תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

מנהלים: אחד, יאיר

סמל אישי של משתמש
המשוטט
הודעות: 699
הצטרף: 06 מרץ 2016, 15:24

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי המשוטט »

מישהו יכול להשיג לי בבקשה את המילים של מנחה בעברית.

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

yehuda כתב:
גאליציינער כתב:
yehuda כתב:מבלי להכנס לשאלה אם צריך לשנות את המצב הקיים או לא - (שכל אחד ישאל את הגדול בישראל שלו), השאלה פשוטה:

אין ספק, שהנוהל הקיים בו נפגשים פעם פעמיים עם המוצעת, הוא פשוט מכיון שכמעט ואין ברירה אחרת. הרעיון להפגש 10-20 פעמים ולדבר שיחות ארוכות, הוא אצלינו החסידים כמעט כמו אחת מהעבירות החמורות. למרות שהליטאים אכן עושים כך. ובהכרח שעושים כן מכיון שאין ברירה, וסומכים על הקב"ה שמזווג זיווגים. השאלה היא האם אנו עושים זאת רק בגלל בטחון גמור (תראה לי בן אדם שיעשה עסקה על כמה אלפי שקלים על סמך היכרות קטנה כ"כ, ועל אחת כמה כמה עסקה לכל החיים? ואולי זה לא ממש הבטחון שלנו). אפשר למצוא פתרונות אחרים לבעיה.

הבעיה העיקרית הוא כמו גם שבחור ישיבה ממוצע לא יודע בכלל מה הוא מחפש. מה זה להתחתן על פי היהדות, למה מתחתנים בעצם? בפרט לאור הבעיה שכבר דוברה באשכול, שבישיבות היום לא מלמדים את הבחורים השקפה, מוסר וחסידות. זו בעיה חמורה ביותר, בפרט לאור מה שרוב או כל גדולי דורינו מודים שאי אפשר לבן אדם להיות יהודי כשר מבלי ללמוד מוסר או חסידות (תלוי כמובן איזה חוג שואלים). נמצא שבחור שניגש לשידוכים לא יודע בעצם מה הוא מחפש. מה הוא אמור בכלל לרצות?

הענין של נישואין על פי התורה, הוא נושא עמוק ורחב ביותר, שאם חבריי ידרשו ארחיב עליו את הדיבור מעט. ועם כל זאת, הוא לא סותר את האהבה שחייבת להיות בנישואין, ואדרבה - הנישואין על פי התורה יכולים להיות רק אם יש אהבה אמיתית. (כי הם משל בעצם, לקשר בין הקב"ה לכנסת ישראל).

ולאור כל זאת צודק מענדל בעיקרון שהמצב בשידוכים היום גרוע.

הפיתרון לענ"ד, הוא מלבד לשנות קודם כל את כל המצב בישיבות שצריך להכניס לבחורים יותר פנימיות והשקפה יהודית, הוא במקום למסור קורס לבחורים לפני הנישואין איך להתחתן, פשוט לפתוח קורסים לבחורים לפני האירוסין, כלומר כשבחור מגיע לגיל שידוכים וכשהשידוכים מתחילים להגיע לשלב רציני, או קודם לכן, להתחיל ללמד אותו מה זה נישואין, ומה הקב"ה רוצה ממנו בעצם.
אני חולק עליך בכמה חלקים ממה שכתבת, אציג פה חלק אחד:
מצב השידוכים אצלינו ב"ה הוא טוב מאוד !! חד וחלק !! ב"ה מידי יום מתארסים עשרות ואפילו מאות אנשים ומקימים בית נאמן בישראל [ודלא כמענדל...], נאר וואס, 'גיטס האט נישט קיין שיעור' [ לטוב - אין שיעור וגבול] ולכן יש מקום אולי ואולי להיטיב את הנושא הזה, ואיך ? הדרך היא לא התקפת הדרך הנהוגה לנו, שהרי היא הביאה לנו את התוצאות הכי טובות עד שהגענו לאחוזים קטנטנים בלתי ניראים כלל של גירושין בקהילות הקודש, ואפשר אולי ליצוק לתוך השידוכים יותר תוכן, ולתת לבחור להבין יותר לקראת מה הוא הולך ומהו המטרה האמיתית בנישואין, ו... המטרה היא לא אהבה. המטרה היא לבנות בית נאמן בישראל, להמשיך את שושלת בית ישראל, הן ע"י מצוות פו"ר, והן ע"י עצם הקמת בית נאמן בישראל, שזהו גם כשלעצמו מטרה קדושה ונעלית - שיהיה עוד מקום להשראת השכינה, ואיני רוצה להתחיל להביא לפה מקורות וכו'...

אשמח מאוד אם תרחיב על דעתך בעניין הנישואין ומטרת הנישואין [אם לזה היה כוונתך שתוכל להרחיב], תודה רבה.

עניתי תשובה זו על הודעתך, מכיוון שאני לא רוצה לענות תשובה זאת על עצם דברי מענדל, הוא לא שווה תשובה זאת, בשבילו יש תשובה אחרת, לכל אחד יש את הסגנון שלו...
הנישואין צריכים להיות כמובן כדי להקים בית נאמן בישראל, ולא בגלל שאנחנו מחפשים אהבה כי בא לנו. שה' ישמור מי שמתחתן רק כי הוא מחפש אהבה. מה שאני אומר הוא שכדי להקים בית נאמן בישראל, צריך אהבה. והאהבה הזאת היא לא האמצעי אלא במובן מסויים גם המטרה. הקב"ה אומר ש"לא טוב היות האדם לבדו", לא רק במובן גשמי אלא גם במובן רוחני. כלומר הקב"ה רוצה שבני זוג לא רק יגורו יחדיו במטרה לקיים את מצוות פרו ורבו, אלא הוא רוצה שהם יתחברו יחדיו נפשית באהבה.

אבל - וכאן מגיע האבל הגדול. החילוק האין סופי בין האהבה הנדרשת בחיי זוג יהודיים ל"אהבה" במרכאות שנחשבת אצל הגוים אהבה (ולא היא - אין כאן אהבה אלא תאוה חייתית). האהבה בין יהודים היא בעצם קשר נפשי של שני בני אדם, שיש להם מטרה משותפת, והיא להקים בית נאמן לה' ולתורתו. זו היא בעצם אהבה של שנים שיש להם שלישי המקשר אותם, היא ה"שכינה ביניהם". אהבה של שניים, שרוצים בעצם דבר אחד שהוא מאחד אותם - להקים בית לשכינה הקדושה. אבל מדובר באהבה אמיתית, שתיתכן רק אם בני הזוג באמת יהודים כשרים, שהקשר שלהם לעבודת השם הוא קשר עמוק, בני זוג שיש להם קשר להקב"ה, וממילא כשיש להם מטרה משותפת זאת - היא גורמת להם באמת אהבה אמיתית.

בעומק יותר אוסיף על קצה המזלג - כי בתורת הקבלה מבואר כי ישנו חלק בעבודת ה' המיוחד בעיקר לגברים (היא עבודת הרגשות שהם ששת המידות וקישורם לשכל האלוקי), וישנו חלק בעבודת ה' שמיוחד בעיקר לנשים (היא עבודת המלכות שהיא עבודת ה' בעניני גשמיות), אלא שכל אחד זקוק לשני כדי להשלים את עבודתו בשלימות. גם לגבר יש בנפש חלק המיוחד לעבודת המלכות (שהיא גילוי המידות האלוקיות שבנפש בדיבור ובמעשה), וגם האשה זקוקה לחלק הגברי (היא קישור הרגשות לשכל), וזו היא באמת המטרה של הנישואין לחבר בין שני עולמות אלו, ועל ידי זה לגלות את השכינה בעולם. מדובר בדברים קצת עמוקים שאפשר להרחיב בהם, אם מישהו מרגיש שזה מדבר אליו.
יפה ענית וייש"כ.
רק ש...
אתה יכול להגיד לי איזה חלק מזה לא מתוקן ?? מה כיום לא מתוקן שצריך לעשות שינוי [כלשונו של ...] ?? אתה רוצה שיגידו לחתנים את מה שכתבת פה ?? ניחא, כיום ב"ה ישנם מדריכים והם אומרים את רוב הדברים שאמרת פה, אחד בנוסח זה, אחד בנוסח אחר, אבל אומרים זאת ומסבירים זאת.
ושאלת השאלות: אתה רואה איזה קשר בין דבריך לדברי מענדל ??
לפי הבנתי הוא דיבר על משהו אחר, משהו הרבה יותר חומרי, הוא רצה להוריד את המצווה הקדושה "מצוות נישואין" שמסתעף מזה כמה וכמה מצוות ואכמ"ל לגשם את זה ולקשור את זה לאהבה ולתאוות.
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

אבן הפינה כתב:מדברי כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א במעמד יסוד "דורותינו ר"ח כסלו תשע"ז :
"ב"ה השידוכים אצלנו הם לא מתוך אהבה, אהבה זה כמו פרי אם זה עומד הרבה זמן זה נובל, אצלנו מתחתנים כדי לקיים את מצוות הבורא פרו ורבו, ע"כ צריכים לחשוב כל הזמו מה אני יכול לתת ולא מה אני יכול לקבל וכו' וכו' "
בהתחלה לא הבנתי למה מר"ש מדבר ככה, אבל כעת שיש מכתבים ובלוגים עם כל מיני כותבים למיניהם הקדים הקב"ה רפואה למכה והראה מה היא ההשקפה האמיתית בענין זה.
ודי למבין .....
זהו התשובה הכי טובה שיש לדברי מענדל.
יישר כח !!
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

יוסי גרין
הודעות: 62
הצטרף: 11 דצמבר 2016, 11:32

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יוסי גרין »

לכל העיוורים - לפקוח עיניים על מענדל, המטרה הסופית שלו... - כל מאמריו והגיגיו לא נאמרו אלא כדי לפרוק עול החכמים וגדולי התורה ואז יהיה ביד כל חרד להתיר עריות ולא יוכיחום שום אדם... (ע"פ יד רמה על מס' סנהדרין סג: אמר רב יהודה יודעין היו ישראל שבאותו הדור שאין בע"ז ממש ולמה עבדוה מפני שתקפן יצרן על העריות, לפיכך עבדוה כדי לפרוק עול המצות מעל צוארם להתיר עריות בפרהסיא ולא יוכיחום שום אדם)......................
מי שמאמין אוכל חמין
כל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין...ולענג את השבת ולהשמין הוא המאמין וזוכה לקץ הימין... (בעל המאור שבת טז:)

סמל אישי של משתמש
yehuda
הודעות: 1274
הצטרף: 24 יוני 2015, 05:36
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי yehuda »

גאליציינער כתב:
yehuda כתב:
גאליציינער כתב:
yehuda כתב:מבלי להכנס לשאלה אם צריך לשנות את המצב הקיים או לא - (שכל אחד ישאל את הגדול בישראל שלו), השאלה פשוטה:

אין ספק, שהנוהל הקיים בו נפגשים פעם פעמיים עם המוצעת, הוא פשוט מכיון שכמעט ואין ברירה אחרת. הרעיון להפגש 10-20 פעמים ולדבר שיחות ארוכות, הוא אצלינו החסידים כמעט כמו אחת מהעבירות החמורות. למרות שהליטאים אכן עושים כך. ובהכרח שעושים כן מכיון שאין ברירה, וסומכים על הקב"ה שמזווג זיווגים. השאלה היא האם אנו עושים זאת רק בגלל בטחון גמור (תראה לי בן אדם שיעשה עסקה על כמה אלפי שקלים על סמך היכרות קטנה כ"כ, ועל אחת כמה כמה עסקה לכל החיים? ואולי זה לא ממש הבטחון שלנו). אפשר למצוא פתרונות אחרים לבעיה.

