרב עקיבה אייגר זצוק"ל ונודע כאחד מגדולי הדור וכן כבעל מופת. אמנם הוא נפטר 7 שנים לפני תחילת העלייה הציונית הראשונה, אך דעותיו והשקפתו ביחס ליישוב א"י מתאימים לדעה הדתית-לאומית כפי שנראה בדבריו להלן. מדבריו: 'אצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שתהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך... ויש לראות גודל התכלית בזה שהקליפה גוברת גם בצדיקים היותר גדולים לבטל הטוב הזה.' (במכתבו לגאון הרב חיים אלעזר ווקס זצ"ל מפיוטרקוב שנדפס בשו"ת "נפש חיה", סוף סימן א')
בתקופת הרב גוטמאכר היו שניים נוספים שהיוו אתו את מבשרי הציונות והיסודות להשקפה הדתית-לאומית:
מרן הגאון הרב צבי הירש קלישר מטהורן זצוק"ל (תקנ"ו-תרל"ה) שהיה מחשובי תלמידי ר' עקיבא אייגר והגאון הרב יעקב ליברבוים מליסא זצוק"ל. משנתו לגבי יישוב הארץ ב"דרישת ציון" ו"אמונה ישרה". הוא כתב כתב: 'נמצאים שם בא"י רבים אשר אור התורה לא זרח למו, ורוצים בכל לב לבקש עבודת האדמה, ואדרבה המה יחזיקו את לומדי התורה תשושי הכוח אשר תורתם אומנותם'.
מרן הגאון ר' חיים ישראל מורגנשטרן מקוצק-פילוב זצוק"ל (ת"ר-תרס"ה) - נכד הגאון ר' מנחם מנדל מקוצק זצוק"ל, שמתרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בקוצק ואחרי כן בפילוב. משנתו הציונית בספרו "שלום ירושלים". כתב ב"שלום ירושלים", סימן א': '...שאף כי העוסקים אינם צדיקים כ"כ, כבר למדנו אשר מהאנשים הפשוטים מבני ישראל, ימצא בהם הקב"ה קורח רוח ולפעמים יותר מן הצדיקים הגמורים, ואין אתנו יודע במי חפץ ה' יתברך לקדש שמו על ידו במהרה וזכות מי תגדל יותר בזה...'
הגאון הרב עקיבה יוסף שלזינגר זצוק"ל (תקצ"ז-תרפ"ב) - תלמיד הגאון ה"כתב סופר" זצוק"ל וחתן הגאון הרב הלל ליכטנשטיין זצוק"ל, תלמיד הגאון ה'חת"ם סופר' זצוק"ל וחברו של הגאון הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר, ראב"ד ממרגרטן בטרנסילבניה, (המהריא"ץ) זצוק"ל שהיה גם הוא תלמיד החת"ם סופר. מדבריו: "מי הם החייבים, המתחדשים או המתקדשים, יגיד לנו המשיח, כי אין אנו יכולים לדעת אם אלה שקוראים אותם פושעים, אבל בכל נפשם ובכל מאודם עובדים בעד ציון. מה היו צריכים כבר לעשות אלה מסדרי חצות בעד ציון? לכל הפחות לקיים 'ציון במשפט תפדה'. מפני זה יכול להיות שאלה יש להם זכות יותר גדולה, כי הם רק תינוק שנשבה לבין הגויים."
מרן הגאון ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנה זצוק"ל (תקפ"א-תרנ"ג) מגדולי הפוסקים שהתפרסם בשו"ת "ישועות מלכו". תמך בהיתר המכירה בשמיטה ובאתרוגי א"י כנגד אתרוגי יוון ואיטליה. כך כתב על העלייה הציונית הראשונה: "העלייה לארץ ישראל מצווה גדולה היא... אין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר 'עוד אקבץ עליו לנקבציו', ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים." (בשו"ת, חלק יו"ד, סימן ס"ו)
מרן הגאון הרב נצי"ב זצוק"ל (תקע"ז-תרנ"ג) - דבריו על העלייה הראשונה: "ראה ראינו כי היה ה' את רוח עמו ישראל... להתיישב נחלות שוממות בארץ הקדושה ולכונן שם מושבות לנדחי ישראל, וקול ה' דופק על פתחי לבבנו לאמר: 'פתחו לי פתח בפעולתכם, כי הגיעה השעה אשר לא ייאמר עוד על ארץ ישראל עזובה ואין דורש אותה ועתה סרה מעליכם קללת ה' שתהיה הארץ שוממה' ובא דבר ה' בכריתת ברית לאמור: 'והארץ אזכור'."
"וכמו שהיה בימי עזרא הסופר נושאי נשים נוכריות... מורגלים בחילול שבת ולא ידעו את התורה כלל, כל אלה נתקבצו והכינו את יישוב הארץ בערים עד שאחרי כן נתמלאה הארץ בבניה, כך עלינו להתעורר לקול רצון ה'... בכל מקום אשר אחינו מפוזרים שם... ובכל סוגי ישראל." (שני הקטעים האחרונים מ"שיבת ציון" ח"ב, עמ' 6-5)
הגאון הרב יוסף זכריה שטרן משאוול זצוק"ל (תקצ"א-תרס"ד) - חתנו של הגר"מ גימפל-יפה מגדולי הדור שהתפרסם כרבה של שאוול וכמחבר "זכרון יהוסף". בשיחה עם הרב שמואל הכהן קוק זצ"ל, אחיו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל, אמר הרב שטרן: "חופשים, כופרים, מה יהיה עם השמיטה, הכול אלו פרטים שלא משנים את עצם הדבר. כולם חייבים להיות ציונים, לעסוק ביישוב ארץ ישראל!"
הגאון הרב יצחק צבי ריבלין זצוק"ל (תרי"ז-תרצ"ד) - הוריו, הגאון הרב בנימין זצוק"ל, ראב"ד טאלאצין ורייזל היו נכדי הגאון הרב משה ריבלין זצוק"ל, "המגיד משקלוב", שהיה ממנהיגי האשכנזים בירושלים, בן הגאון הרב הלל משקלוב זצוק"ל, מחבר "קול התור" ותלמיד מרן הגר"א מוילנה זצוק"ל זיע"א. למד אצל אביו ובישיבת וולוז'ין כאביו. כונה בישיבה 'העילוי מטולצ'ין' או 'הש"ס החי'. אשתו, אם חמשת ילדיו, התנגדה לרצונו לעלות לארץ, והוא נתן לה גט ועלה יחידי בתרמ"ד. גם בין גדולי ירושלים התבלטה גאונותו המופלגת, בייחוד בבקיאותו הנפלאה בש"ס ופוסקים ובשקידתו העצומה. הוא ידע היכן נמצא כל דבר שבש"ס במידה מדויקת יותר מב'מסורת הש"ס'. כוח תפיסתו היה עצום, עד שהיה יכול להגיד במהירות את מספר המרצפות שבחדר או מספר האבנים שבבנין. היה מגדולי ירושלים וממנהיגי ה"מזרחי" ובתרס"ג ראש מייסדי סניף ה"מזרחי" בירושלים שהיה הראשון בארץ. באחת מדרשותיו שנערכה ע"י חברת "ישוב ארץ ישראל", הדגיש הגרי"צ שחובה עלינו ליתן כבוד לכל חברות המשתדלים ברעיון הזה ולקרב את החופשים. והתריע נגד המסרבים לעלות, בהזכירו את היראים שלא רצו לעלות מבבל לא"י בימי נחמיה בעטיים של אלה שהיו דורכים גתות בשבת, וע"י שיטה זו גרמו לנו את הגלות המרה הזאת: "גם המרגלים היו גדולי הדור אז וטעו ועי"ז מתו יותר מחצי מליון יהודים. עיקר מצוות ישוב א"י היא בנין ונטיעת אדמתה, ולא המדרש עיקר אלא המעשה - עלינו להתעורר מלמטה, ואז תהיה התעוררות מלמעלה, ועלינו לתקן את עוון המרגלים ואח"כ ירחם ה' את יעקב." ('מוסד היסוד' עמ' 61 ועמ' 292).
וכן מצאנו אצל גדולי עולם קדושי עליון יחס לרשעים החיים בארץ המתאים להשקפה דתית-לאומית ולא להשקפה חרדית:
מרן הגאון הרב אברהם אזולאי זצוק"ל (ש"ל-ת"ד), סבו של הגאון החיד"א זצוק"ל ובעל "חסד לאברהם", לגבי ארץ ישראל והיחס לאנשים שאינם שומרי מצוות החיים בארץ מתאימה להשקפה הדתית-לאומית וכך כתב בספרו המפורסם: 'כל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינו צדיק כפי הנראה לעיניים, כי אם לא היה צדיק הייתה הארץ מקיאו... וכיוון שאין הארץ מקיאו, בהכרח הוא נקרא צדיק, ואף אם הוא בחזקת רשע.' (מעיין ג', נהר י"ב)
וכן כתב בסגנון אחר מרן הגאון הרב משה חגיז זצוק"ל (תל"ב-תק"י): ''כי יצאה הגזרה מלפניו יתברך כי כשם ש"כל האנשים הרואים את כבודי'... אני גוזר עליהם שלא יראו את הארץ, כך לדורות הבאים, כל מי שמוציא לעז על הארץ ילקה בגופו וייכנס בעונש זה, היינו 'וכל מנאצי לא יראוה' דקאי על העתיד ג"כ.' ("שפת אמת" דף ל"ב, ב' במהדורת וילנה תרל"ו)
וכן הגאון הרב החפץ בעילום שמו מאוהל זצוק"ל שנפטר בתרכ"א, וחיבר בעילום שמו את הספר "נחלה לישראל", ולאחר כ-40 שנים שבהן כיהן כרבה של אוהל ועלה לארץ, דעתו ביחס ליושבי הארץ מתאימה לדעה הדתית-לאומית: הוא מביא דברי החסד לאברהם ומוסיף עליהם שאין אנו יכולים להבין בעינינו הגשמיות את יושבי א"י ולכן "אין אנו יכולים לדונם ולבזות אישים פרטיים וכל שכן הכלל, אפילו אנו רואים מהם אשר לא הוטב בעינינו ולא טוב עשה בקרב עמיו" (דבריו מובאים ב"אם הבנים שמחה", עמ' כ"ג במהדורת "קול מבשר" לאחר דברי ר' משה חגיז וה"חסד לאברהם" הנ"ל).

2. גאולה בדרך הטבע קמעא קמעא:
אנו רואים בבירור ממקורות חז"ל שהגאולה תבוא או לפחות יכולה לבוא בדרך טבעית במצב של העם לא יכול לזכות לדרך ניסית, וממילא מדינת ישראל הציונית החילונית יכולה להיות נקודת ההתחלה של תהליך גאולה טבעי עד זמן הגאולה השלמה, ובפרט שראינו שהגאולה אינה תלויה בתשובה, וכאמור לעיל.
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעיהו ס') 'בעתה', וכתיב, 'אחישנה'! זכו - 'אחישנה', לא זכו - 'בעתה'."
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (דניאל ז') 'וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה', וכתיב (זכריה ט') 'עני רוכב על חמור'! - זכו - 'עם ענני שמיא', לא זכו - 'עני רוכב על חמור'." (מסכת סנהדרין צ"ח, ע"א)
"רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעה קימעה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? (מיכה ז) 'כי אשב בחושך ה' אור לי' (מיכה ז', ח'). כך בתחילה 'ומרדכי יושב בשער המלך' (אסתר ב', כ"א) ואחר 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס' (שם ו', י"א) ואחר כך 'וישב מרדכי אל שער המלך' (שם ו', י"ב) ואחר כך (אסתר ח) 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות' (שם ח', ב') ואחר כך 'ליהודים היתה אורה ושמחה' (שם פסוק ט"ו)." (ירושלמי ברכות פרק א', הלכה א' [דף ד' ע"ב]; שם יומא פרק ג', י"ב; תהילים רבה [בובר], מזמור כ"ב; שיר השירים רבה [וילנה] פרשה ו', פסיקתא י' על הפסוק "מי זאת הנשקפה כמו שחר" [שיה"ש ו', י']; ילקוט שמעוני תהילים, פרק כ"ב, רמז תרפ"ה - בהבדלי נוסח מסוימים)
"כתוב אחד אומר 'מגדול' ('מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו', שמואל ב', כ"ב, נ"א), וכתוב אחד אומר 'מגדיל' ('מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו', תהילים י"ח, נ"א). רבי יודן אומר: לפי שאין הגאולה באה על אומה זו בבת אחת, אלא קמעא, קמעא. ומהי 'מגדול'? לפי שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל. עכשיו הם שרויים בצרות גדולות, וכשתבוא הגאולה בבת אחת, אינם יכולים לסבול ישועה גדולה... לפיכך היא באה קמעא, קמעא, ומתגדלת והולכת לפניו." (מדרש שוחר טוב י"ח, ל"ו)
" 'רבי יהודה פתח ואמר: "מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות"… מי זאת הנשקפה? אלו הם ישראל, בזמן שהקב"ה יקים אותם ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק מדק וקטן מאד. ואחר כך פתח אחר מעט גדול, ממנו עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים, הפתוחים לארבע רוחות העולם. וכן כל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, הכל כן הוא, ולא בפעם אחת. [בדומה] לאדם הנתון בחשך, ותמיד בחשך היה משכנו, שבעת שרוצים להאיר לו צריכים לפתוח לו תחילה, אור קטן כפתחו של מחט ואחר כך מעט גדול ממנו, וכן בכל פעם, עד שמאירים לו כל האור כראוי. כך הם ישראל… האור שלהם הולך ואור מעט מעט עד שיתחזק ויאיר להם הקב"ה… והכול שואלים עליהם ואומרים: "מי זאת הנשקפה כמו שחר" - "שחר" הוא שחרית הבוקר, דהיינו החשיכה התחזקת שטרם אור הבוקר, וזהו אור הדק מדק, ואח"כ "יפה כלבנה" כי הלבנה אורה מרובה יותר משחר, ואח"כ ו"ברה כחמה" אשר אורה חזק המאיר יותר מלבנה, ואח"כ איומה כנדגלות. (תרגום לעברית מהזוהר וישלח ח"א דף ק"ע, א' על הפסוק "שלחני כי עלה השחר" [בראשית ל"ב, כ"ו]).

אם דברי חז"ל לא מספיקים, אביא גם מגדולי הדורות אחריהם שדיברו שהגאולה תבוא בדרך הטבע:
רבי סעדיה גאון זיע"א
הרמב"ם זיע"א
הרמב"ן זיע"א
הגאון הרב יוסף יעב"ץ זצוק"ל זיע"א - מחכמי ספרד בתקופת הגירוש. ראה תחילת ספרו "אור החיים" (מהדורה אחרונה בבני-ברק תש"ס עם הערות "מעין גנים" של הגאון ר' צבי אלימלך שפירא [ה"בני יששכר"] מדינוב זצוק"ל והערות "הצבי והצדק" של הגאון ר' צבי אלימלך פאנט זצוק"ל, נכדו של הגאון ר' יחזקאל פאנט [ה"מראה יחזקאל"] זצוק"ל).
הגאון הרב חיים בן-עטר זצוק"ל זיע"א - ראה למשל ב"אור החיים" ויקרא כ"ה, כ"ז (שם מדבר כדברי הגמרא בסנהדרין שאם זכו ישראל הגאולה ניסית אך אם לא זכו הגאולה תבוא בדרך טבעית) ובמדבר כ"ד, י"ז.
הגאון ר' ישראל בעל-שם-טוב זצוק"ל זיע"א
הגאון הרב אליהו קרמר (הגר"א) מוילנה זצוק"ל זיע"א
תלמידי הבעש"ט
תלמידי הגר"א - הקימו מחדש את ביה"כ ע"ש רבי יהודה החסיד זצוק"ל זיע"א (עלה לארץ בה'ת"ס [1700 למניינם] בראשות 300 אנשים, אך עלייתם נכשלה ונכנסו לחובות שבגללם הערבים הרסו את ביה"כ שהקים ליד ביה"כ של הרמב"ן) וקראו לזה "ראשית צמיחת גאולתנו" ו"אתחלתא דגאולה".
השל"ה הקדוש.
אדמו"רי בית רוז'ין שבראשו הגאון ר' ישראל פרידמן מרוז'ין זצוק"ל.
אדמו"רים רבים מפולין ורוסיה.
הגאון הרב עקיבה אייגר זצוק"ל.
הגאון הרב משה סופר זצוק"ל.
הגאון הרב עקיבה יוסף שלזינגר זצוק"ל.
הגאון הרב צבי הירש קלישר זצוק"ל.
הגאון הרב אליהו גוטמאכר מגריידיץ זצוק"ל.
הגאון הרב יהודה חי אלקלעי זצוק"ל.
הגאון הרב מלבי"ם זצוק"ל.
הגאון הנצי"ב מוולוז'ין זצוק"ל.
הגאון הרב ישראל מאיר הכהן קגן מראדין זצוק"ל.
הגאון הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצוק"ל.
הגאון הרב מרדכי גימפל-יפה זצוק"ל.
הגאון הרב אדר"ת זצוק"ל.
הגאון הרב פנחס הכהן לינטופ זצוק"ל.
ועוד רבים.

3. סימנים ורמזים המחזקים את ההשקפה הדתית לאומית:
*הגאון הרב דוד בהר"ן זצוק"ל (צאצא של הגאון הרב נחום לוי משאדיק זצוק"ל, מחמשת האחים הקדושים של הגאון הרב אברהם לוי מפוזנה זצוק"ל, שעלה בתר"ג לירושלים עם שני אחיו, הגאון הרב אשר למל והגאון הרב יעקב יהודה לייב, זצוק"ל כשאחים נוספים הם הגאון הרב שלמה זלמן והגאון הרב ישראל לוי, זצוק"ל) אמר שבמשנת הגאולה של הגר"א לפני ביאת המשיח תהיינה 3 פקידות: א. תש"ז-תש"ח. ב. תשי"ז-תשי"ח. ג. תשכ"ז-תשכ"ח. יש לציין שרבי דוד בהר"ן זצ"ל נפטר בשנת תש"ו, כשנתיים לפני מלחמת השחרור. בשלוש התקופות האמורות אירעו כידוע האירועים האלה: בתש"ז-תש"ח - מלחמת השחרור, בשנת תשי"ז-תשי"ח - מלחמת סיני, בשנת תשכ"ז-תשכ"ח - מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים (מפי ר' אברהם אייזן מירושלים בשם הרב יעקב גליס והרב יהושע לוי, ולדבריהם היו הדברים ידועים ומפורסמים בין תושבי שכונת "שערי חסד" עוד לפני הכרזת המלחמה בתש"ח. מובא בספר "התקופה הגדולה" עמ' תקנ"ח).
נקודה חשובה בעניין ה"אתחלתא דגאולה" היא עניין ה"שישים ריבוא מישראל" שיעלו ארצה. מספר זה של שישים ריבוא כיוצאי מצרים מסמל את כלל ישראל כולו. וכך גם מפורש בחזונו של הגר"א. וז"ל תלמידו רבי הלל משקלוב "קול התור" פרק א']: "שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל, כיצד לעשות, הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו, אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל שישים ריבוא בפעם אחת, צריכים לעשות זאת מייד, כי מספר זה של שישים ריבוא כוחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים, ואז תשתלם מיד הגאולה השלימה בענני שמיא בדרך ניסית. וע"פ האמור: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה", שע"פ רבנו נאמר זה על משיח בן יוסף, וע"פ חז"ל (שבת פ"ח ע"א) בפסוק זה נכלל המספר שישים ריבוא".
עניין זה של קבוץ גלויות בשיעור של 'שישים רבוא בשערי ירושלים', עמד בראש שאיפתם של תלמידי הגר"א מייסדי הישוב.
ניתנו כמה מקורות אפשריים לדבריו אלו של הגר"א. בזוהר כתוב בקשר לפסוק "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכ"ב): "הכי אמינא לך, לא איעול אנא לעילא עד דעילון בך אולכוסא לתתא" (הקב"ה אומר: אני לא אכנס לירושלים של מעלה עד שיתכנסו אוכלוסא דישראל לירושלים של מטה). ובתלמוד בבלי בברכות נ"ח ע"ב כתוב: "אין אוכלוסא פחות משישים ריבוא" (ועיין 'דורש לציון' עמ' רטז שמסביר זאת באורך). רמז נוסף ניתן למצוא בדברי המדרש ("ילקוט שמעוני" ב', הושע, רמז תקי"ח): "כתיב "וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים", מה יציאתם ממצרים בשישים ריבוא וכניסתן לארץ בשישים ריבוא, וכן לימות המשיח בשישים ריבוא".
מספר זה של 'שישים ריבוא' כותב גם ר' יהושע מקוטנא (בספרו 'ישועות מלכו' פ"א מתרומות הלכה כ"ו) לעניין 'ביאת כולכם', שהשיעור הוא שישים ריבוא. שם מדובר בסוגיה הלכתית של חיובי תרומות ומעשרות מן התורה.
כלומר רואים שאוכלוסייה של ששים ריבוא היא סימן ברור לגאולה. בשנת תש"ח היו בארץ כשישים ריבוא יהודים ובשנת תשכ"ז היו כשישים רבוא גברים מעל גיל 20.
*בספר "צדיק יסוד עולם" (פירוש על מגילת רות) כתב: בפירושו על הפסוק "ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי האל שכבי עד הבקר", מבואר שהלילה רומז לגלות והגואל הוא הקב"ה וישנם שני אפשרויות לגאולה. הראשונה ע"י זכויות של עם ישראל אם יעשו תשובה וזה מבחינת אחישנה, ועל זה אמר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא האפשרות השנייה היא גאולה בזמנה, ועל זה נאמר וגאלתיך אנוכי וכו'. ומבאר האר"י ש"חי" רומז ליסוד (על פי הקבלה) ושם ה' רומז לתפארת, ופה כותב האר"י "ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה". האר"י אומנם לא מבאר את הסוד, אך היום אנו יודעים שיסוד שבתפארת (שמרומז ב"חי ה'...") זהו היום בספירת העומר בתאריך ה' באייר. רואים מכאן, שהאר"י עוד לפני למעלה מ-500 שנה כבר ראה ברוח קודשו את החשיבות של יום זה. ואפשר להוסיף על דבריו בסוף הפסוק "שכבי עד הבקר" שאם נוציא את האות ה' של הבקר נקבל גימטרייה של שלושת התיבות 708 ועם האות ה' שרומזת ל-5000 נקבל את התאריך ה'תש"ח (וכן ראיתי שביאר כך בספר "רסיסי לילה").
*הגמרא במסכת סנהדרין ל"ח מבארת לנו את שלבי בריאת האדם הראשון ביום הששי למעשה בראשית: "אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן עשירית סרח אחת עשרה נידון שתים עשרה נטרד והלך לו שנאמר אדם ביקר בל ילין".
בכדי להבין זאת נאמר שחז"ל משווים את יומו של הקב"ה לאלף שנים שלנו שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור". אם כך, אדם הראשון שנברא ביום הששי מרמז על האלף הששי שבו אנו נמצאים.וכידוע שהלילה רומז לגלות, לכן לא יכולה להיות גאולה בלילה שהן 500 שנה ראשונות אלא ע"י זכות גדולה שלא זכינו אליה כידוע. אם כך, נשאר לנו 500 שנה של יום הששי עצמו ונחלק אותם ל-12 שעות היום יוצא לנו שכל שעה של הקב"ה היא 41.6 שנים שלנו, וכך יוצא לנו:
שעה ראשונה הוצבר עפרו (5500-5541.66)
שניה נעשה גולם (5541.66-5583.3)
שלישית נמתחו אבריו (5583.33-5625)
רביעית נזרקה בו נשמה (5625-5666)
חמישית עמד על רגליו (5666-5708.3)
ששית קרא שמות (5708-5750)
שביעית נזדווגה לו חוה (5750-5791.66)
שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה (5791.66-5833.33)
תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן (5833.33-5875)
עשירית סרח (5875-5916.66)
אחת עשרה נידון (5916.66-5958.33)
שתים עשרה נטרד והלך לו (5958.33-6000)
מכאן רואים, שהשעה החמישית שנאמר "קם על רגליו" מסתיימת בשנת ה'תש"ח.
*בסוף "יד משה" מביא הרמ"ך חישוב על חזון דניאל פרק ח' פס' י"ד: "וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ". מבאר המלבי"ם שפסוק זה מדבר על התחלת הגאולה. וכותב הרב כלפון שמניין 2300 שנה המוזכרים בפסוק מתחילים בסוף ה-70 שנה של גלות בבל, שכן חזון דניאל היה בתוך ה-70 שנה. החשבון יוצא כך: בית ראשון נחרב בשנת 3338 ונוסיף 70 שנות גלות בבל ועוד 2,300 שנה מחזון דניאל, נקבל שנת ה'תש"ח.
*בספרים נוספים העוסקים בענייני גאולה, שנכתבו לפני כמאה שנה ויותר, מדובר על שנת תש"ח כשנת גאולה, חלקם כותבים זאת ע"פ הגר"א ('קונטרס היחיאלי' עמ' צ"ח ביחס לחודש שבט תש"ט שבו קמה מדינת ישראל באופן רשמי, ובספר 'חשבונות גאולה' עמ' 40 על שנת תש"ח ע"פ הגר"א. ועיינו "התקופה הגדולה" עמ' 708, ובספר "מדרש שלמה" עמ ו'. כך גם נזכר בדבריו של ר' דוד בהר"ן זצ"ל שהבאנו לעיל. כך גם מספר ר' יוסף ליב זוסמן זצ"ל: "ר' שמעון הורוויץ שייסד את ישיבת המקובלים 'שער השמים' ואף עמד בראשה, דיבר על זה שעכשיו זה זמן הגאולה. הוא אמר לי הרבה שנים לפי קום המדינה שלפי החשבון של הגר"א הגאולה צריכה להיות בשנת תש"ח-תש"ט." (מודפס ב'קונטרס היחיאלי' שהדפיס זאת עוד בשנת תרפ"ח, 20 שנה קודם קום המדינה, וכן ב"מבחירי צדיקיא" עמ' קס"ח, ועיין בספרו של הגאון המקובל הרב שמעון צבי הורוויץ, "קול מבשר", העוסק בעניין קיבוץ גלויות, החזרת עשרת השבטים, והחובה לעסוק ב'אתערותא דלתתא' לקרב הגאולה).
*בשו"ע או"ח מופיע האתב"ש המפורסם של מועדי ישראל כנגד שבעת ימי הפסח כשכל מועד חל באותו יום בשבוע של היום מחג הפסח שכנגדו, למעט שביעי של פסח שלא היה לו אז מועד כנגדו.
זכינו בזמננו למדינת ישראל שקיבלה עצמאות מהמנדט הבריטי בה' באייר תש"ח וה' באייר חל בדיוק באותו יום בשבוע שבו חל שביעי של פסח והושלם הא"ת ב"ש. ולהוסיף על זה, יום שחרור ירושלים (כ"ח באייר) חל באותו יום בשבוע שבו חל היום השני של פסח ובכך זה מוסיף על ב-ש:
א' - תשעה באב (אף שהוא יום החורבן, יש לו צד של מועד לעתיד לבוא ולכן לא אומרים בו תחנון כבשאר המועדים).
ב' - שבועות, שחרור ירושלים.
ג' - ראש השנה.
ד' - קריאת התורה=שמחת תורה.
ה' - צום=יום הכיפורים.
ו' - פורים שלפניו.
ז' - עצמאות [מדינת ישראל].
*"בסוף החמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם, בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבוא קיצנו בעזרת ה', למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם, בשלש מאות שנה מהאלף הששי, למען יתראה לעין כל היות האמת אתם, ויהנו בגוף ובנפש מן העולם הזה, תחת אשר נענשו בעול גלות האומות בגוף ונפש." (פירוש חמש מגילות להרב דון יוסף ב"ר דוד אבן יחייא ז"ל מגולי ספרד)
*אדם-דוד-משיח: מאדם עד דוד - 2854 שנה. מדוד עד ה'תש"ח-2854 שנה.
*הגר"מ אליהו זצ"ל: "רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב". המלה "שבות" - קרי "שבית", וכתיב "שבות". "שבות" מלשון שיבה, תשובה. ובגימטרייה שווה 708 - רמז לשנת תש"ח (708). בשנת תש"ח השיב הקב"ה את "שבות יעקב" עם קוממיות ישראל במדינתנו.
*בשנת היובל הזאת תשבו (=תש"ח) איש אל אחוזתו".
*הפסוק ה-5700 בתורה: "וַיִּחַר אַף ה' בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה."
הפסוק ה-5708 בתורה: "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ."
הפסוק ה-5727 בתורה: "וְעָשָׂה ה' לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם."
(דברים כ"ט, כ"ו; ל, ה'; ל"א, ד - סיחון אותיות חוסין ששלט בירדן אז)
*מה שמפליא ביותר הוא, שתאריך זה של ה' באייר תש"ח לא נקבע ע"י ישראל בכלל, אלא ע"י פקיד בריטי באופן שרירותי, שבתאריך 14 במאי48 ' למניינם יסתיים המנדט, ולא ידע מכל רמזים הנ"ל. באותה שנה יצא תאריך זה בה' באייר, וליל שבת קודש היה, וכל זה מורה על ההשגחה האלוקית שבדבר.