הבעיה העיקרית הוא כמו גם שבחור ישיבה ממוצע לא יודע בכלל מה הוא מחפש. מה זה להתחתן על פי היהדות, למה מתחתנים בעצם? בפרט לאור הבעיה שכבר דוברה באשכול, שבישיבות היום לא מלמדים את הבחורים השקפה, מוסר וחסידות. זו בעיה חמורה ביותר, בפרט לאור מה שרוב או כל גדולי דורינו מודים שאי אפשר לבן אדם להיות יהודי כשר מבלי ללמוד מוסר או חסידות (תלוי כמובן איזה חוג שואלים). נמצא שבחור שניגש לשידוכים לא יודע בעצם מה הוא מחפש. מה הוא אמור בכלל לרצות?

הענין של נישואין על פי התורה, הוא נושא עמוק ורחב ביותר, שאם חבריי ידרשו ארחיב עליו את הדיבור מעט. ועם כל זאת, הוא לא סותר את האהבה שחייבת להיות בנישואין, ואדרבה - הנישואין על פי התורה יכולים להיות רק אם יש אהבה אמיתית. (כי הם משל בעצם, לקשר בין הקב"ה לכנסת ישראל).

ולאור כל זאת צודק מענדל בעיקרון שהמצב בשידוכים היום גרוע.

הפיתרון לענ"ד, הוא מלבד לשנות קודם כל את כל המצב בישיבות שצריך להכניס לבחורים יותר פנימיות והשקפה יהודית, הוא במקום למסור קורס לבחורים לפני הנישואין איך להתחתן, פשוט לפתוח קורסים לבחורים לפני האירוסין, כלומר כשבחור מגיע לגיל שידוכים וכשהשידוכים מתחילים להגיע לשלב רציני, או קודם לכן, להתחיל ללמד אותו מה זה נישואין, ומה הקב"ה רוצה ממנו בעצם.

אני חולק עליך בכמה חלקים ממה שכתבת, אציג פה חלק אחד:
מצב השידוכים אצלינו ב"ה הוא טוב מאוד !! חד וחלק !! ב"ה מידי יום מתארסים עשרות ואפילו מאות אנשים ומקימים בית נאמן בישראל [ודלא כמענדל...], נאר וואס, 'גיטס האט נישט קיין שיעור' [ לטוב - אין שיעור וגבול] ולכן יש מקום אולי ואולי להיטיב את הנושא הזה, ואיך ? הדרך היא לא התקפת הדרך הנהוגה לנו, שהרי היא הביאה לנו את התוצאות הכי טובות עד שהגענו לאחוזים קטנטנים בלתי ניראים כלל של גירושין בקהילות הקודש, ואפשר אולי ליצוק לתוך השידוכים יותר תוכן, ולתת לבחור להבין יותר לקראת מה הוא הולך ומהו המטרה האמיתית בנישואין, ו... המטרה היא לא אהבה. המטרה היא לבנות בית נאמן בישראל, להמשיך את שושלת בית ישראל, הן ע"י מצוות פו"ר, והן ע"י עצם הקמת בית נאמן בישראל, שזהו גם כשלעצמו מטרה קדושה ונעלית - שיהיה עוד מקום להשראת השכינה, ואיני רוצה להתחיל להביא לפה מקורות וכו'...

אשמח מאוד אם תרחיב על דעתך בעניין הנישואין ומטרת הנישואין [אם לזה היה כוונתך שתוכל להרחיב], תודה רבה.

עניתי תשובה זו על הודעתך, מכיוון שאני לא רוצה לענות תשובה זאת על עצם דברי מענדל, הוא לא שווה תשובה זאת, בשבילו יש תשובה אחרת, לכל אחד יש את הסגנון שלו...


הנישואין צריכים להיות כמובן כדי להקים בית נאמן בישראל, ולא בגלל שאנחנו מחפשים אהבה כי בא לנו. שה' ישמור מי שמתחתן רק כי הוא מחפש אהבה. מה שאני אומר הוא שכדי להקים בית נאמן בישראל, צריך אהבה. והאהבה הזאת היא לא האמצעי אלא במובן מסויים גם המטרה. הקב"ה אומר ש"לא טוב היות האדם לבדו", לא רק במובן גשמי אלא גם במובן רוחני. כלומר הקב"ה רוצה שבני זוג לא רק יגורו יחדיו במטרה לקיים את מצוות פרו ורבו, אלא הוא רוצה שהם יתחברו יחדיו נפשית באהבה.

אבל - וכאן מגיע האבל הגדול. החילוק האין סופי בין האהבה הנדרשת בחיי זוג יהודיים ל"אהבה" במרכאות שנחשבת אצל הגוים אהבה (ולא היא - אין כאן אהבה אלא תאוה חייתית). האהבה בין יהודים היא בעצם קשר נפשי של שני בני אדם, שיש להם מטרה משותפת, והיא להקים בית נאמן לה' ולתורתו. זו היא בעצם אהבה של שנים שיש להם שלישי המקשר אותם, היא ה"שכינה ביניהם". אהבה של שניים, שרוצים בעצם דבר אחד שהוא מאחד אותם - להקים בית לשכינה הקדושה. אבל מדובר באהבה אמיתית, שתיתכן רק אם בני הזוג באמת יהודים כשרים, שהקשר שלהם לעבודת השם הוא קשר עמוק, בני זוג שיש להם קשר להקב"ה, וממילא כשיש להם מטרה משותפת זאת - היא גורמת להם באמת אהבה אמיתית.

בעומק יותר אוסיף על קצה המזלג - כי בתורת הקבלה מבואר כי ישנו חלק בעבודת ה' המיוחד בעיקר לגברים (היא עבודת הרגשות שהם ששת המידות וקישורם לשכל האלוקי), וישנו חלק בעבודת ה' שמיוחד בעיקר לנשים (היא עבודת המלכות שהיא עבודת ה' בעניני גשמיות), אלא שכל אחד זקוק לשני כדי להשלים את עבודתו בשלימות. גם לגבר יש בנפש חלק המיוחד לעבודת המלכות (שהיא גילוי המידות האלוקיות שבנפש בדיבור ובמעשה), וגם האשה זקוקה לחלק הגברי (היא קישור הרגשות לשכל), וזו היא באמת המטרה של הנישואין לחבר בין שני עולמות אלו, ועל ידי זה לגלות את השכינה בעולם. מדובר בדברים קצת עמוקים שאפשר להרחיב בהם, אם מישהו מרגיש שזה מדבר אליו.

יפה ענית וייש"כ.
רק ש...
אתה יכול להגיד לי איזה חלק מזה לא מתוקן ?? מה כיום לא מתוקן שצריך לעשות שינוי [כלשונו של ...] ?? אתה רוצה שיגידו לחתנים את מה שכתבת פה ?? ניחא, כיום ב"ה ישנם מדריכים והם אומרים את רוב הדברים שאמרת פה, אחד בנוסח זה, אחד בנוסח אחר, אבל אומרים זאת ומסבירים זאת.
ושאלת השאלות: אתה רואה איזה קשר בין דבריך לדברי מענדל ??
לפי הבנתי הוא דיבר על משהו אחר, משהו הרבה יותר חומרי, הוא רצה להוריד את המצווה הקדושה "מצוות נישואין" שמסתעף מזה כמה וכמה מצוות ואכמ"ל לגשם את זה ולקשור את זה לאהבה ולתאוות.



אני לא אכנס לעומק דבריו של ר' מענדל שגם אני לא מסכים עם כולם, אבל נקודה מסויימת שהוא צודק היא שכדי שהחתן והכלה יוכלו לקיים את רצון הבורא בבניית בית משותף באופן הנ"ל, חייב להיות קשר נפשי ביניהם. יש בני אדם שפשוט אין קליק ביניהם. יש להם סוג מחשבה אחר, טבע נפשי אחר, כמו שכל אחד יכול לבדוק בין חבריו לישיבה או לכולל: יש אנשים שפשוט אתה לא יכול להתחבר עמם. ואם כן חשוב שהחתן והכלה יהיה להם חיבור נפשי זה הנקרא בלשון התורה אהבה.

מה שכן, שאלו שמתחתנים רק כדי למצוא אהבה - בלי קשר לעבודת השם, הנישואין האלו אין להם סיכוי להתקיים. כי אם כל אחד מתחתן בשביל ההנאה שלו אזי ברור לכל אחד שאין סיכוי שיהיה קשר ביניהם, וכמו שאומר הקדושת לוי כי בין אברהם ושרה שררה אהבה אמיתית. מכיון שאברהם אהב את שרה לא בגלל שאהב את עצמו, אלא בגלל שביחד עם שרה הוא קיים את רצון הבורא, ולכן הוא באמת אהב את שרה.
כמה פעמים אנו מבקשים וטהר לבנו לעבדך באמת?

הבה לא נזהם אותו... כי לב יש לנו רק אחד!

יהודי חושב
הודעות: 29
הצטרף: 02 ינואר 2017, 02:22

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יהודי חושב »

בעקבות הסערה שעורר הבלוג האחרון של ר׳ מענדל ראטה ברצוני לכתוב את נקודת מבטי על איש יקר זה.

במידה והוא קורא את הדברים, אבקש סליחה מראש אם לא אדייק, בכל מקרה אין שום כוונה לפגוע או להוריד מערכו ח״ו.

אתחיל בהתייחסות לבלוג בנושא השידוכים, בלוג שגרר בעקבותיו מאות תגובות ברחבי הרשת, תגובות שנתנו להבין שכנראה יש נקודה כואבת בנושא.

ראשית אקדים ואומר שאין לי כלל ביקורת על צורת עשיית השידוכים אצלינו, להיפך, אני חושב שאין דבר נכון מזה, בפרט כשרואים את מצב הרווקות המתקדמת, הגירושין, השלום בית בציבור הדל״י וכמובן בציבור החילוני.

אלא מה? כמו בכל דבר בעולם עד ביאת המשיח יש מה לתקן וחובה להשתפר, אין כאן כוונה להיות כמוהם או לייבא שיטות חיצוניות, אלא לעשות שינוי לטובה בתוך המבנה הבסיסי הזה.

לצערינו בתוך מבנה השידוכים ישנם הרבה מעשים ושיקולים שלא תמיד הינם נטו לשם שמים ולטובת הילד, אם מתוך חוסר מחשבה, או אם מתוך שיקולים של כסף, כבוד, מה יגידו וכו׳, לרגע אינני חושב שיש הורה שרוצה לדפוק את הילד שלו, אני כן חושב שלפעמים ילד נדפק מחוסר מודעות ומחוסר פתיחות של הוריו.

אנסה לנתח את המקום ממנו מגיע ר׳ מענדל, למרות שאינני מכירו אישית, אך בהחלט מכיר את סגנון החסידות ממנו הוא מגיע.

נתחיל עם זה שהוא בנש״ק, אצל הרעבישע עולם השידוכים זה עולם בפני עצמו, הבירור הראשוני זה על הייחוס, שידוך לא יעלה על השולחן אם הוא שייך לייחוס כזה וכזה, ושידוך ייגמר בכל מחיר אם הייחוס מספיק נחשב.

בא נאמר שעברנו את מכשול הייחוס, או במקומות שהמכשול לא קיים, מגיעים לנושא ההתאמה, גם כאן לצערינו לא תמיד שיקולי ההורים נקיים, מצוי מאד החיפוש של דירה עם אופציה לבחורה, שיקולי כסף וכבוד ומה יגידו ומה יהיה ההשפעה של השידוך הזה על שידוכי הילדים הבאים וכו׳, הינם שיקולים קיימים מאד...

ונמשיך בחסידויות כדוגמת אלו שר׳ מענדל מגיע מהם, שנותנים 10-15 דק׳ לפגישה, וכולם בחוץ כבר מחכים עם עוגות ולחיים לסגור ווארט.

ואפילו בחסידויות שמאפשרים יותר, פגישה או שניים, יש לעיתים רבות מידי חוסר התייחסות להתאמת תכונות בסיסיות, והתשובה לבחור/ה המהסס/ת היא בד״כ: יש לבחור/ה תכונות טובות, מידות טובות, יראת שמים, משפחה טובה, וזה מספיק, אם יש את הדברים האלה אפשר להסתדר עם הכל אחרי החתונה.