ראו כאן על גדולי עולם רבים שדעתם היא שהשבועות אינן קיימות בזמננו -
1. רבים דעתם הייתה שהשבועות הן אגדה ולא הלכה:
מגדולי הפוסקים הראשונים (כולל השו"ע) לא פסקו את השבועות להלכה - הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, הטור, השו"ע ועוד. אמנם, יש שרצו ללמוד מדבריו באיגרת תימן שאומר לבני תימן להישמע לשבועות, שהן איסור לדעתו. אך שם כותב במפורש: "...והשביע עליו על צד המשל, ואמר: 'השבעתי אתכם בנות ירושלים' וגו'..." אם לפי הרמב"ם זה איסור, אז מדוע כותב שהקב"ה השביע את ישראל על צד המשל, שהרי זה משהו ממשי מאוד? אלא שבאמת השבועות אינן הלכה לדעת הרמב"ם, ולכן לא פסק אותן כהלכה ב"משנה תורה", אלא משל והמטרה הייתה לתת הדרכה ועצה טובה לבני תימן כדי להצילם ממשיח השקר (שעל זה נכתבה איגרת תימן).
המהר"ל ב"נצח ישראל" פרקים א' וכ"ד, "חדושי אגדות", כתובות קי"א, ע"א, כותב שהשבועות הן גזירות אלוקיות כדי לשמר את המצב הלא טבעי של ישראל בגלות ולמנוע מהן לשאוף לחזור לא"י, המקום הטבעי של ישראל.
ב"באר הגולה", עמ' קמ"ז, (הבאר השביעי,) ד"ה "ואדרבה" מסביר את מאמר רבי אליעזר (שאם ישראל אינם מקיימים את השבועות בשרם מותר כצבאות וכאילות השדה) כתיאור מצב ומציאות מה תהיה התוצאה מכך שיפעלו נגד הגזירות האלוקיות כשהן בתוקף.
על פי זה, כאשר יש התעוררות של יהודים רבים לעלות לא"י, זה אומר שהגיע הזמן שישראל יחזרו למקומם הטבעי בא"י, והשבועות בטלות מאליהן.
הגאון מסוכצ'וב בשו"ת "אבני נזר", סימן תנ"ד, סעיפים מ"ד-מ"ה דן במשמעות השבועות ומסיק שמשמעות השבועות היא רעיונית, ולא מעשית, והשבועות לישראל נאמרו לשורש נשמותיהם של ישראל למעלה, וכמו שכתוב בזוהר ש"בנות ירושלים" הן נשמות הצדיקים. השבועה לאוה"ע נאמרה לשרי האומות שהם שורש נפשותיהן של האומות, שלא יסיתו את אומותיהן להשתעבד בישראל יותר מדי.
הגאון בעל ה"נתיבות" בספרו "צרור המור" על שיה"ש ב', ז' הסביר את השבועה על אוה"ע כך: 'אמר הקב"ה לאומות הנקראים "בנות ירושלים", השבעתי אתכם שלא תוכלו להצר לישראל. כלומר, שגזר בגזרותיו עד שהאומות יהיו כאילו הם מושבעים, כי השבועה היא משל לדבר שבלתי אפשר להשתנות כמו שכתב בעל העקידה בפרשת "ניצבים".'
אמנם ה"נתיבות" מדבר כאן על השבועה לאומות, אך מסוף דבריו הוא מדבר כאן על העיקרון של לשון "שבועה" בעניין השבועות כאן, וכאן אלו לא שבועות ממש, אלא משל לדבר שלא יכול להשתנות. לפי דעה זו בוודאי שהשבועות לא יכולות להיות איסור הלכתי שהן משל ולא שבועות ממש.
הגאון הרב ליבוש חריף ב"איילת אהבים" על כתובות קי"א, ע"א כתב "ועניין השבועה הוא מניעת הבחירה". לכן גם לדעתו השבועות לא יכולות להיות איסור הלכתי, שלדעתו השבועות הן גזירה של הקב"ה למנוע את הבחירה החופשית.
הגאון בעל ה"שואל ומשיב" ב"דברי שאול" עה"ת בעמ' מ"ה על הפסוק "הבה נתחכמה לו" (שמות פרק א') כתב על השבועה שלא ימרדו באומות ש"השביעם ונתן להם בטבעם שיהיו נכנעים ומקבלים עול המלכות בגלות באהבה". כלומר העיקרון של השבועות כאן, הוא לא שבועות ממש אלא שינוי הטבע של עם ישראל.
וכן בפירוש "כנפי יונה" על שיה"ש רבה כתב (על שיה"ש רבה, פרשה ב', סעיף ז', ד"ה "והשביע", עמ' נ"ו): "ועניין השבועה הוא שהשריש בטבע ישראל… שיהיו נכנעים ויקבלו את הכל באהבה". את השבועה על אוה"ע הסביר: "שנתן תוקף ועוז ביד האומות שלא יוכלו ישראל להסיע עצמן מתחת ידם עד זמן מוגבל".

2. דעת הרבי מסטמר שההבנה בדברים בהקדמת "עץ חיים" שזמן השבועות עד אלף שנים זה זיוף (הוא אומר זאת ביחס לדברי ה"ישכיל עבדי" שמצטט את דברי הרח"ו ומסביר שהכוונה שזמן השבועות עד אלף שנים מהחורבן). בגלל דרכו הקיצונית, שבה היה משוכנע כי רק דעתו כפי שהיא, היא דרך האמת, הרבי מסטמר היה חייב לטעון שהדברים שמובאים בהקדמת "עץ החיים" הם זיוף. אך אין שום סיבה לפקפק באמינות הנוסח הנדפס ב"עץ החיים" לפנינו, כולל ההקדמה, אלא שהרבי מסטמר עם כל גדלותו, בגלל הקיצוניות שלו לא יכול היה להבין שיכולה להיות דעה אחרת מדעתו, בעניין השבועות למשל, ולכן היה חייב לטעון שהדברים המובאים בהקדמת "עץ החיים" הם זיוף. וכן מה שהרבי מסטמר ב"ויואל משה", מאמר שלש השבועות, סעיפים ע'-ע"ד, עמ' פ"ה-צ', מסביר שכוונת רח"ו שעד אלף שנים הגלות מוכרחת, זה קשה מאוד לכאורה שהרי כתוב במפורש בדברי הרח"ו שזמן השבועה הוא עד אלף שנים ולא כתוב "זמן הגלות". וכן מה שאמר שם הרבי מסטמר שמפני שלא כתוב על השבועה שלא ידחקו את הקץ, זו ראיה שלפי הרח"ו השבועות לא בטלו, זה אינו מוכרח כלל כיוון שכוונת הרח"ו על עניין השבועות באופן כללי ולא על שבועה מסוימת ולכן נקט "שבועה" סתם וזה מתייחס לכל שבועה ושבועה. בנוסף, החיד"א, הבין את הרח"ו שם שלא כרבי מסטמר, שזמן השבועות הוא עד אלף שנים, ומוסיף שלאחר האלף שנים, גם אם עשו תשובה רק "רישי כנישתא או חדא כנישתא, בזכותא יתכנס כל גלותא" (ציטוט מ"זוהר חדש", פרשת נח, ליוורנו, דף ל"א). אמנם הרבי מסטמר דחה לשיטתו את החיד"א (שם, סעיף ע"ד), אך אין בכך כדי לבטל את דעת החיד"א, שהי כידוע מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים, ולכן מי שסובר כמו החיד"א וה"ישכיל עבדי", יש לו על מי ועל מה שיסמוך, לא פחות ממי שסובר כמו הרבי מסטמר.

3. ב"ויואל משה", "מאמר שלש השבועות", סעיף כ' כתב שדין השבועות הוא ייהרג ואל יעבור ולומד זאת מדברי המהר"ל בעניין השבועות ב"נצח ישראל" פרק כ"ד. בדברי הרבי מסטמר יש חמש בעיות קשות:
א. איך אפשר ללמוד הלכה כזו קיצונית שצריך להיהרג ולא לעבור על השבועות כמו דין גילוי עריות, שפיכות דמים וע"ז מדברי דרוש ומחשבה?
ב. נוסח דברי המהר"ל שעליהם מסתמך הרבי מסטמר אינו כפי הנוסח של דברי המהר"ל המופיעים לפנינו. בנוסח דברי המהר"ל בנצח ישראל פרק כ"ד כתוב: "אף אם יהיו רוצים להמית אותם בעינוי קשה, לא יהיו יוצאים ולא יהיו משנים בזה, וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד ויש להבין זה", וכוונתו שאף במקום שמענים והורגים אותנו (כמו שהיה בגלויות רבות), בכל זאת, כל אחד ואחד מישראל שלא ימרוד באומות כיוון שאחת השבועות היא שלא למרוד באומות (כלומר המהר"ל פונה גם לכל אחד ואחד מישראל ולא רק לכלל). בנוסח שהביא הרבי מסטמר כתוב "וכן פירוש כל שבועה ושבועה משבועות הללו" במקום הנוסח המופיע בספר "נצח ישראל, וע"פ זה פירש שהמהר"ל אומר שגם אם מענים אותם ורוצים להמיתם אם לא יצאו מגלותם, עליהם למות ולא לצאת. כאמור לעיל, פירוש זה לא מסתדר עם נוסח דברי המהר"ל שלפנינו ב"נצח ישראל". (המשפט שכותב הרבי מסטמר בדברי המהר"ל מופיע כך במהדורות הראשונות: במהדורה הראשונה בתש"ך בעמ' נ"ג-נ"ד ובמהדורה השנייה עם הוספות [ללא ציון שנה] בסעיף כ', עמ' ל"ח. במהדורה החמשית, אלול תשל"ח, סעיף כ' עמ' ל"ח ובמהדורה הששית, ירושלים תשל"ב באותו מקום, "תוקן" הנוסח ל: "וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד משבועות הללו". גם זה אינו נוסח המהר"ל שאין בדבריו את המילים: "משבועות הללו", ועוד שיש כן בעיה דקדוקית רצינית [ראה להלן סעיף ה']. לכן לא ייתכן שזו כוונת המהר"ל, מה שהבין בדבריו הרבי מסטמר).
ג. מדברי המהר"ל בעניין כיצד להתייחס לשבועות, לא רק שאי אפשר להבין שדין השבועות ייהרג ואל ייעבור, אלא אף א"א להבין שיש בשבועות איסור הלכתי כלשהו, אלא המהר"ל אומר שהשבועות הן גזירות אלוקיות כדי לשמר את המצב הגלותי שהוא לא טבעי לעם ישראל ולמנוע מעם ישראל לחזור למקומו הטבעי בא"י, וא"א בשום אופן להבין מדברי המהר"ל שיש כאן איזה שהוא איסור הלכתי. גם ה"שם משמואל" למשל הבין שהמהר"ל מפרש את השבועות בדרך רעיונית-מחשבתית (דבריו מופיעים בשו"ת אבני נזר", סימן תנ"ד. אמנם הוא הבין שהמהר"ל מפרש כאביו, וזה לא מדויק לגמרי כיוון שאביו מפרש את השבועות לישראל שנאמרו לשרשם של נשמות ישראל למעלה, ואת השבועה לאומות כשבועה לשורש נפשותיהם למעלה, שרי האומות שלא יסיתום להשתעבד בישראל יותר מדי, והמהר"ל מפרש את השבועות כגזירות אלוקיות, אך בכל מקרה ברור לפי ה"שם משמואל", שא"א לפרש את דברי המהר"ל על השבועות כאיסור הלכתי, ובוודאי לא כדין ייהרג ואל יעבור).
ד. מה שאומר הרבי מסטמר זה עצמו עברה על השבועה שלא למרוד בגויים. אם המלכות מאיימת עליך שתרצח אותך אם לא תצא מארצם ואתה מסרב לצאת, אין לך מרידה גדולה מזו, כך שלומר שהשבועות הן ייהרג ואל יעבור זה עצמו עברה על השבועה שלא למרוד בגויים. וכן אם מכריחים את כלל היהודים בגלות מסוימת שיעלו כחומה (ביחד) לא"י או שימותו, אם מסרבים לעלות כדי לקיים את השבועה שלא יעלו כחומה (לפי שיטת סטמר שהשבועה שלא לעלות כחומה זה גם ברצון האומות ונראה בסעיף 5 שרבים מחכמי ישראל לא סוברים כך), אז מורדים במלכות וזו עברה על השבועה שלא למרוד באומות, ולא ייתכן שקיום שבועה אחת יגרום לעברה על שבועה אחרת. וכן לגבי השבועה שלא לדחוק את הקץ, כלומר, שלא להרבות בתחנונים יותר מדי, כפי שמפרש רש"י, אז אם הגויים אומרים לישראל שירבו בתחנונים או שימותו אז הם צריכים למות ולסרב להרבות בתחנונים בגלל השבועה?! ולגרסה ברש"י "שלא ירחקו את הקץ בעוונם", כלומר שהעוונות יגרמו שהקץ יבוא מאוחר יותר, מה שייך כלל השבועה לדורו של שמד? וכן לגבי השבועה שלא יגלו מסטורין שלהם לגויים, אם הגויים אומרים להם או שתגלו או שתמותו, צריכים למות כדי לא לגלות מסטורין שלהם לגויים, בגלל השבועה?!
ה. בעיה לשונית: מדברי המהר"ל "וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד", א"א להבין שהכוונה לשבועות כיוון שאז היה צריך להיות "וכן הפירוש אצל כל אחת ואחת", אלא כאמור לעיל הכוונה לכל אחד ואחד מישראל (ראה ב').
לכן, מכל זה ברור שלא ייתכן שהשבועות הן בדין ייהרג ואל יעבור לפי איזו דעה שהיא של חכמי ישראל עד הרבי מסטמר, גם לפי הסוברים שהן הלכה, ובוודאי שלא ייתכן שהמהר"ל סובר כך, שהשבועות הן לדעתו בכלל גזרות אלוקיות ולא הלכה. לכן דעה זו של הרבי מסטמר לא יכולה להיות יותר מדעת יחיד.

4. יש דעה בעניין השבועות, שהשבועות לישראל תלויות בשבועה לאומות העולם שלא ישתעבדו בהם בישראל יותר מדי, ואם האומות לא מקיימים שבועתם, גם ישראל לא צריכים לקיים שבועתם (כלומר, גם אם נאמר שהשבועות הן כן איסור הלכתי, ויש גדולי עולם שסברו כך, אך לא ראו זאת כייהרג ואל יעבור). על דעה זאת כותב הרבי מסטמר שזו דעה של אפיקורסים. אך יש גדולי עולם, שגם הרבי מסטמר לא היה רואה בהם אפיקורסים אלא גדולי הדור, שסברו כך, אז איך אפשר לומר על דעה כזו שהיא של אפיקורסים? (דוגמאות לגדולי עולם שסברו כך: רבי יוסי בר חנינא במדרש שיה"ש רבה, פרשה ב', סעיף ז'; תלמידי הרשב"א ב"שיטה מקובצת", כתובות קי"א ("ההוא דכנסת ישראל – ומיד הן נגאלים"); ה"פני יהושע" בכתובות קי"א, ע"א, ד"ה "ושם מיבעי"; הש"ך ביו"ד סימן רל"ו, סעיף ו' ס"ק ט"ו בש"ך וב"נקודות הכסף" שם; הרב שמשון חיים נחמני (מגדולי רבני איטליה בנגלה ובנסתר, וראה עליו ב"שם הגדולים", מערכת הספרים, אות ז', ערך "זרע שמשון") ב"זרע שמשון" עה"ת וחמש מגילות וביאור מאמרים תמוהים בחז"ל, מנטובה תרל"ח, בפירוש לאסתר, קנ"ד ע"ב; הגר"ש קלוגר מברודי "מעשה יוצר" על הגדה של פסח, ברודי תרמ"ו, ד"ה "ואת לחצנו", מ"ד ע"ב. אלה רק חלק מהגדולים שסברו כך. חלקם פירשו זו על השבועה שלא ימרדו באומות (כמו במדרש שה"ש רבה וב"זרע שמשון", ואחרים פירשו באופן כללי ולא לגבי שבועה מסוימת (כמו למשל ה"פני יהושע"), בכל מקרה כל אלה דעתם שונה מהרבי מסטמר, וגם הרבי מסטמר יסכים שאינם אפיקורסים. לכן דברים של הרבי מסטמר אינם ראיה. לגבי דברי הגר"ש קלוגר, הרבי מסטמר אמר עליהם שהן דברי דרוש ואין שואלים מן הדרוש. אך נשאלת השאלה: הלא גם "ויואל משה" אינו ספר הלכה, אלא דברי דרוש, אז מדוע את דברי הדרוש של ה"ויואל משה" צריך לקבל למעשה, ואת דברי הדרוש של הגר"ש קלוגר (וכן את דברי גדולי העולם הנוספים שהבאתי) לא?