וזה לא נכון! ואתן כאן דוגמא אחת קטנה אך בהחלט משקפת: אם יש בחור שכל החיות שלו זה מעשיית חסד, נתינה לאחרים, התנדבות והכנסת אורחים, והבחורה בכלל לא בקטע ולא מבינה מה העניין ואפילו קשה לה עם זה, לזוג כזה יהיה קשה מאד! הוא לא יוכל לעשות את מה שהנשמה שלו דורשת בנחת, גם אם היא תאפשר, והיא תרגיש תמיד קורבן לנתינה שלו.

אם הבנתי נכון את בקשותיו של ר׳ מענדל הוא בסה״כ מבקש בקשה לגיטימית מההורים, יש לכם בידיים אחריות כבדה מאד, תהיו אמיתיים, אל תערבבו בשידוכים של ילדיכם שיקולים זרים, תתנו להם את ההסבר והכלים כיצד לבדוק אם בן הזוג מתאים להם, תגידו להם לבדוק נשיאת חן, שפה משותפת, ותכונות שנראה להם שיוכלו להסתדר איתם, אל תשכנעו את ילדיכם להתחתן בתואנה שאם הזוגיות בסדר אז הכל מסתדר, אין אפשרות לזוגיות להיות בסדר אם אין מינימום של נשיאת חן ושפה משותפת.

מה שאני מבין שקרה אצל ר׳ מענדל זה שאותו חוסר הבנה בסיסית של סביבתו והוריו לתכונות שלו, נמשכה גם לנושא השידוכים ושידכו אותו עם בחורה טובה מאד, אבל לא מתחילה להתאים לנפשו הגדולה והסוערת.

בכלליות, כל מה שהוא כותב בבלוגים, מדבר ומשדר, זה בעצם טענה נכונה, שקיימת בהחלט בציבור שלנו, אם כי לא הייתי אומר את זה באופן גורף על כל הציבור, (מאמרו של שש משזר באשכול מקביל מסבירה את הטענה בצורה יוצאת מן הכלל) על מחיקת הפרט לטובת הכלל, מחיקת הנשמה של היחיד לטובת שמירה על צביון וגבולות החברה.
בעוד שהתורה והיהדות נותנים מקום נכבד לאדם הפרטי, כמובן כל עוד זה בגדרי ההלכה, ע״ע כל המפרשים על מה שאמר ה׳ לאברהם אבינו: ״לך לך״...

הכתיבה שלו תמיד מצטיירת בעיני כהר געש מתפרץ, כביכול לקחו את כל היכולות והעוצמות שלו וסגרו וחנקו ואטמו, לא נתנו להם שום מקום וביטוי, וכשזה התפרץ, זה התפרץ בעוצמה לא מבוקרת, כל החומר הטוב התפרץ בפתאומיות עם המון אש ולבה רותחת.

לכשעצמו טוב שכך מאשר היה פורק עול והיה יוצא בשאלה ומשתמש בעוצמות שלו נגד היהדות, טוב שהוא מוציא את כל הקיטור בבית פנימה. (כגון מי שהקים את אגודת הלל שהוא בעצמו היה יוצא בשאלה, לאחר שחזר בתשובה לא הצליח לסגור את הארגון ועד היום הוא עושה שמות בילדי ישראל).

בכל בלוג שלו יש נקודת אמת, אבל ברור שאם מביאים אותה בצורת התפרצות לא מבוקרת שכזאת היא אינה יכולה להיות נקייה ומבוררת, נקודות האמת שהוא מביא מכוסות בהרבה הסתרה ובפתרונות שניכר בהם שיש בו עדיין צעירות, חוסר נסיון וחוסר בירור מעמיק ובוגר של הנושאים.

הבעיה היא כשמביאים כזה דבר לא מבורר לציבור, שברובו פשוט ולא יורד לעומקם של דברים, הדיבורים שלו יכולים ח״ו לגרום לנזקים.

גם זה שהוא פתח דף פייסבוק, לכשעצמו זה יכול להיות חלק מהמרד בממסד שככה חנק אותו, ואם באמת ליבו לשם שמיים יום אחד הוא יבין שאין מקום לירא שמים להחזיק דף שכזה. (גם אם הוא לא מאשר חבירות לנשים ובנות).
הבעיה היא בהיתר הגורף שהוא נותן לדבר כזה עבור כל אחד.

לטענת אלו שטוענים שעדיין לא עשה בפועל כלום והוא טוב בלדבר בלבד, אני חושב שלהוציא תוך 8/9 חודשים 4 קליפים מושקעים ברמה גבוהה מלמד על פוטנציאל עשייה אדיר לטובת הכלל, עכשיו הוא עדיין עסוק בלבה המתפרצת, חייב לממש בדחיפות את רעיונותיו וחלומותיו, בלי מימוש זה ההר לא יגמור לבעבע, וברגע שירגע ויוכל לסמן v על עוד מימוש של חלום, כח העשיה שלו יוכל להיות פנוי לעשייה ציבורית מועילה. למרות שגם הקליפים שלו יש בהם תועלת גדולה של התעוררות וכיסופים לבורא עולם.

לסיכום, לר׳ מענדל יש עוצמות וכוחות לא סטנדרטיים, אנחנו זקוקים מאד לאנשים כמוהו שיהיו משקל נגד לכוחות ולעוצמות ששואבים את הנוער שלנו החוצה.

אני בהחלט עוקב אחריו, בתקווה גדולה שהוא ירגע במהירות מהמרד שמניע אותו, יתברר ויתאזן, וכל מה שיניע אותו ליצור שינוי מועיל יהיה לחלוטין רק האמת של התורה ובורא עולם, ואם מה שמניע אותו גם היום במרד שלו זה באמת רק אמת, בטוח אני שיצא ממנו הרבה טוב.
ימים יגידו...

סמל אישי של משתמש
אבן הפינה
הודעות: 1069
הצטרף: 06 ינואר 2015, 17:29
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי אבן הפינה »

כתבת דוגמא הכי תלושה מהמציאות , שאם הבעל הוא בעל חסד והאישה לא אז לא יהיו להם שלום בית

מי שיש לו שכל בקדקוד אינו חושב ככה, אם האשה אינה מסכימה שהוא יהיה עסקן ועל ידי זה אין לו שלום בית אז הוא בנ"א דפוק .......
הייתה לראש פינה

יוסי גרין
הודעות: 62
הצטרף: 11 דצמבר 2016, 11:32

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יוסי גרין »

חוץ מלבנשקי"ם רוב הציבור שואלים לפני שסוגרים
את הבחור והבחורה מה הם אומרים יש גם כאלה שנותנים
לישון על זה לילה אז זה שהוא בנש"ק אף אחד לא אשם וצריך לקרוא את
כל השטיות שיש לו בראש
מי שמאמין אוכל חמין
כל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין...ולענג את השבת ולהשמין הוא המאמין וזוכה לקץ הימין... (בעל המאור שבת טז:)

הכתב והמכתב
הודעות: 262
הצטרף: 04 אוגוסט 2015, 14:21

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי הכתב והמכתב »

יהודי חושב כתב:בעקבות הסערה שעורר הבלוג האחרון של ר׳ מענדל ראטה ברצוני לכתוב את נקודת מבטי על איש יקר זה.

במידה והוא קורא את הדברים, אבקש סליחה מראש אם לא אדייק, בכל מקרה אין שום כוונה לפגוע או להוריד מערכו ח״ו.

אתחיל בהתייחסות לבלוג בנושא השידוכים, בלוג שגרר בעקבותיו מאות תגובות ברחבי הרשת, תגובות שנתנו להבין שכנראה יש נקודה כואבת בנושא.

ראשית אקדים ואומר שאין לי כלל ביקורת על צורת עשיית השידוכים אצלינו, להיפך, אני חושב שאין דבר נכון מזה, בפרט כשרואים את מצב הרווקות המתקדמת, הגירושין, השלום בית בציבור הדל״י וכמובן בציבור החילוני.

אלא מה? כמו בכל דבר בעולם עד ביאת המשיח יש מה לתקן וחובה להשתפר, אין כאן כוונה להיות כמוהם או לייבא שיטות חיצוניות, אלא לעשות שינוי לטובה בתוך המבנה הבסיסי הזה.

לצערינו בתוך מבנה השידוכים ישנם הרבה מעשים ושיקולים שלא תמיד הינם נטו לשם שמים ולטובת הילד, אם מתוך חוסר מחשבה, או אם מתוך שיקולים של כסף, כבוד, מה יגידו וכו׳, לרגע אינני חושב שיש הורה שרוצה לדפוק את הילד שלו, אני כן חושב שלפעמים ילד נדפק מחוסר מודעות ומחוסר פתיחות של הוריו.

אנסה לנתח את המקום ממנו מגיע ר׳ מענדל, למרות שאינני מכירו אישית, אך בהחלט מכיר את סגנון החסידות ממנו הוא מגיע.

נתחיל עם זה שהוא בנש״ק, אצל הרעבישע עולם השידוכים זה עולם בפני עצמו, הבירור הראשוני זה על הייחוס, שידוך לא יעלה על השולחן אם הוא שייך לייחוס כזה וכזה, ושידוך ייגמר בכל מחיר אם הייחוס מספיק נחשב.

בא נאמר שעברנו את מכשול הייחוס, או במקומות שהמכשול לא קיים, מגיעים לנושא ההתאמה, גם כאן לצערינו לא תמיד שיקולי ההורים נקיים, מצוי מאד החיפוש של דירה עם אופציה לבחורה, שיקולי כסף וכבוד ומה יגידו ומה יהיה ההשפעה של השידוך הזה על שידוכי הילדים הבאים וכו׳, הינם שיקולים קיימים מאד...

ונמשיך בחסידויות כדוגמת אלו שר׳ מענדל מגיע מהם, שנותנים 10-15 דק׳ לפגישה, וכולם בחוץ כבר מחכים עם עוגות ולחיים לסגור ווארט.

ואפילו בחסידויות שמאפשרים יותר, פגישה או שניים, יש לעיתים רבות מידי חוסר התייחסות להתאמת תכונות בסיסיות, והתשובה לבחור/ה המהסס/ת היא בד״כ: יש לבחור/ה תכונות טובות, מידות טובות, יראת שמים, משפחה טובה, וזה מספיק, אם יש את הדברים האלה אפשר להסתדר עם הכל אחרי החתונה.

וזה לא נכון! ואתן כאן דוגמא אחת קטנה אך בהחלט משקפת: אם יש בחור שכל החיות שלו זה מעשיית חסד, נתינה לאחרים, התנדבות והכנסת אורחים, והבחורה בכלל לא בקטע ולא מבינה מה העניין ואפילו קשה לה עם זה, לזוג כזה יהיה קשה מאד! הוא לא יוכל לעשות את מה שהנשמה שלו דורשת בנחת, גם אם היא תאפשר, והיא תרגיש תמיד קורבן לנתינה שלו.

אם הבנתי נכון את בקשותיו של ר׳ מענדל הוא בסה״כ מבקש בקשה לגיטימית מההורים, יש לכם בידיים אחריות כבדה מאד, תהיו אמיתיים, אל תערבבו בשידוכים של ילדיכם שיקולים זרים, תתנו להם את ההסבר והכלים כיצד לבדוק אם בן הזוג מתאים להם, תגידו להם לבדוק נשיאת חן, שפה משותפת, ותכונות שנראה להם שיוכלו להסתדר איתם, אל תשכנעו את ילדיכם להתחתן בתואנה שאם הזוגיות בסדר אז הכל מסתדר, אין אפשרות לזוגיות להיות בסדר אם אין מינימום של נשיאת חן ושפה משותפת.

מה שאני מבין שקרה אצל ר׳ מענדל זה שאותו חוסר הבנה בסיסית של סביבתו והוריו לתכונות שלו, נמשכה גם לנושא השידוכים ושידכו אותו עם בחורה טובה מאד, אבל לא מתחילה להתאים לנפשו הגדולה והסוערת.