5. דעת הרבי מסטמר שהשבועות קיימות גם בא"י וגם לאחר הקמת המדינה ש"שלא יעלו בחומה" הכוונה עלייה מרובה אפילו ברשות האומות, ו"שלא ימרדו באומות" הכוונה לכל מרידה גם בא"י וגם בחו"ל. גדולי עולם רבים (גם בדורות קדומים לרבי מסטמר, וגם אחריו) חלקו גם על פירושן של השבועות, וגם על קיומן בא"י ולאחר הקמת המדינה (כולל כאלה שהיו נגד הציונות והמדינה):
א. רש"י על "שלא יעלו בחומה" פירש "יחד, ביד חזקה", כלומר השבועה היא מתקיימת רק כאשר רבים מישראל עולים ביחד ובכוח=בלי רשות מהאומות. בשו"ת "אבני נזר" (יו"ד, סימן תנ"ד, סעיף נ"ו) הסיק מדברי רש"י שכאשר יש רשות מהאומות לעלות לא"י (אם יש איסור הלכתי בזה, ול"אבני נזר" עצמו כאמור לעיל השבועות אינן הלכתיות) בטל איסור השבועות (שהרי אם יש רשות מהאומות אז אין גם מרידה בהן כי הן מרשות) ומצווה לעלות לא"י.
בשו"ת "מלך שלם" (מאת הגאון הרב שמואל שלם שהיה מחכמי סלוניקי ותלמידו של הרב אברהם גטניו) הביא ראיה שרק עלייה ביד חזקה נאסרה. במגילה נ"ב, ע"א נאמר: "קובל אני עליך כורש. אני אמרתי: 'הוא יבנה עירי ויקבץ גלויותי (= את כל ישראל על גלויותיהם) והוא כורש אמר: 'מי בכם מכל עמו ויעל' (=רק חלק מישראל)." וכך הסביר הרשב"א: "שלכן לא הייתה הגאולה שלמה, ועוד גלות בבל נמשכת, שלא נתקבצו כולם, רק מקצתם כמאמר כורש: 'מי בכם מכל עמו'. ולא היה הבניין שלם ולא תהיה הגאולה שלמה עד זמן המשיח, כי הוא יקבוץ הכל ויבנה הבית שלם, מה שלא עשה כורש." נמצא שרצונו של הקב"ה היה שיעלו בחומה, ומדוע השביעם שלא יעלו בחומה? אלא פירש רש"י שהכוונה ביד חזקה, כלומר שלא ברשות כפי שדייק בפשטות ה"אבני נזר" ברש"י, ואם זה ברשות האומות, אין איסור בשבועות.
המהרש"א כתב: 'ודאי דרשות לכל אחד מישראל לעלות לא"י, אלא שלא יעלו ביחד ביד חזקה, ולבנות להם חומות ירושלים, ונחמיה שאמר: "ונבנה חומות העיר", ברשות המלך היה כמו שכתוב שם." מבואר בדבריו שאם עולים ברשות מותר גם ביחד ביד חזקה, שהאיסור לעלות ביחד ביד חזקה הוא רק שלא ברשות.
הגאון הרב חיים פלאג'י (בשו"ת "נשמת כל חי", יו"ד, סימן מ"ט עמ' ר') כתב שלדעת הרשב"ש (שכתב שמצוות יישוב א"י על היחידים ולא על הכלל מכיוון שמושבעים אנו שלא לעלות בחומה נגד רצון מלכויות), אם האומות יתנו לישראל רשות לעלות, מותר לעלות כחומה, וזו גם דעת הגר"ח פלאג'י עצמו שדחה את ה"יפה קול" (מהר"ש אשכנזי, שהרבי מסטמר מסתמך עליו) שכתב 'שאף ברשות המלכויות אין לעלות יחד לא"י' (בפירוש "יפה קול" לשיה"ש רבה ב', ז').
הגרע"י שלזינגר (בעל "לב העברי") כתב: "ברשות היא מצוות עשה לדורות ומתחייב כל אחד ממנו, ואפילו בזמן הגלות." ("ברית עולם", דף מ"ט, ע"ב)
הגרצ"ה קלישר השיב לטענה שתעמולתו למען יישוב א"י היא בניגוד לשבועה שלא יעלו כחומה וכתב: "וכי יעלה על הדעת שכאשר עמד נחמיה לפני המלך ארתחששתא ויתחנן לפניו לבנות חומות ירושלים, הגם זה כעובר על השבועה הלזו?... והלא לא בחזקה הלך, רק בפעולת תחנונים נתן יתברך חינו בעיני המלך, וחפץ ה' בידו הצליח, כן ישיב בעל המסיבות יתברך לנו." ("דרישת ציון", ירושלים תשכ"ד, עמ' קמ"ז-קמ"ח)
כך גם דעת ר' ישראל חיים מורגנשטרן, הרבי מקוצק-פילוב ב"שלום ירושלים", פיטרקוב תרפ"ה, סימן ז' בסופו, ד"ה "העולה מדברינו להלכה", עמ' כ"ד.
וכך כתב ההגאון הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (הידוע כמהרי"ל דיסקין): " 'זכו, עם ענני שמיא' - עם ענני נסים ונפלאות, 'לא זכו, דבר אנשא' - תהיה אתחלתא דגאולה ברשיון הממשלות" ("הפלס" תרס"ד, עמ' 435; הובא ע"י הרב רפאל קצנלנבוגן ב"המעיין", תשרי תשכ"ח, עמ' 53).
לעיל בסוגריים הובא שהרבי מסטמר בדעתו שהשבועה שלא יעלו בחומה היא גם ברשות האומות מסתמך על ה"יפה קול" שכאמור הגר"ח פלאג'י דחה אותו, וכן מסתמך על ה"אהבת יהונתן" בהפטרת ואתחנן. להלן נראה שממקורות אחרים של הגר"י אייבשיץ (כולל ב"אהבת יהונתן עצמו), דעתו אינה שוללת עלייה ברשות האומות, וכוונתו בהפטרת ואתחנן (שברורה גם מדברים ב"יערות דבש") שבגלל פחד כנסת ישראל שעדיין הזמן לא מתאים היא מבקשת שיהיה "עד שיחפץ", אך לא מדובר באיסור מהקב"ה. בפירושו להפטרת שופטים ב"אהבת יהונתן" כותב הגר"י אייבשיץ שאיסור השבועה שלא יעלו כחומה הוא רק להילחם בחזקה נגד האויב (ד"ה "התעוררי, התעוררי, קומי ירושלים אשר שתית מיד ה'" וכו', עמ' ע"ה ושם, ד"ה "אין מנהל לה"). ברור מדבריו כאן שאם זה ברשות האומות ולא צריך להילחם נגדם, אין איסור שלא לעלות בחומה. יש להוסיף כאן מה שכותב בהפטרת עקב שישראל יעלו לא"י לפני בוא המשיח ("דלעתיד כשיגיע עת דודים" - "וישיב את שבות ציון כבתחילה"), מה שנחשב לפי הרבי מסטמר לעברה על השבועות. כן יש לדייק שבהפטרת שופטים הזכיר במפורש את השבועה שלא יעלו בחומה ('השביע הקב"ה את ישראל שלא יעלו בחומה') וכותב כאמור שהאיסור בזה הוא כשצריכים להילחם נגד הגויים (וכאשר יש רשות אז לא צריך להילחם, ולכן אז אין איסור), ולעומת זאת בהפטרת ואתחנן לא מזכיר במפורש שבועה זו, וכותב שם: "דכנסת ישראל צווחה באלה ובשבועה... ולכן ביקשה כנסת ישראל עד שתחפץ" (הפטרת ואתחנן, ד"ה "על הר גבוה עלי לך", דף ע', ע"ב). לא מדובר בדבריו באיסור מהקב"ה לעלות בחומה עד שתחפץ אלא שכנסת ישראל פוחדת שאולי עדיין לא הגיע זמן מתאים ומבקשת שיהיה "עד שתחפץ", ומעולם לא הייתה כוונת הגר"י אייבשיץ לומר אף בדברי דרוש שעלייה בחומה אסורה אף ברשות (וכן ראה דבריו בפרשת עקב, ד"ה "מיהרו בניך, מהרסיך ומחריביך ממך יצאו", עמ' 144). לכן ההסתמכות על ה"אהבת יהונתן" כדי לומר שגם עלייה ברשות אסורה משום השבועה שלא יעלו בחומה, אין לה שום בסיס. וכן ב"יערות דבש" מבאר אותה נקודה שבהפטרת ואתחנן ב"אהבת יהונתן" וכותב: 'אבל ידוע מ"ש במדרש הנעלם: "'אם תעירו את האהבה עד שתחפץ' - 'עד שיחפץ' לא כתיב אלא 'עד שתחפץ', והיינו כי הקב"ה ביקש לרחם על בניו, אבל כנסת ישראל אינה רוצה עד שיהיה כ"כ מובטח שאינם חוזרים ונגלים, כי אם יהיו חוזרים להיגלות א"כ יהיה קשה מקודם, לכן כתיב עד 'שתחפץ'".' ("יערות דבש" ח"א, דרשה בקהילת מיץ, ב' באב שנת תקה"ל, דרוש י' בסופו, עמ' ע"ד.) רואים בדבריו שלא רק שהקב"ה לא אסר לעלות בחומה לפני הגאולה השלמה (כמובן, צריך רשות מהאומות כאמור לעיל), אלא שאף רצה להקדים את הקץ אלא כנסת ישראל פחדה שאם יבוא הקץ אז, לא מובטח שלא תהיה גלות שוב, ולכן ביקשה שיהיה "עד שתחפץ".
בכל מקרה אביא כאן שאלה של הרבי מקוצק-פילוב לדודו ה"אבני נזר" ותשובת ה"אבני נזר" לגבי דבריו של ה"אהבת יהונתן" שלכאורה יוצא ממנו שגם ברשות אסור, ובעניין זה כותב ה"אבני נזר" שרש"י כותב שברשות מותר, והרבי מסטמר דוחה לשיטתו את הבנת ה"אבני נזר ברש"י, ולהן נראה שדחייה זו אינה מחויבת כלל וכלל: בשו"ת "אבני נזר" סימן תנ"ו כותב בתשובה לאחיינו הנ"ל: 'דבר מה שכתבתי באות נ"ו שאם יותר רשות לכולם לעלות, לא תהיה שבועה דרש"י פירש "'בחומה' - יחד ביד חזקה", ואם ברשות אין זה ביד חזקה, כבודו העיר שבספר "אהבת יהונתן" כתב דאפילו ברשות אסור. דברי דרשה הם ואלף כיוצא בהם לא יזיזו דברי רש"י ממקומם". הרבי מסטמר ב"ויואל משה", "שלש השבועות", סימן ט"ז כותב: 'והנה באבני נזר סימן תנ"ו דחה בשתי ידיים את דברי השואל מספר "אהבת יהונתן" שאפילו ברשות העמים חלה השבועה שלא לעלות לא"י יחד, וכל ראייתו אינה אלא מלשון רש"י ז"ל שכתב ביד חזקה ואם הוא ברשות אין זה ביד חזקה, וע"כ כתב שא"א לזוז מפירוש רש"י, ואני תמה היאך בנה ע"ז יסוד גדול כ"כ על הלשון שאם הוא ברשות א"א בלשון יד חזקה, לדחות עי"ז דברי הגאון ז"ל באה"י (ב"אהבת יהונתן"), ראשית הרי מקרא מלא הוא "כי ביד חזקה ישלחם", מפני ידי החזקה שתחזיק עליו וביד חזקה על כרחם של ישראל וכו' וע"כ ברור כוונת דברי רש"י דכשהעלייה ביחד יש להם שמה יד חזקה כלומר התחזקות יתרה.'
דברי הרבי מסטמר בעייתיים מכמה סיבות: א"א להשליך מפירוש לפסוק בתורה לפירוש רש"י לגמרא ולכן בפירוש רש"י בגמרא יש להתייחס לפשט של הביטוי "ביד חזקה" שהוא "ביד תקיפה, בכוח, בתקיפות, ללא קבלת רשות", ואם יש רשות אין זו יד חזקה, כי אז לא צריך לעשות דברים בכוח ובתקיפות כי מקבלים רשות.
עוד יש לומר שביואל ב', ז' נאמר: "כגבורים ירצון, כאנשי מלחמה יעלו חומה." מפורש כאן לשון עלייה בחומה על מלחמה, שאנשי המלחמה הגיבורים, עיקר מלחמתם היה על ערים בצורות חומה, להבקיע החומה ולכבשם. ומכאן מקור הביטוי בגמרא לגבי עלייה לא"י "שלא יעלו בחומה", כלומר, שלא יעלו במלחמה ללא רשות (אם יש רשות לא צריך להילחם) ולזה כיוון רש"י ב"ביד חזקה", במלחמה בכוח, שלא ברשות.
בנוסף, במדרש שיהש"ר, פרק י"ב כתוב: "אם חומה, אם ישראל העלו חומה מבבל פעם שנייה, לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנייה." והרד"ל בהערות למדרש זה ציין לפסוק מיואל, שזה מקור הביטוי של עלייה בחומה בתלמוד ובמדרש לגביי עלייה לא"י והכוונה שלא יעלו ע"י מלחמה נגד הגויים, כלומר ללא רשות.
עוד יש לומר שבשיטה מקובצת לכתובות בדברי רש"י מהדורא קמא מובא הנוסח: "שלא יעלו מאליהם ויעלו כולם ביחד בחזקה." ברור ש"בחזקה" מובנו "בכוח, בתקיפות, ללא קבלת רשות".
לכן הבנתו של ה"אבני נזר" היא פשוטה, נכונה ואמתית וזו כוונת רש"י שאם יש רשות מהאומות, מותר שיעלו כולם יחד.
ב. לגבי השבועה "שלא ימרדו באומות האולם" פירשו זאת גדולים שונים שנאמרה לישראל בהיותם בגולה, ותוכנה שיהיו נאמנים למלכות בארץ גלותם, בכך שלא ימרדו בחוקי המלכות ע"י אי תשלום מיסים וארנונות או מרד צבאי, אך כל זה בחו"ל ולא בא"י (ראה מפרשי המדרש "עץ יוסף", רד"ל, "יפה קול" על שיה"ש רבה, פרשה ב', סעיף ז'; רש"ש הירש ב"חורב", "חובת המדינה והאזרח", סעיף ב', עמ' 437 ועוד; הגר"ח פלג'י בשו"ת "נשמת כל חי", יו"ד, סימן מ"ט, עמ' ר', ד"ה "וזה" כתב כי "השבועה שלא ימרדו באומות, היינו בשאר עניינים ובשאר ארצות [כלומר, בחו"ל ולא בא"י]; הגאון הרב חיים גריינמן ב"חידושים וביאורים למסכת כתובות", סימן י' הוסיף גם: 'להקים מלכות בחו"ל, וזה דווקא במרידה אבל ברשות שרי' [משמע מדבריו שבחו"ל מותר להקים מלכות רק ברשות, אך בא"י מותר גם שלא ברשות, שהשבועה שלא למרוד באומות קיימת רק בחו"ל, ולכן שם מותר להקים מלכות יהודית רק ברשות]).
בספר "באר לחי רואי" של הרב רפאל אליהו יצחק קצנלנבוגן, סימן ל"ד, הביא הוכחות לכך מדברי חז"ל:
בר כוכבא שמרד ברומאים עשה מבחן קבלה למי שרוצה להיות בצבאו ובדק האם הרוצים להתקבל הם אמיצים עד כדי כך שיחתכו אצבע שלהם בשיניהם. חכמים טענו נגדו: "עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין?" ולשאלתו: "וכי היאך אפשר לבודקן?", ייעצו לו שיקבל לצבאו מי שיכול לעקור ארז כשהוא רכוב על סוס, והוא קיבל עצת חכמים (ראה ירושלמי תענית, פ"ד, ה"ה ומדרש איכה רבה, פרשה ב', סעיף ד'). לכאורה, הרי היו צריכים לטעון חכמים נגד בר כוכבא שאסור כלל למרוד ברומאים שבכך עוברים על השבועה "שלא ימרדו באומות העולם", ואיך ייעצו לו כיצד לקבל חיילים לצבאו, שהרי ישתתפו במרד נגד הרומאים? אלא שאין השבועה קיימת בא"י.
בבראשית רבה פרשה ס"ד, סעיף י' מסופר שבימי רבי יהושע בן חנניה ניתנה רשות לבנות את ביהמ"ק, והיהודים החלו לאסוף כסף לכך. הכותים=השומרונים שהתנגדו ליהודים שלחו לקיסר ואמרו לו שכשייבנה המקדש, ימרדו בו היהודים ויפסיקו לשלם מיסים. אמר להם הקיסר: "מה אעשה, והלא כבר גזרתי?" ענו לו הכותים ימ"ש שיגזור על היהודים לשנות את מקום המקדש או להוסיף 5 אמות על מידות המקדש או לגרוע 5 אמות ממידות המקדש, והם מעצמם יחזרו מבנייתו. כשהגיעו הכתבים ליהודים, הם בכו ורצו למרוד בקיסר. אמר להם ריב"ח(אחרי שמושל להם משל יפה לעניין זה, ראו במקור): "דיינו שנכנסנו לאומה זאת בשלום ויצאנו בשלום". רואים במדרש שהשיקול שלא למרוד ברומאים היה שיקול צבאי, ולכאורה היה צריך ריב"ח לטעון שאסור למרוד ברומאים בגלל השבועה שלא למרוד באומות? אלא שהשבועות אינן תקפות בא"י. אמנם הרב משה מונק ב"שערים" ד', תשכ"ט, מאמר "שלושת השבועות", עמ' ג, כותב כנגד הראיה מהמדרש בבראשית רבה שהשיקול הצבאי שלא למרוד ברומאים כי אין סיכוי לנצחם ולבנות את ביהמ"ק היה בגלל שהשבועות עדיין בתוקפן, ובפרט השבועה שלא למרוד באומות. אך דבריו קשים מאוד, שאז העיקר חסר מן הספר, ואיך לא הוזכרה במדרש במפורש השבועה שלא למרוד באומות שהרי עברו על זה לפי הרב מונק?
בכל מקרה די והותר במדרש עם בר כוכבא כדי להביא ראיה שמרידה באומות זה רק בחו"ל, ודברי הרבי מסטמר בעניין זה סותרים לכאורה דברי חז"ל.
הרב שמואל טוביה שטרן בספר השבי"ט, ירושלים תשל"א, ח"ד, עמ' קנ"ד כותב: 'השבועה שלא למרוד באומות אינו עולה על האומות שהם בא"י, כי אם ישנם אומות בא"י, יש לנו מצווה (לפי הרמב"ן) ללחום בהם ולהחזיר לנו את א"י, והשבועה לא נאמרה אלא על היושבים בחו"ל.' היהודים היושבים בחו"ל יושבים במקומות לא להם ולכן אין להם זכות למרוד באומות שהם יושבים בקרבם, בא"י האומות יושבות בארץ לא להם בגזל ובחמס ולכן ללחום בהם כדי לגרשם מהארץ אינו מרד אלא השבת הגזילה לבעליהן.
לכן ברור מכל האמור לעיל שמעשי המחתרות ניל"י, "ההגנה", האצ"ל והלח"י אינם עבירה על השבועה שלא למרוד באומות כיוון שכאמור השבועה נאמרה ליושבי חו"ל שלא ימרדו בגלותם במלכות אך לא ליושבי א"י.
ג. בעניין טענת הרבי מסטמר שהשבועות קיימות גם לאחר הקמת המדינה, כתב הגרי"י קנייבסקי, הסטייפלר שהיה כידוע נגד הציונות והמדינה: 'עיקר טענת הרב הקדוש מסטמר שליט"א מחמת שלשת השבועות אינו מובן לענ"ד. בוודאי בתחילה היה שלא כדין, אבל עכשיו שאין שלטון אחר לכאורה ליכא איסור מצד הג' שבועות' (קריינא דאיגרתא, בני ברק תשמ"ו, סימן ר"ה, עמ' רכ"ג).
גם הגרי"א הנקין, מגדולי הפוסקים וראש "עזרת תורה" בארה"ב, שהתנגד להקמת המדינה, אמר שלאחר הקמת המדינה בטלו השבועות ויש לעזור למדינה נגד רודפיה: "...אבל לאחר שפרקו עול מלוכה, אף שעברו על האזהרה, צריך לעזרם במסירות נפש...אבל אחר שקמה ונהייתה, המשתדל לספות ביד אומות העולם... הריהו מוסר ורודף כלל ישראל... אבל עתה חובה על כולנו לעזור את המדינה כנגד רודפיה מבחוץ... למרוד במדינה שהוכרה בכל עמי תבל (כמובן, חוץ מהערבים, אך האו"ם החליט בעד הקמת המדינה ברוב קולות משמעותי, וזה מה שקובע את יחס האומות – הערה שלי), גם אם תחת ממשלה של חופשים - מרד הוא, ורק בדברים שגוזרים נגד הדת אין לשמוע להם... אף שרבים מכובשי הארץ עברו על השבוע שלא ימרדו... בכל זאת אחרי שנוסדה הממשלה ומיליוני יהודים נתיישבו שם, עלינו לעזרם בכל – בממון ובהשתדלות היותר הגונה. עלינו להיכנס בממשלה הישראלית ולהשפיע עליה."
(תשובות איברא, ניו-יורק תשמ"ט ח"ב, פרק ט', "מדינת ישראל", עמ' רי"א-רכ"ו)
יש להעיר כאן שראינו לעיל שלדעת גדולים רבים דין השבועות אינו בא"י אלא רק בחו"ל.

6. גם בעניין היחס לציונות ולמדינה, רוב גדולי ישראל, ואף מתנגדים תקיפים לציונות, לא התייחסו להן בקיצוניות קיצונית כ"כ כמו הרבי מסטמר, לא בהתנגדות להשתתף בכל מה שקשור במדינה, לא בהתנגדות להיכנס לשטחים שנכבשו המלחמת ששת הימים (בגלל עניין השבועות לשיטתו, שכפי שראינו, שיטה זו אינה מחויבת ואינה מוכרחת כלל וכלל), ולא בראיית הניצחון במלחמת העצמאות ההצלה מהשמדה ע"י ערביי ישראל ומדינות ערב כמעשה שטן/סטרא אחרא. לא הייתה התייחסות כזו למדינה עם כל ההתנגדות אליה, אצל רוב גדולי ישראל אז, לא אצל החזו"א, לא אצל הסטייפלר, לא אצל הרבי מגור, וכו', ולא אצל רוב ככל הגדולים בדורנו, לא אצל הגר"ח קנייבסקי, לא אצל הגרי"ש אליישיב, לא אצל רוב ככל האדמו"רים וכו'.
דעה זו שההצלה של היהודים בארץ מהשמדה ע"י הערבים היא מעשה הסטרא אחרא מנוגדת למה שכתוב בזוהר בעניין הסטרא אחרא (הזוהר הוא המקור לעניין זה) שבא"י יש שלטון לקב"ה ואין שלטון לס"א בשום זמן ואף כאשר יהודי א"י חוטאים, הקב"ה מסיר השגחתו ומסתתר מהם ("אסתר אסתיר פני") אך אין הם תחת שלטון הס"א חס ושלום, וגם בזמן החורבן אין שלטון לס"א בא"י (ראה זוהר וירא ק"ח, ב' [שם מובא על המצב כיהודי א"י חוטאים]; שם קצ"ה, א'; תרומה קע"ג, עמוד ב; זוהר אחרי מות קמ"א, ע"א [שם מובא בעניין המצב בחורבן]).
וכך כותב הרמב"ן בויקרא י"ח, כ"ה: "הנה השם הנכבד הוא א' הא', ואדוני האדונים לכל העולם, אבל א"י אמצעית היישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל, בהנחילו אותה לעמו המיוחד לשמו..."
אמנם רבי יוסי הגלילי (שרבי עקיבה חולק עליו), שרבים מהמפרשים הולכים בעקבותיו, סובר שנותנים מהשמים כוח לסטרא אחרא לעשות נסים בישראל לנסותם אם ישמעו לעבור הדת (ראה סנהדרין צ', ע"א), אך כאמור זה לא בא"י ששם יש שלטון ישיר של קב"ה ולא של כל גורם אחר ע"פ המקורות הנ"ל בזוהר וברמב"ן.
לכן דעה זו שההצלה של יהודי א"י מהשמדה ע"י הערבים היא מעשה הסטרא אחרא, היא גם דעת יחיד בין גדולי ישראל, וגם מנוגדת למקורות הנ"ל בזוהר וברמב"ן.

7. טענה נוספת של הרבי מסטמר שהיא דעת מיעוט, היא הטענה שהשואה היא עונש שעברו על שלושת השבועות, בעליות הציוניות וכו'. אך, רוב גדולי ישראל שדעתם שצריך למצוא הסבר לשואה, סברו שהיא באה כעונש על ההשכלה והרפורמה שיצאה מברלין שהייתה המרכז של הנאצים ימ"ש וזכרם. כאן יש לציין שהגאון הרב ישראל ליפקין מסלנט זצוק"ל אמר כ-150 שנים לפני השואה, שכנגד ה'שו"ע' של גייגר (אברהם גייגר שר"י, ממנהיגי ומייסדי תנועת הרפורמה), יקום 'שו"ע' חדש של גרמניה, שבו יהיה כתוב שיהודי הוא לא בן אדם ומצווה להשמידו. אחרים סברו שהשואה באה עונש על פגם של מצוות כאלו ואחרות, והגאון הרב אברהם גרודזינסקי זצ"ל הי"ד מגדולי תנועת המוסר שנספה בשואה כתב חיבור שבו מנה 12 מצוות שבגלל שלא קיימו אותם כראוי, באה השואה (החיבור עצמו לא נמצא). הגאון הרב יששכר שלמה טייכטל זצ"ל הי"ד שגדל בשיטת מונקץ', ותוך כדי השואה הפך לתומך בבניין הארץ הציוני, כתב בספרו אם הבנים שמחה שהשואה באה בגלל המנהיגים שמנעו את ישראל להשתתף עם בוני הארץ בבניינה של ארץ ישראל. בעניין זה יש לציין שדווקא רבנים דתיים לאומיים כמו מרן הגרצי"ה קוק זצ"ל והרמ"צ נריה זצ"ל סברו שהשואה באה בגלל שלימוד התורה לא היה כראוי. היו אחרים כמו הגאון החזו"א זצ"ל ששללו לחפש כל הסבר הגיוני למה שהתחולל בשואה, וצריך לקבל זאת כגזירה אלוקית ללא כל היגיון. אך לאור דברי ר' ישראל סלנטר הנ"ל, בהחלט יש הסבר הגיוני, שהוא אמר במפורש זמן רב לפני השואה, שגרמניה תשמיד יהודים בגלל ההשכלה והרפורמה, כך שזה מחזק את דעת רוב הרבנים. בכל מקרה, דעתו של הרבי מסטמר היא דעת מיעוט, והיא קיימת רק בקרב האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר, בניהם אמנם רבנים גדולים, אך הם מיעוט גם בקרב הרבנים הגדולים. לדוגמה, הגאון הרב אלחנן בונם וסרמן זצ"ל הי"ד, כתב, אמנם לא מצד השבועות, אך דעה דומה לרבי מסטמר, שבגלל חטא הלאומיות (בלועזית: נציונליזם=הציונות) וחטא הסוציאליזם (=קומוניזם) קיבלנו את המפלגה הנציונל-סוציאליסטית (=נאצית), אך דעה זו, כאמור, היא דעת מיעוט, ולאור דברי ר' ישראל סלנטר הנ"ל זמן רב לפני השואה, דעת רוב הרבנים שהשואה היא עונש על ההשכלה והרפורמה שבאו לעקור את מצוות הדת היהודית (ובנוסף התנהגו בפריצות מגונה שמראה שגם מבחינה אנושית בסיסית היו לא מוסריים), היא הדעה הנכונה מכל הדעות.
בנוסף, הדעה שהשואה היא עונש על שעברו על השבועות, היא לכאורה נגד השכל הישר, שהרי אז עיקר העונש היה צריך לבוא על העולים לא"י, ואיתם היו יכולים להיפגע גם אחרים, בבחינת "משניתנה רשות למשחית להשחית לא מבחין בין צדיק לבין רשע", אך בפועל, השמדת היהודים התרחשה רק באירופה, ונספו רק אלו שלא עלו לארץ, ומי שעלה לארץ לא נפגע כלל, כך שיוצא לפי הרבי מסטמר, שאלו שעשו את החטא שבגללו באה השואה, לא נפגעו כלל, ואילו אלו שלא עברו על חטא זה כלל, דווקא מהם נספו, וזה דבר בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24
קיבל תודה: 20 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי משולש »

אין מקום להתייחס לדבריו של גדול הדור.
רק יש להצטער שההנהלה לא מקפידה לשמור על האופי של הפורום שנקרא "חרדים לדעת" ועוד מעט יצטרכו להחליף את השם ולקרוא לו "ד"לים לדעת".
ומי שנוטף התיפיפות איך אנחנו מנסים לסתום פיות, הרי התורה אסרה לקרוא בספרי מינות, והרבה מגדולי ישראל הורו שהמזרחי הוא כפירה ועבודה זרה.

כבוד הרב
הודעות: 200
הצטרף: 08 נובמבר 2012, 00:27

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי כבוד הרב »

משולש כתב:אין מקום להתייחס לדבריו של גדול הדור.
רק יש להצטער שההנהלה לא מקפידה לשמור על האופי של הפורום שנקרא "חרדים לדעת" ועוד מעט יצטרכו להחליף את השם ולקרוא לו "ד"לים לדעת".
ומי שנוטף התיפיפות איך אנחנו מנסים לסתום פיות, הרי התורה אסרה לקרוא בספרי מינות, והרבה מגדולי ישראל הורו שהמזרחי הוא כפירה ועבודה זרה.
לא נראה לי שיש מי שקורא את כל התגובות הארוכות שלו ושל חבריו כאן, כך שחבל לבזבז זמן על התייחסות לכל ה"העתק הדבק" שהם עושים כאן בכל פעם שנושא הציונות עולה על הפרק.
בסך הכל, יש לרחם על אלה שנפלו ברשת הציונות, הרי כשאבותיהם הצטרפו לרעיון הציוני, היה זה מתמימות יתר גרידא, הרצל שר"י וממשיכי דרכו היו צריכים לציבור דתי שיצטרף לרעיון שלהם על מנת שמזימתם השפלה יקרום עור וגידים, לכן עשו ככל שביכולתם לסייע בהקמת תנועת המזרחי והציונות הדתית, ולהלביש 'איצטלא דרבנן' על כל מזימותיהם, כמובן שרובם של שלומי אמוני ישראל הבינו היטב במה מדובר ולא הלכו בדרך אתם, אולם לדאבוננו היו כאלה שסבלו מתמימות יתר והאמינו לכל ההבטחות והנבואות שהציונים נתנו להם, כמו 'ראשית צמיחת גאולתנו' וכל מיני שטויות כאלה, ואותה תמימות יתר עברה בירושה לדורות אחריהם להתעקש על כך שהמדינה היא 'ראשית הגאולה' גם כשהם חשים על בשרם את רוע הגזירות (ע"ע גוש קטיף), ואותה תמימות יתר גרמה להם ללכת בעיניים עצומות אחרי בנט ולפיד...
חבל על הזמן להתווכח אתם, כי הם ממש דומים לאותו תינוק שבמעשה המובא בגמרא (סנהדרין סג, ב):"אליהו הצדיק היה מחזר על תפוחי רעב שבירושלים, פעם אחת מצא תינוק שהיה תפוח ומוטל באשפה, אמר לו מאיזה משפחה אתה, אמר לו ממשפחה פלונית אני, אמר לו כלום נשתייר מאותה משפחה, אמר לו לאו חוץ ממני, אמר לו אם אני מלמדך דבר שאתה חי בו אתה למד, אמר לו הן, אמר לו אמור בכל יום שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, אמר לו הס שלא להזכיר בשם ה' שלא לימדו אביו ואמו, מיד הוציא יראתו מחיקו ומחבקה ומנשקה עד שנבקעה כריסו ונפלה יראתו לארץ, ונפל הוא עליה, לקיים מה שנאמר ונתתי פגריכם על פגרי גלוליכם".
ודי למבין..

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24
קיבל תודה: 20 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי משולש »

גדול הדור כתב:
כבוד הרב כתב:
האח הקטן כתב:יחסו של הרב מפוניבז' למדינה באמת מענין.
בימים אלו שאנחנו תוקפים ובצדק מעל כל במה וטוענים כי המדינה לוקחת לנו יותר ממה שהיא נותנת לנו ואין לנו שום חיוב כלכלי כלפיה,
דרכו של אותו גאון וקדוש - בהנפת דגל (!) מעל בנין הישיבה (!).

מי שיוכל להסביר זאת בטוב טעם ודעת - ואני לא קונה את זה שהיה לו פשוט יחס חיובי למדינה שרוב מנין ובנין גדולי ישראל התנגדו לה בחריפות - יעשה שירות מועיל.
לעניות דעתי, הנפת דגל מעל בנין הישיבה עדיין לא מראה על יחס חיובי למדינה, הוא פשוט עשה את מה שצריך לעשות כדי לקבל תקציבים, בדיוק כמו שהולכים לבחירות ומכניסים ייצוג חרדי לכנסת, המטרה איננה כי אם להוציא יקר מזולל, ולהציל מזוטו של ים, אכן גדולי ישראל אחרים לא היו סבורים שצריך לשם כך להניף דגל, והוא סבר שכן צריך, אבל עדיין אין בכך יחס חיובי למדינה.
אם אינני טועה גם בישיבת צאנז בנתניה מניפים דגלים.
הבעיה היא שלמדינה ולראשיה כל זה לא מספיק, וכמה שאתה מנסה להשביע את רצונם, הם רק מבקשים יותר ויותר, תלמדו ליב"ה, תלכו לצבא..
כלל הישיבות החרדיות קיבלו תקציבים בלי הנפת הדגל, כך שזה לא קשור. אלא שהרב מופוניבז' התייחס בחיוב למדינה וראה במדינת ישראל חזון שיבת ציון בדורנו כפי שכותב במפורש והיה מדבר בגלוי על המדינה כאתחלתא דגאולה בהזדמנויות שונות.
ולגבי הנפת הדגל, הוא הניף את דגל ישראל גם בביתו, ורעייתו המשיכה בכך לאחר פטירתו.
הרב מפוניבז' אמר ש"המזרחי הוא סכנה ליהדות". וכמובן ראה מה כתבו ראשי הישיבה על הציונות.