בכלליות, כל מה שהוא כותב בבלוגים, מדבר ומשדר, זה בעצם טענה נכונה, שקיימת בהחלט בציבור שלנו, אם כי לא הייתי אומר את זה באופן גורף על כל הציבור, (מאמרו של שש משזר באשכול מקביל מסבירה את הטענה בצורה יוצאת מן הכלל) על מחיקת הפרט לטובת הכלל, מחיקת הנשמה של היחיד לטובת שמירה על צביון וגבולות החברה.
בעוד שהתורה והיהדות נותנים מקום נכבד לאדם הפרטי, כמובן כל עוד זה בגדרי ההלכה, ע״ע כל המפרשים על מה שאמר ה׳ לאברהם אבינו: ״לך לך״...

הכתיבה שלו תמיד מצטיירת בעיני כהר געש מתפרץ, כביכול לקחו את כל היכולות והעוצמות שלו וסגרו וחנקו ואטמו, לא נתנו להם שום מקום וביטוי, וכשזה התפרץ, זה התפרץ בעוצמה לא מבוקרת, כל החומר הטוב התפרץ בפתאומיות עם המון אש ולבה רותחת.

לכשעצמו טוב שכך מאשר היה פורק עול והיה יוצא בשאלה ומשתמש בעוצמות שלו נגד היהדות, טוב שהוא מוציא את כל הקיטור בבית פנימה. (כגון מי שהקים את אגודת הלל שהוא בעצמו היה יוצא בשאלה, לאחר שחזר בתשובה לא הצליח לסגור את הארגון ועד היום הוא עושה שמות בילדי ישראל).

בכל בלוג שלו יש נקודת אמת, אבל ברור שאם מביאים אותה בצורת התפרצות לא מבוקרת שכזאת היא אינה יכולה להיות נקייה ומבוררת, נקודות האמת שהוא מביא מכוסות בהרבה הסתרה ובפתרונות שניכר בהם שיש בו עדיין צעירות, חוסר נסיון וחוסר בירור מעמיק ובוגר של הנושאים.

הבעיה היא כשמביאים כזה דבר לא מבורר לציבור, שברובו פשוט ולא יורד לעומקם של דברים, הדיבורים שלו יכולים ח״ו לגרום לנזקים.

גם זה שהוא פתח דף פייסבוק, לכשעצמו זה יכול להיות חלק מהמרד בממסד שככה חנק אותו, ואם באמת ליבו לשם שמיים יום אחד הוא יבין שאין מקום לירא שמים להחזיק דף שכזה. (גם אם הוא לא מאשר חבירות לנשים ובנות).
הבעיה היא בהיתר הגורף שהוא נותן לדבר כזה עבור כל אחד.

לטענת אלו שטוענים שעדיין לא עשה בפועל כלום והוא טוב בלדבר בלבד, אני חושב שלהוציא תוך 8/9 חודשים 4 קליפים מושקעים ברמה גבוהה מלמד על פוטנציאל עשייה אדיר לטובת הכלל, עכשיו הוא עדיין עסוק בלבה המתפרצת, חייב לממש בדחיפות את רעיונותיו וחלומותיו, בלי מימוש זה ההר לא יגמור לבעבע, וברגע שירגע ויוכל לסמן v על עוד מימוש של חלום, כח העשיה שלו יוכל להיות פנוי לעשייה ציבורית מועילה. למרות שגם הקליפים שלו יש בהם תועלת גדולה של התעוררות וכיסופים לבורא עולם.

לסיכום, לר׳ מענדל יש עוצמות וכוחות לא סטנדרטיים, אנחנו זקוקים מאד לאנשים כמוהו שיהיו משקל נגד לכוחות ולעוצמות ששואבים את הנוער שלנו החוצה.

אני בהחלט עוקב אחריו, בתקווה גדולה שהוא ירגע במהירות מהמרד שמניע אותו, יתברר ויתאזן, וכל מה שיניע אותו ליצור שינוי מועיל יהיה לחלוטין רק האמת של התורה ובורא עולם, ואם מה שמניע אותו גם היום במרד שלו זה באמת רק אמת, בטוח אני שיצא ממנו הרבה טוב.
ימים יגידו...

חותם על כל מילה
היהודי באמת חושב

חברה, הקטנתי את הציטוט. אני מציע לכולם לנהוג כך מעתה והלאה, לא סביר להביא מגילה ארוכה רק בשביל לכתוב אחריה "גם אני מסכים", ובכך להכביד על הדפדוף. כדאי להביא רק חלק קטן מהציטוט או להקטין מאוד את הכתב המצוטט. שלכם תמיד, יהודה.

סמל אישי של משתמש
שימי התימני
הודעות: 759
הצטרף: 18 אפריל 2016, 22:55
מיקום: מאחוריך
קיבל תודה: 19 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי שימי התימני »

מה נאמר ומה נדבר
אם כבר חשבתי שיש איזשהו תוכן חיובי בדבריו אז...
קודם כל עצם העניין שמדבר נגד הכלל, האם הכלל הוא כך? כמובן שבכל כלל יש יוצא מן הכלל אך כאן ההיפך הוא הנכון.
נתחיל
שיסביר לי קודם כל איזה הורים בדיוק אינם אוהבים את בנם/ביתם ואינם חושבים על טובתו? איזה הורים רוצים לראות חזרה את ילדם בביתם? "יסתדרו" זה מה שהם חושבים?! אני לא שולל את זה שג"כ מסתכלים על המחותנים ועל הגילים, אבל "שוכחים את העיקר את איכות הקרן, אם יש כאן שתי נפשות תואמות או לא, תוקעים ילד וילדה" ?!?!?!
"לא נותנים לא הרבה אופציות בהחלטות"
אכן יש כמה מגזרים ששם אין לבחור שום שייכות עם השידוך (וכמו שאומרים שפעם אמר אבא לביתו 'תתלבשי בגדי שבת ובואי' שאלה 'לאן הולכים' ענה האב 'עוד שאלה אחת וסוגרים את השידוך בלעדיך' ) ואף יש יחידים מהמגזרים האחרים שנוהגים כך, אבל שוב לשאלה הראשונה 'האם זהו הכלל' איך אפשר לפעור פה נגד הכלל?
ובמגזרים האחרים (החסידים) האם לא נותנים אופציות? בדרך כלל כשהבחור נכס לגיל השידוכים מתיישב אתו האב לשיחה רצינית ושומע את משאלותיו מה הוא רוצה בדיוק בכל התחומים , ולפי זה מתנהל כל החיפושים.
"לא חינכו אותו שמחפשים 'אהבה'."
האם בחור חסידי היושב באוהלה של תורה צריך לדעת מה זה אהבה הרי אסור ממש לחפש אהבה. נכון ונכון אם זה מה שהוא יחפש אבוי לו לאן הוא יגיע, הוא צריך להשקיע את כל כולו בתורה ועבודה וחסידות ואהבת השי"ת לא לחפש אהבה בדברים חיצונים.
הם רק הולכים "לבנות בית נאמן בישראל". אהבה? חס וחלילה.
כן הם רק הולכים "לבנות בית נאמן בישראל". באהבה ואחוה שלום ורעות שכן ויבן ה' את הצלע – מלמד שקלעה הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה לאדם הראשון, כ כדי שיאהב אותה, אלא מאי, לא עכשיו עוד מעט תתארס בשעטו"מ ותלך ללמוד את כללי החיים אז תלמד שאתה צריך לאהוב את אשתך עוד יותר מגופך.
בכלל החסידים נהוג לעשות לפחות פגישה אחת שהרי 'אסור לקדש את האישה עד שיראנה' ואז הבחור רואה את הכלה האם היא מוצאת חן בעיניו, "אם הוא אוהב איך שהיא נראית" ו"אם יש לה חן בעיניו"
והשני, אם הוא אוהב את הסגנון שלה, את הדיבור, התנועות, את כל ה'הלוך יילך' ואת צורת החיים שלה. אם פלספנית, דברנית, שקטה ומעמיקה, חכמה, פשוטה, וכדו'. את שאר הדברים כמו יראת שמים ומידות אין עליו לבדוק אלא על הוריו. הבחור הרי לא יכול לבדוק יראת שמים ומידות כי כמובן שהיא במשחק כעת ולא תציג בפניו את החלקים החלשים. זה נתון כבר לבירורי המשפחה.
אני לא מבין, את "כל ההלוך ילך" הבחור יכול לראות, אז היא לא במשחק, משא"כ כשמגיע לחפצי שמים ומדות טובות שעל זה ודווקא על זה נסמך הבית היהודי על זה כבר אפשר לסמוך על ההורים?!?! עולם הפוך ראיתי ה"י. אם בדברים אלו אפשר לסמוך על ההורים, כש"כ וכש"כ שעל כל ההלוך ילך אפשר ג"כ לסמוך על ההורים.


ואידך פרושא זיל גמור
אני לא כתבן אל דבריו הרגיזו אותי מאוד והתחלתי לנתח את דבריו אך אין לי כח להמשיך
נ נח נחמ נחמן מאומן
סבא הוא המלך

סמל אישי של משתמש
המשוטט
הודעות: 699
הצטרף: 06 מרץ 2016, 15:24

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי המשוטט »

המשוטט כתב:מישהו יכול להשיג לי בבקשה את המילים של מנחה בעברית.
מרוב דיונים (מעמיקים ואמיתיים) על דברי בן הרבי - המרקד
שכחו את בקשתי!

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 17644
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
נתן תודה: 300 פעמים
קיבל תודה: 486 פעמים
יצירת קשר:

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יאיר »

מילות השיר:
ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה.. (3) אוי מנחה
מיין יידעלע געדענק, די צייט איז שוין זייער הענג, די בורא שטייט און ווארט, די טויער איז נאכנישט פארשפארט, ניין מיין קינד, קום דאוענען מנחה
ויצא יצחק לשוח בשדה.. ויצא, ויצא, ויצא, שוין שפעט צו מנחה
ויצא יצחק לשוח בשדה.. ויצא, ויצא, ויצא, קום דאווענען מנחה

השיר מעביר לנו אמרה של מרן אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש זצוק"ל אשר אמר כי האנחה של אותו יהודי פשוט אשר באמצע עבודת יומו בשוק העירוני נושא עיניו לשמיים ורואה כיצד השמש עומדת לשקוע, נאנח מעומק ליבו ונזכר "אוי. עדיין לא התפללתי מנחה" – אותה אנחה, כך לימד אותנו הבעש"ט, עושה רעש גדול בשמיים ובוקעת את כל הרקיעים.

"ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה?" שואל ושר ר' מענדל ראטה. "עד מתי אפשר להתפלל מנחה?". "מיין יידעלע געדענק, די צייט איז שוין זייער הענג, די בורא שטייט און ווארט, די טויער איז נאכנישט פארשפארט, ניין מיין קינד, קום דאוענען מנחה". ובתרגום חופשי: יהודי תזכור, השעה כבר לוחצת, הבורא עומד וממתין, השערים עדיין לא נעולים – בוא תתפלל מנחה".
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

לוי
הודעות: 293
הצטרף: 07 נובמבר 2016, 11:27

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי לוי »

שימי התימני כתב:מה נאמר ומה נדבר
אם כבר חשבתי שיש איזשהו תוכן חיובי בדבריו אז...
קודם כל עצם העניין שמדבר נגד הכלל, האם הכלל הוא כך? כמובן שבכל כלל יש יוצא מן הכלל אך כאן ההיפך הוא הנכון.
נתחיל
שיסביר לי קודם כל איזה הורים בדיוק אינם אוהבים את בנם/ביתם ואינם חושבים על טובתו? איזה הורים רוצים לראות חזרה את ילדם בביתם? "יסתדרו" זה מה שהם חושבים?! אני לא שולל את זה שג"כ מסתכלים על המחותנים ועל הגילים, אבל "שוכחים את העיקר את איכות הקרן, אם יש כאן שתי נפשות תואמות או לא, תוקעים ילד וילדה" ?!?!?!
"לא נותנים לא הרבה אופציות בהחלטות"
אכן יש כמה מגזרים ששם אין לבחור שום שייכות עם השידוך (וכמו שאומרים שפעם אמר אבא לביתו 'תתלבשי בגדי שבת ובואי' שאלה 'לאן הולכים' ענה האב 'עוד שאלה אחת וסוגרים את השידוך בלעדיך' ) ואף יש יחידים מהמגזרים האחרים שנוהגים כך, אבל שוב לשאלה הראשונה 'האם זהו הכלל' איך אפשר לפעור פה נגד הכלל?
ובמגזרים האחרים (החסידים) האם לא נותנים אופציות? בדרך כלל כשהבחור נכס לגיל השידוכים מתיישב אתו האב לשיחה רצינית ושומע את משאלותיו מה הוא רוצה בדיוק בכל התחומים , ולפי זה מתנהל כל החיפושים.
"לא חינכו אותו שמחפשים 'אהבה'."
האם בחור חסידי היושב באוהלה של תורה צריך לדעת מה זה אהבה הרי אסור ממש לחפש אהבה. נכון ונכון אם זה מה שהוא יחפש אבוי לו לאן הוא יגיע, הוא צריך להשקיע את כל כולו בתורה ועבודה וחסידות ואהבת השי"ת לא לחפש אהבה בדברים חיצונים.
הם רק הולכים "לבנות בית נאמן בישראל". אהבה? חס וחלילה.
כן הם רק הולכים "לבנות בית נאמן בישראל". באהבה ואחוה שלום ורעות שכן ויבן ה' את הצלע – מלמד שקלעה הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה לאדם הראשון, כ כדי שיאהב אותה, אלא מאי, לא עכשיו עוד מעט תתארס בשעטו"מ ותלך ללמוד את כללי החיים אז תלמד שאתה צריך לאהוב את אשתך עוד יותר מגופך.
בכלל החסידים נהוג לעשות לפחות פגישה אחת שהרי 'אסור לקדש את האישה עד שיראנה' ואז הבחור רואה את הכלה האם היא מוצאת חן בעיניו, "אם הוא אוהב איך שהיא נראית" ו"אם יש לה חן בעיניו"
והשני, אם הוא אוהב את הסגנון שלה, את הדיבור, התנועות, את כל ה'הלוך יילך' ואת צורת החיים שלה. אם פלספנית, דברנית, שקטה ומעמיקה, חכמה, פשוטה, וכדו'. את שאר הדברים כמו יראת שמים ומידות אין עליו לבדוק אלא על הוריו. הבחור הרי לא יכול לבדוק יראת שמים ומידות כי כמובן שהיא במשחק כעת ולא תציג בפניו את החלקים החלשים. זה נתון כבר לבירורי המשפחה.
אני לא מבין, את "כל ההלוך ילך" הבחור יכול לראות, אז היא לא במשחק, משא"כ כשמגיע לחפצי שמים ומדות טובות שעל זה ודווקא על זה נסמך הבית היהודי על זה כבר אפשר לסמוך על ההורים?!?! עולם הפוך ראיתי ה"י. אם בדברים אלו אפשר לסמוך על ההורים, כש"כ וכש"כ שעל כל ההלוך ילך אפשר ג"כ לסמוך על ההורים.


ואידך פרושא זיל גמור
אני לא כתבן אל דבריו הרגיזו אותי מאוד והתחלתי לנתח את דבריו אך אין לי כח להמשיך
חותם על כל מילה

הפגישה הראשונה עם כלתי, היתה בחדר היחוד,
לפני החופה שאל אותי אבי מורי אם כבר ראיתי את הכלה, אמרתי לא, אז אמר לי אסור לקדש עד שיראנה, לכן בעת ה"באדעקן" תסתכל עליה.
וב"ה, אני מרוצה מאוד, והשלום בית ב"ה הכי הכי הכי.... הלוואי על כולם, ואני לא אברך צעיר...עמו"ש.

(הקטנתי את הציטוט כבקשת המנהל יהודה)

סמל אישי של משתמש
המשוטט
הודעות: 699
הצטרף: 06 מרץ 2016, 15:24

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי המשוטט »

אני לא מבין מה כל הנידון!
הבן אדם פשוט מדבר מהרהורי ליבו... מנקודה שכואבת לו...
וכין שהוא נוגע בדבר הוא מסונוור ולא רואה דבר אחר...
אני אישית סגרתי לאחר ששה פגישות (כמדומה לי) וארוכות...
ואם כל זאת ישנם הרבה דברים מהותיים שגיליתי על אישתי רק לאחר החתונה...
ואין לנו אלא דברי חז"ל במדרש רבה תחילת פרשת ויצא
"מוציא אסרים בכושרות מושיב יחידים ביתה"
בכושרות - בבכי ובשירות
שזוג שה' החליט להושיבם יחד כך יהא בין שיהא בבכי ובין שיהא בשירות
ומצאנו אצל גדולי עולם מהדורות האחרונים ועד התנאים והאמוראים שחיו כל חייהם
עם נשים שמררו את חייהם ובהחלט לא היה זה האידאל הרצוי
גדולי עולם שחיו עם נשים שלא היו בדעתם ואף ביזו אותם (הדברים ידועים ואכמ"ל)
אבל כשאדם חי כל הזמן שאין דבר בעולם שלא בא מאיתו ית'
כל התמודדות עם העולם נראית אחרת
וזה שבדורנו רבו כל כך הגרושים הוא משום הפינוק הרב שיש אצלנו
קצת לא נוח ומיד מחליטים לפרק את החבילה...
כמובן שתמיד יש מקרים יוצאים מן הכלל
וכידוע מהרב שך שפעם באו אליו עם שאלה בשלום בית והכריע שצריך להתגרש
שאלוהו והרי כתוב שמי שמגרש אשתו הראשונה מזבח מוריד עליו דמעות
נענה הרב שך בחוכמתו ואמר: "עד היום הוא בכה מעכשיו המזבח יבכה"
ועיניי ראו רבים שהחיים שלהם התחילו לאחר הגרושין...
אבל צריך לדעת שרוב הגיטין באים מחוסר יכולת להתמודד עם המציאות
ואין שום היתר לאף אדם בעולם להשליך את הבעיות שלו על הממסד
ולומר שבגלל שהמערכת לקויה ואינה מתנהלת נכון לכן הוא התגרש
(הוא לא אומר את זה במפורש רק בהרבה פירושים בין השיטין)

נמחק. ההנהלה

ובשורה האחרונה אחרי כל הוויכוחים:
לא יעזור לאף אחד! כמה פגישות שתפגש עם אשתך לפני שתסגור
אם ה' יחליט שזהו זיווגך אפילו אם היא גידמת וחיגרת לא תשים לכך לב!
ומאז שה' הפיל תרדמה על אדם הראשון והביא לו את חוה
אין שידוך בעולם שלא בא ע"י הפלת תרדמה על כל הסביבה.
כל הדיבורים של "להכיר יותר" וכו' הם שטויות והתחכמות עם ה'
ולא יותר מאשר רצון פנימי להרגיש יותר בטוחים בהחלטה (שבאמת קשה - למי שלא מבין שהכל ביד ה')

וסיפור קטן (עצום) לסיום:
למד איתי בישיבה בחור שהיה חולה במחלה ל"ע והחלים ממנה ורוב הסיכויים היה שלא יהיו לו ילדים...
הוראת רבותיו היתה להפגש עם בחורה ואם היא לא יודעת שיספר לה רק בפגישה השניה
כמובן שכל ההצעות ירדו מהפרק לאחר בירור קצר...
עד שהיתה בחורה אחת שהיו לה חמשה בני דודים שלמדו בישיבתו של הבחור
מתוכם ארבעה הכירו את הסיפור שלו ואחר לא
אותה בחורה בררה בדיוק אצל הבן דוד שלא ידע כלום על הסיפור
וכמובן שהוא גמר את ההלל על הבחור הנ"ל שבאמת אין כמעט כמוהו בעולם הישיבות
הבחורה נפגשה עם הבחור בלא לדעת כלום וכ"כ התרשמה ממנו
שגם לאחר שסיפר לה בפגישה השניה את סיפורו ומה שצופן לו עתידו
הבחורה אמרה שאין מה לדבר היא תתחתן איתו בכל מחיר
כמובן שהם נשואים בעושר ואושר - עם ילדים...

סמל אישי של משתמש
זעיר שם
הודעות: 430
הצטרף: 09 ינואר 2017, 10:32
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי זעיר שם »

אני קראתי את כל דבריו של ר' מנדל ואת כל המגיבים, ואני לא מבין מה הויכוח והרי אין מי שמתכחש לכך שלפעמים יש בעיות בדרכינו בין לגבי כל הנערים שמכניסים לאותו קו של חינוך, ובין לגבי שיטת השידוכים שמזה שלא נפגשים מספיק לפעמים ישנם תקלות, ובעצם זה נכון ולא חידשת כלום רק הצלחת למרוח את זה על כמה עמודים,
אבל ר' מנדל מה יש לך להציע, וכי בשביל זה תרצה שנפרוק מעלינו את כל מה שקבלנו מאבותינו ומרבותינו,
נניח שאתה ח"ו חושב שזה לא נורא, בבקשה תציע לנו אופציה שהכל נקי ומצוחצח בלי שום בעיה ותקלה, ולכשתמצא תכתוב לנו בלוגים.
ובינתיים אנחנו בדרכנו נלך לקיים מה שנאמר "צאי לך בעקבי הצאן" וזה שלפעמים ישנם בעיות, זה תמיד היה ולכאורה זה גם מה שיהיה,
וכמו תמיד יש חכמי הדור ומחנכים אשר מוסרים את עצמם לחפש מענה לכל תקלה.

סמל אישי של משתמש
אבן הפינה
הודעות: 1069
הצטרף: 06 ינואר 2015, 17:29
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי אבן הפינה »

זעיר שם כתב:אני קראתי את כל דבריו של ר' מנדל ואת כל המגיבים, ואני לא מבין מה הויכוח והרי אין מי שמתכחש לכך שלפעמים יש בעיות בדרכינו בין לגבי כל הנערים שמכניסים לאותו קו של חינוך, ובין לגבי שיטת השידוכים שמזה שלא נפגשים מספיק לפעמים ישנם תקלות, ובעצם זה נכון ולא חידשת כלום רק הצלחת למרוח את זה על כמה עמודים,
אבל ר' מנדל מה יש לך להציע, וכי בשביל זה תרצה שנפרוק מעלינו את כל מה שקבלנו מאבותינו ומרבותינו,
נניח שאתה ח"ו חושב שזה לא נורא, בבקשה תציע לנו אופציה שהכל נקי ומצוחצח בלי שום בעיה ותקלה, ולכשתמצא תכתוב לנו בלוגים.
ובינתיים אנחנו בדרכנו נלך לקיים מה שנאמר "צאי לך בעקבי הצאן" וזה שלפעמים ישנם בעיות, זה תמיד היה ולכאורה זה גם מה שיהיה,
וכמו תמיד יש חכמי הדור ומחנכים אשר מוסרים את עצמם לחפש מענה לכל תקלה.
כל מילה פנינה ....
הייתה לראש פינה

יוסי גרין
הודעות: 62
הצטרף: 11 דצמבר 2016, 11:32

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יוסי גרין »

הפסוק שמנדל הביא מקוהלת אין אף מפורש שמפרש אותו כפירושו של הגה"ק ר' מענדל
מי שמאמין אוכל חמין
כל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין...ולענג את השבת ולהשמין הוא המאמין וזוכה לקץ הימין... (בעל המאור שבת טז:)

סמל אישי של משתמש
יאיר
מנהל ראשי
הודעות: 17644
הצטרף: 18 אפריל 2013, 23:43
נתן תודה: 300 פעמים
קיבל תודה: 486 פעמים
יצירת קשר:

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יאיר »

יוסי גרין כתב:הפסוק שמנדל הביא מקוהלת אין אף מפורש שמפרש אותו כפירושו של הגה"ק ר' מענדל
הרי הוא ציין שכך ביאר הגר"א שם וז"ל הגר"א (איני נוקט צד בענין):

"כי האדם אי אפשר לו לשבור דרכו, כלומר מזלו שנולד בו, כמו שאמרו (שבת קנו) האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן וכו', אלא שנתנה הבחירה ביד האדם שיוכל לאחוז במזלו ולהעמידו כפי שירצה, או צדיק או רשע או בינוני. וכמו שכתוב בשבת שם: האי מאן דבמאדים יהיה גבר אשיד דמא (שופך דמים). אמר רב אשי, אי אומנא (מקיז דם) אי גנבא (לסטים) אי טבחא אי מוהלא. וזכר אלו השלושה לפי מזלו מורה שיהיה שופך דמים, אך בבחירתו יוכל לבחור באלו השלושה, אי מוהלא – והוא צדיק שעושה מצוות, אי טבחא – הוא בינוני, אי לסטים – והוא רשע שופך דמים כמשמעו.
וזה שנאמר חנוך לנער על פי דרכו – לפי דרך מזלו וטבעו תחנכהו ותדריכהו לעשות מצוות, ואז גם כאשר יזקין לא יסור ממנה, אבל כשאתה מכריחו נגד טבעו, עתה ישמע לך, מיראתו אותך, אבל אחר כך בעת יוסר עולך מעל צוארו, יסור מזה כי אי אפשר לו לשבור מזלו".
בבקשה להעלות רק סרטונים ראויים, כשרים וצנועים ב-100%.
הנתקל בסרטון בעייתי, בבקשה לדווח בפרטי או בסימון '!', יישר כח!