מדברי גדולי ישיבת פוניבז':
הגרא"מ שך:
"וגם אם היה מאת הקב"ה שע"י איזה סבה פוליטית עשו בזה את מה שעשו והכריזו על איזה הסכמה להקמת מדינה יהודית יש לשנן לעצמנו את היסוד שלא יהיה ח"ו אף לרגע אחד שום הטעיה שלא נעלה על דעתנו שכבר התחילה תקופה חדשה, ולטעות ולהטעות שזה מעין אתחלתא דגאולה, מחשבה פסולה כזאת ורעיונות כאלו מסכנים את קיומנו וכפירה היא ביסוד היסודות של קיומנו. וצריכים אנו לדעת כי כל זה בא מהקב"ה לנסות את הכלל ישראל לראות אם נִטה מדרכנו המסורה לנו משנות דור ודור. ובאמת היותנו מסורים בידי פורקי עול תורה מאז הקמת המדינה הוא הגלות המר ביותר, כי לא יאה להם לפי ההלכה של התורה הנתונה לנו בהר סיני מהקב"ה, וכבר אמר הנביא " אותי עזבו מקור מים חיים " הם ההלכה של התורה "לחצוב להם בארות בארת נשברים" הם החוקים אשר בדו להם". (מכתבים ומאמרים חלק א' מכתב י').

וכך כותב מרן הגר"א אליהו דסלר מנהלה הרוחני של פוניבז':

מאז חורבן הבית, גדל והלך כח הגאוה של המלכות הרביעית. בגלות זו ההסתר והחשך, שבאו בעטיו של חטא אדם הראשון, הולכים וגדלים, ההשקפות החומרניות מתגברות ומאפילות על הרוחניות. מדי דור בדור מתפתח המדע, מתרבות האפשרויות לניצול עולם הזה לתועלת האדם, וכתוצאה מכך מתרבה גאות האדם, כאילו הכל בידו ניתן, ולא יבצר ממנו כל דבר. השקפות אפיקורסיות על עליונות כח האדם הולכות ומציפות את כל העולם כולו, עד כדי יציאה בריש גלי במלחמה כנגד האמונה והמאמינים בה' ובתורתו. זהו עיקר תוכן הגלות של המלכות הרביעית, ולכן עלינו לדעת שסהו הנסיון שבו צריכים לעמוד בגלות זו .
סוף גלות זו היא התקופה הקרויה בפי חז"ל: " עקבתא דמשיחא " שבה "חוצפה יסגא" (סוטה מ"ט ע"ב ). אז , גלות השכינה היא תחת יד חצופי ישראל , הן נשמות "ערב רב " המעורבות בישראל , אשר שורש טומאתם העיקרי הוא החוצפה כלפי שמיא – מדת עמלק . זה לשון הגר"א (בבאורו לתיקוני זוהר חדש, דף ל"ז ע"ב, דפוס וילנא, התרכ"ז.) : " ערב רב שבישראל הן עמלקים , כמו שכתב בזוהר
(בראשית כ"ה ע"א) , ומובא שם שב "ערב רב" ישנם כוחות של חמש אומות , ראשי תיבות : נג"ע ר"ע , והעיקר שבהם הוא עמלק – ע' האות האחרונה . השלטון על העם הקדוש נמסר בידי " ערב רב ", כמובא בגר"א שם ( דף כ"ז ע"ג בתיקוני זוהר חדש ) : "הערב רב שהן רישא דעמא קדישא בגלותא בתראה", שנאמר – היו צריה לראש , וכמו שכתב ברעיא מהימנא (תצא רע"ט ע"א). בכח גאותם ושלטונם מנסים הם להשפיע בהשקפות טמאות אפיקורסיות של "כוחי ועוצם ידי" , ועומדים בחציפות ובעזות כנגד האמונה , התורה ועבודת ה' .
זה הוא הנסיון שלתוכו הוטל עם ישראל ב "עקבות דמשיחא " . ה' יתברך משיב יהודים רבים לארץ ישראל ושולטים בה, ופורקי עול התורה מתגאים כאילו הם עשו ופעלו זאת בגבורתם, וככל שתגדל גאותם תגדל חוצפתם, ויגבר רצונם להשליט את האפיקורסות ח"ו . זהו הנסיון האחרון של גלות השכינה, הנסיון הקשה ביותר . אם נכיר את הנסיון הזה בכל היקפו, נדע את התפקיד שהטילו משמים על תקופתנו – להתחזק נגד הדעות החומריות הכוזבות, ולהכיר כי טעות גמורה היא בידי אלו הטוענים כאילו שאנו עשינו את שלנו – באנו לארץ ישראל, לחמנו עליה, והננו שולטים בה – וה' יתברך כבר יעשה את שלו ובמשך הזמן ירבו אמונה ויראת שמים . אולם עלינו להכיר כי הם מחליפים את מה שבידי ה', ואינו בתחום בחירתנו , כי הרי " ה' איש מלחמה ", וידיו פעלו כל זאת, במה שמוטל עלינו לעשות, ואינו בידי שמים, כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
העומדים בתקיפות ובגבורה נפשית בנסיון הקשה הזה, של הדעות הכוזבות של "כוחי ועוצם ידי", ואינם מתפעלים ומושפעים מחוצפת הכפירה, ולא מתבטלים כלפיה כלל , אלא אדרבא מתחזקים באמונתם ואינם זזים מהשקפת התורה וחז"ל כמלא נימה, ומתמסרים לגמרי לעבודה פנימית בתורה ובתפילה ויראת שמים, הם אשר יזכו לגאולה השלמה ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו. להם יתגלה שוב האור העליון של ההכרות הבהירות, ידיעת האמת לאמיתה – אורו של גן עדן, ויתוקן כל החשך וההסתר שהיה מתעבה והולך מאז חטא אדם הראשון , ויזכו לסוף התיקון דלתתא , שבעולם הזה, ולגילוי כבוד הדר מלכות ה' בשלמות בעולם הבא – מלכות דסלקא לעילא" ("מכתב מאליהו" חלק ג' עמ' 217-218 ).


ספר הזכרון לבעל "מכתב מאליהו" ב"ב תשסד עמ' שדמ: המזרחי בכלל היה מופרך אצלו מעיקרא והוא התנגד לדרכו נמרצות".

סמל אישי של משתמש
חיים שיש בהם
הודעות: 2327
הצטרף: 19 נובמבר 2012, 22:40
מיקום: עקבתא דמשיחא
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי חיים שיש בהם »

משולש, שוב נגררת אחריו... הרי מחר הוא יגיד לך שהגרי"ח זוננפלד והגר"מ אריק והאמרי אמת גם אחזו מהמדינה. שום דבר לא יעזור לו מלבד דברי נעים זמירות ישראל: יסכר פי דברי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאווה ובוז, ובא לציון גואל.
חברים יקרים, עזרו לעמיתיי מנהלי הפורום היקרים לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
בכבוד רב ובתקווה להבנה: חש"ב - מנהל פורום 'לדעת' לשעבר

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור »

משולש כתב:אין מקום להתייחס לדבריו של גדול הדור.
רק יש להצטער שההנהלה לא מקפידה לשמור על האופי של הפורום שנקרא "חרדים לדעת" ועוד מעט יצטרכו להחליף את השם ולקרוא לו "ד"לים לדעת".
ומי שנוטף התיפיפות איך אנחנו מנסים לסתום פיות, הרי התורה אסרה לקרוא בספרי מינות, והרבה מגדולי ישראל הורו שהמזרחי הוא כפירה ועבודה זרה.
והרבה אחרים מגדולי ישראל שמהם הבאתי באשכול סמוך לא ראו ב"מזרחי" כפירה ומינות אלא תמכו ברעיון הציוני.
אני כאן ציינתי עובדות שהורה בגמרא כרבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה ורואים מחז"ל שהגאולה האחרונה תהיה בהדרגה בשלבים, קמעא קמעא, מה שמכונה במקומות שונים "גאולה בדרך הטבע" ו"גאולה בעתה", וגאולה כזו של בעתה באה בזמן הראוי לה ללא קשר לתשובה.
כך שמדינת ישראל הרחוקה מתשובה יכולה להיות חלק מתהליך הגאולה ההדרגתי הזה עד בוא הגאולה השלמה ואז הכל יהיה על טהרת הקודש, במהרה בימינו אמן.
וכן גדולי עולם רבים וגם הרבה לפני הציונות לראו ראו את שלושת השבועות כפי שראה אותם הרבי מסטמר.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור »

חיים שיש בהם כתב:משולש, שוב נגררת אחריו... הרי מחר הוא יגיד לך שהגרי"ח זוננפלד והגר"מ אריק והאמרי אמת גם אחזו מהמדינה. שום דבר לא יעזור לו מלבד דברי נעים זמירות ישראל: יסכר פי דברי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאווה ובוז, ובא לציון גואל.
לא! אותם שלושת הגדולים הם דוגמה למתנגדי הציונות, אך היו גדולים רבים שתמכו ברעיון הציוני כשם שהיו גדולים רבים שהתנגדו לו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
מתכתב
הודעות: 662
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 20:13

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי מתכתב »

משולש כתב:אין מקום להתייחס לדבריו של גדול הדור.
רק יש להצטער שההנהלה לא מקפידה לשמור על האופי של הפורום שנקרא "חרדים לדעת" ועוד מעט יצטרכו להחליף את השם ולקרוא לו "ד"לים לדעת".
ומי שנוטף התיפיפות איך אנחנו מנסים לסתום פיות, הרי התורה אסרה לקרוא בספרי מינות, והרבה מגדולי ישראל הורו שהמזרחי הוא כפירה ועבודה זרה.
אחרי כל סרטי הציונות (המעניינים) שהופצו כאן בפורום סרטים יש כאן כבר נגיעה של חרדקניקיות

סמל אישי של משתמש
חיים שיש בהם
הודעות: 2327
הצטרף: 19 נובמבר 2012, 22:40
מיקום: עקבתא דמשיחא
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי חיים שיש בהם »

מתכתב כתב:
משולש כתב:אין מקום להתייחס לדבריו של גדול הדור.
רק יש להצטער שההנהלה לא מקפידה לשמור על האופי של הפורום שנקרא "חרדים לדעת" ועוד מעט יצטרכו להחליף את השם ולקרוא לו "ד"לים לדעת".
ומי שנוטף התיפיפות איך אנחנו מנסים לסתום פיות, הרי התורה אסרה לקרוא בספרי מינות, והרבה מגדולי ישראל הורו שהמזרחי הוא כפירה ועבודה זרה.
אחרי כל סרטי הציונות (המעניינים) שהופצו כאן בפורום סרטים יש כאן כבר נגיעה של חרדקניקיות
ולכן אינני רואה כאן דרישה נחרצת לחסום את גדול הדור (שעוד גדול כמותו ואבדנו...), וחבל מאוד.
אין לי כח לעשות בלאגן, אבל אני מבקש מכל מי שחרד לרוח הפורום וצביונו, לשלוח מייל להנהלה ולבקש לחסום את הניק המסוכן הזה.
חברים יקרים, עזרו לעמיתיי מנהלי הפורום היקרים לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
בכבוד רב ובתקווה להבנה: חש"ב - מנהל פורום 'לדעת' לשעבר

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24
קיבל תודה: 20 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי משולש »

גדול הדור כתב:והרבה אחרים מגדולי ישראל שמהם הבאתי באשכול סמוך לא ראו ב"מזרחי" כפירה ומינות אלא תמכו ברעיון הציוני.
לומר "רק אנחנו נשמור על עצמנו" זה לא כפירה? לומר "מאי אהני לן רבנן" זה לא כפירה? להצביע בפועל למפלגה שחרתה על דגלה מלחמה נגד הישיבות זה לא כפירה?
גדול הדור כתב:אני כאן ציינתי עובדות שהורה בגמרא כרבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה ורואים מחז"ל שהגאולה האחרונה תהיה בהדרגה בשלבים, קמעא קמעא, מה שמכונה במקומות שונים "גאולה בדרך הטבע" ו"גאולה בעתה", וגאולה כזו של בעתה באה בזמן הראוי לה ללא קשר לתשובה.
כך שמדינת ישראל הרחוקה מתשובה יכולה להיות חלק מתהליך הגאולה ההדרגתי הזה עד בוא הגאולה השלמה ואז הכל יהיה על טהרת הקודש, במהרה בימינו אמן.
הגאולה ההדרגתית מתחילה על ידי הגואל היטלר, שהקים משטרה יהודית, שהיא ההתחלה של "מלכות ישראל קמעא קמעא" מתחיל עם משטרה יהודית וממשיך עם שלטון יהודי שלם.
גדול הדור כתב:וכן גדולי עולם רבים וגם הרבה לפני הציונות לראו ראו את שלושת השבועות כפי שראה אותם הרבי מסטמר.
אבל אף אחד מהם לא ראה את עקירת התורה והיהדות כגאולה.