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

אני כבר לא כ"כ רוצה להגיב כי זה הולך וגולש לפסים שאינם כ"כ יפים לדבר עליהם בפובי, וצריך לדעת ולזכור שיש פה גם בחורים, ואם אין עכשיו אז יהיו בעתיד, וזה יכול להכניסל ראש כמה ג'וקים שא"א לא יוכל להוציא אח"כ.

ולכן אגיב בקצרה:
למנהל הנכבד רבי יהודה: אתה צודק בכל מילה שכתבת, רק שלפי מה שאני יודע, בקהילתי, וכל אחד יודע פה להיכן אני משתייך ואני מאמין שברוב הקהילות זה ככה, לפני היכנס הבחור לפרק האיש מקדש יושב אביו איתו ומברר איתו מה בדיוק הוא רוצה, צריך גם להוסיף שמדובר פה באביו של הבחור, והוא מכיר טוב טוב את תכונות נפשו, וא"כ אפילו אם הוא לא שאל אותו לא קרה כלום, הוא הרי מכיר אותו יותר טוב מכולם והוא יודע מה שמתאים לו. ככה שבעיה זו שהעלת אינה קיימת בד"כ.
ליהודי החושב: לפי דבריך צריך להודיע למענדל שמה לעשות, נגזר עליו להיות רעבישע אייניקל והוא שונה מכולם, וע"כ הוא צריך להפנות את הבלוג הנ"ל אך ורק לרעבישע אייניקלעך... יכול להיות, אבל הדוגמה שהבאת היא לא דוגמה וכפי שהביא אבן הפינה. אבל אני לא רואה גם לא אצל הבנש"קים אחוזי גירושים גבוהים מהרגיל בשל מהלך זו בשידוכים, אני צודק ?? ואני לא חושב שהוצאת כמה קליפים נחשבת כהצלחה, לא בכלל לא. הוא שחקן טוב, זה כן. ועיי' בהודעת שימי..
יוסי גרין ושימי התימני: כתבתם טוב מאוד.
המשוטט : אתה צודק, הכל מתנהל למעלה, בשמים, וארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזים בת פלוני לפלוני, א"כ לכאורה כל הדיון פה מיותר, אלא מאי...
זעיר שם: אתה צודק, ואת זה צועקים פה, ואין עונה... יש פה רק כמה שצועקים על הכל: יש בזה בעיה בזה וזה וכו'... אף אחד לא מחפש באמת פתרונות....

ועוד שאלה אחת: מישהו מביניכם אולי יודע מה מועיל יותר פגישה אחת משניים ?? מישהו מכם יודע על אחד שהחכים יותר בגלל שהיה לו יותר פגישות ?? מישהו יודע על מישהו שיש לו שלום בית יותר טוב בגלל זה ??
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

סמל אישי של משתמש
גאליציאנער
הודעות: 8633
הצטרף: 21 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי גאליציאנער »

ובכלל, כל הדיון פה גולש לנושא אחר, והוא עניין הפגישות, אני חייב לומר לכולכם שהוא לא דיבר פה כפי שא"א מכם דיבר, אולי שימי, הוא דיבר על זה שלא צריך לבנות בישראל בגלל שרוצים לבנות עוד מקום להשראת השכינה, או שיהיה בית נאמן בישראל, אלא שלשיטתו צריך לבנות משכן לאהבה ושתכלית הבית הוא שיהיה אהבה בין איש ל... וכולי, לענ"ד כו"ע יודו שלא על זה אנחנו נשואים...
אנא עבדא דקודשא בריך הוא

יוסי גרין
הודעות: 62
הצטרף: 11 דצמבר 2016, 11:32

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יוסי גרין »

מה שבטוח שפרוסמת טובה הוא הצליח לעשות
ולא משנה מה הדרך שלו עכשיו כולם מכירים
כבר את הזמר\משפיע וכו'
מי שמאמין אוכל חמין
כל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין...ולענג את השבת ולהשמין הוא המאמין וזוכה לקץ הימין... (בעל המאור שבת טז:)

שים שלום
הודעות: 840
הצטרף: 22 יולי 2014, 15:39
מיקום: רחובות
נתן תודה: 2 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי שים שלום »

יאיר כתב:מילות השיר:
ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה.. (3) אוי מנחה
מיין יידעלע געדענק, די צייט איז שוין זייער הענג, די בורא שטייט און ווארט, די טויער איז נאכנישט פארשפארט, ניין מיין קינד, קום דאוענען מנחה
ויצא יצחק לשוח בשדה.. ויצא, ויצא, ויצא, שוין שפעט צו מנחה
ויצא יצחק לשוח בשדה.. ויצא, ויצא, ויצא, קום דאווענען מנחה

השיר מעביר לנו אמרה של מרן אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש זצוק"ל אשר אמר כי האנחה של אותו יהודי פשוט אשר באמצע עבודת יומו בשוק העירוני נושא עיניו לשמיים ורואה כיצד השמש עומדת לשקוע, נאנח מעומק ליבו ונזכר "אוי. עדיין לא התפללתי מנחה" – אותה אנחה, כך לימד אותנו הבעש"ט, עושה רעש גדול בשמיים ובוקעת את כל הרקיעים.

"ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה?" שואל ושר ר' מענדל ראטה. "עד מתי אפשר להתפלל מנחה?". "מיין יידעלע געדענק, די צייט איז שוין זייער הענג, די בורא שטייט און ווארט, די טויער איז נאכנישט פארשפארט, ניין מיין קינד, קום דאוענען מנחה". ובתרגום חופשי: יהודי תזכור, השעה כבר לוחצת, הבורא עומד וממתין, השערים עדיין לא נעולים – בוא תתפלל מנחה".
מה המילים בהתחלה?

סמל אישי של משתמש
המשוטט
הודעות: 699
הצטרף: 06 מרץ 2016, 15:24

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי המשוטט »

שים שלום כתב:
יאיר כתב:מילות השיר:
ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה.. (3) אוי מנחה
מיין יידעלע געדענק, די צייט איז שוין זייער הענג, די בורא שטייט און ווארט, די טויער איז נאכנישט פארשפארט, ניין מיין קינד, קום דאוענען מנחה
ויצא יצחק לשוח בשדה.. ויצא, ויצא, ויצא, שוין שפעט צו מנחה
ויצא יצחק לשוח בשדה.. ויצא, ויצא, ויצא, קום דאווענען מנחה

השיר מעביר לנו אמרה של מרן אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש זצוק"ל אשר אמר כי האנחה של אותו יהודי פשוט אשר באמצע עבודת יומו בשוק העירוני נושא עיניו לשמיים ורואה כיצד השמש עומדת לשקוע, נאנח מעומק ליבו ונזכר "אוי. עדיין לא התפללתי מנחה" – אותה אנחה, כך לימד אותנו הבעש"ט, עושה רעש גדול בשמיים ובוקעת את כל הרקיעים.

"ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה?" שואל ושר ר' מענדל ראטה. "עד מתי אפשר להתפלל מנחה?". "מיין יידעלע געדענק, די צייט איז שוין זייער הענג, די בורא שטייט און ווארט, די טויער איז נאכנישט פארשפארט, ניין מיין קינד, קום דאוענען מנחה". ובתרגום חופשי: יהודי תזכור, השעה כבר לוחצת, הבורא עומד וממתין, השערים עדיין לא נעולים – בוא תתפלל מנחה".
מה המילים בהתחלה?
שכייאח

שים שלום
הודעות: 840
הצטרף: 22 יולי 2014, 15:39
מיקום: רחובות
נתן תודה: 2 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי שים שלום »

המשוטט כתב:
שים שלום כתב:
יאיר כתב:מילות השיר:
ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה.. (3) אוי מנחה
מיין יידעלע געדענק, די צייט איז שוין זייער הענג, די בורא שטייט און ווארט, די טויער איז נאכנישט פארשפארט, ניין מיין קינד, קום דאוענען מנחה
ויצא יצחק לשוח בשדה.. ויצא, ויצא, ויצא, שוין שפעט צו מנחה
ויצא יצחק לשוח בשדה.. ויצא, ויצא, ויצא, קום דאווענען מנחה

השיר מעביר לנו אמרה של מרן אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש זצוק"ל אשר אמר כי האנחה של אותו יהודי פשוט אשר באמצע עבודת יומו בשוק העירוני נושא עיניו לשמיים ורואה כיצד השמש עומדת לשקוע, נאנח מעומק ליבו ונזכר "אוי. עדיין לא התפללתי מנחה" – אותה אנחה, כך לימד אותנו הבעש"ט, עושה רעש גדול בשמיים ובוקעת את כל הרקיעים.

"ביז ווי לאנג קען מען דאווענען מנחה?" שואל ושר ר' מענדל ראטה. "עד מתי אפשר להתפלל מנחה?". "מיין יידעלע געדענק, די צייט איז שוין זייער הענג, די בורא שטייט און ווארט, די טויער איז נאכנישט פארשפארט, ניין מיין קינד, קום דאוענען מנחה". ובתרגום חופשי: יהודי תזכור, השעה כבר לוחצת, הבורא עומד וממתין, השערים עדיין לא נעולים – בוא תתפלל מנחה".
מה המילים בהתחלה?
שכייאח
???

סמל אישי של משתמש
שש משזר
הודעות: 4822
הצטרף: 15 ינואר 2014, 03:21
מיקום: ארה"ב
קיבל תודה: 1 פעם

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי שש משזר »

גאליציינער כתב: ועוד שאלה אחת: מישהו מביניכם אולי יודע מה מועיל יותר פגישה אחת משניים ?? מישהו מכם יודע על אחד שהחכים יותר בגלל שהיה לו יותר פגישות ?? מישהו יודע על מישהו שיש לו שלום בית יותר טוב בגלל זה ??
כן, בהחלט כן!

על יתר דבריך לא אגיב כי לא שאלת אלא אמרת, אם כי לדעתי שגית.

יוסי גרין
הודעות: 62
הצטרף: 11 דצמבר 2016, 11:32

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יוסי גרין »

שמעתי בשם איש חכם ומוכר בעולם - אין בן אדם שהכיר את המדוברת בגלל עוד 20 דק', שעה או שעתיים, ששוחח איתה. (למותר לציין שלהכיר פירושו, לא ב-רבדים החיצוניים או עוד סיפור ומקרה).
ובדר"כ לבחור חסידי (במובן המילה, היינו הן משאר העדות) ויר"ש, חוץ מאיזה ריגושים כאלה ואחרים הדבר אינו מוסיף כלום.
כך נראה לעניית דעתי ושל עוד כמה...
מי שמאמין אוכל חמין
כל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין...ולענג את השבת ולהשמין הוא המאמין וזוכה לקץ הימין... (בעל המאור שבת טז:)

יהודי חושב
הודעות: 29
הצטרף: 02 ינואר 2017, 02:22

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי יהודי חושב »

תודה לכל המגיבים, לאלו שהסכימו איתי ולאלו שחלקו על דברי, החכמתי מכולם.
בכלל, מזמן לא נתקלתי בפורום עם כ״כ הרבה אנשים אינטליגנטים ועם תרבות דיון כ״כ יפה ומכבדת.