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור »

משולש כתב:
גדול הדור כתב:והרבה אחרים מגדולי ישראל שמהם הבאתי באשכול סמוך לא ראו ב"מזרחי" כפירה ומינות אלא תמכו ברעיון הציוני.
לומר "רק אנחנו נשמור על עצמנו" זה לא כפירה? לומר "מאי אהני לן רבנן" זה לא כפירה? להצביע בפועל למפלגה שחרתה על דגלה מלחמה נגד הישיבות זה לא כפירה?
גדול הדור כתב:אני כאן ציינתי עובדות שהורה בגמרא כרבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה ורואים מחז"ל שהגאולה האחרונה תהיה בהדרגה בשלבים, קמעא קמעא, מה שמכונה במקומות שונים "גאולה בדרך הטבע" ו"גאולה בעתה", וגאולה כזו של בעתה באה בזמן הראוי לה ללא קשר לתשובה.
כך שמדינת ישראל הרחוקה מתשובה יכולה להיות חלק מתהליך הגאולה ההדרגתי הזה עד בוא הגאולה השלמה ואז הכל יהיה על טהרת הקודש, במהרה בימינו אמן.
הגאולה ההדרגתית מתחילה על ידי הגואל היטלר, שהקים משטרה יהודית, שהיא ההתחלה של "מלכות ישראל קמעא קמעא" מתחיל עם משטרה יהודית וממשיך עם שלטון יהודי שלם.
גדול הדור כתב:וכן גדולי עולם רבים וגם הרבה לפני הציונות לראו ראו את שלושת השבועות כפי שראה אותם הרבי מסטמר.
אבל אף אחד מהם לא ראה את עקירת התורה והיהדות כגאולה.
1. לגבי "רק אנחנו נשמור על עצמנו" וכו', מראשית הציונות הובילוה אנשים שדעתם הייתה דעה כפרנית, אך אף על פי כן גדולי עולם רבים כמו אלו שהבאתי תמכו בהתיישבות הציונות ובמדינה בהמשך וראו בזה אתחלתא דגאולה.
2. דבר כמו השואה לא שייך למושג גאולה כי הוא דבר שהפוך מגאולה, אלא מדובר בעקבתא דמשיחא והקמת מדינת ישראל ושלטון של יהודים בארץ ישראל היא האתחלתא דגאולה.
3. דבריי בעניין השבועות התייחסו לתומכים בקיום השבועות בימינו כדברי הרבי מסטמר, והראיתי דבריי גדולי עולם רבים שדעתם בעניין זה הייתה שונה מתכלית מדעתו של ה"ויואל משה".
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24
קיבל תודה: 20 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי משולש »

גדול הדור כתב: 1. לגבי "רק אנחנו נשמור על עצמנו" וכו', מראשית הציונות הובילוה אנשים שדעתם הייתה דעה כפרנית, אך אף על פי כן גדולי עולם רבים כמו אלו שהבאתי תמכו בהתיישבות הציונות ובמדינה בהמשך וראו בזה אתחלתא דגאולה.
2. דבר כמו השואה לא שייך למושג גאולה כי הוא דבר שהפוך מגאולה, אלא מדובר בעקבתא דמשיחא והקמת מדינת ישראל ושלטון של יהודים בארץ ישראל היא האתחלתא דגאולה.
3. דבריי בעניין השבועות התייחסו לתומכים בקיום השבועות בימינו כדברי הרבי מסטמר, והראיתי דבריי גדולי עולם רבים שדעתם בעניין זה הייתה שונה מתכלית מדעתו של ה"ויואל משה".
1. לא הבנת, מי שאמר את המשפט הזה זה נפתלי בנט ה"דתי". האם בכזו השקפה כפרנית תמכו גדולי עולם רבים...?
2. שלטון של כופרים שמובילים מליוני יהודים לכפירה ושמד ומאבד אותם משני העולמות, הוא גרוע משלטון נאצי שמאבד רק את הגופות ומשאיר את הנשמות בחיים.
3. אכן רבים חולקים על שיטת השבועות, אבל אין אף אחד שחשב שהקמת שלטון רשע בא"י הוא דבר חיובי.

סמל אישי של משתמש
אמלתראות
הודעות: 707
הצטרף: 17 דצמבר 2012, 23:54

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי אמלתראות »

התוכנית המדינית של הקב"ה
אנו מאמינים, כי התהליך שעם ישראל עובר במאתיים שנים האחרונות, הינו תהליך שיבת ציון שעליו דברו הנביאים, וקיבוץ הגלויות והקמת מדינת ישראל המתרחשים מול עינינו הינן אתחלתא דגאולה.מי שמאמין שהתהליך התחיל, מוטלת עליו המלאכה גם להמשיך אותו עד תכליתו.
00:55 (03/04/13) מאיר גולדמינץ



רבש"ע בתורה שנתן לנו, וביעודים שהורה לנו ע"י נביאי ישראל, נתן לנו מטרה. וכאשר אנו עוסקים בתוכנית מדינית המייצגת את רצונו, עלינו לחפש כיצד לעשות חפצו, מבלי לצמצם מאומה.

ולכן התוכנית המדינית של רבש"ע תכלול את הדברים הבאים:

- כל עם ישראל יעלה לארץ, וישכון בה לבטח.
- עם ישראל יכבוש את כל הארץ המובטחת, מנהר מצרים ועד נהר פרת
- הגויים שכעת גרים בארץ (בין ערבים ובין אחרים), יצטרכו לבחור בין מעמד של גר תושב, לבין גירוש מן הארץ.
כמובן, ש"גר תושב" משמעותו זכויות אדם, אך לא זכויות אזרח. אנו נהיה מצווים להחיותו, לפרנסו וכו' אך לא תהיה לו זכות להיות שותם בקביעת עתידה מדינת ישראל.
- הקמת בית המקדש על הר הבית (ועד אז, מניעת כניסת גויים למקום)

זו התוכנית בכללה, כמובן, שכדי לדון בפרטיה, הצטרך להקים בי"ד מרכזי בעם ישראל, שיפסוק בכל העניינים בעומדים על הפרק.

בית הדין הנ"ל יצטרך להכריע בין השאר:

1) מהם גבולותיה של הארץ המובטחת, שאותה אנו מתכננים לרשת
2) האם וכיצד לבנות את בית המקדש
3) מהם הקריטריונים שבהם צריך לעמוד גר תושב
נזכיר את דברי הרמב"ם, שמעמדו של גר תושב, משמעותו שמירת שבע מצוות בני נח, מתוך הכרה שתורת ישראל היא זו שצוותה אותם עליהם, ושלא תהיה להם דת אחרת. וכן הכרה בזכותו של עם ישראל על ארצו.
4) מה דינם של גויים השייכים לעם אוייב, האם הם יכולים להפוך לגרים תושבים, או שהשתייכותם הלאומית אחרי מלחמה בין האומות, מאבדת להם זכות זו (תוס' במסכת גיטין דף מו.)
5) וכן, האם היום כאשר היובל אינו נוהג, האם וכיצד לקבל גרים תושבים (רמב"ם הל' ע"ז פרק י' הלכה ו')
6) האם על מדינת ישראל להתאמץ לדאוג לשיקום מגורשיה כאשר יגיעו לארצות ניכר, או שאין אנו אחראים לסבלו של עם אוייב.


רקע והסברים:

אנו מאמינים, כי התהליך שעם ישראל עובר במאתיים שנים האחרונות, הינו תהליך שיבת ציון שעליו דברו הנביאים, וקיבוץ הגלויות והקמת מדינת ישראל המתרחשים מול עינינו הינן אתחלתא דגאולה.
תהליך זה, הורו לנו רבותינו שצורתו ועניינו הינה "גאולה בדרך הטבע". כלומר, מוטלת עלינו המלאכה להביא לקיום דברי הנביאים, ולהתפלל להיות מובטחים, שה' יצליח דרכנו, יתן לנו כח לעשות חיל, ובסופו של דבר, אם ננהג נכון, הרי שנזכה לראות במהרה את יעודי הנביאים כולם.
(בכל מקרה הבטחות הנביאים תתקיימנה, השאלה היא כמה זמן זה יקח, וכמה יסורים נעבור עד שנגיע אל המנוחה ואל הנחלה)

מי שמאמין שהתהליך התחיל, מוטלת עליו המלאכה גם להמשיך אותו עד תכליתו.
ולכן, כל תוכנית מדינית ומעשית שעלינו לגבש, צריכה להציב לעצמה מטרה, להביא את העם כולו, ולרשת את הארץ כולה.

תביעה על פחות מארץ ישראל השלמה, משמעותה חוסר בהירות בהגדרת קיבוץ הגלויות והקמת המדינה כאתחלתא דגאולה.

יתכן, שעוד תהיינה שאלות רבות ב"איך", אך אסור לוותר במשהו מן ה"מה". ומכיון שבכל מקרה חלק מתוכניות הימין, מציגיהן כותבים עליהן שהן נראות היום כ"הזויות", אז אם אנו נדרשים להציג "חזון הזוי", נעדיף את "חזון הנביאים", שכלל אינו הזוי.

ושאלה לסיום:
מה הסיכוי שאומות העולם יסכימו לקבל תוכנית כזו?
התשובה העקרונית, שזה כלל לא משנה.
מה שחשוב הוא, שרבש"ע מעוניין בתוכנית זו.
מימושה המהיר תלוי אך ורק ברצונו של עם ישראל, ובהחלטתו לממש אותה. וזו החלטה פנימית שלנו, שאינה תלויה ברצונם ה"טוב" של אומות העולם.
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]

נחמן
הודעות: 1274
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 11:42

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי נחמן »

ל"אמלתראות":

135.jpg
[/size]
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש
אמלתראות
הודעות: 707
הצטרף: 17 דצמבר 2012, 23:54

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי אמלתראות »

אף אחד מהם...

אני "יהודי"!
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]

סמל אישי של משתמש
משולש
הודעות: 13889
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 21:24
קיבל תודה: 20 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי משולש »

אמלתראות כתב:אף אחד מהם...

אני "לאומי"!

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור »

משולש כתב:
גדול הדור כתב: 1. לגבי "רק אנחנו נשמור על עצמנו" וכו', מראשית הציונות הובילוה אנשים שדעתם הייתה דעה כפרנית, אך אף על פי כן גדולי עולם רבים כמו אלו שהבאתי תמכו בהתיישבות הציונות ובמדינה בהמשך וראו בזה אתחלתא דגאולה.
2. דבר כמו השואה לא שייך למושג גאולה כי הוא דבר שהפוך מגאולה, אלא מדובר בעקבתא דמשיחא והקמת מדינת ישראל ושלטון של יהודים בארץ ישראל היא האתחלתא דגאולה.
3. דבריי בעניין השבועות התייחסו לתומכים בקיום השבועות בימינו כדברי הרבי מסטמר, והראיתי דבריי גדולי עולם רבים שדעתם בעניין זה הייתה שונה מתכלית מדעתו של ה"ויואל משה".
1. לא הבנת, מי שאמר את המשפט הזה זה נפתלי בנט ה"דתי". האם בכזו השקפה כפרנית תמכו גדולי עולם רבים...?
2. שלטון של כופרים שמובילים מליוני יהודים לכפירה ושמד ומאבד אותם משני העולמות, הוא גרוע משלטון נאצי שמאבד רק את הגופות ומשאיר את הנשמות בחיים.
3. אכן רבים חולקים על שיטת השבועות, אבל אין אף אחד שחשב שהקמת שלטון רשע בא"י הוא דבר חיובי.
1. אתה לא הבנת! דבריו של בנט היו מכוונים ביחס ללסמוך על ארה"ב שתשמור עלינו, אך לא לגבי עזרת ה' שגם הוא מאמין בה! לכן אין מדובר כאן בהשקפה כפרנית!
ואותם גדולי עולם שהבאתי תמכו בהשקפה דתית לאומית והתייחסו לבניין הארץ הציוני כאתחלתא דגאולה וכך רצון ה' לקדם את הגאולה ובהדי כבשנא שרחמא למה לך ועלינו לעשות בחיי היום יום מה שעלינו לעשות ולקיים תואה ומצוות.
2. אז זהו שגדולי ישראל רבים לא חשבו כך על מדינת ישראל וגם רבים מגדולי החרדים כמו הגר"ע יוסף שליט"א לא מתייחסים בצורה זו למדינה.
3. א. דבריי לגבי השבועות באו להראו ששיטת הרבי מסטמר היא לא הדעה העיקרית ביחס לשבועות וגם לא בין גדולי היהדות החרדית וכמו שאתה עצמך כתבת שרבים חולקים עליה.
ב. כבר הראתי במפורש גדולי עולם נודעים שהתייחסו למדינת ישראל בצורה חיובית מאוד.
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור ב 18 אפריל 2013, 13:35, נערך 2 פעמים בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
חיים שיש בהם
הודעות: 2327
הצטרף: 19 נובמבר 2012, 22:40
מיקום: עקבתא דמשיחא
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי חיים שיש בהם »

פשששששששש!!! הנה לנו גדול הדור שכותב חבורה שלמה בדבריו העמוקים מני ים של הגאון האדיר מורינו רבי נפלתי בענעט שליט"א, ראש ישיבת "לא נשכח ולא נסלח"...
חברים יקרים, עזרו לעמיתיי מנהלי הפורום היקרים לשמור על אופי הפורום מכל משמר!
בכבוד רב ובתקווה להבנה: חש"ב - מנהל פורום 'לדעת' לשעבר

גדול הדור
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 12:20
קיבל תודה: 1 פעם

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי גדול הדור »

חיים שיש בהם כתב:פשששששששש!!! הנה לנו גדול הדור שכותב חבורה שלמה בדבריו העמוקים מני ים של הגאון האדיר מורינו רבי נפלתי בענעט שליט"א, ראש ישיבת "לא נשכח ולא נסלח"...
לא שייך חבורה אלא כוונתו הפשוטה של בנט בדבריו שאין למדינת ישראל לסמוך על מה שאחרים יעשו בשבילנו אלא רק על מה שישראל תעשה.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

סמל אישי של משתמש
אמלתראות
הודעות: 707
הצטרף: 17 דצמבר 2012, 23:54

Re: אשכול האיחולים <<יום העצמאות>> :(

נושא שלא נקרא על ידי אמלתראות »

משולש כתב:
משולש כתב:אף אחד מהם...

אני "לאומי חרדי"!
נעשינו לאומה חרדית עם אטונומיא ולא אכפת לנו כבר מה רוצה הקב"ה מאתנו, ומוכנים לחפות על כל דבר פשע של אומנו החדשה...

אז בעצם מה אנו יותר צדיקים מהדתיים שכל חטאם הידוע היא ה"לאומיות".

אשר על כן בחרתי במה שבחר הקב"ה לעם והיא ה"עם היהודי"!
ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלווה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה [רש"י קידושין סט]

שלח תגובה