בנוגע לנושא השידוכים והנישואין אפשר ללמוד, לדבר וללבן אין סוף, אבל לא כאן המקום, לא לחינם נכתבו אין ספור ספרים טובים ואיכותיים בנושא זה.

בנוגע למצוקת הנוער התלוש, מנותק, נושר וכו׳, זו בעיה קשה, אף אחד לא יוכל להתעלם ממנה, זו בעיה שמבנה הישיבות כיום לא יכולות להתמודד איתה.
בימים האחרונים יצא לי לשבת עם קצת נוער כזה, כואב הלב, הם נתקעו חזק בראש שלי, לא מצליח להוציא אותם...
אני באמת מתפלל ומייחל שאבא שבשמים יראה כבר את המצוקה הזאת וימציא לה פתרון נכון ואמיתי מהר מהר, הוא יכול, יש לי בו אימון מלא...

סמל אישי של משתמש
ישיביש
הודעות: 1798
הצטרף: 27 מאי 2013, 19:21
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי ישיביש »

האם איבדנו את היכולת להראות אהבה • מעורר דיון
מדוע בתקופת חז"ל אנשים לא התביישו להחצין את רגשות האהבה כלפי הזולת? מה קרה לדור שמתבייש ברגש הכל כך חשוב הזה, והאם הדברים קשורים לתהליך ההתפכחות שעובר הציבור החרדי? הרב מענדל ראטה בפרק מעורר דיון ב'בלוג של המשפיע'


השבוע נזכרתי בסיפור. זה היה לא מזמן. ישבתי באיזה בית מדרש, ולידי אברך חסידי שישב ולמד עם בנו. מכיר היטב את האברך. ברגע של הסחת הדעת של האבא, שאלתי את הילד איזו שאלה באותו לימוד. הילד ענה לי תשובה חכמה, ואני החמאתי לילד מחמאה מרגשת. הילד קרן מאושר, ואני חייכתי ונהניתי עד לב השמים. האבא הבחין פתאום בכך, והוא רואה את ילדו קורן מאושר ממחמאה אוהבת. אני מסתכל על האבא. הוא מנסה לחייך חיוך אוהב לילדו, אבל הוא לא מצליח. יצא לו כזה חיוך מעושה ומוזר. הוא ניסה, אבל הוא לא ידע איך עושים את זה. הוא לא ידע יותר מאשר לומר בסוף הלימוד משהו כמו 'פיין', טוב, יפה. וזהו. הוא אולי רצה להעביר משהו יותר לילדו, אבל הוא לא ידע בדיוק איך, מה.

אני יודע גם למה, מכיר טוב את אביו של אותו אברך. האברך, כנראה, בחיים לא קיבל חיוך אוהב, וכל שכן חיבוק אוהב מאבא שלו. הם גדלו בחסידות סגורה כזו, בו לא ממש מדברים בסעודה שלישית על 'לתת חיבוק אוהב לילדים'. רק דיברו אולי על צניעות וטהרת המשפחה, או על קימה בבוקר לזמן קריאת שמע, אבל על לתת אהבה לילדים? לא ממש דיברו על כך. ולא שהאבא הזה לא אהב את ילדיו, הוא פשוט לא חונך לתת אהבה לילדיו, לחבק, לאהוב, ללטף, להיות ממש מאוהב בילדים בלי סוף ולבטא את האהבה בחופשיות. גם אם הוא רצה לבטא, הוא כבר לא ידע איך, והתקשה לבטא אותה. אם אתה גדל בסביבה שאיננה משוחררת בקטע הזה, אתה ממש מתקשה בעניין איך להעביר לילדיך, ואז די ברור שגם ילדיך יתקשו להעניק אהבה בצורה משוחררת ובריאה לילדיהם.

אינני יודע בדיוק מהי הסיבה, אבל הרבה מבני הדור הצעיר מתלוננים על כך שהדור הקודם לא ידע להעניק אהבה לילדיו בצורה בריאה ונורמלית. לא כולם, אבל הרבה. יש הטוענים שזה היה דור שהיה בן לניצולי שואה, והדור של השואה, אוי נעבעך, איך שלא היה להם מי שיחבק אותם ויאמר להם 'בני יקירי אהבת נפשי', אז הם לא ידעו לתת את זה לדור ההמשך, שהוא בעצם דור ההורים שלנו. לרפא פצעים עמוקים - אורך זמן. לפעמים זה אורך כמה דורות, אבל אינני בטוח שזו היא הסיבה היחידה. אני חושב שישנה עוד סיבה עמוקה ושורשית לעניין. היא קשורה איכשהו לנושא המאמר שנכתב בשבוע האחרון. מאמר שחולל קצת סערה והיו לכך הרבה תגובות בעד ותגובות נגד. עד כמה המילה 'אהבה' היא לגיטימית בציבור שלנו.

אבל לפני שאני מטיל שוב ביקורת על 'הציבור שלנו', חשוב לי לומר משהו. אני מרבה לומר ביקורת במאמריי על נושאים שבעיניי צריכים שינוי. יש התמהים על נועזותי לומר ביקורת על ציבור שלם וגדול, אבל אני רוצה להסביר ולומר: אני חלק בלתי נפרד מהציבור שאני מכנה 'הציבור שלנו'. בעיניי, ציבור שאינו מעז לומר ביקורת על עצמו ולבקר היטב את העיוותים שנוצרים עם הזמן ללא משים וללא כוונה רעה, איננו ציבור כנה ואמיתי עם עצמו. כשאני אומר ביקורת על המגזרים שלנו, אני אומר גם ביקורת על עצמי. אנחנו בסך הכל בני אדם, וכמו כל בני האדם, אנחנו טועים לפעמים. הטעויות אינן מתוך כוונות זדון ולא קשורות כלל להנהגת גדולי האומה. הן קורות מעצמן בתהליכים שונים, ועל פי רוב ללא משים. לרוב הדברים שאני כותב יש עשרות אלפי אנשים 'מהציבור שלנו' שמסכימים עם כל מילה ואומרים: "וואלה, אמרת בקול את מה שכולנו חשבנו בשקט". חשוב לי גם להדגיש, שכשאני מדבר על חסרון ועל תיקון, זה לא אומר שכולנו טועים ולקויים בכך, זה רק אומר שיש הרבה שצריכים לשים לב לטעויות הללו, וכשאני מבקר, אני מבקר גם את עצמי, על הטעויות שגם אני מוצא את עצמי נכשל בהם עד שאני תופס את עצמי.

מה שקורה הוא שיש הרבה הורים שאינם מעזים לתת חיבוק אוהב ובריא לילדיהם. עמוק בתת המודע שלהם זה גם מעצור, כביכול, דתי, קשור ליהדות או אולי צניעות, כמה שזה נשמע מצחיק. יש איזו תחושה פנימית שתובעת מהם ריחוק מסוים מילדיהם בגלל שאהבה זה לא בדיוק הדבר ששגור על פיהם, זה לא בדיוק משהו שאפשר או מותר לבטא בחופשיות. יצרנו חומה גבוהה ומפחידה מאוד סביב המילה 'אהבה'. האם ראיתם פעם אבא שמחבק את ילדו בבית המדרש, באהבה פשוטה וכנה? אינני מדבר על שעת התפילה שכתוב בשו"ע שלא לבטא אז ביטויי חיבה לילדים, שדווקא מכך משמע שבשעות אחרות זה ממש רצוי. אבל הורים, איכשהו, מתביישים לבטא אהבה בצורה משוחררת ובריאה לילדיהם.

כמה מכם קוראי המדור יכולים להעיד על עצמם ששמעו מאבא שלהם את המשפט הפשוט והחיוני הזה: 'אני אוהב אותך'? שקיבלו חיבוק אוהב ואמיתי מאבא שלהם? החיסרון הזה נשאר חרוט בנפש לנצח. מצמרר אותי לחשוב, אבל זוהי האמת: ישנם עשרות אלפי צעירים שמסתובבים עם כאב עמוק ועם צימאון אדיר לחיבוק, לאהבה אינסופית, בגלל שפשוט לא קיבלו את זה בימי ילדותם. ולא בגלל שבלב הוריהם לא פיעמה אהבה עמוקה לילדיהם, הם פשוט חששו לבטא את רגשותיהם בצורה משוחררת ופתוחה. חששו לומר את המשפט הפשוט והנצחי: ילד מתוק שלי, אני אוהב אותך. אולי רק בגיל שנתיים או שלוש העזו הוריהם לומר מילים דומות, אבל חס וחלילה - מהרגע שהילדים קיבלו קצת שכל, כשהם ידעו כבר לחשוב ולהבין מה הם בדיוק רוצים לקבל.

בעיניי הסיבה העיקרית לבעיה היא ה'ווטו' שהטלנו על המילה אהבה. בעוד שבתנ"ך ובימי חז"ל המילה הזו הייתה חלק בלתי נפרד מהשפה היומיומית, וכשאמרו 'אהבה' התכוונו למשמעות האמיתית של המילה, היום אנשים מפחדים לומר ולדבר על אהבה בגלל שזה מיד מתקשר להם עם דברים אחרים. לא יאומן. המילה הכי טהורה וקדושה התבלבלה לנו עם הדברים הכי גרועים. האם אני מאשים את מישהו מאיתנו בכך? לא. הסיבה לבלבול היא די פשוטה: העולם הגדול בלבל את העניין. בלבל והתבלבל. נוצר בלגן גדול בעולם עם המילה 'אהבה'. אם כי בתורת המזרח, 'אהבה' מכוונת על אחדות וטוהר הלב וחמלה כנה, אבל התרבות המערבית, השולטת יותר בעולם הגדול, בלבלה מאוד בין אהבה טהורה לבין מושגים אחרים.

זוהי בעצם הסיבה כנראה שגרמה לנו לסגור את הדלת לגמרי וליצור חומה גבוהה ואימתנית סביב כל העניין, ואוי ואבוי לו למי שיעז ליצור סדק ולהטיל ספק בגובהה הנצרך של חומה אדירה זו. אבל חברים יקרים, הגזמנו, נסחפנו. אין ספק שצריך לדעת לשים את ההבדל הברור, אבל הרגנו ומחקנו מושג כל כך קדוש שאי אפשר לה לבריאה להתקיים בלעדיו. אנחנו כל כך מפחדים מביטויי אהבה כנים ופשוטים כמו למשל, חיבוקים. תפתחו את התנ"ך, מהרגע הראשון של הבריאה עד סוף ההיסטוריה של התנ"ך, אנשים ידעו לאהוב ולחבק את ילדיהם, וגם את חבריהם וידידיהם. לאף אחד לא נפל בדעתו שזה בעייתי. גם בימי חז"ל, כמו שרואים בזוהר, כל המפגשים קרו עם חיבוקים ואפילו נשיקה במצח. 'נשק ליה על מצחיה', זה היה הביטוי הפשוט והבריא של אהבת הלב איש לחברו.

תנו לי לספר לכם משהו: לפני כמה ימים הוזמנתי להופיע ל'ערב שירה וסיפור' בישיבה לצעירים באשקלון. זו הייתה ישיבה דתית לאומית, תורנית כזו, משהו כמו חרדל"י. כשישים צעירים, בני 14-15 בערך. זה לא סוד שאני מאוד אוהב את הסגנון של החיים שלהם, החרדלי"ם. בלי קשר לציונות או לצבא, אני מדבר על דברים אחרים. כבר כתבתי בעבר על צורת הלימוד והחינוך שלהם למחשבה ולעומק, יש בהם הרבה תוכן ופנימיות. עכשיו תקשיבו טוב: לא האמנתי אפילו למראה עיניי. ישבתי איתם, והבחורים עצמו את עיניהם ושרו עם כל כך הרבה רצינות, כל כך כיוונו בכל מילה, ולא התביישו להיות רציניים ליד חבריהם ולהרים ככה את הידיים למעלה. היו שם כמה שהיו ממש בעלי נשמה חסידית בוערת. הם עמדו לידי בעמידה והתנענעו ממש כמו חסידים, עם דביקות אמיתית. פשוט כיוונו במילים. ובכל מיני רגעים יפים של שירה באמצע, כשנשמעה הרמוניה שמימית של שירה, הם כמו בתנועה ספונטנית שמו ידיים אחד על כתפי השני ושרו כמו מלאכי השרת. אחר כך התחלתי עם שירי שמחה. הם פצחו בריקוד. אבל הריקוד היה ריקוד מאוד רוחני ומשוחרר כזה. משהו דומה קצת לריקוד של הננחי"ם, אבל יותר עם תנועה למעלה, אם אתם מכירים את הריקודים האלו של החרדלי"ם הצעירים.

וואלה, אני פתאום נזכר עכשיו: בערך לפני 8 שנים הייתי שבת בחברון, והיתה שם חבורה של צעירים בני 12 בערך, שגרים בסמוך בקרית ארבע, ואיזה ילד אחד, שנראה הגדול והמנהיג שלהם, הוביל את המניין שלהם. הם עשו מניין תפילה לבד של קבלת שבת קרליבכית. במשך שנים לא יצא לי מהראש הריקודים המיוחדים והמשוחררים שלהם, האומץ הבריא שלהם ועוד בגיל כזה. הם תפסו את עצמם במעגל אחיד ב'מזמור לדוד', ורקדו באהבה ובשמחה. קשה לי להעביר את התחושה. השתגעתי אז ממראה עיניי. אבל תקשיבו טוב - אחרי שסיימתי את האירוע, נשארו שם כעשר חבר'ה, ממש צעירים מתוקים, ובמשך כחצי שעה הם שאלו אותי כל מיני שאלות בעבודת ה'. אוי טאטע אין הימל. והם ביקשו עוד כמה שירים. שרתי איתם את "רבש"ע אני כ"כ אוהב אותך" שחיבר הראל טל, הזמר הצעיר הזה מהגבעות. הם עצמו עיניים, כך באמצע השיחה, ונכנסו פתאום לדביקות כזאת. הם רצו להישאר איתי כל הלילה, רק שהרכב של ההגברה כבר הגיע לאסוף אותי והאיץ בי לעזוב.

למה אני מספר לכם את זה? כי במשך שנים הייתי שואל את עצמי מאיפה זה מגיע האומץ הזה שלהם, הבריאות הנפשית הזאת, השחרור הזה, הכנות הרוחנית הזו, בגיל כה צעיר. עד שביום אחד הבנתי. עיקר הסיבה היא בגלל שהם מקבלים אהבה מהוריהם בצורה הכי משוחררת ובריאה שרק יכולה להיות. ילדים הגדלים עם אהבה בריאה המתבטאת בצורה בריאה ומשוחררת, אזי כל מבנה הנפש והחיים בנוי אצלם אחרת, וכל הרוחניות שלהם היא הרבה יותר מאוזנת ובריאה. אנחנו לפעמים, איכשהו, חסומים בפנים. יש בנו משהו שלא מרשה לנו להיות כל כך כנים, משוחררים, פתוחים ואוהבים, כי לא ראינו את זה ולא קיבלנו את זה בילדותינו. אני יודע שיש כאלו שיגיבו שזה לא נכון בכלל ואני רק מדבר מתוך תסכולים אישיים או כל מיני תגובות כאלו, אבל אני מסתכל כל הזמן על אנשים וחושב. זה מה שאני עושה כל חיי, מאז שאני מכיר את עצמי. מתבונן וחושב. חלק גדול מאתנו גדלים עם איזושהי חסימה נפשית, והיא מלווה אותנו כל חיינו, ומפריעה גם לתקינות הנפשית של ילדינו. אבל הרבה יותר מכך: היא מפריעה גם לתקינות הרוחנית של ילדינו. זה מתבטא גם בתפילה ובכל צורת החשיבה. דעו לכם שזה ממש כך: מישהו שלא קיבל אהבה בצורה משוחררת, הוא גם לא יודע איך להתפלל ולדבר לרבש"ע בצורה משוחררת. משהו חסום לו מבפנים. הוא לא יודע לבטא כאב ורגשות. לא יודע איך להתבטא ולדבר. הוא אפילו לא מעז לחשוב על הרבש"ע כמישהו שבאמת אוהב אותו ללא תנאי. כי אהבה אמיתית וכנה נתפסת בעיניו כמשהו לא לגיטימי, כמעט אסור. זו לא בדיחה. אמרתי עכשיו משהו עמוק: זה משליך בסופו של דבר השלכות עמוקות בתת המודע של האדם ומשהו עמוק מאוד בנפש נחסם לחלוטין. ורק צימאון שבור של הנפש לאהבה ולחיבוק, נשארת קבורה עמוק מבפנים, ללא יכולת אפילו להעז לחשוב על הצורך הזה.

אני יודע שיש כאלו שמתרגזים כשאני מביא דוגמא ממגזרים אחרים וכדומה, וטוענים: "אם הנך רוצה לתקן ולעורר על נושאים כואבים, בכיף, מה לך מחפש במקומות אחרים?". אבל, חברים יקרים, הרשו לי לומר לכם שליבי סבור אחרת. מכל מגזר יש לנו מה ללמוד. מה שאמת - אמת. יש מגזרים ומקומות שטובים מאתנו בדברים מסוימים כמו שאנחנו טובים מאחרים בנושאים אחרים. זו לא חכמה לעמוד ולומר: "אנחנו הכי מצוינים וטובים מכולם בכל נושא העומד על השולחן". ואל תשאלו אותי עכשיו למה אני בוחר לכתוב הרבה על נושאים שיש לנו חולשות בהם. ברור שאכתוב על נושאים שכואבים לי ולעוד הרבה אנשים אחרים, וביחד ננסה לתקן. כמו שכל מדינה מתגאה בכך שהיא גם מבקרת את עצמה רבות, ולא מרשה לעצמה לעשות ככל העולה על לבה, כך גם לנו, כמגזר חזק ומבוסס, זו רק סיבה לגאווה כאשר אנחנו גם מבקרים את עצמנו, ומוצאים בעצמנו עיוותים שונים שקרו עם הזמן ללא משים וללא כוונה, ומסיבות שונות ומורכבות. יכולתי אולי לבחור לכתוב על נושאים כמו חשיבותה של התגברות על הכעס, אבל אלו הם נושאים שנדושו אלפי פעמים בפי כל הדרשנים. אני מעדיף לדבר על נושאים שאנשים אחרים פחות מעזים לפתוח, ואני, אולי בגלל שאני נועז יותר או בגלל שחוויתי דבר או שניים בחיי או בגלל שתיהם ביחד, אני כן מקבל אומץ בליבי לדבר עליהם, ובעיקר בגלל שאני מרגיש שאלו הם הנושאים שיותר חשוב לדבר עליהם, בגלל שהם סיבה לחלק גדול מתופעת מהנשירה והנפילה של הרבה מהצעירים שלנו, או סיבה להרבה כאב וסבל מתמשך של אלו שכן נשארו איתנו.

אני יודע ומבין היטב את המורכבות ואת הרגישות של הנושא שהעליתי בשבוע הקודם ובשבוע זה. אבל לפעמים, מה שקורה הוא, שבמקום להתמודד מול המורכבות של נושאים עדינים ועם לב אמיץ לומר: זה כן וזה לא, אנחנו בורחים לדרך יותר קלה ושטחית, ואומרים "לא" אחד גדול על הכל. כך ברחנו מההתמודדות מול האתגר. אבל מה שאנחנו שוכחים, שתמיד זה על חשבון משהו אחר. כשאתה אומר 'לא' על משהו שצריך להיות 'כן', הרסת משהו בנפש, ההשלכות הן לפעמים מאוד עמוקות, שלעיתים הן מאובחנות רק אחרי דור או שניים. אף אחד לא מאשים את אף אחד. אנחנו בסך הכל בתהליך ארוך ומורכב של התפתחות. כמו שאנחנו רואים, למשל, עד כמה שהחינוך בתלמודי התורה השתנה מהקצה אל הקצה בעשר השנים האחרונות. יש דברים שלוקחים זמן. זה מתחיל עם זה שמישהו אחד החליט לדבר או לכתוב על זה. באיזשהו שלב מישהו מחליט ליזום משהו, מישהו אחר מחליט להצטרף אליו, אנשים מתנסים בשינוי, והעולם עומד ומשתנה. אני, אינני אלא חלק מההתפתחות האנושית. הדברים שאני כותב, זה כמו מתבקש מעצמו. אם לא אני עכשיו, מישהו אחר היה כותב או מדבר על כך עוד שנה או שנה וחצי. אנחנו בדיוק בזמן בו הראש שלנו נפתח ומתחיל לחשוב אחרת על הרבה נושאים. זה קורה לנו בגלל הרבה סיבות ביחד. גם בגלל שכל הרצאה או קורס שלישי היום הוא על פסיכולוגיה או חינוך או תרפיה או משהו כזה, גם בגלל שאנחנו בדור מרושת ואנשים פתאום מקבלים ברשת מידע על העולם שסביבם, ואינני מדבר על העולם הגויי, אלא על העולם היהודי שסביבם. המידע בנושאים שונים רץ מאוד מהר היום, ועוד הרבה סיבות שמורכבות אחת בשנייה. אנחנו בתקופת התפתחות והתפכחות. שומה עלינו להתנהג בזהירות, לדעת מה כן ומה לא. איך לשנות ולהשתנות מבלי לפרק את מה שבנינו במשך דורות. להיות נאמן עד הסוף למסורת היהודית מבית האבא, ולתקן את העיוותים שקרו לנו ללא משים, וגרמו להרבה סבל וכאב, או במילים אחרות: לתקן את הכלים מבלי ליצור סדקים אחרים בפינות אחרות. עם זהירות, עם אחריות, ועם תפילה כנה.

לוי
הודעות: 293
הצטרף: 07 נובמבר 2016, 11:27

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי לוי »

ישיביש כתב: האם ראיתם פעם אבא שמחבק את ילדו בבית המדרש, באהבה פשוטה וכנה? אינני מדבר על שעת התפילה שכתוב בשו"ע שלא לבטא אז ביטויי חיבה לילדים, שדווקא מכך משמע שבשעות אחרות זה ממש רצוי.

גם שלא בשעת התפלה אסור,
לשון השו"ע: אסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבהכ"נ, כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום (שו"ע או"ח סי' צ"ח).

סמל אישי של משתמש
yehuda
הודעות: 1274
הצטרף: 24 יוני 2015, 05:36
קיבל תודה: 2 פעמים

Re: תופעת הנשירה ופתרונות למניעתה (ה"כוכב" מענדל ראטה)

נושא שלא נקרא על ידי yehuda »

יש חילוק גדול בין בית הכנסת לבית המדרש בהלכה. לבתי כנסיות שבזמנינו אין דין בית הכנסת מפני כמה וכמה סיבות (בית כנסת הוא מקום שמיועד רק להתפלל, ואילו בית מדרש נועד גם לאכול ולישון בין זמני הלימוד - כמובן למי שעוסק בו בכל שעות היום, בזמנינו אין כלל את המציאות של בית כנסת, וגם כשיש בונים אותם כמדומה ע"ד שלא יהיה להם קדושת ביכנ"ס כמבואר בפוסקים).
כמה פעמים אנו מבקשים וטהר לבנו לעבדך באמת?

הבה לא נזהם אותו... כי לב יש לנו רק אחד!

שלח תגובה